לעתים ישנן התלבטויות כיצד ניתן לעמוד על שלי מבלי לפגוע באדם אחר.

ישנן מספר טכניקות שעובדות ועשויות לגייס את הצד השני להבין אותך ולהתנהל בהתאם. כמובן שזה לא חוק, לכל אחד מתאים להשתמש בטכניקה אחרת או שילוב אחר של טכניקות בהתאם לאופיו ולסיטואציות בו נתקל. העניין עובד גם עם ילדים, דרך אגב. יכול לעבוד בסיטואציות כגון: בקשה להעלאה בשכר, סירוב לעשות עוד מטלות במקום העבודה, סירוב לחבר קרוב שמעוניין שתעשה משהו שאינך מעוניין בו, כל התנהלות הדורשת אסרטיביות קשובה לצד השני.

ראשית, תן לו את נקודת המבט שלו על הדברים: "אני מבין ש לחוץ לך / עמוס לך / אתה מתמודד עם סיטואציה מורכבת" או בהתייחס לדוגמה הספציפית שלכם. אנשים אוהבים שמבינים אותם, שמתייחסים ומכירים בתחושותיהם ובמה שעובר עליהם.

להוסיף סימני שאלה - "השאלה היא האם זו סיבה מוצדקת לא להעלות את שכרי / האם עלי לפגוע בעצמי לטובת העניין / האם זה הכרחי / האם יש פתרונות אחרים לבעיה?" אם כך, עדיף לעתים שלא להחליט עבור הצד השני מה נכון. לא תמיד אנשים רוצים להקשיב לנקודת מבטו של אדם אחר. אם כן, עושים הפוך על הפוך. אתה שם את המחשבה שלהם בספק, אתה לא אומר ששמחשבתם לא נכונה, אתה גם לא אומר שהיא כן נכונה. אתה שואל שאלה, זה כבר מפחית התנגדות וגורם לצד השני לשאול את עצמו את אותה שאלה. אם תגיד משהו מכריע - הצד השני ייסוג לצד שלו, בהתנגדות.

לתת לצד השני את נקודת מבטך: "מבחינתי מנקודת מבטיאני עובדת קשה, בתנאים לא פשוטים, אני הבאתי הישגים לחברה אכפת לי ואני מסורה לעבודה" / "אם אעשה את מה שאת מבקשת זה יכול להזיק / לעשות לי לא טוב". שוב, לא תמיד נכון להשתמש בטכניקה זו, וצריך לחשוב על הסיטואציה והתאמה של הטכניקות לסיטואציה ולמשתתפים בה.

לתת אופציות שניתן לבחור מבניהן - בעצם לתת לצד השני תחושת שליטה בכך שיש לו אפשרות לבחור מבין האופציות. "תחליט מה אתה רוצה, באם תעלה את שכר העבודה שלי תקבל עובד ש תוכל להעלות בסכום א או סכום ב, באם לא תעלה את שכרי תקבל עובד שחוק / עייף" או כל דבר שתחושו שהוא נכון. אתה נותן את האופציות, מעביר לצד השני את המסר שהכדור בידיים שלו, יש לו אפשרות לבחור מה הוא רוצה שיקרה, לתת לו תחושת עצמאות. יש אנשים שזה חשוב להם להרגיש שהם נותנים את המילה האחרונה ומחליטים בעצמם ולא כופים עליהם. האופציות צריכות להיות מתאימות לך, אך כדאי שיהיו שם אופציות שעשויות להתאים גם לו.

הצהרת כוונות - "אין לי שום כוונה שתרגיש. פגוע / שאני רוצה להזיק / לסחוט / לבלבל / ללחוץ או כל דבר אחר". יתכן שהוא חושב מחשבות המייחסות לך כוונות שליליות מה שמעלה רמות התנגדות. ברגע שאתה שם את כוונותך על השלחן, אתה גורם לצד השני להבין שאולי הוא טועה, מאחר שאתה מודע לכוונותיך, אתה כנה ואינך מעוניין להזיק.

הערכה - תוכל להוסיף כי אתה מעריך את הקשר בניכם, או את מה שהוא עושה, אינך מבטל את העשייה שלו - לא לחלוטין, אם אכפת לך ממנו, להוסיף זאת. חשוב לבוא עם גישה שהיא לא טוטאלית אלא מאוזנת במחשבתך על אותו אדם.

על מנת להשאר עם טון שאינו שיפוטי, טכניקה נוספת היא פשוט לדמיין שאתה מדבר עם חבר רחוק המתייעץ איתך על סוגיה שלא קשורה אליך. טכניקה זו יכולה לסייע לך לבוא בצורה עניינית לדברים, כאילו אתה "מייעץ" לאותו אדם מה לעשות ומה נכון בעינך ולא בצורה אמוציונאלית או כעוסה. נסה לדמיין שלא מדובר בך אלא במישהו אחר על הפרק. טון שהוא לא שיפוטי יכול לסייע לאדם שמולך להיות יותר מגוייס מאחר שהוא יבין שאתה לא נגדו או רוצה להזיק לו.

לעתים עולות מחשבות המתנצלות על עצם זה שאתה עומד על שלך, אתה עשוי לחשוב על הצרכים של הצד השני לפני הצרכים שלך ולחוש אשמה על מעשיך. עליך לשאול את עצמך האם באמת זה פוגע בו כל כך, האם זה באמת נוראי שתעמוד על שלך והאם באמת עליך להתנצל על כך שאתה מציב את הטוב שלך במקום ראשון.