ד"ר ענת גרינשטיין
מלטונין הוא ההורמון האחראי על השינה. כשבלוטת האצטרובל מייצרת יותר מדי ממנו הוא עלול לגרום לדיכאון, וחוסר במלטונין גורם לבעיות שינה ועייפות. ד"ר ענת גרינשטיין מסבירה.
אם גם אתם סובלים מנדודי שינה, הפרעות ריכוז ועצבנות, יתכן שהשעון הביולוגי בגופכם השתבש.
לכל אדם יש שעון ביולוגי אישי הנמצא בשליטתה של בלוטת האצטרובל השוכנת בעומק המוח (בקו האמצע בגובה העיניים). בעבר לא ייחסו לבלוטה זו חשיבות והיא נחשבה כבלוטה מנווונת.
בלוטת האצטרובל היא בלוטה זעירה שמפרישה הורמון טבעי הקרוי מלטונין, המווסת את המקצבים הפנימיים של בעלי חיים - מצבי העירות והשינה, וויסות טמפרטורה, תהליכי הזדקנות והביוריתמוס הרגשי והנפשי.
המלטונין מופרש בחושך, בלילה, וייצורו נפסק עם עלות השחר. רמת המלטונין בגוף גבוהה בעיקר בחורף, כאשר הימים מתקצרים (או בארצות בהם הימים נעלמים לגמרי), ורמתו נמוכה בחודשי הקיץ כשהימים מתארכים.
דיכאון חורף?
בשל כל האמור לעיל, בלוטת האצטרובל מקושרת לתופעה הקרויה "דיכאון חורף", Seasonal Affective Disorder. דיכאון חורף מתרחש כאשר בלוטת האצטרובל מייצרת יותר מדי מלטונין, כתגובה לימים קצרים ורמות אור נמוכות בחודשי החורף.
כמויות גבוהות של מלטונין עלולות להביא למצב של דיכאון המלווה בחרדה, חוסר אנרגיה, חוסר חיוניות וחוסר אופטימיות. דיכאון חורף עשוי להתחיל בגיל 20 ושכיחותו פוחתת לאחר גיל 40.
נשים נוטות ללקות בדיכאון חורף פי ארבע מגברים, משום שהבלוטה אצל נשים גדולה יותר ורמות המלטונין המופרשות גבוהות יותר בשל הצורך בוויסות הביוריתמוס הנשי (ויסות המחזור החודשי). ההורמונים הנשיים מפקחים על תפקודי הגוף באופן קבוע, וכך הם פועלים כמעין שעון פנימי. לדוגמא, מחזור הווסת הנע 25-32 יום ודוגמא נוספת היא מחזור השינה.
ניתן לראות תופעה זו גם באוכלוסיות החיות רחוק מקו המשווה. לאנשים הגרים באזורים המרוחקים מקו המשווה מומלץ להיחשף כמה שיותר לאור היום, או לאור כחול לבן הדומה לאור יום, שבו משתמשים לזירוז גדילת צמחים, משום שכאמור, האור משפיע על הפחתה בייצור מלטונין.
מעברים בזמן
במצבי מעבר מהיר באזורי הזמן (כשטסים לאזור זמן אחר) נוצר מצב של ג'ט לג (עייפת) המתבטא בהפרעות שינה, עייפות ועצבנות בשל השיבוש בשעון הביולוגי. כאשר אזורי הזמן משתנים במהירות, קצב השעון הפנימי אינו זהה לזמן המקומי ועל כן אנו חשים תחושות של חוסר איזון. כאשר טסים מזרחה חשים בתופעות אלו באופן חמור יותר מאשר טסים מערבה כיוון שהטיסה מזרחה מקצרת את יומו של הנוסע.
אצל דיילים, אחיות ואנשים העובדים בלילה, משתבש הריתמוס הביולוגי, מה שיכול לגרום לאותן תופעות שהזכרנו, ואצל נשים יכול להיות שיבוש בביו ריתמוס הנשי (מחזור וסת לא מאוזן).
מלטונין ומערכת החיסון
רמת המלטונין בגוף במשך היום נמוכה עד פי 10 מאשר בלילה ועם הגיל מינונה יורד. בסביבות גיל 45 הפרשת המלטונין יורדת באופן ניכר ובגיל 65 היא מאבדת כ - 90% מפעילותה.
ממחקרים שנעשו בנשים החולות בסרטן השד ובגברים שלקו בסרטן הערמונית (פרוסטטה), נצפו רמות נמוכות של מלטונין. תוספת של מלטונין סייעה להם להתגבר על המחלה, כיוון שהו מחזק את מערכת החיסון.
מלטונין כאנטיאוקסידנט
המלטונין נחשב כנוגד חימצון המסוגל לחדור לכל תא בגוף. הוא נחשב לאנטיאוקסידנט האפקטיבי ביותר בשל יכולתו לפעול על החלק השומני והחלק המימי של התא יחד בעוד אנטיאוקסידנטים פועלים או על התא השומני או על המימי.
במקום גלולות שינה
מכיוון שבגיל המבוגר רמת המלטונין פוחתת, נדודי שינה הם ביטוי נפוץ לכך. מלטונין יכול לסייע ולהאריך את זמן השינה ואיכות השינה. כמו כן, יכולים להסתייע בנטילת מלטונין אנשים שעובדים בשעות הלילה ומתקשים להשלים שעות שינה ביום ואנשים שעברו טיסות לילה שגרמו לג'ט לג. ג'ט לג יכול לגרום לשינויים בלחץ הדם, רמות הסוכר ובמצב הרוח. מלטונין יכול לתת תשובה בוויסות השעון הביולוגי ובמניעת כל אותן תופעות. מומלץ לקחת אותו לפני השינה ביום ולישון בחשיכה מוחלטת.
הורמון הגדילה
המלטונין מגרה את בלוטת יותרת המוח להפריש כמויות גדולות יותר של הורמון הגדילה, כל שניתן להסתייע במלטונין בכדי להשפיע על הורמון הגדילה.
מתי לא מומלץ ליטול מלטונין?
1. נשים בהריון או מניקות.
2. אנשים הצורכים סטרואידים או סובלים מסרטן שקשור למחלות אוטואימוניות (מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו).
3. צריכה מוגזמת או צריכה לתקופות ארוכות או לקיחה תרופות אחרות יחד יכולה להביא לתופעות לוואי ולא מומלצת.
4. לא רצוי להתחיל לקחת מלטונין מתחת לגיל 40, משום שגופנו מפריש אותו באופן טבעי.
5. נטילת מלטונין עלולה להשפיע על לחץ הדם וחילוף הסוכרים בדם.
6. אין ליטול מלטונין בזמן נהיגה מכיוון שהוא חומר מרדים.
יש לזכור שמלטונין חייב במירשם רופא והוא ניתן במינונים שונים על פי הצורך.
כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי
ד"ר ענת גרינשטיין, ראש המגמה לנטורופתיה במכללת מהות לרפואה משלימה בחסות מרכז ההשתלמויות של אוניברסיטת בר אילן.
* www.newac.co.il/articles1/650-מלטונין
מלטונין הוא ההורמון האחראי על השינה. כשבלוטת האצטרובל מייצרת יותר מדי ממנו הוא עלול לגרום לדיכאון, וחוסר במלטונין גורם לבעיות שינה ועייפות. ד"ר ענת גרינשטיין מסבירה.
אם גם אתם סובלים מנדודי שינה, הפרעות ריכוז ועצבנות, יתכן שהשעון הביולוגי בגופכם השתבש.
לכל אדם יש שעון ביולוגי אישי הנמצא בשליטתה של בלוטת האצטרובל השוכנת בעומק המוח (בקו האמצע בגובה העיניים). בעבר לא ייחסו לבלוטה זו חשיבות והיא נחשבה כבלוטה מנווונת.
בלוטת האצטרובל היא בלוטה זעירה שמפרישה הורמון טבעי הקרוי מלטונין, המווסת את המקצבים הפנימיים של בעלי חיים - מצבי העירות והשינה, וויסות טמפרטורה, תהליכי הזדקנות והביוריתמוס הרגשי והנפשי.
המלטונין מופרש בחושך, בלילה, וייצורו נפסק עם עלות השחר. רמת המלטונין בגוף גבוהה בעיקר בחורף, כאשר הימים מתקצרים (או בארצות בהם הימים נעלמים לגמרי), ורמתו נמוכה בחודשי הקיץ כשהימים מתארכים.
דיכאון חורף?
בשל כל האמור לעיל, בלוטת האצטרובל מקושרת לתופעה הקרויה "דיכאון חורף", Seasonal Affective Disorder. דיכאון חורף מתרחש כאשר בלוטת האצטרובל מייצרת יותר מדי מלטונין, כתגובה לימים קצרים ורמות אור נמוכות בחודשי החורף.
כמויות גבוהות של מלטונין עלולות להביא למצב של דיכאון המלווה בחרדה, חוסר אנרגיה, חוסר חיוניות וחוסר אופטימיות. דיכאון חורף עשוי להתחיל בגיל 20 ושכיחותו פוחתת לאחר גיל 40.
נשים נוטות ללקות בדיכאון חורף פי ארבע מגברים, משום שהבלוטה אצל נשים גדולה יותר ורמות המלטונין המופרשות גבוהות יותר בשל הצורך בוויסות הביוריתמוס הנשי (ויסות המחזור החודשי). ההורמונים הנשיים מפקחים על תפקודי הגוף באופן קבוע, וכך הם פועלים כמעין שעון פנימי. לדוגמא, מחזור הווסת הנע 25-32 יום ודוגמא נוספת היא מחזור השינה.
ניתן לראות תופעה זו גם באוכלוסיות החיות רחוק מקו המשווה. לאנשים הגרים באזורים המרוחקים מקו המשווה מומלץ להיחשף כמה שיותר לאור היום, או לאור כחול לבן הדומה לאור יום, שבו משתמשים לזירוז גדילת צמחים, משום שכאמור, האור משפיע על הפחתה בייצור מלטונין.
מעברים בזמן
במצבי מעבר מהיר באזורי הזמן (כשטסים לאזור זמן אחר) נוצר מצב של ג'ט לג (עייפת) המתבטא בהפרעות שינה, עייפות ועצבנות בשל השיבוש בשעון הביולוגי. כאשר אזורי הזמן משתנים במהירות, קצב השעון הפנימי אינו זהה לזמן המקומי ועל כן אנו חשים תחושות של חוסר איזון. כאשר טסים מזרחה חשים בתופעות אלו באופן חמור יותר מאשר טסים מערבה כיוון שהטיסה מזרחה מקצרת את יומו של הנוסע.
אצל דיילים, אחיות ואנשים העובדים בלילה, משתבש הריתמוס הביולוגי, מה שיכול לגרום לאותן תופעות שהזכרנו, ואצל נשים יכול להיות שיבוש בביו ריתמוס הנשי (מחזור וסת לא מאוזן).
מלטונין ומערכת החיסון
רמת המלטונין בגוף במשך היום נמוכה עד פי 10 מאשר בלילה ועם הגיל מינונה יורד. בסביבות גיל 45 הפרשת המלטונין יורדת באופן ניכר ובגיל 65 היא מאבדת כ - 90% מפעילותה.
ממחקרים שנעשו בנשים החולות בסרטן השד ובגברים שלקו בסרטן הערמונית (פרוסטטה), נצפו רמות נמוכות של מלטונין. תוספת של מלטונין סייעה להם להתגבר על המחלה, כיוון שהו מחזק את מערכת החיסון.
מלטונין כאנטיאוקסידנט
המלטונין נחשב כנוגד חימצון המסוגל לחדור לכל תא בגוף. הוא נחשב לאנטיאוקסידנט האפקטיבי ביותר בשל יכולתו לפעול על החלק השומני והחלק המימי של התא יחד בעוד אנטיאוקסידנטים פועלים או על התא השומני או על המימי.
במקום גלולות שינה
מכיוון שבגיל המבוגר רמת המלטונין פוחתת, נדודי שינה הם ביטוי נפוץ לכך. מלטונין יכול לסייע ולהאריך את זמן השינה ואיכות השינה. כמו כן, יכולים להסתייע בנטילת מלטונין אנשים שעובדים בשעות הלילה ומתקשים להשלים שעות שינה ביום ואנשים שעברו טיסות לילה שגרמו לג'ט לג. ג'ט לג יכול לגרום לשינויים בלחץ הדם, רמות הסוכר ובמצב הרוח. מלטונין יכול לתת תשובה בוויסות השעון הביולוגי ובמניעת כל אותן תופעות. מומלץ לקחת אותו לפני השינה ביום ולישון בחשיכה מוחלטת.
הורמון הגדילה
המלטונין מגרה את בלוטת יותרת המוח להפריש כמויות גדולות יותר של הורמון הגדילה, כל שניתן להסתייע במלטונין בכדי להשפיע על הורמון הגדילה.
מתי לא מומלץ ליטול מלטונין?
1. נשים בהריון או מניקות.
2. אנשים הצורכים סטרואידים או סובלים מסרטן שקשור למחלות אוטואימוניות (מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו).
3. צריכה מוגזמת או צריכה לתקופות ארוכות או לקיחה תרופות אחרות יחד יכולה להביא לתופעות לוואי ולא מומלצת.
4. לא רצוי להתחיל לקחת מלטונין מתחת לגיל 40, משום שגופנו מפריש אותו באופן טבעי.
5. נטילת מלטונין עלולה להשפיע על לחץ הדם וחילוף הסוכרים בדם.
6. אין ליטול מלטונין בזמן נהיגה מכיוון שהוא חומר מרדים.
יש לזכור שמלטונין חייב במירשם רופא והוא ניתן במינונים שונים על פי הצורך.
כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי
ד"ר ענת גרינשטיין, ראש המגמה לנטורופתיה במכללת מהות לרפואה משלימה בחסות מרכז ההשתלמויות של אוניברסיטת בר אילן.
* www.newac.co.il/articles1/650-מלטונין
050-3331-331