🖨התנהלות חכמה ואחראית מתוך רצון טובקבלת ההחלטות של האדם, איך לפרוץ מחסומים פסיכולוגיים למימוש העצמי ואיך לשנות גישה להתמודדות בריאה יותר.
ראשי פרקים:
פרק ראשון: עליות וירידות
1.1. להבין את התנודות
2.1. לנתח את הבנת התנודות
3.1. לנתח את ניתוח התנודות עצמו
פרק שני: החלטות בזמן אי החלטה
1.2 להבין את דרך ההחלטות
2.2 להבין את ההבנה של ההחלטות
פרק ראשון: עליות וירידות.
1.1 להבין את התנודות
בחייו של האדם קיימות תנודות של עליות וירידות בחיים והשאלה הנשאלת היא האם הדברים הם גזירת הגורל או שאפשר לשנות ולהוביל את התהליך? האם האדם יכול באמת לשנות את הטבעים שפחות תורמים לו ולהפוך את הקערה על פיה?
ספרים כמו כוחו של תת המודע, אל דאגה, להעיר את הענק שבפנים, ה"סוד" וכו' מנסים לעורר את כוחו של האדם לעשות פעולות שונות כדי שיצליח בחייו בתחומים איתם נתקע ואין לו מענה הולם לכך. הספרים מדברים על כוחו של האדם לשנות, לתקן, חוויות מתקנות וכו'.
ההבטחה שלהם היא שאם האדם יעשה את מה שאומרים לו הוא יצליח. אבל, לא תמיד האדם מצליח ולפעמים אף מתייאש מהשיטות הללו.
אחד הטיעונים גורס שהאדם הוא בדיוק מה שהוא עושה ולא מעבר ליכולות האלה, ויש צורך לקחת את הדברים בעירבון מוגבל כי מדובר בהשקפה שאם אינה נלקחת נכון עלולה להכחיש את כוחו של האדם וממילא בזכותה הוא לומד לשקר לעצמו וחי בהכחשה עצמית. אין דבר כזה חוסר יכולת מוחלט, יש דבר כזה חוסר מימוש בגלל שהאדם חלש נפשית או חלש ברצון שלו וכו'. אבל לומר שהאדם לא יכול טוטאלית זוהי אי הבנה של הדברים מיסודם.
אחד הטיעונים הם שהאדם יכול לעשות כל מה שרוצה. אבל גם כאן ההשקפה הזו יכולה להחליש אדם שפחות טוב בתחומים מסויימים ובעצם מובטחות לו הבטחות שווא וחסרות תכלית ממשית. האדם מתחיל ליצור ערך עצמי לפי תבנית מסויימת ליכולות מסויימות וכאשר אינו מצליח הוא מתחיל להאשים את עצמו ושלב ההלקאה העצמית יכול להוביל אותו לנקודה שבה יוותר ולא ינסה עוד. שלב זה מכונה שלב למידת החוסר אונים ולכן, בגיל הרך יש לתת לילד הרך ביטחון עצמי גבוה ודימוי עצמי גבוה כדי שהאדם יתפתח להיות אדם בוגר והחלטי.
בנוסף לכך, על ההורה ללמד את ילדו לפתח ביטחון עצמי לפי הבנה אמיתית של הדברים וקבלה עצמית אמיתית ללא תנאי ודרך הקבלה העצמית לקבל ביטחון עצמי דרך הניסיון שהוא רוכש.
2.1 לנתח את הבנת התנודות
בבורסה קיימות כל מיני מגמות ותנודות בשוק, המנייה או שהיא במגמת עלייה או מגמת ירידה או דריכה במקום. את התנודות מנתחים מומחים ומנסים להבין מה התחזית לתנודות הבאות עפ"י ניסיונם בשוק ועפ"י מה שלמדו בתחומם. התנודות הללו חשובות שכן אנשים הולכים אחרי יועצי ההשקעות ודי בטעות כדי שכספם ילך לטימיון.
כאמור יש עליות וירידות והמגמה משתנה והרצון הוא כמה שיותר להרוויח לשרוד את השוק ולהעלות את ערכם של המניות לערך שיא. שם האנשים החכמים בודקים מתי יוכלו למכור את הניירות שלהם כדי שלא יאבדו את הערך הכספי שלהם ולאיזה מניות כדאי לתת את תשומת לבם וזאת ע"מ שכספם לא ייתלה על "קרן הצבי" וכן, הרווחים יהיו מקסימליים.
קיים גם סחר בכספים והמרות כספים מדולרים לשקלים ולשאר המטבעות המוכרים בעולם. ויש לדעת על כל התנודות בשוק כדי להעריך יותר נכון את המצב לפי הניסיון, לפי ההבנה בתחום וכן לאחר ייעוץ עם גורמים מתמחים נוספים והבנה מחודשת של הנושא.
כל אותם הדברים קיימים אצל האדם, האדם עושה כל מיני פעולות אשר גורמות לו "לעלות על הגל" או ליפול לתוך "מדרון תלול" והוא יכול לנתח את איך הרף הזה עלה ואיך הוא ירד, אבל אין לזה שום ערך משמעותי אם הוא לא יבין את הסיבה להתרחשות הדברים. זה כמו לומר - ככה זה.
והאשליה היא שהדברים נפתרו בדרך הזו, אך לאמיתו של דבר שום דבר לא קרה. הדברים נשארו כפי שהם והאדם אל יתפעל מדאגתו המרובה שכן, הוא החזיר את עצמו לאותו נתיב החשיבה.
למעשה, הדרך היא לנתח את סיבות ההתרחשות לדברים כפי שהם מה הוא השורש של הדברים? למה האדם עושה את מה שהוא עושה איך זה התחיל? למה זה הגיע למימדים כאלו וכו'. כאשר אדם שואל ולא מתפשר על הבנה רדודה אז הוא יכול למצוא כלים חדשים ע"י הבנת כל סיבה לתנודה הוא יכול לאט להגיע לתוך ה"גרעין" של אותה הבנה ומשם ל"גרעין" ההבנה של אופן החשיבה של האדם יכולה להתקצר.
3.1 לנתח את ניתוח התנודות עצמו
יש דעות רבות בעולם על כל נושא אפשרי ואחד הביטויים להגנה על דעה היא שהאדם מגן על הדעה באמצעות הדעה עצמה כפי שהיטיב לתאר זאת המשפט "האדם מטבע ברייתו מה שהוא תופס בשכל הטהור הוא מגן עליו בשכל הטהור ובתבונה בלבד, ואילו מה שהוא סובר מתוך הפעלויות הנפש הוא מגן עליו בהן עצמן" (ברוך שפינוזה).
למעשה, בחלק הזה האדם נגוע בעצמו שכן הוא רוצה להצדיק את עצמו לפעילויות שהוא עושה ולכל תירוציו להפוך אותם להגיוניים ולכן הוא בא בטיעונים מעגליים. כלומר, האדם רוצה לעשות משהו, ולמה? כי הוא רוצה לעשות אותו לא בגלל תועלת, ולא בגלל שום חשיבה אחרת עליו. הוא למעשה לוקח את ההיגיון ומעקם אותו כדי שיתאים לתפיסות שכבר התרגל אליהן.
באנציקלופדיה ויקיפדיה ניתן תחת הערך "אפולוגטיקה" ההסבר הבא שהוא גם ההסבר אותו לוקח האדם באופן מגמתי כאשר הוא חי בהכחשה עצמית.
אפולוגטיקה היא מדע המציג הגנה שיטתית על עמדה ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית. מקור המילה הוא ביוונית, ומשמעותה המקורית היא הגנה באמצעים צבאיים על עמדת חיילים.
המושג השתרש בהשאלה בעיקר בענף בתאולוגיה, ובעיקר זו הנוצרית, במשמעות של הגנה אינטלקטואלית על עיקרי האמונה והוכחת אמיתותה. הפרוטסטנטים מבחינים בין אפולוגטיקה לבין פולמיקס המגנה על מרכיב אחד באמונה. המונח משמש להביע צידוק אינטלקטואלי - לוגי לתפיסה, אמונה, מערכת ערכים ותורה פילוסופית.
ובעצם לאמיתו של דבר האדם נגוע מסביב לדבר ולכן, טווח ראייתו מצומצם וכאשר האדם עובר כביש עליו להתקדם ולראות את שדה הראייה טוב יותר כדי שלא ייפגע מהמכוניות העוברות והשבות.
כך הדבר כאן, כאשר האדם זז מהקוביה של עצמו ורואה את הדברים באופן אובייקטיבי הוא יכול להיווכח כיצד קורים הדברים ממבט חיצוני ולא מתוך מצב פנימי נגוע.
פרק שני: החלטות בזמן אי החלטה
1.2 להבין את דרך ההחלטות
בין המצבים הפחות הנעימים בחיים קיים הקונפליקט מתוך מצב החלטות בזמן "אי החלטה" כאשר האדם עייף או כאשר האדם נגוע במשהו, התנועתיות של האדם מגיעה לו במהלך סיבובי כלומר לא "בדוך" אלא "בסיבוב". הוא סובב סביב דבר שהוא אינו אלא אשלייה של נוחיות שלא תביא איתה נוחיות ותביא לו את הבלתי רצוי בחייו.
דרך ההחלטות של האדם הזה בא מתוך ראייה מצומצמת ולא מתוך חשיבה עמוקה, מתוך איזושהי נוחיות רגעית וניתן לראות בחוש כמה האדם הזה לא יכול להיות עקבי אף לתקופה קצרה כגון יום אחד.
אדם יכול להחזיק בקש ורק כדי שיוכל להחזיק בדעה באופן מגמתי אם הוא נגוע בדעה זו. ודעה זו בעצם חוסמת לו את ההתפתחות ורק "כזאב בעור של כבש" זוהי תחפושת וזוהי אחיזת עיניים. האדם מתוך ראייה מצומצמת משתף פעולה עם הדרך ומקבל אותה כגזירת הגורל. העיקר להעניק את אותה תחושת נוחיות אשר תקרוס ותשאיר אותו לבד ללא מענה וללא מחסה לדבר יציב ואובייקטיבי.
הדעה יכולה להיות מופרכת לאדם כל רגע ורגע בחייו וזהו סוג של עיוורון שהאדם מבקש אליו הסברים. את ההסברים האדם מביא לעצמו בדיעבד ולא מלכתחילה וזאת רק לאחר שהנזק נעשה כפי שאמר פתגם חכם האדם יודע להעריך דבר רק לאחר שאיבד אותו.
חוסר הערכה מעין זה למעשה מסביר את זה שהאדם לא העריך את עצמו כראוי כאשר האדם לא העריך דבר מה שיכל לעשות הוא אינו מעריך את עצמו וניתן לראות בדיעבד את קיטונות הבוז שהאדם רוכש לעצמו לאחר מעשה. ובעצם השורש של חוסר ההערכה העצמית נובע כתוצאה מכך שהאדם לא העריך את עצמו מלכתחילה והדבר משתקף רק מהביקורת העצמית אבל שום דבר לא השתנה מאז.
ולכן, אם האדם מתבונן הוא מגלה שיש אפשרות לשנות את הדברים ולהיות מודע במצב שהאדם לא מודע ומכאן הוא מתחיל לשאול: מה האמת? מה האמת של הדברים? מהיכן נובעת כל ההתנהגות? מה הסיבה שהדברים הם כך ולא אחרת? מדוע ההתנהלות היא כך ולא אחרת? מדוע החשיבה היא כך ולא אחרת? מה השורש של הדברים? מה האפשרויות? האם החשיבה הזו נכונה? האם הדעה שאלו פני הדברים נכונה? אולי היא נגועה?
2.2 להבין את ההבנה של ההחלטות
שאלות זה הדבר היחיד הכי חשוב שהאדם יכול לעשות כדי לעשות מפנה משמעותי בחייו והאדם שואל את עצמו: למה דברים לא זזים בחיים? למה הדברים נשארים כל הזמן אותו הדבר? והאדם יכול להתייאש ולומר כנראה שאין דרך ואין שום אפשרות לשנות אז ממילא אין טעם לנסות שוב.
הנקודה החשובה כאן היא שהאדם בעצם כאשר נכווה בחיים ועובר כל מיני דברים הוא מפסיק לעשות דברים מסויימים למשל אם הוא נכשל באיזשהו מקצוע האדם מפסיק ללמוד אותו או מפתח כלפיו סלידה, ואם זה תחום כלשהו האדם מפתח ממנו רתיעה ונמנע מלדבר עליו או בכלל מלהתמודד עם הנושא ובורח ממנו כמו מאש. העיקר לא להיכוות. כפי שגורס המשפט "הנכווה ברותחין נושב בצוננין" אך יש להיזהר לא ללכת לכיוון הקיצוני ההרסני האחר והוא שהאדם לא פועל אפילו פעולה קלה מפחד ואז אם הוא לא ינסה כלום הוא לא יזוז כלל.
אך אלו רק הסימפטומים של הדברים, אלו נספחים לדבר גדול יותר. הנקודה הפנימית יותר היא כאשר האדם עושה דברים ונכווה מהם הוא מפסיק לעשות אבל שוכח דבר חשוב מאוד, שאם הוא מפסיק לעשות בכל פעם שהוא נכווה הרי הוא לומד לא לעשות כדרך התמודדות.
כאשר האדם לומד לא לעשות דברים כדרך התמודדות אזי, כל הדברים שהוא עושה וחושש מהם מיד הוא מפסיק לעשות אותם. הוא מאבד את האחריות על הדברים מחשש שיכווה ואז הוא מאבד את השליטה על הדברים. לאחר מכן, הוא מגיע ללא ההצלחה שהבין שפספס בחוסר עקביות ומאשים את עצמו. קיימת סתירה ברורה עקב חוסר עקביות בגישה. האדם מחד גיסא טוען שהוא פוחד וצריך לחדש כוחות כדי להצליח. מאידך גיסא, האדם "קוטל" את עצמו בטענות שלא הסתכל על המציאות כפי שהיא וצמצם את אותה הראייה ורק עכשיו בדיעבד הוא קולט זאת.
ראה ערך "אוקסימורון" בויקיפדיה והיווכח בהתאמה לנתונים סותרים אלו.
אוקסימורון (גם: ניב ניגודים) הוא מבע לשוני המורכב מזוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להיגיון - פרדוקס - וזאת על מנת להגביר את הרושם וההפתעה. המונח מקורו ביוונית, ופירושו: "חד" (oxy) ו"קהה" (moros). כיום, אנשים רבים משתמשים במונח אוקסימורון כדי לתאר ניגוד כלשהו, אפילו בלתי מודע או מובלע, אך המונח המקורי מיועד לתיאור ניגוד מכוון וברור כאמצעי רטורי ובכוונה תחילה.
אם האדם לא ידע, כיצד יאשים את עצמו? אם האדם ידע, אז מדוע לא נקט בדרך כלשהי למנוע את הדבר? מסקנה: האדם חי בהכחשה עצמית.
מתוך מסקנה זו ניתן להסיק כי כאשר האדם נמצאה בחשיבה צרה, עליו להיות אמיתי עם עצמו ולהיות מודע לכך שהוא בחשיבה צרה ואז עם מודעות עצמית הוא יכול להטות את הכף לכיוון שהוא באמת רוצה ולא מתוך רמאות עצמית.
וכאן נשאלת השאלה, כיצד האדם יכול להתמודד עם הבעיה? עליו להתחיל לעשות, כפי שמורה מומחה בתחומו אמר לי בעבר: צריך להסתכל על הדברים ולהבין מה שאנחנו יכולים להבין ואז ממילא גם ה"איך" מתגלה בהמשך.
כפי שאמרה לי קרובת משפחה "להתחיל לעשות" כי זהו המפלט הנכון לתרגיל זה שהאדם התקשה בפתרונו, ובעצם כפי שנאמר כבר האדם חושב שהפתרון הוא בלהפסיק לעשות דברים וכאן מקור הטעות. הוא מייחס חשיבות למחשבה במקומה הלא נכון.
למעשה מה שקורה זה שהוא נותן את המשקל למחשבה במקומה הלא נכון וכך היא מאבדת מחשיבותה והן מערכה האמיתי. כדי שהאדם יחזור להעריך את דרך המחשבה שלו עליו להבדיל בין הדברים ולעשות כשצריך לעשות ולחשוב מתי שצריך לחשוב.
לעשות אין הכוונה לעשות ללא מחשבה אך, כאשר הדברים מובנים ובהירים ומובן שיש צורך לנקוט בפעולה אין צורך לחשוב פעמיים ואפשר להתחיל בפעולה ואין צורך לחשוב על "איך" פשוט להתחיל לעשות וה"איך" יקבל תשובה הולמת בהמשך הדרך.
ומה מקום המחשבה? המחשבה היא להבין תוך כדי עשייה את הדברים ואת התנודות בחיים ולהעמיק לשורש הדברים ואז לשפר ולקחת את הניסיון כדי לתת תחזית אובייקטיבית וכן, לעשות מקצה שיפורים ולשנות דרכים, להבין למה התנודה היא כך ולא אחרת? האם החשיבה נכונה? האם הניתוח נכון? האם דרך החשיבה נכון? וכו'.
ואיך אפשר לשלב בין חשיבה לעשייה באופן נכון שהאדם לא ייתקע בדרך? על האדם להתחיל לעשות דברים ולהזיז דברים בחייו כדי שלא ייתקע במשבצת שהוא נמצא וכן, עליו לחשוב על האופן שבו מתנהלים הדברים ולעשות מקצה שיפורים. לעתים האדם מודאג והדבר מאט את החשיבה שלו לעשות את הדברים באופן הטוב ביותר. ואיך הוא מצליח לנווט למרות זאת על הצד הטוב ביותר? התשובה נמצאת בסיכום.
לסיכום: על האדם לקבל את המציאות ואת עצמו ללא תנאים וכן, להיות אמיתי עם עצמו. סדר האופן שבו האדם יכול לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר הוא: להגיע להחלטה מה הוא רוצה, לעשות ללא דיחוי ולזרום עם ההבנה של אותו הרגע, בין היתר, אפשר לנתח את הדברים אבל להמשיך לזרום ולא להיתקע עם הדברים. כאשר האדם מסתכל על הדברים כפי שהם, הוא מבין את ה"למה" ומבין את ה"איך" ובעצם מקבל את הפתרון הנכון, ולכן, מתוך הבנה זו הוא יכול להרשות לעצמו לזרום עם הדברים לפי ההבנה של אותו הרגע. במילים יותר פשוטות, לתת לדברים לקרות.
חכם או טיפש, חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, איך חכם חושב? איך טיפש חושב? האם אני חכם? האם אני טיפש? האם אתה חכם? האם אתה טיפש? אופי של חכם, איך להיות חכם? איך להיות יותר חכם? להטיל ספק ולהיות חכם, הטלת ספק ולהיות חכםחכם או טיפש, חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, איך חכם חושב? איך טיפש חושב? האם אני חכם? האם אני טיפש? האם אתה חכם? האם אתה טיפש? אופי של חכם, איך להיות חכם? איך להיות יותר חכם? להטיל ספק ולהיות חכם, הטלת ספק ולהיות חכםחכם או טיפש, חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, איך חכם חושב? איך טיפש חושב? האם אני חכם? האם אני טיפש? האם אתה חכם? האם אתה טיפש? אופי של חכם, איך להיות חכם? איך להיות יותר חכם? להטיל ספק ולהיות חכם, הטלת ספק ולהיות חכם מה ההבדל בין חכם לטיפש? ההבחנה המרכזית בין אדם חכם לאדם טיפש קשורה בתפיסת עולמם לגבי הידע שלהם והספק שהם מטילים על עצמם. חכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו באופן קבוע, בעוד טיפש, למרות יכולותיו, בדרך כלל לא מפקפק בידע או בהבנה שלו. דפוס החשיבה הזה חשוב להבנת האופי של כל אחד מהם. איך חכם חושב? החכם שואל את עצמו כל הזמן שאלות כמו אולי אני טועה?, אולי אני לא יודע מספיק? או אולי אני מפספס משהו?. חכם לעולם לא מקבל את מחשבותיו כודאות מוחלטת. הוא תמיד מוכן לבדוק מחדש את דבריו, לערוך מחקר נוסף, ולבקש דעות ... מהתמודדות עם טעויות או חוסר נכונות לשאול שאלות יכול להוביל לשקיעה בעיוותים מחשבתיים ולהפסקת צמיחה אישית. כיצד לפתח חשיבה חכמה? כדי לפתח חשיבה חכמה, יש לנקוט בכמה צעדים: לשאול את עצמנו שאלות כמו: אולי אני טועה?, אולי אני לא מבין עד הסוף? לקרוא ולהעמיק במידע ממקורות שונים, לא להסתפק במה שאנחנו יודעים להתייעץ עם אנשים חכמים ולשמוע דעות שונות לפתח מודעות עצמית ולבחון את ההנחות שלנו לא לפחד להודות בטעות ולתקן את עצמנו לסיכום חכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו ובודק כל רעיון שהוא חושב. ככל שתהיה מוכן לשאול את עצמך האם אתה טועה, ... זאת, טיפש הוא מי שמאמין שהוא צודק כל הזמן, ולכן לא בודק את מחשבותיו או משפר אותן. הדרך להיות חכם היא להטיל ספק במחשבות שלך, לשאול שאלות, ולדעת לקבל את המידע שמאתגר את מה שאתה יודע. כיצד לפתח חשיבה ביקורתית? מה ההבדל בין ספק בריא לחוסר ביטחון? איך להיות אדם יותר חכם? כיצד לזהות טעויות בחשיבה? האם ביטחון עצמי גבוה הוא תמיד דבר חיובי? האם חכם חושב שהוא טיפש והטיפש חושב שהוא חכם? אחד ההבדלים המרכזיים בין אדם חכם לאדם טיפש הוא בגישה שלהם לידיעה ולספק. החכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו, ואילו הטיפש משוכנע שהוא כבר יודע הכל. החכם שואל את עצמו ללא הרף: אולי אני טועה?, אולי אני לא יודע מספיק?, אולי אני מפספס משהו?. לעומת זאת, הטיפש כמעט אף פעם לא מטיל ספק בעצמו. הוא בטוח שהוא חכם, שהוא יודע, שהוא מבין, ולכן הוא לא טורח לבדוק את אמיתות הדברים שהוא חושב. כיצד הספק הופך את החכם לחכם יותר? כאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב האם הוא טועה, האם יש אפשרות שהמחשבה שלו אינה נכונה, הוא ... את הרעיונות שלו בדרכים שונות. התהליך הזה מחזק את הביקורתיות שלו ומאפשר לו לדייק את מחשבותיו, מה שהופך אותו לחכם יותר עם הזמן. כיצד הטיפש נשאר טיפש? האדם הטיפש, לעומת זאת, לא מפקפק בעצמו כמעט אף פעם. גם אם לרגע עולה בו ספק קטן, הוא דוחה אותו מיד ואומר לעצמו: ברור שאני צודק, ברור שאני חכם. הוא מסתמך על אינטואיציה או על ידע חלקי, ובגלל שהוא בטוח שהוא כבר יודע - הוא לא מחפש מידע ... הרבה פעמים אנשים נוטים לחשוב שאמונה עצמית מוחלטת היא מפתח להצלחה. אומרים לנו: תסמוך על עצמך!, תאמין בעצמך!, אתה חכם ומוצלח!. אבל כאשר האמונה העצמית הזו מנותקת מביקורת עצמית, היא עלולה להפוך לכלי שמונע מאיתנו ללמוד ולהתפתח. כאשר אנו ... מחשבותינו כמובן מאליו, אנחנו לא טורחים לבדוק אותן, וכך עלולים להישאר מקובעים על רעיונות שגויים. איך ניתן לפתח חשיבה חכמה? לשאול את עצמנו באופן קבוע: אולי אני טועה?, אולי אני לא מבין עד הסוף? לקרוא ולהעמיק במידע ממקורות שונים, לא להסתפק רק במה שאנחנו חושבים להתייעץ עם אנשים חכמים ולשמוע דעות שונות לפתח מודעות עצמית ולבדוק את ההנחות שלנו לא לפחד להודות בטעות ולתקן את עצמנו לסיכום ככל שאדם מטיל ספק בעצמו יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יבדוק את עצמו וילמד יותר - ולכן יהפוך לחכם יותר. לעומת זאת, ככל שאדם בטוח מדי בחכמתו, כך קטן הסיכוי שהוא יבדוק את עצמו וילמד דברים חדשים - ולכן יישאר טיפש. אז בפעם הבאה שאתם חושבים ... אחרת לראות את הדברים?. כיצד לפתח חשיבה ביקורתית? מה ההבדל בין ספק בריא לחוסר ביטחון? איך להיות אדם יותר חכם? כיצד לזהות טעויות בחשיבה? האם ביטחון עצמי גבוה הוא תמיד דבר חיובי? אולי אני טועה? אולי אני טיפש? אולי ...
מי הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם?מי הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם?... בעולם? אליעד כהן מציג דיון מעמיק בשאלה האם ניתן באמת לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע פרספקטיבה חדשה על החוכמה, הדירוג שלה וההבנה של מושג החוכמה באופן כללי. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כאשר אדם טוען שמישהו אחר הוא חכם מאוד, הוא בעצם מצהיר ... חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאדם המדבר חושב שהוא עצמו חכם. כלומר, האם הצהרה כזו על חוכמה בהכרח אומרת משהו על האדם המביע אותה? אליעד מסביר שיש הבדל מהותי בין דירוג חוכמה לבין דירוג תכונות מדידות. למשל, כשאדם אומר אתה גבוה ממני או אתה יותר עשיר ממני, יש לכך בסיס אובייקטיבי: מדידות כמו גובה או כמות כסף. אולם, כשמדובר בחוכמה, אין קונצנזוס ברור על מה זו חוכמה או כיצד מודדים אותה. במקרה כזה, אין אפשרות ברורה להעריך את החוכמה בצורה מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם? אליעד מעלה את השאלה האם אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם חייב להיות בעצמו החכם ביותר. האם אם אתה טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם מניח שיש לך את הכלים להעריך את החוכמה של אחרים? הוא מסביר ששיפוט על חוכמה דורש מהמדורג להניח שיש לו את הכלים לקבוע מהי חוכמה בכלל, ושכדי לקבוע מי חכם יותר, צריך להיות לו ידע ברור ומהותי על חוכמה. אליעד משווה את זה למשל לאדם שאינו יודע שפה זרה ומדבר על מישהו שהוא מדבר מצוין בשפה הזו, מבלי שהוא באמת יודע אם האדם השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? הבעיה במידת חוכמה נובעת מהעובדה שאין מדד מוחלט עבור חוכמה. כאשר יש מדד ברור, כמו רמת איי - קיו או הצלחה במשחק ספורט, ניתן לקבוע מי טוב יותר על פי מספרים מדודים, אך כשמדובר בחוכמה, כל אדם יכול להחזיק בהגדרה שונה למושג. אליעד מדגים זאת עם דירוג של שחקני כדורגל: יש מדדים ברורים כמו כמות שערים, תוצאות משחקים או הצלחות טורניר. אך כאשר מדובר בחוכמה, אין מדדים כאלו, ולכן קשה או בלתי אפשרי לקבוע מי חכם יותר. האם אפשר לדעת מי הכי חכם? בהמשך, אליעד מסביר כי לא ניתן לדעת בוודאות מי יותר חכם, אם אין הגדרה ברורה של חוכמה. הוא משווה את זה למישהו שמאמין שהוא בדרך אל האמת או אל החוכמה, אך בעצם לא יודע אם הוא מתקרב ליעד או מתרחק ממנו, מכיוון שאין לו מדדים אובייקטיביים לכך. כך גם ... הוא עשוי לטעות ולהיות בטעות מאמין שהוא הגיע אל האמת, למרות שבעצם הוא עדיין חי בשקר. האם ניתן להעריך חוכמה בלי להיות החכם ביותר? אליעד מסכם את דבריו בכך שכאשר אדם אומר שמישהו אחר הוא יותר חכם ממנו, הוא בעצם מניח שיש לו יכולת להבין מה זו חוכמה. הוא גם מציין שהיכולת להעריך מי חכם, כמו להעריך תכונה מדודה אחרת, דורשת קיומם של מדדים ברורים, ובחוכמה אין דבר כזה. כאשר אנחנו מדברים על דירוג חוכמה, אנחנו בעצם שואלים את עצמנו אם יש לנו את היכולת להגדיר ולמדוד את החוכמה על בסיס מדדים אובייקטיביים, והאם אנחנו עצמנו יכולים להיחשב כחכמים מספיק כדי לקבוע את זה. מי הכי חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים האם אפשר להגדיר מי באמת הכי חכם בעולם? אליעד כהן דן בשאלה כיצד אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע התבוננות מעמיקה ומפורטת על המושגים חוכמה, דירוג והשוואה בין אנשים. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כשאדם טוען שאדם אחר הוא חכם מאוד, הוא בהכרח ... כמוך או הוא חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאומר חושב שהוא עצמו חכם מספיק כדי לדרג חוכמה. כדי להמחיש את הנושא, אליעד מביא דוגמה של אדם שעולה על סולם ואומר לאחרים: אתה מעליי בסולם. במקרה הזה, האמירה ברורה כי הגובה מוגדר ואפשר למדוד אותו באופן מוחלט. אבל בחוכמה, אומר אליעד, אין פרמטרים ברורים. כאשר אדם אומר אתה חכם ממני או הוא חכם יותר, הוא נשען על סולם ... קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך כשמדובר במושג מופשט כמו חוכמה, איך אפשר להחליט מי חכם יותר, כשאין הגדרה מוסכמת למה זו בכלל חוכמה? האם צריך להיות הכי חכם כדי להחליט מי חכם? אליעד כהן מעלה נקודה נוספת ומפורטת בעניין הזה: האם כדי ... מסביר שאם אדם קובע על אחר שהוא חכם יותר, בעצם הוא מניח שיש לו את הכלים לקבוע מה זה חוכמה, ומכך עולה השאלה אם הוא חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם. זאת אומרת, אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם כביכול מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ידיעה ברורה ומוחלטת של מושג החוכמה. אליעד מחזק את הטיעון עם דוגמה נוספת: אדם שאינו יודע לדבר סינית פוגש מישהו שמדבר בשפה זרה. הוא יכול ... זרה אחרת, ומי שאינו דובר את השפה כלל לא יכול להבחין בכך. המסקנה היא שאדם יכול לטעות בהערכתו את החוכמה או הידע של אדם אחר כל עוד הוא עצמו אינו בקיא בנושא. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? כאן ... חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים
חכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלבחכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלבחכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלב האם חכם אמיתי יכול לטעות? השאלה האם חכם יכול לטעות? היא שאלה עמוקה שאליעד כהן דן בה, ומטרתה לברר את מהות החוכמה ואת היחס שלה לטעות. אליעד מסביר כי יש להגדיר תחילה מהו חכם אמיתי. חכם אמיתי, לפי ההסבר שלו, הוא אדם שיש לו שכל ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, כלומר, אדם שמחזיק בתפיסת המציאות המושלמת והמקסימלית. אליעד מבהיר שלפני שניתן לשאול אם חכם אמיתי יכול לטעות, יש להגדיר בבירור את המושגים חכם וטעות. מה המשמעות של טעות בחוכמה אמיתית? אליעד מסביר שיש שני סוגים עיקריים של טעויות: טעות לוגית וטעות אינפורמטיבית. טעות לוגית - טעות שנובעת מחוסר ... סותרים יכולים להיות נכונים בו - זמנית, זו תהיה טעות לוגית. האם רבי נחמן מברסלב טעה, והאם זה מפחית מחוכמתו? אליעד מתייחס באופן ספציפי לרבי נחמן מברסלב כדוגמה לחכם גדול ואמיתי. הוא טוען שרבי נחמן היה חכם במובן האמיתי של המילה, ומציין שבכתביו של רבי נחמן לא נמצאו טעויות לוגיות. זאת אומרת, אין אצלו מצב שבו ... על פיזיקה וכדור הארץ, שהיה שגוי לפי הידע של ימינו. אליעד מבהיר כי זו לא טעות שמצביעה על חוסר חוכמה, אלא רק על חוסר במידע נכון שהיה זמין לו בתקופתו. כלומר, רבי נחמן לא טעה מבחינה לוגית או שכלית, אלא רק הסתמך על מידע אינפורמטיבי מוטעה. האם חכם אמיתי יכול לטעות מתוך ודאות מלאה? לפי אליעד, חכם אמיתי אינו יכול לטעות מתוך ודאות מלאה. הוא יכול לומר דבר - מה אינפורמטיבי מוטעה, אבל תמיד בתוכו תהיה לו הסתייגות או מודעות לכך שזה על בסיס מידע שקיבל מאחרים. לדוגמה, אם חכם אומר יש שולחן בחדר, והסתבר שאין שם שולחן, אליעד אומר שחכם אמיתי לעולם לא יהיה בטוח ב - 100% במידע כזה, כי תמיד הוא יאמר זאת על בסיס מידע חיצוני או תנאי כלשהו. אם האדם יהיה בטוח ב - 100% בדבר שגוי, אז בהכרח זה אומר שהוא אינו באמת חכם במובן הגבוה והאמיתי של המילה. לדבריו, חכם אמיתי חייב להיות נאמן לחלוטין לאמת, ולכן לא יכול להיות מצב שבו הוא בטוח לחלוטין במשהו שהוא שגוי. הוא יכול לומר דבר שגוי, אך לעולם לא תהיה לו ודאות מלאה בדבר שגוי. האם חכם חייב לבדוק כל דבר כדי לא לטעות? אליעד מוסיף נקודה חשובה ואומר שחכם אמיתי אינו חייב לבדוק כל פרט קטן, כי הדבר יהפוך את חייו לבלתי אפשריים. אדם לא יכול בכל רגע ... ומהותיים. בדברים קטנים, הוא פשוט מסתמך על המידע שנמצא ברשותו, תוך כדי הבנה שהמידע הזה אולי מוטעה. הוא מדגיש שהחכם בוחר במה להתמקד ובמה לא, מתוך הכרה שבלתי אפשרי לבדוק הכל, ושאם היה בודק הכל - לא היו לו חיים ולא הייתה משמעות לשום דבר בעולם. עם זאת, החוכמה האמיתית מחייבת נאמנות לאמת ברמה עמוקה, ולכן החכם האמיתי יהיה מודע תמיד למגבלות הידע שלו ולסיכוי שהוא טועה אינפורמטיבית. האם מי שטועה לוגית הוא בהכרח לא חכם? אליעד מסכם ואומר שאדם שטועה לוגית, כלומר, אינו מבחין בסתירה פנימית או מבצע חישוב שכלי שגוי, אינו באמת חכם ברמה הגבוהה ביותר. אדם שבאמת הגיע להבנה עמוקה ומהותית של המציאות והשכל, לעולם לא יעשה טעויות לוגיות. לעומת זאת, אדם שטועה רק טעויות אינפורמטיביות, אך לא לוגיות, עדיין יכול להיחשב חכם אמיתי, שכן טעויות כאלה אינן מעידות על פגם בשכלו אלא רק על מגבלות המידע שהיה זמין לו. האם חכם יכול לטעות? מהי טעות לוגית? טעויות של רבי נחמן מברסלב ההבדל בין טעות לוגית לאינפורמטיבית חוכמה אמיתית מהי? האם חכם לא טועה? איך חכם יכול לטעות? האם חכם יכול לטעות? מהי טעות של חכם אמיתי?
גאון או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהןגאון או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהןגאון או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהן מדוע חכם אמיתי עלול להיראות משוגע? הנושא המרכזי בהרצאה זו עוסק בקשר שבין חוכמה לטירוף. אליעד כהן מסביר כי חכם אמיתי חייב לעיתים להיראות משוגע בעיני אחרים. הוא טוען כי כאשר אדם לומד ממישהו חכם, לא תמיד הדברים שהוא אומר יהיו הגיוניים ומובנים לו באופן מלא. במצבים כאלה, יכול להיות שהחכם באמת חושב בצורה שונה ויותר מפותחת, כך שבמקרים מסוימים רעיונותיו עשויים להיראות מוזרים ומוזרים, עד כדי כך שמישהו עשוי ... שהוא התחרפן או חולה נפש. ההסבר לכך טמון בפער ההבנה שבין השכל של הלומד לבין השכל של מי שהוא חכם ממנו. האם כדאי להחליף מנטור שלא נראה משוגע? אליעד מציין כי כאשר אתה לומד ממישהו וכל מה שהוא אומר נשמע לך הגיוני לחלוטין, זה עשוי להצביע על כך שהוא לא חכם יותר ממך. למעשה, אם מישהו תמיד נשמע לך הגיוני ופסיכולוגית אתה לא מזהה שום דבר מוזר או בלתי רגיל ... רבי נחמן מברסלב מציין כי אדם שהוא צדיק אמיתי יהיה תמיד נושא לקושיות מצד אחרים. זאת משום שהצדיק או החכם אינם חושבים בצורה רגילה כמו האדם הפשוט, ואם כל דבריו היו ברורים לחלוטין, זה היה מעיד שהוא לא חכם או צדיק באמת. הצדיק צריך להיתקל בקושיות, ואם הוא לא נתקל בהן, סימן שההבנה של אנשים אחרים שווה לשלו. ... הצדיק האמיתי, וכך גם ההבנה של המציאות כולה יכולה להיראות לא מובנת לגמרי לאדם הפשוט. האם מניפולציות יכולות להיראות כחוכמה? אליעד מציין כי לא כל מי שנראה משוגע הוא בהכרח חכם. ישנם אנשים המשתמשים במניפולציות בכוונה על מנת להיראות חכמים או בעלי ידע גבוה. לדוגמה, במכירות או בשיווק, יש אנשים המשתמשים במילים או מושגים מסובכים כדי להיראות חכמים יותר בעיני אחרים. כך, מניפולציות כאלו עשויות להסתיר את העובדה שהאדם אינו חכם במיוחד, והוא פשוט מנסה להיראות כזה בעיני הסובלים מהבנתו. האם חכם אמיתי תמיד חושף את כל השכל שלו? חכם אמיתי לא תמיד יחשוף את כל מחשבותיו בפני אחרים. לעיתים הוא מתאים את עצמו לשפת השומע, כך שהשכל שלו ... תופסים אותו כמשוגע, כי הפער בין השכל שלו לשכל של האחרים הוא כל כך גדול. אליעד מסביר שהרבה פעמים חכם אמיתי מדבר בשפה שהשומע יכול להבין, ובכך הוא משאיר את חלק מהשכל שלו מוסתר. כיצד יש להתבונן במחשבות משוגעות ... הגיוניות. לכן, כדאי לא לבטל מחשבות שנראות מטורפות מבלי לבדוק אם מדובר בתובנה חכמה ועמוקה שלא הצלחנו להבין במלואה. חכם נראה טיפש גאון נראה משוגע משוגע שהוא גאון אולי המשוגע גאון? חוכמה שנראית טיפשות הבנת קושיות על הצדיק מניפולציה מול חוכמה אמיתית מדוע חכם אמיתי עלול להיראות משוגע? בתחילת הדברים נאמר שמחויב המציאות, או במילים אחרות ב - 100% או אפילו ב - 99999%, שכאשר לומדים ממישהו חכם באמת, לפעמים הוא ייראה כמו משוגע לגמרי, או כמו שאומרים קוקוריקו על כל הראש. המשמעות היא שכאשר בן אדם לומד ממישהו חכם, לא מספיק שיראה לו כל הזמן הגיוני ורציני. דווקא אם לאדם החכם יש רגעים שהוא נראה בהם ממש משוגע, יתכן שזה מוכיח שהוא חושב בדרך שונה ומפותחת יותר. אם הכל תמיד היה נשמע למאזין ברור והגיוני, סביר להניח שאותו חכם לא באמת חכם בהרבה מהלומד. לכן, ההיגיון אומר שאם מישהו באמת חכם, לפעמים יופיעו אצלו רעיונות או מעשים שנראים מוזרים ולא מובנים, עד כדי כך שהלומד עשוי לומר הוא התחרפן לגמרי או הוא חולה נפש. הסיבה היא פערי ההבנה בין השכל של האדם הלומד לשכל של מי שהוא חכם ממנו. מדוע רצוי להחליף מנטור שאינו נראה לעולם משוגע? נאמר שאם יש לך מנטור, גורו או מדריך, וכל מה ... כשכן מופיעים אצלו רעיונות שנראים משוגעים לגמרי, זה יכול לנבוע מפער ההבנה שלך. לא תמיד זה אומר שהוא באמת חכם, אך אם הוא באמת חכם, כמעט בוודאות יהיו דברים שאינך תופס את היגיונם, ותראה אותם כמשוגעים. כיצד מסביר רבי נחמן מברסלב את הרעיון של ... החכם אינם חושבים באותה צורה רגילה של האדם הפשוט. אם לא היו עליהם שום קושיות, סימן שהם לא באמת חכמים יותר מאיתנו. לפי רבי נחמן, מי שהכי צדיק בעולם זו המציאות עצמה (או אלוהים), ולכן אנשים מתקשים להבין את ... שגם צדיק אמיתי, שחושב בצורה קרובה יותר אל ההיגיון של המציאות, עלול להיראות לנו כמשוגע. כיצד מניפולציה יכולה להיראות כחוכמה? חשוב להבחין שלא כל מי שנראה משוגע הוא חכם, ויכולות להיות גם מניפולציות שבהן אדם עושה דברים הזויים בכוונה, כדי ליצור סביבו אווירה של מסתורין וחוכמה נשגבת. לדוגמה, בעולם המכירות והעסקים יש מי שמשתמש במושגים מסובכים שאף אחד לא מבין, רק כדי שיחשבו שהוא יודע ... שלכל אחד מאיתנו יש לפעמים מחשבות שנראות לו משוגעות. לא תמיד אלה באמת מחשבות מנותקות מהמציאות, לפעמים זו דווקא חוכמה גדולה שנראית לנו מופרכת, רק מפני שאנו לא תופסים אותה במלואה. לכן, לפני שמבטלים מחשבות שנראות מטורפות, כדאי לבחון אם אולי מדובר בתובנה עמוקה שעדיין לא הגענו להבנתה. במילים אחרות, מה שנראה משוגע יכול להיות סוג של חוכמה גבוהה יותר, שהפער בינינו לבינה גורם לנו לפרש אותה כטירוף. חכם אמיתי ומשוגע קושיות על הצדיק פערי הבנה בין אדם רגיל לחכם מניפולציה מול חוכמה אמיתית התמודדות עם מחשבות משוגעות חכם נראה טיפש, גאון נראה משוגע, משוגע שהוא גאון, אולי המשוגע גאון? אולי הטיפש חכם? טיפש שהוא חכם, חוכמה שנראית טיפשות, טיפש או חכם, משוגע או גאון
חוכמה או טיפשות, לא חוכמה לצטט אנשים חכמים, מהי חוכמה אמיתית? דברים חכמים, תובנות חכמות, חשיבה חכמה, יכולת חשיבה, יכולת ניתוח, האם אני חכם? האם מישהו חכם? חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, החוכמה של גוגל, להיות חכםחוכמה או טיפשות, לא חוכמה לצטט אנשים חכמים, מהי חוכמה אמיתית? דברים חכמים, תובנות חכמות, חשיבה חכמה, יכולת חשיבה, יכולת ניתוח, האם אני חכם? האם מישהו חכם? חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, החוכמה של גוגל, להיות חכםחוכמה או טיפשות, לא חוכמה לצטט אנשים חכמים, מהי חוכמה אמיתית? דברים חכמים, תובנות חכמות, חשיבה חכמה, יכולת חשיבה, יכולת ניתוח, האם אני חכם? האם מישהו חכם? חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, החוכמה של גוגל, להיות חכם מהו ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? ההרצאה עוסקת בהבנת ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה ובחיפוש אחרי מהות החוכמה האמיתית. אליעד כהן מציין כי הרבה פעמים אנשים נוטים להסתכל על אחרים ולשפוט אותם לפי מה שהם אומרים או מצטטים, אך ישנו הבדל משמעותי בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה. האם כל מי שאומר דברים חכמים באמת חכם? אליעד מסביר כי לא כל מי שמדבר על חוכמה או מצטט דברים חכמים באמת חושב בצורה חכמה. לדוגמה, הוא מציין את מנוע החיפוש גוגל, שיכול לספק תשובות חכמות לשאלות רבות, אך אין ... ניתוחים מעמיקים של המידע שהוא מציג, אלא הוא עובד לפי אלגוריתמים שמביאים תשובות באופן אוטומטי, מבלי להבין את מהותן. החוכמה שלו היא לא חכמה אמיתית, אלא שינון של מידע. הוא לא מבצע את החשיבה ההולמת אחר המידע שמוצג. ההבדל בין דיבור חכם לחשיבה חכמה לגבי אנשים אחרים, אליעד מציין כי אנשים רבים עשויים לומר דברים חכמים אך לא בהכרח להבין אותם לעומק. אם אדם מצטט רעיונות חכמים מבלי להבין את משמעותם או מבלי לבצע ניתוח עצמאי, הוא לא בהכרח אדם חכם. חוכמה אמיתית טמונה ביכולת להבין את המידע לעומק, לשאול שאלות, ולבצע ניתוח עצמאי. דוגמה לחשיבה חכמה לעומת מסקנה שגויה אליעד ... לשחזר ידע קיים? האם הוא מראה גמישות מחשבתית ויכולת להסתכל על נושא מכיוונים שונים? לסיכום ההבדל בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה הוא מהותי. חוכמה אמיתית אינה נמדדת רק במילים ובתשובות נכונות, אלא ביכולת להבין, לנתח ולהסיק מסקנות מתוך חשיבה עמוקה. על כן, כדי להעריך חוכמה, יש לבחון את דרך החשיבה ולא להסתנוור רק מהדברים שנשמעים חכמים. איך לזהות מישהו חכם? מה ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? האם אני חכם או טיפש? איך לפתח חשיבה חכמה? מהם הסימנים של חשיבה עמוקה? אנשים חכמים ותובנות חכמות - ההבדל בין דיבור חכם לחשיבה חכמה כאשר אנו מדברים על חוכמה, חשוב להבין שלא כל מי שאומר דברים חכמים הוא בהכרח אדם חכם. יש הבדל מהותי בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה. אדם חכם הוא לאו דווקא מי שמדקלם תובנות חכמות, אלא מי שמסוגל לנתח, להבין ולהסיק מסקנות בצורה מעמיקה ונכונה. גוגל - דוגמה לאמירת דברים חכמים ללא חשיבה ניקח לדוגמה את מנוע החיפוש של גוגל. גוגל יכול לספק לנו תשובות חכמות ונכונות כמעט לכל שאלה ... מידע שמופיע באתרים רבים, ומנגיש לנו אותו בצורה ברורה. אך האם גוגל הוא חכם? לא. גוגל מסוגל להגיד דברים חכמים, אך הוא לא חושב באמת. הוא פועל על פי אלגוריתמים שמחפשים מידע ומביאים את התשובה הרלוונטית ביותר בהתאם למה ... אינו מנתח את המידע כמו אדם חושב, אלא פשוט מאתר ומציג אותו. ההבדל בין אנשים שחושבים לאנשים שאומרים דברים חכמים כמו גוגל, גם בני אדם יכולים לשנן משפטים חכמים ולצטט רעיונות מרשימים, אך זה לא בהכרח אומר שהם חושבים בצורה חכמה. יש אנשים שמשתמשים בזיכרון טוב או באוצר מילים עשיר כדי ליצור רושם של חוכמה, אך כאשר בוחנים את דרך החשיבה שלהם, מגלים שאין שם באמת ניתוח עמוק או הבנה מעמיקה. חשיבה חכמה היא ... למרות הטעות, בעוד שהשני רק נתן תשובה חכמה מבלי להבין את משמעותה. כיצד לזהות אדם חכם באמת? כדי לזהות חוכמה אמיתית אצל אדם, כדאי לשים לב לא רק למה שהוא אומר, אלא גם לאופן שבו הוא חושב: האם הוא ... לשחזר ידע קיים? האם הוא מראה גמישות מחשבתית ויכולת להסתכל על נושא מכיוונים שונים? לסיכום ההבדל בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה הוא מהותי. חוכמה אמיתית אינה נמדדת רק במילים ובתשובות נכונות, אלא ביכולת להבין, לנתח ולהסיק מסקנות מתוך חשיבה עמוקה. לכן, כאשר אנו מנסים להעריך חוכמה, חשוב לא להסתנוור רק מדברים שנשמעים חכמים, אלא לבחון את דרך החשיבה שמאחוריהם. איך לזהות מישהו חכם? מה ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? האם אני חכם או טיפש? איך לפתח חשיבה חכמה? מהם הסימנים של חשיבה עמוקה?
אלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהיםאלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהיםאלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהים האם אלוהים חכם או טיפש? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם אלוהים הוא חכם או טיפש, ועד כמה נכון לומר שהעולם עצמו הוא חכם או טיפש. אליעד כהן מתייחס תחילה לתפיסת הדתיים, שמעדיפים לחשוב שאלוהים הוא חכם, בעיקר כי הם מאמינים בו ומביכים לומר שהם מאמינים במישהו טיפש או משוגע. אם יכירו בכך שהם מאמינים בישות טיפשה, הם בעצם מודים בשיגעון שלהם עצמם. בנוסף, אליעד מסביר שאם אלוהים הוא חכם, זה נותן הצדקה לסיפורי התורה ולרעיון שיש לעולם תכלית מסוימת, ולכן יש לדתיים אינטרס גדול להציג את אלוהים כחכם. האם מי שיצר את השכל חייב להיות חכם יותר? אחד הטיעונים שאליעד מציג הוא הטיעון של רבנים הטוענים שאם בני האדם חכמים, חייב להיות מישהו חכם יותר שיצר אותם. לכאורה, אדם חכם קיבל את השכל שלו מאלוהים, ולכן אלוהים חייב להיות חכם יותר מכל אדם. אך אליעד מבהיר שזהו טיעון שגוי ואף טיפשי. הוא מדגים זאת בכך שאם בני האדם חכמים, מי נתן את השכל לאנשים טיפשים או למשוגעים? אם אלוהים אחראי גם לשיגעון, אולי הוא משוגע בעצמו. אם משתמשים באותו היגיון, זה אומר שאלוהים לא יכול להיות רק חכם, אלא חייב להיות גם טיפש. מה יש יותר בעולם, חוכמה או טיפשות? אליעד מסביר שהרב מסתכל על האנשים החכמים ומסיק שאלוהים חכם, אבל הוא מתעלם מהמשוגעים ומהטיפשים בעולם. אם אלוהים יצר את הכל, הוא יצר גם את הטיפשות והשיגעון, וזה אומר שבהכרח הוא גם טיפש ומשוגע בעצמו. סטטיסטית, אליעד מסביר, בעולם יש הרבה יותר טיפשות ושיגעון מאשר חוכמה, משום שמספר האנשים החכמים הוא מצומצם יחסית לאנשים הטיפשים ולבעלי החיים והדוממים, שהם רוב מוחלט ואין בהם שום חוכמה גלויה. איך אפשר להגדיר מה זו בכלל חוכמה? אליעד ממשיך ושואל איך בכלל מגדירים מה זו חוכמה. הוא נותן דוגמה של תא סרטני שיש לו יכולת התפשטות. האם הוא חכם? אולי הוא טיפש שאינו מצליח לשמור על הכוח שלו באופן מסודר. כך שבעצם היכולת ליצור משהו אינה מוכיחה חוכמה. הוא גם מסביר שאולי האנשים שנראים לנו משוגעים הם למעשה החכמים האמיתיים, והאנשים שאנחנו תופסים כחכמים הם בעצם המשוגעים. לכן הוא מדגיש שצריך קודם כל להגדיר מה זו בכלל חוכמה לפני שקובעים אם אלוהים הוא חכם. האם יכול להיות שאלוהים גם חכם וגם משוגע? אליעד מעלה נקודה מעניינת נוספת - אולי אלוהים הוא גם חכם וגם משוגע. הוא שואל את הדתיים: ... למחשבה הזאת כי חשוב להם להאמין שאלוהים הוא מושלם. אליעד מסביר שבעצם, אם אלוהים יצר עולם שיש בו גם חוכמה וגם טיפשות, חייב להיות בו הפוטנציאל לשניהם - גם לשיגעון, לטיפשות, לכעס, לעצבים ולמחלות נפש. זה אומר שבתוך אלוהים עצמו יש את כל הדברים האלה, או לפחות את הפוטנציאל לייצר אותם. האם אלוהים נמצא מעבר להגדרות של חוכמה וטיפשות? אליעד מסביר לבסוף שהרעיון שאלוהים הוא חכם או טיפש הוא רעיון מוגבל. אלוהים, לטענתו, נמצא מעבר להגדרות האלו - לפני ההבחנה בין חוכמה וטיפשות, לפני הטוב והרע. לומר שאלוהים הוא רק חכם זו טיפשות בדיוק כמו לומר שהוא רק טיפש. אלוהים הוא ... מאוד חכם, זה בעצם בגלל הטיפשות שלנו. ככל שהאדם חכם יותר, הוא פחות מתלהב, ודברים שנראו לו פעם מאוד חכמים מתחילים להיראות לו פשוטים ואפילו טיפשיים. מצד שני, דבר שנראה לנו טיפשי יכול למעשה להיות חכם, ואנחנו פשוט טיפשים ... דבר? לסיכום, אליעד כהן מסביר שלהגדיר את אלוהים כחכם או כטיפש זהו ויכוח סרק. בעולם יש גם תהליכים שנראים חכמים וגם כאלה שנראים טיפשיים, אבל ההגדרה של חוכמה או טיפשות תלויה לחלוטין בתפיסתו של המתבונן. אלוהים האמיתי, לפי אליעד, הוא מעבר לכל ההגדרות, ואצל אלוהים האמיתי לא קיים ההבדל בין חוכמה לטיפשות, אלא הוא כולל את כל הצדדים האפשריים יחד. האם אלוהים חכם או טיפש? איך להגדיר חוכמה? האם העולם חכם או טיפש? האם אלוהים יכול להיות משוגע? חוכמה וטיפשות באלוהים מי נתן לאדם את השכל?
חוכמה וטיפשות, האם אני חכם או טיפש? סימן שאני חכם, כולם חכמים, כולם טיפשים, החכם הוא טיפש, הטיפש הוא חכם, הצדיק הוא רשע, הרשע הוא צדיק, דרי מעלה, דרי מטה, הכל טיפשי, הכל חכם, הכל הגיוני, הכל לא הגיוני, מהי חוכמה? מהי טיפשות?חוכמה וטיפשות, האם אני חכם או טיפש? סימן שאני חכם, כולם חכמים, כולם טיפשים, החכם הוא טיפש, הטיפש הוא חכם, הצדיק הוא רשע, הרשע הוא צדיק, דרי מעלה, דרי מטה, הכל טיפשי, הכל חכם, הכל הגיוני, הכל לא הגיוני, מהי חוכמה? מהי טיפשות?חוכמה וטיפשות, האם אני חכם או טיפש? סימן שאני חכם, כולם חכמים, כולם טיפשים, החכם הוא טיפש, הטיפש הוא חכם, הצדיק הוא רשע, הרשע הוא צדיק, דרי מעלה, דרי מטה, הכל טיפשי, הכל חכם, הכל הגיוני, הכל לא הגיוני, מהי חוכמה? מהי טיפשות? איך לדעת אם אתה באמת חכם או טיפש? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד אדם יכול לדעת אם הוא באמת חכם או טיפש. אליעד כהן מדגיש שאחת הדרכים העיקריות להבין האם יש לאדם שכל וחוכמה אמיתית, היא האם אותו אדם חושב שהוא משוגע. לטענתו, אדם חכם באמת הוא כזה שרואה בעצמו לא רק משוגע, אלא גם משוגע לגמרי. הרעיון שעומד בבסיס טענה זו הוא שעצם ... כמשוגע לחלוטין, מצביעה על רמת שכל גבוהה ואמיתית יותר. אליעד כהן מוסיף כי אנשים רבים נוטים לחשוב שהם עצמם חכמים ואחרים טיפשים או משוגעים. אך הוא טוען שאם היה להם שכל אמיתי, כל מחשבה שלהם הייתה נראית להם כטירוף ... הנוכחית של אליעד עצמו, היא סוג של שיגעון, כי היא איננה האמת המוחלטת. למה כל מחשבה נראית כמשוגעת לאדם חכם באמת? אליעד כהן מסביר שהסיבה לכך שכל מחשבה נראית משוגעת לאדם עם שכל אמיתי היא מכיוון שחכם הוא מי שרואה את האמת, בעוד שמשוגע הוא מי שאינו רואה את האמת וחושב שהשקר הוא האמת. מכיוון שכל רעיון בעולם הוא למעשה שקר חלקי (כיוון שאינו אמת מוחלטת), הרי שכל רעיון, אפילו המבריק והמתוחכם ביותר, הוא סוג של טירוף או שיגעון מנקודת מבטו של האדם החכם באמת. אליעד כהן מדגיש עוד יותר, שבאמת המוחלטת מתבטלים לחלוטין ההבדלים בין חוכמה לטיפשות ובין אמת לשקר, מכיוון שהאמת המוחלטת מראה שאין הבדל מהותי בין דבר לדבר. לכן, עבור מי שרואה את האמת המוחלטת, גם הדברים שנראים טיפשיים לחלוטין עשויים להיראות כחכמים, ולהיפך - הדברים החכמים ביותר נראים כמשוגעים. האם החכם והטיפש הם אותו הדבר? כדי להמחיש את הרעיון, אליעד כהן משתמש בדוגמה של רבי נחמן מברסלב, שטען כי הוא יכול להראות לאדם הכי חכם שהוא בעצם טיפש גמור, ולהראות לאדם הכי טיפש שהוא חכם מאוד. לפי רבי נחמן, צדיק אמיתי או חכם אמיתי חייב שיהיו לו שתי היכולות האלו: היכולת להוכיח לאדם הכי חכם, לרב או לצדיק הגדול ביותר, שהוא בעצם טיפש, בור, לא יודע כלום, ואפילו רשע. היכולת להראות לאדם הכי טיפש והכי רשע, שהוא דווקא חכם, שיש לו הבנה, היגיון, ואפילו שהוא אדם משכיל ואינטליגנט. לפי אליעד, היכולות הללו הן סימנים לכך שאדם הגיע לחוכמה גבוהה באמת. משמעות הדבר היא שאדם שמחזיק באמת המוחלטת אינו נתפס לאף רעיון מסוים כנכון או שגוי בצורה מוחלטת, ... רודפים אחריו - זהו בדיוק המצב שבו אדם נמצא בשיגעון, משום שהוא אינו מצליח להבחין בין האמת לשקר. לעומתו, החכם או האדם בעל השכל הוא זה שרואה את האמת כהווייתה. האם אפשר לקבוע באופן מוחלט מהי חוכמה ומהי טיפשות? אליעד מסביר שבאמת המוחלטת אי אפשר להבדיל בין חוכמה לטיפשות, משום שבמצב של אמת מוחלטת מושגים אלו מאבדים את משמעותם. הוא מדגיש שכל מה שנראה לנו כחוכמה יכול להיות גם שיגעון, וכל מה שנראה כשיגעון יכול להיות חוכמה, ולכן בסופו של דבר אין אפשרות אמיתית לקבוע באופן מוחלט מה חכם ומה טיפשי. מהו הסימן המרכזי לכך שאתה באמת חכם? הסימן המרכזי שאליעד כהן מציג כדי לדעת שאתה באמת חכם הוא שדברים חכמים נראים לך כמשוגעים ודברים משוגעים נראים לך כחכמים. מי שמסוגל לראות כך את המציאות נמצא בדרך הנכונה לאמת מוחלטת, משום שהוא אינו נאחז ברעיונות מסוימים כנכונים או ... להיות גם נכון וגם שגוי בו זמנית. בסיום, אליעד כהן מציע לאנשים להיכנס לאתר ולחפש עוד מידע בנושאים כמו: חוכמה, טיפשות, אמת מוחלטת, שיגעון, איך לדעת אם אתה חכם, ועוד. איך לדעת אם אני חכם? מה ההבדל בין חוכמה לטיפשות? האם הכל טיפשי והכל חכם בו זמנית? מהי האמת המוחלטת? איך להבדיל בין אמת לשקר? האם משוגע יכול ...
מי יותר חכם ממי? טיפש חכם, חכם טיפש, החוכמה שבטיפשות, טרולים חכמים, טענות של דתיים, הוכחות טיפשיות, טעויות לוגיות, גאון או משוגע, מי יותר קרוב לאמת? משוגע או גאון, חכם יותר ממשוגעים, טיפשות חכמהמי יותר חכם ממי? טיפש חכם, חכם טיפש, החוכמה שבטיפשות, טרולים חכמים, טענות של דתיים, הוכחות טיפשיות, טעויות לוגיות, גאון או משוגע, מי יותר קרוב לאמת? משוגע או גאון, חכם יותר ממשוגעים, טיפשות חכמהמי יותר חכם ממי? טיפש חכם, חכם טיפש, החוכמה שבטיפשות, טרולים חכמים, טענות של דתיים, הוכחות טיפשיות, טעויות לוגיות, גאון או משוגע, מי יותר קרוב לאמת? משוגע או גאון, חכם יותר ממשוגעים, טיפשות חכמה האם טיפש יכול להיות חכם יותר ממך? אליעד כהן מסביר שישנו מצב שבו אדם אומר דברים שנתפסים בעיניך כטיפשיים לחלוטין, ואף כל האנשים בעולם חושבים שדבריו טיפשיים, אך עדיין הוא עשוי להיות חכם ממך בנושא הספציפי הזה, גם אם בפועל מה שהוא אומר אינו נכון. כהן מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אם מישהו ... שם שום פיל, אז ברור שהוא נראה טיפש. אך אם אכן יש פיל והוא היחיד שמבחין בו, מתברר שהוא חכם יותר מכל אלו שהכחישו זאת. במקרה כזה, הוא לא רק חכם אלא הגאון היחיד שראה את המציאות נכוחה, בזמן שכולם טעו וחשבו שהוא טיפש. עם זאת, אליעד כהן לוקח את ... נוסף קדימה ומציע מצב הפוך: האם ייתכן שמישהו יאמר משהו שהוא באמת טיפשי ושגוי באופן אובייקטיבי, ובכל זאת ייחשב חכם יותר ממך, למרות שאתה דווקא רואה את האמת נכונה? אליעד מדגים זאת דרך דוגמה נוספת, שבה אדם טוען יש ... פיל בכלל. כולם יודעים שאין פיל, וכולם בטוחים שהוא טועה. ובכל זאת, אליעד טוען שייתכן מצב שבו האדם הזה חכם יותר ממך למרות הטעות שלו. מדוע? מפני שאותו אדם, גם אם הגיע למסקנה שגויה, ייתכן שעשה זאת מתוך תהליך חשיבה מתוחכם ומפורט יותר. הוא השקיע מחשבה עמוקה יותר בדרכים להגיע למסקנה, גם אם המסקנה שגויה. אליעד מסביר שההיגיון והתהליך שבו ... מעמיקים משל אדם אחר שצודק במקרה, אך לא באמת מבין לעומק את הסיבה לכך שהוא צודק. איך אפשר להיות חכם ולהגיע למסקנה לא נכונה? אליעד ממשיך ומסביר נקודה חשובה לגבי חוכמה וטיפשות. הוא מביא דוגמה מתחום המתמטיקה: נניח שיש תרגיל מתמטי והתשובה הנכונה היא המספר 2. אדם אחד פותר את ... בצורה מדויקת ונכונה ומגיע ל - 2, ואדם אחר מגיע לתשובה לא נכונה כמו 928. נשאלת השאלה מי יותר חכם? אליעד מסביר כי לכאורה התשובה ברורה: מי שהגיע ל - 2 הוא החכם. אך האם ייתכן מצב שבו מי שטעה והגיע לתשובה לא נכונה יהיה חכם יותר מהאדם שצדק? אליעד משיב שכן, ומסביר שזה אפשרי אם אותו אדם שהגיע לתוצאה שגויה התמודד עם שאלות מורכבות ... חשב עליהם, ולמעשה הבנתו עמוקה יותר במובן הרחב של החשיבה, למרות התוצאה השגויה הסופית. הנקודה המעניינת שאליעד מדגיש היא שהחוכמה לא נמדדת רק לפי נכונות התשובה הסופית, אלא לפי עומק החשיבה. מי שנחשב לטיפש בגלל תשובה לא נכונה, עדיין יכול להיות חכם יותר, מכיוון שהתהליך המחשבתי שלו מעמיק, מפורט, ומבין את ההקשרים הרחבים יותר של הנושא. אדם זה אולי טעה בתוצאה הסופית, אבל החשיבה שלו יותר מתוחכמת ושלמה. האם מי שמדבר שטויות יכול להיות חכם? אליעד כהן מתייחס גם לתופעה שבה אנשים מדברים שטויות, או כותבים דברים טיפשיים בפייסבוק, ואחרים מכנים אותם טרולים טיפשים. הוא מסביר שייתכן שהדברים שהטרול כותב הם אכן טיפשיים ולא נכונים, אך הוא עצמו יותר חכם מאלו שמזלזלים בו. מדוע? מפני שגם אם הוא טועה לחלוטין במה שהוא אומר, הדרך שבה הוא חושב על הדברים, ... הרבה יותר מלאה. אליעד מסכם ואומר שההבנה העמוקה של החשיבה של האחר, גם כשהיא שגויה, יכולה להפוך אותך לאדם חכם יותר ולקרב אותך לאמת. מי יותר קרוב לאמת? האם טיפש יכול להיות גאון? איך להבדיל בין חכם לטיפש? הוכחות טיפשיות של דתיים החוכמה שבטיפשות טרולים חכמים בפייסבוק האם טיפש יכול להיות גאון?
חכם או טיפש, איך לדעת מי יותר חכם ממי? איך לדעת מי יותר טיפש ממי? מדד לחוכמה, מדד לטיפשות, ממי לקבל עצות? בחירת מטפל, בחירת יועץ, המלצות על יועץ, מהי חוכמה? מהי טיפשות? גאון או משוגע, מי הכי חכם? לזהות חכם, לזהות טיפשחכם או טיפש, איך לדעת מי יותר חכם ממי? איך לדעת מי יותר טיפש ממי? מדד לחוכמה, מדד לטיפשות, ממי לקבל עצות? בחירת מטפל, בחירת יועץ, המלצות על יועץ, מהי חוכמה? מהי טיפשות? גאון או משוגע, מי הכי חכם? לזהות חכם, לזהות טיפשחכם או טיפש, איך לדעת מי יותר חכם ממי? איך לדעת מי יותר טיפש ממי? מדד לחוכמה, מדד לטיפשות, ממי לקבל עצות? בחירת מטפל, בחירת יועץ, המלצות על יועץ, מהי חוכמה? מהי טיפשות? גאון או משוגע, מי הכי חכם? לזהות חכם, לזהות טיפש איך אפשר לדעת מי חכם ומי טיפש? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד להבחין בין אדם חכם לאדם טיפש, כיצד למדוד חוכמה וטיפשות, ואיך לבחור יועץ או מטפל נכון. הוא מתחיל עם ההבנה הבסיסית שאדם טיפש הוא מי שבוחר להתייעץ עם האדם הלא נכון. למשל, אדם שנכנס לו קוץ ברגל, ובמקום ללכת לאדם חכם, הולך למישהו שנותן לו עצה גרועה ומכניס מסמר במקום הקוץ. דוגמה נוספת היא אדם שנכנסה לו זכוכית לגוף, ומתייעץ עם טיפש שממליץ להוציא את הזכוכית, מה שגורם לו למוות, בניגוד לעצת החכם שאמר להשאיר את הזכוכית כי היא עוצרת את הדימום. למה אנשים מעדיפים לקבל עצות מאנשים טיפשים? לפי אליעד כהן, ... מסביר שהרצון שלנו להיות צודקים מונע מאיתנו להתייעץ עם מי שבאמת יכול לעזור לנו. איך נדע מי באמת יותר חכם? כדי לדעת מי חכם יותר, אליעד ממליץ לבדוק מי מבין היועצים או האנשים שאנחנו מתייעצים איתם מצליח לשנות את דעתנו לגבי דברים שהיינו בטוחים בהם לחלוטין. ככל שמישהו מצליח לשנות את דעתנו לגבי משהו שהיינו בטוחים שהוא שגוי, כך הוא יותר חכם. לדוגמה, אם מישהו אומר דבר שנראה לנו בהתחלה כמו שטות מוחלטת, אך לאחר חשיבה מעמיקה אנחנו מגלים שהוא צדק, סימן שהוא חכם מאוד באופן יחסי אלינו. אליעד כהן מביא דוגמה ממכון כושר: אם אדם רוצה להרים 10 קג, הוא יכול לפנות ... טעויות שאתה עוד לא עשית, כך הוא יכול לתת לך עצות יעילות יותר. מה הקשר בין תת - המודע לחוכמה? אליעד מסביר שהרבה פעמים אנחנו מרמים את עצמנו בגלל התת - מודע שלנו. המודע אומר לנו דבר אחד, בעוד התת - מודע יודע את האמת ומסתיר אותה מאיתנו. היועץ החכם באמת, הוא זה שמבין את הטריקים של התת - מודע שלך ויודע להראות לך דברים שנסתרים ממך. אדם חכם יותר הוא אדם שלא רק יודע לתת לך תשובות, אלא גם יודע לשאול את השאלות הנכונות ולהציג בפניך את הבעיה שלך באופן שלא היית מודע אליו. איך מדרגים חוכמה וטיפשות בפועל? אליעד כהן נותן דרך פרקטית לבחירת יועצים או מטפלים: לקחת מספר ספרים של אנשים שונים, לקרוא אותם ... שיש יותר דברים שאתה לא מסכים איתם, אבל לאחר התבוננות מעמיקה גילית שהם נכונים, כך האדם שכתב את הספר חכם יותר. מי שמסכימים איתו מלכתחילה לא בהכרח חכם יותר, הוא פשוט דומה לך בחשיבה ולכן פחות יכול לקדם אותך. איך אפשר לזהות מי משוגע ומי גאון? אליעד ... משוגע לגמרי אבל לאחר בדיקה יתברר כנכון, אז הוא בעצם גאון, כי הוא הבין משהו שאתה לא הבנת. מהי חוכמה אמיתית לפי אליעד כהן? חוכמה, על פי אליעד כהן, היא למעשה אמת. ככל שאדם נמצא קרוב יותר לאמת ומצליח להביא אחרים אליה, כך הוא נחשב לחכם יותר. הטיפשות היא ההתרחקות מהאמת והאמונה בשקרים שאנו מספרים לעצמנו או לאחרים. כדי להיות באמת חכם, יש לחפש את מי שאומר דברים מנוגדים להיגיון שלנו, ואז לבדוק אותם לעומק ולראות אם יש בהם אמת. לסיכום, כדי לדעת מי באמת חכם, יש לבדוק מי מצליח לערער על הנחות היסוד שלנו, מי מסוגל להביא אותנו לשינוי דעתנו על דברים שהיינו בטוחים בהם, ומי מסוגל להבין ולהסביר לנו את הבעיות שלנו בצורה חדשה, מדויקת ועמוקה. איך לזהות יועץ חכם? כיצד לבחור מטפל מתאים? מה ההבדל בין חכם לטיפש? איך מודדים חוכמה? איך לזהות מי באמת גאון? ממי כדאי לקבל עצות? מהי חוכמה אמיתית?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331