ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הורות ✔עבודת המחנך עם הורים - כתה ה עד ח ✔שם המאמר מרמז שהוא מיועד למורים שהם מחנכי כתה. אני ממליצה גם להורים לקרוא אותו... - ידע להצליח...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨עבודת המחנך עם הורים - כתה ה עד ח
שם המאמר מרמז שהוא מיועד למורים שהם מחנכי כתה. אני ממליצה גם להורים לקרוא אותו, כך כהורים יוכלו להבין מה היא משימתו של המחנך ועד כמה לא פשוט ליצור קשר עם הורים ולשמר אותו לאורך שנים. ההורה הוא הדמות שמתוכה שואב הילד את יראת הכבוד הנכונה למורה, את אהבתו למחנך שלו. במידה וההורה אינו רוצה או אינו מאפשר למורה להתקרב אליו ולהראות לו עד כמה הוא אוהב את ילדו אז לא יוכל המורה לקבל את יראת הכבוד שחש אליו ההורה, את היחס החם שיכול לחיות ביניהם - ואז לא יוכל המחנך גם לעבוד עם ילדי הכתה. שכן הילד מגיע לכתה ובליבו מה שחי בלב הוריו ומה שחשים הוריו למחנך. במידה וההורים חשים את יראת הכבוד, את האהבה שמביא המחנך לילדם אז גם הילד חש זאת כלפי המחנך שלו ומשם המחנך יכול לעבוד ולבנות עולם שלם של יחסי אהבה וכבוד בינו לבין הילד. על ההורה להבין כי ליבו, מחשבותיו ומעשיו כלפי המורה, בין אם הילד רואה אותם ישירות או לא, הם אלו המניחים את הבסיס והשורש ליחסי המחנך והילד שלהם. לכן מאמר זה מיועד להורים ומורים כאחד.

כמחנך, יש הורים שהיחסים שלהם עם המחנך נשארים יציבים וטובים מכתה ד, וכאשר עולים לכתה ה היחסים ממשיכים להיות חמים ותומכים בילד. אך שמתי לב, שיש הורים שלפתע נעלמים, יש להם פתאום תגובות שאינן מובנות לי, הם פחות משתפים פעולה ולא מגלים את שעל ליבם לגבי יחסי המחנך והילד שלהם. הם עשויים לצבור בתוכם כעסים ותסכולים ולא לשתף את המחנך בהם. הסיבות לאי השיתוף יכולות להיות רבות, אך לעיתים קרובות הן נובעות ממקום של חוסר אמון בדרכו החינוכית של המחנך, ביקורתיות, הגנת יתר על הילד, מעורבות יתר בחיי בית הספר והכתה (כן יש כזה דבר) בהתבוננות זהירה ניתן לשים לב שההורים נוטים לדבר יותר בינם לבין עצמם פתאום, הם מנסים ללבן "בעיות" שהם חווים בכתה או עם ילדם דרך שיחות עם הורים אחרים ולא ישירות מול המחנך. מדוע? משום שזוהי תכונה אנושית כללית של קושי בפתיחת נושאים רגישים מול אדם אחר, במקרה שלנו מחנך, לעיתים דווקא משום שמעריכים אותו ולעיתים משום שיש לפתע קונפליטה עקב חוסר הסכמה חינוכי, קשיים בהערכה למורה ולדרכו, כפי שציינתי קודם לכן. התקשורת בין הורה למחנך זקוקה לטיפוח מתמיד. לכן כאשר אני שומעת סטודנטים שסיימו סמינר למורים והם מסרבים להפוך להיות מחנכים ולקחת כיתה אני מבינה מניין מגיעים הפחדים, ואני יודעת כיצד להתגבר עליהם בהכוונה וליווי נכון של מורה וותיק.

אם כן, סביב כתה ה' נראה כי אצל חלק מההורים יש קושי ביחסים עם המחנך. מנסיונות שונים, מוצלחים יותר או פחות, נכון להביא אוביקטיביזציה של הדברים. כלומר, מצד אחד על המחנך לנסות בכל ישותו להביא אווירה של רכות ויחס אישי נעים ומכבד להורה ומצד שני בשיחה להביא כל עניין שהוא רוצה לדון בו עם ההורה על ילדו באופן אובייקטיבי כמה שיותר. על המורה וההורה לעבוד על אחד על שלא לקחת את הדברים הנאמרים באופן אישי.

את רוב עבודה של המחנך בשיקום ופיתוח יחסים ראויים ונכונים עם ההורה עליו לעשות באופן עקיף, בדומה לדרך שבה הוא עובד עם הילד. כלומר, ליצור קשר חם עם ההורה לא כאשר מתגלים קשיים אצל ילדו אלא להתחיל ברקימת המרקם העדין הזה לפני כן. אני מצאתי כמה דרכים עקיפות כאלה.

דרך ראשונה היא להרים טלפון להורים אחת לחודש, לשוחח עם כל אחד מהם. נכון, זה נשמע קשה ועוד דבר מה שאנו המחנכים צרכים להוסיף לסל המשימות העצום שלנו, אבל עשיה כזו מבססת אפשרות ליחסים בריאים. בכל ערב יש להתקשר ל - 2 -3 משפחות, לעשות רוטציה. רק כדי לומר שלום, להתעדכן. ניתן להתחיל זאת גם בכתה ד. הכוונה היא לא להיות חברים של ההורים או לספר להם את ענייני האישיים, את זה לא נכון לעשות. הכוונה היא לטפח קשר אחד על אחד. אם עושים זאת בהתמדה שנה או שנתיים מגלים שהקשר האישי הנכון נוצר. ולפתע באחת השיחות אני מגלה או שומעת דבר מה חשוב שעבר על הילד ומשפחתו ומבינה מדוע הוא מתנהג בכתה כפי שמתנהג ואז יודעת גם כיצד לתמוך בו.

גישה נוספת ליצירת קשר חם עם הורים היא דרך וועד הכתה. אין מילים לבטא את עוצמת וחשיבות הוועד הכתתי. יש דברים שלא נכון שהמחנך יעסוק בהם, משום שמדובר בבקשות מההורים שלא תמיד נעים לבקש וזה אינו מקומו של המחנך לבקש - כמו ארגון ארוחות כתתיות, טיולים וכו'. הוועד הכתתי הוא הלב הפועם של הכתה. ממש כפי שקולגיום המורים (המקום בו נפגשים כל המורים לשיחות) הוא הלב הפועם של בית הספר. מחנך בעל תושיה ישכיל לבקש מהורים מסויימים בכתתו לשמש כוועד הכתתי, הורים שהוא מוצא שקל לו ליצור עמם קשר, שהם קשובים לרחשי ליבם של שאר ההורים בכתה ומכירים היטב את הצרכים והרגשות של כל אחד מהם, הורים שיש להם כוחות עשיה ורצון להעניק. מהורים כאלה שמעתי לא אחת בוועדי הכתה שלי שיש סבתא של אחד הילדים בכתה החולה בסרטן, שאחד מזוגות ההורים נמצאים במשבר זוגי, שילדים בכתה ניראו מעשנים וכו'. ההורים שבוועד הכתה הם הקרובים ביותר למחנך ובאופן מסויים הם אף נושאים אותו ואת הכתה. יש לטפח את הקשר עמם ולהיות אסירי תודה על הנתינה העצומה שלהם לבריאות הכתה והמחנך.

סביב כתה ו', במידה וטיפחת כמחנך את הקשרים האישיים עם ההורים, נוצר משהו חדש ביחסי המחנך וההורים. נוצר קשר עמוק יותר עם ההורים כקבוצה ולא רק כאינדוודואלים. בכתה ו' האבות מתחילים להיות מעורבים יותר בביהס, ואם הם לא עושים זאת באופן יזום, יש לבקש מהם לעשות זאת ולהסביר מדוע. בדרך כלל עד כתה ו' האבות מרוחקים יותר והאמהות מתעניינות. החל מכתה ו' האבות מתחילים להתעניין יותר משום שהילדים מתחילים ללמוד יותר עם הראש, בחשיבה. האבות מתעניינים בלמידה כזו, הם שואלים כיצד מכינים את הילד לחטיבה ולתיכון, מה בדיוק עושים וכו'. לכן בשלב הזה נכון יהיה שהמחנך יכתוב פעם בחודש מכתב להורים ובו יספר מה הוא עושה עם הילדים באופן כללי ובדגש על עבודת החשיבה המכינה ללימודים בכתות הגבוהות יותר.

בכתה ו' מתקיימת תקופת הצגה. כאן יש עבודה מסובכת והכתה זקוקה לתמיכה מאסיבית של ההורים, יש לוגיסטיקה רבה והאבות הופכים להיות שותפים פעילים. על המחנך לעבוד כך שהוא יוצר שיתוף עם ההורים כיצד לארגן הכל. להסביר להורים שחזרות על המחזה יעשו בכתה גם אחר הצהריים ובסופי שבוע, להסביר זאת כבר בתחילת השנה כדי שההורים ידעו זמן רב מראש שהם צרכים להגיע בימי שבת לעזור עם התפאורה ועם הילדים. ושיהיו מספר פעמים בשבוע חזרות בערב. ההורים יעזרו גם שם. יש הבדל תהומי במחזה שההורים היו מעורבים בו לבין מחזה שהמורה לבדו ועושה רק בבית הספר מה שהוא יכול בכוחות עצמו. כשההורים תומכים והאבות נרתמים ולא רק האמהות, אז נוצרת חוויה כתתית של בנית קהילה סוציאלית, חמה ומקרבת. כשההורים אינם שם אין חוויה כזו, שהיא חוויה מכוננת בנפשו של ילד.

עוד תפקיד חשוב שיש להורים מכתה ה' ומעלה קשור במסיבות. איפה שהוא בגילאים הללו הילדים מתעוררים לחוויה סוציאלית של התקרבות דרך מסיבות כתתיות ומפגשים כתתיים אחר הצהרים. בכתה שאין התעוררות כזו על המחנך לחשוב כיצד לעזור לילדים להגיע אליה. כיצד? דרך שיחות ופעילות על כך כתה, עד שהילדים יעלו בעצמם את האפשרות של מפגש אחר הצהריים, גםאז אם צריך נכון לעזור להם לתכנן מה יהיה במפגש, או לפחות להקשיב למה הם מתכוונים לעשות שם ולכוון אותם בעדינות בדרכים שונות.

לעיתים, בכיתות שהמחנך אינו עושה מספיק עבודה חברתית, לא מזמינים הילדים את כל חברי הכתה למסיבה. אני מקשרת בכתה באופן עקיף אפשרות כזו למיתולוגיה של יוון. אני ממציאה סיפור על אלים, בסיפור אחת האלות לא הוזמנה למסיבת יום ההולדת של אחד האלים שכולם השתתפו בה, האלה הלא מוזמנת נעלבה ובערה בה חמתה וכו'. הסיפור, שאני מספרת אותו לפני תחילת "עונת המסיבות" ממחיש לילדם באופן עקיף מה עלול להתרחש במצב שבו לא מזמינים מישהו למסיבה הכתתית. לאחר מכן אני מוצאת שכולם מוזמנים למסיבות.

בשלב מסויים המפגשים החברתיים יכולים להפוך למסיבת ריקודים, לפעמים רק של הכתה ולעיתים מזמינים ילדים מבתי ספר אחרים, מהצופים וכו'. יש להתכונן לכך מראש ולהכין רעיונות עם הילדים משום שהילדים יביאו מעצמם רעיונות לא ברורים. לעיתים חלק מהילדים גם לא יודעים לרקוד, אולי רק כמה מהבנות. בכתה ז' זו הזדמנות לתת להם שיעורי ריקוד בזוגות. לא חייבים מורה מקצועי, אפשר אפילו שאחד ההורים שתחביבו ריקוד יבוא במהלך השנה כמה פעמים וילמד ריקוד בכתה בתירוץ הפדגוגי שהריקוד הזה הוא חלק מההצגה הכתתית, או מופע סוף השנה במסיבת סיום. הריקוד עוזר גם בשבירת הקרח בין הילדים ומאפשר גם לאלה שאף פעם לא רוקדים בפומבי להתנסות בכך.

בחזרה לתפקיד ההורים: ההורים יהיו חלק מארגון המסיבה. יש כיתות בהם ההורים מודאגים מהמסיבות ומה מתרחש בהן, בעיקר בגיל ההתבגרות. אני המלצתי בכתה כזו להורים להתכנס בלעדי. נכון, צריך להיות אמיץ כדי להציע כזה דבר להורים, משום שכמורים יש בנו חשש שכשההורים יתכנסו בלעדינו הם ישוחחו גם עלינו. לכן, התכנסות של הורים ללא המחנך מומלצת למחנך שחש שהיחסים שלו עם ההורים מאפשרים זאת.

הצעתי להורים באסיפה שהיתה לנו, להפגש ביניהם ובלעדי ולחשוב יחד כיצד הם היו מעדיפים שהמסיבות של הילדים יהיו, לקבוע מסגרת לעניין. ההורים החליטו שתתקיים מסיבה של הילדים, אבל ההורים רצו להיות שם. מצד שני, הילדים רוצים פרטיות מכתה ו' ומעלה ולא מעוניינים בנוכחות ההורים. מצד שלישי, בגילאים הללו יש בתי ספר שההילדים מתחילים להתעניין בשתיה ועישון.

ההורים החליטו בישיבה שלהם שהילדים יערכו את המסיבה שלהם במרתף של בית גדול של הורי הכתה ואילו ההורים, מי שירצה, יפגשו סתם לערב נחמד בחצר של אותו בית. פעם בחצי שעה או שעה ירד אחד האבות (שימו לב, תפקיד האבות כאן הוא קריטי, בגיל ההתבגרות יש לאבות תפקיד הולך וגובר בחיי ילדיהם) למרתף לשאול מה קורה, ומיד פעם, לא תאמינו, אחד הילדים עלה למפגש ההורים. המחנך לא נמצא שם. המסיבה היתה הצלחה גדולה ומאז כל המסיבות שנערכו היו כאלה. וזו היתה כתה שבה אף אחד לא שתה ועישן, אולי משום שההזדמנות לעשן ולשתות היא בסופי שבוע בדיוק במסיבות הללו והנוכחות ההורית, המוגבלת אמנם, מנעה זאת. גם בבר ובת מצווה כל ילדי הכתה מוזמנים ויש שם אלכוהול למבוגרים. אז הנערים והנערות מגניבים לעצמם מעט בתוך המשקאות הקלים ולכן גם שם נכון שיהיה השגחת הורים כלשהי, אפילו של הורה אחד או שתיים מחוץ למסיבה שנכנס מידי פעם. הדרך בה ילדים מבינים היום כיצד להיות חברתיים היא דרך הטלוויזיה ודרך אחים גדולים שמספרים להם סיפורים דמיוניים של מה שהם עשו. הנערים והנערות זקוקים לכן מאד להורים שבאים, ובעיקר לאבות. כי הילדים לא מכירים את האבות טוב כל כך כמו שהם מכירים את האמהות. האבות הם מעין דמויות מסתוריות שפתאום מופיעות סביבת גיל ההתבגרות של הילד. האבות תומכים בעיקר במקרה שהמחנכת היא אשה. אם האבות בכתה יחושו שאת כמחנכת מבינה את העולם (העולם הגברי - כלכלה, ספורט, עבודה, חשיבה, היגיון וכו') אז הם יכבדו אותך ויעזרו ויתמכו. לאמהות זהו זמן קשה מאד. הבת המתבגרת מתרחקת מהאם ויוצרת לה את העולם שלה. מדמות לחיקוי ולהערצה הופכת האם בעיני ביתה פעמים רבות לדמות שכדי שהבת תיצור לעצמה את ה"אני" שלה עליה להתרחק מהאם. לעיתים פגשתי אמהות שחשות שהמורה "לקחה" להן את הילדה, ממש כמו האמא באגדה על שלגיה.

במידה וההורים מסכימים להפגש ולשוחח אז כמובן הם לא יגיעו בקלות לפתרונות. משום שכל הורה יש לו את הדרך שלו לחנך. לדוגמה, לכל הורה רצון שהילד שלו יחזור מהמסיבה בשעה שונה, אבל בסופו של דבר הצליחו לסכם שהמסיבות יסתיימו בשעה 2230. ההורים נפגשו אחת לחודש או חודשיים, ובהתאם למה שהתרחש במסיבות שינו את הגבולות של הדברים. במפגשים הללו הם יצרו מסגרת כזו שלא ניתנה הזדמנות למציאות להפתיע אותם בסיטואציה שבה פתאום תתקיים מסיבה בבית של ילד ואין שם הורים כלל ויש בר שפתוח והילדים מתנסים. לפעמים ההורים מספרים למחנך מה היה בישיבות ההורים שהוא לא נוכח בהם, ולפעמים לא. אין הדבר משנה. כמחנך העבודה הסוציאלית עם ההורים חשובה. משום שלעיתים אין למורה נסיון גדול בזה או מומחיות, כי לחלק מהמחנכים אין ילדים, או שהם עובדים עם ילדיהם באופן חינכוי מסויים. אך כאשר המחנך מעודד את ההורים להפגש ולבנות את דרכם החינוכית הכתתית המשותפת ההורים חשים שהמחנך בוטח בהם ונותן להם להחליט.

תפקידו של המחנך הוא ליידע את ההורים על הגדילה האקדמית, החברתית והאמנותית של הכתה, לערב את ההורים בטיולים, מחזה ועוד. אך את עניין המסיבות והפעילות אחר הצהריים אנו המחנכים נותנים להורים בשלמות וסומכים עליהם. כך ההורים הופכים לקבוצת תמיכה זה לזה. לקבוצת תמיכה זו יש יתרונות רבים ומגוונים: לעיתים קרובות מגיע הדבר לכך שלאחת הבנות יש בעיה, והילדה לא רוצה לדבר על הבעיה עם אמא שלה. אבל בכתה יש אמא אחרת שהילדה כן תשוחח איתה ולכן האמא של הילדה תבטח באם השניה ותשלח את ילדתה לאם השניה להתייעצות. זאת משום שבחיים של כתה ההולכת שנים רבות יחד יש גלים ושינויים. עוד דוגמה: הורים שהיו בעלי משפחה יציבה בכתה ד יכולים לרצות להתגרש בכתה ו ותפקיד ההורים והמשפחות הנוספות בכתה לתמוך בילד בזמן הלא פשוט העובר עליו. דוגמה נוספת לצורך בהורים המשתפים פעולה זה עם זו היא למשל כשבכתה ז הילד רוצה ללכת לקונצרט רוק או לראות סרט שלא נכון שיראה בגיל הזה. אז כמובן שילדכם יאמר לכם ש"כולם" הולכים ורק אתם ההורים המוזרים מחינוך וולדורף שלא נותנים לו ללכת. אך במידה ויש קשר טוב בין ההורים בכתה אז כולם יודעים מה קורה ומה נותנים לשאר הילדים לעשות ולכן תדעו שהילד רק מפעיל עליכם מניפולציה טבעית של בן נוער ולא תתרגשו מכך ותוכלו לעמוד על שלכם ולהמשיך בחינוכו הטוב.

כאשר המחנך מאפשר להורים להפגש, לשוחח, מעודד זאת וההורים מעריכים ומכבדים את המורה ולא יוצרים שיחות לא מקדמות מאחורי גבו אז נוצרת רשת ביטחון שהילדים יכולים לעבוד על עצמם בתוכה. כמובן, הילד מתרברב מול חבריו שהוא עושה דברים שאסור לו, זה טבעי בגיל זה, אבל בתוכו יודע הילד שיש את רשת הביטחון של ההורים. ובמצב טוב שכזה אם יש מסיבה שמתקיימת בבית אחד ההורים ואחד הילדים יושב במסיבה ורואה שמשהו לא מתאים קורה, אז הוא יכול לשוחח עם אחד ההורים שבסביבה וההורה יעזור. כשמחנך מחליט לאפשר להורים להפגש בלעדיו כדאי להעלות רעיון זה עם הקולגות שלו. יהיו קולגות שיתנגדו אולי כאלה שיחששו שגם הם יצטרכו לעשות זאת, ולכן זו צריכה להיות בחירה חופשית של המחנך אם לאפשר זאת או לא בכתת, אין לכפות את הדבר באופן גורף בית ספרי. עליך להבין שלעיתים כמחנך אתה רוצה לעשות דבר מה שטוב לבית הספר ויש התנגדות משום שמה שהצעת יוצר יותר עבודה כביכול, אך בראיה רחבה יותר חוסך משברים לבית הספר. לעיתים קרובות מצאתי עצמי עושה דבר מה רק בכתתי ונותנת לו לקצור הצלחה כך ששאר המחנכים יראו ואולי פעם ירצו לעשות זאת גם בכתתם. תמיכה של הקולגות שלך היא הכרחית בכל שלב, גם כשאתה עושה מה שמקובל על כולם ובוודאי כשאתה רוצה לעשות דבר מה יוצא דופן וחדש. ללא תמיכת הקולגות סביר להניח שאף ההורים לא יתמכו בך, וכפי שכתבתי בתחילת דברי, אם ההורים לא תומכים בך אז הילדים לא איתך והמשבר הולך וגדל.

על המחנך לשמור על עצמו כמורה ולבנות יחסים חדשים עם ההורים, לפתוח את הדלת לאירועים סוציאלים ויחסים בריאים. איך להגיע למצב בו ההורים יחליטו כיצד לנהוג בענייני המסיבות למשל?

על המחנך לתאר להורים את הבעיה של כתות ז - ח בבית הספר, של גלישה לעישון ושתיה או בעיה חברתית אחרת. ההורים בדרך כלל מגיבים לעניין בהפתעה ושוק, כי באופן רשמי רוב בתי הספר לא יודעים או לא מודים שזה קיים בתוכם. אחד מתפקידיו של המורה הוא להיות מוציא לאור של דברים שלא תמיד נעים לראותם. נכון להוציא את הדבר לאור במקום הכתתי ולחשוב יחד על דרך למנוע זאת. הרי עישון ושתיה אין בשיעור הראשי, או בכלל בבית הספר. זה מתרחש בסופי שבוע בדרך כלל במסיבות ואז זו המשמרת של ההורים ועליהם ליצור מנגנון נכון שימנע זאת, תפקיד המחנך הוא לעזור להורים להגיע למנגנון הזה. המחנך לא יכול להגיע לבדוק בסופי שבוע שהכל בסדר ההורים לילדים בגיל ההתבגרות צרכים לעבוד יחד בעצמם על חיי החברה של הילדים מחוץ לשעות בית הספר. לעיתים ההורים יכולים לאמר שהם מכירים זה את זה מכיתה א' ושזה לא יקרה בכתתם ולא הכרחי בעיניהם. על המחנך להסביר ולבקש לתת לזה הזדמנות. גם אם חושבים שזה לא ממש חשוב, לנסות לעבוד על כך, לסמוך על המחנך שהוא אדם משכמו ומעלה ובעל מקצוע המכיר את השלבים שעוברים הילדים והנוער.

אסיים בכך שהדגש היא על המילה "לסמוך". מיראת הכבוד שהילדים, ההורים וחברי צוות בית הספר רוחשים למורה עד כתה ד', ישנו תהליך של שינוי בו מכתה ה' והלאה הילד ההורה והקולגה יסמוך על המחנך. במידה ולא יוכלו הסובבים את המחנך לעשות זאת הקשר ביניהם יפרם. במידה ויעשו זאת הקשרים יקשרו ויהפכו לאריג נפלא ומלא קסם דרכו יסופר סיפורה החד פעמי של הכתה והנשמות החיות בה.

הצעה לתקופות כתה ד בחינוך ולדורף

גיאוגרפיה - באופן כללי ארץ ישראל, התמקדות בעיר שלי, אם הילדים גרים באיזור השפלה אז נלמד על איזור זה ואיזור נוסף הקרוב לו כמו מישור החוף. הבית שלי, החדר שלי.

לשון - ניתן ללמד תוך כדי שאר התקופות - פועל, תואר, מבנה תחבירי נכון של משפט, פיסוק, התחלת שורשים, גוף ראשון שני ושלישי, שם עצם, נקבה, זכר, יחיד, רבים.

חשבון 1- חזרה על כתה ג. וכן תכונות מספרים פרוקים וראשוניים.

חשבון 2 - שברים פשוטים. לימוד מהשלם אל החלקים שבתוכו.

סיפורי הצפון - מסע של גילוי עצמי, עבודה על מוסריות, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, כתיבת חיבורים, דיונים בכתה, הצגה בסוף שנה, יצירה אמנותית, ציור, פיסול. ילמד כתקופה וכן כסיפור שבועי שאספר מהרגע שהתקופה תסתיים.

תקופת ויקינגים ומחנה ויקינגים - תקופה זו אינה קיימת בקוריקולום האירופאי של ולדורף. פתחתי בשבוע לימוד על ההסטוריה והתרבות הויקינגית. אחר כך החלטתי לעשות שלושה ימים של מחנאות וטיולים קטנים ביער בן שמן (קרוב לבית הספר ולביתם של ילדי הכתה). ההחלטה נלקחה על רקע זה שהילדים לא יצאו לשבוע אינדיאנים בכתה ב ושהייתי מחנכת חדשה עבורם ורציתי ליצור גיבוש וקירבה בנינו. על מחנה ויקינגים ראו פירוט במסמך נפרד. באופן כללי: אוכל, מנהגים, חוקים, תלבושות ומחנה ויקינגים.

אדם וחיה - זאולוגיה. האדם כמהות שכל החיות משוייכות אליו. האדם הוא פשר הכל.

תנך - ספר במדבר. יציאת מצרים, מתן תורה ומותו של משה.

זמן - תקופה שנכנסת לעיתים לקוריקולום בישראל. לימוד השעה, היממה, העונות, השנה וכו'.

סדר תקופות מומלץ: גיאוגרפיה והיסטוריה מקומית, חשבון, אדם חיה, מיתולוגיה צפונית, לשון, הצגה, חשבון 2, מיתולוגיה צפונית 2, זמן, תנך

שיעורים שבועיים שאינם נלמדים כתקופות - לשון, תרגול חשבון, סיפורי הצפון, שיעור סיפור, שיעור חברה, ציור בצבעי מים, פיסול בחימר, מלאכה, ספורט, אוריתמיה.

שיעור סיפור בכתה ד

מנסיוני, שיעור סיפור הוא אחד השיעורים החשובים והמהנים בשבוע. זאת כמובן בתנאי שהשכלנו לבחור ספר שמתאים לגיל, תופש את דמיון הילדים ועוזר להם להתגבר על הקשיים שהם חווים באופן אישי ובאופן חברתי. קרטריונים חשובים נוספים לבחירת סיפורת הם: דילמות מוסריות, כתיבה בלשון גבוהה ומובנת וספרים שהם נכס צאן ברזל. אנא אל תבחרו ספרים חדשים ומודרניים שמציגים מבוגרים או ילדים כחסרי אונים, טפשים או לא מכובדים, הדבר גורם לילד לאבד אמון וכבוד למבוגרים סביבו.

ספרים שאני ממליצה להקראה בקול רם בכתה:

האשה החכמה

מיו מיו שלי

ההוביט

אורה הכפולה

רוניה בת השודד

אני מקריאה את הסיפור במשך כחצי שיעור ואחר כך הילדים מציירים תמונה מתוך הסיפור, איזו שהיא תמונה מסצנה יפה. אין דיונים בשיעור על מהות הסיפור, על מה הוא אומר, מה משמעותו וכו'. אני סומכת על הילדים שהם יפנימו לבד את המשמעות הנסתרת. עם זאת, לסיטואציות אישיות או חברתיות ספציפיות בכתה, כאשר אני רוצה לטפל בהן, אני בוחרת סיפור (או כותבת סיפור) התומך במה שחי ומתרחש בכתה או בנפשו של אחד הילדים. כך באופן בלתי ישיר ועדין אני מחזקת את הזקוק לחיזוק ותומכת. ניתן לאמר שהמחנך נוגע כאן בבבליותרפיה ודרכה תומך בילד.

כמה פעמים בשנה החלטתי שהילדים יכתבו דבר מה הקשור בסיפור ולא רק יציירו. לדוגמה: במידה והיתה מריבה בסיפור אז הילדים התבקשו לכתוב מכתב ובו אחד הילדים מסביר מה הוא הרגיש וחשב בזמן המריבה ולאחריה. לאחר הכתיבה הקריאו הילדים בכתה את עבודת הכתיבה שלהם.
להפסיק לחשוב עליה מחשבות לאבד את האמון הנאה ביקורתי עבודה סוציאלית היגיון להתגבר עליה חופש השכל דיכאון לאחר פרידה איך לחנך הורה הורות הורים חינוך לחנך
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהות
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ... לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה ... לוודא מראש כיצד יוכל להחזיר אותה, כך אותה אישה רצתה להיות בטוחה במאה אחוז שתוכל לעמוד בלחץ הנפשי של הורות. היא תכננה מראש את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה ... כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה לפחדים רבים אחרים שיש לאנשים, כגון הפחד להיכנס לזוגיות, הפחד מבגידה, ... אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית ... עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - הוריים אינם בוחרים בכך באמת, אלא מתוך פחד. רבים מהם רואים את העולם כאכזרי, ולו היו יכולים לבחור מראש האם ... חופש אמיתי. המטרה היא להבין מה טוב שילדים יכולים להעניק, ולהשיג את הטוב הזה באופן עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת חופשית. איך להתגבר על פחדים? מהי בחירה חופשית אמיתית? כיצד לשפר ביטחון עצמי? ... ונראה מה יהיה, היא לא רצתה להיות תלויה בחסדי אחרים. היא רצתה לתכנן מראש את ההיבטים הכלכליים והרגשיים הכרוכים בהורות. בסופו של דבר, היא הגיעה למסקנה שאם תביא ילד, היא תהיה בלחץ רגשי תמידי: היא תאהב את הילד שלה ... להגן על עצמו, אז איך הוא יכול להגן על מישהו אחר? בשל הפחדים הללו, היא שקלה להיות אל - הורית, כלומר, לבחור במודע לא להביא ילדים לעולם. כיצד להתמודד עם הפחד? האישה רצתה לדעת איך להתמודד עם הפחד שלה ... לא נובע מהפעולה עצמה, אלא מהאפשרות להרגיש רע אם הדברים לא יסתדרו כפי שהוא רוצה. יישום הפתרון לגבי פחד מהורות כדי להתמודד עם הפחד מהבאת ילדים, האישה צריכה לדמיין את עצמה כאמא ולדמיין כמה טוב יוצא לה מהחוויה הזו. ... מה שהיא מחפשת ממקום אחר, ייתכן שהיא לא תרגיש צורך בילד כלל. מה מניע את רוב האנשים האל - הוריים? לרוב, אנשים שבוחרים לא להביא ילדים עושים זאת לא מבחירה אמיתית, אלא מתוך פחד. רובם חושבים שהעולם הזה אכזרי, ... לשמור עכשיו היא הולכת לשמור על מישהו אחר בקיצור היא מאוד פחדה להביא ילדים והיא כבר שקלה להיות אל הורית אני לא רוצה ילדים רוצה לא להביא ילדים בכלל להיות אל הורית זה נקרא, מפה לשם משם לפה היא עכשיו אמרה אני רוצה לדעת איך אני יכולה להתמודד עם הפחד להביא ... תשיג את זה כבר ממקום אחר אז היא גם לא תרצה ילד כי זאת האמת. עכשיו רוב האנשים האל הוריים רוב האנשים האל הוריים אלא שלא רוצים ילדים רובם הם לא רוצים ילדים לא מבחירה רובם לא רוצים ילדים מחוסר בחירה הם חושבים שהם לא יסתדרו עם הילדים הם חושבים שהעולם הזה אכזר רוב האנשים האל הוריים הם חושבים שהעולם הזה אכזר בסדר זה רובם, רוב האנשים האל הוריים גם אם הם היו יכולים להתאבד הם היו מתאבדים ורובם כאילו אם הם היו יכולים לא להיוולד לא היו ... הוא אומר עזוב לא רוצה להיוולד מי צריך את הכאב ראש הזה זה רוב האנשים תבדוק רוב האנשים האל הוריים אם הייתה אפשרות לא היו מביאים את עצמם לעולם. כי אם אתה אומר הייתי בוחר להיוולד אז החיים שלך ... טוב מה עכשיו צריך לסבך עוד מישהו בבעיה הזאת ואני עוד אמור לאהוב אותו אבל זאת אומרת שרוב האל הוריים הם אל הוריים לא מבחירה הם אל הוריים הם כאילו חושבים שהם בוחרים לא להביא ילדים הם לא בוחרים לא להביא ילדים כמו אלה חייבים להביא ילדים ...
אמהות ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות
אמהות ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות
... ומימוש עצמי, להיות אמא, יעוד האישה, פוטנציאל להביא ילדים, מטרת האשה בחיים, לא מצליחה להביא ילדים, רחם נשי, אל הורות אצל נשים, אישה אל הורית, נשים שלא רוצות ילדים, אין לי ילדים, מימוש האמהות האם אישה ללא ילדים לא מממשת את הפוטנציאל שלה? קיימת ... מימוש עצמי ללא ילדים פוטנציאל לא ממומש אצל נשים האם אישה חייבת להביא ילדים? רחם ופוטנציאל נשי אל - הורות אצל נשים נשים ללא ילדים ואושר אישי עכשיו יש נושא שאומר זה עניין שיותר קשור לנשים אבל הוא קשור ...
הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת?
הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד ... לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. והשאלה המרכזית היא, איך אפשר לגרום למישהו, להבין דברים מסובכים, ... יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. ... כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של ... איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, ... שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בדכ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ולהחליף אותם למשחקים של ילדים יותר בוגרים. אבל, הדבר הזה, ... אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמה הנל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמה של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס למשחק בבובות בצורה יותר בוגרת. כי אפילו לשחק בבובות, ... מסיבה כלשהי, לא צריך להילחם בו, אלא צריך לנסות לנתב את המשחק שלו עם הבובות, למשהו יותר בוגר. ולדוגמה, ההורה יכול להציע לילד שלו, לעשות איזה משהו שכלי עם הבובות. כגון להציע לילד ליצור איזו הצגה של הבובות, או ... יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג של פסיכולוגיה הפוכה. דהיינו, במקום לומר לילד, לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, במקום ... שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ההורה. ומי שהוא הורה חכם, הוא מקיים את מה שנאמר, חנוך לנער על פי דרכו. דהיינו, שהוא מנסה לגרום לילד לחשוב בצורה בוגרת, בתוך הדברים שהילד עצמו רגיל לעשות. ועל ההורה, במקום לנסות לשנות את החיצוניות של הילד, במקום זה על ההורה, לנסות לקחת את השכל ואת צורת המחשבה הבוגרת, ולנסות לשלב אותה בחוכמה, בתוך הדברים שאותם הילד עושה ושאליהם הוא ... הגדולה היא, במקום להילחם בו, פשוט לנסות לגרום לו לעשות את מה שהוא כבר עושה, בצורה יותר חכמה. ועל ההורה להכניס את עצמו לנעליים של הילד. ופשוט לשאול את עצמו, כיצד יכול הילד שלי, להשיג את המטרות האישיות שלו, באמצעות צורת החשיבה הבוגרת יותר שלי כהורה. ועל ההורה לנסות לגרום לילד, להצליח להשיג את המטרות האישיות שלו כילד, באמצעות צורת חשיבה יותר בוגרת. ובאופן כללי נאמר, כי ...
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ילדים, זוגיות, קבלת החלטות
להביא ילדים לעולם, אלהורות, אי הורות, לוותר על ילדים, להתחתן ולהביא ילדים, לחיות בלי ילדים, לא רוצה להביא ילדים לעולם, חיים בלי ילדים, לא רוצים ... יתרונות שלא השגנו וחסרונות שיהיה עלינו להתמודד איתם. איך אפשר להחליט בלי לחץ אם להביא ילדים לעולם? אליעד ממליץ להוריד את הלחץ ולהבין שההחלטה לא קריטית כפי שנדמה לנו. הוא מציע להפנות את הפוקוס פנימה, במקום להתעסק בשאלה החיצונית ... לגבי העתיד. אנשים משתוקקים לשלווה הזו שהילדים משקפים. אך האמת היא שניתן להשיג שלווה פנימית כזו גם בלי קשר להורות או זוגיות, בעזרת עבודה פנימית ואיזון בין הרצון לבין המציאות. האם אפשר להיות מאושרים בלי תלות בהחלטה אם להביא ... מעצמן במהלך הדרך. לדעתו, הדרך הכי נכונה ומדויקת היא להיות אותנטיים ולא לפתח תיאוריות מסובכות לגבי העתיד. למה חשוב להוריד את הלחץ מהחלטות גורליות? אליעד מדגיש שהלחץ שנוצר בעקבות החלטות גורליות הוא תוצר של האמונה שההחלטה הזאת תקבע אם ... ללא תלות בתוצאות. להביא ילדים או לא? חיים בלי ילדים האם להתחתן ולהביא ילדים? איך לקבל החלטה בלי לחץ? אלהורות ואושר אישי האם ילדים הופכים אנשים למאושרים יותר?
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
להביא ילדים לעולם, האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים?
... האם להביא ילדים? בעד ונגד להביא ילדים, למה לא להביא ילדים לעולם? האם לעשות ילדים? לא רוצה ילדים, אל הורות, ילדים כן או לא, האם מוסרי להביא ילדים לעולם? סיבות להביא ילדים לעולם, למה להביא ילד? למה מביאים ילדים? ... לעולם, סיבות כן להביא ילדים לעולם, מי רוצה להביא ילדים לעולם? ילדים זה שמחה, למה אנשים רוצים ילדים? להיות הורה לילדים, גידול ילדים, הבאת ילדים לעולם, לא רוצים להביא ילדים לעולם, להיות או לא להיות אמא, אל הורים, נשים שלא רוצות ילדים, גברים שלא רוצים ילדים, החיים ללא ילדים, נשים שלא רוצות להיות אמהות, גברים שלא רוצות ...
יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור על הילד בבריכה? איך לבחור גננת לילד? איך לא לשכוח ילד באוטו? שכחת תינוק ברכב
יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור על הילד בבריכה? איך לבחור גננת לילד? איך לא לשכוח ילד באוטו? שכחת תינוק ברכב
יחסי הורים וילדים, שכחת ילדים ברכב, טביעת ילדים בבריכה, גננת מתעללת, התעללות בגן ילדים, איך לא לשכוח ילד ברכב? איך לשמור ... טביעת ילדים בבריכה, והחשש מהתעללות בגן ילדים. אליעד כהן מתאר את התופעות האלה כקשורות ישירות להתנהלות הנפשית והרגשית של ההורים, וכן מציע הסברים שיכולים לעזור להבין את התופעות הללו יותר לעומק. איך שוכחים ילד ברכב? הנקודה הראשונה בה מתמקד אליעד כהן היא תופעת שכחת הילדים ברכב, שהיא תופעה שנראית לא ניתנת להבנה במבט ראשון. כיצד יכול הורה לשכוח את הילד בתוך הרכב? כהן מסביר שלמעשה, מדובר לא בטעות רגילה אלא בתופעה שמעידה על הזנחה רגשית כלפי הילד. הוא טוען שברוב המקרים, ההורה שוכח את הילד בגלל שהוא מציב את הילד במקום פחות חשוב לעומת דברים אחרים, כמו הפלאפון למשל. כהן מציין שכאשר מדובר על ילדים קטנים, תינוקות במיוחד, ההורה לא רואה אותם כאנשים עצמאים שדורשים תשומת לב מלאה, אלא יותר כאובייקט שמפריע לפעילות היומיומית שלו. אם ההורה היה שואל את עצמו האם היה שוכח את הילד אם היה במקום אחר או אם היה מדובר במצב חירום, ... הרגשיים והשגרתיים של היום יום, הילד נשכח כמו שהוא נשכח בכל פעם, במובן שאין קשר רגשי חזק שמחייב את ההורה להתמקד בילד בצורה מוחלטת. הקשר לתופעות נוספות כמו טביעת ילדים בבריכה לסוגיה זו יש קשר ישיר לתופעות כמו טביעת ילדים בבריכה. כהן מסביר כי אלו תופעות שמתחברות לנושא של חוסר תשומת לב ברגעי סיכון, דבר שיכול להיגרם כאשר ההורה נמצא במצב של עייפות נפשית, עיסוק בהסחות דעת כמו עבודה או טכנולוגיה, או פשוט חוסר מודעות. כל אלו יחד מובילים למצב שבו ילד יכול להימצא בסיכון מבלי שההורה יהיה ער למצב. ההורה פשוט לא מצליח לשים לב לרגע הקריטי שבו הדבר היה יכול להימנע, שכן הוא ממקד את תשומת הלב בדברים ... ההיבט הרגשי של שכחת הילד כחלק מההסבר על שכחת הילד, אליעד כהן מציין גם את האספקט הרגשי - כיצד ההורה מגיב לילד ברגעים בהם הוא מציב את הילד במעמד של נושא ולא כאדם עצמאי שיש לו צרכים והרגשות. הוא מציין שברגעים שבהם הילד נמצא פחות חשוב מבחינה רגשית, קל להורים לשכוח אותו או להתעלם מצרכיו. חיבור לרגש ולעצם קיומו של הילד יוצר שינוי מיידי באחריות ובצורת ההתמודדות עם הילד. מהו הורות אמיתית? כהן מציין שבסופו של דבר, המהות של הורות אמיתית היא לא להביא ילד לעולם רק משום שזו המשימה או הצורך החברתי. הוא מדבר על חינוך שמוביל להבנה של ההורה את המשמעות האמיתית של ההורות - שמירה על הילד, רגישות לצרכיו הרגשיים, ומחויבות טוטאלית. כהן מסביר שהורות צריכה להיעשות מתוך תחושת אחריות עמוקה כלפי הילד, ושלא ניתן להסתמך רק על אינסטינקטים אלא על חיבור אמיתי ומודעות למצב של הילד. האם ההורה היה סומך על מטפל עבורו כפי שהוא סומך על מטפלת לילד? כחלק מהסברים אלו, כהן מציע דימוי חשוב: מה ... זאת בשבילו אם הוא לא מכיר אותו או לא יודע מה אמיתי במצב שלו? הוא מראה בהשוואה זו כיצד ההורה אינו שואל את עצמו מספיק שאלות לפני שהוא סומך על גננת או מטפלת בילד, ואין לו את המודעות לבדוק ... יכול להיות אחראי על ילדיו ולבחור את הדרך בה יגיב למצב, אך זה דורש הרבה יותר מודעות עצמית ורגשית להורות. הוא ממליץ על חינוך רציני, מודעות גבוהה לרגשות ולצרכים של הילד, ולהבין שלפעמים החשיבות של הילד חשובה יותר מאשר דברים אחרים. הורות ורגש מה גורם לשכיחת ילד ברכב? טביעת ילדים בבריכה הורות וחינוך ילדים כיצד לבחור גננת לילד? אהבת הורים לילדים, האם הורים אוהבים את הילדים? למה שוכחים תינוק באוטו? למה שוכחים ילד ברכב? למה שוכחים פעוט ברכב? למה ילדים טובעים בבריכה? למה מביאים ילדים לעולם? אל הורות
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים מהו סבל למען הילדים? אליעד מציין שמדובר בתופעה נפוצה, בה הורים מרגישים שהם סובלים למען הילדים. התופעה הזו מתבטאת במצבים שבהם הורה נשאר בזוגיות לא טובה או עושה ויתורים רבים עבור ילדיו, מתוך רצון להימנע מלגרום להם סבל. אך בפועל, הילד לא תמיד מודע לויתורים הללו, וההורה מוצא את עצמו סובל יותר. סבל זה יכול להתבטא במגוון צורות: למשל, הורה שמרגיש שהוא שוהה בזוגיות לא טובה ... שמשפיעים יותר עליהם. לשאול אם יש מקום לבחון האם הילדים עצמם לא לוקחים אחריות על רווחתם האישית ורגשותיהם. האם הורים אחראים באופן מוחלט לסבל של הילדים? אליעד מציין שזו מחשבה בעייתית שיכולה להוביל להאשמה עצמית. לעיתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדותו, יחשוב שגם הוא עלול לגרום רע לילדיו. זה קורה כי הוא לא מבדל בין אשמתו האישית לבין האשמה שיכולה להיווצר מהתנהגות הוריו. לכן, אליעד ממליץ לקחת אחריות רגשית אישית, ללמוד לא להאשים את הורינו על הסבל שחווינו בילדות, ובכך למנוע את גלגול האשמה גם על הילדים. מה צריך לעשות כדי לשנות את התפיסה הזאת? על ההורה ללמוד לקחת אחריות על רגשותיו האישיים: להבין שמה שהוריו עשו לו בילדותו לא בהכרח היה הגורם הבלעדי לסבלו, ושהוא עצמו היה יכול לבחור כיצד להרגיש ולפרש את המצבים ... ורע. האם טוב ורע הם תמיד מוחלטים, או שניתן להסתכל עליהם מנקודות מבט שונות? מהם הקשיים והדילמות בקשר לאהבה והורות? אליעד גם מדבר על הקשר בין אהבה להורות, ואיך הקשר הזה יכול להוביל לסבל. הוא מציין כי לאנשים רבים ילדים הם מקור השמחה הגדול ביותר בחיים. אך ... מוכנים להקריב את עצמם למען ילדיהם, מבלי לשאול אם באמת זו הדרך הנכונה. עליהם להבין את המחיר של האהבה וההורות, ולהיות מוכנים לשלם אותו. סיכום בסופו של דבר, אליעד מציע שנבין את התפיסות השגויות שהחברה וההורים עצמם מכתיבים לנו בנוגע להורות, ונפנים לשאלות מהותיות כמו מהו טוב עבור הילדים שלי?, האם עלי להיות מושלם?, האם ילדיי אחראיים גם על טובתם? כל אלו חשובים כדי להבין את גבולות האחריות ההורית וההשלכות על הסבל האישי והמשפחתי. הורים וילדים לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר למה אנשים חווים סבל למען הילדים? התופעה הזו מתארת מצב שבו הורה מרגיש ... של ההורה. לבחון את ההנחה אני חייב שדווקא בדרך המסוימת הזו יהיה להם טוב. לעתים אנשים מניחים שרק אם ההורים נשארים יחד זה טוב לילדים, או שרק מצב אחד ספציפי הוא הנכון. לשאול מדוע בכלל חייבים למנוע מהם כל ... גורמים. יתכן שדווקא הימצאות בזוגיות לא טובה יוצרת סבל גדול יותר לילדים. למה חשוב להבין את הקשר בין האשמת ההורים להאשמה עצמית? לעתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדות, ייטה להשליך את אותה תפיסה על עצמו כלפי ילדיו. הוא יחשוב כמו שההורים שלי גרמו לי רע, ככה גם אני עלול לגרום רע לילדים שלי. לכן, אם הוא לא לומד להפסיק להאשים את הוריו בסבל שהוא חווה, הוא ימשיך להרגיש אשמה וסבל על כך שילדיו סובלים. ההבנה הזו מאפשרת לזהות שהתפיסה הורים אחראים בלעדית לסבל של הילדים לא תמיד נכונה, ושאפשר ללמוד לקחת אחריות רגשית אישית ולא לגלגל אותה הלאה. מה ניתן לעשות בפועל כדי לשנות את התפיסה הזו? ללמוד לקחת אחריות רגשית על החוויות האישיות: להבין שלא בהכרח ההורים הם אלו שגרמו באופן מוחלט לסבל בעבר, אלא גם לאדם עצמו היתה בחירה (גם אם מצומצמת) כיצד לפרש את ... לכן, כדאי לזכור שהאושר הגדול שילדים מעניקים טומן בחובו גם אפשרות לסבל, והתשלום הזה הוא חלק מהחבילה הכללית של הורות. מה חשוב לזכור כדי להתמודד טוב יותר עם הנושא? יש מגוון פרספקטיבות ואפשרויות להסתכלות: החל מהטלת ספק בשאלה האם ... יש אמת מסוימת בכך שהורה משפיע על מצב הילדים, תמיד קיימים עוד גורמים, ולילדים עצמם יש תודעה ואחריות משלהם. הורים וילדים: תפיסות רגשיות והשפעות הדדיות לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר יחסי הורים וילדים, להאשים את ההורים, האשמת ההורים, לסבול בשביל הילדים, סובלת בשביל הילדים, רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים, בשביל הילדים שלי, שיקולים להתגרש, האושר של הילדים שלי, של מי הילדים שלי? הילדים שלי לא שלי, הדרכת הורים, הילדים שלך לא שלך, האם הילד שלי הוא שלי? להישאר ביחד בשביל הילדים, רק בשביל הילדים, רק בגלל הילדים, ... להישאר בשביל הילדים, האם להישאר ביחד בשביל הילדים? הכל בשביל הילדים, מה לא עושים בשביל הילדים? הכל למען הילדים, הורים למען הילדים, בשביל ההורות, להיות אבא טוב, להיות אמא טובה, להיות הורה טוב, משפחתיות, כי זה טוב לילדים, שלילדים יהיה טוב, ילדים זה שמחה, האם להתגרש? ייסורי מצפון בגלל גירושים, ייסורי מצפון בגלל הילדים, אומנות ההורות, מהי הורות טובה? ילדים להורים גרושים, גירושים של ההורים, ילדים וגירושים, לא להתגרש בגלל הילדים, גירושים או ילדים, ילדים להורים פרודים
איך להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה?
איך להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה?
איך להתגרש בלי שהילדים יפגעו? איך לגרום לילדים לא להיפגע מהגירושין? איך להתגרש בצורה נכונה? ילדים להורים גרושים, איך הגירושים משפיעים על הילדים? איך להתגרש בלי ליצור טראומה אצל הילד? איך לא לחוות גירושין כטראומה? איך ... אפשר להתגרש בצורה שתמנע או תצמצם את הפגיעה בילדים. לדבריו, הסיבה שילדים נפגעים מגירושים קשורה באופן ישיר לחוויה של ההורים מהתהליך. אם ההורים חווים את הגירושים כטראומה קשה או ככישלון, גם הילדים יחוו זאת כך, ולהפך. ההסבר מתבסס על כך שהילדים מזדהים רגשית ומחשבתית עם ההורים שלהם. ככל שהילד צעיר יותר ופחות בעל יכולת הבחנה עצמאית, הוא נוטה יותר לאמץ את הרגשות והתחושות של ההורה. לכן, ככל שההורה ירגיש שהגירושים הם אסון, גם הילד יאמץ את ההרגשה הזאת. למה ילד נפגע מהגירושים של הוריו? ילדים יכולים להיפגע מגירושים מסיבות רבות. הם יכולים להרגיש נטושים, מכיוון שכבר אינם ישנים בכל לילה עם שני ההורים באותו בית. הילד יכול להרגיש עצוב או בודד מכיוון שפתאום ההורה שלו לא נמצא תמיד איתו, ויש תחושה של פירוק המסגרת המוכרת והבטוחה שהייתה קיימת. אליעד מסביר כי כאשר ההורה אומר לעצמו המשפחה שלי התפרקה, המשפחה חייבת להיות ביחד, הילד שומע ומפנים זאת, ולפיכך יחווה בעצמו שהמשפחה שלו התפרקה. כלומר, ההורה מעביר לילד את התחושה שהגירושים הם דבר שלילי וטראומטי, והילד מקבל את נקודת המבט הזו. מה הקשר בין אמונות ההורים לפגיעה בילדים? אליעד מדגים כיצד המחשבות והאמונות של ההורים משפיעות על הילדים. הוא מסביר שאם ההורה מאמין בצורה חזקה במשפחה כמשהו שחייב להיות מאוחד ושלם, הוא יחווה סבל גדול יותר כשהוא מתגרש, מכיוון שהוא רואה זאת כהתפרקות של חלום חשוב. הילד, שמזדהה עם ההורה שלו, יאמצו את אותה האמונה ולכן גם הוא יסבול מכך. לדוגמה, אם ילד גדל עם אמונה שצריכים להיות אבא, ... ירגיש רע מאוד כאשר הוא מגלה שזה כבר לא מתקיים. אליעד מציין שאמונה זו לא מגיעה משום מקום, אלא שההורים עצמם משרישים את האמונה הזו בילד. הם אומרים לו כמה טוב שיש שני הורים, ועד כמה חשוב האיחוד המשפחתי, וכאשר הגירושים מתרחשים, הילד מרגיש שכל האמונה הזו התנפצה לו. כיצד אפשר להפחית את הטראומה מהגירושים? אליעד מציע פתרון פשוט אך יסודי: כדי להפחית את הטראומה של הילד מהגירושים, ההורה צריך קודם כל להפחית את הטראומה שלו עצמו מהגירושים. אם ההורה יחשוב שהגירושים הם תהליך טבעי ולא אסון נורא, גם הילד יחשוב כך במידה רבה. ככל שההורה פחות יחווה את הגירושים כדבר רע, כך הילד שלו יושפע פחות מכך. הסיבה לכך היא שהילד תופס את המציאות דרכו של ההורה, במיוחד בגילאים צעירים. הילד בדרך כלל מזדהה מאוד עם ההורה שלו, ואם ההורה משדר שזה אירוע טבעי ולא טראומטי, הילד ילמד לקבל את השינוי במציאות בצורה בריאה יותר. דוגמה להורות משותפת ללא טראומה כדוגמה נוספת אליעד מציין ילדים שנולדים לתוך מסגרת של הורות משותפת מראש, כאשר שני ההורים כלל אינם חיים יחד ולא מגדלים את הילד במסגרת זוגית. במקרה כזה, לילד אין טראומה מכיוון שמעולם לא הועברה לו האמונה שחייבים לחיות במסגרת זוגית. מכאן שאליעד מוכיח שהפגיעה בילד נגרמת כתוצאה מתפיסות ואמונות שההורים משרישים בו, ולכן ניתן למנוע או להפחית את הטראומה על ידי שינוי אמונות אלה אצל ההורים עצמם. לסיכום, אליעד כהן מדגיש את חשיבות האופן שבו ההורה חווה את תהליך הגירושים. ככל שההורה יראה בגירושים אירוע פחות טראומטי ופחות שלילי, כך הילד שלו יושפע פחות מהאירוע. ... אסון. איך להתגרש בלי לפגוע בילדים? איך להקל על ילדים בגירושים? השפעת הגירושים על ילדים איך למנוע טראומה מגירושים? הורות משותפת ללא טראומה עכשיו אמרנו כזה דבר אם בן אדם רוצה בשעה טובה ומוצלחת הוא הבין שמאוד רע לו ... סיבות כי פתאום הוא כבר לא ישן בלילה באותו בית והוא פעם פה ופעם פה ופתאום הוא יכול להרגיש שההורים שלו נטשו אותו ויכול להיות הרבה סיבות למה שילד יפגע מזה שההורים שלו התגרשו ואפשר לחפש בגוגל ילדים להורים גרושים ולראות איך משפיע גירושים של הורים על הילדים. והשאלה היא זה מה לעשות כדי שהילד יפגע כמה שפחות מתהליך הגירושים והתשובה היא מאוד פשוטה התשובה היא כמו שנאמרה כאן היא שזה הכל תלוי איך ההורים שמתגרשים שניהם ביחד וכל אחד לחוד חווים את הגירושים, אם ההורה חווה שהתהליך של הגירושים זה אירוע טראומטי עבורו ... זה נכון שבאופן יחסי יכול להיות שהוא ירגיש רע אבל הסיפור שהוא מספר לעצמו שהוא חייב שיהיה לו זוג הורים ביחד זה סיפור שההורים שלו סיפרו לו ומספרים לו, ההורים שלו מספרים לו איזה מזל שיש לך שני הורים ואנחנו אוהבים אותך הם שותלים לו במוח את המחשבה של הביחד הזה ואז הם אומרים לו אומרים לך טוב ... פחות טראומטי זה כל הסיפור. ולכן אם לדוגמה נגיד מראש מגיל קטן לדוגמה נגיד שיש ילדים שנגיד יש להם הורות משותפת שמראש הם לא גדלו עם זוג הורים אלא מראש נגיד זה איזה, אנשים נגיד שהביאו ילד ומראש הם לא מגדלים אותו ביחד נגיד אז מה קורה ...
חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם
חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם
חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון ... החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא ... של מה שאתה מחפש, או לא. האם אפשר לחוות אמהות בלי ללדת? איך ליצור חוויות זהות? חוויה וירטואלית של הורות האם אפשר להרגיש כמו אמא בלי ילדים? האם כל חוויה היא ייחודית?
אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג
אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג
אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג איך להתמודד עם ילד שמתגעגע להורה השני? הנושא המרכזי בהרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצבים בהם ילד מתגעגע להורה השני, במיוחד כשיש תוצאות רגשיות כמו תחושת קנאה או עיכוב בחינוך ילדים. בסיטואציה כזו, הורה אחד מוצא את עצמו מרגיש לא נעים או מודאג מהמחשבה שהילד מעדיף את ההורה השני. מה עושים כאשר הילד אומר שהוא מתגעגע להורה השני או שהאהבה שלו מופנית יותר אליו? בהתחלה, מדברים על איך להורה יכול להתמודד עם תחושת חוסר הערכה או עם תחושת הכאב מכך שהילד מביע געגועים להורה השני. כל שיחה מתחילה בכך שההורה צריך להפסיק לחשוב על הבעיה כמכשול אישי, אלא להימנע מלחשוב שזהו מצב שדורש פתרון מיידי. יש מספר אפשרויות שאותן ניתן להציע להורה: ראשית, אם הילד מתגעגע להורה השני, כדאי להבין מה בדיוק הוא מחפש או חווה שם. כל ילד מתגעגע למשהו שונה - ייתכן שמדובר בפעילויות משותפות כמו טיולים, זמן חופשי או שגרת חיים פחות מחייבת. אם ההורה לא יכול לספק את מה שהילד מתגעגע אליו, כדאי להראות לו את היתרונות של המצב הנוכחי ולנסות לשדר לו שמה שהילד עושה עם ההורה השני לא תמיד מביא לו את מה שהוא חושב שהוא מקבל. לדוגמה, אם אבא לקח אותו לחופשה, האם כל ... דרך נוספת היא להדגים לילד את החסרונות שבמה שהוא רוצה. לדוגמה, אם הילד נהנה מההיתר להישאר ער מאוחר עם ההורה השני, אפשר להסביר לו איך הדבר משפיע על השגרה היומיומית או על הלימודים, דבר שיכול להוביל לתוצאות פחות טובות. ... לתת לו את מה שהוא מתגעגע אליו אם זה אפשרי במסגרת המשמורת הנוכחית. האם יש פתרונות לצמצום הקנאה בין ההורים? לאורך כל הדיון, עולה נושא של קנאה בין ההורים, כאשר אחד מהם מרגיש שהילד לא אוהב אותו מספיק בגלל השפעתו של ההורה השני. יש כאן דילמה שמלווה בהרגשה של תחרותיות בין ההורים, ותחושת חסר מול מה שההורה השני יכול לספק. אליעד מציע להורים לא להתמקד בפתרון מיידי של הצהרות רגשיות, אלא להבין אם ההתמודדות עם הבעיה היא באמת אפשרית. לפני שנכנסים לעימותים או פותחים בשיחות על הרגשות הללו, כדאי לשאול את עצמכם אם המטרה היא לגרום לילד לאהוב יותר את ההורה שמרגיש דחוי או אם זו שיחה שמטרתה להביא לשינוי עמוק ולקבל את הקיים. ההורים צריכים גם להבין, במיוחד במקרה של משמורת משותפת או חלקית, שלעיתים לא ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות של הילד ... שיכולות לכלול עידוד לסבלנות. איך להימנע מהשפעות רגשיות שליליות על הילד? כחלק מההבנה של המורכבות הרגשית שמתפתחת בין הילד להוריו, חשוב גם לשאול איך אפשר למנוע מהילד להרגיש אשמה או לחץ. אם הילד מרגיש צורך לבחור בין ההורים או נמשך לאחד מהם יותר, ההורה שמרגיש מאוכזב לא חייב להכריח אותו לבחור בינו. אליעד מדגיש שחשוב לא להעמיס על הילד רגשות שליליים ותחושות של אשמה. ההורים יכולים לשדר לילד שמה שחשוב זה שהוא ירגיש נאהב ומוערך על ידי שני ההורים, גם אם יש לו חוויות שונות עם כל אחד מהם. חשוב לעודד את הילד להיות כנה עם הרגשות שלו בלי לחוש שהוא פוגע באחד ההורים. ההורים צריכים לקבל את המצב על פי טבעו ולזכור שלפעמים אין פתרון מושלם. לפעמים עליהם פשוט לקבל שהילד לא יכול ... וזה בסדר. האם יש מקום לנסות לתקן את הרגשות של הילד? בדיוק באותו הקשר, אם ילד מצהיר שהוא מתגעגע להורה השני, האם יש מקום לתקן את הרגש הזה? אליעד מציע להורים לבדוק האם אפשר באמת לשנות את המצב, או אם זה מצריך עיבוד אישי של כל אחד מההורים. אם הדבר לא ניתן לשינוי, וההורה חושב שהילד לא מקבל את מה שהוא זקוק לו, אז כדאי להשלים עם זה. במקום להילחם או לנסות לשנות את תחושות הילד, אפשר להתמקד בהבנה של המצב ולהימנע מלפתוח את הנושא באופן שמעשית לא יעזור. אם חד הורית משמורת משותפת חינוך ילדים קנאה בין בני זוג ילד מתגעגע להורה השני רגשות אשמה בילדים הורות אחרי פרידה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הורות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הורות, איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להיות מאושר ושמח? איך לקבל החלטות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפרש חלומות? איך לנהל את הזמן? איך למצוא זוגיות? איך לחנך ילדים? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להעריך את עצמך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשתול מחשבות? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך ליצור אהבה? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: הורות, איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? דיכאון? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם אפשר לדעת הכל? למה העולם קיים? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם הכל אפשרי? האם באמת הכל לטובה? האם יש או אין אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? בשביל מה לחיות? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה המשמעות של החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? למה לא להתאבד? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? איך להנות בחיים? מי ברא את אלוהים? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע וסבל בעולם? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
מתכנת מחשבים העדר בחירה מיקום במשפט מחיר יקר מידי להתאמץ כמה שיותר שרירי הרגליים פחד לקבל סירוב מהאקס לטפל בדיכאון קשה איך לגרום לילד להאמין בעצמו? חרדה חברתית ההבנה שאני לא אוהב אותה לאהוב את המציאות בלי תנאי להצליח להיות מאושר אושר יחסי מין מלאים לדעת אם האקסית חושב עליך לקבל החלטות שגויות איך לקבל החלטות מתוך אחדות? איך מתמודדים עם געגוע קשה? להתמודד רגשית עם סכסוכי שכנים איך לא לפחד מכישלון? מחיר ההצלחה איך לא לאבד לקוחות בגלל העלאת המחיר? מנהל השיווק אשם הפרעת התנהגות אצל ילדים להפוך ילד למקובל חברתית שיטות רוחניות תיאוריה רוחנית מה ההיגיון במחלות נפש? הפרעות פסיכיאטריות יוצא עם מישהי אחרת הדחקה של האקס איך יורדים במשקל? סוגי עומסים באימון משקולות הוא לא אלוהים סוגים של אלוהים אני מואר רוחנית שימוש בסמים להגיע להארה רוחנית להיות אלוהים האמיתי להיות אלוהים בכוחות עצמך איך כסף משפיע על האושר? מה רע בלהרוויח כסף בלי להתאמץ? איך משהו הופך למשמעות החיים? פרדוקס מטרת החיים איך לנקות מוניטין שלילי? הפקת הנאה מינית מהתחככות באחר מי רוצה בחירה חופשית? האם יש בחירה? להציל את העולם בריאתנים עוד נושאים ...
האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא טיפול אישי מומלץ, מאמן אישי לעסקים, מאמן אישי להפרעות קשב וריכוז בתחום הורות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 07_10_2025 השעה 09:33:18 - wesi4