תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם אמבטהה - יוהרה שהפכה לענווה השיחה עם אמבטהה יוהרה שהפכה לענווה Ambaha Sutta הברהמין פוקהרסטי (Pokkharastivatthu) 1.1 כך שמעתי. פעם אחת הבודהה נדד בקוסלה בלוויית קבוצה גדולה של כחמש מאות נזירים והגיע אל כפר ברהמינים בשם איצ'האננקלה. שם שהה במעבי הג'ונגל של איצ'האננקלה. באותה העת, הברהמין פוקהרסאטי התגורר באוקהטהה, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בעשב, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי פסנדי, מלך קוסלה, כמתנה מלכותית ... השקיה, אשר יצא קדימה משבט השקיה... מתגורר במעבה הג'ונגל של איצ'האננקלה. ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הזה הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים ... כובשי צבא האוייב. הוא חי על פי החוק, לאחר שכבש ללא מקל או חרב את האדמה הזו מוקפת הים. אך אם יבחר לעזוב את חיי - הבית לטובת חיי חסר - בית, אז הוא יהפוך לארהנט, בודהה ער בשלמות, זה אשר מסיר את המעטה מעיני העולם [6]. אמבטהה, אני הוא מעביר המנטרות ואתה הוא המקבל. " 1.6 "טוב מאוד, אדוני", אמר אמבטהה למשמע דבריו של פוקהרסאטי, ולאחר מכן קם, חלף על פני פוקהרסאטי מצידו הימני, נכנס אל מרכבתו הרתומה לסוסה בלוויית חבורה של צעירים ויצא לעבר ... אמבטהה ניגש אליהם ואמר: "היכן גוטמה המכובד נמצא כעת? אנו מעוניינים לראותו. " 1.8 והנזירים חשבו: 'זהו אמבטהה, נער ממשפחה טובה ותלמידו של הברהמין הנכבד פוקהרסאטי. הבודהה לא יתנגד לשוחח עם אדם צעיר שכזה'. והנזירים אמרו לאמבטהה: "הוא נמצא היכן שהדלת סגורה. עלה לשם בשקט, לך לאט אל המרפסת, כחכח בגרונך, והקש על הדלת. הבודהה יפתח לך את הדלת. " 1.9 אמבטהה עלה אל המקום, הלך אל המרפסת, כחכח בגרונו ונקש בדלת. הבודהה פתח את הדלת ואמבטהה נכנס פנימה. הצעירים נכנסו, החליפו דברי נימוס עם הבודהה וישבו במקום ראוי. אך אמבטהה צעד הלוך ושוב בזמן שהבודהה ישב ולאחר שהשמיע כמה דברי נימוס מעורפלים, נעמד לדבר מול מושבו של הבודהה. 1.10 והבודהה אמר אז לאמבטהה: "ובכן אמבטהה, האם היית מתנהג כך אם היית מדבר עם ברהמינים מכובדים ומלומדים, מורים של מורים, כפי שאתה מדבר איתי, הולך ועומד בעוד אני יושב, ומשמיע דברי נימוס מעורפלים? " "לא, גוטמה המכובד. על ברהמין לצעוד בזמן שברהמין צועד, לעמוד בזמן שברהמין עומד, לשבת בזמן ... עדיין לא השלמת את אימוניך. יהירותך כמי שכבר השלים את אימוניו נובעת רק מחוסר ניסיון. " 1.12 אבל אמבטהה היה כעוס ובלתי מרוצה מכך שכונה 'בלתי - מאומן', ופנה אל הבודהה בקללות ועלבונות. אמבטהה חשב: 'לפרוש גוטמה יש עוינות כלפי' ואמר: "המכובד גוטמה, בני שבט השקיה הינם פראים, גסים בדיבורם, פוגעים ואלימים. הם ממוצא בזוי, ומאחר והם בזויים, הם אינם מכבדים, יראים, מעריכים, מעריצים וחולקים כבוד לברהמינים. בהקשר זה, אין זה ראוי שהם אינם... חולקים ... המלאכה - כפופים לחלוטין לברהמינים. בהקשר זה, אין זה ראוי שהם לא יחלקו כבוד לברהמינים. " זו היתה הפעם השלישית שאמבטהה האשים את בני השקיה שהם בזויים. 1.15 אז חשב הבודהה: 'איש צעיר זה מגזים בגידופיו את בני השקיה. אולי אשאל אותו לאיזה שבט הוא שייך? ' ואמר: "אמבטהה, מהו השבט שלך? " "אני משבט הקנהאיה, המכובד גוטמה. " "אמבטהה, בימים עברו, על פי אלו שזוכרים את שושלת האבות, בני השקיה היו האדונים, ואתם צאצאים של נערה משרתת בת השקיה. בני השקיה ... אלה על היותו נצר לנערה משרתת. אמבטהה זכה ללידה טובה, למשפחה טובה, הוא מלומד מאוד, רהוט בדיבורו, איש ספר ומסוגל להתמודד היטב בדיון זה עם המכובד גוטמה! " 1.18 והבודהה אמר אז לצעירים: "אם אתם רואים את אמבטהה כמי שלא זכה ללידה טובה, לא זכה למשפחה טובה, אינו מלומד, אינו רהוט בדיבורו, אינו איש ספר, אינו מסוגל להתמודד בדיון זה עם הפרוש גוטמה, אזי השקיטו את אמבטהה ואתם נהלו את הדיון איתי. אבל אם אתם חושבים שהוא... מסוגל להתמודד בעצמו, אז היו שקטים והניחו לו לדבר איתי. " 1.19 "אמבטהה זכה ללידה טובה, המכובד גוטמה... נהיה שקטים והוא ימשיך. " 1.20 והבודהה אמר אז לאמבטהה: "אמבטהה יש לי שאלה יסודית אליך, אשר לא תאהב להשיב עליה. אם לא תשיב, או תימנע מהסוגיה, אם תשמור על שתיקה או תלך לדרכך, ראשך יתפצל לשבעה חלקים [10]. מה דעתך אמבטהה? האם שמעת מברהמינים זקנים ומכובדים, מורים של מורים, מהיכן באו בני הקנהאיה או מי היה אביהם? " לשמע השאלה אמבטהה שתק. הבודהה שאל בפעם השניה. שוב שתק אמבטהה והבודהה אמר: "ענה לי כעת, אמבטהה, אין זה הזמן לשמור על שתיקה. אמבטהה, מי שאינו משיב על שאלה יסודית ששואל אותו הטטהאגטה בפעם השלישית, ראשו מתפצל לשבעה חלקים. " 1.21 באותו רגע השד ואג'ירפאני [11], אשר החזיק מוט ברזל ענק, בוער, לוהט וזוהר, גבוה בשמיים מעל ראשו של אמבטהה, חשב לעצמו: 'אם האיש הצעיר הזה, אמבטהה, לא יענה לשאלה הוגנת שנשאל בפעם השלישית על ידי הבודהה המכובד, אפצל את ראשו לשבעה חלקים! ' הבודהה ראה את ואג'ירפאני, וכך גם אמבטהה. בראותו זאת, נבהל אמבטהה ובטחונו התערער, שערותיו סמרו, והוא חיפש הגנה, מחסה ובטחון אצל הבודהה. הוא התכווץ קרוב לבודהה, ואמר: "מה אמר המכובד גוטמה? יואיל נא המכובד גוטמה לחזור על מה שאמר! " "מה דעתך אמבטהה, האם שמעת מי היה אביהם הקדמון של בני הקנהאיה? " "כן, שמעתי על כך בדיוק כפי שסיפר המכובד גוטמה, משם באו בני הקנהאיה, זה היה אביהם. " 1.22 כששמעו זאת הצעירים, הם השמיעו קול מחאה ברעש גדול: ... אמבטהה לא זכה ללידה טובה, אין הוא ממשפחה טובה, נצר לנערה משרתת מבני השקיה, ובני השקיה הם שליטיו של אמבטהה! זילזלנו בפרוש גוטמה, כי חשבנו שאינו דובר אמת! " 1.23 והבודהה חשב: 'הצעירים הללו מגזימים בהשפילם את אמבטהה על היותו נצר לנערה משרתת. עלי לסייע לו להחלץ'. והבודהה אמר אז לצעירים: "אל תזלזלו יתר על המידה באמבטהה על היותו נצר לנערה משרתת. קנהה היה חכם רב עוצמה [12]. הוא הלך אל הארץ הדרומית [13], למד מנטרות מהברהמינים שם, ולאחר מכן הלך אל המלך אוקאקה וביקש את ידה של ביתו מדרופי. המלך אוקאקה כעס וזעם, ואז קרא: 'הבחור הזה, בנה של נערה ... אוקאקה, שהיה מבוהל וחרד מפני עונש שמיימי [16], נתן את בתו מדרופי. כך, אנשים צעירים, אל תזלזלו באמבטהה על היותו נצר לנערה משרתת. קנהה היה חכם רב עוצמה. " 1.24 והבודהה המשיך: "אמבטהה, מה דעתך, נניח שצעיר ממעמד הלוחמים היה נושא נערה ממעמד הברהמינים, והיה נולד להם בן. האם בנם של הצעיר ממעמד הלוחמים ושל הנערה ממעמד הברהמינים היה מקבל מקום לשבת ומים לשתות מבני מעמד הברהמינים? " "כן, המכובד גוטמה. " "האם היו מתירים לו לאכול בטקסי אבל, בטקסי ... הידע והמוסר, אשר מושגים על ידי זניחת כל הדברים האלו! " 2.2 "אך המכובד גוטמה, מהו אותו מוסר, מהו אותו ידע? " "אמבטהה, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים ... בנוגע לספקותיך ומבוכתך ביחס אלי, נבהיר אותם על ידי כך שאתה תשאל אותי, ועל ידי כך שאני אשיב לשאלותיך. " 32 הסימנים של אדם דגול (Dvelakkhadassana) 2.11 "אז ירד הבודהה ממקום מושבו, והחל לצעוד הלוך ושוב, ואמבטהה עשה כמותו. ובעודו צועד לצד הבודהה, חיפש אמבטהה על גופו של הבודהה את שלושים ושניים הסימנים של אדם דגול. הוא מצא את כולם פרט לשניים. הוא היה בספק ומבוכה ביחס לאותם שני סימנים: הוא לא היה מסוגל להחליט או להיות בטוח בנוגע לאיבר המין המכוסה וללשון הגדולה. " 2.12 ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - התודעה התודעה Cittavagga 33 התודעה הפכפכה ובלתי יציבה קשה לריסון וקשה לשליטה. החכם מיישר אותה כמו שעושה חיצים מיישר את החץ. 34 כדג שהוטל מפרפר על קרקע יבשה לאחר שהוצא מבריכת מגוריו גם התודעה הזו מיטלטלת על מנת להימלט מתחומו של מארה. 35 כיבוש התודעה הוא דבר נפלא כה קשה לאחיזה, תמיד זריזה ונודדת לכל מקום בו היא חפצה. תודעה מאומנת מביאה שמחה. 36 איש חכם, הגן על התודעה! כה חמקמקה וקשה להבחנה נודדת לכל מקום בו היא חפצה. תודעה מוגנת מביאה שמחה. 37 התודעה חבויה, חסרת צורה נודדת למרחקים ובודדה. אלו המכניעים אותה משוחררים מכבליו של מארה. 38 מי שתודעתו אינה יציבה שאינו יודע את הלימוד הטוב ושאמונו מעורער - חכמתו אינה מבשילה. 39 לערני, שתודעתו אינה ספוגה בתאווה אינה מיוסרת משנאה ושהתעלה מעבר לזכות ומגרעת - פחד לא קיים. 40 משהבנת שגוף זה ככלי חרס ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם סובהה - מוסר, ריכוז, חוכמה השיחה עם סובהה מוסר, ריכוז, חוכמה Subha Sutta הצעיר סובהה (Subhamavavatthu) 1.1. כך שמעתי [1]. פעם אחת המכובד אננדה התגורר בסאווטהי, בחורשת ג'טה, בפארק אנאטהפינדיקה, זמן קצר לאחר מותו הסופי של הבודהה [2]. באותה עת הצעיר סובהה, בנו של טודייה [3], שהה בסאווטהי לשם עסקים שונים. 1.2. וסובהה אמר לבחור צעיר מסויים: "לך, חביבי, אל המקום בו המכובד אננדה נמצא, ושאל אותו בשמי לשלומו, אם בריאותו טובה, אם אינו תשוש, אם הוא חזק, מלא מרץ וחי בנוחות, ואמור לו: 'יהיה טוב אם המכובד אננדה, מתוך חמלה, יבקר את משכנו של סובהה בנו של ... איתו ברכות נימוסין והתיישב במקום ראוי. ואז הוא אמר: "המכובד אננדה היה זמן רב עוזרו האישי של המכובד גוטמה, שהה במחיצתו והיה בקרבתו. אתה אננדה המכובד, תדע אילו דברים המכובד גוטמה שיבח ועם מה הוא דירבן, המליץ, וביסס אנשים. מה היו הדברים האלו? " 1.6. "סובהה, היו שלוש קבוצות של דברים אותם הבודהה שיבח, ואיתם הוא דירבן, המליץ וביסס אנשים. מהן השלוש? קבוצת המוסר האצילי [5], קבוצת הריכוז האצילי וקבוצת החוכמה האצילית. אלו היו שלוש הקבוצות אותן הבודהה שיבח... " קבוצת המוסר (Slakkhandha) "אם כך, אננדה המכובד, מהי קבוצת המוסר האצילי אשר המכובד גוטמה שיבח...? " 1.7. -29 "בחור צעיר, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. חניך יוצא קדימה אל חיי חסר - בית ומתרגל מוסריות... (סוטה 2, פסקאות 41-63) כך הוא מפתח את המוסר במלואו. 1.30. זוהי קבוצה המוסר האצילי אותה הבודהה שיבח... אך עדיין נותר עוד לעשות. " "זה נפלא, המכובד אננדה, זה מדהים! קבוצה זו של המוסר האצילי ממומשת בשלמות, לא מתירה דבר חלקי. ואינני רואה את הקבוצה הזו של מוסר אצילי ממומשת כך בשום מקום בין הפרושים והברהמינים של כיתות אחרות. ואם מי מהם היה מוצא שלמות כזו בהם, היו אומרים: 'עשינו די והותר! מטרת הפרישות שלנו הושגה! לא ... 2.1. "אננדה המכובד, מהי קבוצת הריכוז האצילי אשר המכובד גוטמה שיבח...? " 2.2. -18 "הוא שומר על דלתות החושים... (סוטה 2, פסקאות 64-74). הוא משיג את ארבעת הג'האנות... (סוטה 2, פסקאות 75-82) כך הוא מפתח את התודעה במלואה. הוא משיג זאת דרך ריכוז. 2.19. זוהי קבוצת הריכוז האצילי אותה הבודהה שיבח... אך עדיין נותר עוד לעשות. " "זה נפלא, המכובד אננדה, זה מדהים! קבוצה זו של הריכוז האצילי ממומשת בשלמות, לא מתירה דבר חלקי. ואינני רואה את הקבוצה הזו של ריכוז אצילי ממומשת כך בשום מקום בין הפרושים והברהמינים של כיתות אחרות. ואם מי מהם היה מוצא שלמות כזו בהם, היו אומרים: 'עשינו די והותר! מטרת הפרישות שלנו הושגה! לא ... (ראה סוטה 2, פסקאות 83-84). הוא משיג זאת דרך חוכמה. 2.23. -36 הוא מבין את ארבעת אמיתות האציליים, הדרך וחידלון התחלואים (ראה סוטה 2, פסקאות 85-97), והוא יודע שהלידה מוצתה, החיים הרוחניים הושלמו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך. ' 2.37. זוהי קבוצת החוכמה האצילית אשר הבודהה שיבח, איתה הוא דירבן, המליץ, וביסס אנשים. ומעבר לכך לא נותר דבר נוסף לעשות. "זה נפלא, המכובד אננדה, זה מדהים! קבוצה זו של החוכמה האצילית ממומשת בשלמות, לא מתירה דבר חלקי. ואינני רואה את הקבוצה הזו של חוכמה אצילית ממומשת כך בשום מקום בין הפרושים והברהמינים של כיתות אחרות. ואין דבר לעשות מעבר לכך! מצויין, המכובד אננדה, ... מבטחי במכובד גוטמה, בדהמה, ובסנגהה. יקבל נא אותי המכובד אננדה כחסיד מעתה ועד סוף חיי! " [1] וולש ורייס דיוויס תמהים על העובדה שהשיחה הזו מופיעה בקובץ השיחות הארוכות, בעוד היא מוסיפה מעט מאוד על סוטה 2. [2] אין התייחסות רבה לסדר הכרונולוגי של האירועים בקובץ השיחות הארוכות. מותו הסופי של הבודהה (פאריניבאנה) מתואר בסוטה 16. [3] ברהמין שפירוש שמו על פי מקום היוולדו - 'איש של טודי' (Tudi). [4] בדומה לטודייה, שמו על פי מקום היוולדו בארץ צ'טייה. [5] Slakkhandha: זהו גם שמו של החלק הראשון של קובץ השיחות הארוכות (בעצם, ספר זה), אך השניים האחרים לא תואמים את שמות חלקי הקבצים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - על צמחונות וטבעונות הציווי הבודהיסטי הראשון הוא "לא ליטול חיים" ובניסוח יותר רחב, "לא להרוס חיים". לא מדובר רק בחיי אדם אלא בחיים בכלל. בשביל להבין את הציווי הזה כהלכה יש להבין את המשמעות של חיים ואת המשמעות של מוות. ויש להבין את המשמעות של פעולה כמו פעולה של נטילת חיים. אני לא רוצה לדון בכל המשמעויות האלה כאן, שכן אני בטוח שגם אם אנסה ואזהר בכל מילה, יהיו שיבינו אותי לא כהלכה ויצא שכרנו בהפסדנו. אבל אני כן רוצה לומר מספר מילים על האופן שבו צמחונות ככלל וטבעונות בפרט הם תרגול והגשמה של דרך הבודהה. אנחנו לא יכולים לחיות את חיינו מבלי להרוס חיים כלל. אפילו כשאנחנו מצחצחים שיניים אנחנו הורגים כמה חיידקים. על - אחת - כמה וכמה כשאנחנו עושים פעולות גדולות יותר בעולם. אפילו אם אנחנו רק נוסעים ממקום למקום אנחנו תורמים לזיהום האוויר שהורג אנשים ובעלי - חיים. קשה ללכת ברחוב בלי לדרוך על איזו נמלה. ואם אנחנו דואגים לבריאות הציבור אנחנו מרססים בתי גידול של יתושים. ובכל זאת עלינו לנסות. תרגול והגשמה של הדרך הבודהיסטית הם זריעת זרע ההתעוררות. אם אנחנו מוותרים על ראיית העולם האגוצנטרית שלנו אנחנו יכולים לחמול על כל היקום. ההבנה שלא ניתן לקיים את הציוויים הבודהיסטיים במלואם אין פירושה ויתור על הניסיון לקיימם. ברגע שאדם אומר לעצמו זה הכל או כלום, אם אני לא יכול לקיים את הציווי במלואו זה כאילו שאני לא מקיימו כלל - הרי שזו השתלטות של תפיסת - עולם מדומיינת על התודעה. במציאות כל מה שאנחנו עושים וחושבים נחשב. עלינו לקיים את הציוויים הבודהיסטים מתוך תחושת הענווה שבידיעה שלעולם לא נהיה מושלמים דיינו לקיימם במלואם. הדרך המתומנת היא הדרך שלנו להשתחרר. מי שמוותר על הציוויים מוותר על השחרור ובאותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת. מי שמעמיד עצמו במרכז עד שבכל פעולה ופעולה שלו הוא בוחר את נוחותו האישית, את חייו ואת אמונותיו על פני אלו של הזולת (במובן הרחב) באותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת. הצמחונות ככלל והטבעונות בפרט הן תרגול והגשמה של דרך הבודהה, הן זריעת זרע החמלה והשחרור עבור עצמנו כמו גם עבור כל הישויות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - אודות החשיבות שבמציאת מורה בכל ההיסטוריה של הבודהיזם יש רק אדם אחד שהגשים את הדרך ללא מורה והוא שאקיאמוני. לכל האחרים היה מורה. העובדה שכולם נזקקו למורה לא מפחיתה מערך ההגשמה שלהם. האינדיבידואליזם הקיצוני שלנו גורם לנו לעתים קרובות לחשוב שאיננו זקוקים לאיש בכדי להשיג דבר מה. אבל אני מעריך שמעטים האנשים שהיו חושבים ללמוד אפילו מתמטיקה או שפה זרה ללא מורה או מורים. על - אחת - כמה - וכמה צריך הדבר להיות נכון עבור לימוד תורת - הבודהה. ובכל זאת לא דומה מורה לתורת - הבודהה למורה למתמטיקה. מורה לתורת - הבודהה הוא מורה לחיים. הוא לא מלמד דבר ובכל זאת אנחנו לומדים. הוא לא מוסר דבר ובכל זאת תורת - הבודהה נמסרת ללא מילים. כיצד זה ייתכן? זהו הפלא של מורה אמת, זהו הפלא של תורת - הבודהה. מורה אמת חי את חייו מבלי ללמד. כיון שהוא מתרגל ומגשים את הדרך בכל מעשיו אנחנו יכולים ללמוד. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שמעוניין בפרשנויות ופלפולים על כוונותיהם של פסוקים בכתבים הבודהיסטים. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שאין צורך ללמוד את ארבע האמיתות. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שהוא מלמד מישהו משהו. מורה לתורת - הבודהה לא מטריד עצמו בהבחנות בין בודהה ללא בודהה, בין רגיל למיוחד, בין מצבי תודעה גבוהים לנמוכים, בין התעוררות לאשליה, בין חיים למוות. כיצד נוכל למצוא לנו מורה? ראשית אל - לנו לחפש מישהו שהוא יותר מאדם. מורה אינו מיוחד כלל וכלל. הוא הכי פשוט שאפשר. ובכל זאת אם נצפה למצוא בודהה נמצא רק גיהינום. אין מורה שיכול להשתוות לבודהה שבדמיוננו. לסוגים שונים של תלמידים יש סוגים שונים של מורים ובכל זאת יש להם תבחינים. בסוטרת אודאי (Anguttara Nikaya AN 5. 159) הבודהה אומר לאנאנדה מה הן חמש המעלות שעל מי שרוצה להורות את תורת - הבודהה להשיג: 1. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר צעד אחר צעד. 2. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר בשביל להסביר את התהליך [של סיבה ותוצאה]. 3. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מתוך חמלה. 4. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני לא אדבר לשם השגת רווח חומרי. 5. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מבלי לפגוע בעצמי או בזולת., (הפרשנות למשפט הזה גורסת כי לפגוע בעצמי פירושו להתנשא או להעמיד עצמי מעל הזולת, ולפגוע בזולת פירושו להשפילו או להקטין אותו). אנחנו יכולים לראות שהבודהה מכוון לכך שבשביל להורות את תורתו יש לחשוב בראש ובראשונה על הזולת. ואנחנו יכולים להסיק מדבריו מספר שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו בוחרים במורה: 1. האם המורה מבקש כסף תמורת הוראת תורת - הבודהה או שלא? האם הוא מבקש תמורה חומרית אחרת או שלא? (יכול להיות כל דבר, החל ביחסי מין וכלה בשליחויות ושיפוצים בבית) 2. האם המורה מאדיר עצמו ואת השגתו על חשבון התלמיד והשגת התלמיד או שלא? 3. האם המורה מסביר את תורת - הבודהה מבלי לייחס אותה לעצמו ומבלי להסתיר דבר באגרופו הקמוץ או שלא? האם הוא מנסה לסובב את תלמידיו במילים יפות ובביטויים מעוררי השראה או שהוא פשוט מורה את הדהרמה? 4. האם המורה מעודד את הערצתו או שלא? האם המורה מנסה לנהל את חיי תלמידיו או שלא? האם הוא אומר שרק דרכו ניתן להתעורר או שיש לו תכונות מיוחדות שאין לאחרים או שלא? 5. האם המורה באמת ... הם אלו שהופכים אותו למורה שלהם. מורה שמסתובב ומחפש עדת תלמידים צריך לעורר את חשדכם מיד. יש מורים וקבוצות שמבקשים כסף לא באופן ישיר עבור עצמם אלא עבור השכרת מבנה או מגוון הוצאות אחרות שיש לקבוצה. מורה כזה וקבוצה כזו חסרים אמונה אמיתית בתורת - הבודהה והשגתם חלקית. ללכת בדרך הבודהה זה כמו להשליך את עצמך מצוק בכל נשימה מחדש מבלי לחפש במה להיאחז. מי שחושב שתורת - הבודהה או הוראתה חשובים מספיק בשביל לקחת מכם כסף מכפיש את תורת - הבודהה. היזהרו ממי שמציג את תורת - הבודהה כאילו הייתה מוצר לסחור בו. יש בחוגי הניו - אייג, מעין מחשבה או רעיון שמי שאינו "מואר" לא יכול לשפוט או להבין את כוונותיו ומעשיו של "מורה מואר". האצטלה הזו של "מורה מואר" מאפשרת לאנשים לעשות כרצונם באנשים אחרים. זו שטות גמורה מכמה סיבות. הראשונה היא שבמציאות אנחנו לא באמת יכולים להבין ולשפוט את כוונותיו ומעשיו של איש. או כמו שאומר סאווקי קודו, "אתה לא יכול להחליף אפילו פלוץ עם האדם שלצדך". כך שהטיעון הזה מאפשר בעצם לכל אחד מואר או לא לנהוג בזולת כבחפץ. הסיבה השנייה היא שעל - אף מה שהיו רוצים שנאמין אנשים מסוימים, אין אף - אחד שהוא "מואר" תמיד, גם לא בודהה. הסיבה השלישית היא שבבודהיזם על - כל - פנים, אדם צריך לקחת אחריות מוחלטת על חייו. אין איש שיגיד לנו מה - נכון ומה לא - נכון - כל מה שאנחנו יכולים לדעת הוא האם אנחנו פועלים לאור הדרך המתומנת או לא. לגבי האחרים אנחנו לא יכולים לדעת הרבה מלכתחילה, אבל יש לנו שכל ואנחנו בהחלט יכולים לשפוט האם שהייה במחיצתם עוזרת לנו לכוון את מעשינו כלפי בודהה או לא. אף אחד לא מבקש מאיתנו להיות בוחן לב וכליות אבל מורה שלא חי על - פי הציוויים ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - הבעיה שלך / מוהו נולקה על מה בעצם כל העניין ב - "תרגול למבוגרים"? ראשית תרגול למבוגרים פירושו לנגב את התחת שלך בעצמך. מי הוא זה שרוצה לתרגל? האם אנחנו לא אלו שבוחרים לבוא למקום כמו אנטאיז, י? אם כך, אנחנו אלו שצריכים לטפס על כל רכסי - ההרים של הספק והקשיים, שניתקל בהם במוקדם או במאוחר. מובן שאנו ... לזה דבר וחצי דבר עם האנשים, זה בגלל שלא הצליחו לבסס אמונה איתנה בתרגול שם. המורה שלי עדיין חי באנטאיז, י אז אני מבקר אותו מפעם לפעם, אבל בכל פעם שאני מדבר אם אחיי הדהרמה שלי, אנחנו שואלים את עצמנו מדוע לא הצלחנו לבסס אמונה בזאזן. וזה כולל גם אותי. אז התחלתי לדאוג ולשאול את עצמי כמה שנים יעברו באופן הזה - כמה זמן מתבזבז?! וזה נכון לגבי כל מסורת הסוטו. אם לתרגול שלך אין נקודת מיקוד ברורה אין אפשרות "פשוט לשבת". אם אתה נאחז בצורה מבלי להיות נוכח ברגע, אין לזה שום משמעות כלל. ובכן, רק עתה משהבנתי את עצמי אני יכול לאמר זאת. הסיבה שבשלה לא יכולתי לבסס אמונה בזאזן ולתרגל לאורך זמן היא שזה לא הובהר לי כהלכה - לא הייתה שום הדרכה! " "הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה זה פשוט לשבת (שיקנטאזה). אני חושב שמי שבעיקר צריך לעזור לנו לדעת הוא המורה. " "הלכתי לדוג, ו ס, לשמונה ימים וקיבלתי הנחייה מהרושי. לסיכום: בשבוע אחד הצלחתי לחוות בבהירות את מה שדוגן זנז, י מכנה ... כך רענן ומרגש! אז חקרתי את עצמי לעומק ושאלתי: מדוע זה כל - כך שונה, מה עושה את זה שונה מהתרגול שלי עד כה? התשובה היא פשוטה: עד אז לא הייתי אחד עם עצמי בכל רגע ורגע. הבעיה הייתה שלא הבנתי עד - כמה חשוב הרגע הנוכחי. פשוט לעשות זאזן, פשוט לאכול, מה המשמעות של ה - "פשוט" הזה בכלל? בכדי שיהיה ברור מהו ה - "פשוט" צריך להיות ברור לגבי כל רגע ורגע. ואני חושב שהבעיה הבסיסית שלי הייתה שאיש לא לימד אותי את האמצעים הממשיים לעשות זאת. מעולם לא שמעתי על "הנשימה הזו האחת". אני מאד שמח שכעת אני יודע! במילים אחרות "פשוט" פירושו הרגע הזה, המצב לפני שהתודעה מתחילה. אני חושב שזה ממש טוב לתרגול שלי ולחיים שלי, שכעת אני מבין זאת בבהירות. כעת הבעיה שלי היא פשוט להמשיך עם זה. זה מה שאני צריך לעשות כעת וזה יהיה התוכן של הזאזן היומי שלי מעתה. אני אזהר שמה יהיו אי - אילו זיהומים במעשי. אני אמרק את תודעתי ו - "פשוט" אעשה דברים. זה הכל, לבד מזה אין מה לתרגל. אני מאמין שהגעתי לסוף, ופשוט אמשיך ואתרגל. " וכך מבלי לחשוב על האחריות שלו לתרגול שלו, ממשיך אח הדהרמה שלי לבקר את המקום שטיפח אותו במשך כל - כך הרבה שנים ואת המורה שטרח כה רבות לנסות ולפתוח את עיניו העצומות בחוזקה. בכל זאת אני שמח לשמוע שהוא מצא לבסוף את גן - הילדים הרוחני שלו ושתודעתו שלווה. כפי שאמרתי, הוא אינו היחידי שיש לו הספקות האלו - לכולנו יש אותם: "מדוע תודעתי אינה שלווה בזמן זאזן? " "מדוע עלי לסבול את הכאב הזה? וכשהכאב שוכח, אני או ישן או חולם! " "אחרי כל הזמן הזה איך זה שאני עדיין לא מבין מה זה שיקנטאזה? למה מישהו לא מבסס את אמונתי? " "האין התרגול הזה כולו צורה וטקס ללא משמעות או תוכן? " "מדוע נדמה שאני לא יכול לקבל קצת הדרכה ברורה?! " "והכביכול מורה הזה כאן, האם הוא לא ישן בעצמו בזמן זאזן? " "כמה שנים אני צריך להמשיך כך? האם זה לא פשוט בזבוז של זמן? " כל זמן שאנחנו חושבים כך, אנחנו באמת מבזבזים את זמננו. המהירים שבינינו חשים את הלבטים האלה ביום הראשון לסששין ומוצאים עצמם על האוטובוס הקרוב חזרה. אחרים מגלים את העובדה הפשוטה שהתרגול לא מוביל אותם למחוז חפצם רק אחרי שבע או שמונה שנים. אז הם ... חי בשלום ובאושר ללא כל בעיות. אם לא אזהר אני עוד עלול לומר לעצמי "אולי יתכן שפשוט כך הוא התרגול" למותר לומר שהתרגול לעולם אינו "פשוט כך או כך". אנחנו לעולם לא יכולים לאחוז בו, שכן הוא עצם חיינו ברגע זה ממש. וכך במקום לפקפק בזאזן כתרגול אני מוצא שהזאזן מפקפק בי בכל רגע ורגע. כשאתה מבין לבסוף שזהו התרגול שלך שמעמיד אותך בסימן שאלה ולא ליהפך אין לך ברירה אלא לסיים את גן הילדים הרוחני שלך. הפכת למתרגל מבוגר. מילים כמו "זאזן הוא צורתך האמתית" או "זאזן הוא המורה האמתי", נאמרו לאוזניהם של מבוגרים. אני רוצה להמשיך ולבחון את נושא התרגול למבוגרים במשך מספר חודשים נוספים. הנושאים שאעסוק בהם כוללים: מהי המשמעות האמתית של המילה "מבוגר" בה אני משתמש תדיר? כיצד אנחנו יכולים להתמודד עם ישנוניות או מחשבות אקראיות כבעיה שלנו, כחלק מהתרגול שלנו? ומה עם כאב, סחרחורות, שעמום, תשוקות והיאחזויות, כעס, חרטה - עוד כהנה תחושות, אשליות ובורות? כיצד לתרגל לא רק זאזן כי אם את כל היבטי החיים? המלכודות שבתרגול, ההסתכלות על זאזן מבחוץ. הטלת האשם בזולת על תרגולינו הגרוע. מדוע באתי לכאן וכיצד חוויתי את קשיי התרגול. הוראתו של המורה שלי, הרושי מיאורה שיניו ז"ל. המשך בחודש הבא. 1. "אבות" הוא תרגום של patriarchs - זהו המושג שמוהו משתמש בו כאן בכדי לתאר את ראשי שושלת המורים שייסדו ומסרו את זרמי הזן השונים. למיטב ידיעתי ברשימה הקנונית ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - ביסוס הקשב - 1 השיחה הארוכה על ביסוס הקשב Mahsatipahna Sutta מהאסטיפטהאנה סוטההקדמה (uddeso) I.כך שמעתי. [1] פעם אחת הבודהה התגורר בין בני הקורו בעיר מסחר בשם קמאסדהמה ושם פנה הבודהה אל הנזירים: "נזירים!" "אדוני", הם השיבו. והבודהה אמר: "נזירים, זוהי הדרך האחת [2] לטיהור התודעה, להתגברות על צער וייאוש, להעלמת כאב ועצב, להגעה אל הדרך הנכונה, [3] להגשמת ניבאנה - והיא ביסוס הקשב בארבע בחינות. [4] מהן הארבע? הנה, נזירים, נזיר [5] מתבונן בגוף כגוף, [6] במרץ, בקשב והבנה מלאה, [7] לאחר שהניח לתשוקה וסלידה כלפי העולם. [8] הוא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה הקצרה על שאגת האריה הסוטרה הקצרה על שאגת האריה Culasihanda Sutta Majjhima Nikya, 11 כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה שהה בסאווטהי בחורשה ג'טה, בפארק אנאטהפינדיקה. שם הוא פנה אל הנזירים בדברים הבאים: "נזירים", - "אדון נכבד", הם השיבו. והבודהה דיבר כך: נזירים, רק כאן יש פרוש, רק כאן פרוש שני, רק כאן פרוש שלישי, רק כאן פרוש רביעי. התורות של אחרים נעדרות פרושים: כך עליכם לשאוג נכונה את שאגת האריה שלכם. יתכן, נזירים, שמתבודדים מתורות לימוד אחרות ישאלו: "אך על בסיס איזה נימוק או על פי איזו סמכות המכובד אומר זאת? ". מתבודדים מתורות לימוד אחרות השואלים כך יוכלו להענות בדרך זו: "חברים, ארבעה דברים הוכרזו לנו על ידי הבודהה שיודע ורואה, מושלם ומואר בשלמות; בראותנו זאת בעצמנו אנו אומרים כך: 'רק כאן יש פרוש, רק כאן פרוש שני, רק כאן פרוש שלישי, רק כאן פרוש רביעי. התורות של אחרים נעדרות פרושים. ' מהם הארבעה? יש לנו אמון במורה, יש לנו אמון בדהמה, מילאנו את הכללים, ועמיתינו בדהמה יקרים לנו בין אם הם בעלי - בית או כאלו שיצאו לפרישות. אלו ארבעת הדברים שהוכרזו לנו על ידי הבודהה שיודע ורואה, מושלם ומואר בשלמות, בראותו שבעצמנו אנו מדברים כפי שאנו עושים. " יתכן, נזירים, שמתבודדים מתורות לימוד אחרות יאמרו: "חברים, גם לנו יש אמון במורה, כלומר, במורה שלנו; גם לנו יש אמון בדהמה, כלומר, בדהמה שלנו; גם אנו מילאנו את הכללים, כלומר, את הכללים שלנו; העמיתים שלנו בדהמה יקרים לנו בין אם ... לא מוטרד. כאשר הוא לא מוטרד, הוא משיג ניבאנה בעצמו. הוא מבין: 'הלידה מוצתה, חיי הטוהר הסתיימו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך. ' כך אמר הבודהה, והנזירים היו מרוצים ושמחים מדבריו. [1] פרשנות: למרות שגם המצדדים בכתות אחרות מצהירים על ארהנטיות - המובנת באופן כללי כשלמות רוחנית, להיות המטרה, הם מצביעים על על מטרות אחרות בהתאם להשקפותיהם. כך הברהמינים מצהירים על עולם - הברהמה כמטרה, הסגפנים הגדולים מצהירים על האלים בעלי הזוהר הזורם, המתבודדים על האלים בעלי התהילה הקורנת, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הסוטה הארוכה על סיבתיות הסוטרה הארוכה על סיבתיות Mahnidna Sutta Digha Nikya, 15 (הופעה מותנית) כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה התגורר בין בני הקורו, היכן שהיתה עיר בשם קמהסדהמה. אז המכובד אננדה ניגש לנעלה, חלק לו כבוד, והתיישב בקירבתו. כשהוא יושב פנה אל הבודהה בדברים אלו: "אדון נכבד, זה דבר נהדר ונפלא כיצד הופעה מותנית זו הנה כה עמוקה ונראית כה עמוקה, ועדיין היא נראית לי ברורה כפי שהיא יכולה להיות. " אל תדבר כך, אננדה! אל תדבר כך, אננדה! הופעה מותנית זו, אננדה, הנה עמוקה ונראית עמוקה. מתוך אי הבנה ואי חדירה לתוך אמת דהמה זו, אננדה, דור זה הפך פקעת חוטים סבוכה, ... רוצה, וכאשר, דרך הרס הפגמים [i], הוא נכנס כאן ועכשיו ונשאר בשחרור התודעה חסר הפגמים, שחרור מתוך חוכמה, לאחר שהגשים זאת בעצמו בידיעה ישירה, אז הוא מכונה נזירים המשוחרר בשתי הדרכים. ואננדה, אין שחרור אחר בשתי דרכים שגבוה או נעלה מזה. כך אמר הבודהה והמכובד אננדה היה מרוצה ושמח מדבריו. [i] פגמים, זיהומים, שחיתויות (sav), באנגלית: taints, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הכלכל הדגול - חיים קודמים של גוטמה Mahgovinda Sutta מהאגובינדה סוטהI.כך שמעתי פעם הבודהה התגורר בראג'גהה, על פסגת הנשרים. וכאשר הלילה עמד להגיע לקיצו, הגנדהבה פנצ'סיקהה, [1] תוך שהוא מאיר את כל פסגת הנשרים בזוהר מרהיב, [2] ניגש אל הבודהה, ברך אותו, נעמד במקום ראוי ואמר: "אדוני, ברצוני לדווח לך אודות מה שהבחנתי וראיתי במו עיני כאשר הייתי בנוכחותם של ישויות השלושים - ושלוש." "אם כך, אמור לי פנצ'סיקהה", אמר הבודהה. אסיפת הישויות השמיימיות (devasabh) I."אדוני, בימים עברו, לפני זמן רב, ביום - הצום של החמישה - עשר בתחילת תקופת הגשמים, בליל ירח מלא כל ישויות השלושים - ושלוש ישבו באולם סודהמא - אסיפה גדולה של ישויות שמיימיות, וארבעת המלכים האדירים מארבעת רובעי עולם היו שם. היה שם המלך האדיר דהטרטהה מהמזרח בראש נתיניו, כשפניו פונים מערבה, ... פונים צפונה, המלך האדיר וירופקהה מהמערב בראש נתיניו, כשפניו פונים מזרחה, והמלך האדיר וסבנה מהצפון בראש נתיניו, כשפניו פונים דרומה. II.באירועים כאלו זהו הסדר בו הם יושבים, ואחריהם נמצאים מושבינו. והישויות הללו שחיו את החיים הרוחניים תחת הבודהה, הופיעו לא מזמן בעולם השמיימי של השלושים - ושלוש, נעלים על הדוות האחרות בבהירות זוהרן והדרן. ומסיבה זו ישויות השלושים - ושלוש היו מרוצות, מאושרות, מלאות הנאה ושמחה, באומרן: 'קהל הדוות גדל, קהל האסורה מצטמטם! '. אז סקה יצא בקריאה הבאה: 'ישויות השלושים - ושלוש עולזות, כך גם מנהיגן מהללות את הטטהאגטה, ואת אמת הדהמה בראותן דוות חדשות מגיעות, חסרות דופי ומרהיבות אשר הובילו חיים רוחניים, וכעת זוכות ללידה טובה. עולות על כל האחרות בבהירות זוהרן והדרן תלמידיו של החכם הגדול יוצאי דופן הם. בראותן כל זאת, השלושים - ושלוש עולזות, כך גם מנהיגן מהללות את הטטהאגטה, ואת אמת הדהמה. ' לשמע זאת, אדוני, ישויות השלושים - ושלוש עוד המשיכו לשמוח, באומרם: 'קהל הדוות גדל, קהל האסורות מצטמטם! ' שמונה אמירות האמת (aha yathbhuccava) I.אז סקה, בראותו את סיפוקן, אמר לישויות השלושים - ושלוש: 'רבותיי, האם אתן מעוניינות לשמוע שמונה אמירות אמת בשיבחו של הבודהה? ' ובקבלת הסכמתן, קרא: II.'מה דעתכם, רבותיי השלושים - ושלוש? בהקשר לדרך בה הבודהה חתר לרווחתם של הרבים, לאושרם של רבים, מתוך חמלה לעולם, לרווחתם ואושרם של ישויות ובני - האדם - איננו יכולים למצוא מורה אחר מהבודהה בעל כאלו תכונות, בין אם נבחן את העבר או ההווה. III.אכן מנוסחת היטב היא תורת הלימוד של המכובד, נראית כאן ועכשיו, אל - זמנית, מזמינה לבוא ולבדוק, מובילה קדימה, ראויה להחוות על ידי החכם כל אחד בעצמו - ואיננו יכולים למצוא מגלה של לימוד מקדם שכזה, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה. IV.המכובד הסביר היטב מה נכון ומה מוטעה, מה ראוי לגנאי ומה חסר אשמה, על פי מה יש לנהוג ועל פי מה אין לנהוג, מה שפל ומה אצילי, מה דוחה, חסר - דופי ומעורב באיכויותיו, ואיננו יכולים למצוא מגלה של דברים כאלו, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה. V.ושוב, המכובד הסביר היטב לתלמידיו את הדרך המובילה לניבאנה והם מיזגו, את הניבאנה והדרך, כפי שמי נהר הגנגס ונהר הימונא מתמזגים וזורמים יחדיו. ואיננו יכולים למצוא מגלה של הדרך המובילה לניבאנה, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה. VI.והמכובד זכה לבני - לוויה, גם מלומדים [3] וגם כאלו אשר לאחר שחיו את החיים, ביטלו את הנגעים המנטליים, [4] והמכובד חי איתם, כולם עולזים בדבר האחד. ואיננו יכולים למצוא מורה כזה, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה. VII.המתנות שניתנות למכובד מוענקות כראוי, תהילתו מבוססת היטב, ועל אף שכך הדבר, אני חושב, שבני - הלוחמים ממשיכים להיות קשורים אליו, עדיין המכובד מקבל את נדבת המזון שלו ללא יוהרה. ואיננו יכולים למצוא מורה שנוהג כך, בין אם בעבר או בהווה, אחר מהבודהה. VIII.והמכובד פועל כפי שהוא מדבר, ומדבר כפי שהוא פועל. ואיננו יכולים למצוא מורה שנוהג כך, בכל פרט של הלימוד, בין אם בעבר או בעתיד, אחר מהבודהה. IX.המכובד חצה את ים הספק, חלף מעבר לכל 'כיצד' ו - 'מדוע', הוא השלים את משימתו ביחס למטרת החיים הרוחניים הנעלים. ואיננו יכולים למצוא מורה שעשה כך, בין אם נבחן את העבר או את ההווה, אחר מהבודהה. ' וכאשר סקה כך סיים להכריז את שמונה אמירות האמת בשבח הבודהה, ישויות השלושים - ושלוש היו אף יותר מרוצות, שמחות ומלאות הנאה ואושר לשמע האמירות בשבחו של המכובד. I.ואז מספר ישויות קראו: 'הו, אם רק ארבעה בודהות ערים בשלמות היו מופיעים בעולם ומלמדים דהמה כמו הבודהה המכובד! אז היה הדבר לרווחתם ואושרם של הרבים, מתוך חמלה לעולם, לרווחתם ואושרם של ישויות שמיימיות ובני - אדם! ' וכמה אמרו: 'עזבו ארבעה בודהות ערים בשלמות - שלושה יספיקו! ' ואחרים אמרו: 'עזבו שלושה - שניים יספיקו! ' II.לשמע הדבר אמר סקה: 'זה בלתי אפשרי, רבותיי, לא יכול לקרות ששני בודהות ערים בשלמות יופיעו במערכת עולמות אחת. זה לא יתכן. הלוואי שהבודהה המכובד הזה ימשיך להאריך חיים, לשנים רבות, חופשי מחולי ומחלות! זה יהיה לרווחתם ואושרם של הרבים, מתוך חמלה לעולם, זה יהיה לרווחתם ואושרם של ישויות שמיימיות ובני אדם! ' אז ישויות השלושים - ושלוש התייעצו ודנו ביניהם בעניין לשמו התכנסו באולם סודהמא, וארבעת המלכים הגדולים קיבלו עצות ותוכחות בעניין הזה בעוד הם עומדים לצד מושבם ללא ... וכעת זוכות ללידה טובה. עולות על כל האחרות בבהירות זוהרן והדרן תלמידיו של החכם הגדול יוצאי דופן הם. בראותן כל זאת, השלושים - ושלוש עולזות, כך גם מנהיגן מהללות את הטטהאגטה, ואת אמת הדהמה. ' לשמע הדבר, אדוני, ישויות השלושים - ושלוש עוד המשיכו לשמוח, באומרן: 'קהל הדוות גדל, קהל האסורות מצטמטם! ' I.כעת, באשר לעניין נאומו של הברהמא סננקומארה, ולאופן דבריו, קולו היה בעל שמונה איכויות: הוא היה מובחן, ברור, נעים, מושך, תמציתי, תכליתי, עמוק ומהדהד. וכאשר דיבר בקול זה אל האסיפה, קולו לא נשמע מעבר לכך. כל מי שיש לו קול שכזה נאמר עליו שיש לו את קולו של ברהמא. II.אז ישויות השלושים - ושלוש אמרו לברהמא סננקומארה: מצויין, ברהמא! נהננו ממה ששמענו. גם סקה, אדון הישויות השמיימיות, הכריז בפנינו שמונה אמירות אמת אודות הבודהה, אשר גם מהן נהננו. ' שמונה אמירות האמת (aha yathbhuccava) ואז ברהמא אמר לסקה: 'כל הכבוד, אדון הישויות השמיימיות. גם אנחנו מעוניינים לשמוע את שמונה אמירות האמת אודות המכובד. ' 'טוב, ברהמא אדיר' אמר סקה וחזר על אותן שמונה אמירות: I.- 27 'מה דעתך, אדון ברהמא...? ' (כמו פסקאות 5-12) והברהמא סננקומארה היה מרוצה, מלא שמחה ומלא הנאה ואושר לשמע דברי השבח לבודהה. II.אז הברהמא סננקומארה, לאחר שקיבל דמות גסה יותר, הופיע בפני ישויות השלושים - ושלוש בדמותו של הצעיר פנצ'סיקהה. ובהתרוממו באוויר, הוא הופיע מרחף בסיקול רגליים, בדיוק כפי שאדם חזק ישב על גבי מושב יציב או על האדמה. [5] וביושבו כך בסיקול רגליים, אמר לישויות השלושים - ושלוש: סיפורו של הברהמין הכלכל (govindabrhmaavatthu) 'משך כמה זמן הבודהה המכובד היה בעל חוכמה רבת עוצמה? ' I.'פעם היה מלך בשם דיסמפטי ולו היה שר [6] ברהמין בשם הכלכל. [7] בנו של המלך היה בחור צעיר בשם רנו, ובנו של הכלכל נקרא ג'וטיפאלה. [8] הנסיך רנו וג'וטיפאלה, יחד עם עוד שישה בני - לוחמים, הקימו חבורה של שמונה חברים. לאחר זמן מה הכלכל ניפטר, והמלך דיסמפטי התאבל עליו באומרו: 'אבוי, בדיוק ברגע בו ... להחזיק מעמד עוד זמן רב. מי יוכל לומר עד כמה אנשים מאריכים חיים? כאשר המלך דיסמפטי ימות, מכתירי - המלך [10] מחוייבים למשוח את הנסיך רנו כמלך. רבותיי, עליכם ללכת אל הנסיך רנו ולומר: 'אנו הידידים האהובים, היקרים והמועדפים של הנסיך רנו, חולקים את שמחותיו וצערו. מלכנו דיסמפטי זקן, חלש ובא בימים... כאשר הוא ימות, מכתירי - המלך מחויבים למשוח את אדון רנו כמלך. אם אדון רנו מעוניין לזכות במלכות, אנא ממנו שיחלוק זאת עמנו. ' II.טוב, אדוני', אמרו ששת האצילים, והלכו אל הנסיך רנו ודיברו איתו כפי שהכלכל הדגול הציע. 'ובכן, רבותי, מי מלבדי, אמור לשגשג אם לא אתם? רבותי, אם אזכה במלכות, ... חלקים שווים. ' 'טוב, אדוני. ' אמר הכלכל הדגול וכך עשה. I.וארצו של המלך רנו הייתה במרכז: דנטפורה לקאליגות, פוטקה לאסקות מהיסטי לאבנטים, רורוקה לסובירים. מיטהילא לוידהות, קמפא לידי האנגות בנרס לקאסים, כך הסדיר זאת הכלכל הדגול. ששת האצילים היו שמחים על הישגיהם בהתאמה ובהצלחת המשימה: 'מה שרצינו, חשקנו, שאפנו וחתרנו אליו, אותו קיבלנו! ' סטבהו, ברהמדטה, וסבהו ובהרטה רנו ושני דהטרטהות, אלו הם שבעת מלכי הבהארט. '" [12] [סוף חלק דיקלום ראשון] התעצמות המוניטין (kittisaddbbhuggamana) I."לאחר מכן ששת האצילים הגיעו אל הכלכל הדגול ואמרו: 'כלכל נכבד, כפי שהיית ידיד אהוב, יקר ונאמן ... 'הלל לכלכל הדגול! הלל לכלכל שר השבעה! ' I.והכלכל הדגול שהה מתפרש בכיוון רבע אחד עם תודעה מלאת אהבה חסרת גבולות, ואז רבע שני, אז שלישי, ואז רביעי. כך הוא שהה בהתפרשות לכל העולם, מעלה, מטה, ולרוחב, לכל עבר, עם תודעה מלאת חמלה... עם תודעה מלאת שמחה לזולת... עם תודעה מלאה באיזון נפשי, חופשי מכעס וזדון. וכך הוא לימד את חסידיו את הדרך לאיחוד עם עולם הברהמא. II.וכל אלו שהיו באותה עת תלמידיו של הכלכל הדגול והתמחו בתורתו בשלמות, נולדו לאחר מותם בהתפרקות הגוף בעולם של אושר, בעולם הברהמא. ואלו אשר לא התמחו בתורתו בשלמות נולדו מחדש בקרב הישויות הפרנימיטה - וסבטי, או בקרב ישויות ... נוספת בעולם הזה לפני שישימו קץ לסבל, וחלקם באמצעות הכחדה של שלושה כבלים יהיו נכנסים - לזרם, שאינם יכולים ליפול למישורי היגון, מובטחים להתעוררות. כך היציאה לפרישות של כל האנשים האלו לא הייתה נטולת פירות או עקרה, אלא מניבת פירות ורווח." כך אמר הבודהה, ופנצ'סיקהה מהגנדהבות היה מרוצה ו⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הקדמה - קובץ השיחות הארוכות - חלק ב קובץ השיחות הארוכות (דיגהה ניקאיה, Dgha Nikya) הוא האוסף הפותח של הכתבים הבודהיסטים ממסורת התהרוואדה (Theravda). כתבים אלו מכונים 'כתבי הפאלי' או 'שלושת הסלים' (Tipiaka) והם: 1. 'סל המשמעת' (Vinaya piaka) 2. 'סל הסוטות' (Sutta piaka) 3. 'סל הלימוד הגבוה' (Abhidhamma piaka) הקובץ הראשון מתוך חמישה בסל הסוטות הוא אוסף ה'סוטות הארוכות' הכולל 34 שיחות מקובצות לשלושה: 1. סילקהנדה - וגה ... השני מתוך השלושה וכולל כאמור 10 סוטות המכונות 'החלק הגדול'. התרגום של החלק הראשון יצא לאור באוקטובר 2010 וכאשר יצא לאור החלק השלישי, כל שלושת החלקים של קובץ השיחות הארוכות על 34 השיחות יצאו לאור כספר אחד. הטיפיטקה הוא הקנון של זרם התהרואדה הבודהיסטי אשר נמצא כיום בעיקר בבורמה, בסרי - לנקה ובתאילנד ובאופן חלקי גם בלאוס ובקמבודיה. בעשרות השנים האחרונות החל זרם זה להתבסס גם במערב, בעיקר בארה"ב, באנגליה ובגרמניה. בישראל זרם התהרואדה מיוצג בפעילותן של קבוצות כדוגמת העמותה לויפאסנה בישראל של גואנקה, עמותת ניומן, עמותת תובנה, בית בהאוונא ואחרות. יש בסיס טוב להאמין שזרם התהרואדה שימר את הלימוד המקורי של הבודהה כפי שהיה בזמנו לאור ההתאמה בין המתואר בטיפיטיקה הפאלי, הקנון היחיד של זרם בודהיסטי מוקדם שנשמר בשלמותו עד היום, ללימוד שמופץ בקהילות הבודהיסטיות המסורתיות העכשוויות. למרות שהקנון הפאלי הוא היצוג הקרוב ביותר שמצוי בידינו לדברי הבודהה, ללא ספק עברו עליו תהליכים של אירגון מחדש, לכן לא יהיה זה נכון לאמץ את הכתוב בו באמונה עיוורת, והוא תמיד פתוח לביקורת ופרשנות של הקורא. על התרגום תרגום זה לעברית מבוסס בעיקר על תרגום הדיגהה ניקאיה לאנגלית של מאוריס וולש (Dgha Nikya, Wisdom Publications 1995, Maurice Walshe). מעבר לכך, התרגום נסמך גם על מקור הפאלי בגרסת ארגון הטיפיטקה העולמי ובתרגומים נוספים כגון זה של הנזיר בהיקהו בודהי (Bhikkhu Bodhi), והנזיר טהניסרו (Bhikkhu Thanisaro) שחלקם מופצים באופן חופשי באינטרנט. התרגום של הסוטה 'השיחה על ביסוס הקשב' מבוססת בעיקר על התרגום המעודכן של ס. נ. גואנקה מהמוסד העולמי למחקר ויפסנא (Mah Satipahna Sutta, Vipassana Reasearch Institute, India, 2003, S.N. Goenka). הערות השוליים ברובן מבוססות ... ושל גואנקה וחלקן נכתבו ונערכו על ידי. ההערות נכתבו בגוף הטקסט ולא בסוף הספר על מנת שיוכלו להאיר את עיני הקורא עם הקריאה וישאירו אותו צמוד לטקסט ככל האפשר. למרות שנעשים תרגומים של הכתבים מפאלי לשפות שונות על ידי מלומדים שונים, מערביים ומארצות בודהיסטיות, לא תמיד משתקפת הבנה מעמיקה שלהם. יש ללמוד את הסוטות ולתרגל את הדרך על מנת להבין את משמעותן האמיתית. כפי שמציין הנזיר המכובד סומדהו תהרה: "אלו 'שיחות דהמה' אודות 'הדברים כפי שהם'. אלו אינם 'כתבים קדושים' שאומרים לנו במה להאמין. עלינו לקרוא אותם, להקשיב להם, לחשוב עליהם, להרהר בדברים ולחקור את מציאות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - זן בודהיסטי. הזן כדרך חיים תורת הזן היא תורת בודהיסטית שצמחה במזרח בעיקר בסין וביפן. פירוש המילה זן: כאן ועכשיו. הזן גורס כי: הכל משתנה ללא הרף, הכל בר שינוי ואינו נח לרגע, הדבר הקבוע היחיד זה השינוי. אנחנו חווים את העבר וחושבים על העתיד, כאשר למעשה, העבר מאחורינו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הניבאנה הסופית - 2 הצגת מראת הדהמה (dhammdsadhammapariyy) 2.8 אננדה, אין זה דבר יוצא דופן שמי שנולד כאדם גם ימות. אך אם תבוא אל הטטהאגטה לשאול את יעדם של כל אלו שמתו, זה עלול להתיש אותו. [11] לכן, אננדה, אלמד אותך דרך לדעת את הדהמה, המכונה מראת הדהמה, [12] על פיה התלמיד האצילי אם הוא חפץ בכך יכול להסיק בעצמו: 'השמדתי גיהינום, לידה בממלכת ... ממלכת הרוחות, כל האופל, יעדים מרושעים ויעדים מצערים. אני 'נכנס לזרם', חסר יכולת ליפול לעולמות אפלים, והדרך לניבאנה מובטחת. ' 2.9 ומהי מראת הדהמה באמצעותה הוא יכול לדעת זאת? הנה, אננדה, התלמיד האצילי הזה בעל אמון בלתי ניתן לערעור [13] בבודהה באופן זה: 'כך הוא המכובד - ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, בעל הבנה ומוסר, הנעלה אשר הלך מעבר, יודע את העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, ער וטהור מעבר לכל ספק. ' הוא בעל אמון בלתי ניתן לערעור בדהמה באופן זה: 'הדהמה מוצגת כראוי על ידי הבודהה, לראותה כאן ועכשיו, אל - זמנית, מזמינה לבוא ולראות, מובילה פנימה, להבנה על ידי החכם בעצמו. ' הוא בעל אמון בלתי ניתן לערעור בסנגהה באופן זה: 'הסנגהה של הבודהה מאומנים כראוי, הסנגהה של הבודהה מאומנים ביושרה, הסנגהה של הבודהה מאומנים בחריצות, הסנגהה של הבודהה מאומנים במיומנות, כך הם ארבעת הצמדים, שמונה סוגי בני - האדם, [14] הסנגהה, תלמידיו של הבודהה, ראויים למתנות, ראויים לאירוח, ראויים לנדבות, ראויים לכבוד. הם מהווים שדה חסד בלתי ניתן לשיעור בעולם. ' והוא בעל מוסר היקר לאציליים, שלם, חסר פגם, בלתי מוכתם, ללא חוסר - עקביות, [15] משחרר, חסר שחיתות, ותומך בריכוז ושלווה. זו, אננדה, היא מראת הדהמה, על פיה תלמיד אצילי, אם הוא חפץ בכך, יכול להסיק בעצמו: 'השמדתי גיהינום, לידה בממלכת החיות, ממלכת הרוחות, כל האופל, יעדים מרושעים ויעדים מצערים. אני 'נכנס לזרם', חסר יכולת ליפול לעולמות אפלים, והדרך לניבאנה מובטחת'. 2.10 לאחר מכן הבודהה, בעת ששהה בנאדיקא בבית הלבנים, נשא דרשה מקיפה: 'זהו מוסר, זהו ריכוז, זוהי חוכמה. כאשר מוטמע מוסר בריכוז, הוא מביא תועלת ופירות רבים. כאשר מוטמע ריכוז בחוכמה, היא מביאה תועלת ופירות רבים. תודעה בה מוטמעת חוכמה הופכת חופשיה לחלוטין מהנגעים המנטליים, כלומר, מזיהומי החושים, התהוות, השקפות מוטעות ובורות. ' 2.11 ולאחר שהבודהה שהה בנאדיקא בבית הלבנים ככל שחפץ... הלך מלווה בקבוצה גדולה של נזירים אל וסאלי והתגורר שם בחורשת אמבפאלי. 2.12 אז הבודהה פנה אל הנזירים ואמר: "נזירים, על נזיר להיות בעל קשב והבנה מלאה, זהו דברנו אליכם! וכיצד על נזיר להיות קשוב? [16] הנה, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר ... אליכם!" אמבפאלי היצאנית (ambaplgaik) 2.14 באותה עת אמבפאלי היצאנית [17] שמעה כי המכובד הגיע לוסאלי והוא מתגורר בחורשתה. היא דאגה שיכינו את מיטב הכרכרות ונסעה מוסאלי אל הפארק. לאחר שנסעה כמה רחוק שניתן, היא המשיכה ברגל עד מקום המצאו של הבודהה. שם ברכה אותו בכבוד והתיישבה במקום ראוי. כאשר התיישבה, המכובד הדריך, עורר השראה, עודד ושימח אותה בשיחת דהמה. וכאשר הייתה כך שמחה, אמבפאלי אמרה: "אדוני, אנא מהמכובד שיקבל ממני ארוחה מחר יחד עם קהילת הנזירים שלו." והבודהה הסכים בשתיקה, ומשראתה את הסכמתו, אמבפאלי קמה ממקומה, ברכה אותו בכבוד, ועזבה תוך שהיא שומרת את ימינה כלפיו. 2.15 בני הליצ'הבים מוסאלי שמעו שהבודהה הגיע לוסאלי והתגורר בחורשתה של אמבפאלי. הם הכינו את מיטב הכרכרות ויצאו מוסאלי. וחלק מצעירי וסאלי היו בכחול, [18] עם איפור כחול, בגדים כחולים, וקישוטים כחולים, בעוד אחרים היו בצהוב, ואחרים בלבן, עם איפור לבן, בגדים לבנים, וקישוטים לבנים. 2.16 ואמבפאלי פגשה את צעירי הליצ'הבים ציר לציר, גלגל לגלגל, אסל לאסל. והם אמרו לה: "אמבפאלי, מדוע את נוסעת ... צעירים, אף אם הייתם מעניקים לי את כל וסאלי על כל הכנסותיה, [19] לא הייתי מוותרת על ארוחה חשובה שכזו!" אז הליצ'הבים נקשו באצבעותיהם ואמרו "הוכשנו על ידי אשת המנגו, [20] אשת המנגו הונתה אותנו!" והמשיכו אל חורשת אמבפאלי. 2.17 משראה הבודהה את הליצ'הבים ממרחק, אמר: "נזירים, מי מביניכם שלא ראה את ישויות השלושים - ושלוש, שיביט על להקת הליצ'הבים! הביטו היטב עליהם ותקבלו מושג לגבי ישויות השלושים - ושלוש!" 2.18 כך הליצ'הבים נסעו בכרכרותיהם כמה רחוק שניתן והמשיכו ברגל עד מקום המצאו של הבודהה, ברכו אותו בכבוד והתיישבו במקום ראוי. כאשר התיישבו, המכובד הדריך, עורר השראה, עודד ושימח אותם בשיחת דהמה. וכאשר היו כך שמחים, הם אמרו: "אדוני, אנא מהמכובד שיקבל מאתנו ארוחה מחר יחד עם קהילת הנזירים שלו!" "אך, ליצ'הבים, כבר הסכמתי לקבל ארוחה מחר מהיצאנית אמבפאלי!" והליצ'הבים נקשו באצבעותיהם באומרם "הוכשנו על ידי אשת המנגו, אשת המנגו תיעתעה בנו!" ולאחר שהיו שמחים ומרוצים מהשיחה, קמו ממקומם, ברכו את המכובד בכבוד, ועזבו תוך ששמרו את ימינם כלפיו. 2.19 כאשר הלילה כבר כמעט והסתיים, אמבפאלי, לאחר שדאגה להכנת ארוחה ממזון מובחר קשה ורך בביתה, בישרה למכובד שהארוחה מוכנה. לאחר שהבודהה התלבש בבוקר, הוא לקח את גלימתו וקערתו והלך עם קהל נזיריו אל משכנה של אמבפאלי שם התיישבו במקומות ישיבה שהוכנו לכבודם. והיא שרתה את הבודהה ואת קהל נזיריו עם מזון מובחר קשה ורך עד שהיו מרוצים. כאשר הבודהה הרחיק את ידו מהקערה, אמבפאלי התיישבה על מושב נמוך במקום ראוי. בעודה יישובה, אמרה: "אדוני, אני מעניקה את הפארק הזה לקהילת הנזירים עם הבודהה בראשם." הבודהה קיבל את הפארק, ואז הוא הדריך, עורר השראה, עודד ושימח אותה בשיחת דהמה, ולאחר מכן הוא קם ממקומו ועזב. 2.20 ובעת ששהה בוסאלי, הבודהה נשא דרשה מקיפה בפני הנזירים. 'זהו מוסר, זהו ריכוז, זוהי חוכמה. כאשר מוטמע מוסר בריכוז, הוא מביא תועלת ופירות רבים. כאשר מוטמע ריכוז בחוכמה, היא מביאה תועלת ופירות רבים. תודעה בה מוטמעת חוכמה הופכת חופשיה לחלוטין מהנגעים המנטליים, כלומר, מזיהומי החושים, התהוות, השקפות מוטעות ובורות. ' השהייה בכפר בלובה בתקופת הגשמים (veuvagmavasspagamana) 2.21 ולאחר שהבודהה שהה בחורשת אמבפאלי ככל שחפץ, הוא אמר למכובד אננדה: "בוא אננדה, הבה נלך אל בלובה!" "טוב, אדוני", אמר אננדה, והבודהה הלך מלווה בקבוצה גדולה של נזירים אל כפר קטן בשם בלובה, וחנה שם. 2.22 שם הבודהה אמר לנזירים: "נזירים, לכו לוסאלי למקום בו יש לכם חברים, מכרים או תומכים, והישארו שם בתקופת הגשמים. אני אשהה כאן בבלובה בתקופת הגשמים." "טוב, אדוני", השיבו הנזירים ועשו כך, והמכובד נותר בתקופת הגשמים בבלובה. 2.23 ובתקופת הגשמים הבודהה נתקף במחלה קשה וסבל מכאבים חדים כאילו עמד למות. אך הוא עמד בכל אלו בקשב והבנה מלאה ומבלי להתלונן. הוא חשב: 'אין זה הולם שאגשים ניבאנה סופית מבלי לפנות אל חסידיי ולהפרד מקהילת הנזירים שלי. עלי לעמוד במחלה זו באמצעות מאמץ ולשמור את עצמי בחיים', הוא עשה כך והמחלה התפוגגה. 2.24 לאחר שהמכובד השתקם ממחלתו, ברגע שחש בטוב, יצא החוצה והתיישב במקום שהוכן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם קוטדנטה - העלאת קורבן ללא דם השיחה עם קוטדנטה העלאת קורבן ללא דם Kadanta Sutta הברהמינים ואנשי קהאנומטה (Khumatakabrhmaagahapatik) כך שמעתי. פעם אחת הבודהה נדד דרך ארץ מגדהה בלווית קבוצה גדולה של חמש מאות נזירים והגיע אל כפר ברהמינים בשם קהאנומטה, שם נשאר להתגורר בפארק אמבלטהיקא. כעת, באותה העת הברהמין קוטדנטה התגורר בקהאנומטה, מקום מאוכלס בצפיפות, מלא עשב, עצי בניה, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי סנייה בימביסארה, מלך מגדהה, ... איילים, כולם היו קשורים לעמודי העלאת הקורבנות [1]. הברהמינים ואנשי קהאנומטה שמעו את הדברים הבאים: 'הפרוש גוטמה... מתגורר באמבלטהיקא. ובנוגע לאדון גוטמה המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: ''האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים ... אז קוטדנטה קם והלך אל מרפסתו למנוחת הצהריים. בראותו את הברהמינים ובעלי - הבית בדרכם אל אמבלטהיקא, הוא שאל את משרתו לסיבה. והמשרת השיב: "אדוני, זהו הפרוש גוטמה, אשר בנוגע אליו נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הינו ארהנט... בודהה, מואר וטהור מעבר לכל ספק. ' לכן הם הולכים לראותו. " וקוטדנטה חשב לעצמו: 'שמעתי שהפרוש גוטמה יודע כיצד לערוך בהצלחה את הקורבן המשולש על שש - עשרה צרכיו. כעת, אינני מבין כל זאת, אך ברצוני להעלות קורבן גדול. נניח ואלך אל הפרוש גוטמה ואשאל אותו בעניין. ' אז הוא שלח את משרתו ... אם אכן נכון הדבר. "אכן כך, רבותיי, אני הולך לבקר את הפרוש גוטמה. " "אדוני, אל תבקר את הפרוש גוטמה (בדיוק כמו בסוטה 4, פסקה 5). ומאחר שכך, אין זה ראוי שקוטדנטה המכובד יבקר את הפרוש גוטמה, אלא שהפרוש גוטמה יבקר אותו. " דברי השבח לבודהה (Buddhaguakath) אז קוטדנטה אמר לברהמינים: "כעת הקשיבו רבותיי מדוע ראוי שאנחנו נלך לבקר את המכובד גוטמה ומדוע אין זה ראוי מצידו שיבוא לבקר אותנו... (בדיוק כמו בסוטה 4, פסקה 6). הפרוש גוטמה הגיע לקהאנומטה ומתגורר באמבלטהיקא. וכל פרושים או ברהמינים שמגיעים לאזורינו הינם ... גוטמה, אף אם היה מתגורר מאה יוג'נות מכאן, יהיה זה ראוי לאדם עם אמונה ללכת עם תיק צד לבקר אותו. ועל כן, אדוני, כולנו נלך לבקר את הפרוש גוטמה. " כך קוטדנטה הלך עם קבוצה גדולה של ברהמינים אל אמבלטהיקה. וכאשר הגיעו, הוא פנה אל הבודהה, החליף עמו ברכות נימוסין, והתיישב במקום ראוי. כמה מהברהמינים ובעלי הבית של קהאנומטה קדו בפני הבודהה, כמה החליפו עמו ברכות נימוסין, כמה ברכו אותו בכפות ידיים צמודות, כמה הכריזו את שמם ושבט מוצאם, וכמה התיישבו במקום ראוי בדממה. הסיפור על המלך מהאוויג'יטה (Mahvijitarjayaakath) בעוד הוא יושב במקום ראוי, קוטדנטה פנה אל הבודהה: "אדון גוטמה, שמעתי שאתה יודע כיצד לערוך בהצלחה את הקורבן המשולש על שש - עשרה צרכיו. כעת, אינני מבין כל זאת, אך ברצוני להעלות קורבן גדול. יהיה טוב אם הפרוש גוטמה יסביר לי את העניין. " "אם כך, הקשב, ברהמין, שים לב ואני אסביר. " "כן אדוני", אמר קוטדנטה, והמכובד אמר: ... לאלו העוסקים במסחר הוא יעניק הון, לאלו העוסקים בשירות ממלכתי הוא יעניק משכורות ראויות. אז האנשים האלו, כאשר יתרכזו בעבודתם, לא יזיקו לממלכה. רווחיו של הוד מלכותו יהיו גדולים, הארץ תהיה שלווה ולא מכותרת גנבים, והאנשים יחיו עם שמחה בליבם ישחקו עם ילדיהם, ויתגוררו בבתים פתוחים. " ובאומרו: "שיהיה כך! ", המלך קיבל את עצתו של רב השרים: הוא העניק תבואות ומספוא, הון לאלו העוסקים במסחר... משכורות ראויות... והאנשים חיו עם שמחה בליבם... והתגוררו בבתים פתוחים. לאחר מכן המלך מהאוויג'יטה קרא לרב השרים ואמר לו: "הבאתי את מגיפת השודדים לקיצה, פעלתי על פי עצתך ורווחי גדלו, הארץ שלווה ואינה מכותרת גנבים, האנשים עם שימחה בליבם, משחקים עם ילדיהם ומתגוררים בבתים פתוחים. עכשיו ברצוני לערוך קורבן גדול. הנחה ... הקורבן, רב השרים הפיג את נקיפות המצפון של המלך עם עשרה תנאים לנמענים: 'הוד רוממותו, אל הקורבן יבואו אלו שלוקחים חיים ואלו שנמנעים מלקחת חיים. לאלו הלוקחים חיים, כך יהיה להם הדבר. אך לאלו הנמנעים מלקחת חיים יהיה קורבן מוצלח ומלא שמחה וליבם ימצא שלווה פנימית. יבואו אלו שלוקחים מה שלא שניתן ואלו הנמנעים מלקחת מה שלא ניתן... אלו המבצעים פגיעה מינית ואלו הנמנעים... אלו הדוברים שקר... אלו המוציאים דיבה, מדברים בגסות, בדברים לריק... אלו החמדנים ואלו שאינם, אלו בעלי הזדון ואלו שאינם, אלו בעלי אמונות שגויות ואלו בעלי אמונות נכונות. לאלו בעלי אמונות שגויות הדבר יתברר בהתאם, אך לאלו בעלי אמונות נכונות יהיה קורבן מוצלח ומלא שמחה, וליבם ימצא שלווה פנימית. ' כך רב - השרים הפיג את ספקותיו של המלך עם עשרה תנאים. כך רב - השרים הנחה את המלך אשר ביצע את הקורבן הגדול עם שש עשרה סיבות, עודד אותו, עורר בו השראה ושימח את ליבו. "יתכן ומישהו יאמר: 'המלך מהאוויג'יטה עורך קורבן גדול, אך הוא לא הזמין את הקהטיה שלו... את יועציו ועוזריו, את הברהמינים רבי - ההשפעה, ואת בעלי - הבית העשירים ביותר... ' אך מילים אלו לא יהיו בהתאם לאמת, מאחר והמלך כן הזמין אותם. כך המלך יוכל לדעת שיערוך קורבן מוצלח וישמח בו, וליבו ימצא שלווה פנימית. או שמישהו יאמר: 'המלך מהאוויג'יטה עורך קורבן גדול, אך הוא אינו בעל לידה טובה משני הצדדים... ' אך מילים אלו לא יהיו בהתאם לאמת... או שמישהו יאמר: 'רב - השרים שלו אינו בעל לידה טובה... ' אך מילים אלו לא יהיו בהתאם לאמת. ' כך רב - השרים הנחה את ... מספק מגורים לחברי קהילת הסנגהה המגיעים מארבע הקצוות, זה מהווה קורבן מועיל יותר. " "אך, גוטמה המכובד, האם יש קורבן בעל תועלת גדולה משלושת אלו? " "אכן ישנו, ברהמין. " "מהו, גוטמה המכובד? " "ברהמין, אם מישהו בלב טהור שם את מבטחו בבודהה, בדהמה ובסנגהה, זה מהווה קורבן מועיל מכל אחד משלושת אלו. " "אך, גוטמה המכובד, האם יש קורבן בעל תועלת גדולה מארבעת אלו? " "אכן ישנו, ברהמין. " "מהו, גוטמה המכובד? " "ברהמין, אם מישהו בלב טהור לוקח על עצמו את כללי ההמנעות - להמנע מלקחת חיים, מלקחת מה שלא ניתן, מפגיעה מינית, ... יותר מכל אחד מארבעת אלו. " קוטדנטה הופך לחסיד (Kadantaupsakattapaivedan) "אך, גוטמה המכובד, האם יש קורבן בעל תועלת גדולה מחמשת אלו? " "אכן ישנו, ברהמין. " "מהו, גוטמה המכובד? " "ברהמין, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים ... מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדהמה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבודהה, בדהמה, ובסנגהה. יקבל נא אותי גוטמה המכובד כחסיד מעתה ועד סוף חיי! וגוטמה המכובד, אני משחרר את שבע - מאות הפרים, שבע - מאות השוורים, שבע - מאות העגלות, שבע מאות התיישים ושבע מאות האיילים. אני מבטיח להם את חייהם. האכילו אותם בעשב ירוק, תנו להם מים צוננים לשתייה, ותנו למשב רוח רענן לבדר אותם. " הגשמת פרי 'הנכנס לזרם' (Sotpattiphalasacchikiriy) אז נשא הבודהה דרשה מדורגת על נדיבות, על מוסריות, ועל גן - עדן, בהציגו את הסכנה, הביזוי והשחיתות שבתאוות החושים, ואת התועלת שבפרישות. כאשר הבודהה ידע שתודעתו של קוטדנטה מוכנה, נכונה, חופשיה מהמכשולים, שמחה ושלווה, הוא נשא דרשה קצרה על הדהמה: על הסבל, על המקור, על הקץ ועל הדרך. ובדיוק כפי שבד נקי ממנו הוסרו כל הכתמים, סופג את הצבע בצורה מושלמת, כך גם בברהמין קוטדנטה, ביושבו שם, הופיעה עין הדהמה, הטהורה וחסרת הדופי והוא ידע: 'כל דבר שנוצר, נתון לחידלון. ' וקוטדנטה, לאחר שראה, הגשים, חווה וחדר את הדהמה, לאחר שצלח מעבר לספק, התעלה מעבר לחוסר וודאות, השיג ביטחון מושלם בדהמה של המורה מבלי להסתמך על אחרים, אמר: "אנא מגוטמה המכובד ומסדר הנזירים שלו שיקבלו ארוחה ממני מחר! " הבודהה הסכים בשתיקה. וקוטדנטה, לאחר שראה את הסכמתו, קם, בירך את המכובד, ועזב תוך שהוא שומר אותו מצידו הימני. כאשר הפציע היום, הוא דאג שיוכן מזון רך וקשה באתר טקס הקורבן, וכאשר זה היה מוכן הוא הודיע: "גוטמה המכובד, הגיע העת, הארוחה מוכנה. " והבודהה, לאחר שקם מוקדם, הלך עם גלימתו וקערתו בלוויית נזיריו לאתר טקס הקורבן של קוטדנטה והתיישב שם במושב מוכן. וקוטדנטה הגיש לבודהה ולנזיריו את מיטב המזון במו ידיו עד שהיו מסופקים. ולאחר שהמכובד אכל והרחיק את ידו מהקערה, קוטדנטה לקח כיסא נמוך והתיישב במקום ראוי. והבודהה לאחר שהנחה את קוטדנטה בשיחה על דהמה, עורר בו השראה, החדיר בו התלהבות ושימח אותו, קם ממושבו ועזב [8]. [1] משמעות שמו של הברהמין קוטדנטה היא 'שיניים חדות'. רייס דיוויס משער שזהו סיפור מומצא. מלבד כל דבר אחר, ברהמין לא יוועץ מכל האנשים דווקא בבודהה כיצד לבצע קורבן, דבר שהיה אמור להיות המומחיות של הברהמינים. בקובץ הסוטות המקושרות (Sayutta Nikya 3.1.9) מופיע סיפור הרקע כביכול כיצד המלך פסנדי של קוסלה תכנן קורבן גדול (של 500 שוורים ולא 700 וכו'), עם הצעות שונות של הבודהה. ואמנם לא בטקסט המקור, אך מתוך הפרשנות אנו מבינים שהמלך לבסוף נמלך בדעתו. יתכן שהבודהה סיפר למלך את הסיפור הזה בהזדמנות ההיא, ולאחר מכן, המקרה הועתק מהמלך קוסלה לברהמין דמיוני 'עם סמכות מלכותית' המתגורר בממלכת מגדהה השכנה. [2] Purohita: 'ראש אנשי - הדת (ברהמין) של המלך, או כהן דת מקומי, הפועל בו בזמן כמעין ראש ממשלה. ' (Pli-English Dictionary, PTS 1926) [3] ... לבני אדם, שהייתה מאוד רווחת באותה תקופה והמשיכה בהיסטוריה המערבית עם שריפת מכשפות, כופרים וכדומה, בהזכירו שהדת יכולה לגרום לפגיעה אכזרית ואיומה בדרכים שונות. עדיין העמדה היוונית מתייחסת אך ורק לפגיעה בקורבנות אנוש, בעוד העמדה הבודהיסטית כמאה שנים לפני סוקרטס כבר הייתה הרבה יותר רדיקלית בהתנגדות ובביטול האכזריות ביחס לבני - אדם ולבעלי - חיים, והשיגה תוצאות ממושכות יותר, לפחות על פי מה שנמצא בהודו ובארצות השכנות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - הניבאנה הסופית - 4 4.42 אז הבודהה אמר למכובד אננדה: "יתכן, אננדה, שקונדה הנפח יחוש חרטה, במחשבה: 'זוהי אשמתך, החבר קונדה, בגלל מעשיך שהטטהאגטה הגשים ניבאנה סופית לאחר שקיבל את הארוחה האחרונה ממך! ' אך יש להסיר את דאגתו של קונדה באופן הבא: 'זה עומד לזכותך, קונדה, זה ... במותו הסופי. שתי נדבות מזון אלו בעלות זכות גדולה ופירות גדולים יותר מכל אחרת. מעשיו של קונדה תורמים לחיים ארוכים, ליופי, לאושר, לתהילה, ללידה בעולם טוב, ולכבוד מלכים. ' בדרך זו, אננדה, יש להפיג את דאגתו של קונדה." 4.43 לאחר שהבודהה סידר את העניין, הוא אמר את הדברים הבאים: "באמצעות נתינה, זכויות גדלות, דרך ריסון, שנאה נבלמת הוא המיומן זונח התנהגות רעה. כאשר חמדנות, שנאה, ובורות מתפוגגות, ניבאנה מתגשמת." [סוף חלק רביעי] עצי הסאל התאומים (yamakasl) 5.1. הבודהה אמר: "אננדה, הבה נחצה את נהר ההירניבטי ונלך אל חורשת הסאל של בני המלה במחוז קוסינארא." [54] "טוב, אדוני.", אמר אננדה והמכובד בלווית קבוצה גדולה של נזיריו חצה את הנהר והלך אל חורשת הסאל. שם אמר הבודהה לאננדה: "אננדה הכן למעני מיטה בין שני עצי הסאל התאומים האלו כשראשי פונה צפונה. אני עייף ומעוניין לשכב לנוח." "טוב, אדוני.", השיב אננדה ועשה כך. והמכובד נשכב על צידו הימיני בתנוחת האריה, כשרגלו האחת מונחת על גבי השניה, בקשב והבנה ... אשר התפזרו עליו וכיסו אותו במחוות הערכה. פרחי עץ אלמוג נפלו מהשמים, ואבקת עץ אלגום שמיימית נפלה מהשמים, והם התפזרו וכיסו את גופו של הטטהאגטה במחוות הערכה. מוזיקה שמיימית וקולות שיר נשמעו מהשמים במחוות הערכה לטטהאגטה. 5.3. והבודהה אמר: "עצי הסאל האלו הנצו לפתע שפע של פריחה... מוזיקה שמיימית וקולות נשמעו מהשמים במחוות הערכה לטטהאגטה. מעולם לא קיבל הטטהאגטה הערכה, כבוד, הערצה, וסגידה כה גדולה. ועדיין, אננדה, כל נזיר, נזירה, חסיד או חסידה המתרגלים את הדהמה כראוי, ... '" הנזיר הבכיר אופבאנה (upavatthero) 5.4. אז בדיוק המכובד אופבאנה עמד אל מול המכובד, ונופף במניפה. והמכובד אמר לו לזוז: "זוז הצידה, נזיר, אל תעמוד מולי." והמכובד אננדה חשב לעצמו: 'המכובד אופבאנה זה זמן רב הוא עוזרו האישי של הבודהה, תמיד לרשותו, בכל דבר שהוא צריך. ועתה בשעתו האחרונה של המכובד הוא אומר לו לעמוד בצד ולא לעמוד מולו. מדוע הוא עושה זאת? ' 5.5. והוא שאל את הבודהה בעניין הזה. "אננדה, הישויות מעשרת ספירות העולם התאספו לראות את הטטהאגטה. במרחק של שתים עשר יוג'נות סביב חורשת הסאל של בני שבט המלה סמוך לקוסינארא אין מקום שאפשר לנגוע עם קצה שערה שאינו תפוס על ידי ישות עוצמתית, והן רוטנות: 'עשינו דרך ארוכה כדי לראות את הטטהאגטה. זה נדיר שטטהאגטה, בודהה ער בשלמות, מופיע בעולם, והלילה באשמורת האחרונה הטטהגטה יגשים ניבאנה סופית, ונזיר גדול זה עומד מול המכובד ומונע מאיתנו לתפוס מבט אחרון בטטהאגטה! '" 5.6. "אך המכובד, אילו מין ישויות שמיימיות המכובד רואה?" "אננדה, ישנן ישויות - שמים אשר תודעותיהן כבולות לארץ, הן מתייפחות ומורטות את שערותיהן, מרימות את ידיהן, משליכות את עצמן אפיים מתפתלות, מתהפכות וזועקות: 'זה מוקדם מידי שהבודהה המכובד ימות, זה מוקדם מידי שהוא - אשר - הלך ימות, זה מוקדם מידי שעין העולם תעצם! ' וישנם ישויות - ארץ אשר תודעתיהן כבולות לארץ, אשר נוהגות בדומה לאלו. אך הישויות האלו אשר משוחררות מהשתוקקות נוהגות בסובלנות ואומרות: 'כל הדברים המותנים ... [64] בצומת דרכים כהוקרה לטטהאגטה. וכל מי שיניח שם זרים, בשמים מתוקים וצבעים [65] בלב מסור, יקצור זכויות ואושר לזמן רב. אנשים הראויים לסטופה (thprahapuggalo) 5.12. אננדה, ישנם ארבעה אנשים הראויים לסטופה, מי הם? טטהאגטה, ארהנט, בודהה ער בשלמות, זה אחד, בודהה שקט [66] הוא אחד נוסף, תלמיד של הטטהאגטה הוא אחד נוסף, ושליט עולם 'מניע - גלגל' הוא אחד נוסף. ומדוע כל אחד מאלו ראוי לסטופה? כיוון, אננדה, שבמחשבה: 'זוהי סטופה של טטהאגטה, של בודהה שקט, של תלמיד הטטהאגטה, של שליט - עולם מניע גלגל', אנשים הופכים שלווים, ואז עם התפרקות הגוף לאחר המוות, הם מגיעים אל יעד טוב ומופיעים בעולמות שמיימיים. זוהי הסיבה, ואלו הארבעה הראויים לסטופה." תכונותיו הנפלאות של אננדה (nandcchariyadhammo) 5.13. והמכובד אננדה הלך אל מגוריו [67] ועמד שם מקונן בעוד הוא נשען על פתח הכניסה: [68] "אבוי, אני עדיין חניך ועלי לעשות עוד הרבה! והמורה אשר היה כה מלא חמלה כלפי עומד למות!" הבודהה שאל את הנזירים היכן אננדה והם אמרו לו. אז הוא אמר לנזיר מסויים: 'נזיר, לך ואמור לאננדה בשמי: 'החבר אננדה, המורה קורא לך. '" "טוב, אדוני", השיב הנזיר, ועשה כך. "טוב, חבר", השיב אננדה לאותו נזיר, והלך אל המורה, ברך אותו בכבוד והתיישב במקום ראוי. 5.14. והבודהה אמר: "מספיק אננדה, אל נא תבכה ותיבב! האין לא אמרתי לך קודם לכן שכל הדברים הנעימים והמהנים נתונים לשינוי, נתונים לפירוד ולתמורה? אז אננדה - מאחר וכל דבר אשר נולד, נוצר ומורכב, נתון לדעיכה - כיצד יתכן שלא יחדל? במשך תקופה ארוכה, אננדה, היית בנוכחות הטטהאגטה, הראת אהבה חסרת גבולות במעשה, דיבור ומחשבה, בעלת ערך, מבורכת, מכל הלב וללא קמצנות. השגת הרבה זכויות וחסדים, אננדה. עשה את המאמץ, ותוך זמן קצר תהיה חופשי מהנגעים המנטליים." [69] 5.15. והבודהה פנה אל הנזירים: "נזירים, לכל אלו שהיו בודהות ארהנטים ערים בשלמות בעבר היו עוזרים אישיים כמו אננדה, וכך גם יהיה לאדונים המכובדים שיבואו בעתיד. נזירים, אננדה הינו חכם. הוא יודע מה הם הזמנים המתאימים לנזירים להתראות עם הטטהאגטה, ומה הם הזמנים הנכונים לנזירות, לחסידים, לחסידות, למלכים, לשרים מלכותיים, למנהיגים של קבוצות לימוד אחרות, ולתלמידיהם להתראות עם הטטהאגטה. 5.16. לאננדה ארבע תכונות נפלאות וראויות לציון. מה הן? אם קבוצת נזירים מגיעה לראות את אננדה, הם שמחים לראותו, וכאשר אננדה מדבר דהמה אליהם הם מרוצים, וכאשר הוא שותק הם מאוכזבים. וכך הדבר גם עם נזירות, עם חסידים וחסידות. [70] וארבע תכונות אלו נכונות גם לגבי מלך עולם מניע - גלגל: כאשר מבקרים אותו קבוצת בני - לוחמים, ברהמינים, בעלי - בית, או פרושים, הם שמחים לראותו, וכך גם כאשר הוא מדבר אליהם, וכאשר הוא שותק הם מאוכזבים. וכך הדבר גם עם אננדה." הלימוד מהשיחה על הזוהר הגדול (mahsudassanasuttadesan) 5.17. לאחר מכן המכובד אננדה אמר: "אדוני, אנא מהמכובד שלא ימות בעיירה הקטנה והאומללה הזו, ... אדוני", אמר אננדה, ולאחר שלקח את הגלימה והקערה, הלך בליווי אל קוסינארא. הבעת הכבוד של בני המלה (mallna vandan) 5.20. בדיוק אז בני המלה מקוסינארא התאספו באולם האסיפות שלהם בעניין מסויים. ואננדה הגיע אליהם ומסר להם את דבריו של הבודהה. 5.21. וכאשר שמעו את דבריו של אננדה, בני המלה על בניהם, נשות בניהם, ונשותיהם הוכו בצער ויגון, וליבם התמלא עצב והם כולם בכו ומרטו את שערותיהם, הרימו את ידיהם, זרקו את עצמם על הארץ התגלגלו והתפתלו, תוך זעקות: "הרבה יותר מידי מוקדם הבודהה המכובד נפטר, הרבה יותר מידי מוקדם הוא - אשר - הלך נפטר, הרבה יותר מידי מוקדם עין - העולם נעצמה!" אך אלו שהיו חופשיים מהשתוקקות עמדו בקשב ובהבנה מלאה, ואמרו: "כל הדברים המותנים ארעיים - מה הטעם לכל זה?" לאחר מכן כולם הלכו אל חורשת הסאל היכן שהמכובד אננדה היה. 5.22. אננדה חשב לעצמו: 'אם ארשה לבני המלה מקוסינארא לברך את הבודהה בכבוד אחד אחר השני, הלילה יחלוף עוד לפני שכולם יסיימו להביע את הוקרתם. עדיף שאתן להם לברך אותו בכבוד משפחה אחר משפחה, באמירה: 'אדוני, בן המלה בשם זה וזה עם ילדיו ואישתו, משרתיו וידידיו מברכים את המכובד לרגליו. '' וכך הציג אותם בדרך זו, ואיפשר לכל בני המלה של קוסינארא לברך את הבודהה בכבוד באשמורת הראשונה של הלילה. סיפורו של הנווד סובהדה (subhaddaparibbjakavatthu) 5.23. באותה עת נווד בשם סובהדה היה בקוסינארא. הוא שמע שהפרוש גוטמה התעתד להגשים ניבאנה סופית באשמורת האחרונה של הלילה וחשב לעצמו: 'שמעתי מנוודים מכובדים, וותיקים בשנים, מורים של מורים, שטטהאגטה, בודהה ער בשלמות, רק לעיתים רחוקות מופיע בעולם. והלילה באשמורת האחרונה הפרוש גוטמה יגשים ניבאנה סופית. כעת ספק כלשהו עלה בתודעתי, ואני בטוח שהפרוש גוטמה יוכל ללמד אותי שיעור כדי להסיר את הספק הזה. ' 5.24. כך סובהדה הלך אל חורשת הסאל של בני ... שהמכובד אננדה היה, וסיפר לו את מחשבותיו: "אננדה המכובד, האם יורשה לי לראות את הפרוש גוטמה?" אך אננדה השיב: "די, החבר סובהדה, אל נא תפריע לטטהאגטה, האדון מותש." וסובהדה ביקש בשנית ובשלישית. אך עדיין אננדה סירב לבקשתו. 5.25. אך הבודהה שמע את השיחה בין אננדה וסובהדה, וקרא לאננדה: "די, אננדה, אל נא תמנע מסובהדה, הנח לו לראות את הטטהאגטה. כיוון שכל מה שסובהדה ישאל אותי יהיה זה על מנת לחפש אחר הידיעה הגבוהה [73] ולא על מנת להטריד אותי, ומה שאומר בתשובה לשאלותיו, הוא יבין במהרה." ואננדה השיב: "היכנס, החבר סובהדה, המכובד מאשר לך לבוא." 5.26. אז סובהדה ניגש אל הבודהה, החליף איתו ברכות נימוסין, התיישב במקום ראוי, ואמר: "גוטמה המכובד, כל הפרושים והברהמינים האלו אשר יש להם קהילות וחסידים, שהם מורים, ידועים ומפורסמים, מקימי בתי - ספר למחשבה, ומיוחסים בעיני כל כקדושים, כמו פורנה קספה, מקהלי גוסאלה, ... מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות, באותו אופן, נחשפה הדהמה על ידי הנעלה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבודהה, בדהמה, ובקהילת הסנגהה. אנא מהמכובד שיקבל אותי כנזיר בנוכחותו! אנא שאתקבל לקהילת הנזירים!" 5.29. "סובהדה, כל מי שמגיע מתורת לימוד אחרת, ומעוניין להפוך לנזיר בתורת לימוד ומשמעת זו, עליו לעבור תקופת ניסיון על תנאי של ארבעה חודשים. ... אך עדיין, יש אנשים שונים שניתן לנהוג בהם באופן שונה." "אדוני, אם אלו המגיעים מתורות לימוד אחרות חייבים לעבור תקופת ניסיון על תנאי של ארבעה חודשים... אני אעבור ארבע שנים, ורק אז שיאפשרו לי להתנזר ולהתקבל לקהילת הנזירים!" אך הבודהה אמר לאננדה: "אפשר לסובהדה להתנזר!" "טוב, אדוני", השיב אננדה. וסובהדה אמר למכובד אננדה: "החבר אננדה, זוהי זכות גדולה עבור כולכם, זוהי הטבה עצומה בשבילכם, שקיבלתם את ההסמכה של הנזירות בנוכחותו של המורה." אז סובהדה הפך לנזיר בנוכחות ... שווה לה, בהבינו כאן ועכשיו בכוחות עצמו ובתובנתו בה שהה: 'הלידה מוצתה, החיים הרוחניים הושלמו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך. ' והמכובד סובהדה הפך לאחד הארהנטים. הוא היה החניך האחרון שהוסמך באופן אישי על ידי הבודהה. [76] [סוף חלק חמישי] מילותיו האחרונות של הטטהאגטה (tathgatapacchimavc) 6.1. והבודהה אמר לאננדה: "אננדה, יתכן ותחשוב: 'הוראותיו של המורה הופסקו, כעת אין לנו עוד מורה! ' אל לך לראות זאת כך, אננדה, מאחר וכל שלימדתי והסברתי לכם כדהמה ומשמעת יהיה בלכתי המורה שלכם. 6.2. ובעניין המנהג של נזירים לכנות אחד את השני 'חבר', יש ... לזנוח את החוקים המשניים לאחר פטירתי. [80] 6.4. לאחר פטירתי הנזיר צ'הנה יקבל את עונש - הברהמה." [81] "אך, אדוני, מה הוא עונש - הברהמה?" "לא משנה מה הנזיר צ'הנה אומר, על הנזירים לא לדבר איתו, להוכיח אותו, או להנחות אותו." 6.5. אז הבודהה הנחה את הנזירים ואמר: "יתכן ולאחד הנזירים יש ספקות או חוסר וודאות ביחס ל⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - מטא - מושגי יסוד בדהמה מטא (mett) הוא אחד מארבעת ה'משכנים הנשגבים' או 'משכני האלים' (brahma vihara) המכונים גם 'ארבעת הלכי הרוח הנעלים', 'ארבעת המצבים הבלתי מוגבלים' (appama). בהם נאמר שהתודעה מפותחת וגבוהה כתודעת אלים. שלושת האחרים הם: קרונא (karu) - חמלה, מודיטא (mudit) - שמחה אמפטית, ואופקהא (upekkh) - איזון נפשי. מטא היא אהבה חובקת כל, ללא גבולות, כלפי כל היצורים החיים באשר הם ללא אפליה או הבחנה. אהבה זו הנה חיבה אוהדת ורצון טוב כלפי היצורים החיים, הרצון באושרם ובשמחתם של כולם, המשאלה שכל היצורים יחיו בשלווה, בריאים וחופשיים מסבל וצרות. קיימים שלושה סוגים של אהבה על פי המסורת הבודהיסטית, האחד הוא אהבה עם היאחזות, כמו בין הורים לילדיהם, בין בני זוג או חברים טובים הדואגים זה לזה. בסוג זה של אהבה יש היקשרות, דאגה ופחד מאובדן. סוג שני של אהבה הוא אהבה התלויה בחושים, כמו אהבה רומנטית בין בני זוג, או אהבה ... מטה, סביב ולכל מקום, כלפי כולם בדיוק כמו כלפי עצמו. הוא עם לב מלא, מוצף, נלהב ומרומם באהבה ללא גבול, ללא שמץ עוינות שאינה מושפעת מכוונות רעות, הנשלחת לעבר כל העולם. הבודהה אומר שכמו אמא אשר מוכנה להגן על חיי בנה היחיד בחייה שלה, כך על אדם לפתח את האהבה כלפי כל היצורים החיים והוא אשר מפתח רגש זה אין לו שנאה כלפי אף אדם או חיה, אין לו כעס או איבה והוא רוצה בטובת כולם בדיוק כמו בטובתו. פעם אחת הבודהה יעץ לנזירים שנשלחו ללמד דהמה בכפר מרוחק שהיה עויין לתורתו באופן הבא: יתכן והם יפנו אליכם בחיבה או בגסות. יתכן ויפנו אליכם לשם תועלת או לשם נזק. יתכן ויפנו אליכם עם רצון טוב או עם שנאה. בכל מקרה עליכם לאמן את עצמכם: ... ברצון טוב, אנו נמשיך לחדור ולהתפשט אל כל העולם עם מודעות ספוגה ברצון טוב, בדומה לאדמת העולם - שופעת, רחבה, עצומה, חסרת עוינות וחסרת איבה. ' כך עליכם לאמן את עצמכם. הבודהה מונה אחד עשר הטבות למי שמפתח מטא: הוא ישן בשלווה הוא מתעורר בשלווה אין לו סיוטי לילה הוא אהוב על ידי כל בני האדם הוא אהוב על ידי כל היצורים שאינם בני אדם הוא בטוח ומוגן על ידי יצורים שמיימיים הוא אינו יכול להפגע מאש, רעל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - סיגלווודה - קוד ההתנהגות לבעל הבית קוד ההתנהגות לבעל בית Sigalovada Sutta Digha Nikya, 31 כך שמעתי. בפעם אחת הבודהה שהה בחורשת הבמבוק, שמורת הסנאים ליד ראג'גאהא. באותה עת, הצעיר סיגאלה, בן בעל - בית, לאחר שקם בבוקר ויצא מראג'אגהא, בשיער ובגדים רטובים, הצמיד את כפות ידיו בברכה לעבר הכיוונים השונים - מזרח, דרום, מערב, צפון, נדיר, וזנית. באותה העת, הבודהה, לאחר שלבש את גלימתו לפני הצהרים, לקח את קערתו ונכנס לראג'גאהא לסבב נדבות מזון. כשראה את סיגאלה מברך, אמר לו כך: בן בעל - בית, מדוע לאחר שקמת בבוקר ויצאת מראג'גאהא בשיער ובגדים רטובים, הצמדת את כפות ידיך בברכה לעבר הכיוונים השונים - המזרח, הדרום, המערב, הצפון, הנדיר, והזנית? "אדוני, בזמן שאבי עמד למות, הוא אמר לי ... השכם בבוקר, יוצא מראג'גאהא בשיער ובגדים רטובים, מצמיד את כפות ידיו בברכה לעבר ששת הכיוונים הללו. " בן בעל - בית, לא כך יש לברך את ששת הכיוונים על פי תורת האציליים "אם כך, אדוני, כיצד יש לסגוד את ששת הכיוונים על פי תורת האצליים? יהיה טוב אם הבודהה ילמד אותי את התורה, ויראה כיצד יש לסגוד את ששת הכיוונים על פי תורת האציליים. " אם כן, בן בעל - בית, הקשב היטב בזמן שאני אדבר. "טוב מאוד, אדוני, " השיב סיגאלה הצעיר. והבודהה אמר: בן בעל - בית, כל עוד שהתלמיד האצילי הפסיק את ארבעת ההתנהגויות המגונות, כל עוד הוא אינו מבצע פעולות רעות בארבע דרכים, כל עוד שהוא אינו רודף אחר ששת הנתיבים להפסד רכוש, כך הוא נמנע מארבע עשרה מעשים רעים אלו, מכסה את ששת הכיוונים, ונכנס לשביל המוביל לניצחון בשני העולמות: הוא אהוד בעולם הזה ובעולם הבא. בהיכחדות הגוף, לאחר מותו, הוא נולד מחדש בעולם שמימי של אושר. מהן ארבע ההתנהגויות המגונות שהוא הפסיק? בן בעל - בית, השמדת חיים היא פשע, גניבה היא פשע, ניאוף הוא פשע ואמירת שקר היא פשע. אלו הם ארבע ההתנהגויות המגונות שהופסקו. כך אמר הבודהה, ולאחר שאמר זאת הוסיף: הרג, גניבה, שקר וניאוף, החכם לעולם לא משבח את ארבעת המעשים הרעים האלו. באילו ארבע דרכים אדם לא עושה כל רע? מונחה על ידי תאווה אדם עושה רע. מונחה על ידי כעס אדם עושה רע. מונחה על ידי בורות אדם עושה רע. מונחה על ידי פחד אדם עושה רע. אך כל עוד התלמיד האצילי לא מונחה על ידי תאווה, כעס, בורות ופחד, הוא לא עושה כל רע. כך אמר הבודהה, ולאחר שאמר זאת הוסיף: "כל מי שדרך תאווה, שנאה, פחד או בורות, יפר את חוק הדהמה כל תהילתו תיעלם כמו הירח בתקופת ההתרוקנות. כל מי שדרך תאווה, שנאה, פחד או בורות, לעולם לא מפר את חוק הדהמה כל תהילתו תמיד מתעצמת כמו הירח בתקופת ההתמלאות. מהם ששת הנתיבים להפסד רכוש שהוא אינו רודף אחריהם? התמכרות למשכרים אשר גורמים ... ובטלה? הוא אומר שקר מדי או שחם מדי, ואינו עובד הוא אומר שמאוחר מדי או שמוקדם מדי, ואינו עובד הוא אומר שהוא רעב מדי או שהוא מלא מדי, ואינו עובד. כשהוא חי כך, הוא מותיר הרבה חובות לא סגורים אינו משיג הכנסות חדשות, ועושרו מתדלדל ופוחת. כך אמר הבודהה. ולאחר שאמר זאת הוסיף: אדם אחד הוא חבר צבוע - הוא אומר, 'חבר, חבר' רק בפניו אדם אחר הוא חבר ושותף רק כשזה משתלם. לישון עד הזריחה, ניאוף, רגזנות, רוע - לב, שותפים רעים תאוות בצע - שש אלו הורסים אדם. מי שמשחק בקוביות ושותה משכרים, הולך לנשים היקרות ללבם של אחרים, נמצא בחברת שפלים ולא בוגרים - שוקע ומתדרדר כפי שהירח ... אלו יש להבין את הבזבזן והבטלן כאויב במסווה של חבר: הוא שותף ללקיחת משכרים הגורמים לרשלנות וחוסר תשומת לב הוא שותף לשוטטות ברחובות בשעות לא נאותות הוא שותף לביקורים תדירים במופעים ובירידים הוא שותף להתמכרות להימורים שגורמים לרשלנות. כך אמר הבודהה. ולאחר שאמר זאת הוסיף: החבר שלוקח רכוש ללא רשות החבר שדובר מס שפתיים החבר שמתחנף החבר שמביא אסון את ארבע אלו רואה החכם כאויבים התרחק מהם כמה שתוכל כמו מדרכים מסוכנות. בן בעל - בית, את ארבע אלו יש להבין כחברים טובים: זה שעוזר זה שמשתתף באושר ובצער זה שנותן עצות טובות זה שאוהד ותומך. בן בעל - בית, בארבע דרכים אלו יש ... דרכים לו יש להבין את הנותן עצה טובה כחבר טוב: הוא עוצר את חברו מלעשות רע הוא מעודד את חברו לעשות טוב הוא מיידע את חברו על מה שלא ידוע לו הוא מציין את הדרך אל הטוב. בן בעל - בית, בארבע דרכים אלו יש להבין את האוהד והתומך כחבר טוב: הוא אינו שמח כשחברו במצוקה הוא שמח כשחברו משגשג הוא עוצר אחרים מלדבר רעות על חברו הוא משבח את אלו המדברים טובות על חברו. כך אמר הבודהה. ולאחר שאמר זאת הוסיף: החבר שהוא שותף החבר באושר ובצער החבר שנותן עצה טובה וגם החבר שאוהד - את ארבעת האלו החכם רואה ושומר בלבו בנאמנות כפי שאם עושה כלפי בנה. החכם והישר זורחים כמו אש בוהקת. הוא שהשיג את הונו בדרכים חפות מפשע כמו דבורה האוספת דבש עושר מצטבר לו כמו תל נמלים הגדל במהירות. עם הון המושג בדרך זו אדם ראוי לחיי בית מחלק את רכושו לארבע: כך יזכה בידידות. בחלק אחד הוא משתמש לצרכיו בשני חלקים הוא משתמש לעסקיו ואת החלק הרביעי הוא שומר לזמנים קשים. כך אמר הבודהה ופנה לסיגאלה במלים הבאות: ובכן, בן בעל - בית, כיצד תלמיד אצילי מגן על ששת הכיוונים? עליו להתייחס לששת הכיוונים בצורה הבאה: הוריו כמזרח, מוריו כדרום, אשתו וילדיו כמערב, חבריו ושותפיו כצפון, משרתיו ומעסקיו כנדיר ופרושים וברהמינים כזנית. בן בעל - בית, בחמש דרכים אלו על בן לשרת את הוריו כמזרח: 'כפי שהם טיפלו בי, כך אני ... אותו במחשבות, מלמדים אותו את הלא נלמד, משלימים ומשכללים את הנלמד, מגלים לו את הדרך לגן עדן. בן בעל - בית, אלו הם הדרכים בהן בן טובים משרת פרושים וברהמינים כזנית, והם מראים לו את חיבתם וחמלתם. ובכן, בזכותם זנית הופכת למוגנת ובטוחה... לאחר שהבודהה אמר את דבריו, סיגאלה בן בעל - הבית הצעיר פנה אליו במלים הבאות: "מצויין, אדוני, מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות צורות, באותו אופן, נחשפה הדהמה על ידי הנעלה בדרכים רבות. אני לוקח מחסה בבודהה, בדהמה, ובקהילת הסנגהה. יקבל נא אותי הנעלה לקהילת הסנגהה כתלמידו בעל - בית שלוקח מחסה בו מעתה ועד סוף חייו. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השושלת - 2 מחשבותיו של הבודהיסטה (bodhisattbhiniveso) 2.17 אז, לאחר שפרש אל מקום מבודד, עלתה בבודהיסטה ויפסי המחשבה: 'אין זה ראוי שאחיה עם קהל גדול שכזה. עלי לחיות לבד, מרוחק מהקהל הזה. ' לכן לאחר זמן מה הוא עזב את הקהל ושהה לבדו. שמונים וארבעה אלף האנשים הלכו לכיוון אחד והבודהיסטה לאחר. 2.18 אז, כאשר נכנס הבודהיסטה למקום בו התגורר לבדו, במקום מבודד, הוא חשב: 'אבוי, העולם הזה במצב עגום: יש לידה ודעיכה, [27] יש מיתה ונפילה למצבים אחרים של לידה מחדש. ואף אחד אינו מכיר דרך להמלט מהסבל הזה, מההזדקנות והמוות. מתי תמצא גאולה מן הסבל, מההזדקנות והמוות הללו? ' אז נזירים, חשב הבודהיסטה: 'מה הדבר שבעקבותיו מתרחשים הזדקנות ומוות? מה התנאים להזדקנות ומוות? ' ואז נזירים, כתוצאה מהחוכמה שנבעה מתוך ההתבוננות עמוקה, [28] עלתה בו ההבנה: 'בעקבות לידה מתרחשים הזדקנות ומוות, הלידה היא התנאי להזדקנות ומוות. ' [29] אז הוא חשב: 'מהו התנאי ללידה? ' והופיעה בו ההבנה: 'התהוות [30] היא התנאי ... להתהוות'... 'השתוקקות היא התנאי להאחזות'... 'הרגשה היא התנאי להשתוקקות'... 'מגע הוא התנאי לתחושה'... 'ששת בסיסי החושים הם התנאי למגע'... 'מנטליות - חומריות היא התנאי לששת בסיסי החושים'... 'הכרה היא התנאי למנטליות - חומריות. ' [31] ואז חשב הבודהיסטה ויפסי: 'מהו הדבר בעקבותיו מופיעה ההכרה. מהו התנאי להכרה? ' ואז, כתוצאה מהחוכמה שנבעה מתוך ההתבוננות העמוקה, עלתה בו ההבנה: 'מנטליות - חומריות היא התנאי להכרה. ' 2.19 אז, נזירים, חשב הבודהיסטה ויפסי: 'ההכרה הזו פונה בחזרה למנטליות - חומריות, היא איננה הולכת עוד הלאה. במידה זו יש לידה ודעיכה, יש מוות ונפילה למצבים אחרים של לידה מחדש, כלומר: מנטליות - חומריות היא התנאי להכרה, וההכרה היא התנאי למנטליות - חומריות, מנטליות - חומריות היא התנאי לששת בסיסי החושים, ששת בסיסי החושים הם התנאי למגע, ... להרגשה, הרגשה היא התנאי להשתוקקות, השתוקקות היא התנאי להאחזות, האחזות היא התנאי להתהוות, התהוות היא התנאי ללידה, לידה היא התנאי להזדקנות ומוות, צער, קינה, כאב, יגון ומצוקה. כך הוא המקור לכל מסת הסבל הזו. ועם המחשבה הזו 'המקור, המקור', הופיעו בבודהיסטה ויפסי הבנה, חוכמה, מודעות ואור עם תובנה ביחס לדברים שלא הובנו קודם. 2.20 אז הוא חשב: 'כעת, מהו הדבר שבהעדרו הזדקנות ומוות אינם מתרחשים? מהו הדבר שעם חדלונו בא חדלון ההזדקנות והמוות? ' ואז, כתוצאה מהחוכמה שנבעה מתוך ההתבוננות העמוקה, עלתה בו ההבנה: 'בהעדר לידה, הזדקנות ומוות אינם מתרחשים. עם חדלון ... חדלון המגע בא חדלון ההרגשה'... 'עם חדלון ששת בסיסי החושים בא חדלון המגע'... 'עם חדלון המנטליות - חומריות בא חדלון ששת בסיסי החושים'... 'עם חדלון ההכרה בא חדלון המנטליות - חומריות'... 'עם חדלון המנטליות - חומריות בא חדלון ההכרה. ' 2.21 אז חשב הבודהיסטה ויפסי: 'מצאתי את נתיב התובנה להתעוררות, כלומר: בחדלון המנטליות - חומריות חדלה ההכרה, בחדלון ההכרה חדלים המנטליות - חומריות, בחדלון המנטליות - חומריות חדלים ששת בסיסי החושים, בחדלון ששת בסיסי החושים חדל המגע, בחדלון המגע חדלה ההרגשה, בחדלון ההרגשה חדלה ההשתוקקות, בחדלון ההשתוקקות חדלה ההאחזות, בחדלון ההאחזות חדלה ההתהוות, בחדלון ההתהוות חדלה הלידה, בחדלון הלידה חדלים ההזדקנות והמוות, הצער, הקינה, הכאב, היגון והיאוש. וכך חדלה כל מסת הסבל הזו. ' ועם המחשבה הזו 'חדלון, חדלון' הופיעו בבודהיסטה ויפסי הבנה, חוכמה, מודעות ואור עם תובנה ביחס לדברים שלא הובנו קודם. 2.22 אז, נזירים, בזמן אחר, שהה הבודהה בהרהור והתבוננות בהופעה וההעלמות של חמשת המצרפים של ההאחזות: 'כך הוא הגוף, כך הוא מופיע, כך הוא נעלם, כך היא ההרגשה, כך היא מופיעה, כך היא נעלמת, כך הוא הזיהוי, כך הוא מופיע, כך הוא נעלם, כך הן התגובות המנטליות, כך הן מופיעות, כך הן נעלמות, כך היא ההכרה, כך היא מופיעה, כך היא נעלמת. ' ובעודו שוהה בהתבוננות בהופעתם והעלמותם של חמשת מצרפי ההאחזות, תוך זמן לא רב, התודעה שלו הפכה חופשיה מהנגעים המנטליים ללא שארית. [32] [סוף חלק שני] החלק על בקשתו של ברהמא (brahmaycanakath) I. 3.1 אז, נזירים, האדון המכובד, הארהנט, הבודהה ויפסי הער בשלמות חשב: 'אולי עכשיו עלי ללמד את הדהמה? ' ואז חשב: 'הדהמה הזו שהשגתי הינה עמוקה, קשה לראייה וקשה להבנה, שלווה, נשגבת, בלתי מושגת באמצעות חשיבה בלבד, [33] מעודנת, נחווית על ידי החכם. אך הדור הזה מתענג בהאחזות, [34] שמח בה, מתהולל בה, ולאלה שכה מתענגים, שמחים ומתהוללים בהאחזות יהיה קשה לראות אמת זו, כלומר, הטבע המותנה של הדברים, [35] או התהוות מותנית. [36] ובאותה מידה יהיה קשה לראות את ההדממה של כל התגובות המנטליות, [37] זניחת כל התשתיות של לידה חוזרת, [38] הרס ההשתוקקות, אי - תשוקה, חידלון וניבאנה. אם הייתי מלמד את הדהמה לאחרים, והם לא היו מבינים אותי, הדבר היה מטריח ומייגע אותי. ' 3.2 ואז עלו ספונטנית בתודעתו של הבודהה ויפסי הדברים הבאים אשר מעולם נשמעו באוזניו קודם לכן: 'הדבר שהשגתי, מדוע שאכריז עליו? אלו המלאים בתשוקה ושנאה לעולם לא יצליחו להבינו דהמה זו אשר הולכת במעלה הזרם, מעודנת, עמוקה קשה לראיה, אף אדם עיוור מתשוקה לא יוכל לראותה. ' כאשר הרהר בכך הבודהה ויפסי, תודעתו נטתה לחוסר מעש יותר מאשר ללימוד הדהמה. אז, נזירים, נודעו נימוקיו של הבודהה ויפסי בתודעתו של הברהמא הגדול סהמפטי. [39] והוא חשב: 'אבוי, העולם יאובד, העולם יושמד מאחר ותודעתו של ויפסי, האדון המכובד, הארהנט, הבודהה הער בשלמות, נוטה לחוסר מעש יותר מאשר ללימוד הדהמה. ' 3.3 אז, בדיוק במהירות בה אדם חזק מותח את ידו המכופפת, או מכופף את ידו הישרה, נעלם הברהמא הגדול מעולם הברהמא והופיע מול הבודהה ויפסי. הוא סידר את גלימתו העליונה על כתף אחת, כרע על ברכו הימנית, ברך את הבודהה ויפסי עם כפות ידיו זו אל זו, ואמר: 'אדון נכבד, אנא מהמכובד שילמד את הדהמה, שהבודהה ילמד את הדהמה! ישנם אלו עם מעט אבק בעיניים אשר יאובדו אם לא ישמעו את הדהמה: הם יהיו אלו אשר יבינו את הדהמה! ' [40] 3.4 אז הסביר הבודהה ויפסי (כמו 3.1-2 לעיל) מדוע הוא נוטה יותר שלא ללמד מאשר ללמד את הדהמה. 3.5 -6 והברהמא הגדול הפציר בפעם השניה ובפעם השלישית בבודהה ויפסי וביקש שילמד... אז, מששמע הבודהה ויפסי את הפצרותיו של הברהמא ומתוך חמלה כלפי היצורים החיים, סקר את העולם בעזרת עין הבודהה שלו. [41] הוא ראה את אלה שמעט אבק מכסה את עיניהם ואת אלה שאבק רב מכסה את עיניהם, בעלי יכולות חדות וקהות, בעלי נטיות טובות ורעות, אלה שקל ללמדם ואלה שקשה ללמדם, ואחדים מהם אשר חיים בפחד מעבירות [42] ומהעולם הבא. וכפי שבאגם קטן של לוטוסים כחולים, אדומים או לבנים, חלק מהלוטוסים שנולדים וצומחים במים מצליחים לשרות במים מבלי לעלות מעל פניהם, ולוטוסים אחרים שנולדים וצומחים במים נמצאים על פני המים, ולוטוסים אחרים שנולדים וצומחים במים מתרוממים החוצה מהמים ונזקפים הרחק מפני המים ולא נרטבים מהם, באותו אופן, נזירים, הבודהה ויפסי, כאשר סקר את העולם בעין הבודהה שלו, ראה יצורים שמעט אבק מכסה את עיניהם ואת אלה שאבק רב מכסה את עיניהם... 3.7 אז, ביודעו את מחשבתו של הבודהה ויפסי, פנה אליו הברהמא במילים אלו: 'כפי שאדם העומד על פסגת הר רואה מטה את כל האנשים סביב כך החכם, [43] רואה כל, ממרום ארמון הדהמה! חסר - הצער, ראה את אלה הטובעים ביגון המוכרעים על ידי לידה והזדקנות. התרומם, גיבור, מנצח הקרב, מנהיג השיירה, נדוד בעולם. למד את הדהמה, אדון נכבד יהיו אלו אשר יבינו. ' והבודהה ויפסי השיב לברהמא הגדול במילים אלה: 'פתוחות בפניהם דלתות האלמוות! בואו השומעים כעת והראו את אמונכם. [44] היה זה החשש מטירחה בתחילה לא לימדתי את בני האדם את הדהמה הנשגבת, ברהמא! ' אז חשב לעצמו הברהמא הגדול: 'יצרתי את התנאים כדי שה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - השיחה עם ג'אליה השיחה עם ג'אליה Jliya Sutta שני הנוודים (Dvepabbajitavatthu) כך שמעתי [1]. פעם אחת הבודהה התגורר בקוסמבי, בפארק גהוסיטה. ושני נוודים, מנדיסה וג'אליה, תלמידיו של הפרוש בעל קערת העץ, הגיעו אליו ולאחר שהחליפו ברכות נימוסין התיישבו במקום ראוי... (ההמשך בדומה לסוטה 6) כך אמר המכובד ושני הנוודים שמחו מדבריו. [1] מסיבה כלשהי החלק האחרון של סוטה 6 חוזר כאן כסוטה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ בודהיזם - פירות הפרושים - חלק 1 פירות הפרושים Smmaaphala Sutta דברי השרים (Rjmaccakath) כך שמעתי. פעם אחת הבודהה התגורר בראג'גהה, בחורשת המנגו של ג'יווקה קומארבהצ'ה [1], יחד עם קבוצה גדולה של כאלף מאתיים וחמישים נזירים. באותה העת, המלך אג'אטסטו ודהיפוטה [2] של מגדהה ישב על גג ארמונו מוקף בשריו השונים. היה זה החמישה - עשר לחודש, יום האופוסטהה [3] - יום הירח המלא בחודש הרביעי ... הוא יוכל להביא שלווה לרוחך. " אך לשמע הדברים המלך אגאטסטו לא אמר דבר. דברי ג'יווקה קומארבהצ'ה (Komrabhaccajvakakath) כל אותו הזמן ג'יווקה קומארבהצ'ה ישב ושתק בקרבת המלך אגאטסטו. המלך שאל אותו: "ג'יווקה ידידי, מדוע אתה שותק? " וג'יווקה אמר: "הוד מעלתך, יש את הנעלה, הארהנט, הבודהה הער בשלמות, אשר מתגורר בחורשת המנגו שלי יחד עם קבוצה של אלף מאתיים וחמישים נזירים. ובנוגע לאדון גוטמה המכובד נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון [7], מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. ' מן הראוי שהוד מעלתך יבקר את הבודהה. יתכן ויוכל להביא שלווה לרוחך. " "אם כך ג'יווקה ידידי, הכן את פילי הרכיבה. " "בסדר גמור הוד מעלתך! " השיב ג'יווקה ודאג שיכינו חמש מאות פילות ואת הפיל המלכותי האישי של המלך, ואז הודיע למלך: "הוד מעלתך, פילי הרכיבה שלך מוכנים, עשה כעת מה שאתה מוצא לנכון. " המלך ... בך, או מסגיר אותך לאויב. התקדם, אדוני, לך קדימה! הנה שם מנורות הדולקות בביתן המרכזי. " השאלות בעניין פירות הפרישות (Smaaphalapucch) כך המלך אגאטסטו, לאחר שהגיע רכוב על פילו עד היכן שהתאפשר, ירד והמשיך לצעוד ברגל אל הביתן המרכזי. כאשר הגיע שאל את ג'יווקה: "ג'יווקה, היכן נמצא הבודהה? " "הנה אדוני, זהו הבודהה, מי שיושב מנגד לעמוד האמצעי אל מול קהילת נזיריו. " המלך אג'אטסטו הלך אל עבר הנעלה ונעמד במקום ראוי. כאשר עמד שם וסקר את קבוצת הנזירים אשר ישבו בשקט מוחלט שלווים כאגם רגוע, הוא חשב לעצמו: 'לו הנסיך אודאייבהדה [8] היה שליו כקבוצת הנזירים הזו. ' [הבודהה אמר]: "האם מחשבותיך הולכות בעקבות אהוביך, הוד רוממותך? " "אדוני, בני, הנסיך אודאייבהדה יקר לי מאוד. הלוואי והיה שליו כקבוצת הנזירים הזו! " והמלך אגאטסטו קד בפני הבודהה, בירך את קבוצת הנזירים בכבוד בידיים צמודות, התיישב במקום ראוי ואמר: "אדוני, ברצוני לשאול את הנעלה דבר מה, אם יואיל לענות לי. " "שאל נא כל שחפץ ליבך, הוד רוממותך. " "אדוני, ישנם בעלי מלאכה שונים כגון רוכבי פילים, רוכבי סוסים, רוכבי כרכרות, קשתים, סבלים פשוטים, ... הפרישות הנראה כאן ועכשיו. " פירות הפרישות הנעלים יותר (Patatarasmaaphala) "אך האם תוכל אדוני, להצביע על גמול נוסף אחר, הנראה כאן ועכשיו, כפרי של חיי הפרישות, אשר נעלה ומושלם משני אלו? " "אני יכול, הוד רוממותך. הקשב נא בתשומת לב, אני אדבר. " "כן, אדוני, " השיב המלך אגאטסטו לבודהה והבודהה אמר: "הוד רוממותך, הנה קורה שטטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק [29]. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות [30], והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים [31] והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת ... ומהימן, שניתן לסמוך ולבטוח בדבריו ואינו מטעה אף אחד בעולם. לאחר שזנח דיבור משמיץ, הוא לא חוזר שם על מה ששמע כאן במטרה להפריד ולסכסך בין אלו, או חוזר כאן על מה ששמע שם במטרה להפריד ולסכסך בין ההם. כך, הוא מפייס ומפשר בין אלו המסוכסכים ומקדם אחווה בין המאוחדים, יוצר הרמוניה, שמחה, אהבה, נועם, ומדבר בזכות השלום והשלווה. לאחר שזנח דיבור גס, הוא נמנע מלדבר בגסות. הוא מדבר ללא אשמה, במילים עדינות, נעימות לאוזן, חביבות, נוגעות ללב, אדיבות ומנומסות, ידידותיות ומוסכמות על דעת רבים. לאחר שזנח דיבור סרק, הנזיר נמנע משיחות סרק. הוא מדבר בזמן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...