שלושה שותפים יש לאדם - אלוהים, אבא ואמא. ההורים הם שנותנים את הגוף ואלוהים שהוא נותן את הנשמה.

מה יש בתוך הרחם שלך? מה מיועד לתינוק? אלו חיים יהיו לו? מה הייעוד שלו? האם יש לו אפשרות לשנות? איזו זכות נפלה בחלקך להכיל חיים בתוכך? מדוע הילד בוכה כשיוצא מהרחם? מתי בדיוק מתחברת הנשמה לתינוק? בן כמה התינוק כאשר נולד - בן תשעה חודשים או בן יום? מה המשמעות של שם התינוק? מה האם יכולה לעשות כדי להיטיב עם התינוק ולעזור לו בעודו ברחם? לשאלות אלו אנסה לענות במאמר הבא.

אנו רגילים לחיים שקיבלנו ולא מעריכים מספיק את הפלא שנוצר בתוכנו.

גוף האדם נוצר בצורה מאד מאד חכמה באופן שיוכל האדם לתפקד בעולם ולמלא את יעודו עלי אדמות. גוף האדם מורכב מ - 7 חלקים. בגולגולת 7 נקבים. בגוף 3 מרכזים: מח, לב, וכבד בהתאם לחלקי הנשמה. כל אחד מהחלקים מורכב מאד. כשאפילו היחידה הקטנה ביותר - התא הוא מפעל שלם הכולל תהליכי יצור רבים מספור ואפילו תחנות ליצירת אנרגיה. כל מי שמתבונן בגוף האדם מגיע למסקנה הפשוטה ביותר שלא רק שלא יכל להיווצר במקרה, אלא שגם כיום לאחר אלפי שנות מחקר טרם הצליחו ליצור בצורה מלאכותית אפילו לא תא אחד קטן. זהו פלא הבריאה שעד היום אין מושג כיצד הוא מתרחש.

גוף האדם שקיים בתוככן הוא בעצם מהות קיום העולם. לשם קיום החיים שבתוככן נוצר העולם. פשוטו כמשמעו. העולם נוצר עבור בני האדם שיחיו בו. ואתן מקיימות את חלקכן במטרה קדושה זו.

מה קורה ברחם מבחינה פנימית וחיצונית?

מבחינה חיצונית - כאשר העובר נמצא בגוף האם היא שרויה בלחצים, בהתרגשות אדירה, במתח גדול. הרגשת האם היא שקובעת מה ירגיש התינוק. אם תהיה בלחץ או ברגיעה כך היא משפיעה על התינוק.

מבחינה פנימית - מיהו בעצם העובר?

ארבעה שלבים לחיי העובר ברחם - שלושת הימים הראשונים, יום הארבעים, שלושה חודשים ושעת הלידה...

שלב ראשון - שלושת הימים הראשונים - שלושה ימים אלו מתחילים בירגע חיבור הזרע לביצית, והכל יום נכנסים 6 ניצוצות של נשמה לגוף העובר הנוצר.

העובר ברחם אימו הוא צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו - יש לו נשמה והוא חי בצורת חיים שונה מאיתנו. הוא לא מוגבל בראייה, בהסתכלות על דברים. עיניו עצומות והוא רואה, בדיוק כמו בתקשור כשהמתקשר רואה דברים שלא רואים בעיניים. המתקשר הרוחני צריך לעצום את עיניו כדי לראות דבירם מעבר וגם העובד - עיניו עצומות.

אלו הימים הכי טובים לך כאדם - זהו המצב הכי טוב ונעים. למה בשעת השינה האדם ישן מקופל, למה לא להתרווח? הגוף נזכר בימים שהיה ברחם במצב הכי נעים בו שרה אי פעם בחייו. שם הוא מקבל את כל סודות העולם. המדע גילה תגלית נפלאה בספר: "גוף האדם - המכונה שאינה תיאמן" - בגיל 24 שבועות העובר מניע את עיניו בשינה כאילו חולם, התינוק מגיב למוזיקה ונע בהתאם לצלילים, כאשר נולד זוכר דברים כאשר היה ברחם, מוזיקה ששמע, מזהה את הקולות של האם, ואפילו סיפור שקראו לו לפני הלידה - זאת על פי הקראה של סיפורים תואמים לפני ואחרי הלידה.

המדענים הבינו שעוברים רק ממשיכים את התפתחותם המתחילה ממש ברגע העיבור.

העובר נמצא כעת רק במצב רוחני, הוא לא נמצא בגוף, כאילו נשמה בלבד. מבחינה רוחנית המקום הוא מאוד גבוה.

בעיתון הארץ בכתבה בשם: "המדע לצד העובר" - ד"ר נתנזון, שניהל בארה"ב מחלקה להפלות וכיום מתנגד להפלות גילה והוכיח שבשניות לפני ההפלה ישנה זעקה אילמת - העובר זועק ופותח את פיו כאילו צועק אך איננו נשמע, ואפילו פעימות ליבו הרגישו זאת מבעוד מועד. על פי ההלכה רק אם יש סיכון לחיי האישה מותר להפיל. ולא בגלל גיל, נישואים מותרים או לא, או מום כלשהוא.

רוב המקרים של מומים הסתיימו בלידות בריאות ותקינות, כיוון שתהליך התפתחות העובר שונה מעובר לעובר. כל תהליך הגדילה של העובר הוא פלא ומלא בניסים לכן יש לתת לזמן לעשות את שלו ולהאמין שיהיה טוב וזה מה שחשוב. לפי התגלית שציינתי אנו מגלים שהעובר מבין ומרגיש כל דבר ממש כמו אדם בוגר.

שלב שני - יום הארבעים:

על פי הקבלה - ביום הארבעים מקבל העובר את נשמתו במלואה.

על פי המדע - פרופ' דויד ליגר בספרו: "המשחקים בחיים": "מיום הארבעים ואחת ליצירת הוולד ניתן להבחין בפעילות גלי מוח אצל העובר. יום הארבעים ואחת הינו איפוא לדעת המדע רגע המסמל את המעבר למצב של אדם בעל תודעה ואישיות. יכולת חשיבה הכרתית היא תכונה מכריעה של יצור אנוש".

נשמה בגוף התינוק -

יש סברה בקבלה שמלאך החיים לוקח טיפה מהביצית של האישה ושואל את אלוהים: מה דינה של טיפה זו? ולפי כך נקבע הגורל של התינוק. כמובן שיש לו יכולת לעצב את הגורל לפי דרכו. האם יהיה עשיר או עני, מה הייעוד, כמה ילדים, וכו'.

שלב שלישי - שלושה חודשים לקיום העובר:

העובר הוא גוף שלם לכל דבר ובעצם מהווה מעטה לנשמה. הוא ניכר בגוף שלם בצילומים. מכאן ואילך העובר רק גדל ומתפתח מבחינה פיזית.

שלב רביעי - רגע הלידה:

האם שוכחת מכל הכאבים, מההריון הארוך ומוצפת בשמחה ואהבה וקרבה לתינוק שאי אפשר להסביר במילים. על פי המדע מופרש הורמון השכחה.

ברגע הלידה רוח הקודש נזרקת באם ובאב והם מוארים במעין הארה על מנת שיבחרו שם לתינוק שיקל עליו את ייעודו ומעניקים לו שפע רוחני שזורם דרך האותיות בשם התינוק.

חשבו לרגע - מהי המילה שאתם הכי אוהבים לשמוע? שאתם קופצים כאשר אומרים אותה? השם שלנו. המילה הכי חשובה לנו. לכן יש צורך בהארה רוחנית כזו שתאיר רוחנית בבחירת שם לתינוק.

יש סברה שהמלאך נמצא עם התינוק ביום היוולדו לאחר שבמשך תשעה חודשים סיפר לו מה תפקידו בעולם. כאשר נולד התינוק המלאך סותר לו, ואז הוא משמיע את קול הבכי, וזאת על מנת שישכח כל מה שהסביר לו המלאך וזה יהיה טמון במוחו, בתת המודע שלו על מנת שיגלה זאת לבד במהלך חייו. לכן יש לנו דחף בלתי נשלט לייעוד שלנו שנקרא הארה בקבלה. לקראת המוות חוזר אותו מלאך כדי לבדוק מה עשה התינוק בימי חייו...