🖨כיצד לייצר ספק סביר במשפט פלילי - הדרך להטלת ספק בראיות התביעה - איך לשכנע את בית המשפט בחפותך - כיצד עורך דין פלילי מטיל ספק?הוראת סעיף 34כב. (א) לחוק העונשין קובעת כי לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן הוכחה האשמה מעבר לכל ספק סביר. הוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הינה חיונית ביותר משתי סיבות: הראשונה היא הגשמת תכלית עשיית משפט צדק, תוך הימנעות ככל האפשר מהרשעות שווא ועיוות דין, והשנייה היא שבמקרים של הרשעות שווא, הפושעים האמיתיים עדיין מסתובבים חופשי ומהווים סכנה לציבור.
רבים סבורים (בטעות) שניתן לעורר "ספק סביר" די בקלות, וזאת מכיוון שכל תרחיש יכול להיכנס למתחם הסבירות. עם זאת, פסיקת בתי המשפט הגדירה את המונח "ספק סביר", כספק הסתברותי "אמיתי" שמעוגן בחומר הראיות, ולא כספק תיאורטי גרידא, הווי אומר שאין די בהסתברות תיאורטית ובספקולציות, אלא צריך שהנאשם יציג תרחיש הגיוני שמתיישב עם חומר הראיות שבידי התביעה.
אם כך, עולה השאלה, כיצד והאם בכלל ניתן לעורר ספק סביר כאשר בידי התביעה נמצאות ראיות חותכות לאשמתו של הנאשם? ככלל, התשובה היא כן.
כאמור, על עורך הדין הפלילי של הנאשם לעורר ספק בליבו של בית המשפט, כלומר, לשכנע את השופט / ים שהראיות שבידי התביעה אינן מהימנות ו/או אינן מצביעות "בהכרח" על כך שהנאשם ביצע איזושהי עבירה פלילית.
לפני שניגשים למלאכה, יש להבין שהמחוקק דורש שני יסודות הכרחיים, ושרק בהתקיימות שניהם יחד, ניתן להרשיע את הנאשם בביצוע עבירה - הראשון הוא "יסוד נפשי" והשני הוא "יסוד עובדתי". היסוד הנפשי הינו מודעות של הנאשם לנסיבות השונות, והיסוד העובדתי הינו עשיית המעשה בפועל על ידי הנאשם.
בבואו של עורך דין פלילי לעורר ספק סביר, עליו לשאול את עצמו היכן נמצאות החוליות החלשות של התביעה, ואחרי שזיהה אותן, עליו להתמקד בהן. עיקר העבודה של עורך הדין הפלילי היא לקחת מצד אחד את מה שמציגה התביעה כ"מחויב" ולהפוך אותו ל"אפשרי", ומצד שני להציג תרחיש חלופי "אפשרי" לחפותו של הנאשם, ולהפוך אותו ל"מחויב" בעיני בית המשפט, כפי שיתואר להלן:
1. הקמת ספק סביר בקשר ליסוד העובדתי: ישנם שני סוגים של ראיות עובדתיות, כאשר הסוג הראשון הוא ראיות מדעיות פורנזיות כדוגמת DNA, טביעות אצבע וכו', והסוג השני הוא ראיות שנקלטו בעזרת החושים של מישהו. באשר לראיות הפורנזיות, יש לזכור שבית המשפט מייחס לממצאים חשיבות מכרעת, ולכן בבואו של עורך דין פלילי לעורר ספק באמיתות ראייה מדעית, עליו להתמקד בהסבר הגיוני להימצאות הנאשם בזירה, ולחילופין, עליו להצביע על כשלים בהפעלת המכשור הספציפי ואופן גביית הראייה, שבעקבותיהם התקבלה תוצאה שגויה, לדוגמה: האם היו מקרים בעבר שהמכשיר היה מקולקל? האם הבודק עבר הכשרה מתאימה ועבד לפי הנהלים? מהי הסתברות הטעות ומה יכול להעלות אותה? האם בית המשפט באמת רוצה להרשיע אדם חף מפשע רק כי המכשיר קבע כך או אחרת, למרות ההתעקשות של הנאשם בחפותו? וכו'.
באשר לראיות שהתקבלו על ידי חושיו של עד, ניתן להטיל ספק במהימנותן הן על ידי העלאת טענות נגד העד ומניעיו הפסולים, והן על ידי הצבעה על כך שחושיו המוגבלים של העד תעתעו בו וכו'. די בכך שבית המשפט ישתכנע שקיימת סבירות להיתכנות הטענה.
2. הקמת ספק סביר בקשר ליסוד הנפשי: כפי שהוסבר לעיל, היסוד הנפשי הינו "המודעות" של הנאשם לנסיבות השונות, לדוגמה: כאשר עורך דין פלילי רוצה לעורר ספק באשר ליסוד נפשי של נאשם בתיק אונס, עליו לשכנע את בית המשפט שהנאשם לא היה מודע לנסיבות האסורות, ולכן אין להרשיעו בעבירה. למשל, הנאשם יכול לטעון שהוא היה בטוח שהבחורה הסכימה לקיים אתו יחסים. הנאשם יכול להצביע על התנהגויות תומכות של המתלוננת, שבעקבותיהם הוא סבר שהיא מסכימה לקיים את היחסים. די לנאשם בלהראות לבית המשפט, שקיימת אפשרות סבירה לכך שהוא טעה טעות כנה ביחס לעניין ההסכמה. בנוסף, הנאשם יכול להצביע על מניעים נקמניים מצדה של המתלוננת, וכו'.
דוגמה נוספת באישום של פריצה: האם מחויב שהנאשם עמד ליד החנות כדי לפרוץ אותה, או שמא יכול היה להביט בחלון הראווה מכיוון שהתרשם מהמוצרים? האם אין אנשים בעולם שעומדים ליד חלון ראווה ומתרשמים מהמוצרים, מבלי שתהיה להם כל כוונה לפרוץ את החנות? מדוע שמים מוצרים בחלון הראווה אם לא כדי למשוך לקוחות לצפות ולהתרשם מהם? האם זה אפשרי שעד הראיה לא ראה או לא יכול היה לראות בצורה מדויקת את שהתרחש? האם יש אפשרות שעד הראייה טעה בזיהוי? האם היו מקרים בעבר שעדי ראיה טעו בזיהוי? וכו'.
לסיכום, הקמת ספק סביר בתחום המשפט הפלילי, הינה מלאכה מורכבת ביותר ומעבר להיקפו של מאמר זה. עם זאת, המהות הינה להחדיר לליבו של בית המשפט את ההיתכנות לאופציה חלופית, ואת הספק בדבר אשמתו של הנאשם. על עורך הדין להצביע על אפשרות סבירה שהלקוח שלו אינו אשם. מצד אחד, על עורך הדין לחפש את "החורים" בראיות התביעה, ולהרחיב אותם, ומן הצד השני, על עורך הדין לקחת את "החורים" בעדותו של הנאשם, ולצמצם אותם, שהרי בסופו של יום, כל מה שנדרש על מנת לזכות נאשם, הוא לעורר ספק סביר, ותו לא.
שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? אליעד כהן עוסק בשאלות פילוסופיות על הקשר בין אמונה ושכל, תוך שהוא ... אם אין ספק, אין צורך באמונה. אדם שאומר שהוא מאמין במשהו בעצם מכיר בכך שיש אפשרות סותרת לאותו הדבר, ומטיל ספק במשהו אחר. למה להאמין ולהטיל ספק הם בעצם אותו הדבר? אליעד טוען שלהאמין במשהו הוא למעשה הטלת ספק בהיפך שלו. אם אדם מאמין בקיומו של אלוהים, הוא בעצם מטיל ספק באפשרות שאין אלוהים. ובדומה לכך, אדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים מאמין במידת מה באפשרות שאין אלוהים. כל אמונה כוללת בתוכה ספק, וכל ספק מצריך אמונה נסתרת. לדוגמה, אדם שאומר שהוא מאמין בדבר מסוים בצורה מוחלטת, למעשה מטיל ספק בכל דבר שסותר את אמונתו. השניים - אמונה וספק - אינם הפכים מוחלטים, אלא משיקים ומחוברים באופן אינהרנטי. מהי ... רבי נחמן, שמסביר כי יש צורך להאמין בצדיקים ולהתקרב אליהם כדי להגיע לאמת. רבי נחמן למעשה מדבר על הצורך להטיל ספק בעצמך ובמה שאתה רוצה, ולפני הכל להאמין ברצונות הצדיקים. אמונה בצדיקים פירושה הטלת ספק ברצונות האישיים שלך, ובעצם האמונה והשפיית הספק הם שני צדדים של אותו דבר. האם קל יותר להאמין או להטיל ספק? לפי אליעד, כל אחד מהתהליכים - אמונה והטלת ספק - קל או קשה בהתאם להקשר התרבותי והחברתי. בחברה חילונית ומודרנית, לדוגמה, נטייה להטיל ספק נראית אינטליגנטית יותר מאמונה דתית. בעוד שבחברות דתיות קל יותר להאמין ולהחזיק במשהו בצורה מוחלטת. אך אליעד טוען שמהות השניים דומה מאוד: הם כולם בחירה, והאדם בוחר להחזיק במשהו ולהטיל ספק במה שסותר אותו. איך מגיעים אל האמת המוחלטת? הדרך להגיע לאמת מוחלטת, על פי אליעד, היא לבחור ללכת עד הסוף בשני הכיוונים - אם בחרת להאמין, עליך להאמין בצורה מוחלטת במה שאין בו שום היגיון, ואם בחרת להטיל ספק, עליך להטיל ספק בצורה מוחלטת גם בדברים הגיוניים. ההגעה לאמת המוחלטת פירושה מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר - ... בעוד שהטלת ספק משחררת אותך ממנו. אך בשני המקרים מדובר בפעולה דומה - להאמין פירושו להשתחרר מהספק שמלווה אותך, ולהטיל ספק פירושו להשתחרר מהאמונה הקודמת שלך. לכן, אליעד מציין שאין למעשה הבדל מהותי בין השניים. מה המשמעות של אמונה שלמה? ... העצה הפרקטית של אליעד? העצה של אליעד לאדם שמחפש את האמת היא פשוטה: לא משנה אם תבחר להאמין או להטיל ספק, עליך לעשות זאת באופן מלא וללא שום מקום לאפשרות הנגדית. רק ככה תוכל להגיע לאמת המוחלטת, שמרגע הגעת אליה, לא תבחין יותר בהבדלים בין שכל לאמונה, ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק לעומק בשאלות של שכל מול אמונה, היגיון מול ספק, ומסביר מדוע למרות שלכאורה להאמין ולהטיל ספק נראים כשני הפכים, בפועל הם יכולים להיות אותו הדבר בדיוק. מה המשמעות של להאמין לפי אליעד? אליעד מסביר שלהאמין ... כבר מרכיב של ספק סמוי, כי אם אין ספק, אין צורך באמונה - זה כבר נקרא לדעת. מדוע להאמין ולהטיל ספק הם בעצם אותו הדבר? אליעד מדגיש שלמעשה להאמין במשהו פירושו להטיל ספק בהיפך שלו. לדוגמה, אדם שמאמין באלוהים מטיל ספק באפשרות שאין אלוהים, ואדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים מאמין באפשרות שאין אלוהים. בכל אמונה יש ספק, ובכל ספק יש אמונה נסתרת. גם אם מישהו אומר שהוא מאמין בדבר בצורה מוחלטת, הוא בעצם מטיל ספק בכל דבר שסותר את אמונתו. האם רבי נחמן מעודד אמונה או ספק? אליעד מנתח את דבריו של רבי נחמן, שטוען שהאדם חייב להאמין בצדיקי האמת ולהתקרב אליהם. אך כאשר רבי נחמן מבקש להאמין בצדיק, הוא בעצם מבקש מהאדם להטיל ספק בעצמו וברצונותיו. להאמין בצדיק פירושו להטיל ספק ברצונות העצמיים של האדם, ולהטיל ספק ברצונות העצמיים פירושו להאמין ברצונות של הצדיק. מכאן שאליעד מראה שלדברי רבי נחמן אמונה וספק אינם שני ניגודים אלא שני צדדים של אותו מטבע. האם קל יותר להאמין או להטיל ספק? אליעד טוען שלאנשים שונים קל יותר לעשות פעולות שונות בהתאם לנסיבות חייהם. בחברה חילונית ומודרנית, קל יותר לאנשים לתפוס את עצמם כמי שמטילים ספק, כי זה נראה יותר אינטליגנטי ופחות דתי. לעומת זאת, יש מי שקל להם יותר להאמין ולהחזיק בדברים מסוימים כי ... נראה להם יותר ברור ונוח. בשני המקרים, אליעד מסביר, מדובר בדיוק באותה פעולה נפשית - אתה בוחר בצד אחד ומטיל ספק בצד השני. איך מגיעים אל האמת המוחלטת? אליעד מסביר שאם אדם באמת רוצה להגיע לאמת מוחלטת, עליו ללכת עד הסוף, בין אם הוא בוחר להאמין ובין אם הוא בוחר להטיל ספק. ללכת עד הסוף עם האמונה פירושו להאמין בדבר הכי לא הגיוני בצורה מוחלטת, ללא כל ספק. ללכת עד הסוף עם ספק פירושו להטיל ספק בדבר הכי הגיוני בצורה מוחלטת. בשני המקרים, התוצאה זהה: האדם מגיע למצב שבו הוא אינו מבחין עוד בשום הבדל ... בעצמנו נקרא לזה היגיון, וכשאנו פחות בטוחים נקרא לזה אמונה. האם אמונה משחררת או כובלת? אליעד מציין שכאשר אדם מטיל ספק במשהו, הוא מרגיש משוחרר ממנו, וכאשר הוא מאמין, הוא מרגיש מחובר אליו. אך הוא מראה שגם הטלת ספק וגם אמונה הן פעולות דומות - להאמין פירושו להשתחרר מהספק שבהיפך, ולהטיל ספק פירושו להשתחרר מהאמונה המקורית שהייתה לך. לכן אין הבדל מהותי בין השניים, אלא רק נקודת מבט שונה. מה המשמעות ... העצה הפרקטית שאליעד נותן? העצה של אליעד לאדם שמחפש את האמת היא פשוטה: לא משנה אם תבחר להאמין או להטיל ספק, עליך לעשות זאת באופן מלא ובלי השארת שום מקום לאפשרות הנגדית. רק כך תוכל להגיע אל האמת המוחלטת, שאינה מבדילה בין שכל לאמונה ובין ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת?
חוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמתחוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמתחוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמת במה קל וקשה להטיל ספק ואיך מתחילים בירור האמת? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר לעומק על חוקי הטלת הספק, ומפרט את התהליך הנכון לבירור האמת. הוא מתייחס לשאלות מרכזיות כמו: במה קל יותר להטיל ספק? במה קשה להטיל ספק? כיצד מתחילים בכלל בתהליך הטלת הספק? הנושא המרכזי שאליעד עוסק בו הוא סדר הטלת הספק - האם יש סדר נכון שבו כדאי להתחיל להטיל ספק, ובמה צריך להתחיל, בדברים שקל להטיל בהם ספק, או בדברים הקשים יותר? מה הכוונה בלהטיל ספק במחויבים? הרעיון הראשון שאליעד מציג הוא המושג להטיל ספק במחויבים. מחויב הוא משהו שהאדם חושב שהוא נכון, או מאמין בו באופן מוחלט. לדוגמה, בן אדם שאומר: אני רוצה להטיל ספק בחושים שלי, נתקל פעמים רבות בתגובה שאומרת לו - לפני שאתה מטיל ספק בחושים, נסה להטיל ספק בדברים פשוטים יותר, כמו האם היום יום ראשון או שני, או האם השם שלי באמת זה השם שלי. ההיגיון של התגובה הוא שאם האדם לא מסוגל להטיל ספק בדברים פשוטים וקלים, הוא בוודאי יתקשה להטיל ספק בדברים גדולים וכבדים, כמו החושים שלו, כי הם נתפסים כמחויבים גדולים וחזקים יותר. האם תמיד נכון להטיל ספק בדברים הקלים קודם? אליעד מסביר שזה לא בהכרח נכון. הוא נותן דוגמה של אדם שלא יכול להרים משקולת של ... הוא לא מה שבאמת קל או קשה. מכאן, אליעד מפתח רעיון חשוב: יכול להיות מצב שדווקא יהיה קל יותר להטיל ספק בדברים שנראים גדולים וקשים, ולאו דווקא בדברים שנראים קטנים וקלים. אם אדם בטוח בדבר מסוים רק ב - 10%, ודבר אחר הוא בטוח בו ב - 90%, זה לא אומר שיהיה לו קל יותר להטיל ספק במה שהוא בטוח בו פחות. לפעמים מה שנראה קשה יותר הוא בעצם קל יותר, כי הדבר שנראה לך קשה ... או מבוסס על פחות הנחות משנה, ולכן לפעמים יהיה קל יותר לערער אותו. דוגמת מספר האצבעות - במה קל להטיל ספק? אליעד מביא דוגמה נוספת להמחשה: אם אדם מתלבט במה להטיל ספק, בשאלה אם יש לו אצבעות או במספר האצבעות שלו - הוא יגלה שקל יותר להטיל ספק במספר האצבעות מאשר בעצם קיומן. למה? כי הידיעה על מספר האצבעות תלויה בקיומן. אם אין לו בכלל אצבעות, אין ... כמה אצבעות יש. כלומר, הטלת ספק בכמות אצבעות תלויה בהטלת ספק בעצם קיומן של אצבעות. לכן, לפעמים אי אפשר להטיל ספק בפרט מסוים, אם לא הטלת ספק קודם בבסיס שממנו הוא נגזר. הוא מחדד את הנקודה ואומר: אם אינך מסוגל להטיל ספק בקיומו של שולחן, לא תוכל להטיל ספק בשאלה אם הוא יפה או לא, כי אם אין שולחן, לא קיים בכלל המושג שולחן יפה. כלומר, לפעמים יש ... - מדברים בסיסיים ליותר ספציפיים, ויש מקרים שזה הפוך - הספק הקשה יותר הוא דווקא בסיסי, ולכן אי אפשר להטיל ספק בספק הקל בלי לפתור קודם את הספק הקשה. דוגמת השולחן והצבע האדום - במה להטיל ספק קודם? דוגמה נוספת שאליעד מביא: אדם רואה שולחן אדום, והוא מתלבט האם להטיל ספק קודם בעצם קיומו של השולחן או בצבעו. אם האדם בטוח שהשולחן קיים ב - 100%, אבל לא בטוח לגמרי שהשולחן אדום, דווקא ייתכן שיהיה לו קשה יותר להטיל ספק בצבע. מדוע? כי לפעמים דווקא הדבר שאתה בטוח בו פחות (הצבע האדום) יהיה קשה יותר להטלת ספק, מאחר שייתכן שהוא דווקא יותר נכון אובייקטיבית. כלומר, הקושי להטיל ספק תלוי לא רק במידת הביטחון אלא גם באמיתות הדבר עצמו. לפעמים דווקא קל יותר לערער דבר שאתה בטוח בו ... מה המסקנה בנוגע לסדר הטלת הספק? המסקנה שאליעד מגיע אליה היא שאין חוק מוחלט וברור לגבי הסדר שבו צריך להטיל ספק. הטענה המוכרת, שצריך להתחיל מהקל אל הקשה, אינה בהכרח נכונה. לפעמים דווקא יהיה קל יותר להטיל ספק במה שנראה קשה יותר, כי הדברים הקלים יותר להטלת ספק יכולים להיות קשורים בדברים בסיסיים יותר, שללא פתרון שלהם ... ולראות מה הדבר הכי נכון עבורו להטיל בו ספק ברגע הנוכחי, בלי להניח הנחות מראש לגבי סדר מסוים. איך להטיל ספק בצורה נכונה? מהו סדר הטלת הספק הנכון? איך להתחיל להטיל ספק? האם חובה להתחיל בספק הקל? איך להטיל ספק במחויבים? ממה קשה להטיל ספק קודם? כיצד לברר את האמת באמצעות ספק?
איך עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח?איך עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח?... פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? ההרצאה מתחילה בכך שאליעד כהן מעלה את השאלה: מי בעצם נותן את העצה להטיל ספק בחושים? האם זו העצה של האדם עצמו? אם כך, אולי כדאי לא לשמוע לה, כי הרי איך אפשר להקשיב לעצות של עצמך? אולם, אם לא תשמע לעצות שלך, למי תשמע? השאלה הזו מובילה את אליעד לעסוק במשמעות של להטיל ספק בחושים. הוא מציין כי אם אדם רואה שולחן, הוא יכול לשאול את עצמו אם באמת יש שם שולחן. אך אם הוא מטיל ספק, הוא לא יידע אם יש או אין שולחן. השאלה המרכזית היא: מה זה נותן להטיל ספק בכך? החושים קיימים בכל מקרה, ולא משנה אם אנחנו מטילים בהם ספק או לא. האם הטלת ספק בחושים תביא ... הזו מביאה אותנו לתובנה: הטלת ספק בחושים לא משנה את מהות המציאות. אליעד מסביר כי אם תעצום עיניים, תוכל להטיל ספק בחוש הראייה ולראות שאין שולחן. אבל זה לא אומר שאין שולחן, אלא רק שאתה לא רואה אותו כעת. הרעיון ... קיים ומה לא. כל תפיסה של שולחן נשענת על הבדל זה. מה קורה כשמפרקים את התפיסה הזו? אליעד מציע להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני ... ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים לתמצום של כל הרעיונות, יש שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם ... על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, ... יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה, ומבוססת על האמונה שיש הבדל בין יש לאין. כל ניסיון להטיל ספק בכך מוביל לשחרור מההגדרות המקובלות שלנו על המציאות ולמעבר לתפיסה הרבה יותר חופשית. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות מהות החשיבה והכרת העצמי השפעת האמונה על המציאות כיצד להטיל ספק בחושים? אליעד פותח את הדיון בכך שהוא שואל מי נתן את העצה להטיל ספק בחושים. אם זו עצה של האדם עצמו, אולי אין להקשיב לה, אך אם אין להקשיב לה, למי כן להקשיב? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? נניח שאדם רואה שולחן ושואל את עצמו אם באמת יש כאן שולחן. אם יטיל ספק, אז לא ידע אם יש שולחן או אין שולחן. אבל גם כעת, הוא כבר מטיל ספק באופן מסוים, כי אם החושים היו תופסים את המציאות אחרת, הוא היה מטיל ספק בהם. כלומר, החושים קיימים בכל מקרה והשאלה היא מה המשמעות של להטיל ספק בהם. האם להטיל ספק יביא לראות את הדברים כפי שהם? אליעד שואל מי מחליט כיצד הדברים באמת. אולי כפי שהם זה דווקא לראות ... בין יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין את התהליך שבו אנו תופסים את המציאות. כאשר רואים שולחן, המוח בעצם מפרש את הצורה, מזהה אותה, ... עד שמבינים שהיא מושתתת על עצם ההבדלה בין יש לאין. הטלת ספק בשלבים כאשר אומרים יש פה שולחן, אפשר להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני ... הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר כי בכל מהלך של צמצום, נשארים שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם ... נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, ... הבדל בין יש לאין?, התפיסה מתערערת לחלוטין. זהו התהליך שמוביל לשחרור מכל ההגדרות וליציאה מעבר לתפיסות המקובלות של המציאות. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות מהות החשיבה והכרת העצמי השפעת האמונה על המציאות שאלה: איך להטיל ספק בחושים? אליעד: מי הציע לך להטיל ספק בחושים? אם העצה באה ממך, אז אולי עדיף לא לשמוע לעצות שלך? אך אם לא תשמע לעצות שלך, אז למי תשמע? בא נניח שתטיל ספק בחושים, למשל אתה רואה שולחן, אז אולי אין כאן שולחן? מה זה נתן? אם תטיל ספק בחושים, אז לא תדע אם יש כאן שולחן או אין כאן שולחן, נכון? אז עכשיו אתה תטיל ספק בחושים שלא יודעים, ואתה תאמר, יש שולחן. גם כרגע אתה מטיל ספק בחושים, אם החושים היו תופסים את המציאות אחרת, אז כבר עכשיו היית מטיל בהם ספק. מה זה נותן שמטילים ספק בחושים? החושים קיימים בכל מקרה. שאלה: אם אטיל ספק בחושים, אולי אראה את הדברים כפי שהם. אליעד: אבל מי מחליט לך איך הדברים הם כפי שהם? אולי כפי ... הוא רואה את הדברים כפי שהם? ואם תראה את הדברים כפי מה שהם, מה זה נתן? אתה מפספס משהו בלהטיל ספק בחושים. לא הבנת את הפואנטה. להטיל ספק בחושים זה לא אומר שאין כאן שולחן, אם תעצום עיניים אתה מיד מטיל ספק בחוש הראייה ולא רואה שולחן. ואז מה? הרעיון זה להבין את החושים. יש פה שולחן, שאלת השאלות היא, מה ... שאין. ואם אין הבדל בין יש לאין, אז אני לא יכול בכלל לדעת שיש פה משהו. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים, אלא המטרה בסוף זה לצאת מכל ההגדרות. ולצאת מכל ההגדרות זה על ידי הבנה. אם אתה מבין, אתה ... נשענת על זה שיש הבדל בין יש לאין. אתה צריך להבין אותה ולא להטיל בה ספק. איפה כן אפשר להטיל ספק בחושים, כשאתה שואל, אולי אין שולחן? זה עדיין משאיר את השולחן, אבל כשאתה שואל, אולי לא, אולי לא? אז ... שולחן. מה יותר אמיתי, שאני רואה שיש פה שולחן או שיש פה שולחן? שאני רואה שיש פה שולחן. אז תטיל ספק גם בזה, אולי אני לא רואה שיש פה שולחן? אבל אפילו אם אני לא רואה שיש פה שולחן, אני ... המילה הכי חזקה? יש. מה פחות חזקה? פה, ומה פחות חזקה? שולחן. יש - הכי מחויב. ועכשיו אתה מתחיל להטיל ספק, מי אמר שיש פה שולחן? אני עכשיו רואה פה שולחן. את המילה רואה אפשר להחליף לחושב ש.. ועדיין נשארתי ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331