סולם הערכים של המתבגר מודל / 10 2009
הערכים הם למעשה הנוסחה שמניעה את האדם במסלול חיים מסוים. ככל שהאדם יהיה מודע לערכיו כך בחירותיו בחיים יהיו שלמות ומוצלחות יותר.
אז איך בעצם בונה המתבגר את סולם ערכיו?
ילדינו מחקים את ההתנהגות שלנו ההורים ומרגישים טוב שהצליחו לאמץ את ההתנהגות הרצויה. לכן מחובתנו לתת דוגמא אישית חיובית לילדינו, ע"פי ערכים שחשובים לנו, ולעצב אותם בהתאם.
כשילד מגיע לגיל ההתבגרות כבר אין לו ספק על מסוגלותו לבצע משימות, אבל לא תמיד יש לו רצון ליישם או לשתף פעולה. התמודדות המתבגר נעה מסביב למשוואה "רוצה - לא רוצה" ולא מסביב למשוואה "יכול - לא יכול", מה שסימל את שנותיו הקודמות. פתאום אנו פוגשים בבית דמות שנשמעת כמו מבוגר, נראית כמעט כמו מבוגר ועושה רושם שגם חושבת כמעט כמו מבוגר. זה כבר לא ילד, זה כמעט זה! ולא מעטים מאיתנו שואלים את עצמם (באיחור?!) האם זה מה שהתכוונו? לעתים בדאגה, ולעתים בהתפעלות וגאווה.
כך או כך, אנחנו מנסים לבחון את המתבגר והמתבגרת שלנו במושגים של איזה מין בן אדם יצא לנו כאן, והאם אנחנו אוהבים את זה? הילדים / מתבגרים, מפתחים דפוסים וערכים על ידי מודל חיקוי שלנו ההורים בעיקר, והסביבה. בהמשך, בודקים את הדברים בחיים, מיישמים דפוסים שרואים ביומיום, ולבסוף בודקים את תגובתנו - המבוגרים / ההורים.
כך בעצם מסגל לעצמו המתבגר את סולם הערכים שלו!
בתהליך ההתבגרות, המציאות החדשה של המתבגר, חופש הפעולה והעצמאות מאפשרים לו לבדוק את כל אותן התנהלויות, דפוסים שחווה בילדותו, בביתו בעיקר. כל אבן דרך שהצבנו לו ההורים במהלך שנותיו, תהווה אולי חלק נכבד מסולם ערכיו כבוגר, לטוב ולרע.
טיפים:
לכן, אנו ההורים צריכים לעשות "בדק בית" באופן שוטף, מאד חשוב שלא נעביר מסרים כפולים, נאמר לילד / מתבגר דבר אחד ובמקביל הילד יראה בבית דבר אחר.
זיכרו: לרב ילדים מאמצים מעשים - לא דיבורים, שם המשחק פה הוא דוגמא אישית.
תנו למתבגרים לטעום את טעם החיים, את היופי שבתהליך החופש והעצמאות, אך היו דומיננטיים, אקטיביים, תשקפו להם ערכים של הקשבה, סובלנות, כבוד הדדי, לקיחת אחריות, ערכים שמשום מה לוקים בחסר בקרב בני נוער מודל 2009.
אשמח לעמוד לרשותכם:
הערכים הם למעשה הנוסחה שמניעה את האדם במסלול חיים מסוים. ככל שהאדם יהיה מודע לערכיו כך בחירותיו בחיים יהיו שלמות ומוצלחות יותר.
אז איך בעצם בונה המתבגר את סולם ערכיו?
ילדינו מחקים את ההתנהגות שלנו ההורים ומרגישים טוב שהצליחו לאמץ את ההתנהגות הרצויה. לכן מחובתנו לתת דוגמא אישית חיובית לילדינו, ע"פי ערכים שחשובים לנו, ולעצב אותם בהתאם.
כשילד מגיע לגיל ההתבגרות כבר אין לו ספק על מסוגלותו לבצע משימות, אבל לא תמיד יש לו רצון ליישם או לשתף פעולה. התמודדות המתבגר נעה מסביב למשוואה "רוצה - לא רוצה" ולא מסביב למשוואה "יכול - לא יכול", מה שסימל את שנותיו הקודמות. פתאום אנו פוגשים בבית דמות שנשמעת כמו מבוגר, נראית כמעט כמו מבוגר ועושה רושם שגם חושבת כמעט כמו מבוגר. זה כבר לא ילד, זה כמעט זה! ולא מעטים מאיתנו שואלים את עצמם (באיחור?!) האם זה מה שהתכוונו? לעתים בדאגה, ולעתים בהתפעלות וגאווה.
כך או כך, אנחנו מנסים לבחון את המתבגר והמתבגרת שלנו במושגים של איזה מין בן אדם יצא לנו כאן, והאם אנחנו אוהבים את זה? הילדים / מתבגרים, מפתחים דפוסים וערכים על ידי מודל חיקוי שלנו ההורים בעיקר, והסביבה. בהמשך, בודקים את הדברים בחיים, מיישמים דפוסים שרואים ביומיום, ולבסוף בודקים את תגובתנו - המבוגרים / ההורים.
כך בעצם מסגל לעצמו המתבגר את סולם הערכים שלו!
בתהליך ההתבגרות, המציאות החדשה של המתבגר, חופש הפעולה והעצמאות מאפשרים לו לבדוק את כל אותן התנהלויות, דפוסים שחווה בילדותו, בביתו בעיקר. כל אבן דרך שהצבנו לו ההורים במהלך שנותיו, תהווה אולי חלק נכבד מסולם ערכיו כבוגר, לטוב ולרע.
טיפים:
לכן, אנו ההורים צריכים לעשות "בדק בית" באופן שוטף, מאד חשוב שלא נעביר מסרים כפולים, נאמר לילד / מתבגר דבר אחד ובמקביל הילד יראה בבית דבר אחר.
זיכרו: לרב ילדים מאמצים מעשים - לא דיבורים, שם המשחק פה הוא דוגמא אישית.
תנו למתבגרים לטעום את טעם החיים, את היופי שבתהליך החופש והעצמאות, אך היו דומיננטיים, אקטיביים, תשקפו להם ערכים של הקשבה, סובלנות, כבוד הדדי, לקיחת אחריות, ערכים שמשום מה לוקים בחסר בקרב בני נוער מודל 2009.
אשמח לעמוד לרשותכם:
050-3331-331