הסיבה העיקרית לכך שאדם אינו מאושר היא בגלל שאין לו ישוב הדעת.

בגלל העבודה, המשפחה, החיים, בגלל כל הדברים שאדם מתעסק בהם בשוטף הוא לא מצליח להיות בישוב הדעת ולראות האם הוא חי בצורה נכונה שגורמת לו לאושר.

חובה עליך כאדם להקצות לעצמך זמן לחשבון נפש ולישוב הדעת, זמן שבו אתה אמור לשאול את עצמך, מהי המטרה שבשבילה אני עובד כ"כ קשה? האם המטרות שלי בחיים אכן יסבו לי אושר?

האם זה הגיוני שתוך כדי שאני מנסה להשיג משהו כדי להיות מאושר, שתוך כדי זה אני לא אהיה מאושר? האם אני באמת בודק את הפעולות היומיומיות שלי לראות כיצד הן גורמות לי לאושר? האם טוב לי עם כל מה שאני עושה? כיצד אני יכול להתנהג בצורה כזו שתעשה אותי למאושר יותר? האם המצב שלי אכן באמת כ"כ גרוע? מה טוב במה שיש לי? למה אני לא שמח מספיק ממה שיש לי?

מי שיש לו ישוב הדעת יבין שהתכלית של הכל זה להיות מאושר ובשלמות עם עצמך כאדם.

התכלית הזאת היא ברת השגה.

גם אם לא בשלמות, ניתן להשיג חלק ממנה וככל שאתה כאדם תשיג ממנה יותר כך מצבך יהיה טוב יותר.

צריך להיות בישוב הדעת ולהתבונן על כל הרגעים שבהם אתה נגרר למחלוקות ולמריבות מיותרות, על כל הפעמים שבהם אתה כועס ומתנהג בצורה חסרת היגיון, צריך לחשוב על איך לחשוב בצורה חיובית יותר שתקדם אותך יותר בחיים.

בקיצור ישוב הדעת וחשבון נפש יביאו אותך לאושר שלך.

הסיבה העיקרית לכך שאין לאדם ישוב הדעת היא משום שאין לו מספיק שמחה ולכן קשה לו להיות בישוב הדעת כי המוח שלו מתעסק בצרות בבעיות ובדברים לא חיוביים שמקשים עליו לשלוט במחשבה שלו.

אם תשמח את עצמך ותחשוב בצורה חיובית זה יעזור לך להיות יכול לשלוט במחשבות שלך, על ידי שמחה תוכל להתרכז יותר, למצוא בעצמך כוחות נסתרים ולשלוט במחשבה שלך ולחשוב בישוב הדעת.

על ידי שמחה וחיוביות תוכל לזכות לישוב הדעת טוב יותר.

תסתכל על החיובי שבכל דבר, תראה כמה חיובי וכמה טוב לך.

על ידי זה תוכל להקדיש יותר תשומת לב להיות בישוב הדעת ועל ידי זה תהיה מאושר יותר.