מאת ד"ר יגאל גליקסמן
ההיסטוריה האנושית מלאה בעובדות כי כעס לביטויו השונים מהווה חלק בלתי נפרד מהתנהגויותיו של האדם. משפטים כמו: " האדם רע מנעוריו, האדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו, איזהו הגיבור הכובש את יצרו? אדם לאדם זאב" מצביעים על קשר הדוק בין היצר לכעס.
ניסיוני המקצועי מחזק יום יום את אמונתי ותפיסת עולמי כי יש ביכולתו של האדם לבחור את רגשותיו, מחשבותיו החלטותיו והתנהגויותיו.
עלינו לזכור כי תחושות אינן רגשות המופיעים אצל כל אחד ואחת מאתנו, תחושות הן למעשה סוג של תגובות שאנו בוחרים ואכן, להוציא מצבים בהם האדם נמצא במסגרת שנכפתה עליו ועובר תהליכים של שטיפת מוח או התניה ניסויית ברור הוא כי האדם שולט במחשבותיו ומאחר ורגשותיו נובעים ממחשבותיו הוא יכול לשלוט גם על רגשותיו.
מחשבותיו של האדם שייכות לו בלבד, הוא ורק הוא יכול להשהותן, לשנותן ולחשפן. אף אחד לא מסוגל לחדור לראשו של האדם ולחוות את המחשבות כפי שעושה זאת האדם עצמו.
הכעס הוא למעשה תגובה אישית למצב בו ציפיות מהמציאות אינן מתגשמות. כעס הוא למעשה תוצאה של בחירה והרגל, כלומר מדובר בתגובה נרכשת ונלמדת הנובעת בדרך כלל מתסכול ומובילה להתנהגות שבדרך כלל אין לה גמול פסיכולוגי ולהיפך. כמו כל הרגשות, הכעס הוא תוצאה של מחשבה, תגובת הכעס מתרחשת במהירות ברגע שהאדם נחשף למציאות שאינה רצויה לו. ניתן לראות בהתפרצויות כעס חזקות וחמורות מעיין צורה מסוימת של שיגעון " בעידנה די רתחה" ברגע שהאדם למעשה אינו שולט על התנהגותו יש בה מאפיינים של "שיגעון".
ההיבט הפיזיולוגי:
התגובה הכועסת אליה הורגל האדם, מוכרת לו ומשרתת את מטרתו, הוא נוטה להאמין כי כעס מהווה חלק מתגובותיו האנושיות ולכן בדרך כלל הוא משלים איתו ואינו רואה כל סיבה לשנותו.
ניתן לראות בכעס מתמשך תופעה מתישה הגורמת לתגובות פיזיולוגיות שליליות כגון: יתר לחץ דם, פעימות לב מועצות, עייפות, פריחות בעור, כאבי ראש, כיבים במערכת העיכול, מעי רגיז ואפילו בעיות קרדיווסקולריות והתקפי לב. ניתן לראות בכעס גם סוג של תגובה משתקת.
ההיבט הפסיכולוגי:
ממש כמו סרטן המכרסם בגוף הכעס " מזהם" את תהליכי התקשורת הבינאישית, הורס אינטימיות, מחבל באהבה, גורם לקשיים תפקודיים אישיים בתחום האישי, הזוגי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי. הוא מהווה גם גורם לרגשות אשם ואפילו לסוג של דיכאון.
חשוב ביותר לבטא כעס ולא לשמרו או לאוגרו בבטן אך חשוב עוד יותר ללמוד כיצד לבטאו בדרכים לא הרסניות ולהמירו ברגשות המעניקים יותר סיפוק.
הצד האירוני שבכעס הוא שלעולם לא ניתן באמצעותו לגרום לשינוי משמעותי וארוך טווח בהתנהגותו של הזולת להיפך הוא רק מגביר את רצונו של הזולת לשלוט באדם הכועס.
נשאלת השאלה האם ניתן בכלל להחליף את הכעס בהתנהגות אחרת חדשה?
התשובה היא כן!!!
מהו הרווח של הכעס?
* במצבים של קושי בשליטה עצמית כשהתסכול והכישלון מהווים את ההרגשה הדומיננטית, השימוש בכעס מעביר את האחריות לאדם או לאירוע) במקום לקחת אחריות אישית לדרך בה מרגיש ומגיב הכועס)
* כעס עוזר לכועס במקרים רבים להשיג את מטרתו מאחר והזולת מעדיף ברוב המקרים לחפש ולמצוא פשרה, לפייס את הכועס מאשר להתנצח את התפרצות הזעם והכעס.
* באמצעות הכעס נוצר אצל הזולת רגש אשמחה ובכך מועברות תחושות של חוזק ושליטה אצל הכועס.
* כעס מאפשר לכועס להתחמק בצורה מהירה מאותם הדברים אותם הוא אמור לבצע.
* הכעס מהווה תכסיס ותרוץ ישים המאפשר לכועס להימלט או להימנע ממחשבה בהירה שתוביל להחלטה.
* הכעס מאפשר לכועס להצדיק את הפסדיו ולעיתים למנוע ניצחון או רווח מהזולת.
* הכעס מאפשר לכועס להימנע מאינטימיות מחייבת ולהתחמק מהניסיון לשתף רגשות בצורה אוהבת ואמפתית.
* כשהכועס טוען כי הכעס הוא אנושי, הוא נותן למעשה לגיטימציה מוכנה מראש. " אני אנושי וכך מתנהגים בני אדם... " " אני חושב משמע שאני קיים".
צורות ביטוי לכעס.
לכעס צורות ביטוי שונות כגון:
אלימות מילולית: שימוש בשפה בוטה, מלגלגת כלפי הורים, בני זוג, ילדים, חברים לעבודה וידידים.
אלימות פיזית: דחיפות ומכות כלפי אנשים, בעלי חיים או אפילו חפצים. במקרים קיצוניים כמובן מוביל הכעס והאלימות לתקיפות או רצח.
להלן כמה מצבים מהשכיחים בהם בוחר האדם לכעוס ולבטא כעסו.
* כעס על ילדים בבית כשהתנהגויותיהם מביעות אי הסכמה עם דעתם של ההורים, עישון בכלל ועישון סמים בפרט, כישלון בלימודים, חוסר התחשבות ומתן עזרה בעבודות הבית וכד'...
כעסים בעת נהיגה - לרוב הנהגים ישנה נטייה לצעוק על נהגים אחרים והולכי רגל על טעויות שונות שהם בצעו כגון: חוסר איתות או איתות לא נכון, נסיעה איטית או מהירה מידי, החלפת נתיבים, סנוור, התנהגות בפקקי תנועה, רוכבי אופנועים או אופניים במיוחד כשאלה מנסים לעבור בין מכוניות תקועות בפקק.
* כעס על ממשלה הגוזרת גזרות כלכליות קשות על אזרחיה.
* כעס הבוקע ופורץ במשחקי תחרות: כדור רגל, כדור סל, טניס, משחקי קלפים, כשלדעת הבוס בוצעה עבירה בניגוד לכללים ולנוהלים.
* כעס על איחורים, תפקוד אישי לקוי, רשלנות, אובדן חפצים אישיים חשובים.
לסיכום:
יש להבין כי הזולת לעולם לא כשם שהאדם רוצה שיהיה רוב או כל הזמן. המציאות לא תהיה תמיד כפי שהאדם רוצה שתהיה, לכן זה מיותר ואפילו מטופש לכעוס על דברים שאין סיכוי קלוש שישתנו.
חשוב ביותר וניתן ללמוד טכניקות על מנת לתעל את האנרגיה הרבה המושקעת בכעס לאפיקים חדשים וחשובים יותר.
שימוש בצחוק ובהומור עוזר. זו עובדה כי קשה מאד לכעוס ולצחוק בו זמנית. כעס וצחוק נמצאים בשני קצוות של הרצף רחוקים מאד זה מזה וסותרים אחד את השני. ניתן לראות בצחוק קרן אור של הנשמה שבלעדיה אין חיים ובודאי אין צמיחה אישית. אין צורך לחפש סיבות כדי לצחוק משום שהצחוק עצמו מצדיק את קיומו.
חשוב ביותר לא לראות בכעס חלק בלתי נפרד מחיינו, יש לזכור כי תגובת הכעס משתקת ויוצרת מצב של תקיעות וחוסר זרימה בתהליך השגת המטרות הקשורות באיכות חיים טובה יותר, בצמיחה והגשמה אישית של כל אחד ואחת מאיתנו.
* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=89827
ההיסטוריה האנושית מלאה בעובדות כי כעס לביטויו השונים מהווה חלק בלתי נפרד מהתנהגויותיו של האדם. משפטים כמו: " האדם רע מנעוריו, האדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו, איזהו הגיבור הכובש את יצרו? אדם לאדם זאב" מצביעים על קשר הדוק בין היצר לכעס.
ניסיוני המקצועי מחזק יום יום את אמונתי ותפיסת עולמי כי יש ביכולתו של האדם לבחור את רגשותיו, מחשבותיו החלטותיו והתנהגויותיו.
עלינו לזכור כי תחושות אינן רגשות המופיעים אצל כל אחד ואחת מאתנו, תחושות הן למעשה סוג של תגובות שאנו בוחרים ואכן, להוציא מצבים בהם האדם נמצא במסגרת שנכפתה עליו ועובר תהליכים של שטיפת מוח או התניה ניסויית ברור הוא כי האדם שולט במחשבותיו ומאחר ורגשותיו נובעים ממחשבותיו הוא יכול לשלוט גם על רגשותיו.
מחשבותיו של האדם שייכות לו בלבד, הוא ורק הוא יכול להשהותן, לשנותן ולחשפן. אף אחד לא מסוגל לחדור לראשו של האדם ולחוות את המחשבות כפי שעושה זאת האדם עצמו.
הכעס הוא למעשה תגובה אישית למצב בו ציפיות מהמציאות אינן מתגשמות. כעס הוא למעשה תוצאה של בחירה והרגל, כלומר מדובר בתגובה נרכשת ונלמדת הנובעת בדרך כלל מתסכול ומובילה להתנהגות שבדרך כלל אין לה גמול פסיכולוגי ולהיפך. כמו כל הרגשות, הכעס הוא תוצאה של מחשבה, תגובת הכעס מתרחשת במהירות ברגע שהאדם נחשף למציאות שאינה רצויה לו. ניתן לראות בהתפרצויות כעס חזקות וחמורות מעיין צורה מסוימת של שיגעון " בעידנה די רתחה" ברגע שהאדם למעשה אינו שולט על התנהגותו יש בה מאפיינים של "שיגעון".
ההיבט הפיזיולוגי:
התגובה הכועסת אליה הורגל האדם, מוכרת לו ומשרתת את מטרתו, הוא נוטה להאמין כי כעס מהווה חלק מתגובותיו האנושיות ולכן בדרך כלל הוא משלים איתו ואינו רואה כל סיבה לשנותו.
ניתן לראות בכעס מתמשך תופעה מתישה הגורמת לתגובות פיזיולוגיות שליליות כגון: יתר לחץ דם, פעימות לב מועצות, עייפות, פריחות בעור, כאבי ראש, כיבים במערכת העיכול, מעי רגיז ואפילו בעיות קרדיווסקולריות והתקפי לב. ניתן לראות בכעס גם סוג של תגובה משתקת.
ההיבט הפסיכולוגי:
ממש כמו סרטן המכרסם בגוף הכעס " מזהם" את תהליכי התקשורת הבינאישית, הורס אינטימיות, מחבל באהבה, גורם לקשיים תפקודיים אישיים בתחום האישי, הזוגי, המשפחתי, החברתי והתעסוקתי. הוא מהווה גם גורם לרגשות אשם ואפילו לסוג של דיכאון.
חשוב ביותר לבטא כעס ולא לשמרו או לאוגרו בבטן אך חשוב עוד יותר ללמוד כיצד לבטאו בדרכים לא הרסניות ולהמירו ברגשות המעניקים יותר סיפוק.
הצד האירוני שבכעס הוא שלעולם לא ניתן באמצעותו לגרום לשינוי משמעותי וארוך טווח בהתנהגותו של הזולת להיפך הוא רק מגביר את רצונו של הזולת לשלוט באדם הכועס.
נשאלת השאלה האם ניתן בכלל להחליף את הכעס בהתנהגות אחרת חדשה?
התשובה היא כן!!!
מהו הרווח של הכעס?
* במצבים של קושי בשליטה עצמית כשהתסכול והכישלון מהווים את ההרגשה הדומיננטית, השימוש בכעס מעביר את האחריות לאדם או לאירוע) במקום לקחת אחריות אישית לדרך בה מרגיש ומגיב הכועס)
* כעס עוזר לכועס במקרים רבים להשיג את מטרתו מאחר והזולת מעדיף ברוב המקרים לחפש ולמצוא פשרה, לפייס את הכועס מאשר להתנצח את התפרצות הזעם והכעס.
* באמצעות הכעס נוצר אצל הזולת רגש אשמחה ובכך מועברות תחושות של חוזק ושליטה אצל הכועס.
* כעס מאפשר לכועס להתחמק בצורה מהירה מאותם הדברים אותם הוא אמור לבצע.
* הכעס מהווה תכסיס ותרוץ ישים המאפשר לכועס להימלט או להימנע ממחשבה בהירה שתוביל להחלטה.
* הכעס מאפשר לכועס להצדיק את הפסדיו ולעיתים למנוע ניצחון או רווח מהזולת.
* הכעס מאפשר לכועס להימנע מאינטימיות מחייבת ולהתחמק מהניסיון לשתף רגשות בצורה אוהבת ואמפתית.
* כשהכועס טוען כי הכעס הוא אנושי, הוא נותן למעשה לגיטימציה מוכנה מראש. " אני אנושי וכך מתנהגים בני אדם... " " אני חושב משמע שאני קיים".
צורות ביטוי לכעס.
לכעס צורות ביטוי שונות כגון:
אלימות מילולית: שימוש בשפה בוטה, מלגלגת כלפי הורים, בני זוג, ילדים, חברים לעבודה וידידים.
אלימות פיזית: דחיפות ומכות כלפי אנשים, בעלי חיים או אפילו חפצים. במקרים קיצוניים כמובן מוביל הכעס והאלימות לתקיפות או רצח.
להלן כמה מצבים מהשכיחים בהם בוחר האדם לכעוס ולבטא כעסו.
* כעס על ילדים בבית כשהתנהגויותיהם מביעות אי הסכמה עם דעתם של ההורים, עישון בכלל ועישון סמים בפרט, כישלון בלימודים, חוסר התחשבות ומתן עזרה בעבודות הבית וכד'...
כעסים בעת נהיגה - לרוב הנהגים ישנה נטייה לצעוק על נהגים אחרים והולכי רגל על טעויות שונות שהם בצעו כגון: חוסר איתות או איתות לא נכון, נסיעה איטית או מהירה מידי, החלפת נתיבים, סנוור, התנהגות בפקקי תנועה, רוכבי אופנועים או אופניים במיוחד כשאלה מנסים לעבור בין מכוניות תקועות בפקק.
* כעס על ממשלה הגוזרת גזרות כלכליות קשות על אזרחיה.
* כעס הבוקע ופורץ במשחקי תחרות: כדור רגל, כדור סל, טניס, משחקי קלפים, כשלדעת הבוס בוצעה עבירה בניגוד לכללים ולנוהלים.
* כעס על איחורים, תפקוד אישי לקוי, רשלנות, אובדן חפצים אישיים חשובים.
לסיכום:
יש להבין כי הזולת לעולם לא כשם שהאדם רוצה שיהיה רוב או כל הזמן. המציאות לא תהיה תמיד כפי שהאדם רוצה שתהיה, לכן זה מיותר ואפילו מטופש לכעוס על דברים שאין סיכוי קלוש שישתנו.
חשוב ביותר וניתן ללמוד טכניקות על מנת לתעל את האנרגיה הרבה המושקעת בכעס לאפיקים חדשים וחשובים יותר.
שימוש בצחוק ובהומור עוזר. זו עובדה כי קשה מאד לכעוס ולצחוק בו זמנית. כעס וצחוק נמצאים בשני קצוות של הרצף רחוקים מאד זה מזה וסותרים אחד את השני. ניתן לראות בצחוק קרן אור של הנשמה שבלעדיה אין חיים ובודאי אין צמיחה אישית. אין צורך לחפש סיבות כדי לצחוק משום שהצחוק עצמו מצדיק את קיומו.
חשוב ביותר לא לראות בכעס חלק בלתי נפרד מחיינו, יש לזכור כי תגובת הכעס משתקת ויוצרת מצב של תקיעות וחוסר זרימה בתהליך השגת המטרות הקשורות באיכות חיים טובה יותר, בצמיחה והגשמה אישית של כל אחד ואחת מאיתנו.
* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=89827
050-3331-331