"חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש... " / שרה גלוזמן.

הדמיון בין חג החנוכה לפילוסופיה סינית ופאנג שואי

חג החנוכה נחגג כידוע לזכר גבורת המכבים, מרד החשמונאים ביונים ונס כד השמן ואינו אחת ממצוות התורה שבכתב.

שיאו של המרד היה בכיבוש ירושלים וטיהור בית המקדש מן הפסילים ועבודת האלילים.

המהות הגדולה בין שהיא מסתתרת ובין שהיא גלוייה מאחורי סיפור המכבים הוא סיפור על כוחה של אמונה שניצחה את הבלתי אפשרי. ניצחון שהוא לכל הדעות נס.

על - פי חז"ל, לא המכבים היו הגיבורים אלא להיפך, הם היו דווקא המעטים והחלשים שעמדו מול היוונים הרבים והחזקים שנאמר "מסרת גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים"...

נס כד השמן שאמור היה לדלוק יום אחד ובאופן בלתי ברור, דלק שמונה ימים רצופים גרם למסורת הדלקת הנרות במהלך שמונת ימי החנוכה.

זהו ללא ספק סיפור על ניצחון שאין לו הסבר הגיוני ועל כן נחשב לנס, כנאמר "נס גדול היה פה".

בהיבט הטריוויאלי זהו ניצחון של המעטים על הרבים.

במשמעויות רחבות מדובר על ניצחון הרוח על החומר, ניצחון האור על החושך ואם תרצו ניצחון האמונה.

במאמר זה אתייחס לשלוש משמעויות החג העיקריות:

לאמונה, לאור ולספרה שמונה. אשר משתקפים לא רק בעולמנו היומיומי המודע ו/או התת מודע אלא גם בפילוסופיה הסינית ונגזרתה - הפאנג שואי.

אין זה סוד כי בעולמנו המוכר, למחשבה כוח עצום ביצירת מציאות רצויה, וכי פעולה הנעשית מתוך אמונה ערכית בצדקת הדרך, כוחה גדול פי כמה מפעולה הנעשית מתוך שגרה / חובה הנעדרת רוח האמונה.

וכל ילד יודע כי החושך מפחיד ומדכא ומה ש"מגרש" אותו זה האור. (השיר: באנו חושך לגרש... / שרה לוי תנאי)

כל אחד מאתנו מבין כי ה"אור" במשמעותו הרחבה הוא בין היתר, האנטיתזה של הפחד.

אנשים מפוחדים לא מצליחים לראות את "אור היום". (הביטוי "חשך עליו עולמו" מבטא

היטב אדם בצרה).

ולא בכדי הצלחה אישית, חברתית ולאומית מותנית בראש וראשונה בהתכוננות, באמונה ובשחרור והתגברות על פחדים.

הספרה "שמונה" המאפיינת את חג החנוכה (שמונה ימים, שמונה נרות)

בתפיסה הקבלית, הספרה 8 מייצגת את האין סוף (עפ"י ספר היצירה המיוחס לאברהם

שמות הבורא בגימטריה: שדי = 8, יהוה = 8, קב"ה = 8 (

בפילוסופיה הסינית הספרה שמונה מבטאת את מכלול האנרגיות היוצרות את השלם האולטימטיבי.

הפילוסופיה הסינית מתארת באופן ציורי את כל המצבים האנרגטיים והתהליכים המניעים את היקום בכלל והאדם בפרט.

אחד מהתיאורים היא ה"משפחה הקוסמית", המקבילה במהותה למשמעויות חג החנוכה.

המשפחה הקוסמית מונה שמונה בני משפחה אשר כל אחד מהם שונה ומיוחד והיותם יחד באינטראקציה הרמונית יוצרים את השלם.

שמונה בני המשפחה הקוסמיים הם:

אבא (Qian), אמא (Kun), בן בכור (Zhen), בת בכורה (Xun), בן אמצעי (Kan), בת אמצעית (Li), בן צעיר (Gen) ובת צעירה (Dui).

ה"משפחה הקוסמית" על משמעויותיה העמוקים מקבילה להפליא למשמעויות חג החנוכה. ראשית, כמו נרות החנוכה כך גם בני המשפחה הקוסמית מיוצגים בן היתר על ידי ספרות.

וכמו שלכל נר בחג החנוכה משמעות ייחודית כפי שאבהיר בהמשך, כך לכל בן משפחה בפילוסופיה הסינית משמעות שונה וייחודית.

אני מוצאת הקבלה בין יהודה המכבי כמנהיג המרד לבין הבן הצעיר במשפחה הקוסמית. בשני המקרים מדובר על הבנים הצעירים במשפחה.

הבן הצעיר (Gen) המיוצג בספרה שמונה (ושוב מוטיב השמונה), היא אנרגיה לא רציפה בעלת תושיה מרץ ונעורים.

על פי המקורות, בשנת 165 לפה"ס, שנה לאחר תחילת המרד, נפטר מתתיהו שהיה המפקד ויוזם המרד. עם מותו מסר מתתיהו את הנהגת המרד ליהודה אף על פי שיהודה לא היה בנו בכורו... וההסבר שהוא נתן לבחירה היה:

"יהודה המכבי איש גיבור ובן חייל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה" / ספר חשמונאים א, ב, סח

נקודה נוספת למחשבה היא ההקבלה בין הנר השביעי לבין הבת הצעירה Dui שמספרה שבע. (כמו הנר השביעי)

ביום השביעי של חנוכה נהוג לציין את גבורת הנשים כי "גם הן היו באותו הנס". בין הגיבורות המוזכרות בסיפור היא יהודית, אחותם של החשמונאים אשר לפי מסורות אחדות, התחילה את המרד.

ומנגד בפילוסופיה הסינית הבת הצעירה מייצגת מצד אחד אנרגיה של עוצמה שליטה ארגון וסדר ומצד שני נשיות שכן היא קשורה ליסוד המתכת (מתכת רכה של תכשיטים).

וכמו שמונה ימי החנוכה בהם אנו חווים את תהליך התרחשות מרד החשמונאים, כך

שמונה בני המשפחה הקוסמית הם הבסיס

לשמונה הטריגרמות בספר התמורות הסיני - ה"אי צ'ינג" - I Ching, וכל שמונה הטריגרמות מייצגות תהליך שלם ומורכב בהתנהלות היקום בכלל והאדם בפרט.

בפאנג שואי, אנו נעזרים בשמונה בני המשפחה הקוסמית על מנת לאבחן אנרגטית את ההשפעות של "שמונה רוחות השמיים", "שמונה הטריגרמות", "שמונה טיפוסי הבתים" ו"שמונה טיפוסי האנשים".

אבחון חשוב זה מסביר לא רק את מכלול סוגי האנרגיות המשפיעות על חיינו אלא גם ובעיקר מעניק לנו כלים לבחירת המקומות ו/או העיצוב הרצויים בהם אדם ירגיש ויחווה מקסימום הנאה ו/או מינימום קשיים.

מוטיב פח השמן ו/או נרות החנוכה מתבטאים בפילוסופיה הסינית ביסוד האש.

יסוד האש מייצג בראש וראשונה את השמש שהיא מקור האור - מקור החיים. (במקום בו אין אור אין צבע... ואין גם חיים).

האש מייצגת גם שמחה, התלהבות, ליכוד, יצרים, חום, פעילות, חיי חברה, מוניטין, פרסום, דומיננטיות, העדר פחדים, העדר עצבות.

בגוף האדם היא מייצגת את הלב והפה (אחד בלב אחד בפה)..

את כלי הדם ויכולת הזרימה (תרתי משמע, זרימה בחיים וזרימת דם חופשית בגוף)

את הבריאות הפיסית (ילדים שגדלו בחושך יפתחו בעיות מוטוריות, אוכל מחומם על פי הרפואה הסינית, בריא יותר מאוכל קר וכו)...

את הבריאות הנפשית (שמחה מול עצב חרדות ודיכאון. במקומות בהם אין מספיק "ימי שמש" כמו למשל בארצות אירופה, אנשים יהפכו לפסיביים מרוחקים ודיכאוניים)..

האש מייצגת את הבת הצעירה Li בעלת האנרגיה התוססת השמחה החברותית והמקסימה.

הצבע המייצג את יסוד האש הוא האדום

כלות סיניות לובשות שמלה אדומה בחתונתן כמזל והצלחה

אנחנו הולכים עם חוט אדום ביד כ"נגד עין הרע".

ולסיום

סיפור חג החנוכה עם נס הניצחון על היונים ונס פח השמן מייצגים את גירוש החושך והפחד מחד ואת כוחה של רוח האמונה מאידך.

האור הקטן הצליח לא רק להאיר את דרכם ואמונתם של המכבים אלא יתרה מכך, הוא קרב וליכד אותם במאבקם הקשה מול היונים, מאבק שהסתיים בסופו של יום בניצחון המכבים.

גם אנחנו

אם רק נאמין ב"דרך", נגלה את אותו "פח השמן" האישי, אשר יאיר את דרכנו ויוביל אותנו אל הניצחון ואם תרצו, אל ההצלחה.

על מנת להאיר חדר חשוך מספיק רק נר אחד!

כמה פשוט.

תחשבו על זה.

מאחלת לכולכם

חג אורים שמח