רובנו מכירים את מושג השן המתקשר לצ'י ודם הלב, אך למעשה המושג רחב ועמוק בהרבה. השן הוא גורם ויטלי לא חומרי המופק מן הצ'י. התרגום ל Mind מתאים יותר. במשמעותו הרחבה הוא כולל את ה:

Ethereal Soul (Hun), Corporeal Soul (Po), Intellect (Yi), Will-Power (Zhi), Mind (Shen).

מהי משמעות הנפש בראיה סינית? כמו חומרים חיוניים אחרים הוא תוצר של צ'י ומתקשר גם לגי'נג. שן, ג'ינג וצ'י מוכרים ברפואה הסינית כ'שלוש האוצרות'.

הג'ינג מתקשר לפעולות מנטאליות והוא האספקט היותר ייני מול הצ'י. הג'ינג הטרום לידתי מאוכסן בכליות האחראיות על פעילות מוחית. הצ'י יותר מתקשר לתפקודי ריאה, טחול וקיבה בעוד השן מתייחס בעיקר ללב. למעשה מדובר באופנים שונים של דחיסת צ'י שכן בסופו של דבר חומר ואנרגיה חד הם.

אם הג'ינג והצ'י בשפע אז השן ישגשג. בחסר השן יגרום לדיכאון, חרדה וחוסר שביעות רצון. השן אחראי על תפקידים רבים:

חשיבה, זיכרון, הרכה ותודעה, חכמה, רעיונות, ובנוסף, בעצם היותו שייך ללב הוא מתקשר גם לחושים השונים שלנו כמו טעם, ריח, מגע, ראייה ושמעיה. כמובן שלכל החושים הללו יש גם איברים אחרים המשפיעים עליהם.

בכתב הסיני המילים חשיבה = Yi, לחשוב = Xiang והרהורים = Si כולם מכילים את הקרקטר (הציור) לב.

הזיכרון כולל יכולת אפסון מידע ויכולת זכירת אירועים מן העבר. שניהם תלויים בלב, בכליות ובטחול. ההכרה מצביעה על חשיבה ותובנה. התובנה לגבי התחושות שלנו והמודעות אליהן קשורות ללב. אנו יכולים להתרגז דרך הכבד אבל להבין את משמעות הרוגז או להפנים את התחושה - זה מהלב.

Shen - השן של הלב

בעיני הקורא המערבי שן הוא מושג ערטלאי. באין מקבילות לו הוא יחפש תרגום ליטרלי כגון נפש, רוח ואפילו נשמה. אלא שמושגים אילו מחטיאים ומרחיקים מן המשמעות האמיתית. השן הוא מרכיב ויטאלי בעל איכות יאנגית הפג מגופנו לאחר המוות. בניגוד לצ'י המולד ניתן לטעון אותו מחדש גם לאחר אובדנים קשים. הוא מזוקק מן הצ'י ובעיקר מן הצ'י של הלב, כאשר לגי'נג ולדם תרומה חשובה להפקתו ושמירתו.

ניתן לומר כי השן הוא החיוניות, הכוח המניע את התאבון לחיים, השמחה שמלווה אותנו עם בוקר לקראת יום חדש, היצירתיות והדמיון. פעמים רבות אני נוהג להציג כדוגמה את סיפור התאומות הסיאמיות ממקסיקו (ולא מאירן) אשר למרות שנדונו לחיות מחוברות עד מותן, האחת שואפת להיות טייסת והשנייה מורה. מה גורם לשני אנשים בעלי מטען גנטי משותף, תנאי גידול וסביבה חובקת אחידה לפתח שאיפות כה שונות? התשובה היא בשן. זהו המרכיב אשר מבדיל בין אדם לאדם באותה ייחודיות שגם המטען הגנטי לא יוכל לה.

בחוסר שן האדם מאבד את רצונו לחיות. במצבים קשים (כדוגמת המוזלמנים בשואה) הגוף אינו מקבל מזון ולכן אינו מסוגל להפיק צ'י די צורכו. באין צ'י, המעט שנותר מופנה לצורך קיום הצרכים הבסיסיים של החיים ואילו הלב אינו מפיק כמעט שן. על כן האדם יעבור מתהליך דיכאון לפאזה אפתית של חוסר רצון לחיות, איבוד יצר ההישרדות ואיבוד החיוניות (הניצוץ בעיניים).

לפעמים, רגע לפני המוות, מתגייסות כל מערכות הגוף לנצל את מעט השן שנותר ואז נוצר מצב מפתיע לפיו הגוסס מתעורר לחיים, מתקשר עם הסביבה. אך זהו מצב שווא אשר מוביל לניצול מעט מאגרי השן שנותרו רגעים לפני המוות.

לב חזק ושן חזק מאפשרים לאדם חוכמה וחשיבה חדה. שן חלש יובילו לחשיבה עמומה ואיטית. כמו כן יש לזכור שהג'ינג שייך לעניין ולכן יש כאן גם מרכיבים מולדים.

תפקיד חשוב אחר של השן הוא רעיונות שהן גם מקור ליוזמה (הבאה מהכבד ומכיס המרה). ללא רעיונות גם כוח הרצון לא ישפיע (גם אם מצבו יהיה טוב בשל כליות חזקות).

העיניים והראיה מתקשרים בעיקר לדם הלב ול Ethereal Soul. ה Hun מגיע אל העיניים כדי לאפשר להם לראות. אך הדם זורם דרך כלי הדם הנשלטים על ידי הלב. מכאן שהעיניים הם נקבי (פתחי) הכבד אך מושפעים חזק מהלב.

Mind (Shen) - Heart

Ethereal Soul (Hun) - Liver

Corporeal Soul (Po) - Lungs

Intellect (Yi) - Spleen

Will-Power (Zhi) - Kidneys

ה Po של הריאות מתייחסת באופן הדוק להפקת צ'י החיוני לייצור שן. ה Yi הוא האינטלקט המאפשר אירגון נתונים ושימוש בהם. לכן הוא מתקשר לזיכרון. הכליות מאפשרות בעזרת כוח הרצון Zhi למלא תפקידים נוספים בחיינו.

Hun - השן האתרי

הוא חודר לגוף זמן קצר לאחר הלידה. לאחר המוות הוא נשמר וחוזר אל ה Tian (שמיים? עדן?) כלומר למצב הוויה לא חומרי. אין לזה שום קשר לגן עדן או לחיים שלאחר המוות המוכרים בעולם המערבי. המושג יאנגי באופיו. ישנם שלושה סוגים של הון:

צמחי, של ממלכת החי ושל האדם. כל סוג תחתון קיים גם בהיררכיה שמעליו כך שהאדם מכיל את שלושת הסוגים. כאשר האדם אינו בהכרה הנפש האתרית מתרחקת. היא יכולה לנוע אל ומההכרה. יש לזכור שהסינים האמינו ברוחות רפאים הנותרות לאחר המוות והפולקלור שלהן שייך את ההון לתופעות בהן ההון שומר על צורתו הגשמית לאחר המוות. עד תקופת המלחמות של 221-476 לפה'ס החשיבה הייתה שהם מקור למחלות. אחר כך התפתחה הרפואה הסינית בכיוון הבנת חוקי הטבע ולכן הרוח הפכה להיות הרוח המוכרת לנו בפתוגנים החיצוניים.

ההון מתקשר למצבי דם ויין. כאשר יש חסר יין ההון מאבד את משכנו ונעשה חסר שורש דבר המתבטא באינסומניה, ביישנות, פחד וחוסר כיוון בחיים. יש פגיעה בחלימה בזמן שינה ובחלומות שהאדם מפתח בחייו (שאיפות). כשההון תקין ומשורש אז השינה טובה ונמשכת משך זמן נורמאלי. בחסר ההון נודד וגורם לשינה טרופה ולחלומות מטרידים. מובן שישנה חפיפה בין השפעות שן הלב להון של הכבד.

ההון שומר על איזון בין ריגוש יתר לאיפוק יתר תחת השגחת שן הלב. דם הכבד שומר שצ'י הכבד לא יתבטא כרוח עולה או מתפרצת מעלה ולכן גם שומר על ההון מפני מרידה מה שתורם להרמוניה במחשבות ובנפש.

תפקידים נוספים של ההון מתייחסים לראיה הן במובן הפיזי והן במובן של 'לראות את הדברים'.

אומץ מתייחס אף הוא להון ובחוסר תתכן חששנות והיסוס או ביישנות יתר, אם כי גם אילו עלולים להתבטא כהתפרצות על רקע חסר. תכנון וראייה לעתיד הם חלק מתמונה זו.

Po - הנפש הקורפורלית

שוכן בריאות והוא יותר פיזי. לאחר המוות הוא הולך לאדמה ואינו נשמר עצמאית. הוא מושפע באופן הדדי לג'ינג בהיותו מרכיב של החלק הפוסט לידתי של הג'ינג (יחד עם הטחול והקיבה). הפו מאפשר תנועה של הג'ינג בעוד שההון תנועה של הרוח = Mind. הפו מוביל את הג'ינג למקומות בהם נדרש לתפקודו הפיזיולוגי. בלעדיו הג'ינג לא יהיה פעיל. (הקשר בניהם מתבטא בתינוקות בדרמטיטיס אטופי שם רואים את הבעיה של חום רעיל מהרחם המתקשר לג'ינג המולד ומאחר שהוא מתקשר לפו, יש גם קשר לנשימה ולעור).

בשלב יותר מאוחר בחיים הפו נותן לנו תחושה, ראייה ושמיעה. כאשר הפו שופע פעולות אילו מתפקדות כראוי. בזיקנה הפו חלש ולכן גם תפקודים אילו נחלשים באשר ג'ינג (שממילה נעשה דל) אינו מגיע אליהם.

מכאן שהפו שולט על רגשות כמו בכי והתייפחות כמו שההון גורם לנו לחוש כאב פיזי הפו גורם לעצב וכאב נפשי. הוא מתייחס לתפקודי הנשימה. לחיים האינדיבידואלים (כמו שצ'י הריאות מגן עלינו מפני פתוגנים הפו מגן עלינו מפני השפעות פסיכולוגיות חיצוניות).

Yi - אינטלקט

האינטלקט שייך לטחול ויחד עם הלב וכליות דואגים לזיכרון. הוא מתייחס לאנרגיה הפוסט לידתית, ללמידה, חשיבה ואכסון מידע ולכן גם לאינטיליגנציה. טחול חזק מאפשר חשיבה ברורה וחדה וזיכרון וריכוז טוב. הלב והכליות מתקשרים יותר לזכירת מידע מן העבר בעוד הטחול מתקשר לארגון נתונים של ההווה.

Zhi - כוח רצון

כח הרצון משתכן בכליות. אך Zhi בסינית פירושו גם זיכרון וגם כוח רצון. הכליות מקשרות לתהליך אחסון מידע מהעבר ולחומרה שמאחסנת אותו. במידה רבה יש חפיפה עם תפקודי הטחול אך כאן הכוונה יותר לזיכרון ארוך טווח. הכליות מתקשרות לכח הרצון ולכן ליכולת מימוש החלטות לאורך זמן. בחסר תיעדר התמדה ויכולת להשיג מטרות. אם יש עודף אז כוח הרצון יהיה תקין אך לא בהכרח הכיוון או הנפש וההגשמה יהיו בכיוונים הנכונים. זה יכול להוביל את האדם לביצוע מטרות לא רצויות.

* www.tmurot.org.il/article.asp?id=372