מאחר והרגל היא איבר סומאטוטופי (סומא=גוף, טופיה=מפה) ניתן לראות בה את מבנה גופו של האדם ההולך עליה ונתמך בה כבסיס לעמידתו בפני איתני החיים והטבע.
אזור רפלקס זהו אזור השתקפות האיבר בכף הרגל. לעומת זאת אזור תגובה יצביע על קשר הדדי עם אזור הרפלקס.
כלומר יחסי הגומלין יראו כך: הלב לדוגמא מהווה אזור תגובה לריאות ובעיקר לריאה השמאלית.
האגן מהווה אזור תגובה לעמוד השדרה (ע. ש). בעיקר בחלקו התחתון.
ברגל ישתקף האגן באמצעות העקב וע. ש. בקשת כף הרגל.
ישנם בהשתקפות כף הרגל שני אזורי תגובה עיקריים והם הלב והגב או אם תרצו ע. ש. בעיקר בחלקו התחתון.
אזור תגובה מהווה בעצמו אזור לרפלקסים אחרים בגוף ובשל היותו כזה הוא יכול להשפיע על איבר אחר אשר אינו עונה על עקרונות השתקפות הגוף בכף הרגל.
לעיתים באמצעות אזור התגובה נוכל לאתר חסימות ורגישויות יתר אשר לא בהכרח יראו באזור הרפלקס.
יתרונו הוא בסיוע איתור החסימות. משתמשים בו כחיזוק אפקטיבי בנוסף לטיפול באיבר עצמו.
חיזוק זה נקרא אקסטרות שעליהן ארחיב בפעם אחרת.
מפתח תיאורית המרידיאנים היה ד"ר פיצ'גראלד רופא אף אוזן גרון בהכשרתו והשכלתו שחי במאה הקודמת. הוא פיתח שיטת ריפוי הקרויה רפוי אזורי.
עפ"י תיאוריה זו הגוף מחולק לעשרה ערוצי אנרגיה תלת מימדיים בעלי מסלול זרימה אנרגטי אורכי מלמעלה למטה ולהיפך. כדוגמת כביש דו מסלולי. ברגע שישנה חסימה אזי נוצרת הפרעה בתקינות הזרימה ונוצרת תקיעות (סטגנציה) כלשהיא. מכל אצבע בכף היד יוצא מרידיאן הזורם לאורך הגוף עד שחובר לקצהו באצבעות הרגליים המקבילות אליהן וכמובן שגם בכיוון הנגדי, מבהונות הרגליים ועד לאצבעות הידיים כדוגמת הסירקולציה של מחזור הדם בגופינו.
את הבוהן הגדולה (זו המייצגת את הראש) מחלקים בכל רגל לחמישה מרידיאנים נוספים. כעין תת חלוקה נוספת בפני עצמה. ניתן להגדיר זאת כעולם בתוך עולם. או קוסמוס ומיקרו קוסמוס וביחד יש לנו שוב עשרה ערוצי אנרגיה "מופנמים" יותר.
ד"ר פיצ'גראלד חקר ומצא כי ניתן לערוך באמצעות שיטת ריפוי אזורית זו ניתוחים מקומיים קטנים ומהירים ללא חומרי הרדמה כי אם באמצעות אטבי כביסה אשר היה "מלביש" על המטופל.
כמו כן הגב' יוניק אינגהם אשר היתה מעסה אמריקאית, מיפתה את כף הרגל על פי קווי רוחב.
כך למשל ניתן לראות כי קו רוחב עליון -
המייצג את קו חגורת הכתפיים, שימש כקו רוחב מס' אחד.
קו רוחב שני היה של הסרעפת.
השלישי ייצג את קו המותן
והרביעי את רצפת האגן.
בלהב החיצוני של כף הרגל היכן שמרידיאן 5 נמצא ניתן לראות את המפרקים.
כתף, ירך, ברך וקרסול (מלאולוס לטראלי).
ואילו בהתבוננות רוחבית ניתן לראות כי המרפק נמצא על קו רוחב של המותן.
כמו כן הברך - מרפק קשורים בקו רוחבי עם המעי הגס ולעיתים נמצא קשר אנרגטי ביניהם כדוגמת אדם המתלונן על כאבי ברכיים ויש להביא בחשבון גם את מע' העיכול שלו אשר קשורה אליו באופן רוחבי.
ישנם קשרים של הקבלה בין המפרקים:
ברך - מרפק.
כתף - מותן.
שורש כף היד - שורש כף הרגל.
ניתן להבין זאת באם נתבונן על אדם ההולך על ארבע או עמידת שש.
כל חסימה שנוצרה בגופינו החלה דרכה כהפרעה במישור האנרגטי שהוא נפשי או רוחני.
(הנפשי שייך לדימוי שבחרנו לעצמנו במודע ובתת המודע ואילו הרוחני מדבר על תיקון ברמת הנשמה שעלינו לעבור בדרך זו או אחרת ע"מ להשתפר ולהתקדם בגלגול הנוכחי).
ברגע שלא טופלה ועובדה כראוי הפרעה זו אז נסגל לעצמנו שפת גוף מסוימת יחד עם צורת דיבור התואמת את המצב שאליו נקלענו שלא בטובתנו ותיוצר חסימה אנרגטית אשר תקרין ותשפיע על מהלך הזרימה התקין של הגוף הפיסי, הנפשי והרוחני כאחד.
ככל שהאדם סובל יותר שנים מהחסימות שלו כך הטיפול גם יארך זמן רב יותר מאחר ולעשות טיפול שורש לוקח זמן ולהביא את האדם למודעות ונקיטת עמדה ואחריות לגורלו זוהי משימה בהחלט משמעותית היכולה לאיים על "הקורבן".
יש להבין כי גם בקורבנות ישנו רווח גדול מאד המאפשר לקורבן לנהוג בסלחנות כלפי עצמו מצד אחד שזה אומר לא להתאמץ יתר על המידה חס וחלילה!
ומאידך גיסא גם להפעיל את כל המשפחה או הקרובים אליו סביבו בתור נקמה מתוקה.
לא אחת המחלה או הכאב יכולים "להועיל" לאותם אנשים ביצירת הקשר עם הסובבים אותם.
אמנם זוהי דרך קשה ולא בריאה כלל וכלל (תרתי משמע), אולם כל עוד לא ישכיל האדם להבין כי כדאי, רצוי וראוי לו שיהיה בריא וינהיג את חייו במו ידיו אין שום סיבה להשתנות כלפי עצמו ובטח שלא כלפי הזולת.
אזור רפלקס זהו אזור השתקפות האיבר בכף הרגל. לעומת זאת אזור תגובה יצביע על קשר הדדי עם אזור הרפלקס.
כלומר יחסי הגומלין יראו כך: הלב לדוגמא מהווה אזור תגובה לריאות ובעיקר לריאה השמאלית.
האגן מהווה אזור תגובה לעמוד השדרה (ע. ש). בעיקר בחלקו התחתון.
ברגל ישתקף האגן באמצעות העקב וע. ש. בקשת כף הרגל.
ישנם בהשתקפות כף הרגל שני אזורי תגובה עיקריים והם הלב והגב או אם תרצו ע. ש. בעיקר בחלקו התחתון.
אזור תגובה מהווה בעצמו אזור לרפלקסים אחרים בגוף ובשל היותו כזה הוא יכול להשפיע על איבר אחר אשר אינו עונה על עקרונות השתקפות הגוף בכף הרגל.
לעיתים באמצעות אזור התגובה נוכל לאתר חסימות ורגישויות יתר אשר לא בהכרח יראו באזור הרפלקס.
יתרונו הוא בסיוע איתור החסימות. משתמשים בו כחיזוק אפקטיבי בנוסף לטיפול באיבר עצמו.
חיזוק זה נקרא אקסטרות שעליהן ארחיב בפעם אחרת.
מפתח תיאורית המרידיאנים היה ד"ר פיצ'גראלד רופא אף אוזן גרון בהכשרתו והשכלתו שחי במאה הקודמת. הוא פיתח שיטת ריפוי הקרויה רפוי אזורי.
עפ"י תיאוריה זו הגוף מחולק לעשרה ערוצי אנרגיה תלת מימדיים בעלי מסלול זרימה אנרגטי אורכי מלמעלה למטה ולהיפך. כדוגמת כביש דו מסלולי. ברגע שישנה חסימה אזי נוצרת הפרעה בתקינות הזרימה ונוצרת תקיעות (סטגנציה) כלשהיא. מכל אצבע בכף היד יוצא מרידיאן הזורם לאורך הגוף עד שחובר לקצהו באצבעות הרגליים המקבילות אליהן וכמובן שגם בכיוון הנגדי, מבהונות הרגליים ועד לאצבעות הידיים כדוגמת הסירקולציה של מחזור הדם בגופינו.
את הבוהן הגדולה (זו המייצגת את הראש) מחלקים בכל רגל לחמישה מרידיאנים נוספים. כעין תת חלוקה נוספת בפני עצמה. ניתן להגדיר זאת כעולם בתוך עולם. או קוסמוס ומיקרו קוסמוס וביחד יש לנו שוב עשרה ערוצי אנרגיה "מופנמים" יותר.
ד"ר פיצ'גראלד חקר ומצא כי ניתן לערוך באמצעות שיטת ריפוי אזורית זו ניתוחים מקומיים קטנים ומהירים ללא חומרי הרדמה כי אם באמצעות אטבי כביסה אשר היה "מלביש" על המטופל.
כמו כן הגב' יוניק אינגהם אשר היתה מעסה אמריקאית, מיפתה את כף הרגל על פי קווי רוחב.
כך למשל ניתן לראות כי קו רוחב עליון -
המייצג את קו חגורת הכתפיים, שימש כקו רוחב מס' אחד.
קו רוחב שני היה של הסרעפת.
השלישי ייצג את קו המותן
והרביעי את רצפת האגן.
בלהב החיצוני של כף הרגל היכן שמרידיאן 5 נמצא ניתן לראות את המפרקים.
כתף, ירך, ברך וקרסול (מלאולוס לטראלי).
ואילו בהתבוננות רוחבית ניתן לראות כי המרפק נמצא על קו רוחב של המותן.
כמו כן הברך - מרפק קשורים בקו רוחבי עם המעי הגס ולעיתים נמצא קשר אנרגטי ביניהם כדוגמת אדם המתלונן על כאבי ברכיים ויש להביא בחשבון גם את מע' העיכול שלו אשר קשורה אליו באופן רוחבי.
ישנם קשרים של הקבלה בין המפרקים:
ברך - מרפק.
כתף - מותן.
שורש כף היד - שורש כף הרגל.
ניתן להבין זאת באם נתבונן על אדם ההולך על ארבע או עמידת שש.
כל חסימה שנוצרה בגופינו החלה דרכה כהפרעה במישור האנרגטי שהוא נפשי או רוחני.
(הנפשי שייך לדימוי שבחרנו לעצמנו במודע ובתת המודע ואילו הרוחני מדבר על תיקון ברמת הנשמה שעלינו לעבור בדרך זו או אחרת ע"מ להשתפר ולהתקדם בגלגול הנוכחי).
ברגע שלא טופלה ועובדה כראוי הפרעה זו אז נסגל לעצמנו שפת גוף מסוימת יחד עם צורת דיבור התואמת את המצב שאליו נקלענו שלא בטובתנו ותיוצר חסימה אנרגטית אשר תקרין ותשפיע על מהלך הזרימה התקין של הגוף הפיסי, הנפשי והרוחני כאחד.
ככל שהאדם סובל יותר שנים מהחסימות שלו כך הטיפול גם יארך זמן רב יותר מאחר ולעשות טיפול שורש לוקח זמן ולהביא את האדם למודעות ונקיטת עמדה ואחריות לגורלו זוהי משימה בהחלט משמעותית היכולה לאיים על "הקורבן".
יש להבין כי גם בקורבנות ישנו רווח גדול מאד המאפשר לקורבן לנהוג בסלחנות כלפי עצמו מצד אחד שזה אומר לא להתאמץ יתר על המידה חס וחלילה!
ומאידך גיסא גם להפעיל את כל המשפחה או הקרובים אליו סביבו בתור נקמה מתוקה.
לא אחת המחלה או הכאב יכולים "להועיל" לאותם אנשים ביצירת הקשר עם הסובבים אותם.
אמנם זוהי דרך קשה ולא בריאה כלל וכלל (תרתי משמע), אולם כל עוד לא ישכיל האדם להבין כי כדאי, רצוי וראוי לו שיהיה בריא וינהיג את חייו במו ידיו אין שום סיבה להשתנות כלפי עצמו ובטח שלא כלפי הזולת.
050-3331-331