נשמה היא החלק הרוחני שמחיה אותנו והוא מהווה אותנו והיא אנחנו.
אנחנו זה לא הגוף החומרי - הון, מעמד, עושר, אגו - מה שיש לנו.
אנחנו זה הנשמה - רגשות, מחשבות, רוחניות - מה שיש בנו!
התרכז במה שיש בך מבפנים ולא במה שיש לך מבחוץ.
מרכיבי הנשמה על פי חוכמת הקבלה הם:
נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.
נפש, רוח ונשמה הם החלקים הפנימיים והם מרכיבים אותנו.
נפש אחראית על הצרכים הקיומיים של האדם - אוכל, יצרים, תאוות, מה שמחייה את הגוף.
רוח אחראית על ההתפתחות הרוחנית של האדם - רגש, התעלות, ביטול האגו העצמי לטבות הזולת.
נשמה היא הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר בה האדם מבטל את עצמו כליל למען התפתחות רוחנית וחומריות לא מהווה משמעות עבורו.
חיה ויחידה - הם האורות המקיפים את גופו של האדם - ההילה שלנו. מה שנקרא שדה מדנטי בשפת המדע.
כאשר האדם הולך לעולמו נפש, רוח ונשמה ממשיכים הלאה בסדר שמיד אפרט, וחיה ויחידה נשארים בקבר לנצח.
כאשר האדם הולך לעולמו - נשמתו מתחלקת לחלקים שמרכיבים אותה - חיה ויחידה נשארים לעולם בקבר, נפש רוח ונשמה - החלק שעדיין לא תוקן, החלק שבו האדם לא מימש את ייעודו מתגלגל הלאה לגוף הבא בתוספת ניצוצות נשמה נוספים מגופים אחרים. החלק שתוקן ובעצם לשם כך הגיע האדם לעולם ומימש את עצמו - חלק זה נשאר לנצח בעולם הבא. בעולם שהכין לעצמו האדם בימי חייו.
נפש, רוח ונשמה דרושים תיקון. בני האדם יכולים לתקן את הנפש והרוח - רק צדיקים גדולים ואנשים נדירים יכולים לתקן גם את הנשמה - המעלה הרוחנית הדרושה לשם כך היא לא ברת תפיסה בעיקר בימינו כאשר העולם החומרי די שולט. בחיינו.
גם אם תיקן האדם את נפשו ונשמתו עברה לגלגול הבא ונכנסה לגוף שבו גם הנפש דרושה תיקון - עליו להתחבר שוב לרוח שהרכיבה את נשמתו הקודמת בגוף הקודם על מנת לתקן את שניהם יחדיו ולהתעלות מעל לצרכים חומריים ולבצע תיקון מלא לאותה נשמה פגומה. בימינו כמעט ואין נשמות שהשלימו את תיקונם עוד בימי חייהם - מכיוון שהתיקון בעולם חומרי זה הוא כה קשה.
אין אדם שהגיע לכאן ומימש את כל ייעודו - נדירים הם אותם אנשים שהגיעו רק עבור כלל האומה כמו האר"י הקדוש שהגיע כדי לפרש את ספר הזוהר וללמדנו את תורת הגלגולים. כאשר סיים את ייעודו הלך לעולמו - הוא נפטר בגיל 37 כאשר את חוכמתו אנו עד היום מנסים להבין ובכל יום מגלים אוצר חדש. כי הרי כבר נאמר: "הרי לך הדרך בה תדע אם משימך עלי אדמות הושלמה - אם אתה חי - סימן שלא!
האדם הולך לעולמו ויושבים עליו שבעה. מדוע?
אדם נוצר בצלם אלוקים - מהו "צלם? " - צלם הוא המרכיב את נשמת האדם.
האות צ' מרכיבה את הרוח, הנפש והנשמה.
צ' היא הספרה 9 (בגימטריה 90) - הספרה 9 מייצגת את תשע הספירות המרכיבות את האדם על פי חוכמת הקבלה - הספירה העשירית היא מעבר להשגתו של האדם ומקורה בעולם האצילות - עולם שלאדם אין תפיסה בו.
שאר האותיות שמרכיבות את המילה בצלם - ל' + מ' - הם בעצם הספרה 7 (בגימטריה 30 + 40=70) הספרה 7 היא המרכיבה את החיה ואת היחידה. חיה היא ארבע אורות מקיפים מסביב לאדם, ויחידה היא 3 אורות מסובבים מסביב לאדם. כאשר האדם נפטר אורות אלו צריכים להישאר על קברו. הנשמה שעזבה את גופו נודדת בכל יום מיום הפטירה מביתו אל הקבר. ובכל פעם שהגיעה אל הקבר השאירה שם אור אחד משבע האורות של האדם - בכל יום אור אחד עד שתמו 7 האורות ועברו מן הבית אל הקבר. בני הבית ובני משפחתו של האדם שנפטר יושבים עליו שבעה מסיבה זו.
מרכיבי הנשמה הם אלו שמהווים אותנו - לא הגוף ולא מה שיש לנו חיצונית, אלא מה שיש בנו.
הנשמה על כל מרכיביה אוצרת בתוכה את כל סודות חיינו ותכליתנו האישיים והגלובליים.
שווה להשקיע בה מחשבה, לא?
אנחנו זה לא הגוף החומרי - הון, מעמד, עושר, אגו - מה שיש לנו.
אנחנו זה הנשמה - רגשות, מחשבות, רוחניות - מה שיש בנו!
התרכז במה שיש בך מבפנים ולא במה שיש לך מבחוץ.
מרכיבי הנשמה על פי חוכמת הקבלה הם:
נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה.
נפש, רוח ונשמה הם החלקים הפנימיים והם מרכיבים אותנו.
נפש אחראית על הצרכים הקיומיים של האדם - אוכל, יצרים, תאוות, מה שמחייה את הגוף.
רוח אחראית על ההתפתחות הרוחנית של האדם - רגש, התעלות, ביטול האגו העצמי לטבות הזולת.
נשמה היא הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר בה האדם מבטל את עצמו כליל למען התפתחות רוחנית וחומריות לא מהווה משמעות עבורו.
חיה ויחידה - הם האורות המקיפים את גופו של האדם - ההילה שלנו. מה שנקרא שדה מדנטי בשפת המדע.
כאשר האדם הולך לעולמו נפש, רוח ונשמה ממשיכים הלאה בסדר שמיד אפרט, וחיה ויחידה נשארים בקבר לנצח.
כאשר האדם הולך לעולמו - נשמתו מתחלקת לחלקים שמרכיבים אותה - חיה ויחידה נשארים לעולם בקבר, נפש רוח ונשמה - החלק שעדיין לא תוקן, החלק שבו האדם לא מימש את ייעודו מתגלגל הלאה לגוף הבא בתוספת ניצוצות נשמה נוספים מגופים אחרים. החלק שתוקן ובעצם לשם כך הגיע האדם לעולם ומימש את עצמו - חלק זה נשאר לנצח בעולם הבא. בעולם שהכין לעצמו האדם בימי חייו.
נפש, רוח ונשמה דרושים תיקון. בני האדם יכולים לתקן את הנפש והרוח - רק צדיקים גדולים ואנשים נדירים יכולים לתקן גם את הנשמה - המעלה הרוחנית הדרושה לשם כך היא לא ברת תפיסה בעיקר בימינו כאשר העולם החומרי די שולט. בחיינו.
גם אם תיקן האדם את נפשו ונשמתו עברה לגלגול הבא ונכנסה לגוף שבו גם הנפש דרושה תיקון - עליו להתחבר שוב לרוח שהרכיבה את נשמתו הקודמת בגוף הקודם על מנת לתקן את שניהם יחדיו ולהתעלות מעל לצרכים חומריים ולבצע תיקון מלא לאותה נשמה פגומה. בימינו כמעט ואין נשמות שהשלימו את תיקונם עוד בימי חייהם - מכיוון שהתיקון בעולם חומרי זה הוא כה קשה.
אין אדם שהגיע לכאן ומימש את כל ייעודו - נדירים הם אותם אנשים שהגיעו רק עבור כלל האומה כמו האר"י הקדוש שהגיע כדי לפרש את ספר הזוהר וללמדנו את תורת הגלגולים. כאשר סיים את ייעודו הלך לעולמו - הוא נפטר בגיל 37 כאשר את חוכמתו אנו עד היום מנסים להבין ובכל יום מגלים אוצר חדש. כי הרי כבר נאמר: "הרי לך הדרך בה תדע אם משימך עלי אדמות הושלמה - אם אתה חי - סימן שלא!
האדם הולך לעולמו ויושבים עליו שבעה. מדוע?
אדם נוצר בצלם אלוקים - מהו "צלם? " - צלם הוא המרכיב את נשמת האדם.
האות צ' מרכיבה את הרוח, הנפש והנשמה.
צ' היא הספרה 9 (בגימטריה 90) - הספרה 9 מייצגת את תשע הספירות המרכיבות את האדם על פי חוכמת הקבלה - הספירה העשירית היא מעבר להשגתו של האדם ומקורה בעולם האצילות - עולם שלאדם אין תפיסה בו.
שאר האותיות שמרכיבות את המילה בצלם - ל' + מ' - הם בעצם הספרה 7 (בגימטריה 30 + 40=70) הספרה 7 היא המרכיבה את החיה ואת היחידה. חיה היא ארבע אורות מקיפים מסביב לאדם, ויחידה היא 3 אורות מסובבים מסביב לאדם. כאשר האדם נפטר אורות אלו צריכים להישאר על קברו. הנשמה שעזבה את גופו נודדת בכל יום מיום הפטירה מביתו אל הקבר. ובכל פעם שהגיעה אל הקבר השאירה שם אור אחד משבע האורות של האדם - בכל יום אור אחד עד שתמו 7 האורות ועברו מן הבית אל הקבר. בני הבית ובני משפחתו של האדם שנפטר יושבים עליו שבעה מסיבה זו.
מרכיבי הנשמה הם אלו שמהווים אותנו - לא הגוף ולא מה שיש לנו חיצונית, אלא מה שיש בנו.
הנשמה על כל מרכיביה אוצרת בתוכה את כל סודות חיינו ותכליתנו האישיים והגלובליים.
שווה להשקיע בה מחשבה, לא?
050-3331-331