ההסבר שהיהדות נותנת היא שהטוב דרכו להיטיב. המושגים של טוב ורע, הם מושגים שאחרי הבריאה, הם מושגים שהם כלפי הנפרדות, הם הסברים לאדם, אבל ההסבר האמיתי למה העולם קיים מאבד את משמעותו כאשר האדם מבין שהכל נמצא באחדות אינסופית.

גם המושג אין סוף וסוף כל אלה מושגים הבאים בגלל הנפרדות, ולכן כל הדברים המנוגדים הכל יישות אחת, כל דבר שאי פעם יחשבו עליו או חשבו עליו או כל מה שקיים וכל הלא נודע + הנודע, הכל זה דבר אחד.

ולמה בעצם היהדות אומרת שהטוב דרכו להיטיב? יש פה צמצום רעיוני לתפיסת עולם שהכל טוב, לראות את הכל כטוב אחד ממש. לאחר הבריאה, מצד הנפרדות, הטוב ביותר עבורה הוא לראות את הכל טוב כאלטרנטיבה הכי טובה. ואכן, אם אדם רואה שהכל טוב באותה מידה הוא מגיע לשלמות, וזה הטוב ביותר עבור האדם.

כאשר האדם רואה שהכל טוב, הוא מקיים את המטרה שלו באופן הטוב ביותר בחיים ובעולם. וזה המושג האמיתי למה אומרים שדרכו של הטוב להיטיב. ומובן שאותו אינסוף אי אפשר להגדירו כטוב וכרע וחז"ל השתמשו במטאפורות כדי לשבר את האוזן. האדם בעצם מסתכל על הטוב שיש בכל דבר ולכן חייו טובים. וזו הבחירה כדי שיהיה לאדם טוב בשלמות. ובחרת בחיים, שהאדם יבחר בחיים והטוב ולא ברע.

כל אחד בטבעו רוצה את הטוב. וזה הרעיון.