הדמיון גורם פעמים רבות לפגיעה בזוגיות ולריחוק בין בני הזוג, מאמר זה מלמד להשתמש בדמיון ע"מ לקרב בין בני הזוג...
*
"בעלי מזלזל בי"
"בעלי כבר לא אוהב אותי"
"אשתי תלותית"
"אשתי אף פעם לא מרוצה"
"אשתי כפויית טובה"
"אשתי רוצה לשלוט בי"
הרבה סטיגמות יש בין אנשים באופן כללי ובין בני זוג באופן פרטני, אך ע"פ רוב סטיגמות ומחשבות אלו הן מעולם הדמיון - לעיתים הן נכונות באופן חלקי, אך פעמים רבות הן לא נכונות כלל.
לקמן שני מקרים שממחישים את הנושא:
מקרה א':
זוג בשנות ה30 לחייהם, הבעל עובד בעבודת כפיים, עד השעות המאוחרות של הלילה. האשה עובדת במשרה חלקית.
הבעל טען באחד המפגשים שמה שמפריע לו וגורם לו להסגר ולהתרחק מאשתו הוא שאשתו מתעלקת עליו. לשאלתי מה זה "מתעלקת" ענה הבעל שאשתו מרבה לחלק לו הוראות ופקודות - "תבוא הביתה עד שעהx" "אל תלך למקום y" וכו'.
שאלתי אותו למה לדעתו אשתו "מתעלקת עליו"? למה היא נותנת לו הוראות? ענה לי הבעל - זה באופי שלה - היא רוצה לשלוט.
כאן המקום לשאול - האם המסקנה שהבעל הגיע אליה, שאשתו רוצה לשלוט בו, היא עובדה או דמיון?
מקרה ב':
זוג בשנות ה30 לחייהם, הבעל איש עסקים מצליח, והאשה עקרת בית. באחד ממפגשי הייעוץ, אמר הבעל על אשתו שהיא כפויית טובה. שאלתי אותו - איך הוא הגיע למסקנה הזו, והוא סיפר שהוא חוזר הביתה מאוחר מהעבודה, ואשתו מתלוננת לפניו שקשה לה, אז הוא למרות שהוא עייף, "מפשיל את השרוולים" ועוזר לאשתו - רוחץ את הילדים, משכיב אותם לישון וכו', אך התלונות והקיטורים ממשיכים. במקום שאשתו תודה לו על עזרתו, טוען הבעל בפני, היא ממשיכה להתלונן ולקטר.
שאלתי אותו למה לדעתו אשתו "מקטרת", והוא ענה לי כי היא כפויית טובה.
גם כאן נשאל - האם המסקנה שהבעל הגיע אליה, שאשתו כפויית טובה, זוהי עובדה או דמיון?
עכשיו נראה את המשך המקרים:
המשך מקרה א':
פניתי לאשה ושאלתי אותה למה היא "מתעלקת על בעלה"? האם יש לה צורך פנימי לשלוט? ענתה לי האשה שאין לה כלל צורך פנימי לשלוט, אלא הפוך היא היתה שמחה שבעלה יוביל. והסבירה עוד שבעלה מגיע בשעות מאוד מאוחרות הביתה, לא מרים טלפון במשך היום לא מתעניין בה ובנעשה בבית, אין להם זמן שמוקדש לזוגיות, ולפי הרגשתה אין להם בכלל זוגיות. חוסר זוגיות זו גורמת לה לתיסכול רב, וזו הסיבה שהיא מתקשרת לבעלה ומעיקה עליו.
המשך מקרה ב':
פניתי לאשתו ושאלתי אותה למה היא מתלוננת? מה היא מצפה לקבל כשהיא מתלוננת? "עידוד חום תשומת לב... " ענתה האשה.
הבעל המופתע מהתשובה, שוחח עם אשתו, ואז היא אמרה לו תדע לך שזה שאתה עוזר לי כשאתה חוזר מהעבודה, לא רק שזה לא עוזר לי, אלא זה אפילו פוגע בי. ולמה? אלא שאני עקרת בית, וכשאתה חוזר מהעבודה ומתחיל לסדר ולארגן, זה משדר לי שאני לא מספיק טובה, ושאני לא מסתדרת לבד.
למעשה כל אדם שופט את הסובבים אותו, ומכריע האם מעשה שהוא רואה נובע מתוך כוונה טובה או ראה.
למעשה כמעט כל מעשה שרואים אפשר לפרש אותו לטוב או לרע - אפילו אם רואים מישהו שעושה מעשה נעלה, כגון שרוחץ ומלביש את הוריו הזקנים, אפשר לאמר כיבוד הורים ואפשר לאמר הוא מתכוון לירושה.
הדמיון שלנו גורם לנו פעמים רבות לפרש מעשים של הסובבים אותנו באופן שלילי שלא בצדק, השאלה היא איך מתמודדים עם דמיון שלילי זה?
ביהדות יש מצווה שנקראת ל"דון לכף זכות" - מצווה זו אומרת שאם אנו רואים אדם, חיובי בעיקרו, שעושה מעשה שאפשר לפרש אותו לחיוב ואפשר לפרש אותו לשלילה, מצווה עלינו לפרש את המעשה לחיוב - לדון אותו לזכות.
למעשה פעמים רבות הדמיון שלנו, גורם לנו לפרש את המעשים שאנו רואים לשלילה, לכן באה מצווה זו של לדון לכף זכות, ומעוררת אותנו להפעיל דמיון חיובי ולחפש הסבר אחר למעשה שאנו רואים.
אם נשכיל להפעיל את כוח הדמיון, בכל פעם שאנו מקפידים על בני / בנות הזוג, על מה שעשו או לא עשו, ונחפש הסבר אחר חיובי יותר למה שעשו או לא עשו=נדון לכף זכות, נחייה חיים שלווים יותר ושמחים יותר, וזוגיות טובה יותר ושמחה יותר ונהיה יותר קרובים לאמת.
*
"בעלי מזלזל בי"
"בעלי כבר לא אוהב אותי"
"אשתי תלותית"
"אשתי אף פעם לא מרוצה"
"אשתי כפויית טובה"
"אשתי רוצה לשלוט בי"
הרבה סטיגמות יש בין אנשים באופן כללי ובין בני זוג באופן פרטני, אך ע"פ רוב סטיגמות ומחשבות אלו הן מעולם הדמיון - לעיתים הן נכונות באופן חלקי, אך פעמים רבות הן לא נכונות כלל.
לקמן שני מקרים שממחישים את הנושא:
מקרה א':
זוג בשנות ה30 לחייהם, הבעל עובד בעבודת כפיים, עד השעות המאוחרות של הלילה. האשה עובדת במשרה חלקית.
הבעל טען באחד המפגשים שמה שמפריע לו וגורם לו להסגר ולהתרחק מאשתו הוא שאשתו מתעלקת עליו. לשאלתי מה זה "מתעלקת" ענה הבעל שאשתו מרבה לחלק לו הוראות ופקודות - "תבוא הביתה עד שעהx" "אל תלך למקום y" וכו'.
שאלתי אותו למה לדעתו אשתו "מתעלקת עליו"? למה היא נותנת לו הוראות? ענה לי הבעל - זה באופי שלה - היא רוצה לשלוט.
כאן המקום לשאול - האם המסקנה שהבעל הגיע אליה, שאשתו רוצה לשלוט בו, היא עובדה או דמיון?
מקרה ב':
זוג בשנות ה30 לחייהם, הבעל איש עסקים מצליח, והאשה עקרת בית. באחד ממפגשי הייעוץ, אמר הבעל על אשתו שהיא כפויית טובה. שאלתי אותו - איך הוא הגיע למסקנה הזו, והוא סיפר שהוא חוזר הביתה מאוחר מהעבודה, ואשתו מתלוננת לפניו שקשה לה, אז הוא למרות שהוא עייף, "מפשיל את השרוולים" ועוזר לאשתו - רוחץ את הילדים, משכיב אותם לישון וכו', אך התלונות והקיטורים ממשיכים. במקום שאשתו תודה לו על עזרתו, טוען הבעל בפני, היא ממשיכה להתלונן ולקטר.
שאלתי אותו למה לדעתו אשתו "מקטרת", והוא ענה לי כי היא כפויית טובה.
גם כאן נשאל - האם המסקנה שהבעל הגיע אליה, שאשתו כפויית טובה, זוהי עובדה או דמיון?
עכשיו נראה את המשך המקרים:
המשך מקרה א':
פניתי לאשה ושאלתי אותה למה היא "מתעלקת על בעלה"? האם יש לה צורך פנימי לשלוט? ענתה לי האשה שאין לה כלל צורך פנימי לשלוט, אלא הפוך היא היתה שמחה שבעלה יוביל. והסבירה עוד שבעלה מגיע בשעות מאוד מאוחרות הביתה, לא מרים טלפון במשך היום לא מתעניין בה ובנעשה בבית, אין להם זמן שמוקדש לזוגיות, ולפי הרגשתה אין להם בכלל זוגיות. חוסר זוגיות זו גורמת לה לתיסכול רב, וזו הסיבה שהיא מתקשרת לבעלה ומעיקה עליו.
המשך מקרה ב':
פניתי לאשתו ושאלתי אותה למה היא מתלוננת? מה היא מצפה לקבל כשהיא מתלוננת? "עידוד חום תשומת לב... " ענתה האשה.
הבעל המופתע מהתשובה, שוחח עם אשתו, ואז היא אמרה לו תדע לך שזה שאתה עוזר לי כשאתה חוזר מהעבודה, לא רק שזה לא עוזר לי, אלא זה אפילו פוגע בי. ולמה? אלא שאני עקרת בית, וכשאתה חוזר מהעבודה ומתחיל לסדר ולארגן, זה משדר לי שאני לא מספיק טובה, ושאני לא מסתדרת לבד.
למעשה כל אדם שופט את הסובבים אותו, ומכריע האם מעשה שהוא רואה נובע מתוך כוונה טובה או ראה.
למעשה כמעט כל מעשה שרואים אפשר לפרש אותו לטוב או לרע - אפילו אם רואים מישהו שעושה מעשה נעלה, כגון שרוחץ ומלביש את הוריו הזקנים, אפשר לאמר כיבוד הורים ואפשר לאמר הוא מתכוון לירושה.
הדמיון שלנו גורם לנו פעמים רבות לפרש מעשים של הסובבים אותנו באופן שלילי שלא בצדק, השאלה היא איך מתמודדים עם דמיון שלילי זה?
ביהדות יש מצווה שנקראת ל"דון לכף זכות" - מצווה זו אומרת שאם אנו רואים אדם, חיובי בעיקרו, שעושה מעשה שאפשר לפרש אותו לחיוב ואפשר לפרש אותו לשלילה, מצווה עלינו לפרש את המעשה לחיוב - לדון אותו לזכות.
למעשה פעמים רבות הדמיון שלנו, גורם לנו לפרש את המעשים שאנו רואים לשלילה, לכן באה מצווה זו של לדון לכף זכות, ומעוררת אותנו להפעיל דמיון חיובי ולחפש הסבר אחר למעשה שאנו רואים.
אם נשכיל להפעיל את כוח הדמיון, בכל פעם שאנו מקפידים על בני / בנות הזוג, על מה שעשו או לא עשו, ונחפש הסבר אחר חיובי יותר למה שעשו או לא עשו=נדון לכף זכות, נחייה חיים שלווים יותר ושמחים יותר, וזוגיות טובה יותר ושמחה יותר ונהיה יותר קרובים לאמת.
מאת: ברוך בן דוד - מנחה נישואין ומשפחה ומנחה בחיי אשות באיזור חיפה משלב בייעוץ זוגי בין מקצועיות לבין יהדות חבר באגוד ינ"ר=יועצי נישואין רבניים 054-8004096 zugihut.coi.co.il / דוא"ל
לחץ כאן לעוד מאמרים של ברוך בן דוד - יעוץ נישואין ומשפחה.
050-3331-331