ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הדוניזם ✔בחירה חופשית - רצון חופשי - מבוא ✔בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שמעשיו של האדם והחלטותיו... - ידע להצליח התחייבות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨בחירה חופשית - רצון חופשי - מבוא
בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שמעשיו של האדם והחלטותיו הם פרי רצון עצמאי ובן - חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות עליונים. לפי תפיסה זו לאדם יש כושר החלטה וחופש בחירה לגבי מעשיו והאפשרות לשלוט בהם, ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו.

בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה הפטליסטית שלפיה גורלו של האדם קבוע מראש, וכן ההשקפה הדטרמיניסטית, הרואה סיבה טבעית לכל מאורע והעדפה. תפיסות אלו רואות את האדם כמי שנשלט על ידי כוח חיצוני, עליון, אלוהי או טבעי, אשר קובע באופן מוחלט את התנהגותו וגורלו בחייו, ולפרט אין אפשרות לשנות עובדה זו.

לשאלה זו קיימות השלכות דתיות ואתיות. מצד אחד, הדתות המונותאיסטיות הכפיפו לשליטת האל כל מאורע, וייחסו לו גם את בחירותיו של האדם, ומאידך, אחד העקרונות העומדים בבסיס האתיקה הוא שהאנושות נתבעת על מעשיה ונדרשת לתת עליהם דין וחשבון, ועקרון זה מבוסס על אחריותו של האדם על מעשיו ובחירתו החופשית בהם.

בחירה חופשית בפילוסופיה הכללית

הסתירות הקיימות בין מה שנראה כמחייב את עקרון הבחירה החופשית, מתוך האתיקה ומתוך התחושה האישית של האדם כבוחר מרצונו, לבין מה שנראה כשולל את עקרון הבחירה החופשית, כמו עקרון הסיבתיות ועוד, הובילו הוגים רבים למסקנות המניחות בחירה חופשית יחסית ולא מוחלטת.

בעיית הבחירה החופשית כוללת צרור בעיות העולות מתוך סתירות, אמיתיות או מדומות, בין תחושות אינטואיטיביות שונות ומערכות אמונות:

בעיות

התחושה האינטואיטיבית - חופשיות וסיבתיות

לעתים באופן אינטואיטיבי אנו סבורים כי לפחות לעתים אנחנו יכולים לבחור אם לפעול בדרך מסוימת או לא. מצד שני, חלקנו סבורים באופן אינטואיטיבי שהטבע הוא אחיד, ושלכל מאורע ישנם סיבות ותנאים הגורמים לו, וכך אנחנו רואים גם את מעשינו כמושפעים מטבענו המולד ומהסביבה שהשפיעה עליו. שתי התחושות הללו סותרות זו את זו, כיוון שהראשונה מניחה חופש רצון והשנייה מניחה סיבתיות.

מערכות אמוניות - אחריות וגורל

מערכת האמונות שלנו מקבלת שאדם אחראי על מעשיו, והוא נושא באחריות לפעולות שעשה או נמנע מלעשות. על פי הגישה האינטואיטיבית, אחריות זו היא גם המצדיקה את מערכת הענישה והשכר. מצד שני, קיימת תחושה עמוקה המאמינה בגורל ובפטליזם, ורואה את מעשיו של האדם כנקבעים על פי כוח שלא ניתן לעמוד מפניו. אך אם מעשיו של האדם נקבעו מראש, נראה כאילו אין הצדקה לשכר ולעונש. אם הכוכבים קובעים שאדם יעשה מעשה פשע, הוא אינו אחראי למעשה, ואין לדרוש ממנו דין וחשבון. במיוחד חזקה הטענה הזאת בהקשר הדתי: אם אלוהים ברא אדם כך שיפשע, לא נכון שיענישו אחר כך.

דחייה של עקרון הדטרמיניזם אינה פותרת את בעיית האחריות והצידוק לענישה, כיוון שאם מעשי האדם אינם מושפעים מסביבתו, ואין להם סיבות, הרי שהם אקראיים, ואין אחראי כלשהו שאפשר להטיל עליו את האחריות למעשה ולהענישו על כך. לא ניתן להיות אחראים למה שקורה באופן אקראי.

טיעון הבטלן (The idle argument)

אמונה בסיסית של האדם היא שניתן להחליט על העתיד, בעוד שלא ניתן לשנות את העבר. אולם דטרמיניזם פירושו שקילות בין אירועי עבר לבין אירועי עתיד. אם כן, אירוע א' בעתיד יכול להיות שקול לאירוע ב' בעבר - את אירוע א' אפשר לקבוע (לשנות) בעוד את אירוע ב' אי אפשר.

את שמו קיבל טיעון הבטלן מדוגמה קונקרטית למצב מסוג זה. נאמר שאני עומד להיבחן מחר. מישהו חכם, עם יכולת ניבוי בלתי מוגבלת, ניבא את הציון שאקבל (הציון הוא אירוע א'), וכתב את הציון בפתק (הכתוב בפתק הוא אירוע ב'). את הכתוב בפתק אינני יכול לשנות, ומכיוון שאני בטוח שהוא זהה לציון שאקבל, גם את ציון הבחינה לא אוכל לשנות. אם כן, כדאי לי להתבטל (ולגלות מחר שהכתוב בפתק, כמו גם הציון האמיתי, הוא "נכשל").

בפרדוקס ניוקום השתמש ניוקום באותו טיעון, בכיוון הפוך: אם אני יכול לקבוע את אירוע א' (הציון) אני יכול לקבוע גם את אירוע ב' (הכתוב בפתק). בפרדוקס אירוע א' הוא ויתור על סכום כסף מסוים (לצורך המחשה 100 דולר), ואירוע ב' הוא סכום כסף גדול יותר (נאמר 1,000 דולר) שניתן לבוחר בעבר (נאמר, הושם בחשבון הבנק שלו, בלי שיוכל לדעת אם הושם או לא). אם החכם ניבא שהבוחר יוותר על 100 הדולר, הוא שם בחשבון הבנק של הבוחר 1,000 דולר. הפרדוקס הוא בכך שהבוחר יכול עתה לקבוע את העבר באמצעות בחירתו, להשפיע על קיום 1,000 הדולר בחשבונו.

עמדות ונסיונות פתרון

למכלול בעיות אלו לא ניתן בפילוסופיה פתרון מוסכם, ואף אין פתרון המתקרב להסכמה. הנסיונות לפתרון הועלו מראשית הפילוסופיה, כך, לדוגמה, סברו הסטואים שקיימת שרשרת מוחלטת של סיבתיות אוניברסלית המכונה הימרמני, וגם תהליך החשיבה של האדם קשור לתהליך הסיבתי, אך במקביל קיימת הבחנה בין ההימרמני לבין הנפש הפנימית, כיוון שההימרמני קובע רק סיבה משוערת לכל מעשה, והנפש הפנימית קובעת את הסיבה העיקרית למעשה. את העמדות השונות ניתן לסווג כך:

דטרמיניסטים

פילוסופים רבים נקטו "דטרמניזם קשה" שלפיו לכל מאורע יש סיבה קבועה מראש. בין פילוסופים אלו נמנה דמוקריטוס, שהשתייך לאסכולה האטומיסטית בפילוסופיה הקדם - סוקרטית. דמוקריטוס טען שתנועת האטומים ומיקומם היא שרירותית מבחינת תכליתה, והכרחית מבחינת סיבותיה. כמו כן, על פי תפיסתו של הפילוסוף היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה, ההשקפה שהאדם הוא בעל חופש בחירה היא, במלים אחרות, ההנחה שרצונו של האדם אינו כפוף לחוקיות הכללית השלטת בטבע. יוצא שעל פי הנחה זו, הרצון מתחיל שרשרות סיבתיות בלי שהוא עצמו יהיה חוליה בשרשרת כזאת. לתפיסתו הדבר מהוה אבסורד. על פי תפיסתו כל רצון הוא אירוע נפשי, ובתור שכזה הוא נקבע על ידי סיבות נפשיות קודמות. בתור דוגמה לכך שמקורה של הטעות הוא מחוסר ידיעה אמר שפינוזה: כל עיקרה של הדעה בדבר הרצון החופשי מקורה בכך שהאדם יודע את מעשיו, אך על סיבתם אינו חושב אפילו בחלום.

ליברטריאנים

הפילוסופים הסבורים שהדטרמיניזם אינו מתיישב עם חופש הרצון, ולכן שוללים או מחלישים את התזה הדטרמיניסטית, נקראים בדרך כלל ליברטריאניסטים, ולדבריהם ידיעת הסיבתיות מוגבלת. אריסטו ואפיקורוס טענו שחופש הרצון נמצא במרווח הקטן שמותירה אי הידיעה על הסיבתיות: אמנם אפשר לנבא הרבה, אך לא הכל. כיום יש המוצאים את המרווח הזה בעקרון האי - ודאות הקוואנטי. המפורסם בין הטוענים כך הוא רוג'ר פנרוז, בספרו The Emperor's New Mind, שבו הוא טוען שחופש הרצון נמצא באי האפשרות לנבא יריות פוטון בודדות בניורונים במוח

. אך הסברים אלו לא נחלו הצלחה רבה בפתרון בעיית האחריות והפיכתה לבת - הבנה.

קומפטיבליזם

הובס, יום, מיל ורבים בעקבותיהם, טענו שאין כל ניגוד בין דטרמיניזם וחופש בחירה. מקור תחושת הניגוד בין השניים הוא בטעות. חופש בחירה אינו מנוגד לדטרמיניזם, אלא לכפייה מבחוץ. מעשיו של אדם יכולים להיות כפופים לחוקים, ובכל זאת הוא יחוש חופשי, משום שמעשיו אינם נכפים עליו. הדבר דומה לחוקי הטבע, שהם מתארים כיצד דברים נעים אך אינם כופים עליהם לנוע, כך גם מעשי האדם מתוארים על ידי הסיבתיות, אך היא אינה כופה על האדם את דרכי הפעולה.

כוחו של טיעון זה יפה רק כנגד הרכיב הראשון של בעיית חופש הרצון, כלומר התחושה האינטואיטיבית של ניגוד. הוא אינו תופס לגבי טיעון הבטלן, שמציג סתירה מוגדרת היטב בין דטרמיניזם וחופש בחירה, וכן אינו רלוונטי לבעיית האחריות.

טיעון כנגד בעיית האחריות

מוריץ שליק, בספרו "בעיות באתיקה", טוען ששכר ועונש הם מכשירים בידי החברה שנועדו לעצב התנהגות, ואין להם דבר עם חופש הבחירה. למעשה, המכשיר הזה יעיל בדיוק משום שהחלטותיהם של בני אדם כפופות לחוקים. הציפייה לשכר ולעונש הופכת לחלק ממניעיהם של בני האדם.

טיעון בדבר האחריות, שמכיל תובנה בדבר תופעת מעגליות שחבויה בבעיה, מופיע בסיפור הומוריסטי מימי הרומאים. אדם עמד להלקות עבד שסרח. העבד, שהכיר את נטיותיו הפילוסופיות של אדוניו, אמר "אינני אשם, כתוב היה בכוכבים שאחטא". האדון השיב "נכון. וכתוב גם בכוכבים שאלקה אותך".

בחירה חופשית בפסיכולוגיה

שלוש התאוריות הפסיכולוגיות המרכזיות של המאה ה - 20 דוגלות באופן יסודי בחוסר בחירה חופשית: האדם אינו מחליט לפתח מחלות נפש, אלא הן נגרמות באופן מכניסטי. על פי הגישה הפסיכואנליטית, תת - המודע של האדם גורם לו לפתח הפרעה נפשית. על פי התאוריה ההתנהגותית המנגנון האחראי לפיתוח מחלות הנפש הוא מנגנון ההתניה (קישור התנהגות עם אירוע או מצב באופן לא רציונלי). על פי הגישה הביולוגית, חוסר איזון כימי במוח הוא האחראי להתפתחות מחלות הנפש.

לעומתן, קמה במאה ה - 21 תורת הבחירה הרציונלית בפסיכופתולוגיה. על פי תורה זו, האדם מפתח את ההפרעות הנפשיות באופן רציונלי, כיוון שהן עוזרות לו להסיח את דעתו ממצבי לחץ או דיכאון, וכן לקבל סיוע והקלות מהחברה. לאחר פיתוח ההפרעה הנפשית, האדם שוכח את העובדה כי פיתח אותה על ידי הסחת דעת מכוונת.

זרם נוסף שדוגל בבחירה חופשית ובחופש הרצון של האדם הוא הזרם ההומניסטי, שמייצגיו העיקרים הם ויקטור פראנקל ואריך פרום. אחד משלושת היסודות של שיטת הלוגותרפיה של פראנקל הוא "חירות הרצון". אריך פרום כתב ספר שלם ששמו "מנוס מחופש" ובו הוא חוקר את חתירתו של המין האנושי לחופש, ואת בריחתו מכך כאשר הדבר ניתן בידיו.

בחירה חופשית במדע

עד גילוי תורת הקוונטים על ידי איינשטיין ונילס בור, שלט במדע זרם הדטרמיניזם המתנגד לקיומה של בחירה חופשית. לפי תפיסתם, האדם הוא תוצר של המטען הגנטי שלו מחד, וההשפעות הסביבתיות שהשפיעו עליו מאידך. היות שאין לאדם השפעה: לא על המטען הגנטי שלו (כי זה נקבע לפני הולדתו) ולא על ההשפעות הסביבתיות החיצוניות שמשפיעות עליו - כיצד תיתכן בחירה חופשית? אחד מההוגים הפליג בדבריו ואמר שאם היה יודע את מצב כדור הארץ בתחילת בריאתו, היה יכול לחזות את כל העתיד.

עם התגלות הנוירונים ואופן פעולתם במאה ה - 20, התחזקה התפיסה הדטרמיניסטית: אם המוח שולט בהתנהגותו ובהחלטותיו של האדם, ומוח זה מורכב מיחידות שפעילותן נקבעת על ידי סף מטען חשמלי כלשהו (שמקורו חיצוני) - כיצד אחראי האדם לבחירותיו? מספר לא מבוטל של מדענים העוסקים בחקר המוח טוענים כי הוכיחו באופן אמפירי את אי - קיומה של בחירה חופשית. הוכחה זו מסתמכת על גרסאות שונות של ניסוי שבוצע על ידי בנג'מין ליבט. בניסוי זה מבוצעת סריקה של המוח, אשר במהלכה מתבקש הנבדק להחליט החלטה מסוימת ולבצעה. הסריקה הראתה שההחלטה על הפעולה נעשתה לאחר שהמוח כבר התחיל לפעול כדי להוציא אל הפועל את ההחלטה. משמע, התחושה של ההחלטה לפעול אינה כי אם מצג שווא, מכיוון שפעילות המבצעת את ההחלטה כבר מתרחשת במוחו של האדם לפני ההחלטה עצמה.

תוצאות הניסויים של ליבט עוררו דיון נרחב בין מדעני מוח, פסיכולוגים ופילוסופים, וניתנו להם גם הסברים אלטרנטיביים, המאפשרים להניח את קיומו של רצון חופשי. ליבט עצמו הציע שהרצון החופשי מתבטא ביכולת להימנע מלעשות משהו, כיון שמצא בניסוייו שלמרות שהרצון שהתעורר בקרב הנבדקים שלו לעשות משהו הוא צפוי מראש ואינו חופשי, קיים חלון הזדמנויות קצר, בן כעשירית השנייה, שבו הם יכולים להחליט להימנע מהמעשה. להחלטה זו לא מצאו ליבט ולא חוקרים אחרים פעילות חשמלית המנבאת אותה מראש, ומכך הסיק ליבט שההחלטה על המניעה נופלת בפועל רק ברגע שבו היא עולה במודעות. כך ייתכן שקיים חופש בחירה אמיתי, זהו החופש לא לעשות משהו.

גם זרם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אשר השווה את המוח האנושי למחשב, לא הותיר כל מקום לבחירה חופשית.

גילוי תורת הקוונטים העלה שאלה מחודשת לגבי הדטרמיניזם: אם הצופה משפיע על התצפית, ואם התנהגות המערכת ניתנת לניבוי רק באופן סטטיסטי - אולי בכל זאת יש בחירה חופשית, ולא הכל קבוע מראש. אך מצד שני, ניתן תמיד לומר שהשפעת הצופה על התצפית הייתה חייבת להתרחש עקב מכלול הנסיבות, והניבוי הוא סטטיסטי רק כיוון שאיננו יודעים עדיין כיצד לחשב את הסיבתיות בעולם הקוונטים. זה לא אומר שתורה זו חסרת סיבתיות.

בחירה חופשית ביהדות

תפיסת הבחירה החופשית נחשבת למושג יסוד ביהדות, מכיוון שחלקים גדולים בתורה וכל נושא קיום המצוות ורעיונות התשובה, מושתתים על כך שלאדם יש רצון חופשי ואפשרות להטות את עצמו להיכן שיבחר: אם לרע ואם לטוב. עם זאת, עקרון הבחירה החופשית עומד לכאורה בסתירה ליסוד אחר ביהדות: האמונה בידיעתו המוחלטת של האל. כלומר, אם האל יודע מה יקרה בעתיד, כיצד ייתכן להאמין שברגע נתון ישנה אפשרות לאדם להחליט מה יעשה, הלא העתיד כבר צפוי? הוגי דעות רבים ניסו ליישב סתירה זאת בהסברים פילוסופיים שונים. הרמב"ם, למשל, גורס כי אין מקום לסתירה בין שני עקרונות אלו, מכיוון שידיעתו של האלוהים שונה במהותה מידיעתו של האדם, ואף מושג הזמן הוא שונה: אין עבר, הווה ועתיד.

תפיסת המקרא

תפיסת העולם במקרא אינה חד - משמעית בקשר לבחירה חופשית, וניתן למצוא הדים לשתי השיטות.

מצד אחד ישנם ביטויים רבים המבטאים את יכולת הבחירה החופשית של האדם בין הטוב לרע כגון: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחיים", אך מנגד ניתן למצוא גם רעיונות דטרמיניסטיים, המדברים על גורל שאינו בר שינוי, למשל דברי ה' למשה לפני מותו, המדברים על העתיד החד - משמעי הצפוי לעם ישראל אחרי כניסתו לארץ ישראל: "... הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ...". לפי פסוק זה אין לעם ישראל בחירה חופשית, מעשיהם, וחטאיהם, כבר ידועים מראש ולא ניתנים לשינוי. אך דברים אלו הם צפי מעם שלם ומדורות רבים, כך שלא מחיב שדור מסוים יעבוד אלילים או כל אחד מאותו הדור.

התפיסה הפאטליסטית מוצגת באופן ברור במגילת קהלת. למשל, בתחילת קהלת, בפרק א', פסוק ט נאמר: "מה שהיה הוא שיהיה - ומה שנעשה הוא שיֵעשה". לפי התפיסה בפסוק - שום דבר לא משתנה, האדם איננו מסוגל לשנות כלום - מכיוון שגורלו נקבע מראש, והגלגל תמיד חוזר לאותה נקודה. תפיסה זו מוצגת לאורך רוב הספר ולאורך הספר מוצעות ונשללות דרכים להתמודדות איתה, אחת מהן היא ההדוניזם. בשל גישתו הקיצונית של קהלת, חכמי המשנה התלבטו אם לצרף אותו לתנ"ך. אולם יש המבינים את דברי קהלת על תוכן המעשים, שהם הדחפים היצרים והסיפוקים של האדם אשר לא משתנים לעולם.

גישה אנטי דטרמיניסטית מובהקת מוצגת במקרא על ידי הנביא יחזקאל: "מַה - לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת - הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל - אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה?!" (יחזקאל, י"ח, 2) ובהמשך נאמר: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת." (שם, שם, 3). פרופ' יאיר הופמן כותב במאמרו כי: "זוהי תפיסה אנטי - דטרמיניסטית מובהקת וניכר שיחזקאל נלחם בתפיסה זאת שהייתה מושרשת ביותר". הנביא יחזקאל מוסיף ואומר כי האדם נשפט לפי מעשיו בהווה ולא על פי מעשיו בעבר. יש כאן חיזוק של הגישה האנטי דטרמיניסטית הקובעת שגורלו של אדם אינו נקבע בזמן מסוים בעבר, אלא האדם קובע את גורלו בכל רגע מחדש. ומובן על פי נבואה זו כי עוון אבות משולם לבנים אשר אוחזים בדרכי אביהם ובלי לבחון את נכונותם.

תפיסת חז"ל

אף אצל חז"ל יש עקבות של דטרמיניזם. אחד מהם הוא המאמר על כך ש"דוד המלך נולד במזל מאדים ולכן היה חייב להיות שופך דמים" אמנם חז"ל עצמם מסייגים זאת ואומרים שאדם שנולד במזל מאדים עדיין יכול לבחור האם להיות רוצח, שוחט או מוהל. ובכך להטות את נטיותיו לכיוון המוסרי. כך מוסרים רוב הביאורים במסכת שבת (קנה - קנו) על השפעת שעת ותאריך לידת האדם על פי הכוכבים ומסילותיהן. נהוג להסביר כי ביד האדם להטות את תכונותיו לטוב ולרע (לדוגמה עצלנות: להתעצל בקיום המצוות או בחטאים).

אמירה מפורסמת נוספת של חז"ל היא "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". לפי משפט זה כל חיי האדם, ובפרט הגמול והעונש על בחירות האדם, קבועים בידי שמיים אבל הבחירה עצמה נמצאת בידי האדם. ביטוי קרוב של רבי עקיבא בנושא זה הוא "הכל צפוי והרשות נתונה". לפי פירושם של ראשונים רבים, כוונת מאמר זה היא שעל אף שהכל צפוי כבר בעיני האל, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו. ישנם כאלו שפירשו את "הכל צפוי" לא מלשון תחזית עתידית אלא מלשון נראות - שאלוהים צופה בכל, לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ". לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה.

תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה

רובם המכריע של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים אימצו את עקרון הבחירה החופשית, שבו ראו מפתח לכינונה של הדת המאמינה בשכר ועונש. להבנתם, אם האדם כפוי על ידי גורם כלשהו, פנימי או חיצוני, לבחור במה שבחר - אין לו לקבל שכר טוב על מעשיו הטובים ולא עונש על מעשיו הרעים. בין המכריעים לטובת הבחירה החופשית שהזכירו שיקול זה יש למצוא את רב סעדיה גאון, רבי אברהם אבן דאוד, רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה, הרמב"ם, רבי יוסף אלבו ודון יצחק אברבנאל.

הרמב"ם ניסח עקרון יסוד זה במשנה תורה:

רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, ואין הקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע... ולדעתם דבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים, וכתיב ראה אנכי נותן לפניכם היום, כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים... אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך... ומפני זה נאמר בנבואה, שדנים את האדם על מעשיו - כפי מעשיו: אם טוב ואם רע.

- הלכות תשובה, פרק ה, הלכה א - ה

המומר אבנר מבורגוס דגל בהשקפה לפיה אין קיימת בחירה חופשית, ואף על פי שאין הגורל או כל מניע חיצוני אחר גוזר על האדם מה שיעשה, מכל מקום לכל בחירה קיימת סיבה פנימית, ולסיבה זו קיימת סיבה משלה, כך שעקרון הסיבתיות שולל את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר "מנחת קנאות" שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם הרמב"ם אינו חולק על עמדה זו, ומתוך סתירות שהוא מעלה בעניין בדעת הרמב"ם הוא מגיע למסקנה שדבריו של הרמב"ם בעד הבחירה החופשית לא נאמרו אלא כדי לחזק את האמונה הדתית בלב ההמון. את בעיית השכר והעונש הוא פתר, כשהניח שהם מגיעים כגמול טבעי, כדוגמת האש השורפת את מה שנכנס בתוכה, בלי קשר לשאלת האשמה והאחריות האישית שבמעשה זה. לדבריו בדעת הרמב"ם שותפים גם חוקרים אחרים.

הגותו של אבנר מבורגוס השפיעה על רב חסדאי קרשקש, ששלל אף הוא את הבחירה החופשית בשיקולים דומים לשל אבנר. חוקרים מצאו בספרו של קרשקש, "אור השם", שתי חטיבות שונות העוסקות בשאלת הבחירה החופשית, כשבאחת מהן מוצגת תפיסה "רכה" יותר המכירה בחופשיותו של האדם לבחור במה ירצה ובאיזו דרך יקבל את המאורעות שיבואו עליו, ורק מעשיו עצמם מוכרחים, ואילו בחטיבה השנייה, שלדברי פרופסור אביעזר רביצקי היא המאוחרת יותר, טוען קרשקש לדטרמניזם מוחלט. למרות זאת, דעתו של פרופסור אליעזר שביד יש לפרש את דברי קרשקש ברוח אחרת, שאינה סותרת לעקרון הבחירה החופשית.

אף בעת החדשה דגלו רובם של ההוגים היהודיים בעקרון הבחירה החופשית. רבים מהם פירשו שיכולת הבחירה החופשית של האדם נגזרת מצלמו האלוהי. המהר"ל מפראג כותב זאת בפירוש:

האדם נברא בצלם אלוהים ויש לו דמיון בזה אל ה' יתברך. האדם שנברא בצלם אלהים יש לו סגולה זאת שהוא ברשות עצמו, כמו ה' יתברך שהוא עושה מה שירצה. וכך האדם יש רשות בידו לעשות מה שירצה והוא בעל בחירה

- דרך חיים, עמ' קמ"ח

אף המשך חכמה בפרשנותו למקרא, סובר בדומה כי אלוהים צמצם את שליטותו בעולם ונתן לאדם אוטונומיה לעשות כרצונו:

הצלם האלהי הוא הבחירה החפשית בלי טבע מכריח רק מרצון ושכל חפשי... רק זאת אנו יודעים שלהבחירה החפשית הוא מצמצום האלקות שהשי"ת מניח מקום לברואיו לעשות כפי מה שיבחרו ושלל ממפעליהם הגזירה וההחלטה בפרטיות, ולכן אמר אל לבו "נעשה אדם בצלמנו", פירוש, שהתורה מדברת בלשון בני אדם שאמר נניח מקום לבחירת האדם שלא יהא מוכרח במפעליו ומחויב במחשבותיו, ויהיה בחירי חפשי לעשות טוב או רע כאשר יחפוץ נפשו, ויוכל לעשות דברים נגד מזגי טבעו ונגד הישר בעיני ד'.

- משך חכמה בראשית א, כו

המלבי"ם משליך את יכולת הבריאה ושינוי סדרי הטבע של אלוהים אל האדם, וסובר שכמו שאלוהים הבורא משנה את סדרי הטבע לפי רצונו הבחירי, כך האדם יכול לשנות את "טבעי גוייתה", "ולברוא את עצמו בריאה חדשה להיות כבני אלהים". (תהילים ל"ט ז')

הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מקובל מהמאה העשרים מוסיף ומסביר כי טבעו של האדם הוא רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו (אגו). ובעל כורחו הוא מנוהל בטבע זה על ידי שני מוסרות: המשיכה לתענוגים והבריחה מכאב. לדבריהם, מתוך טבעו האגואיסטי האדם מצוי תמיד בחישוב של רווח מול הפסד לתועלתו עצמו, ואין באפשרותו לבחור בייסורים אלא אם כן מתראה אליו התועלת העתידית או שמצבו הנוכחי מורגש אצלו כרע במיעוטו. גם קביעת סוגי התענוגים ותועלתם תלויים בגורמים כגון - קניינים תורשתיים או ממוסכמות שקבעה החברה שממנה הוא מושפע. "אני יושב, אני מתלבש, אני שח, אני אוכל... אלא מכוון שאחרים רוצים שאשב ואתלבש ואדבר ואוכל בצורה זו. כל זה לפי רצונם וטעמם של החברה - ולא רצוני החופשי".

על פי תפיסתם של המקובלים, הבחירה החופשית מתאפשרת כאשר האדם מתחיל לזהות בתוכו את המניע האגואיסטי בכל מעשיו, ומתוך תובנה זו הוא רואה וקובע את הנזק שגורם האגו לו ולסובבים אותו. לאדם זה ניתנת הבחירה להכניס את עצמו לחברה שתתמוך ותעזור לו לרצות להתעלות מעל האגו ולשאוף לרכוש טבע שני - אהבת הזולת (אלטרואיזם). כאשר מצויים באדם שני הכוחות הללו, קבלה (אגואיזם) ונתינה (אלטרואיזם), רק אז הוא יכול להתחיל לבצע בחירה בכוח שבו הוא ישתמש בכל מעשה ומעשה, עד שישיג את תכונת הנתינה במלואה.

"אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות." (בעל הסולם, מאמר החרות)

גם בין ההוגים היהודיים של העת החדשה נמצאו הוגים ששללו את עקרון הבחירה החופשית. ביניהם נמנים רבי מרדכי יוסף ליינר, רבי צדוק הכהן מלובלין, וכך הייתה גם דעתו של רבי אליהו אליעזר דסלר משך תקופה מסוימת.

הוגים אקזיסטנציאלים כמו אברהם יהושע השל ואחרים, צמצמו את עקרון הבחירה החופשית ורוקנו אותו ממשמעותו הראשונה כחופש פעולה לפעול במצב של חוסר ודאות בלי מניע, ויצקו בו משמעות קיומית חדשה, והיא - היכולת להגיב על הייחודי והחדשני, ל"אחר", מתוך השתחררות נדירה מכבליו של ה"אגו" ותהליך של התעלות עצמית ויצירה.

בעת החדשה נוצרו מספר מחלוקות בין מדענים דתיים לגבי התפיסה האם קיימת במציאות בחירה חופשית. חיים סוֹמפּוֹלינסקי פיזיקאי וחוקר מדעי המוח הידוע כשומר מצוות, טוען שכיום לפי המחקרים העדכניים שמראים מכשירי ה MRI הפעולה שהאדם מבצע נוצרה ונקבע זמן קדום עוד לפני המחשבה על ביצוע הפעולה. לדבריו מחשבה זו אינה סותרת את האמונה היהודית כפי שרבי צדוק הכהן מלובלין טען שאין באמת בחירה חופשית מוחלטת. כנגד תפיסה זו טוען חוקר המוח ניב הדר הידוע כשומר מצוות, שהיכולת לראות ולדעת מה יתרחש וכיצד האדם יבצע את הפעולה נובעת בעומק תת - ההכרה של האדם. מכיוון שכך, לכאורה נראה שהאדם לא שולט על מעשיו ומעשיו מוכתבים מראש, אולם האמת היא שההכרה הפנימית שבו היא אשר יוצרת את הפעולה עוד לפני שעלתה במחשבת האדם. כפי שסוברים רוב הוגי הדעות בעולם היהודי ובראשם הרמב"ם שראה בבחירה החופשית כאחד מעיקרי האמונה היהודית.

בעיית ידיעה ובחירה

שאלה שהטרידה רבות את הפילוסופים בימי הביניים, הייתה שאלת "ידיעה ובחירה", המעמתת בין ההנחה שהאל יודע מראש את כל מה יעשו בני האדם בעתיד, עם ההנחה שבחירתם של בין האדם היא חופשית. על שאלה זו כתב הרמב"ם:

שמא תאמר, והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו?

דע, שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה. אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, כבר בארנו בפ' שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שניים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד... וכיון שכן הוא אין בנו כוח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה, ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו אם טוב ואם רע, וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלוויין בו.

- משנה תורה תשובה פ"ה ה"ה

בכוונתו של הרמב"ם פירש הרלב"ג, שהרמב"ם רומז לשיטתו אותה ביאר במורה נבוכים שידיעתו של האל אינה כלל מסוג הידיעה האנושית, ובאותה מידה של צדק אפשר לומר על האל שהוא אינו יודע כשם שאפשר לומר שהוא יודע, והמשמעות של שני ההיגדים תהיה שקולה. על ידיעה כזו, שאיננו יודעים על מהותה דבר מלבד זאת שהיא שונה מהותית מהידיעה שלנו, אי אפשר לגזור שהיא סותרת באופן מה את עיקרון הבחירה החופשית.

הוגים רבים סברו שידיעת האל היא נגזרת מבחירתם של האנשים ומאוחרת להם סיבתית, אך אינה מאוחרת בזמן כיון שהאל נמצא למעלה ממגבלות של זמן.

תירוצים נוספים נאמרו לשאלה זו, אך רבי משה אלמושנינו שהאריך בנושא והעלה תירוצים שונים סיכם שאין לשאלה זו מענה חד - משמעי וכי עדיף היה לו לרמב"ם שלא להתחיל לשאול מחשש להעלאת השאלות על ידי מתחבטים. אף רבי מאיר שמחה הכהן הגדיר שאלה זו כ"שתי צרות המתכסות בשמיכה אחת, שכשזו מושכת השמיכה לכסות את עצמה השנייה מתגלה".
טיעונים כיבושים מיניים תעדוף אפיקורוס אנליטי מחלת רוח פסיכופט לטפל במחלה נפשית תהליך סיבתיות התעלות יכולת הבריאה בחירה בחירה חופשית הרצון החופשי חופש חופש הרצון חופש רצון רצון רצון חופשי
בודהיזם / הדוניזם (נהנתנות) - הדרך אל הסבל / הדרך לשחרור מהסבל. מהי האמת?
... הדוניזם (נהנתנות) - הדרך אל הסבל הדרך לשחרור מהסבל. מהי האמת? במאמר הזה ניקח שתי גישות הפוכות, ששתיהן מתיימרות להוביל את האדם אל האושר, ונבדוק את האמת עליהן. ולצורך העניין ניקח את הבודהיזם אל מול ההדוניזם (הדוניזם = נהנתנות). הרעיון שעומד מאחורי הבודהיזם (ומאחורי פילוסופיות רבות נוספות), הוא כי הסבל של האדם נובע מכך שהוא תלוי רגשית בתופעות חולפות. העולם משתנה כל הזמן. וכאשר האדם נאחז רגשית ... ואם יצליח האדם לא להיות תלוי רגשית בשום דבר, ושהכל יהיה אצלו אחד... הרי שהוא יגיע אל ההארה ואל האושר. ומהצד השני ניתן להעמיד אל מול הבודהיזם ושכיוב, את התפישה של ההדוניזם ושל הנהנתנות , שאומרת שתכלית החיים היא להשיג כמה שיותר הנאות . ושמי שרוצה להיות מאושר, עליו להשתדל להשיג כמה שיותר עונג. שזה בעצם אומר שעל האדם לנסות להתאהב כמה שיותר בדברים, כדי להפיק מהם כמה שיותר הנאה וכולי. ואם יצליח האדם להפיק הנאה מכל דבר, הרי שהוא הגיע אל האושר. ואפשר בעצם לחדד ולומר, שצד אחד של המטבע אומר, כי על האדם לנסות להתנתק רגשית מכל דבר, כדי לא לסבול וכדי להגיע להארה ולהיות מאושר באמת, ומהצד השני של המטבע, על האדם כן לנסות להיקשר רגשית אל הדברים, כי כך האדם מפיק מהדברים יותר הנאה, וזו הדרך אל האושר. והשאלה היא מהי האמת? מה טוב יותר? ולהיכן שתי הדרכים האלו מובילות? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי שתי הדרכים האלו שהן הפוכות לחלוטין, שתיהן מובילות את האדם לאותה הנקודה בדיוק. ונסביר: אם ינסה האדם לברוח מהסבל באמצעות הבודהיזם, הרי שהוא רק יגדיל את הסבל שלו. ואם ינסה האדם לברוח מהסבל שלו באמצעות הנהנתנות, הרי שגם הוא רק יגדיל את הסבל שלו. אך קיימת גם דרך שלישית כדלהלן. כי אם יצליח האדם להתנתק רגשית מכל הדברים שבעולם, הרי שחייו יהיו חסרי משמעות. וחיים חסרי משמעות, הם ... ירגיש שחסרה לו היכולת להתאהב והיכולת להתקשר רגשית והיכולת לבטא את הרגשות שלו בעוצמה חזקה, כי הוא תמיד צריך להיזהר לא להקשר רגשית כדי לא לסבול. כך שהבודהיזם חסר את ההדוניזם ואת הנהנתנות. ומהצד השני, גם הנהנתן, גם הוא בסופו של דבר ירגיש שחייו חסרי משמעות כלשהי. כי בסופו של דבר, אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה, הרי שלא יהיה לו יותר עניין במה שיש לו. ובנוסף, הנהנתנות יוצרת גם סבל. מאחר שהיא קושרת את האדם רגשית לדברים שמהם הוא מפיק הנאה, שעל ידי התלות הרגשית הזאת, על ידה נוצר הסבל. כך ששתי הדרכים מובילות אל הסבל. וכאשר האדם מתחיל לשנות את דרכו ולעבור מדרך אחת לדרך אחרת, אז הוא מרגיש סוג של אושר. משום שהוא מתחיל להכיל בתוכו את מה שהיה חסר לו בדרך השנייה. וכאשר הבודהיסט מתחיל להתאהב, אז הוא מרגיש סוג של אושר. וכאשר ההדוניסט מפסיק להתאהב ומתחיל לשמור על ריחוק רגשי, גם הוא מרגיש סוג של אושר. אך שניהם ביחד, שתי הדרכים האלו, שתיהן לעולם יהיו חסרות אחת את השנייה. והשלמות, היא החיבור של ההפכים. ולכל צד שהאדם הולך, לעולם הוא יהיה חסר את הצד השני. והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את שני ההפכים. דהיינו, גם מצד אחד ליהנות ולהקשר רגשית לדברים השונים, וגם מהצד השני לשמור על מרחק רגשי בריא מהם. והשלמות, היא תמיד באיחוד של ההפכים, דהיינו, כאשר האדם מסוגל להיות גם וגם. ונסכם: האושר הוא היכולת ...
מינימליזם ואושר, האם מינימליזם יעשה אותך מאושר? מינימליזם כדרך חיים, להיות מינימליסט, צרכנות מינימליסטית, מינימליזם וחיים פשוטים, פחות חפצים, תרבות המינימליזם, צריכת יתר, הדוניזם, נהנתנות, תאוותנות, לשמוח בחלקך
מינימליזם ואושר, האם מינימליזם יעשה אותך מאושר? מינימליזם כדרך חיים, להיות מינימליסט, צרכנות מינימליסטית, מינימליזם וחיים פשוטים, פחות חפצים, תרבות המינימליזם, צריכת יתר, הדוניזם, נהנתנות, תאוותנות, לשמוח בחלקך
... תרבות המינימליזם, צריכת יתר, הדוניזם, נהנתנות, תאוותנות, לשמוח בחלקך האם מינימליזם יעשה אותך מאושר? מינימליזם הוא סגנון חיים שבו אדם ... רק במה שאתה צריך, היכולת שלך ליהנות מוגבלת מאוד. למשל, אם אתה רוצה לקבל פי עשרה ממה שאתה צריך, יש לך פי עשרה סיכויים לסבול כאשר לא תשיג זאת, אך ... שני יש לך גם פי עשרה סיכויים ליהנות אם תצליח להשיג את רצונך. במילים אחרות, מינימליסט אמנם מגן על עצמו מפני אכזבות, אך הוא מפסיד הזדמנויות רבות של הנאה ואושר. האם האושר נמצא במינימליזם או דווקא ברצון ליותר? לפי אליעד כהן, התשובה לשאלה האם מינימליזם מוביל לאושר ... שהוא לא צריך, פשוט כדי לחוש הנאה וסיפוק. איך לפתור את הסבל דרך מינימליזם? מנגד, אם האדם סובל משום שהוא רוצה דברים שאינם בהישג ידו, הפתרון ... שלך עצמו הופך לצורך, וכך אפשר ליהנות מהחיים באופן מלא יותר. לסיכום, אליעד כהן מסביר שהמינימליזם הוא כלי מצוין להשתחרר מסבל, אך כאשר הוא הופך ... בחיים, מומלץ שיחפש דווקא את ההנאה דרך הדברים שהוא לא צריך, וכך הוא יוכל להעניק לחייו משמעות וטעם חדשים. האם מינימליזם מוביל לאושר? איך להיות ...
טוב ורע, הרצון להרגיש טוב ולא רע, איך לא להרגיש רע? האם לרצות להרגיש רע? איך לא לרצות להרגיש טוב? המרדף אחרי האושר, המרדף אחרי ההנאה, המרדף אחרי מילוי הרצון, המרדף אחרי הטוב, הדוניזם, איך נוצר רע? למה אני רוצה להרגיש טוב?
טוב ורע, הרצון להרגיש טוב ולא רע, איך לא להרגיש רע? האם לרצות להרגיש רע? איך לא לרצות להרגיש טוב? המרדף אחרי האושר, המרדף אחרי ההנאה, המרדף אחרי מילוי הרצון, המרדף אחרי הטוב, הדוניזם, איך נוצר רע? למה אני רוצה להרגיש טוב?
... הרצון להרגיש טוב ולא רע, איך לא להרגיש רע? האם לרצות להרגיש רע? איך לא לרצות להרגיש טוב? המרדף אחרי האושר, המרדף אחרי ההנאה, המרדף אחרי מילוי הרצון, המרדף אחרי הטוב, הדוניזם, איך נוצר רע? למה אני רוצה להרגיש טוב? מה המחיר של הרצון להרגיש כמה שיותר טוב? אדם שרוצה להרגיש טוב חייב להבין שיש לכך מחיר מסוים. הרצון להרגיש טוב, ליהנות, להיות מאושר, מלווה תמיד ביתרונות ובחסרונות. היתרון ברור: כאשר האדם מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, הוא יחוש הנאה גדולה יותר. אך החיסרון הוא שככל שהאדם ... הופך חזק יותר, כך האפשרות להתאכזב גדלה והסיכון להרגיש רע עולה בהתאם. למשל, אדם שקם בבוקר ואומר לעצמו: היום אני חייב ליהנות כמה שיותר, אומנם מגדיל את האפשרות ... משהו לא יקרה כפי שהוא רוצה. האם כדאי להפסיק לרצות להרגיש טוב כדי להימנע מסבל? לפי אליעד, אדם שיגיד לעצמו אני לא רוצה ליהנות, או לא אכפת לי אם אני מרגיש טוב או רע, לא יחוש יותר טוב. הוא פשוט ירגיש כלום, מצב של נייטרליות רגשית, ללא הנאה וללא סבל. הוא לא יסבול אבל גם לא יהנה. ... טוב ורע? אליעד מסביר שהמחשבה אני רוצה להרגיש כמה שיותר טוב וכמה שפחות רע היא זו שמזינה את כל המשחק של טוב ורע. הרצון ליהנות בפסגות (פיקים) מביא בהכרח גם לסבל ... או רע, או שינסה להימנע מהרצון להרגיש טוב או רע, ייצא לחלוטין מתוך המשחק של טוב ורע. הוא לא ירגיש סבל, אבל גם לא יחווה הנאה משמעותית. מצבו יהיה של נייטרליות ואדישות רגשית מוחלטת. האם קיימת דרך לחוות הנאה ללא סבל? לפי ההסבר של אליעד, אי אפשר ... הטוב מבלי להסתכן בחוויית הצד הרע. הדרך היחידה להימנע מסבל לחלוטין היא לא לרצות שום דבר, אך המחיר של מצב כזה הוא אובדן ההנאה והרגש באופן כללי. מהו הפתרון המעשי למי שרוצה להרגיש טוב בלי לסבול? למעשה, אליעד מדגיש שאין פתרון קסם שמאפשר רק ליהנות מבלי לסבול. מי שרוצה ליהנות מהחיים בפסגות הגבוהות ביותר חייב לקחת ... מידה. איך להרגיש טוב בלי לסבול? מה גורם לי להרגיש רע? למה הרצון שלי לא מתממש? האם אפשר לרצות להרגיש רע? מה המחיר של ההנאה? האם כדאי לרצות להרגיש טוב? ...
בודהיזם - מה בודהה *לא* ידע? לאיזו הארה בודהה *לא* הגיע? חלק 2
... צליל כלשהו, כדי לגרום לשכל שלו להידפק ולהתנוון. וכל שיטות הבריחה מהשכל, הן של אלו שאינם חכמים ושלא הצליחו להשתמש בשכל שלהם לטובה וליהנות מהמציאות. כי יש שיטות רוחניות רבות, שחרטו על דיגלן כי השכל הוא מקור הסבל. ועל האדם לברוח מהשכל של עצמו, כדי לא לסבול. והאדם מנוון את עצמו, כדי לא לסבול. אבל כאשר האדם מנוון את השכל שלו, על ידי זה הוא בסך הכל סובל פחות, אבל ליהנות כמובן הוא לא נהנה. כי ליהנות נהנים בשכל. כי כל ההנאות של העולם, הן מתרחשות בתוך השכל. כי ההנאה הגדולה ביותר, היא תובנה שהאדם מקבל שכל חדש ומבין את המציאות טוב יותר. וכל ההנאות שיש בעולם, גם הנאות חומריות, שורשן הוא בכך שהן גורמות לתת המודע של האדם להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרות כל ההנאות שיש בעולם. כי כאשר האדם נהנה מאיזו הנאה גשמית, בתת המודע של האדם מתרחש איזה תהליך שגורם לו להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרת אצל האדם ההנאה. ולכן גם ההנאות הגשמיות דועכות. כי לאדם נדמה שהדבר הגשמי יצר אצלו את ההנאה. ואז האדם רודף אחרי החיצוני הגשמי. אבל החיצוני הגשמי לא באמת יכול לייצר הנאה . כי ההנאה היא כולה רוחנית. וכאשר האדם רודף אחרי החיצוניות, על ידי זה כמות ההתחדשות הפנימית שלו, מהרדיפה הגשמית שלו, ההתחדשות ... ולכן האדם מרגיש שהדבר הגשמי מפסיק לעניין אותו. כי האדם מפסיק למצוא עניין, דהיינו, שכל והתחדשות, באותה הפעולה הגשמית. ובכל מקרה, ההנאה היא תמיד כאשר מתחדשת לאדם הבנה כלשהי. וחשוב להבהיר, כי בכל הדעות שיש בעולם יש בהן מן האמת. וגם כמובן בבודהיזם ובכל ... וגם בתפישה שאומרת ששורש הסבל הוא השכל, גם בזה יש מן האמת. אך הפתרון הוא לא לברוח מהשכל, אלא לזכך את השכל. כי השכל הוא כלי קיבול, גם להנאה וגם לסבל. כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב. וככל שהאדם יותר חכם, כך הפוטנציאל שלו לסבול גדל. אבל גם הפוטנציאל שלו ליהנות גדל. וכאשר האדם סובל מהשכל שלו, עליו להבין שהאמת היא טובה, ושאם השכל שלו יתיישר לפי האמת, אז לא רק שהוא לא יסבול, אלא ... הרגשית שלו. ולכן האדם מרגיש טוב אחרי שהוא מתחיל לתרגל מדיטציות וכיוב. אבל מצד האמת, הבודהיזם הוא סבל, בדיוק כמו שההפך של הבודהיזם (הדוניזם), גם הוא סבל. וגם הבודהיסט בתוך ליבו מקנא בהדוניסט. כי הבודהיסט אומנם לא סובל כמו ההדוניסט, אבל הוא גם לא נהנה כמו ההדוניסט. והבודהיסט בתוך ליבו משתוקק למצוא את הדרך ליהנות מהחיים, בלי לסבול מהם. אבל אין לו את הדרך הזאת. ולכן הוא בורח אל הבריחה מהסבל. אבל זו לא השלמות. כי השלמות כפי שכבר ביארתי, היא היכולת להכיל את ההפכים. דהיינו, שהאדם ידע להיות גם בודהיסט וגם הדוניסט בו זמנית. דהיינו, מצד אחד גם ליהנות מהחיים הרגילים של העולם הזה, וגם לאזן אותם עם האמת שנמצאת בבודהיזם. בין כך ובין כך נסכם ונאמר, כי ליהנות זאת מומחיות. ומצד האמת גם הבודהה משתוקק ליהנות. כי אם לבודהה לא היה חשוב ליהנות, ממילא הוא לא היה סובל. והסבל נוצר רק בגלל הרצון ליהנות. והבודהה לימד איך לא לסבול. אבל הוא לא לימד איך ליהנות. והבודהה הסביר לאדם איך לא להיפגע מהעולם, אבל הוא לא התמודד עם שורש הרצון של האדם ליהנות. וגם הבודהה עצמו רצה
סגפנות / נהנתנות / רוחניות - מה יותר קשה מאשר סגפנות?
... נהנתנות רוחניות - מה יותר קשה מאשר סגפנות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי חלק מהאנשים שמוגדרים כרוחניים, דוגלים בגישה סגפנית, שעל ... האושר, כל אחד כזה מסגף את עצמו ברמה אחרת ובצורה אחרת. כמו כן, מקובל לחשוב שאנשים סגפנים הם אנשים יותר רוחניים. כי אדם שהוא נהנתן, הוא נתפס כאדם גשמי ולא רוחני, אדם שהולך אחרי תאוותיו. ואילו האדם הרוחני שמסגף את עצמו, הוא נחשב לאדם רוחני, שמסוגל לשלוט ... ושמסוגל להתגבר על החומריות שלו וכולי. ואם נתבונן היטב על העניין, נראה כי בעצם אין הבדל בין אדם שמסגף את עצמו לבין אדם שעוסק בנהנתנות. וכאשר אנחנו אומרים שאין הבדל, אין הכוונה לומר שאחת מהאפשרויות טובה יותר מהאפשרות השנייה. אלא הכוונה לומר, שדרך הסגפנות ודרך הנהנתנות, שתיהן טובות ולא טובות באותה המידה. ואם נסתכל על פנימיות המחשבה של האדם הרוחני שעוסק בלסגף את עצמו, נראה שהוא לא שונה בשום צורה מהאדם שעוסק כל היום בלחפש הנאות שונות, ובלמלא את תאוותיו ואת תשוקותיו. ולמרות שכלפי חוץ נדמה שהאדם הרוחני והסגפן, הוא כובש את יצרו והוא שולט ביצרו והוא ... הוא לא שונה בשום צורה, מהאדם השני שכל היום רודף אחרי תאוותיו. ולמה אין הבדל בין שני האנשים האלו? תשובה: משום ששניהם עוסקים בנהנתנות וברדיפה אחרי התשוקות שלהם. אלא, שלאחד מהם יש תשוקות מסוג אחד, ולשני יש תשוקות מסוג אחר. אבל גם מי שכל היום מהנה את ... כל הזמן בסיפוק עצמי ובמילוי התשוקות והתאוות שלהם. ואם נתבונן היטב על פנימיות המחשבה של האדם שמסגף את עצמו, נראה שכמו שקשה לנהנתן לסגף את עצמו, כך קשה לסגפן, ליהנות. והנהנתן נהנה מסוג אחד של הנאה, והסגפן נהנה מסוג אחר של הנאה. וכמו שהנהנתן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, כדי לסגף את עצמו בצורה כלשהי, כך הסגפן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, באותה העוצמה בדיוק, כדי ליהנות ולגרום לעצמו הנאה. ואם נתבונן היטב, בין אם האדם עוסק בסגפנות ובין אם האדם עוסק בנהנתנות, הרי שיכול להיות מצב שבו שניהם סובלים באותה המידה. כי ישנם מצבים שבהם הנהנתנות של האדם, היא ביטוי לבריחה עצמית של האדם. והאדם שלא מסוגל ליהנות מהחיים הפשוטים כפי מה שהם, והאדם שלא יודע להפיק את טעם החיים מהדברים הפשוטים ומתחושת ההרמוניה עם המציאות, הוא בורח אל הנהנתנות כדי להפיק עבור עצמו רגעי הנאה. אבל, גם האדם שעוסק בסגפנות, גם הוא לא אדם רוחני באמת. כי גם הוא עוסק בלברוח מהחיים, וגם הוא לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים. וכאשר האדם לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים כפי מה שהם, על ידי זה האדם מתחיל לנהל עם עצמו מאבק פנימי, שבא לידי ביטוי בכך שנדמה לאדם שהוא צריך לסגף את ... דהיינו, כאשר האדם לא נלחם בעצמו, אלא פשוט פועל על פי השכל וההיגיון הישר, בלי לסגף את עצמו יותר מידי ובלי לרדוף כל הזמן אחרי הנאות שונות. והשלמות היא לחיות בשלום עם המציאות. ולחיות בשלום עם המציאות, פירושו גם לחיות בשלום עם עצמך. ומי שלא מסוגל לקבל את ... ומי שלא אוהב ולא מקבל את עצמו, לא יתכן שהוא אוהב את המציאות כולה, שהוא עצמו חלק ממנה. והשלמות היא, כאשר האדם מסוגל להרגיש הנאה וליהנות ממנה, וגם להרגיש סיגוף וליהנות ממנו. זא, אם האדם בורח לצד אחד יותר מאשר לצד אחר, הרי שהוא בעצם עוסק בבריחה, וזו לא השלמות. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח לשום צד יותר מאשר לצד אחר. וכאשר הוא מפיק את ההנאה שלו, לא מהפעולה עצמה של הסגפנות נהנתנות, אלא מעצם תחושת החיבור וההרמוניה של האדם עם המציאות. ומי שהוא סגפן, ומי שחושב שהאדם צריך לסגף את עצמו כדי להגיע להארה ... לסגף את עצמו בצורה הבאה. והיא, על ידי זה שהוא ינסה להשתחרר מהרצון שלו לסגף את עצמו. כי כמו שקשה לאדם הרגיל לסגף את עצמו, כך ההנאה היא הסיגוף הכי גדול עבור זה שרוצה לסגף את עצמו. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח משום דבר. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו הנאה, הרי שזו אינה שלמות. ואם הסגפן רוצה לסגף את עצמו, אז באפשרותו לסגף את עצמו בכך שהוא ינסה למצוא את הטוב שיש בכל דבר, ושילמד להפיק הנאה גם מהנאות גשמיות, בלי לברוח מהחיים. ונסכם: השלמות היא כאשר האדם נהנה מעצם תחושת ההרמוניה והחיבור שלו עם המציאות, שאז הוא לא צריך ...
רוחניות / חומרנות - מהן 2 הבעיות של אנשים שמנסים להיות רוחניים / חומריים?
... שהוא לא מכיר שום דבר שהוא לא רוחני. וכך גם להפך, כי שלמות החומריות, היא כאשר האדם לא צריך לחפש יותר הנאות גשמיות, מאחר שהכל נתפש בעיניו כדבר גשמי. כי מי שמגיע לחומריות אמיתית, הוא מפיק הנאה ממשית ושלמה מכל דבר שיש בעולם, והוא לא צריך לחפש דווקא דבר כלשהו כדי להפיק את ההנאה שלו. כי אצלו הכל זה הנאה ממשית באותה המידה ממש. ויחד עם זאת, כל אדם בחייו שואף להגיע אל שלמות כלשהי. בין אם זו ... השנייה שבה האדם נתקל, היא שככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הוא פחות מסוגל מבחינה רגשית, להפיק הנאה מדברים גשמיים. ובכלל, ככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הדברים הגשמיים פחות מעניינים ... צריך להתחדש, וזה לא קל, בפרט כאשר מתקרבים אל הסוף. וכך הוא גם בגשמיות. כי ככל שהאדם רודף יותר אחרי הנאות ונהנתנות, כך גם הוא בכל פעם מנסה להתחדש. כי הדברים כבר פחות מרגשים אותו. ובהתחלה כאשר האדם מתחיל לגלות את הנאות החיים, אז גם הוא מרגיש סוג של הארה חומרית, כי הוא מגלה את הכיף שיש בהנאות החיים. אבל גם הוא צריך להתחדש. וגם לו קשה להתחדש. בדיוק כמו אדם רוחני שרודף אחרי ... מתרחק מהדברים הגשמיים. דהיינו, כי מי שרוצה להגיע להארה רוחנית, בעיניו הוא מבין שהוא צריך להתרחק מהנאות העולם הזה. כי הנאות העולם, הן לא נתפשות עבורו כהנאה רוחנית אין סופית וכולי. וכדי להתקדם רוחנית, לשם כך האדם צריך להתרחק מהגשמיות. וככל שהאדם ... שהוא מאפשר לאדם להתקרב אל הרוחניות שבו. אבל מהצד השני, הדבר הזה גורם לאדם שהוא פחות יהיה מסוגל ליהנות מדברים אחרים. כי בעולם שלנו יש גם גשמיות וגם רוחניות. וכאשר האדם מתקרב אל הרוחניות, הוא ... את עצמו מלהתחבר רגשית לדברים גשמיים. וככל שהאדם רודף יותר אחרי רוחניות, כך הוא מונע מעצמו את היכולת ליהנות משאר הדברים שיש בעולם. כי העולם שלנו הוא אין סופי. ויש בו אין סוף אפשרויות להפיק ממנו הנאה מושלמת. רוחנית וגשמית כאחד, בצורה מושלמת. אבל כאשר האדם לא יודע איך להפיק הנאה רוחנית אין סופית, מכל דבר שיש בעולם, אז הוא מנסה להתחבר לצד הרוחני שבו. וכאשר האדם מנסה להתחבר לצד הרוחני, אז הוא מתרחק מהצד הגשמי שבו. ועל ידי זה הוא לא מסוגל ליהנות או להתעניין או להתחבר לדברים גשמיים אחרים. והדבר הזה הוא מגבלה. כי האדם מפסיק להתעניין בדברים אחרים. והדבר הזה מגביל את האדם ואת היכולת שלו לאהוב וליהנות. וכך הוא גם אצל האדם החומרי. שככל שהוא רודף יותר אחרי החומרנות, כך הוא צריך למקד את עצמו יותר בחומרנות. וכך היכולת שלו להפיק הנאה גם מדברים יותר מופשטים, היא הולכת וקטנה. כי האדם מתרגל להפיק הנאה רק מדברים מסוימים, והוא מתרחק מהיכולת שלו ליהנות מעוד מצבים שונים. ונמצא אם כן, כי יש כאן 2 בעיות. הראשונה היא של הקושי להתחדש. והשנייה ... האלו, יש פתרון אחד. והוא שעל האדם להבין, שהשלמות נמצאת בכל דבר. והשלמות הרוחנית, היא היכולת להפיק הנאה רוחנית מושלמת, מכל דבר שיש בעולם. ושלמות הגשמיות, היא כאשר האדם מסוגל להפיק הנאה ממשית, מכל דבר שיש בעולם. כך שבשלב הראשון, על האדם להבין, שמה שהוא באמת מחפש, זה לא ... ולהתקרב אל הרוחניות, אלא מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב אל הרוחניות שיש בתוך הגשמיות. וכיוב להפך, גם הנהנתן, מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב אל ההנאה החומרית, שיש בתוך הדברים שאינם חומריים. כך שבשלב הראשון על האדם להבין, שהוא לא מנסה ... הוא מנסה בעצם להתחבר לצד השני. וכאשר האדם רודף אחרי רוחניות, הרי שהוא בעצם רודף אחרי היכולת להפיק הנאה רוחנית מדברים גשמיים. כך שמי שרודף אחרי רוחניות, הוא בעצם רודף אחרי שלמות הגשמיות. כי הוא רוצה להיות מסוגל להפיק הנאה רוחנית שלמה, מכל דבר גשמי. וגם להפך, מי שרודף אחרי גשמיות, הוא בעצם רודף אחרי רוחניות. כי הוא רודף אחרי היכולת להפיק הנאה גשמית, מכל דבר שיש בעולם, דהיינו, גם מדברים רוחניים. כי האדם הגשמי, מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים מופשטים ולא חומריים. וכאשר הוא משפר את היכולת שלו להפיק הנאה גשמית, הוא בעצם שואף לשפר את היכולת שלו להפיק הנאה מדברים רוחניים. ואחרי שהאדם מבין את מה שהוא באמת מחפש, עכשיו עליו להבין שהשלמות נמצאת ...
הנאה - למה קשה ליהנות? איך ליהנות מכל דבר? איך ליצור הנאה? איך ליהנות מהחיים יותר?
הנאה - למה קשה ליהנות? איך ליהנות מכל דבר? איך ליצור הנאה? איך ליהנות מהחיים יותר? מי שיתבונן בעניין יראה, שכל אדם רודף כל הזמן אחרי הנאות. וגם מי שנדמה לו שהוא מתנזר מהעולם והוא מסגף את עצמו, ושאין לו עניין בהנאות, הרי שהוא בסך הכל רודף אחרי הנאות מסוג אחר. אבל כל בני האדם בעולם, הם נהנתנים, וכולם מנסים כל הזמן ליהנות. אאכ האדם הוא מגיע לשלמות ההנאה, שאז ההנאה רודפת אחריו, והוא כבר לא צריך לרדוף אחריה. ומי שיתבונן בעניין יראה, שמאוד קשה לאדם למצוא הנאה. כי אם זה היה ככ קל, הרי שכולם היו נהנים כל הזמן. וליהנות בחיים צריך לדעת. ולא כל אחד יודע ליהנות. ומי שיודע איך ליהנות מכל דבר, הוא מאושר אמיתי. משום שהוא מפסיק לחפש את האושר. כי האושר הוא ההנאה המתמדת והאין סופית. ומי שיודע ליהנות מכל דבר, הוא מאושר באמת, כי הוא כבר לא רודף אחרי האושר. והשאלה הנשאלת היא, מהו שורש הקושי ליהנות? מדוע קשה ככ ליהנות? ולמה לא משנה מה יהיה לאדם, עדיין הוא לא ירגיש שלמות של הנאה? כי לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר כלשהו. והשאלה היא, מהו שורש עניין החסר והקושי ליהנות? איך להגיע להנאה שלמה? וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון כלשהו. משום שכל דבר שיש בעולם, הוא לא כל שאר הדברים ... שהוא לא. כי הבודהיסט לדוגמה, שהוא מתנתק רגשית מכל דבר, הוא ירגיש את החסר של האהבה. כי הוא קשה לו לאהוב דברים ברמה עוצמתית, משום שאסור לו להקשר רגשית. ומי שהוא הדוניסט ונהנתן, גם הוא ירגיש את החסר של הפרישות. כי הוא ירגיש שהוא תלוי רגשית בדברים השונים, והוא ירגיש ... שיש בעולם, הוא חסר את כל שאר הדברים. ומי שיש לו הכל, אז משעמם לו. ומי שאין לו כלום, גם הוא לא טוב לו. כך שתמיד האדם מרגיש חסר כלשהו. ושורש עניין הקושי של האדם ליהנות בחיים, הוא בכך שבכל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון מצד ישותו. כי הישות של הדבר, מפרידה את הדבר מכל שאר הדברים, וזה החיסרון שלו. ולכן, קשה ככ ליהנות. אבל אף על פי כן, יש דרך ליהנות. וליהנות בשלמות. ולהפיק הנאה בשלמות מכל דבר. ואיך? כי כל הדברים שבעולם, למרות שהם נפרדים זה מזה, הרי שיש גם משהו מאחד בין כל הדברים. כי כל הדברים שיש בעולם, מצד הפנימיות שלהם, הכל אחד והם כולם אחד. ובכל דבר שיש בעולם, כלולים בו כל שאר הדברים שיש בעולם. וכדי ליהנות בשלמות מכל דבר, לשם כך על האדם להתחבר לנקודה הפנימית שיש בכל דבר, שהיא מחברת את הדבר עם כל שאר הדברים. וכאשר האדם מתחבר לנקודה הפנימית שיש בכל דבר, על ידי זה האדם מתחבר אל השלמות שיש בכל דבר, והאדם יכול להפיק הנאה שלמה מכל דבר. והדרך להגיע לנקודה הפנימית הזאת, היא על ידי זה שהאדם מחפש את האחדות שיש בין הדברים. דהיינו, על ...
הסוד של ההפכים - מהו הסוד שאחראי ל*כישלון* של *כל* השיטות הרוחניות שיש בעולם?
... לא יכול לאזן את עצמו ולחשוב שהוא ילד קטן וליהנות מהחיים כמו ילד קטן. ומי שאין לו כסף, גם הוא לא יכול לאזן את עצמו ולהרגיש כאילו הוא הכי עשיר בעולם. וכל שכן שהדבר ... שיש בעולם. כי הבודהיזם לדוגמה הוא ההפך של ההדוניזם (נהנתנות). ובכל אחת מהשיטות, יש חיסרון ויתרון. ומי שהולך בדרך אחת כלשהי, הוא מפסיד את היתרון של הדרך ... באמת רק אחד מהצדדים היה צודק, זא אם לדוגמה רק ההדוניזם היה צודק, הרי שכל הבודהיסטים היו מגלים את השקר שיש בדרך שלהם, והולכים להיות הדוניסטים. ואם ההדוניזם היה שקר מוחלט, אז כל ההדוניסטים בעולם, היו הופכים להיות בודהיסטים. אך לא כך הוא הדבר. כי בכל דרך יש יתרונות וחסרונות. שזה בעצם אומר שבכל דרך אין ...
הסוד של ההנאה האין סופית - מהו הסוד שאותו *שום* שיטה רוחנית *לא* גילתה?
... של ההנאה האין סופית - מהו הסוד שאותו שום שיטה ... על כל השיטות הרוחניות שיש בעולם ללא שום יוצא מן הכלל, יראה משהו מאוד מעניין, והוא שאין אפילו לא שיטה רוחנית אחת בכל העולם כולו, שמסוגלת להציע לאדם דרך כלשהי כדי להשיג הנאה אין סופית שמתחדשת וגדלה כל הזמן, כאן ... יכול לבדוק את נכונות הדרך שבה הוא הלך. ומי שיתבונן היטב יראה, כי את כל הדרכים הרוחניות שיש בעולם ניתן לחלק למספר קטגוריות שונות. כי יש שיטות רוחניות שמבטיחות לאדם הנאה רוחנית אין סופית, הנאה שכל הזמן מתחדשת וגדלה עד אין סוף, אבל שום שיטה לא מראה לאדם איך הוא יכול להשיג את ההנאה הזאת כאן בעולם הזה בזמן אמת. ובנוסף על כך, גם אלו שמבטיחים לאדם אושר אין סופי והנאה אין סופית, גם הם עצמם מודים שהם עצמם עוד לא השיגו באופן אישי את ההנאה הזאת. אלא הם מודים שהם רק מאמינים שיש הנאה גדולה כזו, אך הם עצמם מודים שהם לא ראו אותה מעולם. ומאחר שהם לא חוו באופן אישי את ההנאה הגדולה שאותה הם מאמינים ומקווים שהם ... שום דרך לבדוק האם השיטה הזאת עובדת או לא, משום שאף אחד לא יכול להעיד שהוא הגיע לסוף ולקצה של הדרך הרוחנית הזו, ושהוא אכן מסוגל להתחייב עבור כל אחד ואחד, שגם הוא יגיע להנאה האין סופית הזו. ומי שהוא פיקח, הוא רוצה ... הולך אחרי כסילים אחרים שהולכים כעיוורים בחושך, בלי להבין מה בדיוק המטרה והתכלית שאליה הוא רוצה להגיע בסוף הדרך. וזה בעצם היה סוג השיטות הרוחניות הראשון, שמציע לאדם הנאה רוחנית אין סופית, של התחדשות מתמדת כל ... הארה רוחנית, שבה האדם חווה סוג של נירוואנה ושל שחרור מכל הרצונות החומריים שלו וכיוב. ויש גם את הסוג ההפוך, שגם הוא מציע לאדם תשלום במזומן בעולם הזה, והתשלום הוא של הנאות (עע הינדואיזם) שאותן האדם משיג ונהנה מהן כאן בחייו בעולם הזה. ומי שיתבונן היטב על השיטה האחרונה, שהיא שיטת ההנאה שאחריה רודפים רוב העולם, יראה שמצד האמת רוב העולם רודפים אחרי עצב מתוק של ליצן עצוב. כי כולם יודעים שההנאות של העולם הזה, הן לא יותר מאשר סמי הרגעה לדיכאון ולתחושת חוסר השייכות ותחושת הריקנות הקיומית של האדם. כי כל ההנאות של העולם הזה ביחד, לא יכולות למלא את נפש האדם. ואין אדם אחד בעולם שהגיע או מגיע לסיפוק רגשי מלא מההנאות שיש לעולם הזה להציע. כי כל הדברים שיש בעולם הזה, כולם מוגבלים ביכולת שלהם לייצר הנאה עבור האדם. וכאשר האדם רודף אחרי ההנאות של העולם הזה, הוא יודע מראש או שהוא ... בהמשך, שהוא בעצם רודף אחרי דיכאון מתוק, שבו אין לאדם מושג למה הוא חי, אבל הוא ממשיך לעבוד כי אין לו מושג מה לעשות עם עצמו. והאדם מגיע לנקודה שבה הוא ממשיך לרדוף אחרי הנאות העולם הזה, כדי לא להשתעמם לגמרי. וכל יום שעובר על האדם, הוא מרגיש יותר ויותר תחושת ריקנות. כי האדם מגיע לנקודה שבה גם ההנאות של העולם הזה כבר לא ממש מעניינות אותו. ... שחסר להם משהו. והמשוגעים הגדולים ממשיכים לרוץ אחרי היעד הבא, ולא קולטים את התרמית, שגם כאשר הם ישיגו את מה שהם רוצים, גם אז הם לא יהיו מאושרים וכולי. כך שהשיטה של הנהנתנות, לחלוטין אי אפשר לומר שהיא אכן משהו ... כי ככל שהאדם נהנה יותר מענייני העולם, כך הוא מתקרב לנקודת המיצוי, שבה הוא יתחיל להרגיש ריקנות ודיכאון. ובכל מקרה, ברור לכל אחד, שתפישת החיים הזאת של המרדף אחרי ההנאות, ברור לגמרי שהיא לא יכולה להציע לאדם הנאה אין סופית, שמתחדשת כל הזמן וכולי. ויש ... אין סופית, וכשקט נפשי, וכהארה רוחנית, וכמקום שיש בו רק רוגע ושלוות נפש. והן מציעות לאדם להשיג את כל הדברים האלו כבר כאן בעולם הזה. אבל, גם השיטות האלו לא מציעות לאדם הנאה אמיתית מהחיים. כי ליהנות מהחיים, זאת המומחיות הגדולה ביותר. כי כאשר ילד קטן נכנס לגן המשחקים, הוא חווה הנאה גדולה מאוד. וכאשר ילד קטן רואה ממתקים, הוא חווה הנאה גדולה מאוד. וכאשר מביאים לילד קטן איזה צעצוע, הילד חווה הנאה גדולה מאוד. ואת כל ההנאות האלו, שום שיטה רוחנית בעולם לא מציעה לאדם ליהנות מהן כאן בעולם הזה. כי אין שום שיטה ...
מוטיבציה בעבודה, התמדה בעבודה, קריירה, נחישות, הצבת מטרות ויעדים, חוסר מוטיבציה פנימית, שאפתנות, להציב מטרות
מוטיבציה בעבודה, התמדה בעבודה, קריירה, נחישות, הצבת מטרות ויעדים, חוסר מוטיבציה פנימית, שאפתנות, להציב מטרות
... מוטיבציה להמשיך לעבוד. אליעד מחדד שאפשר להסתכל על זה בצורה אחרת. היוונים הקדמונים נהגו לאכול, להקיא ואז לאכול שוב. אליעד אומר שלמרות שזה נשמע כמו דוגמה לאנשים נהנתנים, בפועל מדובר בהתנהגות של אנשים שלא באמת מסוגלים ליהנות ממה שיש להם, כי הם כל הזמן עסוקים בחיפוש ... או אינה מותאמת ליכולות ולרצונות הפנימיים של האדם, יכולה להוביל לתוצאה הפוכה - הרגשה תמידית של חוסר סיפוק או אומללות, מאחר שהאדם תמיד ירצה יותר ולא יהיה מסוגל ליהנות מההישגים שהשיג. האם להציב מטרות קטנות ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הדוניזם
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הדוניזם, איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להצליח בזוגיות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למצוא זוגיות? איך לשתול מחשבות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך לנהל את הזמן? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך לפרש חלומות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך לשנות תכונות אופי? איך לקבל החלטות? איך ליצור אהבה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להיגמל מהימורים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: הדוניזם, איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? דיכאון? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות מאושר? האם הכל אפשרי? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה העולם קיים? למה יש רע בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? האם אפשר לדעת הכל? מי ברא את אלוהים? איך להנות בחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצר העולם? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי להרזייה, קואצ'ינג לילדים, מאמן לזוגיות בתחום הדוניזם - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 12_08_2025 השעה 12:52:30 - wesi4