תקציר⬅ מה יותר חשוב מאשר לדעת מה לעשות בכל תחום וכיצד להתמודד עם כל בעיה שבפנינו? בחיים ניצבים בפנינו המון אתגרים בנושאים מנושאים שונים. אף אחד לא חולק על כך כי כדי להצליח בכל תחום רצוי מאוד שנדע מה עלינו לעשות כדי להצליח באותו התחום. אך ישנו דבר אחד שחשוב יותר מאשר לדעת מה לעשות והוא שנדע מה לעשות כאשר איננו יודעים מה הפתרון הנקודתי לאתגר שבפנינו. הידע שלנו כבני אדם הוא מאוד מוגבל ואנחנו יותר לא יודעים מאשר יודעים. יתרה על כך ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...

תקציר⬅ תשובות לשאלות עצם שהאדם נולד עם רצון זאת הסיבה להכל, הרצון להבין לדעת וללמוד כל אלו הם רצון אחד, שהאדם נולד עם הרצון לרצות דברים, האם הרצון הוא דבר הכרחי? בוודאי, אם לא היה לאדם רצון לא היה לו רצון הישרדותי, רצון לאכול, לשתות, לישון, לחיות, רצונות כאלו מהיכן הם באים? מהרצון של האדם שנולד בתוכו. הרצון הוא עובדה. אדם עושה דברים כי הוא רוצה. ותמיד האדם ירצה. ע"מ שאדם ישרוד הוא צריך לרצות ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 4 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 4. נמשיך בספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 169 אם הרצון שלך הוא חוויה שלך, ואם לא היית קיים לא היה לך רצון, ולא היית עושה, וזה שאתה קיים לא תלוי בך, אז זה שאתה רוצה - זה לא תלוי בך. זה כמו רובוט שצועק, אז מי שמפעיל את הרובוט יכול גם להשתיק את הרובוט. כלומר מי שמפעיל את המנגנון, מפעיל את ... לראשון, שמצמצם את הזמן והמקום, שאחראי לכל מה שקורה, שאני חלק ממנו. האדם בטוח שהוא זה שמחליט אם לזוז לפה או לשם, זה לא נכון, המציאות מחליטה לך אם תזוז לפה או לשם. וגם המציאות מחליטה שאתה תרגיש שאתה עושה את זה. אם כל כולך היית בחוויה שהמציאות מחליטה הכל, אז אין מה לשאול יותר שאלות. זה דבר בסיסי שהאדם לא חושב על זה, הוא פשוט שכח מזה. אתה כרגע רוצה שתהיה ישות שלא תדע. המציאות כרגע רוצה שלא תדע, אך היא גם זאת שרוצה שתרצה לדעת. המציאות רוצה את כל סך החבילה. איך שלא תסובב את הגלגל, אם יש מציאות, אז אתה חלק מהמציאות, אתה תופס מקום במציאות. לאדם נדמה שהוא ישות עצמאית, כי למשל כשהוא ... חושב שהוא זה שהולך. ובעצם מה קורה? אם אתה מבין שאין שום מקום, שאין בו מקום, אז למעשה מי שזז זה המקום ולא אתה. שאלה: אני כבר התחלתי ללכת ככה. אליעד: שמת לב? אמרת אני, האם התכוונת למציאות שהולכת? במילה אני נפסלת. קודם כל תכיר בכל החוויה שלך שהמציאות היא הכל ורק אחר כך תשאל למה? אם תתבונן בזה מספיק, אתה לא תבין איך אתה קיים. אתה לא תבין איך קיים משהו מלבד המציאות. אם בכל מקום קיימת רק המציאות, אז איך קיים משהו שהוא לא המציאות? למשל כאשר אתה הולך ברחוב, ונופל עץ, אתה חווה שאתה נפרד מהעץ, למעשה אתה לא נפרד מהעץ, אתה הוא זה שהחליט שהעץ ייפול. זה כמו שנותנים לאצבע מכה, ... הכל. אתה למעשה לא צריך לחוות זאת, אתה אמור לחוות את האמת שלך, אבל אם הבנת שזאת האמת ואתה לא חווה אותה, אז לא תחווה מעבר לזה. הכוונה היא שתיצמד לחוויה שלך. ולמה האדם לא חווה שהוא אלוהים, ולמה האדם לא חווה שזמן ומקום זזים? כי הוא לא מבין את זה עד הסוף. אם תכריח את עצמך להבין עד הסוף, תשאל, כאשר אני זזתי, מי זז? למה זז? איך זז? למה אני יושב על הכסא? מה זה אומר שאני יושב על הכסא? זה גוף שיושב על הכסא. מה זה הגוף הזה? הוא נמצא בתוך זמן ומקום שממלאים אותו, מה זה? מה זה התודעה? למה אני רוצה? מה זה רצון? תשאל עד שתבין שהכל אחד, ואז תבין שאתה אלוהים. למשל זה ספר בגודל מסוים וזה שלט, אלו שתי ישויות בגדלים שונים ונמצאות במקום אחר. בהבנה הסופית אתה אמור להבין, שזה ספר וזה שלט, זה במקום אחד וזה במקום שני, ובו זמנית שניהם באותו גודל ובאותו מקום. בסוף אתה צריך להבין שהספר והשמש זה באותו גודל. בסוף אתה תגיע למסקנה שכול הדברים הם באותו גודל. שלא יהיה הבדל מבחינתך בין הסוף לאין סוף, שהספר ושאר הדברים שהם לא הספר, הם באותו גודל. אבל בו זמנית הם גם לא אותו גודל. מפרספקטיבה אחת יש צורות שונות, אך מפרספקטיבה אחרת, יש את המהות, ומבחינתה אין צורות, ולכן אי אפשר להגיד זה ... המהות, שהם אחד. יש פרספקטיבה אחת שאומרת זה קטן וזה גדול, יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שניהם לא קיימים, אין כלום, שזה נקרא המהות של המציאות. והמוחלט זה שמבינים שאין הבדל בין הצורה הסופית לבין המהות האין סופית. כי במהות עצמה אין שום מגבלה, אבל בצורות יש הגבלה, ובסוף צריך להבין שאין הבדל בין הצורה לבין המהות. אם ההוויה של המקום והזמן ממלאת את הכל, אז למעשה אין זמן ומקום, אז אין כלום. בכל מקרה יש את "היש" שזה הצורות, ומצד שני אין "יש", כי לא יכול להיות שיש משהו קיים, למה? כי הרי יש הוויה שמהווה את הצורות, ואם יש הוויה, אז לא יכול להיות שיש עוד משהו חוץ מההוויה. אז תגיד ... ותחוו את זה. וזה יגרום לאדם להעלם, למה? כי אם אתה מתבונן בזה אתה נעלם. כי ההתבוננות הזאת גורמת לאדם לבדוק, זה אני וזה לא אני, אנו שתי צורות, אבל בו זמנית, אין אני ולא אני, יש רק ההוויה אחת. מהצד של המציאות אין אני ולא אני, אבל בו זמנית יש אני ולא אני, וכשאתה מנסה להבין את זה ביחד, אז נעלמת לך חווית האני הנפרד. או במילים אחרות מתווספת חווית האחדות על האני הנפרד. כול מה שאתה יודע על המהות של המציאות, אתה אמור לדעת זאת על הצורה. מה אתה יודע על המהות של המציאות? שהיא מהווה את הקיר. אתה אמור לדעת שהספר הזה מהווה את הקיר. איך זה יכול להיות, הרי הספר פה והקיר שם? לא רק ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... האבולוציה אל מול קיום הבורא תורת האבולוציה עוסקת בהתפתחות המינים החיים על פני האדמה ולא במקור שיצר אותם! ההגדרה המדויקת: "תורת האבולוציה טוענת שכל המינים החיים התפתחו במשך הזמן מגורם יחיד לו קרא צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, בשם הברירה הטבעית". הרבה מאיתנו שוגים וטוענים שהאמונה בבורא סותרת את תורת האבולוציה. הרי ... איינשטיין שהפריד בין החלל לבין הזמן - משמע אם החלל נוצר בנקודת זמן מסוימת כנראה שלא היה קיים לפני ואם לא היה קיים לפני כנראה שמישהו יצר אותו. מיהו אותו יוצר? עצם היצירה מעיד על היוצר בדיוק כמו שעצם קיום המקלדת שכרגע אני מקיש עליה מעיד על כך שמישהו יצר אותה. תורת האבולוציה טוענת למשל שמוצא האדם מן הקוף - זאת למרות שעד היום לא נמצאו יצורי הכלאיים שהם בעצם המינים שבין האדם לקוף למשל - קוף - אדם. מלבד מטוציות גנטיות נדירות שתועדו אי שם בעולם. לעניין הברירה הטבעית שיצרה את החיים: לטעון שחיים נוצרו ... כך מדויק אחר הנראה לעין על אותו חלק מופשט שמהווה את האדם. אם כך תורת האבולוציה טוענת שמין האדם התפתח עם השנים מיצור זוחל ליצור הולך ליצור מדבר וכו'. גם אם נצא מנקודת הנחה שזה נכון אין זה סותר כלל את קיומו של הבורא האחד והיחיד שקדם לכל - היה, הווה ויהיה. אנא השכילו להתבונן על פלא הבריאה - גוף האדם - אתם באמת חושבים שייתכן שהמכונה הכל כך מורכבת הזו נוצרה כי עברו מיליוני שנים ועם זאת עד היום לא הגיעו להשגתה? עד היום מדענים לא מצליחים ליצור תא הכי פשוט ומזערי מגוף האדם יש מאין. כעת כאשר אנחנו מבינים שיש בורא והדברים אולי קצת יותר ברורים נותר לנו רק לשאול - מדוע הוא ברא מה שברא? לא היה לו טוב יותר להיות לבדו ללא בני אדם שמחריבים את עולמו ומזיקים זה לזה? - את זאת אשאיר כחומר למחשבה עד למאמר הבא ולסיכום ציטוט מברכות השחר שקוראים בכל יום: "אלוהי נשמה שנתת בי טהורה אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להעלם, קיום ואי קיום, כולנו טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות. שאלה: מה ההבדל בין תודעת בעל חיים לתודעה שלנו, ואם יש מוות האם התודעה נעלמת? אליעד: התשובה לשאלה הראשונה היא, בעיקרון אין הבדל, האם אתה שונה ... הוא פשוט נוצר מעוד חומר ועוד חומר, כמו רובוט שמוסיפים עוד בורג ועוד בורג וכך נוצר גוף האדם. שאלה: מה היא תודעה? אליעד: תודעה זה משהו מודע, אם תנסה להבין מהי תודעה, תראה שזה רק כינוי. תודעה זה, האם הדבר יודע שהוא קיים. זוהי תודעה עצמית, אתה מודע לקיומך העצמי. ואני אומר לך שהדבר היחיד שאתה מודע לו זה אתה עצמך. חוץ ממך אתה לא יכול לדעת על אף אחד שום דבר. עכשיו מה זה נתן, מה שדברתי אליו? שאם אתה מבין את זה, אתה גם חווה את זה. אם אתה חושב שיש שולחן, ויש צומח, ויש דומם אז אתה ... חווה אחרת את כל המציאות. אז אתה מתייחס אחרת לחיים שלך ולרצונות שלך. שאלה: איך עוברים מחוויה של נפרדות לחוויה של אחדות? אליעד: לא עוברים, צריך רק להבין. אם מישהו באמת מבין את זה, אז כל פעם שהוא יגיד שולחן הוא יבין שזה עשוי מאותה מהות, רק שנראית כמו שולחן. זוהי תחושה פנימית שהכל אחד. לגבי ההמשכיות, אתה תמיד תהיה קיים, אפילו אם לא תדע. אם לא תדע, אז לא יהיה אני, אתה תתקיים ... לך את הזיכרון ואז אתה חושב שאתה כאן הרבה זמן? כך שאתה לא יכול לדעת אפילו מה היה לפני רגע. שאלה: עכשיו יש לי תודעה. אליעד: נכון, אתה חווה תחושת קיום עצמי. אם יש אני, אז יש משהו שהוא לא אני. אם יש עבורך משמעות לאני קיים, אז יש משמעות עבורך לאני לא קיים. אם רק אתה היית קיים, אז לא הייתה משמעות לאני קיים. המשמעות של אני קיים זה רק בגלל שאתה חווה שיש משהו שזה לא אתה. מה זה ... אתה חווה את שניהם. רק ביחס למוחלט אין הפרדה בין יש לאין. בין אנשי הכת הייתה אחדות גמורה, וכולם הסכימו שזאת הדרך, מה הכוונה? שכולם הסכימו שצריך להבין מה האמת. הלכו וראו את האילן, וראו שאין לאילן מקום כלל, האילן נמצא מחוץ למקום. הם הבינו שהחוויה של אני קיים ולא קיים, חוויה זאת היא מחוץ למקום. זאת חוויה שאין לה אחיזה, חוויה ללא הגדרות, שדרך ההיגיון לא ניתן לחוות אותה. ואז ... שאתה בהתקדמות, כי אתה מבין שאין פתרון. ככול שאתה מבין יותר שהדבר הוא בלתי מושג, כך אתה מבין טוב יותר לאן אנחנו צועדים. זה אומר שאתה מתקרב יותר להבין את האין סוף. הרעיון הוא שהקבצן התגלה להם רק כאשר הם הבינו שזה האילן, ואין שום דרך להגיע אליו. כדי להגיע לשם, אתה צריך באמת לרצות להגיע ולהבין שלא ניתן להגיע. אם אתה רעב ונהנה מהאוכל, אז עדיין לא נתקעת בחיפוש אחרי האמת, כי יש משהו שמספק לך הנאה. אל תחשוב שנתקעת, אם אתה בדיכאון תאכל ותחשוב שהאוכל עשה אותך מאושר. ביום שהדבר היחיד שתרצה הוא להיות שם, ואתה תאכל כי ... לצורך העניין הוא, שיש את הדרך איך להתקדם הלאה. לי לא הייתה את הפריבילגיה איך להתקדם. מה שלי היה, מה שרבי נחמן כתב, שאם תבין את כל מה שאתה יכול להבין, אתה תבין את כל מה שאתה לא יכול להבין. בפועל, בגלל שאני קיים, אתה לא ממש צריך לסבול, אתה חוסך את הסבל, אתה קולט יותר מהר את העניין, אתה מבין יותר טוב את עצמך, אז אתה משקיע יותר משאבים בפתרון האמיתי. אם היית חושב שיש משהו שיעשה אותך מאושר, אם לא היית מקשיב למה ... להעלות אותך למצב של מעבר למקום. אבל אם את שומעת עצות מאדם שהוא מעבר למקום, העצות יכולות להעלות אותך לעבר המקום. מה ההבדל בעצות? שהם מביאות אותך להבין את הקונפליקט. שאר העצות בעולם מביאות אותך להבין משהו מוגדר, בעצה שאני אומר לך לחקור למה את יושבת על הכסא, אם תחקרי פנימה, את תראי במו עיניך ששני הדברים הם אחד, ואז תחווי את זה. העצה שלי מובילה אותך לסחרחורת, ואז את מתחילה להתרפא. המהות של העצות שלי היא לא להיאחז. ביום שתרגישי שאת סובלת בגלל שאת קיימת, רק אז תרצי לצאת מהסבל. תשאלי למה את יושבת על הכסא ואז תראי שאת לא קיימת יותר. שאלה: האם האדם כדי להגיע למקום שאתה מדבר עליו, צריך לדעת את כל האומנויות? אליעד: בגלל שאתה מצפה שאגיד לך לא, אז אני אומר לך שכן. אני אסביר לך, אם יש משהו שאתה לא מסוגל להבין אותו, אז לא תבין שהכל אחד. כי הדבר הכי מורכב הוא שזה אחד. במורכבות, אתה צריך להגיע לדרגה ששום דבר לא מורכב בעיניך. שאלה: למשל יש רועה צאן? אליעד: אבל אם יביאו לו תרגילים במתמטיקה, ואם יסבירו לו אותם, והוא יגיד שזה מורכב לו, ... כאשר אתה למשל לומד מתמטיקה ופיזיקה, זה מפתח לך את גלגלי המוח, וכאשר גלגלי המוח יותר חדים, יש לך יותר מסה של כוח עיבוד שאיתו אתה חוקר מי אני. למשל שואלים אדם מי אתה, ואז האדם מתחיל לספק תשובות שהם דימויים, לכן ככול שיש לך יותר דימויים, כך יש לך יותר אפשרויות חשיבה לפתור את השאלה מי אני. לכן כל התהליכים שאתה לומד בעולם עוזרים לך. בתיאוריה אתה צריך לדעת הכל כדי להבין מה שאני אומר. עכשיו ככול שאתה יודע ומבין יותר דברים, כך אתה חווה את האחדות בצורה יותר חזקה. למרות שברמה הלוגית זה לא יכול להיות, כי או שאתה באחדות או לא. אבל בכל זאת יש עוצמות של חווית אחדות. אבל בגלל שיש רמות זה אומר שאתה יכול לחוות את האחדות קצת, כל הזמן קצת. אם למשל תשב ביער בלי לדעת קרוא וכתוב, ותחווה צורה, ותשאל מה הצורה הזאת? בסוף תגיע לאותו מקום. מה שחשוב זה איך הידיעות שאתה יודע, מסתדרות לך בראש. אם אתה יודע נפרדות, זה מרחיק אותך מהאחדות. ככול שאתה יודע יותר שכל של נפרדות, זה מרחיק אותך מהאחדות. אבל אם אתה תופס את כל הידע הזה כאחד, אז זה יותר חזק. בפרקטיקה היום אתה לא צריך כלום, יש לך את הדרך הסלולה. תשאל מי אני, ותבין הכל. שאלה: האם עדיף לשאול הרבה שאלות, או ללכת על שאלה אחת עד הסוף? אליעד: ללכת על שאלה אחת עד הסוף. כי צריך לשאול עד הסוף, כי האחדות נמצאת בסוף. את שואלת את השאלה שהחלטת, עד שהשאלה הופכת לשאלה פנימית יותר, אבל בתנאי שאת לא חוזרת אחורה. למשל את שואלת למה אני גרה פה? ואז את שואלת ובסוף מגיעה לשאלה, מה אני רוצה? זאת שאלה פנימית יותר. השאלה היא, מה קורה לאדם אחר כך, בדרך כלל הוא חוזר לשאלה הקודמת, זה נקרא שקר, למה שקר, כי הוא לא באמת הגיע באמת לשאלה של מה אני רוצה. אם אתה עובר פנימה, קודם תהיה בטוח ... סובל בגלל שיש לו שאלה, הוא לא יודע מה לעשות, או לעשות א' או ב'. כאשר יש לך דילמה, זה נובע מכך שאתה חווה הבדל בין שתי צורות. מה שאתה צריך לעשות, זה לשאול את עצמך, האם יש הבדל בין שני הדברים האלו? אם אני אקלל את הלקוח או אברך אותו, בטח שיש הבדל, איזו שאלה מטופשת היא? אבל השאלה הזאת תוציא אותך מבית המשוגעים. אז תשאל האם יש הבדל בין מכתב ברכה למכתב קללה. בסוף נניח שהוא ישאל את השאלה הזאת, והוא יגיע למסקנה שאם הוא ישלח ברכה הלקוח יהיה שמח, ואם ישלח מכתב קללה, הלקוח יכעס. הוא כאילו עבר משיגעון אחד לשני. אבל אז הוא צריך ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... קיומו של האדם שאלתי מתייחסת אל החומריות וכל הקשור בה; במילים אחרות, גם המרוץ אחר הכסף אין בו בהכרח משום סטטוס מגונה, כי דרך הכסף אתה יכול להגיע אל השגת החומריות ולהנאות החיים, והשאלה היא, למה לא בעצם? למה לא להשיג את החומריות וליהנות ממנה? איך אומרים - באים רק פעם אחת לחיים; אז למה לא לנצל אותם עד תום? אלכס שלום ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 5 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 5. נמשיך בעמוד 171 בחלק ראשון. הסברנו שאם המקום נמצא בכל מקום, והזמן נמצא בכל הזמן, ויש מציאות שנמצאת בכל מקום ובכל זמן, ואם אתה מבין שהמציאות נמצאת בכל מקום ובכל זמן, אז זה גורם, שלך כישות נפרדת לא יהיה מקום. כי אם בכל מקום יש מציאות שממלאים אותה זמן ומקום, אז כביכול - לך אין מקום, אין לך ישות, אין שום מקום שבו אתה יכול ... המחשבות שלך ואת הרצונות שלך, והוא זה שמחליט מה תעשה, מה תחשוב וכו'. האם האדם לא קולט שהמציאות היא שמניעה אותו? וכשהאדם מבין זאת, הוא מבין שהוא זרוע מבצעת של משהו אחר. יש הוויה שהאדם הוא ביטוי שלה, והיא מחליטה הכל. אם האדם מבין שהוא רק זרוע מבצעת של המציאות, אז הוא מבין שכול דבר בקיום הוא זרוע מבצעת. האדם לא יכול להגיד, הבנתי שלי אין בחירה, אבל לאדם אחר יש בחירה. כי אם הבנת שיש משהו שממלא את הכל, אז הוא ממלא את הכל. וכמו שלך אין בחירה אז גם לאדם השני אין בחירה. אין הבדל בינך לבין שום דבר בעולם. אתה לא מיוחד מדי ולא פחות מדי, אתה כמו כולם. בהתחלה האדם מבין שהרצון שלו מתהווה ממשהו אחר (משהו גורם לו לקרות), אחר הוא מבין שהישות שלו מתהווה ממשהו אחר. זה שאתה קיים, משהו אחר גורם לך להיות קיים. אחר הוא מבין שהזמן והמקום מתהווים מדבר אחר, ועכשיו הוא מבין שכול מה שישנו (הרצון, הקיום, הזמן והמקום) מתהווה מדבר אחר. אז למעשה כל מה שיש הוא תוצאה של משהו אחר. במילה "יש" נכללים כל בדברים - הצורה, המקום, הזמן, אתה, ההוויה - כל מה שיש. והאדם רואה כיצד היש מתהווה מהאין בכל רגע מחדש. אין פירושו, דבר חסר הגדרת זמן ומקום, שהוא מעל המציאות של מה שישנו. שאלה: איך אני יכולה להבין שהזמן והמקום זה צורה? אליעד: אם ביום יום תבדקי כל דבר, האם זה מחויב או אפשרי? האם זה מחויב שזה יהיה ככה או לא? למה אני רוצה את זה, האם זה מחויב או אפשרי? מה המהות? בסוף תביני שגם הזמן והמקום זה צורה. אם למשל לאדם כואב הראש, והוא מתלונן על כאב הראש. הוא שוכח שזה שרע לו מהכאב ראש, זה בכלל לא בגלל הכאב ראש, אלא זה שכואב לו, זה צורה שהוא ... זה צורה של המציאות? כמו שאם האדם שוכח ששולחן זה רק צורה של עץ, אז איך הוא יזכור שהעץ הוא גם רק צורה? אם למשל האדם רוצה לאכול, והוא שוכח שזה רק צורה שהוא רוצה לשנות את המציאות, אז איך הוא יזכור שהרצון הוא צורה של האני, והאני הוא צורה של זמן ומקום? לכן ביום יום, כל דבר שקורה לך, תשאל, למה אני רוצה את זה? מה המהות של זה? מה הסיבה של זה? לדוגמא, האדם מבקש אוכל, אז מישהו מביא לו אוכל מפלסטיק, אז תשאל אותו, מה אני יעשה באוכל של פלסטיק? אז הוא יגיד, אבל רצית אוכל. אז תגיד לו, זה שרציתי אוכל, זה רק לבוש לרצון שלי להיות שבע. זאת דוגמא שהאדם לא נאחז בצורה, אלא זוכר שהוא תמיד רוצה להיות שבע שזאת המהות, ולכן שמביאים לו אוכל מפלסטיק זה לא מספק אותו כי זה לא יכול לבטל את תחושת הרעב. אם למשל מקללים בן אדם, והוא כועס. למה הוא כועס? כי הוא שכח את תכלית של הכעס, ואם בכזה דבר הוא שוכח, אז איך הוא יזכור את תכלית המציאות? האדם אפילו לא זוכר למה הוא בא לעולם, אז איך הוא יזכור למה העולם קיים? תשאלי ביום יום, למה אני עושה פעולה מסוימת? מה אני רוצה להשיג? כי אם את לא זוכרת את זה, אז איך תזכרי למה אלוהים ברא את העולם? כשאת אוכלת, האם את במודעות למה את אוכלת? לא. אז תתחילי שתשאלי, למה את אוכלת? קודם תביני למה את אוכלת, את לא אוכלת רק בגלל שאת רעבה, יש עוד סיבות. הרי את שמה תבלינים ויש מאכלים שיותר טעימים לך. שאלה: יש לי דחף לאכול. אליעד: האם בחוויה שלך, כשאת נותנת ביס, האם את זוכרת למה את עושה זאת? תתבונני. שאלה: אז כל רגע זה רצון אחר. אליעד: נכון, אז תתבונני בו. תהיי עירנית, זה נקרא מודעות. ואם תהיי מודעת, ... עושה. רוב האנשים חושבים שיש להם בחירה חופשית חלקית. אם האדם מעמיק בנושא של הבחירה החופשית, הוא מגיע לחוויה של ביטול הבחירה, שזאת תפיסה של אין לי בחירה - אני לא בוחר אם להיות קיים, אני לא בוחר את הרצונות שלי, אני לא בוחר מה לרצות, אני לא בוחר כלום. אני נותן לכם מפת דרכים, יבוא יום שתשאל את עצמך למה אני רוצה את זה ולא את זה, אחר תשאל למה אני רוצה, אחר תשאל למה יש לי רצון, למה אני קיים, למה הזמן קיים, למה המקום קיים? ובהתחלה תחשוב שיש לך בחירה חופשית חלקית, אחר תחשוב שאין לך בכלל בחירה, אני נותן לך ניבוי איזה תחנות האדם צריך לעבור בדרך עד שתדע שאתה אלוהים. שאלה: האם אפשר להגיע לחוויה של אין בחירה לגמרי? אליעד: זה לא לגמרי, כי כאשר זה לגמרי זה מתאחד לך. אי אפשר להיות מאה אחוז בחוויה חלקית, או מאה אחוז בחוויה שאין לך בחירה, שום דבר זה לא מאה אחוז, אלא רק עד שהגעת לסוף. רק באין הבדל זה מאה אחוז. כאשר האדם חווה שאין לו שום בחירה חופשית וגם אין לו בחירה אפילו לגבי הקיום שלו, אז מצד אחד הוא מרגיש מאוד משוחרר, הוא כבר לא אחראי יותר. אבל מצד שני, אם אין לך שום אחריות, אז אין לך למעשה שום יכולת. כאשר באמת תהיה בחוויה של אין בחירה בכלל, אתה תראה גם את הצדדים הלא כל כך טובים בחוויה זו. יש לך עדיין חסרונות, ומה הן? עדיין יש לך רצונות, ועדיין אתה רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע, אבל מה לעשות שזה לא ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... למצוא תשובות לשאלות? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: תשובות לשאלות - איך למצוא תשובות לשאלות?. מה השיטה למצוא תשובות לשאלות? לפעמים יותר טוב לא למצוא תשובות לשאלות, לפעמים טוב שיש שאלות, אם אדם ידע את כל התשובות אין התחדשות, החיים יותר מעניינים שיש שאלות. איך אדם יכול למצוא תשובות לכל שאלה תשובה. נוסחה מדוייקת למצוא תשובות לכל השאלות. הדרך היא ע"י הבנת הגורמים שעליהם היא מבוססת. האם כדור הארץ עגול? הנחת יסוד ראשונה יש כדור ארץ. הנחת יסוד שאו שטוח ואו עגול. האם כדור הארץ עגול או שטוח כל שאלה מבוססת על הנחות יסוד. מניח שיש דבר כזה גשם, מחר ושהוא יהיה מחר. ואז הוא שואל האם ארטב בגשם? הנוסחא המדוייקת למצוא תשובות לכל השאלות ע"י שמבין הנחת יסוד של השאלות. אדם צריך לשאול מה הנחת היסוד של השאלה. שאלה אפשרית כאשר יש כמה אפשרויות. כל שאלה מכל סוג תמיד יוצאת משיש כמה אפשרויות שונות. עליו לחקור את מהות הדברים של השאלה. השאלה היא האם מחר ירד גשם? באה מההנחות שיש גשם ושיש מחר שיש גשם ושיש אין גשם. ינסה להבין מה המאפיינים שעליהם מבוססת השאלה, ידע את הידע האפשרי על מחר על גשם על אין גשם. מה הגורם של כדור הארץ סך מידע אפשרי על כדור הארץ על משטח ישר, ברור שכל אחד יגיד מה חידשת. מה וכי אפשר לדעת את כל המידע על כדור הארץ או הכל על מה זה גשם? אם האדם היה יודע את כל המידע החיים שלו ... רק אז יוכל ליהנות מהדברים שהוא לא יודע על המציאות. האם מה שאני רוצה זה מה שאני רוצה? האם יש תכלית לחיים שלי? ע"י שאדם חוקר את הנחות היסוד, מי שייקח את כל השאלות בעולם המהותיות ויפרק על מה הם מבוססות הכל דואליות. יש הנחה בין הבדל בין בחירה לאין בחירה, הנחה בין תכלית לאין תכלית האם בכלל יש שאלה? מה שהוא צריך להתמקד האם בכלל יש שאלה? האם בכלל יש הבדל בין תכלית לאין תכלית האם במהות שלהן יש הבדל? התכלית והאין תכלית הטוב והרע היש והאין והדבר והיפוכו הן ישות אחת. אין שום שאלה, כל מה שאדם צריך לשאול מה זה תכלית ומה אין תכלית ומה גורם לכך להיות מסודר ומה גורם לכך להיות אקראי וכאשר הוא יעשה מספיק פעמים את הדברים בסופו של דבר הוא יגלה שהיש והאין הדבר והיפוכו שניהם ישות אחת - שהוא יבין הוא יראה שאין שום שאלה אדם צריך לשאול את עצמו מה זה תכלית מה זה אין תכלית? במציאות יש נפרדות ורק כאשר אתה מבין שהכל אחד אתה יכול להינות מהנפרדות של המציאות, והוא יוכל להינות מכך משאין תשובות לכל השאלות במובן החיצוני, ואז אתה נהנה מחוסר הידיעה בחיי היום יום. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...

תקציר⬅ תשובות לשאלות - איך למצוא תשובות לשאלות? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על תשובות לשאלות - איך למצוא תשובות לשאלות?. תשובות לשאלות - איך למצוא תשובות לשאלות? הפעם אני רוצה להשיב לשאלה, מהו הקו המנחה שצריך להיות כדי להשיב תשובות לשאלות. ולכל דבר בעולם יש שיטה, ונשאלתי מה ה השיטה למציאת תשובות לשאלות והרבה פעמים, עדיף בכלל לא לדעת את התשובות לכל השאלות, לא על הכל צריך לקבל תשובה ולדעת. ואני אומר שאחרי שתבין את התשובות לכל השאלות, שהכל טוב והכל אחד, אז האדם יכול להגיד "עזוב, עכשיו אני לא רוצה לדעת תשובה לכל שאלה" ככה החיים הרבה יותר מעניינים. ואיך אפשר לדעת את התשובות לכל השאלות? מה הנוסחא המדויקת לקבלת תשובות? התשובה היא די פשוטה, על ידי הבנת הגורמים עליהם מבוססת השאלה כמו האם כדור הארץ שטוח, או עגול? ועל האדם קודם כל להבין מה זה עגול, מה זה שטוח, מה זה כדור ארץ? כל שאלה ושאלה מבוססת על הנחות יסוד, השאלה מבוססת על הנחת יסוד שיש כמה אפשרויות. כל שאלה אפשרית בעולם, רק אם יש כמה אפשרויות, כי אם היתה רק אפשרות אחת ממילא לא היתה שאלה. מה שהאדם צריך לעשות, זה לחקור את המהות של השאלה. בואו ניקח את השאלה, האם ירד גשם מחר? השאלה מבוססת על כך שיש דבר כזה גשם וישנו דבר כזה מחר. ועל האדם להבין, מה זה גשם, מה זה אין גשם, מה יוצר את הגשם? כל הידע האפשרי על הגשם, ויהיה לו את כל הידע האפשרי על מחר, כך ידע אם ירד גשם מחר. כך גם השאלה על כדור הארץ, האם עגול או ישר? על האדם להשיג את כל המידע האפשרי על כדור הארץ, ואז יהיו לו הנתונים, אם הוא עגול או שטוח. ותגידו, טוב, מה חידשת כאן. זה ברור שאם יהיו לנו כל הנתונים על דבר ... את כל המידע על כדור הארץ? ומי שהיה יודע את כל המידע, חייו לא היו מעניינים, וזה טוב לא לדעת הכל וזה טוב לא לדעת הכל, אחרי שהבן אדם מבין את המהות, את הדברים המהותיים של המציאות. ואם ייקח האדם את השאלות המהותיות ויפרק אותן, מה הרצונות שלי? מהיכן הם מגיעים? מה תכלית החיים? האם יש תכלית, או אין תכלית? האם יש בחירה? ואולי אין בכלל שאלה? ומה זאת אומרת אם יש שאלה? ברור שיש שאלה, השאלה היא האם יש או אין תכלית וכו'. והאדם יגיע להבנה שהכל זה בכלל אחד, שאין הבדל בין יש תכלית ולאין תכלית ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו ולשאול, מה הסיבה שלזה יש תכלית ולזה אין תכלית? ולחקור ולבדוק עם עצמו עד הסוף את השאלות המהותיות שיש לו על החיים, ואז יבין שבאמת אין הבדל בכלל בין יש תכלית לאין תכלית, ואז כבר יגמרו לו השאלות ואז גם לא תהיה שאלה אם ירד מחר גשם או לא, כי תהיה הבנה שאין הבדל, אם יש גשם או אין גשם. זה לא שיש תשובה, אין בכלל שאלה, אלא מה, שבמציאות שלנו יש נפרדות אך שיגיע האדם להבנת האחדות, והבנת המהות, גם בחיצוני כבר לא יהיו באמת שאלות כי תהיה הבנה שהכל אחד ממש, ולכן אין כל שאלה. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 7 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 7. מה הבנו בעצם? הבנו שגם כאלוהים, עדיין יש שאלות. וגם אלוהים שואל את עצמו, למה יש לי רצון, ולמה אני יודע שאני קיים כאלוהים. למה? כי רק דבר אחד מחויב שיהיה קיים, שזאת הוויה הראשונה. אבל לומר, אני יודע שאני קיים, זה כבר שניים - גם אני וגם יודע. גם אני רוצה זה שניים - רוצה, לא רוצה, למה רוצה? אני ורצוני זה שני דברים שונים וכו'. ולמה רק ההוויה מוכרח שתהיה קיימת ולא הרצון והידיעה? כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. בסוף האדם חווה שהוא כאלוהים רוצה את הכל, ואז הוא שואל, אני כאלוהים רוצה את הכל, אז למה כאלוהים יש לי רצון? ולמה אני כאלוהים יודע שאני קיים? ואז אתה שואל, האם אני כאלוהים, זה ברצוני או לא ברצוני? למשל, אני כאלוהים שבורא את העולם, האם אני בוחר את הרצון לברוא את העולם? מאיין נובע הרצון הזה, הרי הוא לא חייב להיות קיים? מצד אחד, זה שאלוהים יודע שהוא קיים וזה שהוא רוצה - לא יכול להיות שזה רצונו. לא יכול להיות שהוא רוצה לדעת ... אי אפשר להגיד שיש לך בחירה ואי אפשר להגיד שאין לך בחירה. אין כאן חווית חסר, זה קורה ואני רוצה בו זמנית. אז איך אפשר להגיד שבחרת? מתי הספקת לבחור? אם כל מה שקיים, זה רק בגלל שאתה רוצה שזה יהיה קיים, זה אומר שהקיום של הדבר זה הרצון. למשל אם אני רוצה, אז יש קיר, ואם אני מפסיק לרצות, אז אין קיר. אבל האם זה אומר שאני בוחר שיש קיר? אני פשוט קיים, ומתוך הקיום הזה, מופיע קיר ובו זמנית אני רוצה שיהיה פה קיר. האדם חושב שהוא אלוהים, אבל אז הוא מגלה שהוא לא אלוהים, כי הוא לא הראשון, כי יש אני ולא אני ועדיין יש נפרדות. אחרי שתהיה אלוהים, אתה תשאל את עצמך, זה שהראשון קיים הבנתי, אבל למה אני יודע שאני קיים? למה יש לי רצונות כאלוהים? ואז תגלה שאתה בעצם השטן, למה? כי אתה לא הראשון. אתה הוא ההסתרה של אלוהים. למרות שהיית בטוח שאתה אלוהים, אבל עדיין חווית שיש לך קיום, בגלל ש"יש", אני אלוהים רוצה - אז זה אומר שיש שניים, נכון שזה ממהותי, אבל עדיין יש אלוהים ורצון, ואני עדיין לא מזדהה עם הראשון עצמו. כאשר אתה אומר שאני כאלוהים קיים, אתה בעצם מסתיר את אלוהים האמיתי. כי להגיד אני רוצה, זוהי הסתרה של האחד המוחלט, שאין בו אני רוצה או אני לא ... על זה וגם להישאר בחוויית הנפרדות. בחוויה זו יש הכל, אבל אין הבדל בין שום דבר. מה זאת אומר, אם הם ישנם, אז איך אין הבדל ביניהם? בראשון, יש שולחן, כסא, תודעה, יש הכל, אבל אין שום הבדל בין הכסא לשולחן למשל. אז תשאל, אם אין הבדל ביניהם, אז למה אתה אומר שיש כסא ושולחן? זאת הסיבה שהאדם לא יודע שהוא האלוהים האמיתי, כי הוא לא יכול להבין שהכל זה אותו הדבר. האדם מפריד בין אחדות לנפרדות, האדם מוכן להבין שזה ספר וזה יד, וכן הוא מוכן להבין שאין בכלל יד ואין בכלל ספר, שזוהי אחדות מוחלטת, אבל להגיד שגם יש ספר וגם יש יד ובו זמנית להגיד שאין כלום, זה המוח לא מסוגל להבין, וזאת האמת. ההבנה שהכל קיים אבל ללא הבדל. אבל אם אתה אומר שזה ללא הבדל, אז מדוע אתה אומר שזה נפרד? ואף על פי כן זה גם נפרד וגם אחד. אם האדם מבין שזה אחד מוחלט, אז אין יותר מה להבין. ובכל זאת מצד הנפרדות, האדם חוזר לשכל שלו ומבין שאין הבדל בין המהות לצורה. אחרי שהאדם מבין שאין הבדל בין אחדות לנפרדות, הוא חוזר לנפרדות, אבל גם יודע שיש אחדות. האדם ממשיך להיות קיים, אבל בו זמנית הוא יודע שאין הבדל בין קיים ללא קיים. מצד האמת אני קיים ואני לא השולחן, אבל מצד אותה אמת, אני והשולחן אותו הדבר. אני והשולחן קיימים באותו גודל, באותה צורה, ממש אותו הדבר. למה? כי המהות והצורה הם אחד ממש. אם האדם מצליח להבין בשכל שלו שאין הבדל בין יד לספר, האם אפשר לשאול בכלל, אם יש לך בחירה? בחירה על מה? מתי יש בחירה? כאשר האדם חווה שיש הבדל בין צורה מסוימת לצורה אחרת, אבל אם אין הבדל בין הצורות, אז אין שינוי, ולכן אין בכלל סיבה לשאול האם יש בחירה או אין בחירה. האם זה אומר שיש בחירה? לא. האם זה אומר שאין בחירה? לא. זה אומר שאין בכלל שאלה, אין בכלל משמעות לשאלה, האם יש בחירה? בסיכומו של דבר, מצד האמת אין הבדל בין הצורה למהות, אין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ולכן אין משמעות לשאלה, ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תשובות לשאלות קיומיות - לחץ כאן...