ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 7 ✔פרק 5 כיצד לעזור לילד להתקדם...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 7
פרק 5

כיצד לעזור לילד להתקדם

כהורים נדמה לנו לעיתים קרובות שאין לנו מספיק ידע וניסיון כדי לעזור לילדנו להתקדם. במידה מסויימת הנחה זו עשויה להיות נכונה, אך יכולה להכשיל אותנו כהורים המעוניינים למצוא את הדרך לקדם את ילדינו באופן הטוב והנכון ביותר. לכן, הדבר הראשון שעליך לעשות הוא לשנות את האופן בו אתה תופש את עצמך ואת יחסיך עם הילד. הכוונה היא לשינוי התפישה מ"אני לא יודע מספיק ואין לי ניסיון שיכול לעזור לילד שלי" לתפישה אחרת הגורסת "אולי אין לי ניסיון ואני לא בעל מקצוע אבל אעשה כמיטב יכולתי ללמוד ולשנות את עצמי והסביבה כדי שאוכל לתקשר עם הילד שלי ולעזור לו". כהורה לילד עם בעיות כאלה או אחרות עליך להיות קשוב מצד אחד לצרכי הילד ולמקום בו הוא נמצא (הרחבתי על כך בפרקים הקודמים) ומצד שני להיות פתוח לעולם באופן כזה ששיטות טיפול שונות (מוכחות יותר או פחות) יובאו לידיעתך ע"י מחקר מתמיד שלך, שאילת שאלות ופגישה עם הורים אחרים ואנשי טיפול שיכולים לכוון אותך לעוד מקורות ידע לגבי שיטות הטיפול שיכולות לעזור לילדך. כאשר פעלתי כך כמות המידע שקיבלתי הייתה עצומה והיה עלי להגביל את עצמי למספר השעות ביום בהם אני מתעסקת בדבר, בכדי לא להביא את עצמי להצפה רגשית או אפיסת כוחות. כל הידע שצברתי במהלך השנים עזר מאד לשינוי האישי שעברתי עזר לילדי לצמוח. ילד יכול להשתנות רק אם הוא רואה שהמבוגר שמוביל אותו מסוגל להשתנות. ילדים מחקים מבוגרים ברמה המודעת והלא מודעת ולכן בו בזמן שאנו פועלים נמרצות לשינוי אצל הילד עלינו להיות מוכנים להשתנות בעצמנו. בהמשך, חילקתי לסעיפים את הידע שרכשתי ושאינני רוצה שיאבד מבלי שאוכל להעבירו הלאה להורים נוספים. אני מקווה שתוכלו להיעזר וליהנות בדרך.

1.יש ילדים שהמוטיבציה שלהם נמוכה מאד ונראה לנו שאין דרך לעניין אותם בשום דבר. אם תתעקשו למצוא מה מניע את ילדכם תגלו פתאום שהילד אוהב לשמוע מוסיקה (גם אם אינו מדבר על כך) או שמאכלים מסוימים מניעים אותו להיות פעיל יותר. עליכם להשתמש בנקודות מוטיבציה אלה כדי להניע את הילד לעשות בכל פעם מעט יותר ממה שהוא רגיל. ילדים אוטיסטים מתקשים ללמוד גם את הדברים שנראים לנו טריוויאליים. לעיתים קרובות צריך ללמד את הילד הכל - למשל: לדבר, להסתכל על אחרים בעיניים, לשחק עם חברים, להבין סיטואציות, לאכול בעצמו ולהתלבש. לימוד זה אורך הרבה זמן, בד"כ הרבה יותר זמן מאשר אצל ילד שאינו בספקטרום. הכי חשוב להבין שאתם לא יכולים להתמודד עם כל הצרכים של הילד לבד. צרו לעצמכם רשת תמיכה רחבה וחזקה של מטפלים מקצועיים שיטפלו בלקויות מסוימות של הילד תוך כדי כך שאתם מקבלים מהמטפל "שיעורי בית" ומיישמים אותם בביתכם במהלך השבוע. חלק מרשת התמיכה הם הורים נוספים לילדים על הקשת האוטיסטית. אל תתביישו להתקשר, לשאול שאלות ואף לבקר זה אצל זה. בנוסף, קבוצות תמיכה להורים, אחים וסבים נפתחות מידי פעם בבית לורן שברמת גן. הידע והקבלה שתמצאו במשפחות אחרות חשוב עבורכם מאד. אם יש לכם משפחה רחבה תומכת תוכלו להיעזר גם בה. כל גוף או אדם שתוכלו להכניס כתומך בילד או בכם כאינדוודואלים או כמשפחה יקל עליכם מבחינת העומס הפיזי, הנפשי והכלכלי. אם אתם בשלב הראשוני של בניית תכנית טיפולית ועדיין אין לכם מספיק שעות טיפול בשבוע ואתם מרגישים ששעות השהיה שלכם במחיצת הילד הופכות להיות קשות ולא פרודקטיביות לאף אחד מהצדדים, כדאי לפרסם על לוחות המודעות באזורכם או באינטרנט שאתם מחפשים אדם שיהיה תומך לילד ולכם ויוכל להגיע כמה פעמים בשבוע בשעה שהילד בבית ולהיות איתו במקומכם. בשעות אלה צאו מהבית או לכו לנוח. לאחר מכן, כאשר אתם רעננים יותר תוכלו לשחק עם הילד באופן שנכון לשניכם.

2.ישנם ילדים שנראה שאינם מסוגלים לשבת רגע אחד. בנוסף לטיפול בליקוי זה דרך מטפלים כמו טיפול בספורט, רכיבה, שחיה ושיטת ורדי אפשר לרכוש עבור הילד חולצת משקולות. זוהי חולצה שיש בה משקולות קטנות המכבידות מעט על הילד ויוצרות לחץ שהוא זקוק לו בכדי להיות רגוע יותר. חפשו באינטרנט אם ברצונכם לרכוש זאת.

3.לשינה רגועה יותר אפשר לרכוש שמיכה כבדה. השמיכה מכילה בתוכה חומר שהופך אותה לכבדה ואפשר לרכוש גם אותה דרך האינטרנט. השמיכה עשויה לעזור לעיתים להגיע לשינה טובה או ארוכה יותר.

4.ילדים שמתעוררים בשעות הקטנות של הלילה ודורשים תשומת לב - הניחו קופסת צעצועים מפתה במיוחד ליד המיטה שלהם והראו להם במשך כמה לילות שהם יכולים לשחק בזה. חשוב מאד שאתם לא תשחקו איתם, תנו לילד לשעשע את עצמו ולשחק לבד כאשר אתם יושבים בשקט ועוצמים עיניים. נסו להגיב לילד כמה שפחות וכך הוא יבין שאם הוא קם בלילה עליו לשחק לבד. את קופסת הצעצועים המיוחדת הזו עם הצעצועים המפתים אין להשאיר בשעות היום בחדרו של הילד. אם בחרתם בתכנית התנהגותית (ABA) דברו עם המנחה על תכנית שינה לילד.

5.לילד שאינו מדבר אפשר לרכוש או לקבל (דרך חברות שונות בארץ או דרך עמותת עזר מציון שעושה ללא לאות עבור ילדינו) מכשיר פלט קולי, זהו מכשיר שהילד לומד להפעילו כך שהמכשיר מדבר במקום הילד, הילד מקליד (דרך סימנים מוסכמים) את מה שהוא רוצה לומר והמכשיר מדבר זאת. אין דרך לתאר הרגשה של הורה לאחר שילד שבמשך שנים לא הצליח לדבר אומר להם דרך מכשיר זה "אני אוהב את אמא".

6.ילדים רבים על הקשת האוטיסטית אינם יכולים לסבול בגדים חדשים או תוויות של בגדים. גזרו את כל התוויות או פרמו אותם. טוב ביותר לקנות בגדים יד שנייה או לקבל מבני משפחה בגדים משומשים לילד. הבגדים המשומשים רכים מאד לעומת החדשים ואינם מעוררים תחושות סנסוריות קשות. ילדים שזקוקים למגע עמוק ואוהבים להתחכך באנשים וחפצים עשויים לאהוב גרביים צמודות מאד, טייצים ובכלל בגדים שעוטפים ולוחצים אותם. במידה ואתם חייבים לקנות בגדים חדשים כבסו אותם ויבשו אותם במכונת הייבוש כ - 3 פעמים לפני שתתנו לילד ללבשם. נסו לקנות בגדים כמה שיותר רכים, מכותנה, נושמים, (לילדים בעלי רגישות יתר סנסורית - שאינם לוחצים או גדולים מידי), בגדים בצבעים רכים וללא קשקושים. שימו לב כיצד הילד מגיב לבגד שהוא לובש. יתכן שהוא לא יצליח להתרכז כל היום משום שהבגד מוציא אותו מדעתו ואתם לא תבינו על מה המהומה.

7.אחד מהמאפיינים של אוטיזם אצל ילדים הוא קשר עין לקוי. אבל אל תחשבו לרגע שמשום שהילד מתקשה להביט בכם הוא אינו מעוניין בתשומת לבכם או אינו מודע למה שמתרחש בסביבה. יכול להיות שהילד אינו מביט בכם משום שהקלט הסנסורי (שמיעתי) שלו כל כך עמוס שהוא אינו מסוגל להוסיף לכך מבט בעין של אחר. דבר זה אינו מעיד על כך שהילד אינו כמהה לחברתכם, הוא פשוט אינו יודע כיצד להביע זאת. אי אפשר לסמוך על תגובותיו או חוסר תגובותיו של הילד בכדי לדעת מה מתרחש בתוכו ומה הוא רוצה, בשל כל הליקויים השונים שהילד עלול לסבול מהם. כל אדם שעובד עם ילד אוטיסט צריך לדעת לשים לב לדברים אחרים, אפילו הקטנים ביותר. למשל הילד עשוי להשמיע קולות בכל פעם שהוא רואה דבר מה שמעניין אותו. מכאן כבר אפשר להמשיך, בטיפול התנהגותי למשל, משום שברור לנו שיש משהו שהילד מתעניין בו, כלומר יש לו מוטיבציה פנימית כלשהי שאפשר לרתום אותה לעבודת תכנית טיפולית. לכן התבוננות ושימת לב מרוכזת וחסרת פשרות בילד מצד ההורים, המנחה והמטפלים היא הבסיס לכל. קודם כל התבונן בילד, אחרת לא תוכל לדעת מי הוא, מה הוא מביא לעולם ומה הוא צריך ממך.

8.טפטפו מעט טיפות של שמן אורגני בריח מרגיע לאמבטיה מלאה במים בה הילד יושב. עסו בעדינות את גופו עם שמן. זמזמו בשקט מנגינה עדינה ונסו לגרום לו להתמסר לכם ולהירגע. בקשו מהילד לשכב על גבו בתוך המים (בתחילה לא מים עמוקים) ואח"כ במים עמוקים יותר אחזו בו כך בשתי ידיים תומכות מתחתיו ותנו לו לחוש את עצמו צף על המים כשאתם תומכים בו. ספרו לו סיפור שקט ונעים תוך כדי. אם אתם יודעים לנגן בכלי נגינה קטן זה הזמן להביא אותו לאמבטיה ולנגן משהו שקט.

9.אפשר גם לנגן דבר מה מרגיע לפני השינה במיטה וכמובן לספר סיפור.

10.במידה והילד אינו מדבר צרו לו אלבום תמונות גדול שהוא יכול להצביע על תמונה מסוימת כדי להסביר מה הוא רוצה או מרגיש. אפשר לקנות לוח שבתוכו שטיח דמוי לבד ולהצמיד לתמונות סקוץ' מאחור כך שהילד יכול להסירן ולהדביקן בכל עת ללוח. את הלוח חלקו כך:

מה אני עושה היום? אני מרגיש אני רוצה

הצמידו את התמונות המתאימות לפעילויות והטיפולים באותו יום. אפשר לחלק חלק זה לבוקר, צהרים וערב.

עצוב, שמח, בוכה, מעוצבן וכו'. יש באינטרנט תמונות של אנשים בהבעות פנים שונות, או ציורים.

לשחק, לקרוא, לשירותים, לחצר, לפארק, לאכול, לשתות וכו'

ילדים עלולים להתבלבל מלוח אחד עם 3 מטרות, לכן אפשר לרכוש 3 לוחות ולהציב אותם במרווח אחד מהשני, או במקומות שונים בבית. את ערמת הכרטיסים השייכת לכל לוח שימו בתוך קופסא מתאימה ליד הלוח כך שהילד יכול לגשת ולבחור מתוכה, אפשרות נוספת היא להצמיד ללוח בצד את כל הכרטיסים ושהילד יבחר מתוכם כשהם פרוסים לפניו את מה שהוא מרגיש או רוצה ויראה לכם. ילדים שאינם מדברים יכולים להיעזר מאד בלוח תקשורת כזה. באופן אישי הלוח עזר לנו דווקא כאשר הילד שלנו החל לדבר. דרך אלטרנטיבית זו של תקשורת מאד פונקציונלית ומרגיעה את הילד, הוא יודע בדיוק מה מתוכנן לו היום ובאילו זמנים. הוא יודע שהוא יכול לספר למבוגר מה הוא רוצה ומה הוא מרגיש. זה כשלעצמו משרה ביטחון ושליטה בעולם.

11.כשאתם נמצאים בסיטואציה בה הילד מסרב להקשיב ומגיב בתוקפנות רצוי להרחיק אותו מכל מה שעשוי לחזק (כל מה שאתם משתמשים בו כמחזק עבור התנהגות טובה כולל חיזוק מילולי שלכם, חיבוקים או חיזוקים אחרים). אפשר להחזיק את הילד כדי שיפסיק להפריע בידו או לקחת אותו למקום אחר ולהפסיק את הפעילות כשאתם שוב מסבירים מדוע אתם צרכים לנהוג כך.

12.ילדים עם סטימולציות (נפנוף ידיים, נענוע ראש וכו') כדאי לקחת למגרשי משחקים ולאט מאד לעודד אותם לעלות על מתקנים (תעלו אתם ותראו להם איזה כיף זה!), לשבח ולעזור בפעילות מוטורית שדרכה הילד יכול לבטא את התיסכולים שלו. גם משחק בג'ימבורי טוב עם כדורים, טיפוס, מגלצ'ות מים, מקפצות וטרמפולינות יכולים לשנות אצל הילד את רמת הסטימולציות, כל זאת ביעוץ עם מרפאת בעיסוק ומנחת תכנית ABA. באופן כללי נראה שכלל שהילד יוצא יותר מתוך עצמו לעולם כך יורד הצורך שלו בסטימולציה. יכולתי לראות שככל שהילד מבין את המתרחש סביבו ומסוגל להגיב הסטימולציה הלכה ונעלמה. לאדם עזרה מאד להכחדת הסטימולציות שיטת ורדי בה עובדים עם הילד באופן פיזי על תחומים בהם קשה לו ולאט הסטימולציות פוחתות ולעיתים אף מפסיקות. בנוסף, בסיטואציות שונות בהן היה מנפנף בידיו הייתי מבקשת ממנו להחזיר את הידיים למקום (לצידי הגוף) ולעיתים אדם היה נענה לבקשתי. מצאתי שלא ניתן לעבוד באופן ישיר על סטימולציות (כך גם עם רגשות ועוד) אלא רק באופן עקיף ע"י תכניות המתייחסות לפן הפיזי, נוירולוגי, נפשי, תחושתי וכו' של הילד. ככל שאדם התקדם בצעדיו בתחומים השונים כך הוא חש פחות את הצורך בסטימולציה.

13.קנו לילד מברשת שיניים חשמלית, נסו וראו האם הוא נהנה מלשחק איתה. נסו גם מכשירי מסג' שונים שרוטטים. ילדים עם רגישות סנסורית נהנים ולעיתים קרובות נרגעים כך.

14.כשהילד כועס וצורח משום שלא הסכמתם להיענות לבקשותיו הכירות ברגשותיו ושקפו לו אותם. "אויי.. אתה מאוכזב שלא קנינו ארטיק. אני מבינה." או "אתה ממש כועס עכשיו, אתה יכול להגיד לי - אוףףף אני כועס!! - במקום לצעוק". שיקוף זה עוזר לילד להבין מה הוא מרגיש ומלמד אותו להביא רגש זה לידי ביטוי בעולם באופן מקובל.

15.רכשו או תפרו שקית עם שעועית בתוכה. אפשר למלא גם כריות גדולות יותר בשעועית או קטניות אחרות (ציפות רגילות של כריות, גרביים, שרוולים של חולצות ישנות - לא חייבים לקנות, אפשר לעשות בבית או אצל תופרת). מתגלגלים ומשחקים עם הכרית / שקית. מעסים איתה את הגוף. זורקים ומוסרים זה לזה (במידה והכרית קטנה). מצאנו שכריות אלה מרגיעות את הילד.

16.כשילד אוטיסט ניגש לילד אחר ושואל אותו "איך קוראים לך?" הילד האחר עונה לו ואילו הילד האוטיסט יכול להמשיך ולשאול אותו עוד מספר פעמים "איך קוראים לך?" למרות שהילד האחר ענה (בשפה מקצועית מצב כזה של חזרה על דברי האחר נקראת אקולליה, יש סוגים שונים של אקולליה). סיטואציה כזו עשויה להתרחש בנקודות זמן שונות עם אנשים שונים. מניסיוני צריך להבין שהילד מנסה לומר משהו וליצור תקשורת אך אינו יודע כיצד. על ההורה או המטפל לשים לב לאילו סיטואציות חסר לילד ידע חברתי כדי לשוחח שיחה תואמת סיטואציה ותקשורתית, הוא פשוט לא יודע מה לאמר ולכן חוזר על שאלה או משפט שהוא מכיר. במקרה של הדוגמה הנ"ל, לאחר שהילד האוטיסט שאל פעמיים "איך קוראים לך", והמטפל רואה שהשיחה אינה הולכת לכיוון תקשורתי כדאי שהוא יאמר לילד האוטיסט: "חמוד, אולי אתה רוצה לשאול את הילד אם הוא רוצה לשחק איתך? תשאל אותו - רוצה לשחק איתי?". הרבה מאד פעמים צריך לעשות את התרגיל הזה, ותרגילים אחרים, עד שהתקשורת האפקטיבית נלמדת ומתקבעת אצל הילד האוטיסט.

17.ניתן לרכוש כריות בגדלים שונים הממולאות בקטניות, שאפשר לחמם במיקרו. ילדים עם חוסר בתחושה סנסורית מחפשים ריגושים וישמחו לחוש כרית מחוממת (מעט) על עורם. כדי להשלים את התמונה כדאי לרכוש בלון מגומי עבה במיוחד ולמלא אותו במים. לקשור כך שהמים לא יצאו ולהניח במקרר. כשהמים מתקררים אפשר לשחק עם הילד ביחד עם הכרית החמה והבלון הקר לסרוגין כדי להעיר איזורים בגופו שהוא אינו מודע להם (יש ילדים שחשים מעט מאד את רגליהם, ידיהם, גבם וכו'). אם ילדכם סובל מעודף רגישות סנסורית או חוסר בה כדאי להתייעץ עם מרפאת בעיסוק מוסמכת או עם מטפלת ותיקה בשיטת ורדי. אם הילד אינו מגיב טוב לחום ולקור הפסיקו או תנו לו להפעיל עליכם את החום והקור תוך כדי משחק וצחוק.

18.ילדים שרגישים לריחות כדאי להבחין לאילו ריחות הם רגישים. במידה והילד אינו אוכל בבית הספר או בגן יכול להיות שריח האוכל שמוציאים שאר הילדים מתיקיהם אינו מאפשר לילדכם להתרכז ולאכול את האוכל שלו, אפשר לפתור זאת ע"י מתן רשות לילד לאכול באזור אחר אליו הריח אינו מגיע. יש ילדים שכמהים להריח ריחות עזים, כדאי לקנות תמציות של ריח ולתת להם להריח מידי פעם, אפשר גם לנחש ריח של מה זה.

19.כשאתם קונים סבון נסו לקנות אותו ללא ריח, כך לגבי כל חמרי הניקוי והתמרוקים בבית. ישנן גישות הגורסות כי ילדים מהטווח האוטיסטי צרכים לחיות במקומות הנקיים לחלוטין מחומרי ניקוי וחומרים כימיים בכלל - כולל במזון, בתמרוקים ובסבון שמשתמשים בו כל בני הבית. אווררו את הבית היטב לאחר שאתם מנקים אותו גם בחומרים שנחשבים לא מסוכנים. נסו לא להשתמש בחומרים מדשנים שאינם אורגניים בגינתכם.

20.אם החלטתם לרסס את ביתכם נגד מזיקים, עשו זאת דרך חברה שמדבירה עם חומרים שאינם מזיקים ונחשבים "ירוקים". חפשו באינטרנט. גישות ביו - רפואיות גורסות כי אחד הגורמים לבעיות הילד הוא הזיהום ההולך וגובר בעולמינו, שאנו אחראים לו. לכן נסו לזהם כמה שפחות.

21.שבחו את הילד על כל פעולה שהוא מצליח לעשות, אפילו הקטנה ביותר. "כל הכבוד, הצלחת להשיג את הכדור!".

22.ילדים באופן כללי אוהבים לומר מילים שמעוררות במבוגרים תגובה חזקה. אם ילדכם מקלל ואומר מילים גסות (כדאי גם לברר היכן הוא שמע את המילים הללו, ברור שהוא לא המציא אותן) כדאי לשמור על הבעת פנים נייטרלית ככל שניתן. כל תגובה גורמת לילד סיפוק ומעניקה לו חיזוק חיובי ולכן הוא ימשיך לאמר זאת. הגיבו בקול רגיל אך בתקיפות (לא תוקפנות) ואמרו "אנחנו לא אומרים את זה". אם נראה לכם שהילד אומר את המילים הללו כתגובה לסיטואציה מלחיצה או מכעיסה למדו את הילד לומר מה הוא מרגיש במקום לקלל. אפשר לומר לילד: "אנחנו לא אומרים את זה. אני רואה שאתה מאד כועס, זה באמת לא נעים שלא מקבלים ארטיק עכשיו - אוף, חבל!". אפשר גם ללמד את הילד מילה אחרת במקום לקלל, משהו כמו "די! מספיק!" או שוב, "אוף, חבל, אני מאוכזב! / כועס / עצוב". היזהרו שלא לחזק את ההתנהגות הזו של הילד, אל תתנו חיזוק חיובי כמו חיבוק, מילה טובה או ממתקים או כל דבר שהילד אוהב ורוצה לאחר שהוא מקלל. אם בדיוק עמדתם לתת לילד דבר מה שהוא רצה אתם יכולים לאמר "דיברת לא יפה. עכשיו אני לא יכולה לתת לך את X, אתן לך בעוד כמה דקות / מחר / אחרי האוכל". אל תיכנעו לבכי בזמנים כאלה משום שזה מחזק את הילד להמשיך בהתנהגות הלא נאותה שלו. אם קשה לכם רגשית לשנות את ההרגלים שלכם בעניין זה נסו לחשוב באותה סיטואציה על משהו שיחזק אתכם אך בה בעת ייתן לכם את היכולת לעשות את הדברים מתוך אהבה ולא עצבנות. נסו להעלות בדמיונכם תמונה שמרגיעה אתכם גם בזמן לחוץ כזה.

23.צחקו וחייכו הרבה במהלך הפעילות.

24.השתמשו במחוות והבעות פנים ברורות מאד. היו מודעים למחוות והבעות הפנים שלכם. אל תצחקו כשאתם לא מתכוונים לכך, או באופן סרקסטי. אל תזוזו שלא לצורך. בשפת הגוף שלכם אתם מלמדים את הילד את המחוות התקשורתיות החשובות ביותר. כשאתם עושים מחוות (לדוגמה מחוות שמחה שבה מרימים את הידיים כשכפות הידיים מאוגרפות ואומרים "יש!" עם הבעת פנים שמחה) עשו מחוות מודגשות ואיטיות כדי שהילד יוכל להבינן ובמשך הזמן לרכוש אותן.

25.אם הילד אומר או מאותת שמשהו לא נעים לו הפסיקו את המשחק ודאגו לרגשותיו כשאתם מתמללים לו אותם - "אוי, זה לא נעים לך, הקובייה נפלה לך על כף הרגל, זה כואב. איזו קוביה שובבה!". חיבוק או ליטוף ברגע הנכון, בכלל מחווה של חיבה, אם הילד מסוגל להכיל אותה, מביאה איתה הרבה מאד למערכת היחסים.

26.כשאתם בטיפול עם הילד, בעיקר בתקופת הטיפול הראשונית, חשוב לומר בסיטואציות שונות: "תסתכל עלי" ולהצביע לעיניים שלנו. או "תגיד תן לי" כשאנו רוצים שהילד ילמד לומר דבר מה כמו "תן לי". עם ילדים אוטיסטים חשוב לדרוש את האמירה (מילולית או דרך תקשורת של סמלים) משום שאחרת, לרוב, הם לא יאמרו "תן לי" או "רוצה את זה". הבקשה של המטפל מהילד לחזור על הבקשה שהוא מלמד אותו, למשל - "לא רוצה", חשוב מאד בכדי שהילד יקבל את אבני הבניין התקשורתיות הראשונות שלו. נכון שאופן פניה זה כשלעצמו אינו תקשורתי ("תגיד X"). אך מכיוון שהילדים האוטיסטים אינם יוזמים תקשורת ואינם מבינים מהי דרך התקשורת האפקטיבית בעולם צריך ללמד אותם מהבסיס שהוא חיקוי שאינו ממש תקשורתי. לאחר שהילד הפנים את הפניות הבסיסיות הללו (ויש די הרבה כאלה, שוחחו על כך עם המנחה שבחרתם) צריך לעבור ללימוד של פניות תקשורתיות יותר. נצפה שהילד יאמר את מה שלימדנו אותו בסיטואציה נכונה ובזמן הנכון ללא שנדרוש זאת ממנו, כלומר נצפה שלאחר זמן מה הלימוד יעבור שלב של הכללה. בכדי להגיע להכללה יש לבצע את שלב הלימוד במשך זמן כזה שבסופו של דבר הילד יאמר באופן ספונטני בזמן הלימוד את הפניה התקשורתית, מבלי שנבקש ממנו "תאמר X" ולאחר מכן להוציא את הילד לסיטואציות בחיים כמו טיול קצר מסביב לבית או הליכה משותפת לפארק כאשר שם נצפה ממנו לפנות פניות תקשורתיות שלימדנו אותו. במידה והילד אינו מבצע לבדו את הפניות הללו יש לרדת שלב ושוב להזכיר לו "תגיד X" ולא להתייאש. כאשר הילד מתחיל לאמר את הפניות התקשורתיות בסיטואציות הנכונות אל תשכחו לערוך מולו "מסיבה" קטנה של התפעמות ע"י קריאות התפעלות מיכולתו, הדגשה של מה שהוא עשה נכון ("כל הכבוד, איך אמרת שלום לשכן שלנו לבד! אתה בוגר!") בסופו של דבר הפניות הללו הופכות לספונטאנית מצד הילד, קחו בחשבון שזה עשוי לקחת זמן רב. בשלב מסוים צריך להפסיק לדרוש מהילד ולא לאמר לו "תגיד - אני רוצה". אלא פשוט לא לתת לו את מה שהוא רוצה ולחכות שהילד יאמר באופן ספונטאני "אני רוצה" או "תן לי". כלומר, בתחילת הדרך אין לפחד מבנית שפה שנשמעת "אוטומטית" אך יש לדעת מתי לדרוש מהמנחה והמטפלים לעבור לשפה חיה ותקשורתית יותר. להעביר את הילד לרמת שיח ולא להישאר ברמת דרישות מילוליות בלבד מצידו.

27.ילדים שקשה להם לשבת בשקט ולא להתרוצץ יקבלו הרבה מאד מנוכחות של תוכי קטן מאולף או ארנבת. בכדי שהילד יוכל ללטף את התוכי עליו לשקט בשקט וברוגע אחרת התוכי יעוף או ילך למקום אחר. ראיתי כיצד ילדים שמתרוצצים ללא הפסק מתיישבים בשקט לכרבע שעה או יותר ומתרכזים בתוכי, בהדרכה צמודה של מבוגר. יש לשים לב שהילד מתייחס באופן הולם לחיה, משום שלעיתים קרובות הוא אינו מסוגל להבין או שעדיין לא הפנים את החוקים של יחס הולם.

28.ילדים בטווח האוטיסטי יכולים לקבל הרבה מאד מכלב רגוע, מאולף וסבלני בבית. ראיתי כיצד ילד שלא דיבר וכן הפיק הברות ניסה והצליח להפיק מילים בכדי לתת פקודות לכלב. הילד נתפס היטב לרעיון שלא רק הוא מקבל פקודות ממבוגרים אלא שהוא יכול לשלוט ולפקד על החיה הגדולה והמקסימה הזו. תוך מספר חודשים הילד למד לומר "שב", "ארצה", "בוא", "טיול", "חתולה", "כלב". הוא השתמש במילים הללו בתחילה כאשר ביקש אותו אדם מבוגר ואח"כ באופן ספונטני בכדי להפעיל את הכלב ולגרום לו לסור למרותו.

29.השתמשו בעזרים ויזואליים רבים. ילדים אוטיסטים מתקשים פעמים רבות להיות קשובים בערוץ האודטורי (שמיעתי). דברו אליהם בתמונות. צלמו כל סיטואציה שאתם מעוניינים להסביר ושנראה לכם שהילד אינו מבין. ספרו לו על הסיטואציה המצולמת ושאלו אותו שאלות לגביה, בקשו ממנו להצביע ולהסביר כמיטב יכולתו.

30.ילדים רבים בספקטרום מגיעים לגיל בו כדאי שישתתפו בסוג ספורט שהם בוחרים. בכדי לעניין את הילד יש לגשת איתו לחנות ספורט, להראות לו את כל בגדי הספורט והציוד הנלווה (ילדים מאד נלהבים מהנ"ל) ובבית להקדים ולספר לו על סוגי ספורט שונים, לתת לו לצפות בהם ולחכות שהוא יבקש ללמוד אחד מהם. דוגמאות לסוגי ספורט שאינם מבקשים מן הילד להיות חלק מקבוצה (דבר שעשוי להיות מעבר ליכולתו בנקודות מסויימות בהתפתחות) הם למשל קפיצה לגובה, בלט, ג'ודו, איקידו, קפוארה, רכיבה, שיחה, טניס, גלגיליות וכו'.

31.השיגו ספרים שאין בהם מלל. ישנם ספרים לילדים שמצוירים בהם סצנות ברורות ופשטות דרכן הילד יכול להבין את הסיפור ללא מילים. ספר כזה הוא "אני ואתה" מאת ניצה נפתלי וגליה רבינוביץ (ספר ישן, כדאי לחפש בחנויות יד שנייה). חלק מהספרים שיש בהם מילים גם הם יכולים להיות מובנים ללא קריאת הסיפור, כמו אליעזר והגזר, מעשה בחמישה בלונים וכו'. אל תקריאו את הסיפור לילד. הביטו עם הילד בתמונות ושאלו אותו שאלות - מה קרה לילד? איפה הילד נמצא? למה הילד בוכה? מתי אבא של הילד חזר הביתה? וכו'. גרו את הילד בדיבור סביב הסיפור. "מעניין מה האישה אומרת לילדה..." ואז שיתקו. תנו לילד מספיק זמן לחשוב על העניין ולדבר על כך. אל תתפתו לענות במקומו. בכל מקרה אל תענו תשובה חד משמעית. נכון יותר להשאיר לילד אופציה לבחירה: "אולי האישה אומרת לילדה שהכלב עצוב... אולי האשה אומר לילדה שהכלב רעב... מה אתה חושב?". הסבירו את המחשבות והרגשות של הדמויות, כשאפשר עבדו תוך כדי הסיפור על רצפים. אימרו: "קודם הילד קם בבוקר, אח"כ צחצח את השיניים ואח"כ התלבש".

32.בכדי שהילד יתחיל לשאול שאלות מומלצים ספרים של שאילת שאלות. אנו השתמשנו בסדרת ספרים הנקראת "אור שואלת איפה", "אור שואלת איך" וכו'.

33.אם הדבר אפשרי, בזמן שאתם נמצאים בטיפול עם הילד השמיעו לו קלטות שמע של שירי ילדים. (לא בתחילת הטיפולים אלא בהמשך כאשר נראה לכם שהילד מסוגל לעמוד במולטי - טסקטינג שכזה). הדבר מאלץ את הילד להפריד בין רעש רקע ומה שהוא נדרש לעשות וע"י כך להיות רב - קשב. הילד יכול, בסופו של דבר, להאזין למוסיקה ומידי פעם לשיר את השירים ובה בעת לעסוק בפעילות דידקטית חשיבתית כלשהי (בניית פזל, ציור, משחקי קופסא). השתדלו שלא להקריא סיפור ולהשאיר את קלטת השמע ברקע, כאן כבר יש כובד סנסורי עמוס מידי משום במקרה כזה יהיה על הילד לפענח 2 ערוצים אודיטוריים של שפה - אחד בקלטת המושמעת והשני בסיפור המסופר ע"י המטפל.

34.למרות כל הזמן שהטיפולים של הילד לוקחים מצאו אחה"צ פנוי אחד בשבוע כדי להפגיש את הילד עם חבר או בן דוד. גם אם הם משחקים זה ליד זה במשך תקופה ארוכה אל תשכחו שזה שילדכם אינו מתקשר באופן המקובל אינו אומר שהוא אינו מרגיש, פועל וחושב. אפשר להתחיל מפגשים כאלה רק כשאתם והמטפלים של ילדכם מרגישים שהוא מוכן לכך, אך אל תתמהמהו כשאתם חושבים שהוא מתקרב לשלב שכדאי להכניס אותו למסגרת חברתית אפילו המצומצמת ביותר של בני גילו, הילד לומד כל הזמן וזו תהיה הזדמנות נפלאה עבורו.

35.ישנם ילדים בספקטרום שאינם מבחינים בין רעש רקע לבין קולות ורעשים שמשמעותיים עבורם. כלומר, אם ילד צריך לחצות את הכביש והוא שומע את דברי אימו ("תחזיק לי את היד") באותה רמה כמו את רעש הרקע (המכוניות, אנשים מדברים ברחוב, מכסחת דשא שפועלת ליד וכו') אז הילד אינו יכול להפנים את מה שאימו מנסה לומר לו. לכן הוא לא יאחז בידה ולא יזהר. ילדים אחרים מראים את אותה התופעה בערוץ הויזואלי (ראיה). הם לא מצליחים להפריד בין עיקר לטפל, בין רקע לעיקר בתמונות וסיטואציות מן המציאות. לגבי הערוץ השמיעתי, לאחר שהתייעצתם עם קלינאית התקשורת שלכם, אפשר להיעזר בשיטות אודיטוריות כמו שיטת טומטיס. השיטה "מכוונת" את האוזן של הילד למצב טוב יותר ממה שהייתה ואף עוזרת בתחום של רעשי רקע מול קולות משמעותיים. טיפול במוסיקה עשוי אף הוא לעזור.

36.במידה וניסתם בכל דרך שהיא לעזור לילדכם לדבר והוא אינו מסוגל לכך התייעצו עם המומחים שוב והתחילו לחשוב ברצינות להכניס ספרי סמלים ועזרים טכניים מיוחדים המיועדים לאנשים שאינם מדברים. זה לא בהיכרך אומר שהילד לא ידבר לעולם, אך לפחות אם ועד שידבר הוא יצליח לתקשר באמצעות האביזרים המיועדים לכך.

37.ילדים אוטיסטים נהנים מאד ומרגישים בטוחים מכל מה שחוזר על עצמו וצפוי. כדאי לנצל תכונה זו באופנים שונים. למשל, לקנות ספרים שהסיפורים בהם בנויים כך שהם חוזרים על עצמם ותוך כדי נבנים הלאה ומכניסים אלמנטים חדשים בזהירות. הספר "הקטר הכחול שיכול" וכן הספר "מעשה בחמישה בלונים" ולילדים גדולים יותר "דירה להשכיר" למשל, יכולים לענות על קריטריונים אלה. חפשו היטב בחנויות הספרים ותמצאו סיפורים העונים לדרישה הזו.

38.בכדי להשיג את תשומת ליבו של הילד רדו לגובה העיניים שלו, שכבו, שבו על הרצפה, התכופפו ורדו לישיבה שפופה. סחבו אתכם לכל מקום שרפרף ושבו עליו כשאתם עם הילד. גם אם הילד אינו מביט לעיניכם שימו לב לתשומת ליבו, סביר להניח שהוא הבחין בכם אך לא יצר קשר עין.

39.כאשר הילד החל לדבר אך אינו מפתח שיחה ישנם דרכים רבות לעזור לו. למשל, ספרו לסבתא מה עשיתם עם ילדכם אתמול ובקשו ממנה לדבר איתו על כך, לשאול אותו שאלות. תמיד הביטו בילדכם כשהוא מדבר והתייחסו לדבריו גם אם הם לא נשמעים לכם משמעותיים. המציאו עם הילד שירים על עצמו לסיטואציות שונות. למשל כשאתם הולכים לאמבטיה לכו יד ביד ושירו "אורי הולך אל האמבטיה אורי הולך אל האמבטיה, אורי הולך להתרחץ ולשחק במים!" (אתם יכולים להמציא מילים חדשות לכל מיני לחנים של שירי ילדים ידועים). ילדים מאד אוהבים שהשיר הוא עליהם. אפשר גם להמציא סיפורים קצרים המבוססים על חיי היום יום של הילד, האושר והקשיים שהוא חווה. כאשר גיבור הסיפור אינו הילד עצמו אלא הגיבור הוא ילד אחר או חיה הנתקלים בסיטואציות לא פשוטות שגם ילדכם נתקל בהן. היות גיבור הסיפור מישהו אחר ולא ילדכם זה יוריד ממנו לחץ נפשי לגבי הסיטואציה ועדיין היא תהיה מוכרת לו משום שהוא חווה אותה בחייו. נסו לשתף את הילד בשירים כמה שיותר, אפילו בזימזום או בהברות ספורות, ילדים יכולים להתחיל לשיר בעצמם שיר שנים אחרי שהשמעתם לו אותו, צריך הרבה סבלנות. לאדם לקח יותר משנתיים מהרגע ששרתי לו בפעם הראשונה את השיר "השפן הקטן" ועד שהוא שר אותו בעצמו, כשהיינו בדרכנו לגן, ואני הפסקתי לנשום מרוב התרגשות.

40.ספרו לילד סיפורים פשוטים וטובים. אני ממליצה על אליעזר והגזר, המטריה הגדולה של אבא, בארץ יצורי הפרא, כספיון, תירס חם, הבית של יעל, מעשה בחמישה בלונים, מיץ פטל, הביצה שהתחפשה, הזחל הרעב, הצב של אורן וכו'. כדאי מאד לרכוש הקלטות של סיפורים ולשלב אותן בהקראת הספר עצמו. כך הילד מקבל את השילוב האולטימטיבי בין הערוץ הוויזואלי והערוץ האודטורי והוא מפנים הרבה יותר טוב את חוויית הסיפור. הוא מבין שהסיפור הוא לא רק מה שישנו בספר כציור אלא הוא גם מילים שיוצרות משמעות ולמילים יש משמעות וכוח במציאות.

41.אם ילדכם אינו מעוניין בקריאת ספרים או מתנגד להם צרו לו ספר אישי. הדפיסו תמונות של הילד. קנו ספר אישי (או צרו אחד לבד, אבל שיראה כמו ספר אמיתי ולא כמו חוברת מתפרקת). ספרים אישיים אפשר לרכוש בחנויות ספרים או להזמין באינטרנט, הספר מספר על הילד כשיש מקום להדביק תמונות שלו בדפי הספר. עוד לא פגשתי ילד שלא התעניין בספר על עצמו.

42.אי אפשר להדגיש עד כמה בכדי ללמד ילדים אוטיסטים אנו זקוקים לעזרים ויזואליים רבים. אם אתם שמים לב שילדכם אינו פונה אליכם או אינו מקשיב כשמדברים אליו, סביר להניח שיהיה לו קל יותר עם עזרה ויזואלית. לדוגמה, ילד שהכרתי לא היה מסוגל לזכור ולהבין לגמרי בתחילת כתה א מערכת שעות כאשר היינו מזכירים לו מה הוא עומד ללמוד היום בכל בוקר. הפתרון היה להדפיס לו מערכת שעות כשבכל שעה מצולמת תמונה המזכירה מה יתרחש באותה שעה. לעיתים קרובות על ההורה או המטפל להיות יצירתי וליצור מערכת ויזואלית ספציפית לילד מסוים משום שכל ילד מתקשה בתחומים אחרים. חישבו האם להשתמש במילים, ציורים או תמונות באופן שמתאים לרמת הילד. שימו לב שהמערכת פשוטה ויזואלית ולמדו את הילד כיצד להשתמש בה. באופן כללי ניתן לאמר שלילדים קטנים לא כדאי להכין טבלאות או מערכות מסובכות וארוכות. לילדם מעל גיל 6 או 7 אפשר להרחיב את המערכת.

43.קנו דרך האינטרנט או השיגו מהורים אחרים תמונות מספרות (מדרש תמונה). תמונות אלה מספרות סיפור פשוט וקצר שמתאים לרמת הבנתו של הילד. ספרו עם הילד את הסיפור בתחילה בעצמכם, אח"כ שאלו את הילד שאלות וראו האם הוא עונה ומה תשובתו. התפעלו מאד מתשובותיו והחמיאו לו בקול מרוצה. אם הילד עונה תשובה שגויה אמרו: "התבלבלת. אני רואה שלדני יש כובע על הראש". אל תאמרו "לא. זה לא נכון". הילד זקוק בתחילה לסיוע מלא ואח"כ לפחות ופחות סיוע, לכו בקצב שלו ולעולם אל תתייאשו. כל ילד, מכל מצב התחלתי, מתקדם. תלוי כמובן כיצד אתם מגדירים התקדמות, נסו להיות הוגנים עם הילד ועם עצמכם לגבי רמת הציפיות שלכם. לאחר שסיימתם את תקופת התמונות המספרות אני ממליצה לקנות את הספר "מגדל של קוביות" מאת דבורה עמר. הספר אף ניתן לרכישה על גבי קלטת שמע. לאחר שהילד מבין מושגי יסוד הוא ייהנה מאד מהסיפורים הקצרים של סיטואציות יומיומיות קטנות בהן נתקל כל ילד, הספר גם מאויר באופן ברור מאד.

44.ילדים אוטיסטים מתקשים בהבנת דימויים, הם מבינים טוב יותר הסבר פונקציונאלי. לכן אל תאמרו "הוא שר כזמיר" אלא אמרו "הוא שר יפה". נסו לא לאמר "זה יפה כמו קשת בענן" אמרו "זה יפה, בעיקר הצבע האדום והוורוד". כדאי לא לאמר "עוף מכאן" אלא "לך למקום אחר". אנו משתמשים מבלי לשים לב בהרבה מאד דימויים בחיי היום יום וילד המתקשה בתחום זה לא יבין כלל על מה מדובר. דימויים יש להסביר מעל גיל 6 לפחות ולעשות זאת כחלק מתוכנית טיפולית, ישנם גם משחקי קופסא שמתרכזים בכך, בעיקר משחקים העוסקים בביטויים.

45.דרך נפלאה ללמד את ילדך חוקים חברתיים מקובלים מצויה בספר שניתן לרוכשו דרך האינטרנט "The Social Skills picture book" מאת Jed Baker. בספר סיטואציות חברתיות רבות המצולמות כסצנות פשוטות. הספר מעוצב כעמוד ובו תמונת סצנה נכונה מול עמוד ובו תמונה של אותה סצנה, אך הפעם באופן שאינו מקובל מבחינה חברתית. ההורה והילד יכולים לשבת וללמוד מתוך הספר. ילדים גם יכולים לשאת את הספר לכל מקום, כולל ביה"ס, כדי להסתכל ולהבין כיצד לנהוג בסיטואציות שהם אינם מבינים (ילדים מבוגרים יותר). הספר מתאים לילדים מגיל שנתיים וחצי או שלוש המפותחים מספיק מבחינה חברתית כך שהם יכולים להבין את הסיטואציות המצולמות. סיטואציה לדוגמה: צילום של ילד יושב בחדר כשמבוגר נכנס. בצילום הנכון חברתית הילד והמבוגר מביטים זה בזה ואומרים שלום זה לזה. בצילום הלא נכון חברתית המבוגר אומר שלום לילד ומביט בו אך הילד אינו מביט במבוגר ואינו אומר שלום בחזרה. מצאתי שסיפור של הסצנות הללו לילד כספר משעשע ולא במסגרת לימודית או טיפולית עזרו ביותר. אדם למד לאהוב את הספר ועיין בו כספר רגיל. כשהלימוד החברתי לא "נכפה עליו" כמטלה נוספת במסגרת טיפולית, הוא עיין בו יחד איתי בשעות הפנאי וכך הרצון לקרוא בספר וההפנמה היו גדולים יותר.

46.במידה והילד מדבר הקשיבו לו. תנו לו זמן לסיים משפט או רעיון. שבו בשקט. לילדים אוטיסטים עשוי לקחת יותר זמן לגבש את הרעיון שלהם ולהביא אותו באופן מילולי לעולם. היו סבלניים. אל תשלימו לילד משפטים. אם אתם לא מבינים שאלו שאלות, לדוגמה "האם אתה מתכוון שאתה רוצה את העוגייה?", הבהירו לילד שאתם מצפים לתשובה.

47.מטפל טוב לעולם אינו מניח מראש שום דבר. אל תניחו שהילד יודע דבר מה, הסבירו לו. אל תניחו שהילד הבין מה שאתם רוצים, הסבירו שוב. אל תניחו שהילד שמע אתכם, חיזרו על דברכם בדרך אחרת. אל תניחו שמה שהילד ידע אתמול הוא בוודאי יודע היום. עניין ההבנה חשוב מאד משום הילד לא יכול לשתף פעולה אם הוא אינו מבין את המשימה.

48.בכדי לעודד ילדים לעבוד בטיפול התנהגותי אפשר לתת חיזוקים שונים כמו אוכל, ממתקים קטנים וכו'. בד"כ מגיעים מתי שהוא למצב בו "שרפנו" הרבה מאד מהחיזוקים ומבחינת הילד הם כבר לא מעניינים. כאן אפשר להשתמש בלוח שעליו מדביקים מדבקות או ציורים שהילד אוהב בכל פעם שהוא משחק יפה ולפי החוקים בטיפול. לאחר שהילד אוסף בין 3-6 מדבקות כאלה הוא מקבל דבר מה שהוא רוצה (לשחק במכונית, לנשוף בחליל, לשמוע מוסיקה וכו').

49.במידה והילד מנסה לספר לכם דבר מה והוא אינו נשמע הגיוני או קוהרנטי ואתם אינכם מבינים אותו אז שאלו שאלות מנחות. איפה זה קרה? מתי? מי היה שם וכו'. כך תעזרו לו לבנות את התמונה השלמה מפיסות הידע שהוא מביא, באופן זה תלמדו אותו בעקיפין לשאול שאלות ולענות עליהן וכן לספר חוויה שלו באופן הגיוני של רצף האירועים.

50.כאשר אתם מדברים אל הילד היו ברורים. אל תאמרו "לא להרביץ" אמרו "ידיים במקום!" (סייעו לילד פיזית, בעדינות, לדעת איפה המקום של הידיים - עזרו לו להניח את ידיו משני צידי הגוף ולא מתנופפות להכות אחרים). במקום לאמר "אם לא תגמור לאכול לא תוכל לקבל קינוח" אמרו "כשתגמור לאכול תקבל קינוח" (קשה לילדים להבין משפטי תנאי). אל תאמרו "זה ירוק" אלא אימרו "זה אבטיח ירוק". אל תגידו "בוא נזוז" אלא אמרו "הולכים לגן". אל תאמרו "שים את זה שם" במקום אמרו "שים את הצעצוע במגרה". כשאתם מעבירים את המסר התקשורתי באופן ברור הילד מתחיל להבין מה רצונכם. היו כמה שפחות אבסטרקטיים וכמה שיותר קונקרטיים. אל תדברו באופן כללי, דברו על כל דבר באופן ספציפי ומפורט. אמרו משפטים על דרך החיוב ולא השלילה. אם לא תשתדלו ותשימו לב לדרך בה אתם מדברים אל ילדכם הוא לא יוכל להבין אתכם.

51.היזהרי מאד לא לחזק על התנהגות לא נאותה. לכן עליך להיות מיומנת בלחזק באותה שנייה שהילד מפגין התנהגות נאותה כל שהיא, ולהתעלם מכל התנהגות שאינה נאותה. לא לחזק התנהגות לא נאותה אפילו לא במבט, הבעת פנים, תנועות גוף ובוודאי שלא באמירה מפורשת או מתן חיזוק פיזי. עניין זה חשוב מאד כדי שהילד יבין ויפנים על אילו התנהגויות כדאי לחזור ועל אילו לא.

52.לסיום, אבקש אתכם להבין שמשחקים עם הילד אינם דבר נקי. צרו לכם מקום שאפשר ללכלך אותו והכינו את עצמכם נפשית (במידה ואתם אנשים שאוהבים מאד סדר וניקיון) ללכלוך ואי סדר.

סימני אזהרה דרכם ניתן לזהות שהילד זקוק למנוחה ושיש להפסיק את המשחק / פעילות לפחות לכמה דקות

1.הילד מתחיל לעשות סטימולציות (נפנוף ידיים, נענוע ראש וכו').

2.הילד נכנס להתקף צרחות או בכי.

3.הילד מסתגר בתוך עצמו ואינו מגיב.

4.הילד מרביץ, צובט או נושך.

5.הילד בוהה.

6.הילד נראה מזיע מאד ומתנשף.

7.הילד כועס ומביע התנגדות עזה לכל.

8.הילד מתחיל לשוחח באופן אובססיבי על התחומים בהם הוא מקובע ואינו מסוגל להפסיק (רכבות, תמרורים, שערים, פחי זבל, דלתות, מספרים וכו').

9.הילד מתחיל לבצע אקולליה. (חוזר על סופי מילים, על משפטים ומילים ללא קשר לסיטואציה וכו').

10.הילד מתחיל לרוץ ולנוע ללא מטרה מוגדרת.

11.נראה שהילד איבד אוריאנטציה ואינו יודע מה הכיוון הנכון ללכת בו.

במידה וזיהית סימני אזהרה אלה או אחרים נסי לסיים כמה שיותר מהר את המשחק בו אתם משחקים כך שהילד יסיים אותו בהרגשה טובה. אח"כ אמרי "אנחנו יוצאים להפסקה" ותני לילד לנוח מספר דקות כשאת נמצאת בסביבה.
כאבים רוצה לשאול טיפול בספורט בולמיה ספונטאניות הרגשה טובה תרגיל טיפוס לשנות הכי חשוב רגישות יתר pdd אוטיזם אספרגר בעיה בעיות בעיות התנהגות בעיית התנהגות הדרכה להורים הדרכת הורים הורה הורות הורים התנהגות התפתחות זיהוי זיהוי וטיפול חינוך ילדים טיפול טיפול בילד טיפול בילדים טיפולים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים מדריך להורים מטופל מטפל מטפלים עיכוב התפתחותי
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים ... לנו, שבן אדם בוחר לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו ... לא ירביץ. 2 - באמצעות זה שנגרום לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... מאשר אם הוא לא ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
... כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד ... נותן דוגמה לשחקן קוסמות שמח כשהוא עושה קסם, אך אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את ...
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, דוגמה אישית חיובית בבית לא תספיק. לכן, צריך ללמד ... זו אינה תמיד יעילה לטווח הארוך. לעיתים השיטה תעבוד לזמן קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש שמשהו רע יקרה ... בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של ה
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את ... גורמת לחוסר שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. ... מסר תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת ... בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות ... ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, ... נפתרת. המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. ... של תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש יתגשם, או שננסה לשנות את רצונו כך שגם אם החשש ... הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר בכלל להיקרע? האם אתה בטוח שאתה יודע מה זה שריר? ... האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה לא? האם אתה יכול לעצום את העיניים ולא לפחד? מה ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב ... למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את ... שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). ... דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן ... אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע ... הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש ... ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים ... אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך ... אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ילד
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? דיכאון? כעס ועצבים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך ליצור אהבה? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בזוגיות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לשפר את הזיכרון? איך לשנות תכונות אופי? איך לפרש חלומות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להאמין בעצמך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעריך את עצמך? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשתול מחשבות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם באמת הכל לטובה? אולי אנחנו במטריקס? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות מאושר? למה לא להתאבד? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? מי ברא את אלוהים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע בעולם? האם יש או אין אלוהים? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש משמעות לחיים? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להנות בחיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם אפשר לדעת הכל ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא פסיכותרפיה הוליסטית, קואצ'ר לזוגיות, קואצ'ינג לילדים בנושא ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 17:43:48 - wesi4