הרטבת לילה נחלקת לשתי קטגוריות עיקריות. האחת ראשונית שבה הילד לא נגמל מעולם מההרטבה, והשנייה נקראת שניונית מלשון שניה. במאמר זה אתמקד בשניונית בעיקר מן ההיבט ההוליסטי של הגוף והנפש. מרבית הילדים אשר כבר נגמלו מהחיתול בלילה ואשר חזרו להרטיב מצביעים בדרכם שלהם על מצוקה כלשהיא.
בין אם זה אח קטן שנוסף למשפחה וגורם להם לחוסר שיווי משקל רגשי בהירארכיה המשפחתית, רצון להיות קטן כמו התינוק ואו אז לקבל תשומת לב כמותו, והרי אח קטן לא שולט על צרכיו ואם "המחיר" הוא הרטבה אז זה "מצדיק את הרווח" שבדבר. יש וקורה ומתח רב שורר בין ההורים והילד שאמור להיות בשליטה במהלך היום פורק את המתח וגם את השליטה על הסוגרים באמצעות הרטבה.
ההרטבה משולה גם לבכי ופחדים. הביטוי "להשתין במכנסיים מרב פחד" מחזק את הסברה הרווחת הזו. סיפור מקרה ששמעתי בתקופת לימודי ברפלקסולוגיה היה על ילד מתבגר בגיל 12 שנולד למשפחה חרדית ובגיל 13 אמור היה לצאת מן הבית ולגור בפנימייה דבר אשר מקובל מאד בחברה החרדית. הילד כבר "הכין עצמו נפשית" שנה קודם לכן והחל להרטיב בלילות. הוריו נועצו במומחים רבים עד שהגיעו למסקנה (באמצעות רפלקסולוג דווקא) כי ההשתנה למרבה הפרדוקס מגינה עליו מפני הפנימייה. הפחדים שלו לישון מחוץ לחממה הביתית גרמו לו לחוסר שליטה על הסוגרים וע"י כך ברור גם לו וגם להוריו כי לא יוכל להתקבל לפנימייה מחשש שייפול קורבן ללעג ולקלס מצד חבריו לחדר. כידוע שם טוב זהו מצרך חשוב מאד, בעיקר במגזר החרדי ששם חושבים מס' צעדים קדימה לשנים הבאות בדבר מציאת שידוך הולם.
ברגע שבררו ומצאו את שורש הבעיה האמיתית קל היה לטפל בתופעה ע"י חיזוק הדימוי העצמי של אותו ילד מתבגר ועד כמה שידוע לי הוא נשאר במסגרת הוריו עוד שנה נוספת עד שהיה בשל לצאת לחיים שבחוץ.
מקרה אחר, קשה אמנם הרבה מקודמו היה של ילדה בת 13 אשר הרטיבה לאורך שנים. בראיון שנערך בנוכחות אמה של הילדה מסתבר כי האם ובתה חולקות אותה מיטה יחד מחוסר תקציב ומקום בחדר ואם לא די בכך גם הדוד של הילדה כלומר אחיה של האם גר יחד איתן באותו חדר שינה. הבית הכיל שלושה דורות: סבא וסבתא אמא ואחיה של האם ואת הנכדה. לא אכביר במילים לפרטי פרטים את כל יתר הדברים מאחר ומדובר בצנעת הפרט אולם מה שרק אוכל לציין לצורך הידיעה כי הדבר שהכי בלט שם במערכת המשפחתית הזו היה חוסר גבולות.
והרי מים הינם נוזל אשר משנה צורתו בהתאם לכלי הקיבול שאליו נמזג. ברגע שהילדה מרטיבה בלילה היא זועקת לעזרה, ברצונה לישון במיטה משל עצמה, בתוספת הפחד מן הדוד שיתקרב אליה מינית. כך שברגע שהיא משתינה אז היא הופכת לקטנה וחסרת אונים אמנם מצד אחד אולם מצד שני היא מסמנת טריטוריה כביכול כמו בעל חיים, או כמו בואש אשר מפיץ ריח מצחין סביבותיו וזאת על מנת שלא יתקרבו אליו יתר על המידה ולא יפגעו בו.
ההשתנה למעשה היוותה במקרה זה מנגנון הגנה ובמידה והטיפול "ייקח זאת ממנה" היא תרגיש חשופה ופגיעה. במקרה זה הטיפול צריך להתמקד בראש ובראשונה במסגרת שבה הילדה נתונה ולהציב גבולות ברורים מאד לאם וגם לסובבים אותה. ישנם מקרים בהם יש לערב עובד סוציאלי אשר יבקר את המשפחה ויקבע מה ניתן לעשות עם המצב הבלתי אפשרי הזה. או להוציא את הילדה למסגרת אחרת (דבר פחות רצוי מאחר והיא קשורה מאד לאמה), או לבדוק אפשרות של זכאות מהעירייה או משרד השיכון למגורים מרווחים יותר עבור השתיים. לא קל לטפל במקרים אלו מאחר והילד למעשה דרך ההשתנה שלו חושף את ערוות המשפחה ברבים. סודות אפלים לעיתים מתגלים בעקבות כך והרי קשר שתיקה זהו מוטיב חוזר אצל רב המשפחות הללו.
מובן מאליו שלא כל ילד המרטיב בלילה עבר טראומה כה קשה, אולם חשוב להצביע על הבעיה עוד כשהיא בחיתוליה (תרתי משמע) מאחר ודפוסי ההתנהגות וההתניות למיניהן אינן עוברות בקלות ובמהירות עם חלוף השנים, כי אם נהפוך הוא, רק מחריפות ומקבעות עצמן שוב ושוב כמעגל קסמים.
מים שווה ערך לרגשות, פחדים, מאווים מודחקים ובכי. בלילה כשחשוך ולעיתים גם קר יוצאים "השדים" מהארון ובעת השינה מאחר והגוף חסר שליטה בצורה מסוימת נפרצים הסכרים התחתונים. ניתן בהחלט לטפל בבעיות של שרירי הסגור על ידי רפלקסולוגיה, שיקום שרירי רצפת האגן, ביו פידבק ושיטת פאולה. אולם כאשר מדובר בילד אשר שולט על סוגריו וצרכיו בשעות הערות של היום ורק בלילה מאבד שליטה יש לחזק את ההתמודדות על ידי שיחות, פרחי באך או תמציות של קריסטלים, הרבה הבנה של הרקע מסביב, להבין מבין השורות למה התכוונו לומר הילד וגם הוריו. ולהתייחס בסבלנות, אהבה ותמיכה רגשית רבה כלפי אותו ילד. ברמה הטכנית חשוב להשאיר אור קטן דולק וזאת על מנת שבמידה והילד יתעורר יוכל למצוא דרכו לשירותים ביתר קלות וגם מפני שהאור מגרש את החושך שלעיתים מפחיד מאוד גם ילדים בני 80. חשוב שהילד ישן עם מכנסיים ולא רק תחתונים וזאת על מנת לחמם את המקום. קור מגביר את הצורך לשתן. מתחת למיטה יש להקפיד על שטיחון קטן לרגליים וכפכפים או נעלי בית בעת שהוא מסתובב על הרצפה. הליכה ברגליים יחפות על רצפה קרה אינה מועילה לשלפוחית השתן כלל וכלל. אלו הדברים ברמה הטכנית בסביבתו הפיסית של הילד. ישנם עוד דברים רבים אותם יש לבדוק מסביב כמו מערכת היחסים שלו עם אחיו, הוריו, שכניו ובית הספר בו הוא לומד.
חשוב מאד לדובב הן את הילד והן את המשפחה המורחבת.
ללמוד להקשיב למה שנאמר -
ולהבין בין השורות כל מה שלא נמסר!
שתהיה לכולנו שינה טובה ומאושרת!
בין אם זה אח קטן שנוסף למשפחה וגורם להם לחוסר שיווי משקל רגשי בהירארכיה המשפחתית, רצון להיות קטן כמו התינוק ואו אז לקבל תשומת לב כמותו, והרי אח קטן לא שולט על צרכיו ואם "המחיר" הוא הרטבה אז זה "מצדיק את הרווח" שבדבר. יש וקורה ומתח רב שורר בין ההורים והילד שאמור להיות בשליטה במהלך היום פורק את המתח וגם את השליטה על הסוגרים באמצעות הרטבה.
ההרטבה משולה גם לבכי ופחדים. הביטוי "להשתין במכנסיים מרב פחד" מחזק את הסברה הרווחת הזו. סיפור מקרה ששמעתי בתקופת לימודי ברפלקסולוגיה היה על ילד מתבגר בגיל 12 שנולד למשפחה חרדית ובגיל 13 אמור היה לצאת מן הבית ולגור בפנימייה דבר אשר מקובל מאד בחברה החרדית. הילד כבר "הכין עצמו נפשית" שנה קודם לכן והחל להרטיב בלילות. הוריו נועצו במומחים רבים עד שהגיעו למסקנה (באמצעות רפלקסולוג דווקא) כי ההשתנה למרבה הפרדוקס מגינה עליו מפני הפנימייה. הפחדים שלו לישון מחוץ לחממה הביתית גרמו לו לחוסר שליטה על הסוגרים וע"י כך ברור גם לו וגם להוריו כי לא יוכל להתקבל לפנימייה מחשש שייפול קורבן ללעג ולקלס מצד חבריו לחדר. כידוע שם טוב זהו מצרך חשוב מאד, בעיקר במגזר החרדי ששם חושבים מס' צעדים קדימה לשנים הבאות בדבר מציאת שידוך הולם.
ברגע שבררו ומצאו את שורש הבעיה האמיתית קל היה לטפל בתופעה ע"י חיזוק הדימוי העצמי של אותו ילד מתבגר ועד כמה שידוע לי הוא נשאר במסגרת הוריו עוד שנה נוספת עד שהיה בשל לצאת לחיים שבחוץ.
מקרה אחר, קשה אמנם הרבה מקודמו היה של ילדה בת 13 אשר הרטיבה לאורך שנים. בראיון שנערך בנוכחות אמה של הילדה מסתבר כי האם ובתה חולקות אותה מיטה יחד מחוסר תקציב ומקום בחדר ואם לא די בכך גם הדוד של הילדה כלומר אחיה של האם גר יחד איתן באותו חדר שינה. הבית הכיל שלושה דורות: סבא וסבתא אמא ואחיה של האם ואת הנכדה. לא אכביר במילים לפרטי פרטים את כל יתר הדברים מאחר ומדובר בצנעת הפרט אולם מה שרק אוכל לציין לצורך הידיעה כי הדבר שהכי בלט שם במערכת המשפחתית הזו היה חוסר גבולות.
והרי מים הינם נוזל אשר משנה צורתו בהתאם לכלי הקיבול שאליו נמזג. ברגע שהילדה מרטיבה בלילה היא זועקת לעזרה, ברצונה לישון במיטה משל עצמה, בתוספת הפחד מן הדוד שיתקרב אליה מינית. כך שברגע שהיא משתינה אז היא הופכת לקטנה וחסרת אונים אמנם מצד אחד אולם מצד שני היא מסמנת טריטוריה כביכול כמו בעל חיים, או כמו בואש אשר מפיץ ריח מצחין סביבותיו וזאת על מנת שלא יתקרבו אליו יתר על המידה ולא יפגעו בו.
ההשתנה למעשה היוותה במקרה זה מנגנון הגנה ובמידה והטיפול "ייקח זאת ממנה" היא תרגיש חשופה ופגיעה. במקרה זה הטיפול צריך להתמקד בראש ובראשונה במסגרת שבה הילדה נתונה ולהציב גבולות ברורים מאד לאם וגם לסובבים אותה. ישנם מקרים בהם יש לערב עובד סוציאלי אשר יבקר את המשפחה ויקבע מה ניתן לעשות עם המצב הבלתי אפשרי הזה. או להוציא את הילדה למסגרת אחרת (דבר פחות רצוי מאחר והיא קשורה מאד לאמה), או לבדוק אפשרות של זכאות מהעירייה או משרד השיכון למגורים מרווחים יותר עבור השתיים. לא קל לטפל במקרים אלו מאחר והילד למעשה דרך ההשתנה שלו חושף את ערוות המשפחה ברבים. סודות אפלים לעיתים מתגלים בעקבות כך והרי קשר שתיקה זהו מוטיב חוזר אצל רב המשפחות הללו.
מובן מאליו שלא כל ילד המרטיב בלילה עבר טראומה כה קשה, אולם חשוב להצביע על הבעיה עוד כשהיא בחיתוליה (תרתי משמע) מאחר ודפוסי ההתנהגות וההתניות למיניהן אינן עוברות בקלות ובמהירות עם חלוף השנים, כי אם נהפוך הוא, רק מחריפות ומקבעות עצמן שוב ושוב כמעגל קסמים.
מים שווה ערך לרגשות, פחדים, מאווים מודחקים ובכי. בלילה כשחשוך ולעיתים גם קר יוצאים "השדים" מהארון ובעת השינה מאחר והגוף חסר שליטה בצורה מסוימת נפרצים הסכרים התחתונים. ניתן בהחלט לטפל בבעיות של שרירי הסגור על ידי רפלקסולוגיה, שיקום שרירי רצפת האגן, ביו פידבק ושיטת פאולה. אולם כאשר מדובר בילד אשר שולט על סוגריו וצרכיו בשעות הערות של היום ורק בלילה מאבד שליטה יש לחזק את ההתמודדות על ידי שיחות, פרחי באך או תמציות של קריסטלים, הרבה הבנה של הרקע מסביב, להבין מבין השורות למה התכוונו לומר הילד וגם הוריו. ולהתייחס בסבלנות, אהבה ותמיכה רגשית רבה כלפי אותו ילד. ברמה הטכנית חשוב להשאיר אור קטן דולק וזאת על מנת שבמידה והילד יתעורר יוכל למצוא דרכו לשירותים ביתר קלות וגם מפני שהאור מגרש את החושך שלעיתים מפחיד מאוד גם ילדים בני 80. חשוב שהילד ישן עם מכנסיים ולא רק תחתונים וזאת על מנת לחמם את המקום. קור מגביר את הצורך לשתן. מתחת למיטה יש להקפיד על שטיחון קטן לרגליים וכפכפים או נעלי בית בעת שהוא מסתובב על הרצפה. הליכה ברגליים יחפות על רצפה קרה אינה מועילה לשלפוחית השתן כלל וכלל. אלו הדברים ברמה הטכנית בסביבתו הפיסית של הילד. ישנם עוד דברים רבים אותם יש לבדוק מסביב כמו מערכת היחסים שלו עם אחיו, הוריו, שכניו ובית הספר בו הוא לומד.
חשוב מאד לדובב הן את הילד והן את המשפחה המורחבת.
ללמוד להקשיב למה שנאמר -
ולהבין בין השורות כל מה שלא נמסר!
שתהיה לכולנו שינה טובה ומאושרת!
050-3331-331