* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:
שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות?.
מה צריך לעשות אדם כאשר הוא מחפש את האמת ונתקל בכל פעם בשאלות חדשות? חיפוש האמת פירושו הבנת המציאות כפי שהיא. אדם שרואה כוס מים ואומר זאת כוס מיץ תפוזים הוא תופס את המציאות בצורה לא נכונה. איך אדם מחפש את האמת? ע"י שאלת שאלות ע"י שאלות מתבהרת האמת, בכל פעם שהוא מגיע לאיזו אמת כלשהי צצה שאלה חדשה. ותמיד האם מגיע לרצון פנימי יותר ואז מגיע למבוי סתום. בכל פעם מגיע לשאלות חדשות. מה עושים עם השאלות החדשות ואיך להתמודד? והבשורה הטובה לשאלה, שכל אחד צריך לבדוק זאת בכוחות עצמו עד שהוא לא מגיע הוא יכול להאמין לזה. הבשורה הטובה שכמות השאלות סופית. יש סוף לטיפשות. הסוף של היקום, זה מה שהיה לפני שהיה יקום, לפני המימד הזמן זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות זאת החכמה, כי גם לה יש סוף. הטיפשות הגדולה בעולם מתחברת לחכמה הגדולה בעולם. וצריך ללכת עם הדברים בשלמות, ולכן האדם הטיפש בעולם יכול להפוך לחכם בעולם. בכל מקרה לשניהם יש סוף. הנושא הוא די פשוט הסוף של הטיפשות הוא הגבול של השכל האנושי. טיפשות - חוסר הבנה. חוסר הבנה נובעת ממגבלת השכל האנושי, האדם לא יכול להבין את הכל ולכן יש לו שאלות.
כמו השאלות היא סופית, אם אדם נלחץ יש דרך לפתור את כל השאלות האפשריות, בבת אחת לפתור אותו ע"י שאדם שואל את עצמו את השאלה הנכונה, למה יש שאלות, במה תלוי קיומן של השאלות? כל שאלה תלויה בשאלה הבאה. ואין לדבר סוף.
לכן, גם אם אתה לא מוצא חדשות, יהיו לך בנושאים חדשים והשורש של כל השאלות הוא הנפרדות + חוסר היכולת של האדם לתפוס את הדברים הנפרדים כיישות אחת. אין אפשרות שתהיה קיימת שאלה אלא אם כן יש 2 צדדים למטבע. אם האדם היה חושב רק מחשבה אחת לא היה חווה שאלות. השאלה מתחילה כאשר יש דואליות. מהותן של השאלות הן בנפרדות, אינסוף צדדים, אם הייתה אפשרות אחת לא היו שאלות.
הנפרדות נובעת מהשכל של האדם.
האדם לא מסוגל לחשוב על דבר והיפוכו בבת אחת. אם תצעד ימינה ושמאלה תמיד יהיה מעבר עד אין סוף. לו יצוייר שהאדם יכול להסתכל ימינה ושמאלה ולהבין שהימין והשמאל הם באותו מקום כיישות אחת - ממילא היה ליקום סוף, גם כל היקום כולו נמצא בשום מקום. הנקודה האינסופית מצד ימין והאינסופית בצד שמאל, ולהבין שהן נמצאות באותו מקום ולכן היקום הוא סופי. והמגבלה של האדם ששני הדברים ההפוכים הם אחד. אם האדם היה מבין שהכל אחד ממילא לא הייתה שום שאלה. אם האדם היה מצליח לחוות את הפנימיות לא היו שאלות. א' למה בכלל יש שאלה? מאיפה באה השאלה? מהנפרדות? את הנפרדות יוצרת המגבלה של האדם שדבר והיפוכו זה אחד.
מהי האמת? האם באמת הדבר הזה והדבר הזה הם שניים? השאלה מבוססת על השכל המוגבל של האדם. והשאלה שצריכה להישאל היא מה האמת? זאת השאלה היחידה שצריכה להישאל. ובשורה התחתונה האדם צריך לחפש את האמת, למרות שבשכל האנושי הדבר והיפוכו שונים, אעפ"כ הפרספקטיבה הפנימית של המציאות שם הכל אחד ממש, ואז ממילא אין שום שאלה. והתשובה היא תחפש את שורש השאלות. ותחפש אך ורק את האמת ותגיע לשכל האמיתי שהכל אחד.
שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות?.
מה צריך לעשות אדם כאשר הוא מחפש את האמת ונתקל בכל פעם בשאלות חדשות? חיפוש האמת פירושו הבנת המציאות כפי שהיא. אדם שרואה כוס מים ואומר זאת כוס מיץ תפוזים הוא תופס את המציאות בצורה לא נכונה. איך אדם מחפש את האמת? ע"י שאלת שאלות ע"י שאלות מתבהרת האמת, בכל פעם שהוא מגיע לאיזו אמת כלשהי צצה שאלה חדשה. ותמיד האם מגיע לרצון פנימי יותר ואז מגיע למבוי סתום. בכל פעם מגיע לשאלות חדשות. מה עושים עם השאלות החדשות ואיך להתמודד? והבשורה הטובה לשאלה, שכל אחד צריך לבדוק זאת בכוחות עצמו עד שהוא לא מגיע הוא יכול להאמין לזה. הבשורה הטובה שכמות השאלות סופית. יש סוף לטיפשות. הסוף של היקום, זה מה שהיה לפני שהיה יקום, לפני המימד הזמן זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות זאת החכמה, כי גם לה יש סוף. הטיפשות הגדולה בעולם מתחברת לחכמה הגדולה בעולם. וצריך ללכת עם הדברים בשלמות, ולכן האדם הטיפש בעולם יכול להפוך לחכם בעולם. בכל מקרה לשניהם יש סוף. הנושא הוא די פשוט הסוף של הטיפשות הוא הגבול של השכל האנושי. טיפשות - חוסר הבנה. חוסר הבנה נובעת ממגבלת השכל האנושי, האדם לא יכול להבין את הכל ולכן יש לו שאלות.
כמו השאלות היא סופית, אם אדם נלחץ יש דרך לפתור את כל השאלות האפשריות, בבת אחת לפתור אותו ע"י שאדם שואל את עצמו את השאלה הנכונה, למה יש שאלות, במה תלוי קיומן של השאלות? כל שאלה תלויה בשאלה הבאה. ואין לדבר סוף.
לכן, גם אם אתה לא מוצא חדשות, יהיו לך בנושאים חדשים והשורש של כל השאלות הוא הנפרדות + חוסר היכולת של האדם לתפוס את הדברים הנפרדים כיישות אחת. אין אפשרות שתהיה קיימת שאלה אלא אם כן יש 2 צדדים למטבע. אם האדם היה חושב רק מחשבה אחת לא היה חווה שאלות. השאלה מתחילה כאשר יש דואליות. מהותן של השאלות הן בנפרדות, אינסוף צדדים, אם הייתה אפשרות אחת לא היו שאלות.
הנפרדות נובעת מהשכל של האדם.
האדם לא מסוגל לחשוב על דבר והיפוכו בבת אחת. אם תצעד ימינה ושמאלה תמיד יהיה מעבר עד אין סוף. לו יצוייר שהאדם יכול להסתכל ימינה ושמאלה ולהבין שהימין והשמאל הם באותו מקום כיישות אחת - ממילא היה ליקום סוף, גם כל היקום כולו נמצא בשום מקום. הנקודה האינסופית מצד ימין והאינסופית בצד שמאל, ולהבין שהן נמצאות באותו מקום ולכן היקום הוא סופי. והמגבלה של האדם ששני הדברים ההפוכים הם אחד. אם האדם היה מבין שהכל אחד ממילא לא הייתה שום שאלה. אם האדם היה מצליח לחוות את הפנימיות לא היו שאלות. א' למה בכלל יש שאלה? מאיפה באה השאלה? מהנפרדות? את הנפרדות יוצרת המגבלה של האדם שדבר והיפוכו זה אחד.
מהי האמת? האם באמת הדבר הזה והדבר הזה הם שניים? השאלה מבוססת על השכל המוגבל של האדם. והשאלה שצריכה להישאל היא מה האמת? זאת השאלה היחידה שצריכה להישאל. ובשורה התחתונה האדם צריך לחפש את האמת, למרות שבשכל האנושי הדבר והיפוכו שונים, אעפ"כ הפרספקטיבה הפנימית של המציאות שם הכל אחד ממש, ואז ממילא אין שום שאלה. והתשובה היא תחפש את שורש השאלות. ותחפש אך ורק את האמת ותגיע לשכל האמיתי שהכל אחד.
050-3331-331