ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה בחירה ✔בחירה חופשית - רצון חופשי - מבוא ✔בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שמעשיו של האדם והחלטותיו... - ידע להצליח התחייבות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨בחירה חופשית - רצון חופשי - מבוא
בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שמעשיו של האדם והחלטותיו הם פרי רצון עצמאי ובן - חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות עליונים. לפי תפיסה זו לאדם יש כושר החלטה וחופש בחירה לגבי מעשיו והאפשרות לשלוט בהם, ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו.

בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה הפטליסטית שלפיה גורלו של האדם קבוע מראש, וכן ההשקפה הדטרמיניסטית, הרואה סיבה טבעית לכל מאורע והעדפה. תפיסות אלו רואות את האדם כמי שנשלט על ידי כוח חיצוני, עליון, אלוהי או טבעי, אשר קובע באופן מוחלט את התנהגותו וגורלו בחייו, ולפרט אין אפשרות לשנות עובדה זו.

לשאלה זו קיימות השלכות דתיות ואתיות. מצד אחד, הדתות המונותאיסטיות הכפיפו לשליטת האל כל מאורע, וייחסו לו גם את בחירותיו של האדם, ומאידך, אחד העקרונות העומדים בבסיס האתיקה הוא שהאנושות נתבעת על מעשיה ונדרשת לתת עליהם דין וחשבון, ועקרון זה מבוסס על אחריותו של האדם על מעשיו ובחירתו החופשית בהם.

בחירה חופשית בפילוסופיה הכללית

הסתירות הקיימות בין מה שנראה כמחייב את עקרון הבחירה החופשית, מתוך האתיקה ומתוך התחושה האישית של האדם כבוחר מרצונו, לבין מה שנראה כשולל את עקרון הבחירה החופשית, כמו עקרון הסיבתיות ועוד, הובילו הוגים רבים למסקנות המניחות בחירה חופשית יחסית ולא מוחלטת.

בעיית הבחירה החופשית כוללת צרור בעיות העולות מתוך סתירות, אמיתיות או מדומות, בין תחושות אינטואיטיביות שונות ומערכות אמונות:

בעיות

התחושה האינטואיטיבית - חופשיות וסיבתיות

לעתים באופן אינטואיטיבי אנו סבורים כי לפחות לעתים אנחנו יכולים לבחור אם לפעול בדרך מסוימת או לא. מצד שני, חלקנו סבורים באופן אינטואיטיבי שהטבע הוא אחיד, ושלכל מאורע ישנם סיבות ותנאים הגורמים לו, וכך אנחנו רואים גם את מעשינו כמושפעים מטבענו המולד ומהסביבה שהשפיעה עליו. שתי התחושות הללו סותרות זו את זו, כיוון שהראשונה מניחה חופש רצון והשנייה מניחה סיבתיות.

מערכות אמוניות - אחריות וגורל

מערכת האמונות שלנו מקבלת שאדם אחראי על מעשיו, והוא נושא באחריות לפעולות שעשה או נמנע מלעשות. על פי הגישה האינטואיטיבית, אחריות זו היא גם המצדיקה את מערכת הענישה והשכר. מצד שני, קיימת תחושה עמוקה המאמינה בגורל ובפטליזם, ורואה את מעשיו של האדם כנקבעים על פי כוח שלא ניתן לעמוד מפניו. אך אם מעשיו של האדם נקבעו מראש, נראה כאילו אין הצדקה לשכר ולעונש. אם הכוכבים קובעים שאדם יעשה מעשה פשע, הוא אינו אחראי למעשה, ואין לדרוש ממנו דין וחשבון. במיוחד חזקה הטענה הזאת בהקשר הדתי: אם אלוהים ברא אדם כך שיפשע, לא נכון שיענישו אחר כך.

דחייה של עקרון הדטרמיניזם אינה פותרת את בעיית האחריות והצידוק לענישה, כיוון שאם מעשי האדם אינם מושפעים מסביבתו, ואין להם סיבות, הרי שהם אקראיים, ואין אחראי כלשהו שאפשר להטיל עליו את האחריות למעשה ולהענישו על כך. לא ניתן להיות אחראים למה שקורה באופן אקראי.

טיעון הבטלן (The idle argument)

אמונה בסיסית של האדם היא שניתן להחליט על העתיד, בעוד שלא ניתן לשנות את העבר. אולם דטרמיניזם פירושו שקילות בין אירועי עבר לבין אירועי עתיד. אם כן, אירוע א' בעתיד יכול להיות שקול לאירוע ב' בעבר - את אירוע א' אפשר לקבוע (לשנות) בעוד את אירוע ב' אי אפשר.

את שמו קיבל טיעון הבטלן מדוגמה קונקרטית למצב מסוג זה. נאמר שאני עומד להיבחן מחר. מישהו חכם, עם יכולת ניבוי בלתי מוגבלת, ניבא את הציון שאקבל (הציון הוא אירוע א'), וכתב את הציון בפתק (הכתוב בפתק הוא אירוע ב'). את הכתוב בפתק אינני יכול לשנות, ומכיוון שאני בטוח שהוא זהה לציון שאקבל, גם את ציון הבחינה לא אוכל לשנות. אם כן, כדאי לי להתבטל (ולגלות מחר שהכתוב בפתק, כמו גם הציון האמיתי, הוא "נכשל").

בפרדוקס ניוקום השתמש ניוקום באותו טיעון, בכיוון הפוך: אם אני יכול לקבוע את אירוע א' (הציון) אני יכול לקבוע גם את אירוע ב' (הכתוב בפתק). בפרדוקס אירוע א' הוא ויתור על סכום כסף מסוים (לצורך המחשה 100 דולר), ואירוע ב' הוא סכום כסף גדול יותר (נאמר 1,000 דולר) שניתן לבוחר בעבר (נאמר, הושם בחשבון הבנק שלו, בלי שיוכל לדעת אם הושם או לא). אם החכם ניבא שהבוחר יוותר על 100 הדולר, הוא שם בחשבון הבנק של הבוחר 1,000 דולר. הפרדוקס הוא בכך שהבוחר יכול עתה לקבוע את העבר באמצעות בחירתו, להשפיע על קיום 1,000 הדולר בחשבונו.

עמדות ונסיונות פתרון

למכלול בעיות אלו לא ניתן בפילוסופיה פתרון מוסכם, ואף אין פתרון המתקרב להסכמה. הנסיונות לפתרון הועלו מראשית הפילוסופיה, כך, לדוגמה, סברו הסטואים שקיימת שרשרת מוחלטת של סיבתיות אוניברסלית המכונה הימרמני, וגם תהליך החשיבה של האדם קשור לתהליך הסיבתי, אך במקביל קיימת הבחנה בין ההימרמני לבין הנפש הפנימית, כיוון שההימרמני קובע רק סיבה משוערת לכל מעשה, והנפש הפנימית קובעת את הסיבה העיקרית למעשה. את העמדות השונות ניתן לסווג כך:

דטרמיניסטים

פילוסופים רבים נקטו "דטרמניזם קשה" שלפיו לכל מאורע יש סיבה קבועה מראש. בין פילוסופים אלו נמנה דמוקריטוס, שהשתייך לאסכולה האטומיסטית בפילוסופיה הקדם - סוקרטית. דמוקריטוס טען שתנועת האטומים ומיקומם היא שרירותית מבחינת תכליתה, והכרחית מבחינת סיבותיה. כמו כן, על פי תפיסתו של הפילוסוף היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה, ההשקפה שהאדם הוא בעל חופש בחירה היא, במלים אחרות, ההנחה שרצונו של האדם אינו כפוף לחוקיות הכללית השלטת בטבע. יוצא שעל פי הנחה זו, הרצון מתחיל שרשרות סיבתיות בלי שהוא עצמו יהיה חוליה בשרשרת כזאת. לתפיסתו הדבר מהוה אבסורד. על פי תפיסתו כל רצון הוא אירוע נפשי, ובתור שכזה הוא נקבע על ידי סיבות נפשיות קודמות. בתור דוגמה לכך שמקורה של הטעות הוא מחוסר ידיעה אמר שפינוזה: כל עיקרה של הדעה בדבר הרצון החופשי מקורה בכך שהאדם יודע את מעשיו, אך על סיבתם אינו חושב אפילו בחלום.

ליברטריאנים

הפילוסופים הסבורים שהדטרמיניזם אינו מתיישב עם חופש הרצון, ולכן שוללים או מחלישים את התזה הדטרמיניסטית, נקראים בדרך כלל ליברטריאניסטים, ולדבריהם ידיעת הסיבתיות מוגבלת. אריסטו ואפיקורוס טענו שחופש הרצון נמצא במרווח הקטן שמותירה אי הידיעה על הסיבתיות: אמנם אפשר לנבא הרבה, אך לא הכל. כיום יש המוצאים את המרווח הזה בעקרון האי - ודאות הקוואנטי. המפורסם בין הטוענים כך הוא רוג'ר פנרוז, בספרו The Emperor's New Mind, שבו הוא טוען שחופש הרצון נמצא באי האפשרות לנבא יריות פוטון בודדות בניורונים במוח

. אך הסברים אלו לא נחלו הצלחה רבה בפתרון בעיית האחריות והפיכתה לבת - הבנה.

קומפטיבליזם

הובס, יום, מיל ורבים בעקבותיהם, טענו שאין כל ניגוד בין דטרמיניזם וחופש בחירה. מקור תחושת הניגוד בין השניים הוא בטעות. חופש בחירה אינו מנוגד לדטרמיניזם, אלא לכפייה מבחוץ. מעשיו של אדם יכולים להיות כפופים לחוקים, ובכל זאת הוא יחוש חופשי, משום שמעשיו אינם נכפים עליו. הדבר דומה לחוקי הטבע, שהם מתארים כיצד דברים נעים אך אינם כופים עליהם לנוע, כך גם מעשי האדם מתוארים על ידי הסיבתיות, אך היא אינה כופה על האדם את דרכי הפעולה.

כוחו של טיעון זה יפה רק כנגד הרכיב הראשון של בעיית חופש הרצון, כלומר התחושה האינטואיטיבית של ניגוד. הוא אינו תופס לגבי טיעון הבטלן, שמציג סתירה מוגדרת היטב בין דטרמיניזם וחופש בחירה, וכן אינו רלוונטי לבעיית האחריות.

טיעון כנגד בעיית האחריות

מוריץ שליק, בספרו "בעיות באתיקה", טוען ששכר ועונש הם מכשירים בידי החברה שנועדו לעצב התנהגות, ואין להם דבר עם חופש הבחירה. למעשה, המכשיר הזה יעיל בדיוק משום שהחלטותיהם של בני אדם כפופות לחוקים. הציפייה לשכר ולעונש הופכת לחלק ממניעיהם של בני האדם.

טיעון בדבר האחריות, שמכיל תובנה בדבר תופעת מעגליות שחבויה בבעיה, מופיע בסיפור הומוריסטי מימי הרומאים. אדם עמד להלקות עבד שסרח. העבד, שהכיר את נטיותיו הפילוסופיות של אדוניו, אמר "אינני אשם, כתוב היה בכוכבים שאחטא". האדון השיב "נכון. וכתוב גם בכוכבים שאלקה אותך".

בחירה חופשית בפסיכולוגיה

שלוש התאוריות הפסיכולוגיות המרכזיות של המאה ה - 20 דוגלות באופן יסודי בחוסר בחירה חופשית: האדם אינו מחליט לפתח מחלות נפש, אלא הן נגרמות באופן מכניסטי. על פי הגישה הפסיכואנליטית, תת - המודע של האדם גורם לו לפתח הפרעה נפשית. על פי התאוריה ההתנהגותית המנגנון האחראי לפיתוח מחלות הנפש הוא מנגנון ההתניה (קישור התנהגות עם אירוע או מצב באופן לא רציונלי). על פי הגישה הביולוגית, חוסר איזון כימי במוח הוא האחראי להתפתחות מחלות הנפש.

לעומתן, קמה במאה ה - 21 תורת הבחירה הרציונלית בפסיכופתולוגיה. על פי תורה זו, האדם מפתח את ההפרעות הנפשיות באופן רציונלי, כיוון שהן עוזרות לו להסיח את דעתו ממצבי לחץ או דיכאון, וכן לקבל סיוע והקלות מהחברה. לאחר פיתוח ההפרעה הנפשית, האדם שוכח את העובדה כי פיתח אותה על ידי הסחת דעת מכוונת.

זרם נוסף שדוגל בבחירה חופשית ובחופש הרצון של האדם הוא הזרם ההומניסטי, שמייצגיו העיקרים הם ויקטור פראנקל ואריך פרום. אחד משלושת היסודות של שיטת הלוגותרפיה של פראנקל הוא "חירות הרצון". אריך פרום כתב ספר שלם ששמו "מנוס מחופש" ובו הוא חוקר את חתירתו של המין האנושי לחופש, ואת בריחתו מכך כאשר הדבר ניתן בידיו.

בחירה חופשית במדע

עד גילוי תורת הקוונטים על ידי איינשטיין ונילס בור, שלט במדע זרם הדטרמיניזם המתנגד לקיומה של בחירה חופשית. לפי תפיסתם, האדם הוא תוצר של המטען הגנטי שלו מחד, וההשפעות הסביבתיות שהשפיעו עליו מאידך. היות שאין לאדם השפעה: לא על המטען הגנטי שלו (כי זה נקבע לפני הולדתו) ולא על ההשפעות הסביבתיות החיצוניות שמשפיעות עליו - כיצד תיתכן בחירה חופשית? אחד מההוגים הפליג בדבריו ואמר שאם היה יודע את מצב כדור הארץ בתחילת בריאתו, היה יכול לחזות את כל העתיד.

עם התגלות הנוירונים ואופן פעולתם במאה ה - 20, התחזקה התפיסה הדטרמיניסטית: אם המוח שולט בהתנהגותו ובהחלטותיו של האדם, ומוח זה מורכב מיחידות שפעילותן נקבעת על ידי סף מטען חשמלי כלשהו (שמקורו חיצוני) - כיצד אחראי האדם לבחירותיו? מספר לא מבוטל של מדענים העוסקים בחקר המוח טוענים כי הוכיחו באופן אמפירי את אי - קיומה של בחירה חופשית. הוכחה זו מסתמכת על גרסאות שונות של ניסוי שבוצע על ידי בנג'מין ליבט. בניסוי זה מבוצעת סריקה של המוח, אשר במהלכה מתבקש הנבדק להחליט החלטה מסוימת ולבצעה. הסריקה הראתה שההחלטה על הפעולה נעשתה לאחר שהמוח כבר התחיל לפעול כדי להוציא אל הפועל את ההחלטה. משמע, התחושה של ההחלטה לפעול אינה כי אם מצג שווא, מכיוון שפעילות המבצעת את ההחלטה כבר מתרחשת במוחו של האדם לפני ההחלטה עצמה.

תוצאות הניסויים של ליבט עוררו דיון נרחב בין מדעני מוח, פסיכולוגים ופילוסופים, וניתנו להם גם הסברים אלטרנטיביים, המאפשרים להניח את קיומו של רצון חופשי. ליבט עצמו הציע שהרצון החופשי מתבטא ביכולת להימנע מלעשות משהו, כיון שמצא בניסוייו שלמרות שהרצון שהתעורר בקרב הנבדקים שלו לעשות משהו הוא צפוי מראש ואינו חופשי, קיים חלון הזדמנויות קצר, בן כעשירית השנייה, שבו הם יכולים להחליט להימנע מהמעשה. להחלטה זו לא מצאו ליבט ולא חוקרים אחרים פעילות חשמלית המנבאת אותה מראש, ומכך הסיק ליבט שההחלטה על המניעה נופלת בפועל רק ברגע שבו היא עולה במודעות. כך ייתכן שקיים חופש בחירה אמיתי, זהו החופש לא לעשות משהו.

גם זרם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אשר השווה את המוח האנושי למחשב, לא הותיר כל מקום לבחירה חופשית.

גילוי תורת הקוונטים העלה שאלה מחודשת לגבי הדטרמיניזם: אם הצופה משפיע על התצפית, ואם התנהגות המערכת ניתנת לניבוי רק באופן סטטיסטי - אולי בכל זאת יש בחירה חופשית, ולא הכל קבוע מראש. אך מצד שני, ניתן תמיד לומר שהשפעת הצופה על התצפית הייתה חייבת להתרחש עקב מכלול הנסיבות, והניבוי הוא סטטיסטי רק כיוון שאיננו יודעים עדיין כיצד לחשב את הסיבתיות בעולם הקוונטים. זה לא אומר שתורה זו חסרת סיבתיות.

בחירה חופשית ביהדות

תפיסת הבחירה החופשית נחשבת למושג יסוד ביהדות, מכיוון שחלקים גדולים בתורה וכל נושא קיום המצוות ורעיונות התשובה, מושתתים על כך שלאדם יש רצון חופשי ואפשרות להטות את עצמו להיכן שיבחר: אם לרע ואם לטוב. עם זאת, עקרון הבחירה החופשית עומד לכאורה בסתירה ליסוד אחר ביהדות: האמונה בידיעתו המוחלטת של האל. כלומר, אם האל יודע מה יקרה בעתיד, כיצד ייתכן להאמין שברגע נתון ישנה אפשרות לאדם להחליט מה יעשה, הלא העתיד כבר צפוי? הוגי דעות רבים ניסו ליישב סתירה זאת בהסברים פילוסופיים שונים. הרמב"ם, למשל, גורס כי אין מקום לסתירה בין שני עקרונות אלו, מכיוון שידיעתו של האלוהים שונה במהותה מידיעתו של האדם, ואף מושג הזמן הוא שונה: אין עבר, הווה ועתיד.

תפיסת המקרא

תפיסת העולם במקרא אינה חד - משמעית בקשר לבחירה חופשית, וניתן למצוא הדים לשתי השיטות.

מצד אחד ישנם ביטויים רבים המבטאים את יכולת הבחירה החופשית של האדם בין הטוב לרע כגון: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחיים", אך מנגד ניתן למצוא גם רעיונות דטרמיניסטיים, המדברים על גורל שאינו בר שינוי, למשל דברי ה' למשה לפני מותו, המדברים על העתיד החד - משמעי הצפוי לעם ישראל אחרי כניסתו לארץ ישראל: "... הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ...". לפי פסוק זה אין לעם ישראל בחירה חופשית, מעשיהם, וחטאיהם, כבר ידועים מראש ולא ניתנים לשינוי. אך דברים אלו הם צפי מעם שלם ומדורות רבים, כך שלא מחיב שדור מסוים יעבוד אלילים או כל אחד מאותו הדור.

התפיסה הפאטליסטית מוצגת באופן ברור במגילת קהלת. למשל, בתחילת קהלת, בפרק א', פסוק ט נאמר: "מה שהיה הוא שיהיה - ומה שנעשה הוא שיֵעשה". לפי התפיסה בפסוק - שום דבר לא משתנה, האדם איננו מסוגל לשנות כלום - מכיוון שגורלו נקבע מראש, והגלגל תמיד חוזר לאותה נקודה. תפיסה זו מוצגת לאורך רוב הספר ולאורך הספר מוצעות ונשללות דרכים להתמודדות איתה, אחת מהן היא ההדוניזם. בשל גישתו הקיצונית של קהלת, חכמי המשנה התלבטו אם לצרף אותו לתנ"ך. אולם יש המבינים את דברי קהלת על תוכן המעשים, שהם הדחפים היצרים והסיפוקים של האדם אשר לא משתנים לעולם.

גישה אנטי דטרמיניסטית מובהקת מוצגת במקרא על ידי הנביא יחזקאל: "מַה - לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת - הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל - אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה?!" (יחזקאל, י"ח, 2) ובהמשך נאמר: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת." (שם, שם, 3). פרופ' יאיר הופמן כותב במאמרו כי: "זוהי תפיסה אנטי - דטרמיניסטית מובהקת וניכר שיחזקאל נלחם בתפיסה זאת שהייתה מושרשת ביותר". הנביא יחזקאל מוסיף ואומר כי האדם נשפט לפי מעשיו בהווה ולא על פי מעשיו בעבר. יש כאן חיזוק של הגישה האנטי דטרמיניסטית הקובעת שגורלו של אדם אינו נקבע בזמן מסוים בעבר, אלא האדם קובע את גורלו בכל רגע מחדש. ומובן על פי נבואה זו כי עוון אבות משולם לבנים אשר אוחזים בדרכי אביהם ובלי לבחון את נכונותם.

תפיסת חז"ל

אף אצל חז"ל יש עקבות של דטרמיניזם. אחד מהם הוא המאמר על כך ש"דוד המלך נולד במזל מאדים ולכן היה חייב להיות שופך דמים" אמנם חז"ל עצמם מסייגים זאת ואומרים שאדם שנולד במזל מאדים עדיין יכול לבחור האם להיות רוצח, שוחט או מוהל. ובכך להטות את נטיותיו לכיוון המוסרי. כך מוסרים רוב הביאורים במסכת שבת (קנה - קנו) על השפעת שעת ותאריך לידת האדם על פי הכוכבים ומסילותיהן. נהוג להסביר כי ביד האדם להטות את תכונותיו לטוב ולרע (לדוגמה עצלנות: להתעצל בקיום המצוות או בחטאים).

אמירה מפורסמת נוספת של חז"ל היא "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". לפי משפט זה כל חיי האדם, ובפרט הגמול והעונש על בחירות האדם, קבועים בידי שמיים אבל הבחירה עצמה נמצאת בידי האדם. ביטוי קרוב של רבי עקיבא בנושא זה הוא "הכל צפוי והרשות נתונה". לפי פירושם של ראשונים רבים, כוונת מאמר זה היא שעל אף שהכל צפוי כבר בעיני האל, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו. ישנם כאלו שפירשו את "הכל צפוי" לא מלשון תחזית עתידית אלא מלשון נראות - שאלוהים צופה בכל, לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ". לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה.

תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה

רובם המכריע של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים אימצו את עקרון הבחירה החופשית, שבו ראו מפתח לכינונה של הדת המאמינה בשכר ועונש. להבנתם, אם האדם כפוי על ידי גורם כלשהו, פנימי או חיצוני, לבחור במה שבחר - אין לו לקבל שכר טוב על מעשיו הטובים ולא עונש על מעשיו הרעים. בין המכריעים לטובת הבחירה החופשית שהזכירו שיקול זה יש למצוא את רב סעדיה גאון, רבי אברהם אבן דאוד, רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה, הרמב"ם, רבי יוסף אלבו ודון יצחק אברבנאל.

הרמב"ם ניסח עקרון יסוד זה במשנה תורה:

רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, ואין הקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע... ולדעתם דבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים, וכתיב ראה אנכי נותן לפניכם היום, כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים... אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך... ומפני זה נאמר בנבואה, שדנים את האדם על מעשיו - כפי מעשיו: אם טוב ואם רע.

- הלכות תשובה, פרק ה, הלכה א - ה

המומר אבנר מבורגוס דגל בהשקפה לפיה אין קיימת בחירה חופשית, ואף על פי שאין הגורל או כל מניע חיצוני אחר גוזר על האדם מה שיעשה, מכל מקום לכל בחירה קיימת סיבה פנימית, ולסיבה זו קיימת סיבה משלה, כך שעקרון הסיבתיות שולל את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר "מנחת קנאות" שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם הרמב"ם אינו חולק על עמדה זו, ומתוך סתירות שהוא מעלה בעניין בדעת הרמב"ם הוא מגיע למסקנה שדבריו של הרמב"ם בעד הבחירה החופשית לא נאמרו אלא כדי לחזק את האמונה הדתית בלב ההמון. את בעיית השכר והעונש הוא פתר, כשהניח שהם מגיעים כגמול טבעי, כדוגמת האש השורפת את מה שנכנס בתוכה, בלי קשר לשאלת האשמה והאחריות האישית שבמעשה זה. לדבריו בדעת הרמב"ם שותפים גם חוקרים אחרים.

הגותו של אבנר מבורגוס השפיעה על רב חסדאי קרשקש, ששלל אף הוא את הבחירה החופשית בשיקולים דומים לשל אבנר. חוקרים מצאו בספרו של קרשקש, "אור השם", שתי חטיבות שונות העוסקות בשאלת הבחירה החופשית, כשבאחת מהן מוצגת תפיסה "רכה" יותר המכירה בחופשיותו של האדם לבחור במה ירצה ובאיזו דרך יקבל את המאורעות שיבואו עליו, ורק מעשיו עצמם מוכרחים, ואילו בחטיבה השנייה, שלדברי פרופסור אביעזר רביצקי היא המאוחרת יותר, טוען קרשקש לדטרמניזם מוחלט. למרות זאת, דעתו של פרופסור אליעזר שביד יש לפרש את דברי קרשקש ברוח אחרת, שאינה סותרת לעקרון הבחירה החופשית.

אף בעת החדשה דגלו רובם של ההוגים היהודיים בעקרון הבחירה החופשית. רבים מהם פירשו שיכולת הבחירה החופשית של האדם נגזרת מצלמו האלוהי. המהר"ל מפראג כותב זאת בפירוש:

האדם נברא בצלם אלוהים ויש לו דמיון בזה אל ה' יתברך. האדם שנברא בצלם אלהים יש לו סגולה זאת שהוא ברשות עצמו, כמו ה' יתברך שהוא עושה מה שירצה. וכך האדם יש רשות בידו לעשות מה שירצה והוא בעל בחירה

- דרך חיים, עמ' קמ"ח

אף המשך חכמה בפרשנותו למקרא, סובר בדומה כי אלוהים צמצם את שליטותו בעולם ונתן לאדם אוטונומיה לעשות כרצונו:

הצלם האלהי הוא הבחירה החפשית בלי טבע מכריח רק מרצון ושכל חפשי... רק זאת אנו יודעים שלהבחירה החפשית הוא מצמצום האלקות שהשי"ת מניח מקום לברואיו לעשות כפי מה שיבחרו ושלל ממפעליהם הגזירה וההחלטה בפרטיות, ולכן אמר אל לבו "נעשה אדם בצלמנו", פירוש, שהתורה מדברת בלשון בני אדם שאמר נניח מקום לבחירת האדם שלא יהא מוכרח במפעליו ומחויב במחשבותיו, ויהיה בחירי חפשי לעשות טוב או רע כאשר יחפוץ נפשו, ויוכל לעשות דברים נגד מזגי טבעו ונגד הישר בעיני ד'.

- משך חכמה בראשית א, כו

המלבי"ם משליך את יכולת הבריאה ושינוי סדרי הטבע של אלוהים אל האדם, וסובר שכמו שאלוהים הבורא משנה את סדרי הטבע לפי רצונו הבחירי, כך האדם יכול לשנות את "טבעי גוייתה", "ולברוא את עצמו בריאה חדשה להיות כבני אלהים". (תהילים ל"ט ז')

הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מקובל מהמאה העשרים מוסיף ומסביר כי טבעו של האדם הוא רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו (אגו). ובעל כורחו הוא מנוהל בטבע זה על ידי שני מוסרות: המשיכה לתענוגים והבריחה מכאב. לדבריהם, מתוך טבעו האגואיסטי האדם מצוי תמיד בחישוב של רווח מול הפסד לתועלתו עצמו, ואין באפשרותו לבחור בייסורים אלא אם כן מתראה אליו התועלת העתידית או שמצבו הנוכחי מורגש אצלו כרע במיעוטו. גם קביעת סוגי התענוגים ותועלתם תלויים בגורמים כגון - קניינים תורשתיים או ממוסכמות שקבעה החברה שממנה הוא מושפע. "אני יושב, אני מתלבש, אני שח, אני אוכל... אלא מכוון שאחרים רוצים שאשב ואתלבש ואדבר ואוכל בצורה זו. כל זה לפי רצונם וטעמם של החברה - ולא רצוני החופשי".

על פי תפיסתם של המקובלים, הבחירה החופשית מתאפשרת כאשר האדם מתחיל לזהות בתוכו את המניע האגואיסטי בכל מעשיו, ומתוך תובנה זו הוא רואה וקובע את הנזק שגורם האגו לו ולסובבים אותו. לאדם זה ניתנת הבחירה להכניס את עצמו לחברה שתתמוך ותעזור לו לרצות להתעלות מעל האגו ולשאוף לרכוש טבע שני - אהבת הזולת (אלטרואיזם). כאשר מצויים באדם שני הכוחות הללו, קבלה (אגואיזם) ונתינה (אלטרואיזם), רק אז הוא יכול להתחיל לבצע בחירה בכוח שבו הוא ישתמש בכל מעשה ומעשה, עד שישיג את תכונת הנתינה במלואה.

"אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות." (בעל הסולם, מאמר החרות)

גם בין ההוגים היהודיים של העת החדשה נמצאו הוגים ששללו את עקרון הבחירה החופשית. ביניהם נמנים רבי מרדכי יוסף ליינר, רבי צדוק הכהן מלובלין, וכך הייתה גם דעתו של רבי אליהו אליעזר דסלר משך תקופה מסוימת.

הוגים אקזיסטנציאלים כמו אברהם יהושע השל ואחרים, צמצמו את עקרון הבחירה החופשית ורוקנו אותו ממשמעותו הראשונה כחופש פעולה לפעול במצב של חוסר ודאות בלי מניע, ויצקו בו משמעות קיומית חדשה, והיא - היכולת להגיב על הייחודי והחדשני, ל"אחר", מתוך השתחררות נדירה מכבליו של ה"אגו" ותהליך של התעלות עצמית ויצירה.

בעת החדשה נוצרו מספר מחלוקות בין מדענים דתיים לגבי התפיסה האם קיימת במציאות בחירה חופשית. חיים סוֹמפּוֹלינסקי פיזיקאי וחוקר מדעי המוח הידוע כשומר מצוות, טוען שכיום לפי המחקרים העדכניים שמראים מכשירי ה MRI הפעולה שהאדם מבצע נוצרה ונקבע זמן קדום עוד לפני המחשבה על ביצוע הפעולה. לדבריו מחשבה זו אינה סותרת את האמונה היהודית כפי שרבי צדוק הכהן מלובלין טען שאין באמת בחירה חופשית מוחלטת. כנגד תפיסה זו טוען חוקר המוח ניב הדר הידוע כשומר מצוות, שהיכולת לראות ולדעת מה יתרחש וכיצד האדם יבצע את הפעולה נובעת בעומק תת - ההכרה של האדם. מכיוון שכך, לכאורה נראה שהאדם לא שולט על מעשיו ומעשיו מוכתבים מראש, אולם האמת היא שההכרה הפנימית שבו היא אשר יוצרת את הפעולה עוד לפני שעלתה במחשבת האדם. כפי שסוברים רוב הוגי הדעות בעולם היהודי ובראשם הרמב"ם שראה בבחירה החופשית כאחד מעיקרי האמונה היהודית.

בעיית ידיעה ובחירה

שאלה שהטרידה רבות את הפילוסופים בימי הביניים, הייתה שאלת "ידיעה ובחירה", המעמתת בין ההנחה שהאל יודע מראש את כל מה יעשו בני האדם בעתיד, עם ההנחה שבחירתם של בין האדם היא חופשית. על שאלה זו כתב הרמב"ם:

שמא תאמר, והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו?

דע, שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה. אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, כבר בארנו בפ' שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שניים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד... וכיון שכן הוא אין בנו כוח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה, ומפני זה נאמר בנבואה שדנין את האדם על מעשיו כפי מעשיו אם טוב ואם רע, וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלוויין בו.

- משנה תורה תשובה פ"ה ה"ה

בכוונתו של הרמב"ם פירש הרלב"ג, שהרמב"ם רומז לשיטתו אותה ביאר במורה נבוכים שידיעתו של האל אינה כלל מסוג הידיעה האנושית, ובאותה מידה של צדק אפשר לומר על האל שהוא אינו יודע כשם שאפשר לומר שהוא יודע, והמשמעות של שני ההיגדים תהיה שקולה. על ידיעה כזו, שאיננו יודעים על מהותה דבר מלבד זאת שהיא שונה מהותית מהידיעה שלנו, אי אפשר לגזור שהיא סותרת באופן מה את עיקרון הבחירה החופשית.

הוגים רבים סברו שידיעת האל היא נגזרת מבחירתם של האנשים ומאוחרת להם סיבתית, אך אינה מאוחרת בזמן כיון שהאל נמצא למעלה ממגבלות של זמן.

תירוצים נוספים נאמרו לשאלה זו, אך רבי משה אלמושנינו שהאריך בנושא והעלה תירוצים שונים סיכם שאין לשאלה זו מענה חד - משמעי וכי עדיף היה לו לרמב"ם שלא להתחיל לשאול מחשש להעלאת השאלות על ידי מתחבטים. אף רבי מאיר שמחה הכהן הגדיר שאלה זו כ"שתי צרות המתכסות בשמיכה אחת, שכשזו מושכת השמיכה לכסות את עצמה השנייה מתגלה".
חרמנות משכורת פסיכופתיה פעילויות מיניות איינשטיין החרדים אפיקורסים חוויה אישית הנפש דחף תעדוף בחירה בחירה חופשית הרצון החופשי חופש חופש הרצון חופש רצון רצון רצון חופשי
בחירה / בחירה חופשית - הכל כולל הכל על בחירה / בחירה חופשית - רשימת כל הנושאים
בחירה בחירה חופשית - הכל כולל הכל על בחירה בחירה חופשית - רשימת כל הנושאים בחירה בחירה אישית בחירה בחיים ללא ילדים בחירה בין חסרונות בחירה בין טוב לרע בחירה בלב שלם בחירה בלי חיסרון בחירה בלי טוב ורע בחירה וידיעה בחירה חופשית בחירה חופשית אלוהית בחירה חופשית אמיתית בחירה חופשית באמת בחירה חופשית בתהליך טיפולי בחירה חופשית האם יש בחירה חופשית זה טוב או רע בחירה חופשית חלקית בחירה חופשית לאלוהים בחירה חופשית לעשות בחירה חופשית לעשות כרצונו בחירה חופשית מהי בחירה חופשית מלאה בחירה חופשית על הכל בחירה חופשית רגשית בחירה חופשית של אלוהים בחירה חופשית של תינוק בחירה טוב או רע בחירה לא טובה בחירה ללא סיבה
אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה?
אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה?
... + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית במציאות שלנו? הרעיון שאליעד כהן מציג בהרצאה עוסק בשאלה העמוקה: האם קיימת באמת בחירה חופשית לאדם או אפילו לאלוהים? כאשר אנשים שואלים על בחירה חופשית, הם מניחים מראש שלאלוהים עצמו יש בחירה חופשית. אולם לפני ששואלים אם לאדם יש בחירה חופשית, עלינו לברר אם בחירה חופשית קיימת בכלל במציאות, אפילו אצל אלוהים. בחירה חופשית, בהגדרתה הפשוטה, היא מצב שבו לאדם יש רצון, התלבטויות בין כמה אפשרויות, והוא בוחר מה לעשות בהתאם לרצונו. מדוע לאדם אין באמת בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד כהן מסביר בפירוט רב את הסיבה המרכזית לכך שלאדם אין בחירה חופשית אמיתית. האדם לא באמת שולט ברצונות שלו. כדי לפעול, אדם חייב קודם לרצות לבצע את הפעולה. אולם הרצון הזה מגיע מרצון פנימי יותר, הרצון הפנימי יותר מגיע מרצון פנימי עוד יותר, וכך הלאה עד הרצון הראשון, שאותו האדם לא בוחר כלל. אם האדם יסתכל פנימה, הוא יבחין שאין לו יכולת לבחור את הרצון הראשון שלו. במילים אחרות, הרצונות פשוט מתהווים בתוכו בלי שליטתו. האם לאלוהים באמת יש בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד מסביר שגם לאלוהים אין באמת בחירה חופשית, במיוחד כאשר מסתכלים על הרעיון מזווית של אחדות מוחלטת. בפרספקטיבה האמיתית ביותר, שבה הכל אחד ואין הפרדה, אין אפילו משמעות למושג בחירה, כי אין נפרדות ואין שום שינוי או הבדל שיאפשר בחירה. במצב הזה, אלוהים לא יכול לבחור כי אין לו אופציות לבחור מתוכן. גם בפרספקטיבה שבה אלוהים ברא את העולם, עדיין מתברר שאין לו באמת בחירה חופשית. אנשים חושבים שאם אלוהים היה יכול לברוא או לא לברוא את העולם, אז הוא בהכרח בחר לעשות זאת. אבל אליעד מדגיש שהאפשרות לעשות או לא לעשות אינה מעידה על בחירה אמיתית. יכול להיות שאלוהים הוכרח לברוא את העולם, משום שאולי הוא מוגבל לעשות רק את מה שהוא עושה בפועל. מהו רגע הבריאה האמיתי לפי אליעד כהן? רגע הבריאה האמיתי הוא לא הרגע ... שהבורא רצה משהו, הוא יצר הפרדה מעצמו, ובכך נוצרה כבר הנפרדות הראשונה. אם יש הפרדה, אז כבר אין אחדות מוחלטת. אליעד מציין שהרצון הראשון לא יכול היה להיווצר מתוך בחירה קודמת, מכיוון שלא היה שום רצון קודם. לכן הרצון הראשון נוצר מעצמו, בלי שאלוהים באמת בחר בו באופן מודע. ברגע שנוצר הרצון הראשון ללא בחירה, כל המשך התהליך גם הוא ללא בחירה. האם לאלוהים יש בחירה חופשית או שהוא מוגבל? ברגע שמגדירים שאלוהים ברא את העולם, בהכרח נוצרת הגבלה, כי יש הבדל בין אלוהים לבין העולם שיצר. אלוהים הופך לישות מוגבלת כי הוא כבר לא אחדות מוחלטת. לפני שנוצר הרצון הראשון לא היתה לאלוהים אפשרות בחירה, משום שלא היתה נפרדות ולא היה הבדל בין אפשרויות. מכאן שהרצון הראשון הופיע ללא בחירה. מדוע בכל זאת ישנה בחירה חופשית במובן גבוה יותר? למרות שאליעד כהן מסביר שלאלוהים ולאדם אין באמת בחירה חופשית במובן הרגיל, הוא מציג מושג עמוק יותר של
מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת ה"אני"? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות?
... בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות? מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? בשיחה מעמיקה ומפורטת עוסק אליעד כהן בנושא הבחירה החופשית, ומדגיש את חשיבות ההבנה האם האדם פועל מתוך רצונו האמיתי או מתוך אילוץ רגשי. האדם עשוי להרגיש שחובה עליו להבין האם קיימת בחירה חופשית כדי לתפקד בחיים, דבר שלדברי אליעד כהן מעוות את החקירה והופך אותה ממקור להנאה ולחקירה טבעית לכפייה עצמית הגורמת סבל. לדוגמה, הוא מתאר אדם שחוקר את נושא הבחירה החופשית מתוך מחשבה שאם לא יבין זאת, הוא לא יצליח להרגיש חופשי במערכות יחסים ובחיים באופן כללי. האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? לפי אליעד, כדי להבין באמת מהי בחירה חופשית, על האדם להגדיר בצורה מדויקת מה המשמעות של אין לי בחירה. משמעות ההבנה שאין בחירה היא שהרצונות שהאדם חווה כשלו, אינם באמת שייכים לו אלא למציאות עצמה. למשל, כשאדם רוצה לשתות מים, התחושה היא שהוא רוצה זאת בעצמו, אך אם אין בחירה, הרצון לשתות לא נובע ממנו אלא מתוך תהליך עמוק יותר המונע על ידי המציאות. במצב כזה, האדם הוא מעין רובוט שפועל מתוך תכנות קוסמי, ולא מתוך בחירה מודעת ואישית. האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? אליעד כהן מציע לבחון את השאלה מתוך נקודת מבט חווייתית ולא רק פילוסופית. לדעתו, כאשר נעלמת התחושה של אני נפרד, נוצרת חוויית ... כאב או שמחה - הכל קורה דרכו, והוא משוחרר מהלחץ ומהאשמה האישית לגבי האירועים שמתרחשים בחייו. האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? השאלה שעולה בשיחה היא, מדוע חשוב לנו להרגיש רגשות כמו כעס או אכזבה אם אנו מבינים שאין לנו שליטה אמיתית על האירועים. אליעד מסביר ... שחווה את האמת הזו מתנתק מזהותו האישית, ומתאחד עם המציאות הקוסמית. איך ניתן לחיות בפועל בלי תחושת בחירה? למרות ההבנה העמוקה שאין בחירה חופשית, האדם חייב ביום - יום להמשיך לחיות ולפעול כאילו הוא בעל בחירה. לדוגמה, אם אדם רואה מחבל - הוא יברח, אך במקביל יכול להרגיש שזה אלוהים שבורח מעצמו. כך נוצרת חוויה כפולה שבה האדם פועל בעולם מתוך תחושת בחירה, אך במקביל מודע לכך שכל האירועים נקבעים על ידי המציאות, כמו דמויות בחלום של החולם עצמו. האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? אליעד מבהיר כי מי שמבין לעומק שאין לו בחירה, מבין שהמחשבות והרצונות הם לא שלו באופן אישי, אלא שייכים למציאות עצמה. אדם כזה מפסיק להיאבק עם אנשים, מפסיק להילחם במציאות, ומתחיל לפעול בצורה הרמונית עם ... הקוסמי, וזה משחרר אותו מהלחצים ומהקונפליקטים הפנימיים. איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? גם לאחר ההבנה העמוקה הזו, האדם ממשיך לתפקד בעולם - לאכול, לנהל מערכות יחסים, לעבוד, ואף להתווכח או לריב אם יש צורך. אך ברקע הוא מודע שכל מה שקורה הוא ... אני אוהב אותך, זו לא באמת החלטה אישית שלו, אלא ביטוי של רצון המציאות המתגלם דרכו. כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? ההבנה שאין בחירה חופשית, לדברי אליעד, אינה משתקת אלא משחררת את האדם מלחצים, מתחושות אשמה ומתסכול. האדם פועל בעולם מתוך קבלה מלאה של המציאות, ולא מתוך מאבק. דווקא ההבנה שאין בחירה מאפשרת לאדם לחוות אהבה אמיתית, כי הוא הופך להיות פרפר של אלוהים, כלי ביטוי נקי של הרצון הקוסמי, ללא תלות במאבקים הפנימיים של האגו האישי שלו. האם באמת יש לנו בחירה או לא? אליעד כהן מסביר כי לא מדובר בשאלה של כן או לא. ישנן רמות שונות של תודעה: ברמה אחת יש בחירה, וברמה אחרת אין
חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע?
חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע?
... הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע? האם יש לאדם בחירה חופשית באמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם יש לאדם בחירה חופשית? זו אחת השאלות הפילוסופיות העמוקות ביותר שמעסיקות ... האמת ללא אינטרסים אישיים, מכיוון שברגע שאדם מגיע עם אינטרסים לתשובה מסוימת, הוא עלול לפספס את האמת האובייקטיבית. לפני שאדם שואל האם קיימת בחירה חופשית, עליו לבדוק מהם האינטרסים שלו שיגרמו לו להעדיף ... את התשובה שהעולם טוב, משום שיותר נעים לחיות במציאות שבה ישות מיטיבה עומדת מאחורי הדברים. באותו אופן, לאדם יש אינטרס ברור לחשוב שיש לו בחירה חופשית, מכיוון שאף אחד לא רוצה להרגיש שאין לו שליטה על חייו. למה לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? אליעד מסביר שיש לאדם אינטרס חזק מאוד להאמין שהוא בעל בחירה חופשית, משום שהאדם רוצה להרגיש חופשי ובשליטה. תחושת החופש ... היא חלק חשוב מאוד בזהות של האדם. לדוגמה, אנשים עובדים קשה כדי להרוויח יותר כסף, לא רק בשביל הכסף עצמו, אלא כדי להגדיל את טווח אפשרויות הבחירה שלהם. זו הסיבה שאדם הזוכה בלוטו חש כל כך שמח - כעת הוא יכול לבחור מתוך אפשרויות רבות יותר. אליעד מביא דוגמה נוספת וקשה יותר, של אישה שנאנסת. מדוע הפגיעה כה קשה ומשפילה? כי הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות לאדם זה לקחת ממנו את הבחירה החופשית. ההשפלה העמוקה היא שהמציאות מתרחשת בניגוד מוחלט ... שליטה - הם מפחדים לאבד את אחיזתם במציאות, להשתגע או להפסיק לשלוט בתנועות שלהם. לכן, האינטרס העמוק ביותר הוא תמיד להגיע למסקנה שיש לאדם בחירה חופשית. האם תחושת הבחירה משקפת את המציאות? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין תחושת הבחירה לבין המציאות עצמה. הוא מביא דוגמה של אדם שחולם חלום - האדם יכול להרגיש דברים, אבל זה לא אומר שהתחושות משקפות את המציאות. באותה צורה, התחושה שיש לאדם בחירה חופשית לא בהכרח מעידה על כך שהאדם באמת שולט במציאות. למעשה, האדם אולי יכול לבחור מה לעשות בפועל, אך הוא לא שולט במה הוא רוצה לעשות ... גם אם אדם עושה את מה שהוא רוצה, הוא לא שולט ברצונותיו עצמם. מכאן שהאדם למעשה אינו שולט במציאות באופן מלא, אלא רק באופן חלקי ומוגבל. מדוע הבחירה החופשית היא מקור הסבל של האדם? אליעד מסביר שהסבל האמיתי של האדם הוא לא מכך שאין לו בחירה, אלא מכך שהוא מאמין שיש לו בחירה חלקית ומוגבלת. אילו לאדם הייתה בחירה מלאה ובלתי מוגבלת, הוא פשוט היה עושה כל דבר שרוצה, בלי התלבטויות וספקות. אך המציאות היא שהבחירה של האדם מוגבלת, ולכן הוא סובל ומתלבט מה לעשות, אם להתגרש או להישאר, אם להתפטר או להישאר בעבודה. לפעמים אדם אפילו מעדיף שלא תהיה לו בחירה, כדי להיפטר מהסבל של ההתלבטות. כאשר לאדם ברור לחלוטין שאין לו שליטה ושום בחירה , באותו רגע הרצון שלו מתבטל לגמרי. הוא כבר לא רוצה לשנות את ... במצב כזה, האדם חש שחרור מוחלט, משום שאין יותר פער בין הרצוי למצוי. אז המציאות עצמה הופכת להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן ממשיך ומסביר שגם לאלוהים עצמו אין בחירה חופשית, משום שגם הרצון של אלוהים נוצר ללא רצונו. אלוהים לא יכול היה לבחור את הרצון שלו עצמו, כי מלכתחילה לא היה לו רצון. מכאן שגם הגורם הראשון, כביכול אלוהים, אינו בעל בחירה חופשית. האדם המבין זאת לעומק הופך להיות האלוהים הראשון האמיתי, שמשמעותו שהאדם חווה את המציאות כולה כביטוי של רצונו העצמי. איך ניתן להשתחרר מהסבל באמצעות הבנת היעדר הבחירה? אליעד כהן מדגיש שהבנה עמוקה ואמיתית שאין לאדם שום בחירה מובילה לשחרור מוחלט. כאשר אין לאדם רצון שונה מהמציאות, הוא ...
הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת?
הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת?
... צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת? האם באמת יש בחירה חופשית, או שהכל נקבע מראש? השאלה האם לאדם יש בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש היא נושא מורכב, הנמצא ... טענה פרדוקסלית לפיה הכל צפוי והרשות נתונה. האמירה הזאת מיוחסת לרבי עקיבא, ומשמעותה לכאורה שאלוהים יודע מראש כל מה שיקרה, ובכל זאת יש לאדם חופש פעולה ובחירה. למה רבי עקיבא טעה כשאמר שהכל צפוי והרשות נתונה? רבי עקיבא טען שהכל צפוי והרשות נתונה, אך הגישה הזו מציגה סתירה לוגית, ולכן הוא מתואר כמי שלא הבין באמת את מה שאמר. אם הכל אכן ידוע מראש, לא ייתכן שתהיה לאדם בחירה אמיתית. לפי אליעד כהן, רבי עקיבא היה צריך להיות ... לקום בבוקר היא שאלה טיפשית? אליעד כהן מדגיש שמי ששואל אם הכל נקבע מראש, למה לקום בבוקר? הוא גם שקרן וגם טיפש. הסיבה לכך פשוטה: אם האדם באמת הבין שאין לו בחירה חופשית, הוא לא אמור בכלל לשאול שאלות מסוג זה. עצם השאלה מניחה בטעות שהאדם צריך לבחור האם לקום בבוקר או לא, בעוד שבמציאות שאין בה בחירה חופשית אין מקום לשאלה כזאת בכלל, כיוון שהפעולות נעשות מאליהן בלי בחירה או החלטה עצמית של האדם. כיצד רבי נחמן מברסלב מסביר את עניין הבחירה החופשית? אליעד מציג את דבריו של רבי נחמן מברסלב שטען כי הסיבה היחידה שהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית היא כי הוא לא מבין לעומק את הקשר שבין הידיעה לבין הבחירה. במילים אחרות, לפי רבי נחמן, מי שיש לו שכל אמיתי מבין שאין בחירה בכלל, כי הבחירה היא חלק מהידיעה האלוהית, וממילא אלוהים קובע לאדם את ... נחמן אמר גם שאם האדם רוצה לעשות משהו, הוא עושה אותו. אליעד מציין שהתלמיד של רבי נחמן, רבי נתן, לא הבין את העומק שבדברים האלה וחשב שזו הוכחה שיש לו באמת בחירה, בעוד שאליעד מסביר שהאדם למעשה מוגבל על ידי הרצונות שאלוהים מטיל עליו מלמעלה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן מבהיר נקודה פילוסופית חשובה נוספת לגבי הבחירה של אלוהים עצמו. אם אלוהים יצר את הרצון של עצמו, עולה השאלה האם היה לו רצון לפני שיצר את רצונו. אם לא היה לו רצון, כיצד הוא יצר אותו? ואם היה לו רצון קודם, אז מה יצר את אותו רצון קודם? מכאן שגם לאלוהים אין בחירה חופשית באמת, והוא כבול במערכת של רצונות שמעליו, ולכן האלוהים שברא את העולם אינו בעל בחירה חופשית מוחלטת. למי יש באמת בחירה חופשית? אליעד כהן מסביר שבחירה חופשית מוחלטת אפשרית רק לאלוהים הראשון ביותר, אשר נמצא מעבר לכל רצון ולכל הגדרה. מבחינה אנושית, האדם מגלה שאין לו כלל בחירה חופשית. אך ברגע שהאדם יגיע להבנה מוחלטת שאין לו בחירה בכלל, הוא יהפוך לאלוהים עצמו ואז יוכל לחקור ולגלות מי באמת יצר את אלוהים. במצב תודעתי זה, שבו האדם מבין שהוא בעצמו האלוהות הראשונה, הוא יגיע למצב שבו קיימת בחירה חופשית מוחלטת. איך אפשר להגיע להבנה שאין בחירה חופשית, ולהשיג בחירה חופשית אמיתית? הדרך להשגת הבנה כזאת, לפי אליעד כהן, ... של האדם אל תוך עצמו, עד שיגלה שהוא כלום, ואפילו להיות כלום זה יותר מדי. ברגע שהוא מגיע לנקודת האפס המוחלטת הזו, התודעה שלו משתנה, והוא מבין שאין לו שום בחירה חופשית. בשלב הבא, הוא הופך להיות תודעה אלוהית שחוקרת את עצמה בגוף ראשון, ורק אז מגלה גם מי יצר את אלוהים. בנקודה הזאת בלבד קיימת בחירה חופשית אמיתית, בחירה ללא כל מגבלה. מה המסקנה הסופית של אליעד כהן בנושא דטרמיניזם ובחירה חופשית? המסקנה שאליה מגיע אליעד כהן היא שכל מי ...
האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית?
האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית?
... יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית? האם יש לאדם בחירה חופשית? האם באמת קיימת בחירה חופשית לאדם, או שכל פעולה שאנו עושים נקבעת מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה זו לעומק, תוך הבאת דוגמאות מפורטות רבות והסברים מגוונים הממחישים את הסוגיה בצורה יסודית ביותר. מהי בכלל בחירה חופשית? אליעד מתחיל בשאלה האם אדם באמת בוחר את מה שהוא עושה או את מה שהוא רוצה, ומציג את התפיסה האינטואיטיבית של רוב האנשים שמאמינים שיש להם בחירה חופשית. הוא מצטט את רבי נחמן שאומר שהבחירה החופשית מתבטאת באופן פשוט: אם אדם רוצה הוא עושה, ואם לא רוצה הוא לא עושה. אבל מצד שני, אליעד גם מביא את הגישה הנגדית לפיה אין לאדם בחירה חופשית כלל. הוא מבהיר כי לפי הגישה שאין בחירה, כל פעולה שאדם עושה נקבעת מראש, ואין באמת אפשרויות לבחור ביניהן. הוא נותן דוגמאות יומיומיות פשוטות כמו ההחלטה לשבת או לעמוד, ומנסה לברר האם באמת האדם בוחר בכל אחת מהפעולות הללו, או שפעולותיו מונעות על ידי סיבות נסתרות שאין לו שליטה עליהן. האם אפשר להוכיח שיש בחירה חופשית? אליעד עובר לשאלה האם ניתן להוכיח בצורה חד - משמעית שיש או שאין בחירה חופשית. הוא מסביר שהוכחה אמיתית לכך קשה מאוד, ואולי בלתי אפשרית, שכן כל ניסיון להוכיח לכיוון אחד מיד מציב שאלות ובעיות לגבי הכיוון הנגדי. לדוגמה, הוא מבקש מאחד המשתתפים לתת דוגמה לפעולה שיש לו עליה בחירה. המשתתף אומר שהוא בוחר את המילים שהוא אומר ברגע זה. אליעד שואל אותו בחזרה: מי בוחר לך את המחשבה שממנה המילים מגיעות?, ומכאן הוא ממשיך ומפרק את שאלת הבחירה למרכיביה: האם האדם הוא זה שבוחר את מחשבותיו, או אולי גם המחשבות עצמן באות ללא בחירה? מי בוחר את הרצון של האדם? אליעד מעלה נקודה חשובה נוספת לגבי הרצון עצמו - האם האדם בוחר את הרצון שלו, או שהרצון פשוט מופיע בתוכו? אם האדם לא בוחר את הרצון, אז האם אפשר בכלל לומר שיש לו בחירה? הוא ממחיש את זה דרך דוגמה מורכבת: אדם עומד על גשר, ודוחפים אותו, כך שהוא דוחף אדם אחר למטה, והאחרון מת. האם אפשר לומר שהאדם הראשון בחר לבצע את הפעולה? מצד אחד אפשר לומר שלא, כי הוא נדחף ולא בחר בעצמו לבצע את הפעולה. מצד שני, אם האדם דוחף בכוונה תחילה, ברור לנו שיש כאן בחירה ואחריות. אך מה קורה כשהמצב מורכב יותר, למשל כשאדם לא זוכר שהוא עשה פעולה מסוימת - האם זה אומר שאין לו
האם יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה
האם יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה
... יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה האם יש בחירה חופשית או שהכל מוכתב מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה מהותית ומורכבת: האם יש בחירה חופשית או שהכל דטרמיניסטי ומוכתב מראש? הוא מציג באופן מפורט שתי הוכחות מנוגדות, כאשר הוא טוען שניתן להוכיח באופן מוחלט שיש בחירה חופשית, וניתן גם להוכיח באופן מוחלט שאין בחירה חופשית. הדיון נפתח בשאלה מהי בכלל בחירה. אליעד מסביר שבחירה היא מצב שבו אדם רוצה משהו, ובהתאם לרצונו, הוא גורם לדבר לקרות. מה ההגדרה המדויקת של בחירה חופשית? אליעד מפרק את המושג בחירה חופשית ומסביר אותו לעומק. אם אתה עושה דבר מסוים מתוך רצון, לכאורה אתה בוחר לעשות אותו. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתות מים, אז הוא שותה כי היה לו רצון, ולכן לכאורה זו בחירה. אולם, אליעד שואל מיד: מדוע האדם רצה לשתות? התשובה היא משום שהיה לו חיסרון. כאשר אדם פועל מתוך חיסרון, זו כבר לא בחירה חופשית אמיתית. בחירה חופשית מוחלטת היא כאשר לאדם אין שום דחף או חיסרון, והוא בכל זאת פועל. האם אלוהים בחר לברוא את העולם? אליעד ממשיך להסביר את הנושא דרך דוגמה של אלוהים. האם ... לו שום חיסרון, הייתה בחירה חופשית כאשר ברא את העולם? אם אלוהים הוא שלמות ואין לו שום צורך או חיסרון, למה הוא בחר לברוא את העולם? אם נאמר שהוא ברא כי רצה, מיד עולה השאלה, למה הוא רצה אם לא ... וזה מנוגד להגדרה שלנו לבחירה. ולכן, אם פעולה נעשית ללא שום רצון או סיבה, זו כבר לא בחירה. מכאן ניתן להסיק שאלוהים בעצם לא בחר לברוא את העולם, אלא שזה קרה מעצמו. האם אפשר לרצות בלי שיש חיסרון? אליעד מוסיף ומחדד את העניין: לומר שאלוהים רצה משהו ללא שום ... בלי לרצות, או בחר בלי לבחור. אם אדם עושה פעולה בלי רצון או ללא קשר לרצונו, לא ניתן לקרוא לכך בחירה. מצד שני, לומר שרצה מתוך חיסרון, גם זה לא נקרא בחירה חופשית, אלא תוצאה של חיסרון שחייב אותו לפעול. לכן, אליעד מדגיש, כאשר מנסים להסביר שיש רצון ללא חיסרון, הדבר הופך מיד לחסר משמעות, כי אם אפשר לרצות בלי לרצות אז ... שלא. הדבר פשוט קרה, ללא בחירה. באופן דומה, אם אלוהים יצר את העולם ללא שום חיסרון, אז גם הוא לא בחר אלא הבריאה התרחשה בעצמה, כמו שהאדם שנופל ושובר את המדרכה לא בוחר בכך באמת. למה אי אפשר להוכיח חד - משמעית שיש או אין בחירה? אליעד מראה שיש בעיה לוגית בלהוכיח את קיום או אי קיום הבחירה החופשית. אם אדם עושה פעולה בגלל רצונו, הוא לא באמת יכול להתנגד לרצון, ואז זו לא בחירה חופשית. אם הוא עושה פעולה ללא סיבה, זו גם לא בחירה אמיתית כי היא קרתה מעצמה. הוא נותן דוגמה נוספת: אם אדם טוען שהוא יכול להתנגד לרצונו, אז נשאל מדוע הוא בחר להתנגד לו? אם הוא עונה: כי רציתי, הרי שהרצון שוב שולט ... חופשי. כך, כל הגדרה של בחירה מובילה לפרדוקס שבו אי אפשר באמת להגיע למסקנה חד - משמעית. האם אלוהים מחויב לרצון שלו? עוד שואל אליעד: מי יצר את הרצון הראשון? אם אלוהים ברא את הרצון הראשון, מי ...
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד?
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד?
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד? האם קיימת בחירה חופשית באמת? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בנושא הבחירה החופשית, ומנסה להראות כיצד המושגים בחירה חופשית והעדר בחירה חופשית הם למעשה ביטויים שונים לאותו הדבר. אליעד פותח בטענה כי בחירה חופשית משמעותה פעולה שהרצון קדם לה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת, הרצון של אותו אדם הוא שבחר את הפעולה הזו. מכאן עולה שאלה מהותית: מה גרם לאדם לרצות את מה שהוא רוצה? אליעד מציע שתי אפשרויות מרכזיות לגבי השאלה הזאת. אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות מוחלטת. במצב כזה, הבחירה כלל לא קיימת, כיוון שאין סדר או סיבה כלשהי לאירועים. האפשרות השנייה מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, שיש תבונה או ישות כלשהי בעלת רצון, והיא שמניעה את הדברים. מהו הרצון ... לבחון את הישות או התבונה הראשונה שמניעה את העולם. הוא שואל האם לתבונה זו יש רצון כלשהו, והאם היא בעצמה רוצה את הרצון הזה. ההנחה של אליעד היא כי מי שבאמת בוחר הוא לא מי שמבצע פעולה, אלא מי שיוצר את הרצון המוביל לפעולה זו. לכן, אם מישהו גורם לאדם אחר לרצות לעשות משהו, אותו גורם הוא שבחר ולא האדם עצמו. השאלה המרכזית של אליעד היא מה יצר את הרצון הראשון? מה קדם לו? האם הרצון הראשון הוא תוצאה של בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, לא ניתן לדבר על רצון ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. במקום זה, ... מסיבה כלשהי או שמא הוא נוצר באופן אקראי לגמרי. אם הרצון הראשון נוצר מסיבה, מיד נשאל מה הסיבה שהובילה לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא שהוא אקראי, וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם הרצון הראשון נוצר מסיבה או ללא סיבה היא בעצם שאלה טיפשית. מדוע? כי הוא מציע רעיון לפיו הרצון הראשון יכול היה להיווצר מעצמו, על ידי אותו כלום או העדר רצון, שאותו הוא מתאר כישות בלתי מוגדרת, חסרת סיבה. במצב כזה, אם אותו כלום יצר את הרצון, הרי שהוא עשה בחירה כלשהי. גם אם אנחנו לא מבינים כיצד בדיוק הוא עשה את זה, עדיין הוא זה שעשה, ולכן לא ניתן לומר שאין בחירה. מצד שני, אם מקבלים שהרצון הראשון נוצר ללא סיבה, אז שוב, זהו מצב של חוסר בחירה, כיוון שלא היה דבר שהניע את הרצון הזה להיווצר. אליעד טוען כי שתי נקודות המבט הללו משנות את ההגדרה של מהי בכלל בחירה. כלומר, גם פעולה שנעשית ללא רצון יכולה להיחשב כבחירה אם היא מתרחשת בפועל. האם אפשר להבין את הבחירה כמציאות אפשרית בלבד? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת: עצם השימוש במושג בחירה מניח את האפשרות שיש גם אי - בחירה. אם קיימת אפשרות לבחור, משמעות הדבר היא שהבחירה איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. הוא מציע לשאול מדוע דווקא הבחירה הזו נעשתה ולא אחרת, שהייתה יכולה להיות אקראית לחלוטין. כך עולה שההבדל בין בחירה לאקראיות או חוסר בחירה הוא עצמו רק עוד מושג נברא. מעל כל ההבחנות הללו, טוען אליעד, קיים דבר כללי וגבוה יותר. ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית יותר, שבה אין שום הבדל בין קיום הבחירה להעדרה. מהו המסר המרכזי על בחירה חופשית? המסר המרכזי שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב להתבונן לעומק במושגים של
אפשרויות בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה
... בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה כאשר באים למכור מוצר ללקוח, צריכים לדעת איך משפיע על הלקוח המצב שבו יש לו כמה אפשרויות בחירה שונות, שהוא צריך לבחור ביניהן. כגון לדוגמה לקוח שבא לרכוש רכב, שאפשרי להציג לו רכב אחד ולומר לו שיש לו רק אפשרות בחירה אחת של לרכוש או לא לרכוש את הרכב. אבל אפשרי גם לומר לו, שיש לו כמה אפשרויות בחירה, של כמה דגמים שונים וכולי. אז איך בעצם משפיעות אפשרויות בחירה על תהליך הרכישה. ואתן כאן כמה נקודות מבט. יכול לדוגמה להיות לקוח, שרוצה להרגיש שהוא בוחר בין אפשרויות שונות ושהוא לא רוצה ... לו, אלא בגלל שהוא מרגיש שהעסקה נכפית עליו. במקרה כזה לדוגמה, יש היגיון לתת ללקוח אפשרויות בחירה, כדי שהוא ירגיש שהוא בחר בחירה חופשית שלו, בתהליך המכירה. יכול גם ... לראות עוד יותר טוב את היתרונות של המוצר X. ואת זה נוכל לעשות על ידי זה שניתן לו עוד אפשרות בחירה של מוצר Y שהוא הרבה פחות מתאים ללקוח ... שמצד שני הלקוח ירגיש שהוא כן תאורטית יכול לרכוש אותו. כדי שהוא ירגיש שכן יש לו כאן אפשרות בחירה. ואז כאשר הלקוח רואה כמה אפשרויות בחירה, שרק אחת מהן טובה לו, אז בעצם מופעלת ... שכאילו הוא חייב לרכוש, רק שהוא מתלבט לגבי האפשרויות. אפשרות נוספת, שנציג ללקוח עוד אפשרויות בחירה, כדי לשדר לו אמינות בתהליך המכירה, ... הגיוני שהמוצר מתאים לו. או שאולי המוצר לא בהכרח מתאים ללקוח, אז נוכל להציג ללקוח אפשרויות בחירה, כדי לשדר ללקוח שיש כאן תהליך של ... היא משדרת ללקוח אמינות, לגבי איש המכירות. עד כאן היו רעיונות ללמה כן לתת ללקוח כמה אפשרויות בחירה. אבל צריכים לדעת שכאשר נותנים ללקוח כמה אפשרויות בחירה, יש בזה גם חסרונות. לדוגמה לקוח שקשה ... שיש בה, בגלל שהוא ראה את היתרונות שיש באפשרויות האחרות. בכל המקרים האלו, לתת ללקוח אפשרות לבחור בין מוצרים שונים עשויה להרוס את ... שלא ידע אם לאכול או לשתות, אז הוא מת ברעב ובצמא בו זמנית. ולכן, כאשר נותנים ללקוח אפשרויות בחירה, חייבים לקחת בחשבון האם וכמה אפשרויות בחירה לתת ללקוח. איך להציג כל אפשרות בחירה, מה לפני מה וכולי? אילו אפשרויות בחירה לתת ללקוח וכולי. ולזכור? שלפעמים ... הן מקשות על ההחלטה. כי המוצר לעולם אינו מושלם. ויש כאלו שמתקשים לקבל החלטות. ועודף אפשרויות בחירה, ישפיע עליהם לרעה. בקיצור, צריכים לבחור בחוכמה איך להציג ללקוח אפשרויות בחירה.
תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית
תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית
... בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית האם באמת קיימת בחירה חופשית? אליעד כהן מציג בהרצאה זו ניתוח מעמיק על מושג הבחירה החופשית, תחושת בחירה חופשית, וההבדל בין רצון חופשי לבין רצון כפוי. השאלה המרכזית שעומדת בבסיס ההרצאה היא האם באמת יש לאדם בחירה חופשית, או שמא הכל כפוי עלינו על ידי המחשבות והתחושות שבתוכנו. אליעד מסביר כי כאשר אנו עושים פעולה כלשהי, יש לנו תחושה שהפעולה נעשית מתוך בחירה חופשית או מתוך כפייה. הוא מציג את המנגנון הפסיכולוגי והקוגניטיבי שמייצר תחושות אלו. המוח שלנו ... הרצונות שלנו לגבי הפעולות האלה (אני רוצה ללכת). כאשר המחשבות האלה תואמות אחת לשנייה (אני הולך ואני רוצה ללכת), נוצרת תחושה של בחירה חופשית. לעומת זאת, כאשר יש פער בין המחשבות (אני הולך ואני לא רוצה ללכת), נוצרת תחושת כפייה. מהי ... והוא מתנגד לכך, תיווצר תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית? אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה בגלל סיבה ברורה - למשל אוכל בגלל שהוא רעב. האם פעולה כזו היא בחירה או כפייה? התשובה, לפי אליעד, תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר לרצות משהו ... חופשי הוא בעצם תוצאה של סיבות נסתרות או גלויות. אין רצון שמכונן את עצמו ללא סיבה או ללא קשר לסיבות אחרות. האם קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של מחשבות? אליעד מדגיש כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק של מחשבות. המוח אומר לנו בו - זמנית מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת בחירה או תחושת כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש שבחרנו בה, אבל כאשר אנחנו חשים שסיבה ... נחווה זאת ככפייה. הוא מביא דוגמה של תסמונת טורט - אדם שמזיז את ידו באופן בלתי רצוני וללא סיבה ברורה. פעולה כזו אינה נחשבת לבחירה חופשית משום שאין לה סיבה מודעת. אך אם האדם חש שהיה יכול להתנגד לפעולה ועדיין מבצע אותה, הוא יוכל לחוות את הפעולה כבעלת סיבה, אפילו אם אינה מודעת לחלוטין. מהי ההגדרה הנכונה של בחירה חופשית? אליעד מציין שאין הגדרה מוחלטת וחד - משמעית לבחירה חופשית. מדובר במושג סובייקטיבי לחלוטין, והוא תלוי בפרשנות האישית שלנו לגבי המושגים רצון, סיבה וכפייה. ההגדרה שלנו לבחירה חופשית יכולה להשתנות בהתאם לנקודת המבט או למצב הרוח שלנו. לכן, הדיון סביב בחירה חופשית הוא במידה רבה דיון על המשמעות האישית שכל אדם נותן למושגים אלו. האם יש בחירה או אין בחירה בכלל? לסיום, אליעד מבהיר כי מבחינה מוחלטת, לא קיימת בחירה חופשית מלאה אך גם לא קיימת כפייה מוחלטת. המציאות היא תמיד איפשהו באמצע: מצד אחד, שום דבר אינו מתרחש ללא סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת. מצד שני, אנחנו תמיד יכולים למצוא נקודת מבט שבה נרגיש שהדברים קורים בהתאם לרצוננו, ולכן אין גם כפייה מוחלטת. הכל תלוי בפרשנות האישית ובאופן שבו המחשבות מתעצבות במוחנו. האם יש בחירה חופשית? מהי כפייה? תחושת רצון חופשי האם הכל כפוי מראש? האם רצון בלי סיבה אפשרי? ההבדל בין כפייה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על בחירה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: בחירה, מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? האם יש או אין אלוהים? למה לא להתאבד? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? האם יש משמעות לחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? האם לדומם יש תודעה? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? האם הכל אפשרי? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? אולי אנחנו במטריקס ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: בחירה, איך לעשות יותר כסף? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשתול מחשבות? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בזוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לחנך ילדים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפרש חלומות? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לקבל החלטות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להיות מאושר ושמח? איך להעריך את עצמך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשפר את הזיכרון? איך לנהל את הזמן? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לא להישחק בעבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? כעס ועצבים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי קואצ'ינג, קואצ'ר, ייעוץ נפשי בנושא בחירה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 08_07_2025 השעה 05:05:51 - wesi4