אם קיימת הבנה כי המחשבות והרצונות עולים מעצמם, כל הלוגיקה וההיגיון נמסים, והניסיון להסיק מסקנות מדברים שקופצים (מהאין מחשבה) כדי להשיג משהוא הופך למגוחך.

הפרספקטיבה לחיים מקבלת צבע חדש אם מאמצים את ההבנה הזו וזה סוג של שיחרור אין סופי כאשר אתה מבין שעשה רצונך כרצונו אינה אופציה אלא דבר מחוייב. וכמו שעט שכותבת אינה מתמרדת נגד האוחז בה כך אני מול הרצונות והמחשבות שמפעילים אותי

וכדי לזהור זאת שוב נזקקים לזכירה עצמית עד שיתברר משהו אחר ממימד אחר מחוץ למקום והזמן שכרגע מוגדר כאין מקום ואין זמן.. וזה לא אומר שב"אין" הזה לא קיים משהו שבאמצעים הרגילים כגון שכל שעצמו הוא עבד למקום ולזמן זה לא אומר שאין כלי אחר בדרך הרביעית קוראים לזה המרכזים הגבוהים שהם נמצאים מחוץ להבנתינו ויתכן שהם כן מתפקדים במימד אחר

הדרך הרביעית מתייחסת לתשומת לב כאל אור או כאל קרן אור, ואל החרדות, פחדים רגשות שליליים, כאל תהליכים כימיים שיכולים להתקיים כל עוד יש חושך. לדעתם מה שנדרש זה פשוט תרגול של זכירה עצמית או הפניית תשומת הלב "לעצמך<>ולחוץ" ובכך אתה מאיר את המחשכים ופוגע בתהליך הכימי המתרחש בחושך ובכך נפסקים הרגשות השליליים שהם החומר גלם מימנו בנויים הפחדים והחרדות...

אם אתה רוצה להיות בטוח על מה מדובר בדוק את עצמך האם את חש את עצמך בזמן שאתה קורא את הפוסט הזה ואם לא דע לך שאתה נמצא במחשכים!

וכדי שתהיה רגוע (גם אני במחשכים חחחח)

הזדהות. - כדי להשתחרר מהזדהויות על האדם ללמוד להזדהות עם "הכל" ולא להשתחרר מההזדהות כי להשתחרר ממשהו הכוונה להעלים חלק מעצמך שכבר קיים כי מה שייך להעלים משהו שטרם עלה כלל?

הדרך ללמוד הזדהות כוללת זה ע"י זכירה עצמית.

כאשר אדם אומר כי קשה לו, הוא מספר על המחשבות שלו, אבל מדבר על הרגשות.

כאשר מדברים על שאדם יפגוש את עצמו מדברים על שיפגוש את הרגשות שלו.

אדם שלוקח כדורי הרגעה הוא לא לוקח כדורים נגד מחשבות "רעות" אלא נגד רגשות "רעים"... הרגשות הן האדם עצמו והן גם הבית כלא וגם החופש שלו...

אם אדם יתבונן יגלה כי מה שמנהל אותו אלו הרגשות. הוא נמנע מדברים מסויימים פן ירגיש רע, ורוצה לעשות דברים אחרים כדי להרגיש טוב. - כאשר אדם נע ממקום למקום הוא לא משאיר את הרגשות שלו במקום אחד ונע לאחר אלא הוא עצמו זה הרגשות ולכן "אין לאן לברוח. העבודה הרוחנית האמיתית של האדם זה לפגוש את הרגשות שבתוכו ולהבין שמה שפוגשים זה את עצמך ולהעלות שאלות האם אפשר להימנע מרגש כזה או אחר? האם אני יכול לברוח מעצמי? לאדם קשה לעמוד בעצמו מול עצמו וזקוק לעזרה חיצונית של חברים לדרך.

ממה עשוי רצון? מאין רצון.. כי אם היה עשוי מרצון, אזי ממה היה עשוי הרצון המימנו עשוי? ולכן רצון עשוי מאין רצון, והמחשבה מאין מחשבה, והזמן מאין זמן, והמקום מאין מקום, ואני מלא אני. ובפועל אם מקור המחשבה זה השכל, אזי השכל הוא אין מחשבה.

מה שמשותף לכל אלו זה האין אבל האין הזה הוא לא חלל ריק כי חלל ריק הוא מקום ואנחנו מדברים על משהו שהוא גם אין מקום והמחשבה או המילים לא יכולים להשיג את האין הזה כי הוא מהווה את המילים. עכשיו בפועל גם לא נהיתן לזהות את המקום שמימנו עולות המחשבות הרצון הזמן והמקום - כי אתה נתקל בסוג של חומה וזה האין...

עכשיו האין הזה הוא מחוייב המציאות כי הוא נמצא כבר כאן ועכשיו כי הוא מהווה את כל מה שיש... מה שנובע מהזיון שכל הזה שכל מה שהאדם חוקר ושואל למה הוא יגיע בסופו של דבר לדבר שמהווה את הנושא עליו הוא מדבר שזה האין נושא והרי לכם תכלית הידיעה שלא נדע...

כי אם אתה רוצה לדעת מה מהווה באמת את הסיבה זה האין סיבה. ושאתה שואל מה האמת אתה מקבל סוג של אגרוף לפנים שמשתיק אותך ואומר לך שהאמת היא פפפפפפפ

כאשר עולה בי רצון אני לא זוכר שרציתי אותו או בחרתי בו ולכן רצון לא רצוני

כאשר עולה בי מחשבה אני לא זוכר שחשבתי אותה ולכן מחשבה אינה נחשבת

כאשר עולה בי מחשבה על זמן לא נדרש זמן כדי שהיא תעלה

כאשר עולה בי מחשבה על מקום לא נדרש לכך מקום

ולכן מה שמהווה (אם יש משהו שמהווה) לא ניתן לחשוב אותו הוא לפני כל מחשבה רגש או תחושה ללא הגדרה וגם כל אלו - יחד עם זאת זה מהדהד מהמילים...

נניח שאינני יודע האם הרצון הוא רצוני או שהוא מופעל ע"י אחר - אולי אין רצון כלל?

נניח שאינני יודע אם אני חושב את המחשבה או שהיא עולה לבד - אולי אין מחשבה כלל?

אם הרצון עולה בזמן אפס וכך גם המחשבה, איך יכול להיות משהו שהזמן לא מהווה אותו?

וכנראה שגם המקום כי איפה נמצאת המחשבה והרצון הראו לי את מיקומם?

תחושת הפחד, והמחשבות "העתידיות" על הפחד, הכל קורה כאן ועכשיו. אין מחשבה על העתיד או על העבר שלא קורת עכשיו ברגע הזה גם הרגש עצמו קורה כאן ועכשיו וגם המחשבה שזה לא יגמר לעולם קורת כאן ועכשיו. מכיון שזה דבר שקורה גם השאלות או החקירה זה דבר שקורה, ולא בטוח שזה אכן יקרה בשעת צרה, ולכן יש לנסות לגרום לאלמנט נוסף שיקרה גם הוא בצורה אוטומטית כלומר האסוציאציה עצמה תעלה את החקירה כדבר מובנה בתוך הפחד עצמו כדי להסיר את עצמו וכדי לראות זאת יש להיכנס לתוך הפחד "בתנאי מעבדה" כמו פסיכודרמה או בעזרת מדריך שאתה סומך עליו כדי ש"יעיר " אותך ולך בשעת הפחד על החקירה...

פחד זה רגש שלילי. הפחד יכול להופיע ללא מחשבה ורק אחרי זה להלבישו בלבוש של מחשבה ולהפך. לא משנה איזה סיפור מספרים על הפחד אם מוציאים מימנו את האלמנט של הרגש הוא כבר לא פחד... בשורה התחתונה פחד זה רגש שאיננו רוצים אותו, או פחד מהפחד זה רגש שאיננו רוצים לחוות אותו... בפחד ישנה מחשבה מובנית שאומרת "זה לא הולך להיגמר לעולם"

והאשליה שאם נתקן משהו בחוץ, הרגש בפנים ישתנה. למעשה אפשר לבחון את זה ולנסות לדמיין את כל הפחדים שלנו ללא ההרגשה הרעה בגוף ונגלה כי שמטנו את הבסיס לפחד... ולכן העבודה על הפחד היא יותר עבודה ריגשית מאשר חקירת מחשבות כלומר עבודה חוויתית שמדברת בשפת הרגשות או "חוויה מתקנת" מושג שכולל בתוכו גם מחשבה גם רגש וגם תחושה... כלומר שליפת האסוציאציה שמנהלת את הפחד שיכתובה מחדש... לשבת על הספה ולחקור מחשבות ללא עבודה ריגשית זה חצי עבודה... השאלה מה קורה עכשיו היא שאלה ריגשית חוויתית בו האדם מתחבר לחושים ועוזב לרגע את השכל עושה בדיקה.. ההסתה של תשומת הלב לשניה אחת מהפחד לעבר משהו אחר היא התחלה של עבודה רגשית... בשורה התחתונה אני ממליץ על כדורי הרגעה

וכמובן שלפני הרגש עולה השאלה היותר פנימית והיא למה אני לא רוצה לחוות את הרגש הזה, ושאלה יותר פנימית היא האם אני הוא הרוצה בכלל כי אם אני הרוצה אז פשוט להחליף את הרצון ואם אין לי שליטה ברצון אז פשוט לדעת שכרגע אין אפשרות אחרת ואני מנוהל טוטאלית בידי הרצון שאינו שלי...

דבר נוסף כדאי לדעת שכדי להשתחרר מפחד על הפחד קודם לעלות אחרת אין ממה להשתחרר, להשתחרר ממשהו שהוא כבר יש זה סוג של "לא לקבל את המציאות" המיינד שמדברים על להשתחרר מהפחד מדבר על להשתחרר מהאופציה של הפחד בכלל אבל ברגע שהפחד הוא בגדר אופציה מה יש לדבר עליו הרי אינך יודע ממה להשתחרר ממה שלא קיים?

אז להשתחרר מהפחד זה להשתחרר מרגש שכבר ישנו כי אם איננו אין מה לדבר עליו

להשתחרר ממשהו שהוא ישנו זה מגביר את הפחד שכן זה התנגדות למציאות

להשתחרר מהפחד זו מחשבה שאינה רצונית כי אם הייתה רצונית אפשר היה להחליפה

אפשר להוסיף ידיעה לפחד שכל פחד שאירע בעבר לקח זמן מסויים של דקה עד חמש דקות ולאחר מכן התחיל להוריד את רמת הרגש שבו... לומר לקבל את הפחד זה בדיוק כמו לומר להשתחרר מהפחד ולכן צריך להכיר את המנגנון של הפחד ועצם ההיכרות עושה את כל ההבדל

תאמינו לי אני פחדן אמיתי