רוב ה"נפילות" בדיאטה מתרחשות כתוצאה מאי - חידוש ההחלטה.
התהליך מוכר וידוע, כמעט בלתי נמנע וברור שיקרה מתישהו...
אנחנו מחליטים על דיאטה מיום ראשון, בוחרים שיטה ומתכון, מתחילים במלוא המרץ
יש שבועיים קשים, אחר - כך מתרגלים ואז קורה דבר מוזר...
להמשך קריאה לחץ על הכותרת...
מערכת הסכמים בלתי מוגדרת, ולמה אני מתכוונת?
כשאני הולכת לאירוע, מסיבה, לפעמים סתם בעבודה או בסופר מרקט, אני רואה עוגה.
אני יודעת שהעוגה כרגע לא נחוצה, אני יודעת שאני "בדיאטה" אבל היא מפתה...
היא עושה לי הרגשה טובה, אני מדמיינת את עצמי אוכלת אותה ופתאום אני שמחה.
מייד אני תופסת את עצמי, ובנזיפה מזכירה לעצמי שאני "בדיאטה" אז אסור.
החשק לעוגה נשאר לא מסופק.
בו ברגע אני רוצה להשתיק את חוסר הסדר ולעשות שלום בין הצד שרוצה לבין הצד שאוסר.
לכן אני נותנת פסיקה, שתקפה כמו חקיקה: בסוף "הדיאטה" אני אוכל כמה שאני רוצה.
עוד כמה שבועות אני אוכל גם עוגה כזו וגם עוגה אחרת... וכך כל הצדדים מרוצים.
הצד שלא מסכים לאכול את העוגה, מתרצה שהרי הוא יודע שיבוא על סיפוקו בעוד ימים מספר.
הצד שאומר לי לאכול את העוגה נהנה מההקלה ויודע שניצח במערכה.
וכך בתום תקופת "הדיאטה" אחרי שהתאמצנו, הזענו ונמנענו, מגיע לנו פיצוי.
זה מתחיל בעוגה שהבטחתי אז במסיבה, וממשיך בבורקס שראיתי בערב שבת, ועוד ממשיך במילקשייק שהבת שלי שתתה וכן הלאה והלאה.
יוצא שמרוב פיצויים, תוך זמן קצר אנחנו שוב מוצאים את עצמנו במעגל הקסמים, מחליטים שמיום ראשון ל"דיאטה" נכנסים... את ההמשך ואת הסוף אתם בוודאי מנחשים.
אז מה עושים אתם שואלים?
ראשית - שמים לב להסכמים. ההסכמים נעשים במצב שאנחנו חלשים, כשיש דיון ביני לבין עצמי סימן שההחלטה קצת התרופפה. בזמן התרופפות ההחלטה, זהו מצב של חוסר הרמוניה.
חוסר הרמוניה זה מצב לא נעים, כדי לסדר אותו אנחנו חייבים לעשות הסכם עם עצמנו.
שנית - לאחר ששמנו לב שיש הסכמים ומתי הם נעשים, נבדוק את אופי ההסכם: אי אפשר לעשות הסכם שאף פעם לא נאכל עוגה / בורקס / מילק שייק.
כי הצד שרוצה ומתפתה לא יאשר כזה הסכם.
אי אפשר לעשות הסכם שעכשיו נאכל את מה שראינו כי הצד שעושה "דיאטה" זה שנאמן להחלטה שלנו, לא יסכים.
לסיום - החלפת ההחלטה וחידושה. כאן טמון הפתרון לכל המאמר:
בוודאי שמתם לב שתמיד כתבתי "דיאטה" במרכאות, משום שדיאטה מתפרשת בשפה העברית כסבל ואיסורים. אסור ולא, הן מילים ותחושות שיוצרות התנגדות, ההתנגדות לא מאפשרת הצלחה לאורך זמן. משום מה היא תמיד תגבה את חובה. ולכן ההצלחה תהיה זמנית.
אני שומעת אנשים שאומרים לי שהצליחו לשמור על תוצאות ההרזיה 3 שנים! ומה קרה?
לא יודעים, פשוט נשברנו.
זו פצצה מתקתקת שיום יבוא ותקיש על הדלת... התוצאות עלולות להיות בלתי נשלטות ובוודאי לא נעימות.
בואו נחליף את ההחלטה. נלמד דרך חדשה, דרך שבה ה"דיאטה" היא תזונה מאוזנת שיש מותר.
שמותר לאכול חתיכה מהעוגה, טעימה מהבורקס ולגימת מילקשייק.
איזון שבו אנחנו מחליטים מה העלות של הטעימה, החתיכה והלגימה.
איזון שאם לקחנו עודף נדע איך ליצור חוסר.
איזון שאם יש כניסה אנרגטית נדע ליצור הוצאה שווה.
ההחלטה היא לחיות באיזון במקום בדיאטה. ואת זה אפשר ללמוד... בקלות.
לאחר שהחלפנו את ההחלטה, נשנה את התזמון שלה.
בד"כ אנחנו מחליטים: "מעכשיו עד חנוכה אני בדיאטה"...
ואז בחנוכה שפג תוקף ההחלטה, אנחנו פותחים את ההסכמים האפלים ומתחילה גביית החובות.
אני מציעה החלטה שתקפה לשעה הקרובה. כן, פעם בשעה נתחייב שבשעה הקרובה נהיה נאמנים לשיטת האיזון שלמדנו. כך רואים את ההצלחה מייד. ויכולים "לחזור למוטב" עכשיו.
ובמקרה שנערכו הסכמים בתוך השעה, לא יהיו בעלי נזק רב אם יפרעו בתקופה הקרובה.
הריבית אז קטנה. וכך משעה לשעה תמצאו את עצמכם אחרי חודש, אחרי שנה
הופכים את השיטה לדרך חיים.
התמדה עם תמורה בצידה. לא סבל ולא מעגל קסמים, רק שקט ואורח חיים.
תזונה מאוזנת זו שפת תקשורת עם הגוף שלומדים כמו שלומדים אנגלית.
בהתחלה מסתכלים הרבה במילון ואח"כ עם האימון זה זורם ונהפך להיות חלק ממך...
שבוע טוב והנאה לרוב
התהליך מוכר וידוע, כמעט בלתי נמנע וברור שיקרה מתישהו...
אנחנו מחליטים על דיאטה מיום ראשון, בוחרים שיטה ומתכון, מתחילים במלוא המרץ
יש שבועיים קשים, אחר - כך מתרגלים ואז קורה דבר מוזר...
להמשך קריאה לחץ על הכותרת...
מערכת הסכמים בלתי מוגדרת, ולמה אני מתכוונת?
כשאני הולכת לאירוע, מסיבה, לפעמים סתם בעבודה או בסופר מרקט, אני רואה עוגה.
אני יודעת שהעוגה כרגע לא נחוצה, אני יודעת שאני "בדיאטה" אבל היא מפתה...
היא עושה לי הרגשה טובה, אני מדמיינת את עצמי אוכלת אותה ופתאום אני שמחה.
מייד אני תופסת את עצמי, ובנזיפה מזכירה לעצמי שאני "בדיאטה" אז אסור.
החשק לעוגה נשאר לא מסופק.
בו ברגע אני רוצה להשתיק את חוסר הסדר ולעשות שלום בין הצד שרוצה לבין הצד שאוסר.
לכן אני נותנת פסיקה, שתקפה כמו חקיקה: בסוף "הדיאטה" אני אוכל כמה שאני רוצה.
עוד כמה שבועות אני אוכל גם עוגה כזו וגם עוגה אחרת... וכך כל הצדדים מרוצים.
הצד שלא מסכים לאכול את העוגה, מתרצה שהרי הוא יודע שיבוא על סיפוקו בעוד ימים מספר.
הצד שאומר לי לאכול את העוגה נהנה מההקלה ויודע שניצח במערכה.
וכך בתום תקופת "הדיאטה" אחרי שהתאמצנו, הזענו ונמנענו, מגיע לנו פיצוי.
זה מתחיל בעוגה שהבטחתי אז במסיבה, וממשיך בבורקס שראיתי בערב שבת, ועוד ממשיך במילקשייק שהבת שלי שתתה וכן הלאה והלאה.
יוצא שמרוב פיצויים, תוך זמן קצר אנחנו שוב מוצאים את עצמנו במעגל הקסמים, מחליטים שמיום ראשון ל"דיאטה" נכנסים... את ההמשך ואת הסוף אתם בוודאי מנחשים.
אז מה עושים אתם שואלים?
ראשית - שמים לב להסכמים. ההסכמים נעשים במצב שאנחנו חלשים, כשיש דיון ביני לבין עצמי סימן שההחלטה קצת התרופפה. בזמן התרופפות ההחלטה, זהו מצב של חוסר הרמוניה.
חוסר הרמוניה זה מצב לא נעים, כדי לסדר אותו אנחנו חייבים לעשות הסכם עם עצמנו.
שנית - לאחר ששמנו לב שיש הסכמים ומתי הם נעשים, נבדוק את אופי ההסכם: אי אפשר לעשות הסכם שאף פעם לא נאכל עוגה / בורקס / מילק שייק.
כי הצד שרוצה ומתפתה לא יאשר כזה הסכם.
אי אפשר לעשות הסכם שעכשיו נאכל את מה שראינו כי הצד שעושה "דיאטה" זה שנאמן להחלטה שלנו, לא יסכים.
לסיום - החלפת ההחלטה וחידושה. כאן טמון הפתרון לכל המאמר:
בוודאי שמתם לב שתמיד כתבתי "דיאטה" במרכאות, משום שדיאטה מתפרשת בשפה העברית כסבל ואיסורים. אסור ולא, הן מילים ותחושות שיוצרות התנגדות, ההתנגדות לא מאפשרת הצלחה לאורך זמן. משום מה היא תמיד תגבה את חובה. ולכן ההצלחה תהיה זמנית.
אני שומעת אנשים שאומרים לי שהצליחו לשמור על תוצאות ההרזיה 3 שנים! ומה קרה?
לא יודעים, פשוט נשברנו.
זו פצצה מתקתקת שיום יבוא ותקיש על הדלת... התוצאות עלולות להיות בלתי נשלטות ובוודאי לא נעימות.
בואו נחליף את ההחלטה. נלמד דרך חדשה, דרך שבה ה"דיאטה" היא תזונה מאוזנת שיש מותר.
שמותר לאכול חתיכה מהעוגה, טעימה מהבורקס ולגימת מילקשייק.
איזון שבו אנחנו מחליטים מה העלות של הטעימה, החתיכה והלגימה.
איזון שאם לקחנו עודף נדע איך ליצור חוסר.
איזון שאם יש כניסה אנרגטית נדע ליצור הוצאה שווה.
ההחלטה היא לחיות באיזון במקום בדיאטה. ואת זה אפשר ללמוד... בקלות.
לאחר שהחלפנו את ההחלטה, נשנה את התזמון שלה.
בד"כ אנחנו מחליטים: "מעכשיו עד חנוכה אני בדיאטה"...
ואז בחנוכה שפג תוקף ההחלטה, אנחנו פותחים את ההסכמים האפלים ומתחילה גביית החובות.
אני מציעה החלטה שתקפה לשעה הקרובה. כן, פעם בשעה נתחייב שבשעה הקרובה נהיה נאמנים לשיטת האיזון שלמדנו. כך רואים את ההצלחה מייד. ויכולים "לחזור למוטב" עכשיו.
ובמקרה שנערכו הסכמים בתוך השעה, לא יהיו בעלי נזק רב אם יפרעו בתקופה הקרובה.
הריבית אז קטנה. וכך משעה לשעה תמצאו את עצמכם אחרי חודש, אחרי שנה
הופכים את השיטה לדרך חיים.
התמדה עם תמורה בצידה. לא סבל ולא מעגל קסמים, רק שקט ואורח חיים.
תזונה מאוזנת זו שפת תקשורת עם הגוף שלומדים כמו שלומדים אנגלית.
בהתחלה מסתכלים הרבה במילון ואח"כ עם האימון זה זורם ונהפך להיות חלק ממך...
שבוע טוב והנאה לרוב