🖨הורים וילדים - כל כך קטן.... וכבר עקשן?כל כך קטן... וכבר עקשן?
אז זהו שלא! אין ילד עקשן - יש ילד שלומד להתעקש (והוא רק בן שנתיים)...
מוכרת לכם הסיטואציה? הילד הקטן, שעד היום היה ילד מתוק, חייכן ומרצה קם לו "יום אחד בהיר" ומתחיל לנהל דיאלוגים שלמים המבוססים על המילה הקטנה "לא" (מה גם, שעוד לפני שהוא למד לדבר, את המסר של נדנוד הראש לצדדים, הוא כבר יודע היטב)... פתאום כל אינטראקציה הופכת למסכת שלמה של הסברים, שכנועים, כעס ומריבות וכל זה רק בגלל עניין קטן...
רק בגלל שהוא צריך לקום בבוקר ולהתלבש לגן, או רק בגלל שצריך לצחצח שיניים, לאכל צהריים, לסדר את החדר או סתם להיכנס למקלחת ולישון בנחת...
אם כך, מדוע כל כך קשה לנו דווקא בדברים הכי פשוטים, שגרתיים ויומיומיים?
גיל שנתיים (פלוס מינוס)... הוא גיל המרד, יש המשווים אותו לגיל ההתבגרות (ממש אותם הסימפטומים, רק בלי ההורמונים)... גיל שבו, מצד אחד הילד מגלה שיש לו יכולות והוא מסוגל לעשות הכל בכוחות עצמו (הרי רק לפני כמה חודשים הוא היה חסר אונים ותלוי לחלוטין בסביבה שעשתה הכל עבורו)... מול "הכוח המתנגד והאוסר" (כן, אנחנו, ההורים) שאינו מאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו ושצריך ללמדו גבולות, סדר יום, מה אסור ומה מותר ועוד...
עדי (שם בדוי), מספרת שבנה, בן שנתיים וחודשים, הוא ילד מאוד חכם שיודע מה הוא רוצה אך לא מדבר עדיין. מזה כמה חודשים התנהגותו השתנתה מאוד, הוא נהייה ילד אלים מאוד כלפי ילדים בגן או כל ילד אחר. במקום לשחק הוא מרביץ, דוחף, ונושך אותם. האלימות מתבטאת גם כלפי האח הקטן. שאלתה, באילו דרכים אנחנו ההורים אמורים לפעול כדיי למנוע התנהגות זו? אופיינית להורים רבים הנתקלים בשינוי התנהגותי אצל ילדם.
השלב הראשון הוא להבין מדוע חל שינוי התנהגותי? האם חלו שינויים בבית, בגן, בסביבתו הקרובה? חשוב לדעת שכאשר ילדים חווים קושי ומצוקה הם אינם יכולים לבטא זאת במילים אלא רק בהתנהגות. בניגוד אלינו, המבוגרים, שיכולים ומסוגלים לשתף בתחושות וברגשות ולומר מפורשות מה מפריע לנו.
כאמור, ילדים מביעים קושי בהתנהגות ולכן פעמים רבות אנו נתקלים בבכי, התקפי זעם, סירוב, כעס, מאבק והתנגדות. במצבים אלו מאוד מומלץ להבין את המצוקה, לחבק בחום ולתת תחושה של הבנה. ברוב המקרים, גם אם אנו לא מסכימים עם ההתנהגות, אבל מבינים את הכעס, זה מאפשר לילד להירגע הרבה יותר מהר.
בשלב השני השינוי מתחיל מאיתנו, ההורים. ההתייחסות להתנהגות היא זו שתקבע אם הקושי ייפתר או יקצין. בניגוד לתחושה שכעס על הילד, ענישה או הסברים חוזרים ונשנים יפתרו את הבעיה, קורה מצב הפוך, ילדים "ניזונים" מהתגובות ומפרשים זאת כקבלת כוח, תשומת לב והתייחסות. במילים אחרות, עבור הילד, כאשר ההתנהגות היא חיובית ותקינה "אף אחד לא מתייחס" וכאשר ההתנהגות שלילית פתאום ישנה התייחסות מוגברת... מומלץ להתייחס ולהעצים מצבים של "מובן מאליו" ולהשתדל כמה שפחות להתייחס להתנהגויות שליליות (חוץ ממצבי סיכון, כמובן!).
השלב השלישי והחשוב ביותר הוא העקביות לאורך זמן. כל שינוי התנהגותי דורש זמן ולילדים יש קצב משלהם. תפקידם הוא לבדוק את הגבולות ולנסות "לפרוץ" אותם ותפקידנו להיות נחושים ועקביים במסר, בהתנהגות ובתגובות.
כמה דגשים שתמיד עוזרים (ובכל גיל)... :
- לדבר בשפת ה"אני". כאשר המסר הוא "אני עצוב", "זה לא נעים לי" וכו... ההתנגדות פוחתת. אף אחד אינו רוצה לעשות משהו "לא נעים" לאחר אלא אם יש "רווח" מהעניין. במסרים כמו: "אתה שובב", "את כל הזמן מפריעה", "תפסיק לצעוק" וכו... נוצרת אווירה ביקורתית אשר גורמת ליצירת "תווית" על הזהות העצמית ועלולה (לאורך זמן) לפגוע בדימוי ובביטחון העצמי.
- לכל התנהגות יש סיבה. כשבוחנים כל סיטואציה בנפרד ונותנים לה מענה ופתרון מיידי, מונעים היווצרות של "כדור שלג" והקצנת התנהגות. במצבים חדשים כגון: הולדת אח חדש, מעבר דירה, כניסה לגן ואפילו שינויים כמו גמילה מחיתול או ממוצץ, עלולים להיווצר פחדים, חרדות, תסכולים וחוסר אונים שבאים לידי ביטוי בשינוי התנהגותי. הכנה מתאימה ושיתוף הילד במצב (בהתאם לגיל ולהבנה) יכולים למנוע הקצנה ולעזור בהתמודדות.
- הילדים לומדים ה כ ל מצפייה בנו, המבוגרים. כדאי ללמוד מהם. צפייה בהתנהגות שלהם (מבלי להגיב, לבקר, להעיר ולדבר)... יכולה ללמד הרבה מאוד על תהליך קבלת ההחלטות של הילדים, בכל הנוגע להתנהלות והתנהגות מולנו, ההורים. במקומות בהם קיימת עקביות, אסרטיביות, גבולות ומסרים ברורים - אין ויכוחים.
- חשוב תמיד לעודד. להבין את הכעס והתסכול אבל במקביל להקפיד על הגבולות.
- שינוי קטן בהתנהגות, בהתייחסות, בתגובה ואפילו במבט יכולים לשנות לחלוטין את התנהגות הילד. תגובות כעס ועונשים רק מחריפים את ההתנהגות השלילית ויוצרים מאבקי כוח, כעסים ומתח (וכמובן שהילד לומד להעניש אותנו בחזרה, דרך ההתנהגות השלילית).
- זו תקופה שעוברת. גיל המרד יכול להמשך עד גיל 4 (לערך) ויש להיות ערוכים לכך עם הרבה סבלנות וסובלנות.
לסיכום: התנהגות היא דבר נלמד! לנו, ההורים יש השפעה מכרעת על עיצוב אישיות הילד ועל בניית הביטחון והדימוי העצמי החל בשנים הראשונות לחייו. הורות זה מקצוע ולכן רכישת ידע, למידה והשקעה בהכרח יובילו לבניית יחסים טובים יותר במשפחה.
אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהותאל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ילדים, נשים שלא רוצות ילדים, לא רוצות להיות אמהותאל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ... לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה ... לוודא מראש כיצד יוכל להחזיר אותה, כך אותה אישה רצתה להיות בטוחה במאה אחוז שתוכל לעמוד בלחץ הנפשי של הורות. היא תכננה מראש את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה ... כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה לפחדים רבים אחרים שיש לאנשים, כגון הפחד להיכנס לזוגיות, הפחד מבגידה, ... אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית ... עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - הוריים אינם בוחרים בכך באמת, אלא מתוך פחד. רבים מהם רואים את העולם כאכזרי, ולו היו יכולים לבחור מראש האם ... חופש אמיתי. המטרה היא להבין מה טוב שילדים יכולים להעניק, ולהשיג את הטוב הזה באופן עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת חופשית. איך להתגבר על פחדים? מהי בחירה חופשית אמיתית? כיצד לשפר ביטחון עצמי? ... ונראה מה יהיה, היא לא רצתה להיות תלויה בחסדי אחרים. היא רצתה לתכנן מראש את ההיבטים הכלכליים והרגשיים הכרוכים בהורות. בסופו של דבר, היא הגיעה למסקנה שאם תביא ילד, היא תהיה בלחץ רגשי תמידי: היא תאהב את הילד שלה ... להגן על עצמו, אז איך הוא יכול להגן על מישהו אחר? בשל הפחדים הללו, היא שקלה להיות אל - הורית, כלומר, לבחור במודע לא להביא ילדים לעולם. כיצד להתמודד עם הפחד? האישה רצתה לדעת איך להתמודד עם הפחד שלה ... לא נובע מהפעולה עצמה, אלא מהאפשרות להרגיש רע אם הדברים לא יסתדרו כפי שהוא רוצה. יישום הפתרון לגבי פחד מהורות כדי להתמודד עם הפחד מהבאת ילדים, האישה צריכה לדמיין את עצמה כאמא ולדמיין כמה טוב יוצא לה מהחוויה הזו. ... מה שהיא מחפשת ממקום אחר, ייתכן שהיא לא תרגיש צורך בילד כלל. מה מניע את רוב האנשים האל - הוריים? לרוב, אנשים שבוחרים לא להביא ילדים עושים זאת לא מבחירה אמיתית, אלא מתוך פחד. רובם חושבים שהעולם הזה אכזרי, ... לשמור עכשיו היא הולכת לשמור על מישהו אחר בקיצור היא מאוד פחדה להביא ילדים והיא כבר שקלה להיות אל הורית אני לא רוצה ילדים רוצה לא להביא ילדים בכלל להיות אל הורית זה נקרא, מפה לשם משם לפה היא עכשיו אמרה אני רוצה לדעת איך אני יכולה להתמודד עם הפחד להביא ... תשיג את זה כבר ממקום אחר אז היא גם לא תרצה ילד כי זאת האמת. עכשיו רוב האנשים האל הוריים רוב האנשים האל הוריים אלא שלא רוצים ילדים רובם הם לא רוצים ילדים לא מבחירה רובם לא רוצים ילדים מחוסר בחירה הם חושבים שהם לא יסתדרו עם הילדים הם חושבים שהעולם הזה אכזר רוב האנשים האל הוריים הם חושבים שהעולם הזה אכזר בסדר זה רובם, רוב האנשים האל הוריים גם אם הם היו יכולים להתאבד הם היו מתאבדים ורובם כאילו אם הם היו יכולים לא להיוולד לא היו ... הוא אומר עזוב לא רוצה להיוולד מי צריך את הכאב ראש הזה זה רוב האנשים תבדוק רוב האנשים האל הוריים אם הייתה אפשרות לא היו מביאים את עצמם לעולם. כי אם אתה אומר הייתי בוחר להיוולד אז החיים שלך ... טוב מה עכשיו צריך לסבך עוד מישהו בבעיה הזאת ואני עוד אמור לאהוב אותו אבל זאת אומרת שרוב האל הוריים הם אל הוריים לא מבחירה הם אל הוריים הם כאילו חושבים שהם בוחרים לא להביא ילדים הם לא בוחרים לא להביא ילדים כמו אלה חייבים להביא ילדים ...
הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת?הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד ... לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. והשאלה המרכזית היא, איך אפשר לגרום למישהו, להבין דברים מסובכים, ... יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. ... כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של ... איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, ... שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בדכ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ולהחליף אותם למשחקים של ילדים יותר בוגרים. אבל, הדבר הזה, ... אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמה הנל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמה של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס למשחק בבובות בצורה יותר בוגרת. כי אפילו לשחק בבובות, ... מסיבה כלשהי, לא צריך להילחם בו, אלא צריך לנסות לנתב את המשחק שלו עם הבובות, למשהו יותר בוגר. ולדוגמה, ההורה יכול להציע לילד שלו, לעשות איזה משהו שכלי עם הבובות. כגון להציע לילד ליצור איזו הצגה של הבובות, או ... יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג של פסיכולוגיה הפוכה. דהיינו, במקום לומר לילד, לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, במקום ... שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ההורה. ומי שהוא הורה חכם, הוא מקיים את מה שנאמר, חנוך לנער על פי דרכו. דהיינו, שהוא מנסה לגרום לילד לחשוב בצורה בוגרת, בתוך הדברים שהילד עצמו רגיל לעשות. ועל ההורה, במקום לנסות לשנות את החיצוניות של הילד, במקום זה על ההורה, לנסות לקחת את השכל ואת צורת המחשבה הבוגרת, ולנסות לשלב אותה בחוכמה, בתוך הדברים שאותם הילד עושה ושאליהם הוא ... הגדולה היא, במקום להילחם בו, פשוט לנסות לגרום לו לעשות את מה שהוא כבר עושה, בצורה יותר חכמה. ועל ההורה להכניס את עצמו לנעליים של הילד. ופשוט לשאול את עצמו, כיצד יכול הילד שלי, להשיג את המטרות האישיות שלו, באמצעות צורת החשיבה הבוגרת יותר שלי כהורה. ועל ההורה לנסות לגרום לילד, להצליח להשיג את המטרות האישיות שלו כילד, באמצעות צורת חשיבה יותר בוגרת. ובאופן כללי נאמר, כי ...
הורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדיםהורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדיםהורים וילדים, בשביל הילדים, למען הילדים, עבור הילדים, סבל למען הילדים, להתגרש או לא, להיפרד או לא, סובל בשביל הילדים, לא רוצה שהילדים יסבלו, אחריות הורית, אחריות ההורים על האושר של הילדים, אחריות ההורים על הסבל של הילדים מהו סבל למען הילדים? אליעד מציין שמדובר בתופעה נפוצה, בה הורים מרגישים שהם סובלים למען הילדים. התופעה הזו מתבטאת במצבים שבהם הורה נשאר בזוגיות לא טובה או עושה ויתורים רבים עבור ילדיו, מתוך רצון להימנע מלגרום להם סבל. אך בפועל, הילד לא תמיד מודע לויתורים הללו, וההורה מוצא את עצמו סובל יותר. סבל זה יכול להתבטא במגוון צורות: למשל, הורה שמרגיש שהוא שוהה בזוגיות לא טובה ... שמשפיעים יותר עליהם. לשאול אם יש מקום לבחון האם הילדים עצמם לא לוקחים אחריות על רווחתם האישית ורגשותיהם. האם הורים אחראים באופן מוחלט לסבל של הילדים? אליעד מציין שזו מחשבה בעייתית שיכולה להוביל להאשמה עצמית. לעיתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדותו, יחשוב שגם הוא עלול לגרום רע לילדיו. זה קורה כי הוא לא מבדל בין אשמתו האישית לבין האשמה שיכולה להיווצר מהתנהגות הוריו. לכן, אליעד ממליץ לקחת אחריות רגשית אישית, ללמוד לא להאשים את הורינו על הסבל שחווינו בילדות, ובכך למנוע את גלגול האשמה גם על הילדים. מה צריך לעשות כדי לשנות את התפיסה הזאת? על ההורה ללמוד לקחת אחריות על רגשותיו האישיים: להבין שמה שהוריו עשו לו בילדותו לא בהכרח היה הגורם הבלעדי לסבלו, ושהוא עצמו היה יכול לבחור כיצד להרגיש ולפרש את המצבים ... ורע. האם טוב ורע הם תמיד מוחלטים, או שניתן להסתכל עליהם מנקודות מבט שונות? מהם הקשיים והדילמות בקשר לאהבה והורות? אליעד גם מדבר על הקשר בין אהבה להורות, ואיך הקשר הזה יכול להוביל לסבל. הוא מציין כי לאנשים רבים ילדים הם מקור השמחה הגדול ביותר בחיים. אך ... מוכנים להקריב את עצמם למען ילדיהם, מבלי לשאול אם באמת זו הדרך הנכונה. עליהם להבין את המחיר של האהבה וההורות, ולהיות מוכנים לשלם אותו. סיכום בסופו של דבר, אליעד מציע שנבין את התפיסות השגויות שהחברה וההורים עצמם מכתיבים לנו בנוגע להורות, ונפנים לשאלות מהותיות כמו מהו טוב עבור הילדים שלי?, האם עלי להיות מושלם?, האם ילדיי אחראיים גם על טובתם? כל אלו חשובים כדי להבין את גבולות האחריות ההורית וההשלכות על הסבל האישי והמשפחתי. הורים וילדים לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר למה אנשים חווים סבל למען הילדים? התופעה הזו מתארת מצב שבו הורה מרגיש ... של ההורה. לבחון את ההנחה אני חייב שדווקא בדרך המסוימת הזו יהיה להם טוב. לעתים אנשים מניחים שרק אם ההורים נשארים יחד זה טוב לילדים, או שרק מצב אחד ספציפי הוא הנכון. לשאול מדוע בכלל חייבים למנוע מהם כל ... גורמים. יתכן שדווקא הימצאות בזוגיות לא טובה יוצרת סבל גדול יותר לילדים. למה חשוב להבין את הקשר בין האשמת ההורים להאשמה עצמית? לעתים קרובות, מי שמאשים את הוריו על כך שגרמו לו רע בילדות, ייטה להשליך את אותה תפיסה על עצמו כלפי ילדיו. הוא יחשוב כמו שההורים שלי גרמו לי רע, ככה גם אני עלול לגרום רע לילדים שלי. לכן, אם הוא לא לומד להפסיק להאשים את הוריו בסבל שהוא חווה, הוא ימשיך להרגיש אשמה וסבל על כך שילדיו סובלים. ההבנה הזו מאפשרת לזהות שהתפיסה הורים אחראים בלעדית לסבל של הילדים לא תמיד נכונה, ושאפשר ללמוד לקחת אחריות רגשית אישית ולא לגלגל אותה הלאה. מה ניתן לעשות בפועל כדי לשנות את התפיסה הזו? ללמוד לקחת אחריות רגשית על החוויות האישיות: להבין שלא בהכרח ההורים הם אלו שגרמו באופן מוחלט לסבל בעבר, אלא גם לאדם עצמו היתה בחירה (גם אם מצומצמת) כיצד לפרש את ... לכן, כדאי לזכור שהאושר הגדול שילדים מעניקים טומן בחובו גם אפשרות לסבל, והתשלום הזה הוא חלק מהחבילה הכללית של הורות. מה חשוב לזכור כדי להתמודד טוב יותר עם הנושא? יש מגוון פרספקטיבות ואפשרויות להסתכלות: החל מהטלת ספק בשאלה האם ... יש אמת מסוימת בכך שהורה משפיע על מצב הילדים, תמיד קיימים עוד גורמים, ולילדים עצמם יש תודעה ואחריות משלהם. הורים וילדים: תפיסות רגשיות והשפעות הדדיות לקיחת אחריות רגשית ומניעת האשמה עצמית זוגיות טובה לעומת גירושין: השלכות על הילדים האם הורות היא הקרבה או דרך להשגת אושר יחסי הורים וילדים, להאשים את ההורים, האשמת ההורים, לסבול בשביל הילדים, סובלת בשביל הילדים, רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים, בשביל הילדים שלי, שיקולים להתגרש, האושר של הילדים שלי, של מי הילדים שלי? הילדים שלי לא שלי, הדרכת הורים, הילדים שלך לא שלך, האם הילד שלי הוא שלי? להישאר ביחד בשביל הילדים, רק בשביל הילדים, רק בגלל הילדים, ... להישאר בשביל הילדים, האם להישאר ביחד בשביל הילדים? הכל בשביל הילדים, מה לא עושים בשביל הילדים? הכל למען הילדים, הורים למען הילדים, בשביל ההורות, להיות אבא טוב, להיות אמא טובה, להיות הורה טוב, משפחתיות, כי זה טוב לילדים, שלילדים יהיה טוב, ילדים זה שמחה, האם להתגרש? ייסורי מצפון בגלל גירושים, ייסורי מצפון בגלל הילדים, אומנות ההורות, מהי הורות טובה? ילדים להורים גרושים, גירושים של ההורים, ילדים וגירושים, לא להתגרש בגלל הילדים, גירושים או ילדים, ילדים להורים פרודים
אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוגאם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוגאם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג איך להתמודד עם ילד שמתגעגע להורה השני? הנושא המרכזי בהרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצבים בהם ילד מתגעגע להורה השני, במיוחד כשיש תוצאות רגשיות כמו תחושת קנאה או עיכוב בחינוך ילדים. בסיטואציה כזו, הורה אחד מוצא את עצמו מרגיש לא נעים או מודאג מהמחשבה שהילד מעדיף את ההורה השני. מה עושים כאשר הילד אומר שהוא מתגעגע להורה השני או שהאהבה שלו מופנית יותר אליו? בהתחלה, מדברים על איך להורה יכול להתמודד עם תחושת חוסר הערכה או עם תחושת הכאב מכך שהילד מביע געגועים להורה השני. כל שיחה מתחילה בכך שההורה צריך להפסיק לחשוב על הבעיה כמכשול אישי, אלא להימנע מלחשוב שזהו מצב שדורש פתרון מיידי. יש מספר אפשרויות שאותן ניתן להציע להורה: ראשית, אם הילד מתגעגע להורה השני, כדאי להבין מה בדיוק הוא מחפש או חווה שם. כל ילד מתגעגע למשהו שונה - ייתכן שמדובר בפעילויות משותפות כמו טיולים, זמן חופשי או שגרת חיים פחות מחייבת. אם ההורה לא יכול לספק את מה שהילד מתגעגע אליו, כדאי להראות לו את היתרונות של המצב הנוכחי ולנסות לשדר לו שמה שהילד עושה עם ההורה השני לא תמיד מביא לו את מה שהוא חושב שהוא מקבל. לדוגמה, אם אבא לקח אותו לחופשה, האם כל ... דרך נוספת היא להדגים לילד את החסרונות שבמה שהוא רוצה. לדוגמה, אם הילד נהנה מההיתר להישאר ער מאוחר עם ההורה השני, אפשר להסביר לו איך הדבר משפיע על השגרה היומיומית או על הלימודים, דבר שיכול להוביל לתוצאות פחות טובות. ... לתת לו את מה שהוא מתגעגע אליו אם זה אפשרי במסגרת המשמורת הנוכחית. האם יש פתרונות לצמצום הקנאה בין ההורים? לאורך כל הדיון, עולה נושא של קנאה בין ההורים, כאשר אחד מהם מרגיש שהילד לא אוהב אותו מספיק בגלל השפעתו של ההורה השני. יש כאן דילמה שמלווה בהרגשה של תחרותיות בין ההורים, ותחושת חסר מול מה שההורה השני יכול לספק. אליעד מציע להורים לא להתמקד בפתרון מיידי של הצהרות רגשיות, אלא להבין אם ההתמודדות עם הבעיה היא באמת אפשרית. לפני שנכנסים לעימותים או פותחים בשיחות על הרגשות הללו, כדאי לשאול את עצמכם אם המטרה היא לגרום לילד לאהוב יותר את ההורה שמרגיש דחוי או אם זו שיחה שמטרתה להביא לשינוי עמוק ולקבל את הקיים. ההורים צריכים גם להבין, במיוחד במקרה של משמורת משותפת או חלקית, שלעיתים לא ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות של הילד ... שיכולות לכלול עידוד לסבלנות. איך להימנע מהשפעות רגשיות שליליות על הילד? כחלק מההבנה של המורכבות הרגשית שמתפתחת בין הילד להוריו, חשוב גם לשאול איך אפשר למנוע מהילד להרגיש אשמה או לחץ. אם הילד מרגיש צורך לבחור בין ההורים או נמשך לאחד מהם יותר, ההורה שמרגיש מאוכזב לא חייב להכריח אותו לבחור בינו. אליעד מדגיש שחשוב לא להעמיס על הילד רגשות שליליים ותחושות של אשמה. ההורים יכולים לשדר לילד שמה שחשוב זה שהוא ירגיש נאהב ומוערך על ידי שני ההורים, גם אם יש לו חוויות שונות עם כל אחד מהם. חשוב לעודד את הילד להיות כנה עם הרגשות שלו בלי לחוש שהוא פוגע באחד ההורים. ההורים צריכים לקבל את המצב על פי טבעו ולזכור שלפעמים אין פתרון מושלם. לפעמים עליהם פשוט לקבל שהילד לא יכול ... וזה בסדר. האם יש מקום לנסות לתקן את הרגשות של הילד? בדיוק באותו הקשר, אם ילד מצהיר שהוא מתגעגע להורה השני, האם יש מקום לתקן את הרגש הזה? אליעד מציע להורים לבדוק האם אפשר באמת לשנות את המצב, או אם זה מצריך עיבוד אישי של כל אחד מההורים. אם הדבר לא ניתן לשינוי, וההורה חושב שהילד לא מקבל את מה שהוא זקוק לו, אז כדאי להשלים עם זה. במקום להילחם או לנסות לשנות את תחושות הילד, אפשר להתמקד בהבנה של המצב ולהימנע מלפתוח את הנושא באופן שמעשית לא יעזור. אם חד הורית משמורת משותפת חינוך ילדים קנאה בין בני זוג ילד מתגעגע להורה השני רגשות אשמה בילדים הורות אחרי פרידה
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...