מהי דחיינות?
כאשר במוחך עולים באופן תכוף המילים: "לא מוצא זמן", מרגיש "תקיעות", מרגיש "אי נוחות בגוף לביצוע המשימה"
מתחיל להמציא "תירוצים", מקווה שהמשימה "תתאדה" מאליה ולא תצטרך להתעסק בה, מרגיש כלפי המשימה שזה מהווה "איום", "מתיש", מרגיש "קושי בגיוס מוטיבציה" ועוד'...
כנראה שאתה במסלול הדחיינות
כמו אנשים רבים שנתקלים בבעיה זו, הם יודעים שכדאי לפעול ויש את היכולת לפעול, אבל מסיבה בלתי נשלטת לא פועלים. לדחיינות יש מחיר.
מנגנון הדחיינות כולל בתוכו מס' מנגנונים:
1.אובדן שליטה עצמית - כאילו שמשהו שולט באדם והוא לא בשליטה.
2.דחיית סיפוקים - האדם רוצה סיפוק מיידי, לא יכול לעשות משימה שהסיפוק בה הוא לטווח רחוק.
3.תכנון - בעיה בניהול זמן ותכנון
4.פיתויים - קושי להתגבר על פיתויים, מסיטים את האדם מהמשימה העיקרית.
הדחיינות - הינו מנגנון רגשי שמכריח אותנו להעדיף את הסיפוק המיידי על פני העתיד.
דרכים שיעזרו להתמודד עם הדחיינות:
1.קביעת לוחות זמנים קבועים - זמן סגור ביומן ללא חשיבה אלא הפיכה לפעולה אוטומטית, שגרה. (כאשר לא מכניסים את החשיבה לעניין, נושא הדחיינות לא עולה, לא מפריע ונשארת רק הפעולה הטכנית שאיתה אין בעיה, לדוגמה: חצי שעה ביום בשעה 20:00 בערב קבוע)
2.סביבה סטרילית - למצוא סביבה נטולת הסחת דעת מהמטרה, " בועה של עשייה", מקום ללא פיתויים. (חדר משעמם, ללא תמונות, אמצעי הסחה, מבודד, ללא טלפונים, מחשב וכד')
3.התחלת עבודה - הפעולה הקשה ביותר היא " ההתחלה - ההנעה". פעולה מכינה מכניסה את האדם לעשייה לא מאיימת ומתוך העשייה הקטנה, עולה המוטיבציה. (לדוגמה: פעולה מכינה להתחיל לעשות ספורט היא, נעילת נעלי ספורט כל יום חצי שעה).
4.לחץ חברתי ומודל לחיקוי - למצוא מודל הזדהות או קבוצה מעוררת מוטיבציה, מעוררת תחרות, המוטיבציה גדלה. (לדוגמה: במקום להתעמל לבד, להצטרף לקבוצת אימון).
5.פידבק וחיזוק חיובי - כאשר האדם מקבל פידבק חיובי מאחרים ו/או מעצמו, דרך מחמאות, דרך תוצאות, דרך מראה, דרך הרגשה, הדבר מעורר מוטיבציה נוספת.
יופי, הצלחת להתגבר על הדחיינות, אתה בעשייה ולפתע המוטיבציה נחלשת, אתה זקוק לדחיפה נוספת השתמש במנגנוני גיבוי נוספים:
1.חיזוקים - ועונשים - יש לבנות מנגנון של "צ'ופרים" על הצלחה בביצוע משימות קטנות בדרך למשימה הגדולה (כגון: יציאה לבילוי עם חברים, קניית בגד חדש). ומנגנון של "ענישה" - במידה ולא הצלחת להתגבר על הדחיינות וחזרת צעד אחורנית, עליך לבצע עבודה סיזיפית שצריכה להיעשות אבל לא אטרקטיבית מספיק לדוגמה: עליך לעשות עבודה כפולה למחרת או לקצוץ את הדשא וכו'.
2.התחייבות בפני אחרים - להכריז ולהתחייב בקול החוצה, בפני אחרים על המחויבות ועמידה במשימה, פרסום ההתחייבות מהווה כלי למוטיבציה.
3.גיוס שותף - יצירת סביבה תומכת למשימה תוך לקיחת מחויבות, השותף עושה את המשימה שלו ולא את שלך, הוא נמצא שם כמוטיבטור, מעורר השראה ומוטיבציה.
4.קביעת לוחות זמנים בסדר עולה - לתאם לוחות זמנים בסדר עולה כדי שההתמודדות תהיה קלה יותר לדוגמה: להתחיל ב - 10דק' ביום ולהוסיף כל יומיים עוד 10 דק'.
5.חוזה אישי - הדחיין עורך חוזה אישי עם עצמו שבו הוא מצהיר בכנות כלפי עצמו על מחויבות אמיתית לביצוע המשימה, תוך לקיחת אחריות ולקיחה בחשבון שיש מחיר ויש רווח לכל דבר.
כאשר במוחך עולים באופן תכוף המילים: "לא מוצא זמן", מרגיש "תקיעות", מרגיש "אי נוחות בגוף לביצוע המשימה"
מתחיל להמציא "תירוצים", מקווה שהמשימה "תתאדה" מאליה ולא תצטרך להתעסק בה, מרגיש כלפי המשימה שזה מהווה "איום", "מתיש", מרגיש "קושי בגיוס מוטיבציה" ועוד'...
כנראה שאתה במסלול הדחיינות
כמו אנשים רבים שנתקלים בבעיה זו, הם יודעים שכדאי לפעול ויש את היכולת לפעול, אבל מסיבה בלתי נשלטת לא פועלים. לדחיינות יש מחיר.
מנגנון הדחיינות כולל בתוכו מס' מנגנונים:
1.אובדן שליטה עצמית - כאילו שמשהו שולט באדם והוא לא בשליטה.
2.דחיית סיפוקים - האדם רוצה סיפוק מיידי, לא יכול לעשות משימה שהסיפוק בה הוא לטווח רחוק.
3.תכנון - בעיה בניהול זמן ותכנון
4.פיתויים - קושי להתגבר על פיתויים, מסיטים את האדם מהמשימה העיקרית.
הדחיינות - הינו מנגנון רגשי שמכריח אותנו להעדיף את הסיפוק המיידי על פני העתיד.
דרכים שיעזרו להתמודד עם הדחיינות:
1.קביעת לוחות זמנים קבועים - זמן סגור ביומן ללא חשיבה אלא הפיכה לפעולה אוטומטית, שגרה. (כאשר לא מכניסים את החשיבה לעניין, נושא הדחיינות לא עולה, לא מפריע ונשארת רק הפעולה הטכנית שאיתה אין בעיה, לדוגמה: חצי שעה ביום בשעה 20:00 בערב קבוע)
2.סביבה סטרילית - למצוא סביבה נטולת הסחת דעת מהמטרה, " בועה של עשייה", מקום ללא פיתויים. (חדר משעמם, ללא תמונות, אמצעי הסחה, מבודד, ללא טלפונים, מחשב וכד')
3.התחלת עבודה - הפעולה הקשה ביותר היא " ההתחלה - ההנעה". פעולה מכינה מכניסה את האדם לעשייה לא מאיימת ומתוך העשייה הקטנה, עולה המוטיבציה. (לדוגמה: פעולה מכינה להתחיל לעשות ספורט היא, נעילת נעלי ספורט כל יום חצי שעה).
4.לחץ חברתי ומודל לחיקוי - למצוא מודל הזדהות או קבוצה מעוררת מוטיבציה, מעוררת תחרות, המוטיבציה גדלה. (לדוגמה: במקום להתעמל לבד, להצטרף לקבוצת אימון).
5.פידבק וחיזוק חיובי - כאשר האדם מקבל פידבק חיובי מאחרים ו/או מעצמו, דרך מחמאות, דרך תוצאות, דרך מראה, דרך הרגשה, הדבר מעורר מוטיבציה נוספת.
יופי, הצלחת להתגבר על הדחיינות, אתה בעשייה ולפתע המוטיבציה נחלשת, אתה זקוק לדחיפה נוספת השתמש במנגנוני גיבוי נוספים:
1.חיזוקים - ועונשים - יש לבנות מנגנון של "צ'ופרים" על הצלחה בביצוע משימות קטנות בדרך למשימה הגדולה (כגון: יציאה לבילוי עם חברים, קניית בגד חדש). ומנגנון של "ענישה" - במידה ולא הצלחת להתגבר על הדחיינות וחזרת צעד אחורנית, עליך לבצע עבודה סיזיפית שצריכה להיעשות אבל לא אטרקטיבית מספיק לדוגמה: עליך לעשות עבודה כפולה למחרת או לקצוץ את הדשא וכו'.
2.התחייבות בפני אחרים - להכריז ולהתחייב בקול החוצה, בפני אחרים על המחויבות ועמידה במשימה, פרסום ההתחייבות מהווה כלי למוטיבציה.
3.גיוס שותף - יצירת סביבה תומכת למשימה תוך לקיחת מחויבות, השותף עושה את המשימה שלו ולא את שלך, הוא נמצא שם כמוטיבטור, מעורר השראה ומוטיבציה.
4.קביעת לוחות זמנים בסדר עולה - לתאם לוחות זמנים בסדר עולה כדי שההתמודדות תהיה קלה יותר לדוגמה: להתחיל ב - 10דק' ביום ולהוסיף כל יומיים עוד 10 דק'.
5.חוזה אישי - הדחיין עורך חוזה אישי עם עצמו שבו הוא מצהיר בכנות כלפי עצמו על מחויבות אמיתית לביצוע המשימה, תוך לקיחת אחריות ולקיחה בחשבון שיש מחיר ויש רווח לכל דבר.
050-3331-331