סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, לכל סיבה יש מסובב, מי ברא את אלוהים? סיבתיות, הסיבה של כל הסיבות, יש מאין, אלוהים האם קיימת סיבה ראשונה לכל הסיבות? הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הסיבתיות, מושג סיבת הסיבות, ושאלת הקיום של אלוהים והיווצרות יש מאין. נקודת המוצא בדיון היא המושג סיבת הסיבות, כלומר, הסיבה הראשונה, זו שהיא עצמה ללא סיבה קודמת. אליעד מסביר שכאשר שואלים מי ברא את אלוהים, התשובה הנפוצה ... עד אינסוף. במצב כזה, אין באמת משמעות לסיבה הראשונה, כי לא מגיעים לנקודת התחלה ממשית. מצד שני, אם אומרים שאלוהים הוא הסיבה הראשונה ואין לפניו שום דבר, אז גם לכך אין הסבר או סיבה. כלומר, בשני המקרים - קיום סיבה ראשונה ... שגם ההנחה של יש מאין אינה פותרת את שאלת הסיבה הראשונה, אלא רק דוחה אותה למקום אחר. האם יכול להיות שהעולם ברא את אלוהים? אליעד מוסיף רעיון ... הוא מסכם את הנקודה בהבהרה שהשאלות הללו על סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, יש מאין, ואלוהים - כולן בעצם מביאות להבנה עמוקה יותר שהמציאות ... הפשוטה בין יש סיבה לבין אין סיבה. מהי סיבת הסיבות? מי ברא את אלוהים? האם העולם נברא יש מאין? האם יש סיבה ראשונה? האם המציאות מחויבת? ...

... סיבת הסיבות - מהי הסיבה הראשונה של הסיבות? איך למצוא את סיבת הסיבות? סיבות. תוצאות. תכלית. נסיבתיות. הסיבה הראשונה. סיבת הסיבות. מהי הסיבה של כל הסיבות? איך למצוא אותה? לכל סיבה יש סיבה וגם לסיבה עצמה יש סיבה. על האדם לחפש ולמצוא את הסיבה של כל הסיבות. על האדם לא להסתפק לעולם בלקבל סיבה שאינה מובנת לו. על האדם לחפש תמיד את הסיבה של הסיבה. כל דבר שקורה לאדם, על האדם להבין את הסיבה שלו. כל דבר שקורה בעולם, על האדם להבין את הסיבה שלו. הסיבה היחידה שבגללה האדם סובל בחייו, היא משום שהוא אינו מבין את הסיבה האמיתית והטובה שבגללה קורה לו כל מה שקורה. לא קיים אדם שיודע מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות שבגללה קורים לו דברים שונים, ושעדיין הוא מרגיש רע. כאשר האדם יודע מהי הסיבה של כל הסיבות, הוא פתאום מבין את המציאות בצורה ככ טובה, עד שהוא פתאום רואה שאין שום רע בעולם כלל, אלא הכל טוב. הסיבה היחידה שנדמה שיש רע, היא רק משום שלא מבינים את הסיבה של הסיבות. על האדם לחפש ולחקור תמיד אחרי הסיבה של הסיבות . כאשר האדם מנסה להבין מדוע משהו קורה, אל לו להסתפק בסיבה כלשהי שעדיין לא ברור לו מה טוב בה בשלמות. כל זמן שנדמה לאדם שהמציאות הייתה יכולה להיות ... ביותר הוא: כל זמן שבאפשרותו של האדם לשאול מהי הסיבה של הסיבה, עליו לשאול מהי הסיבה של הסיבה. על האדם לנסות להבין ולגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הסיבה שכאשר האדם מבין אותה, נעלמות לו כל השאלות. כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה של המציאות בשלמות, הוא פתאום מבין שאין בכלל מקום לשאלות, כי הכל מושלם וטוב. כאשר האדם מבין את הסיבה של כל הסיבות, הדבר היחיד שהוא עושה זה שותק ומרגיש רצון להודות ולומר תודה. כל השאלות קושיות וגם התשובות נעלמות בבת אחת. האדם פתאום מבין שאין בכלל שום ... יכול להיות שונה או לא להיות בכלל! על האדם לחפש את הסיבה של הסיבה של כל דבר. על האדם לדעת שיש סיבה אחת לכל הסיבות כולן, שהיא הסיבה הראשונה של כל הסיבות ושכל הסיבות נובעות ממנה. כל זמן שנדמה לאדם שדברים שונים קורים מסיבות שונות, הרי שהוא עדיין לא גילה את סיבת הסיבות. כל זמן שנדמה לאדם שיש סיבות שונות שבגללן דברים שונים קורים, כל זמן שנדמה לאדם שיש יותר מסיבה אחת שבגללה דברים שונים קורים, הרי שהוא עוד לא הגיע לשורש של הסיבות. על האדם לחפש את הסיבה האמיתית של כל הסיבות, את הסיבה הראשונה של כל מה שקיים וכולי. כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה, רק אז הוא מבין את השלמות של המציאות בכל רגע. כאשר האדם מבין את השכל של המציאות, אז השכל של האדם מתאחד עם השכל של המציאות = אושר ושלמות. ... סיבה לכל דבר וגם אם אין סיבה לשום דבר, בכל אחת מהאפשרויות הכל טוב. הסיבה שרע לאדם, היא רק משום שהוא חושב שיש סיבה ולא מבין את הסיבה של כל הסיבות. אם היה האדם מבין את הסיבה של כל הסיבות או שלא היה חושב שיש סיבה ולא היה מחפש סיבה לשום דבר, הרי שהוא היה מאושר תמיד. כך שברמה המעשית על האדם לבחור אחת מ 2 אפשרויות. או לא לשאול ... אל השלמות, רק שלא יישאר באמצע. ככל שהאדם מתקדם מהר יותר אל הסוף, כך מצבו טוב יותר. כי השלמות נמצאת בקצוות. לסיכום: חפש את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, כשתגיע אליה תגיע אל השלמות. ...

... והשאלה הנשאלת היא, איך בעצם אפשר ללמוד מכל דבר? ומהי מהות העניין של הלימוד מכל דבר? והנה, האושר הוא הבנת המציאות כנל. והבנת המציאות פירושו, הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל סיבה ... לו לקרות. ולכל סיבה, יש סיבה אחרת שקודמת לה. ולכל הסיבות, יש בהתחלתו של דבר, סיבה אחת, שהיא זו שמניעה את כל הדברים. והבנת המציאות, פירושו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכיוב ניתן ... יסוד, היא מבוססת על הנחת יסוד אחרת. עד שהכל מבוסס על דבר כלשהו. והבנת השכל שעליו מבוסס הכל, היא הבנת המציאות. והבנת השכל של המציאות, היא הבנת הסיבה הראשונה, והיא הבנת הכלל שעל פיו ... המציאות, הוא נמצא בכל דבר ודבר. וכל דבר ודבר שיש בעולם, הוא פועל לפי היגיון כלשהו. והשכל של המציאות, הוא בא לידי ביטוי בכל דבר ודבר שיש בעולם. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא באה לידי ביטוי בכל האירועים שיש בעולם. כי כל האירועים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ומי שהוא רוצה להיות חכם, דהיינו, להבין את הסיבה של כל הסיבות, עליו לנסות להבין את התהליכים שהוא רואה מולו. ועל האדם פשוט להתבונן על דברים שהוא רואה, ולנסות להבין אותם. להבין מה הוא רואה. ולמה הדברים הם כך ולא אחרת. כי הסיבה של כל הסיבות, שהיא הסיבה הראשונה, היא באה לידי ביטוי בכל דבר. וכל הדברים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה. ומי שרוצה לגלות את הסיבה הזאת של כל הסיבות, עליו לנסות לחפש את הסיבה של כל דבר. ודרך זה שהאדם מחפש את הסיבה של כל דבר, דרך זה האדם חוזר אחורה בזמן, ומתחבר לסיבה הראשונה. ולחפש את הסיבה של כל דבר, ... על ידי זה שהאדם פשוט מנסה להבין את הסיבה שבגללה הדבר הוא כפי מה שהוא ולא אחרת. ודרך זה האדם מגלה אין סוף שכל, עד שבסופו של דבר, האדם מגלה את הסיבה של כל הסיבות . והדבר נכון גם על הצד השני. כי הסיבה של כל הסיבות, שהיא הסיבה הראשונה, תכליתה היא להשיג את ... התוצאות. כי כל דבר מוביל לדבר. וכל דבר מוביל לדבר אחר. וכל הדברים כולם, בסופו של דבר, כולם מובילים לדבר אחד, שהוא התכלית הסופית של כל הדברים. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא כדי ... שאליה מובילים כל הדברים. ונמצא אם כן, כי האדם יכול להתבונן על הסיבה של כל דבר, או על התוצאה של כל דבר. ועל ידי זה האדם בסופו של דבר, מגיע אל הסיבה הראשונה, ואל התוצאה האחרונה. שהן כמובן מחוברות. כי הסיבה הראשונה, מטרתה היא התוצאה האחרונה. ... בסוף הדרך של ההבנה. ומי שמתבונן על הדברים, ומנסה להבין את הסיבה ואת התוצאה של כל דבר, על ידי זה הוא יכול ללמוד מכל דבר. כי בכל דבר יש את התלבשות הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה. ומי שמגיע אל הסיבה הראשונה והתוצאה הסופית, בכל דבר שהוא רואה, הוא מבין כיצד הוא מחובר להתחלה ולסוף הסיבות. ועל ידי זה הוא בכל פעם הופך להיות מאושר יותר ויותר. כי האושר טמון בהבנת הסיבה הראשונה (שהיא מחוברת לתכלית הסופית). והסיבה הראשונה באה לידי ביטוי בכל דבר. ומי שהוא חכם אמיתי ומבין את הסיבה הראשונה, הוא בכל דבר רואה את הסיבה הראשונה. ובכל פעם הוא מבין אותה יותר ויותר. כי יש בני אדם שלא מבינים את הסיבה הראשונה. ויש בני אדם שכן מבינים את הסיבה הראשונה. אבל גם אחרי שכן מבינים את הסיבה הראשונה, עדיין יש אין סוף רמות עומק רגשי של הבנת הסיבה הראשונה. ובכל פעם ופעם שהאדם מבין דבר חדש, הוא בעצם מבין טוב יותר את הסיבה הראשונה. ומצד האמת כולם מבינים את הסיבה הראשונה בתת המודע שלהם. רק שהאדם ברמת המודעות שלו לא מודע לסיבה הראשונה, והוא לא מקשר אותה לכל דבר ... וכאשר קורים דברים לאדם והוא מתבונן עליהם, על ידי זה הידיעה שלו שנמצאת בתת המודע שלו, על ידי זה היא עוברת לאט לאט לרמת המודעות של האדם. עד שידיעת הסיבה הראשונה, יוצאת מכח אל הפועל, והאדם ...

... סופית. דהיינו, רצף הסיבה תוצאה של המציאות הוא אין סופי. כי האדם לא יכול לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, משום שהיא אין סופית. וממילא האדם לא יכול להבין את המציאות. ונסביר: כי אם נתבונן על תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו ועל רצף הסיבה תוצאה, נראה שהרצף הזה ... נמצא את החוק הראשון יותר, עדיין נשאל, וזה עצמו מה הסיבה שלו. כי מי החליט שהחוק הראשון ושהסיבה הראשונה תהיה כפי מה שהיא. וכך הדבר הזה נמשך עד אין סוף ללא נקודת עצירה כלשהי. והסיבה הראשונה רחוקה ממחשבתו של האדם, בדיוק כמו שהאדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של הזמן, או את המקום הרחוק ביותר, או את המספר הגדול ביותר. כי האדם לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף עצמו. ומאחר שהסיבה הראשונה היא נמצאת במרחק אין סופי מהאדם, לכן האדם לא יכול לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה של המציאות. אבל מצד שני האדם רוצה להיות מאושר. וכדי להיות מאושר על האדם להבין את המציאות בשלמות. וכדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך על האדם להבין בשלמות את השכל שלפיו פועלת המציאות, דהיינו, את הסיבה הראשונה. וזה כמובן לא אפשרי עפ השכל כנל. וזה בעצם הסוד הגדול יותר, שמסביר את האמת מדוע האדם לא מאושר, ומדוע כל השיטות של איך להיות מאושר לעולם לא יעזרו לאדם. משום שלהיות מאושר פירושו לרצות את המציאות, וזה תלוי בהבנת המציאות, וזה תלוי בהבנת הסיבה הראשונה, וזה אינו אפשרי. ולכן האדם לא יכול לעולם להיות מאושר בשלמות (והפתרון בהמשך). לפחות לא עפ כל הדרכים אל האושר שמוכרות בימינו אנו. כי שום דרך בעולם של איך להיות מאושר, לא יכולה למצוא פתרון לאדם איך להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי הסיבה הראשונה תמיד תהיה במרחק אין סופי מהאדם. וממילא כל השיטות של איך להיות מאושר, הן טובות לאדם כמו כוסות רוח למת. וזאת הסיבה שבני האדם בעולם מרגישים שהם מסתובבים סביב הזנב של ... סביב הזנב של עצמו, היא שהאדם חוזר על עצמו במעגלים. וזה בדיוק זהה לתהליך של מי שמחפש את הסיבה הראשונה, שגם הוא חוזר על עצמו במעגלים ללא נקודת עצירה. וכל חוסר האושר שיש בעולם, וכל העצבות שיש בעולם, כולן שורשן בכך שהאדם מוגבל להבין את הסיבה הראשונה. וכל התשוקה שיש בעולם לאהבה, כולה ביטוי של התשוקה של האדם להבין את המציאות ולהיות איתה באחדות ובאהבה. וכל הפחדים שיש בעולם, כולם שורשם בכך שהאדם לא מסוגל לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל המציאות. וכל הדברים שיש בעולם, וכל הרצונות שיש לבני האדם בעולם, כולם ביטויים שונים של הרצון של האדם להבין את הסיבה של כל המציאות, וממילא לרצות את המציאות, דהיינו, להיות מאושר בשלמות. וגם אם ישבו כל חכמי החכמים בעולם, וכל הפילוסופים בעולם, וכל החוקרים שיש בעולם, וכל הפסיכולוגים שיש בעולם, ... וכל אלו שחושבים שהם מאושרים, וכל בני האדם בעולם, גם אם ישבו כולם ביחד וינסו למצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, כדי להבין את המציאות, הם לא יצליחו לעשות זאת. משום שתמיד יהיה ניתן לשאול, מה הסיבה של הסיבה עצמה וכך הלאה עד אין סוף ללא נקודת עצירה. וכל החוכמות של ... דהיינו, כל השכל שיש בעולם מכל סוג שהוא, הוא כולו הקדמות שאמורות לגרום לאדם להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי למרות שהדבר אינו אפשרי ברמה לוגית כנל, הרי שברמת המציאות המעשית יש דרך להבין מהי הסיבה הראשונה. וכל השכל שיש בעולם, הוא כולו הסברים מהי הסיבה הראשונה הזאת של כל הסיבות. ומאחר שהסיבה הראשונה של כל הסיבות היא אין סופית בגודל שלה. משום כך היא מפוזרת בכל החוכמות שיש בעולם. כי בכל חוכמה שיש בעולם, יש בה חלק כלשהו מהשכל של סיבת כל הסיבות. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא מי שהגיע לשורש השכל של כל הדברים שיש בעולם. שהיא סיבת כל הסיבות, שהיא החוקיות הראשונה שלפיה פועלים כל החוקים שיש בעולם. ומי שרוצה להגיע אל השכל הזה של כל המציאות, עליו לנסות להיות יותר חכם כפשוטו, לגבי כל מה שיש במציאות. דהיינו, על האדם לנסות להבין את החוקיות של כל הדברים שיש בעולם. ודרך זה לבסוף האדם יבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר החכם האמיתי אומר איזה דיבור כלשהו, הוא תמיד עוטף בתוכו עבור השומע, את השכל של הסיבה של כל הסיבות. כי למרות שהשכל של כל הסיבות נמצא בכל העולם, הרי שהאדם לא יודע מה בדיוק לחפש בתוך כל החוכמות שיש בעולם. והחכם האמיתי שהוא יודע את הסיבה של כל הסיבות, ושהוא רואה כיצד היא באה לידי ביטוי בכל דבר שיש בעולם, כאשר הוא נותן עצה לאדם בכל נושא שהוא, הוא מלביש בתוכה לאדם את צורת המחשבה הנכונה, שבאמצעותה יוכל האדם להתבונן על ההתגלות של סיבת הסיבות בתוך האירועים שלו. כי התשובה לשאלת כל השאלות, נמצאת אל מול עיניו של האדם. אבל האדם הוא כעיוור באפילה שלא רואה ולא מבין את מה שבא לידי ביטוי בכל דבר. כי מאחר שכל ... לידי ביטוי בכל הדברים בעולם. ולא יכול להיות אפילו לא דבר אחד בעולם, שלא תבוא בו לידי ביטוי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. אלא שהאדם לא מבין ולא יודע לעשות את הקשר, בין מה שהוא רואה ושומע, לבין הסיבה של כל הסיבות של המציאות. והחכם האמיתי שיודע את סיבת כל הסיבות, ורואה את ההתגלות שלה בכל דבר בעולם, כי הרי כל הדברים שבעולם הם התגלות שלה, ממילא הוא מאיר לאדם את הדרך שגם הוא יוכל לראות את התגלות הסיבה של כל הסיבות בכל דבר. והדרך לראות את סיבת הסיבות בכל דבר, היא על ידי צורת המחשבה של האדם. כי העיקר הוא כיצד האדם מנתח את הדברים שאותם הוא רואה. והחכם האמיתי נותן לאדם עצות עמוקות מאוד, ובתוכן הוא עוטף עבורו את צורת ... על ידי זה האדם מתחיל להסתכל על המציאות בצורה ייחודית. ועל ידי זה בסופו של דבר מאירה לאדם סיבת הסיבות שיש בכל דבר. ועל ידי זה האדם הופך להיות מאושר באמת ובשלמות. ...

... את המשמעות הכללית שכוללת בתוכה את כל המשמעויות כולן. להבין את המשמעות = להבין גם את הסיבה של הסיבה של המשמעות. להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות = להבין את המשמעות האמיתית של המציאות כולה. כל זמן שהאדם אינו יודע מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שהוא אינו מבין את המשמעות האמיתית של מה שקורה. כל זמן שהאדם אינו מבין את המשמעות האמיתית, הרי שהוא אינו מסוגל ליהנות באמת מהמציאות. כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות = מבין את המשמעות הטובה של כל הדברים = נהנה מכל דבר. חיפוש משמעות = חיפוש הסיבה של הדבר = חיפוש הטוב שיש בדבר. איך מוצאים משמעות? תשובה: על ידי שמחפשים את הסיבה של כל הסיבות. ככל שהאדם מעמיק יותר את מחשבתו לגבי הבנת הסיבה של הסיבות, כך הוא מתקרב יותר אל המשמעות האמיתית של כל הדברים. כאשר האדם יודע את הסיבה האמיתית של המציאות, אז טוב לו באמת. אם האדם מבין סיבה כלשהי, אך עדיין הוא אינו מרגיש טוב בשלמות אחרי הבנת הסיבה, הרי שזה נובע משום שיש לו שאלה על הסיבה. ... = לחשוב שהסיבה אינה מוצדקת = לא להבין את הסיבה של הסיבה. להבין את הסיבה של הסיבה ולא להרגיש טוב = לא להבין את הסיבה של הסיבה הראשונה. רק כאשר האדם מבין מהי הסיבה האמיתית של כל הסיבות, רק אז הוא מרגיש טוב באמת. אם האדם מבין את המשמעות של דבר, אך עדיין הוא אינו אוהב אותו = אינו מייחס משמעות למשמעות עצמה = אינו מבין ... חסרת משמעות טובה. סיבה רעה = סיבה חסרת סיבה טובה. מסקנה: אם האדם אינו מרגיש טוב בשלמות, הרי שהוא עדיין אינו מבין את הסיבה של כל הסיבות. ברמה המעשית: הדרך היחידה להרגיש טוב, היא על ידי שמחפשים את הסיבה של כל הסיבות. רק כאשר האדם מוצא את הסיבה הראשונה = אושר = שלמות. ...

... של הפחדים חרדות - מהו הסוד שאותו לא יודעים כל הפסיכולוגים? וכאן אבאר את הסיבה האמיתית שבגללה יש לכל בני האדם בעולם שלנו סוגים שונים של פחד. החל מרמה של חשש קטן ועד לרמה של פוביות ושל חרדות קיומיות. כי גם חשש קטן וגם פחד וגם פוביה וגם חרדה רגילה או ... שיש בעולם. ולא נציג כעת את השאלה הזאת (פרדוקס המהות והצורה היש והאין), אך כן נעטוף את השאלה הזאת, בדרך הבאה. והיא השאלה, של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שבגללה ושלמענה מתרחשים כל האירועים שיש בעולם. כי העולם שלנו פועל לפי חוקיות מסוימת. ויש חוק אחד שלפיו פועלים כל החוקים שיש בעולם. וגם החוק הזה עצמו, ... מבין את הסיבה שבגללה המציאות פועלת בכל התחומים כפי מה שהיא, ועדיין האדם לא מרוצה מהמציאות, הרי שזה אומר, שהאדם עוד לא הבין את הסיבה האמיתית של המציאות. כי מצד האמת יש כאן סוד גדול וקושיא גדולה. כי עפ ההיגיון האנושי האדם לא יכול להבין את הסיבה הראשונה של כל האירועים שיש בעולם. משום, שעל כל סיבה תמיד ניתן לשאול מהי הסיבה שלה עצמה. ובכל פעם שהאדם ינסה להגדיר חוק כלשהו שלפיו פועלת כל המציאות, הרי שתמיד יהיה ניתן ... המציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. וכאשר האדם כן מבין את השכל של המציאות בשלמות, דהיינו, כאשר האדם כן תופש במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, על ידי זה, כל תחושת הפחד והחרדה של האדם נעלמת. כי מצד האמת, גם תחושת הפחד וגם תחושת חוסר הפחד, בשורשן, שתיהן מגיעות מאותו המקום. כי פחד וחרדה וגם חוסר ... הן ביטוי של אותו הדבר בדיוק. שפעם אחת הוא בא לידי ביטוי בצורה אחת ופעם בצורה אחרת. וכאשר האדם מבין את השורש של המציאות ומבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, אז במצב כזה, גם כאשר האדם חווה סוג של פחד וגם כאשר האדם חווה סוג של חוסר פחד, בכל אחד מהמקרים, האדם רואה בעיני שכלו את ההתגלות של הסיבה של כל הסיבות, ברגש שלו. ומצד הסיבה של כל הסיבות, שהיא באה לידי ביטוי בכל דבר, מצידה אין הבדל בין פחד לבין חוסר פחד. כי להבין את הסיבה של כל הסיבות, זה לא איזה דבר רחוק שקשור להתחלת רצף כל האירועים שמתרחשים בעולם. אלא המשמעות של זה היא, שעל האדם להבין גם כן, כיצד נקודת ההתחלה של רצף כל האירועים שמתרחשים ... הכל קיים והכל מתרחש כפי מה שהוא בכל רגע מחדש. אבל כאשר קורה להם איזה דבר, הם לא רואים בו עין בעין את נקודת ההתחלה ואת ההתגלות של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וברמת ההיגיון ניתן להבין, שכל אירוע שקורה בעולם, הוא תוצאה של סיבה שקדמה לו. וכל האירועים הם תוצאה של סיבה אחת ראשונה שאותה האדם לא מסוגל להבין, כי ... ישירה של סיבה אחת ראשונה, גם אם האדם לא מסוגל להבין אותה. ומי שהוא חכם אמיתי, אז בכל דבר שקורה לו בעולם, הוא מבין כיצד הוא קשור לסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי השכל האחד שלפיו הכל פועל, הוא בא לידי ביטוי בכל האירועים שיש בעולם. והחכם האמיתי רואה את התגלות השכל של המציאות, בכל דבר ודבר שקורה בעולם. וכאשר יש ... הספקות של האדם נעלמת. וכאשר אין לאדם שום ספק, על ידי זה גם אין לאדם שום פחד משום דבר בעולם. כי האדם מבין את המהות ואת השכל ואת הסיבה של כל הדברים שיש בעולם. והאדם מבין את זה ברמת וודאות מוחלטת, שממלאת את האדם בכל הרמה הרגשית ובכל הרמה השכלית שלו. וכאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, אז האדם מבין את הסיבה ... מבין את המציאות, אז אצלו הוא חווה את תחושת הפחד, בדיוק כפי שהוא חווה את תחושת חוסר הפחד. כי שתיהן הן צורות שונות של התגלות אותה הסיבה הראשונה, שמבחינתה הכל זה אותו הדבר בדיוק. ונמצא אם כן, כי כל החרדות והפחדים שיש לאדם בעולם מכל סוג שהוא, כולם שורשם בתחושה של ספק. כי הספק יוצר אצל האדם את החרדה ואת הפחד. וכל הספקות שיש לאדם בחיים, כולם שורשם בכך שבתוך האדם יש את הספק הגדול ביותר, לגבי מהי התכלית של החיים. כי מי שמבין את הסיבה הראשונה, הוא כמובן מבין גם את התוצאה הסופית, דהיינו, מבין את תכלית החיים. ומי שלא מבין את הסיבה הראשונה, הוא גם לא יכול להבין את התכלית של החיים. ובתוך ליבו של האדם תמיד יש את השאלה של מהי התכלית של החיים ושל המציאות כולה. והתשובה לשאלת תכלית החיים, היא כמובן הבנת הסיבה הראשונה הנל. וכל זמן שהאדם לא מוצא את התשובה לשאלה של מהי תכלית החיים, ובשביל מה הוא חי ומתאמץ וכולי, הרי שהאדם תמיד ממשיך לחיות עם תחושת ספק כלשהי. כי יש וודאות. והוודאות, ...

... שיעמיק את מחשבתו יגלה ששורש הרצון של האדם להיות מאושר, נובע מכך שהאדם לא מבין את הסיבה האמיתית שבגללה מתרחשים כל האירועים שיש במציאות. כי במציאות שלנו מתרחשים אירועים שונים, ובכל רגע ורגע ... את המציאות בשלמות. וחוסר ההבנה הזה, הגדרתו המדויקת והאחת היא, חוסר הבנת האדם את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל מה שקורה בעולם יש סיבה. ויש סיבה לכל אירוע ואירוע שמתרחש בעולם. ומי שמבין את הסיבה האמיתית של כל האירועים שקורים בעולם, הוא ורק הוא מרגיש שביעות רצון מלאה מהמציאות. כי כל זמן שנדמה לאדם ... צריכה להיות אחרת ממה שהיא, הרי שהאדם סובל. והסבל הזה שורשו בחוסר הבנת האדם את הסיבה של כל הסיבות של המציאות. ונמצא אם כן, כי שורש הרצון האנושי של האדם, הוא חוסר ההבנה של האדם את הסיבה של כל הסיבות. כי אילו ידע האדם והבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שממילא האדם היה רוצה תמיד את המציאות בשלמות, וממילא האדם לא היה מחפש את האושר. וזה בעצם אומר, שהרצון של האדם לחפש אושר, הוא ביטוי של חוסר הבנת האדם את סיבת כל הסיבות. כי אילו הבין האדם את סיבת כל הסיבות, ממילא הוא לא היה מחפש את האושר. ונמצא אם כן, כי הרצון של האדם להיות מאושר, הוא ביטוי לחוסר הבנת האדם את סיבת כל הסיבות. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם באמת רוצה, זה להבין את סיבת כל הסיבות. דהיינו, ניתן להגדיר ולומר, כי הרצון הפנימי ביותר של האדם, הרצון שעומד מאחורי הרצון של האדם להיות מאושר, הוא הרצון להבין את סיבת כל הסיבות. כי זהו ורק זהו הדבר היחיד שבו תלוי כל הרצון של האדם להיות מאושר. ויש כאן עוד כמה רמות עומק. כגון, מדוע אדם מאושר עושה את המעשים שלו? כי מאחר שהוא מבין את סיבת כל הסיבות ורוצה את המציאות כפי מה שהיא, ממילא מדוע נראה כאילו הוא רוצה לשנות אותה במעשים שלו? והשאלה הזאת, היא ביטוי לשאלה אחרת, שהיא מהי הסיבה של כל הסיבות. כי גם בנקודת ההתחלה יש שאלה זהה, והיא כיצד התחילה הסיבה הראשונה? ומי שיגלה את סיבת כל הסיבות, יבין גם מדוע אדם מאושר עושה את מעשיו, שזה בעצם רק חלק מהתהליך הכללי של כל האירועים שבעולם. כי ... האירועים שיש בעולם. וסיבת כל מעשיו רצונותיו רגשותיו מחשבותיו וכיוב של האדם, היא הסיבה הראשונה של כל האירועים כולם. כי יש כאן משהו עוד יותר עמוק מאשר חוסר ההבנה של האדם את סיבת כל הסיבות. כי חוסר ההבנה של האדם, הוא אומנם השורש של הרצון של האדם להיות מאושר. כי הרצון של האדם להיות מאושר, הוא ביטוי אך ורק של חוסר הבנת האדם את סיבת כל הסיבות. אבל גם חוסר הבנת האדם את המציאות ואת סיבת כל הסיבות, גם לה יש שורש. והשורש שלה הוא במהות הישות של האדם. כי השכל של האדם מוגבל. והאדם לא יכול במסגרת התפישה שלו לתפוס את מהות האין סוף. והסיבה הראשונה נמצאת במרחק של אין סוף מהאדם. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות נוספים. ונמצא אם כן, כי השורש של חוסר הבנת האדם את סיבת כל הסיבות, הוא במגבלת התפישה של האדם את המציאות. וגם לזה עצמו יש שורש. כי יש עוד שורש אחר עמוק עוד יותר, ...

... תמיד את הסיבה שבגללה הדבר כפי מה שהוא. על האדם לחפש את הסיבה של הסיבה. ואת הסיבה של הסיבה. עד שהוא יגיע אל הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כאשר האדם מבין מהי הסיבה של כל הסיבות, ממילא הוא מבין את הטוב שיש בכל דבר וממילא הוא לא מפחד משום דבר = אושר אמיתי. כל זמן שהאדם עדיין מפחד = חושש מכך ... מבין את הסיבה הטובה שבגללה כל דבר כפי מה שהוא. זא אם האדם אינו מאושר, הרי שהוא עוד לא הבין בשלמות את מהותה של הסיבה של כל הסיבות. כל זמן שהאדם אינו רואה בעיני השכל שלו את ההשתלשלות החל מהסיבה של כל הסיבות ועד התוצאה הסופית, הרי שהוא תמיד ירגיש פחד כלשהו. על האדם להבין כיצד מאותה הסיבה הראשונה של כל הסיבות, כיצד ממנה הכל נוצר, וכיצד ממנה נוצרים כל האירועים כולם. כאשר האדם מעמיק בנל, בסופו של דבר הוא מבין בשלמות כיצד מהסיבה הראשונה והטובה הכל נוצר, ואז ממילא הוא רואה את הטוב שבכל דבר = אין רע = אין פחד = ביטחון עצמי אמיתי = אהבה אמיתית = שלמות. ...

... נכון. והבנה שלמה וידיעה שלמה, מהותה היא הבנת כל הסיבות שגורמות לדבר להיות כפי מה שהוא. עד הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שרק זאת נקראת הבנה שלמה באמת. והדרך להגיע להבנה שלמה, והדרך להגיע להבנת הסיבה של כל הסיבות , והדרך להגיע אל השלמות, היא על ידי זה שהאדם מנסה להבין טוב ... שבגללן הוא אוחז בדעותיו. כי כל מחשבה בעולם, היא תוצאה של מחשבה אחרת. ולפני שהאדם מנסה להבין את הסיבה של כל הסיבות, עליו לנסות להבין את הסיבה של הדברים הרגילים שהוא נתקל בהם ... התהליך המחשבתי של הסיבה והתוצאה שיש בחיי היום יום שלו, על ידי זה בסופו של דבר הוא מגיע גם להבנת הסיבה הראשונה, שהיא בעצם שלמות הידיעה, תכלית הידיעה, וידיעה שלמה. ...

... איזו סיבה מדוע היא כפי מה שהיא. וכל סיבה בעולם, יש סיבה אחרת שבגללה היא מה שהיא. עד שבסופו של דבר, יש סיבה אחת ראשונה, שהיא הסיבה של כל הסיבות. והשכל הראשון שהוא הסיבה של כל הסיבות , הוא נמצא בכל הדעות השונות שיש בעולם, וכולם מסכימים עליו ואומרים אותו. רק בגלל שהשכל הזה הוא מאוד גדול, לכן אי אפשר לומר אותו בפירוש, אלא אפשר רק לרמוז ... להתבונן על פנימיות המחשבה של הדברים. ועל האדם פשוט לנסות להבין את הסיבה שבגללה כל אחד חושב אחרת. ובסופו של דבר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה, ורואה את האמת שנמצאת בכל דבר. ...