בודהיזם - הניבאנה הסופית - 2

הצגת מראת הדהמה

(dhammdsadhammapariyy)

2.8 אָנַנְדַה, אין זה דבר יוצא דופן שמי שנולד כאדם גם ימות. אך אם תבוא אל הטַטְהָאגַטַה לשאול את יעדם של כל אלו שמתו, זה עלול להתיש אותו. [11] לכן, אָנַנְדַה, אלמד אותך דרך לדעת את הדהמה, המכונה מראת הדהמה, [12] על פיה התלמיד האצילי אם הוא חפץ בכך יכול להסיק בעצמו: 'השמדתי גיהינום, לידה בממלכת החיות, ממלכת הרוחות, כל האופל, יעדים מרושעים ויעדים מצערים. אני 'נכנס לזרם', חסר יכולת ליפול לעולמות אפלים, והדרך לניבאנה מובטחת. '

2.9 ומהי מראת הדהמה באמצעותה הוא יכול לדעת זאת? הנה, אָנַנְדַה, התלמיד האצילי הזה בעל אמון בלתי ניתן לערעור [13] בבודהה באופן זה: 'כך הוא המכובד - ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, בעל הבנה ומוסר, הנעלה אשר הלך מעבר, יודע את העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, ער וטהור מעבר לכל ספק. ' הוא בעל אמון בלתי ניתן לערעור בדהמה באופן זה: 'הדהמה מוצגת כראוי על ידי הבודהה, לראותה כאן ועכשיו, אל - זמנית, מזמינה לבוא ולראות, מובילה פנימה, להבנה על ידי החכם בעצמו. ' הוא בעל אמון בלתי ניתן לערעור בסנגהה באופן זה: 'הסנגהה של הבודהה מאומנים כראוי, הסנגהה של הבודהה מאומנים ביושרה, הסנגהה של הבודהה מאומנים בחריצות, הסנגהה של הבודהה מאומנים במיומנות, כך הם ארבעת הצמדים, שמונה סוגי בני - האדם, [14] הסנגהה, תלמידיו של הבודהה, ראויים למתנות, ראויים לאירוח, ראויים לנדבות, ראויים לכבוד. הם מהווים שדה חסד בלתי ניתן לשיעור בעולם. ' והוא בעל מוסר היקר לאציליים, שלם, חסר פגם, בלתי מוכתם, ללא חוסר - עקביות, [15] משחרר, חסר שחיתות, ותומך בריכוז ושלווה.

זו, אָנַנְדַה, היא מראת הדהמה, על פיה תלמיד אצילי, אם הוא חפץ בכך, יכול להסיק בעצמו: 'השמדתי גיהינום, לידה בממלכת החיות, ממלכת הרוחות, כל האופל, יעדים מרושעים ויעדים מצערים. אני 'נכנס לזרם', חסר יכולת ליפול לעולמות אפלים, והדרך לניבאנה מובטחת'.

2.10 לאחר מכן הבודהה, בעת ששהה בנָאדִיקָא בבית הלבנים, נשא דרשה מקיפה: 'זהו מוסר, זהו ריכוז, זוהי חוכמה. כאשר מוטמע מוסר בריכוז, הוא מביא תועלת ופירות רבים. כאשר מוטמע ריכוז בחוכמה, היא מביאה תועלת ופירות רבים. תודעה בה מוטמעת חוכמה הופכת חופשיה לחלוטין מהנגעים המנטליים, כלומר, מזיהומי החושים, התהוות, השקפות מוטעות ובורות. '

2.11 ולאחר שהבודהה שהה בנָאדִיקָא בבית הלבנים ככל שחפץ... הלך מלווה בקבוצה גדולה של נזירים אל וֵסָאלִי והתגורר שם בחורשת אַמְבַּפָּאלִי.

2.12 אז הבודהה פנה אל הנזירים ואמר: "נזירים, על נזיר להיות בעל קשב והבנה מלאה, זהו דברנו אליכם! וכיצד על נזיר להיות קשוב? [16] הנה, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. כך נזיר בעל קשב.

2.13 וכיצד נזיר בעל הבנה מלאה? הנה כאשר נזיר הולך קדימה או אחורה, הוא מודע לחלוטין למה שהוא עושה, כאשר הוא מביט לפנים או הצידה הוא מודע לחלוטין למה שהוא עושה, כאשר הוא מתכופף או מתמתח, הוא מודע לחלוטין למה שהוא עושה. כאשר הוא נושא את גלימתו התחתונה והעליונה ואת קערתו, הוא מודע לחלוטין למה שהוא עושה. כאשר הוא אוכל, שותה, לועס ובולע, הוא מודע לחלוטין למה שהוא עושה. כאשר הוא עושה את צרכיו ומטיל את מימיו, הוא מודע לחלוטין למה שהוא עושה. כאשר הוא הולך, נעמד, מתיישב, נרדם ומתעורר, כאשר הוא מדבר או שותק, הוא מודע לחלוטין למה שהוא עושה. כך נזיר בעל קשב והבנה מלאה, זהו דברנו אליכם!"

אַמְבַּפָּאלִי היצאנית

(ambaplgaik)

2.14 באותה עת אַמְבַּפָּאלִי היצאנית [17] שמעה כי המכובד הגיע לוֵסָאלִי והוא מתגורר בחורשתה. היא דאגה שיכינו את מיטב הכרכרות ונסעה מוֵסָאלִי אל הפארק. לאחר שנסעה כמה רחוק שניתן, היא המשיכה ברגל עד מקום המצאו של הבודהה. שם ברכה אותו בכבוד והתיישבה במקום ראוי. כאשר התיישבה, המכובד הדריך, עורר השראה, עודד ושימח אותה בשיחת דהמה. וכאשר הייתה כך שמחה, אַמְבַּפָּאלִי אמרה: "אדוני, אנא מהמכובד שיקבל ממני ארוחה מחר יחד עם קהילת הנזירים שלו." והבודהה הסכים בשתיקה, ומשראתה את הסכמתו, אַמְבַּפָּאלִי קמה ממקומה, ברכה אותו בכבוד, ועזבה תוך שהיא שומרת את ימינה כלפיו.

2.15 בני הלִיצְּ'הַבִים מוֵסָאלִי שמעו שהבודהה הגיע לוֵסָאלִי והתגורר בחורשתה של אַמְבַּפָּאלִי. הם הכינו את מיטב הכרכרות ויצאו מוֵסָאלִי. וחלק מצעירי וֵסָאלִי היו בכחול, [18] עם איפור כחול, בגדים כחולים, וקישוטים כחולים, בעוד אחרים היו בצהוב, ואחרים בלבן, עם איפור לבן, בגדים לבנים, וקישוטים לבנים.

2.16 ואַמְבַּפָּאלִי פגשה את צעירי הלִיצְּ'הַבִים ציר לציר, גלגל לגלגל, אסל לאסל. והם אמרו לה: "אַמְבַּפָּאלִי, מדוע את נוסעת מולנו כך?"

"בחורים צעירים, כיוון שהאדון המכובד הוזמן על ידי לארוחה יחד עם קהל נזיריו."

"אַמְבַּפָּאלִי, ותרי על ארוחה זו תמורת מאה אלף חתיכות!"

"בחורים צעירים, אף אם הייתם מעניקים לי את כל וֵסָאלִי על כל הכנסותיה, [19] לא הייתי מוותרת על ארוחה חשובה שכזו!"

אז הלִיצְּ'הַבִים נקשו באצבעותיהם ואמרו "הוכשנו על ידי אשת המנגו, [20] אשת המנגו הונתה אותנו!" והמשיכו אל חורשת אַמְבַּפָּאלִי.

2.17 משראה הבודהה את הלִיצְּ'הַבִים ממרחק, אמר: "נזירים, מי מביניכם שלא ראה את ישויות השלושים - ושלוש, שיביט על להקת הלִיצְּ'הַבִים! הביטו היטב עליהם ותקבלו מושג לגבי ישויות השלושים - ושלוש!"

2.18 כך הלִיצְּ'הַבִים נסעו בכרכרותיהם כמה רחוק שניתן והמשיכו ברגל עד מקום המצאו של הבודהה, ברכו אותו בכבוד והתיישבו במקום ראוי. כאשר התיישבו, המכובד הדריך, עורר השראה, עודד ושימח אותם בשיחת דהמה. וכאשר היו כך שמחים, הם אמרו: "אדוני, אנא מהמכובד שיקבל מאתנו ארוחה מחר יחד עם קהילת הנזירים שלו!"

"אך, לִיצְּ'הַבִים, כבר הסכמתי לקבל ארוחה מחר מהיצאנית אַמְבַּפָּאלִי!"

והלִיצְּ'הַבִים נקשו באצבעותיהם באומרם "הוכשנו על ידי אשת המנגו, אשת המנגו תיעתעה בנו!" ולאחר שהיו שמחים ומרוצים מהשיחה, קמו ממקומם, ברכו את המכובד בכבוד, ועזבו תוך ששמרו את ימינם כלפיו.

2.19 כאשר הלילה כבר כמעט והסתיים, אַמְבַּפָּאלִי, לאחר שדאגה להכנת ארוחה ממזון מובחר קשה ורך בביתה, בישרה למכובד שהארוחה מוכנה. לאחר שהבודהה התלבש בבוקר, הוא לקח את גלימתו וקערתו והלך עם קהל נזיריו אל משכנה של אַמְבַּפָּאלִי שם התיישבו במקומות ישיבה שהוכנו לכבודם. והיא שרתה את הבודהה ואת קהל נזיריו עם מזון מובחר קשה ורך עד שהיו מרוצים. כאשר הבודהה הרחיק את ידו מהקערה, אַמְבַּפָּאלִי התיישבה על מושב נמוך במקום ראוי. בעודה יישובה, אמרה: "אדוני, אני מעניקה את הפארק הזה לקהילת הנזירים עם הבודהה בראשם." הבודהה קיבל את הפארק, ואז הוא הדריך, עורר השראה, עודד ושימח אותה בשיחת דהמה, ולאחר מכן הוא קם ממקומו ועזב.

2.20 ובעת ששהה בוֵסָאלִי, הבודהה נשא דרשה מקיפה בפני הנזירים. 'זהו מוסר, זהו ריכוז, זוהי חוכמה. כאשר מוטמע מוסר בריכוז, הוא מביא תועלת ופירות רבים. כאשר מוטמע ריכוז בחוכמה, היא מביאה תועלת ופירות רבים. תודעה בה מוטמעת חוכמה הופכת חופשיה לחלוטין מהנגעים המנטליים, כלומר, מזיהומי החושים, התהוות, השקפות מוטעות ובורות. '

השהייה בכפר בֶּלוּבַה בתקופת הגשמים

(veuvagmavasspagamana)

2.21 ולאחר שהבודהה שהה בחורשת אַמְבַּפָּאלִי ככל שחפץ, הוא אמר למכובד אָנַנְדַה: "בוא אָנַנְדַה, הבה נלך אל בֶּלוּבַה!"

"טוב, אדוני", אמר אָנַנְדַה, והבודהה הלך מלווה בקבוצה גדולה של נזירים אל כפר קטן בשם בֶּלוּבַה, וחנה שם.

2.22 שם הבודהה אמר לנזירים: "נזירים, לכו לוֵסָאלִי למקום בו יש לכם חברים, מכרים או תומכים, והישארו שם בתקופת הגשמים. אני אשהה כאן בבֶּלוּבַה בתקופת הגשמים."

"טוב, אדוני", השיבו הנזירים ועשו כך, והמכובד נותר בתקופת הגשמים בבֶּלוּבַה.

2.23 ובתקופת הגשמים הבודהה נתקף במחלה קשה וסבל מכאבים חדים כאילו עמד למות. אך הוא עמד בכל אלו בקשב והבנה מלאה ומבלי להתלונן. הוא חשב: 'אין זה הולם שאגשים ניבאנה סופית מבלי לפנות אל חסידיי ולהפרד מקהילת הנזירים שלי. עלי לעמוד במחלה זו באמצעות מאמץ ולשמור את עצמי בחיים', הוא עשה כך והמחלה התפוגגה.

2.24 לאחר שהמכובד השתקם ממחלתו, ברגע שחש בטוב, יצא החוצה והתיישב במקום שהוכן לכבודו מנגד למקום מגוריו. לאחר מכן המכובד אָנַנְדַה בא אליו, ברך אותו בכבוד, התיישב במקום ראוי ואמר: "אדוני, ראיתי את המכובד נוהג בנוחות, וראיתי אותו עומד בכך בסובלנות. ואדוני, גופי היה כשל שיכור, איבדתי כיוון וחשתי טשטוש כללי בשל מחלתו של המכובד. הדבר היחיד שניחם אותי הייתה המחשבה: 'המכובד לא יגשים ניבאנה סופית עד שיצא בהצהרה אל קהילת הנזירים. '"

2.25 "אך אָנַנְדַה, מה קהילת הנזירים מצפה ממני? אָנַנְדַה, לימדתי את הדהמה מבלי 'נסתר' או 'גלוי': [21] לטַטְהָאגַטַה אין 'אגרוף המורה' בנוגע ללימוד. אם מישהו חושב: 'אקח אחריות על הקהילה', [22] או 'הקהילה תפנה אלי', הבה נשמע אותו בעניין הקהילה, אך הטַטְהָאגַטַה לא חושב במונחים כאלו. לכן מדוע שהטַטְהָאגַטַה יצא בהצהרות בנוגע לקהילה?

אָנַנְדַה, כעת אני זקן, תשוש, בכיר, אחד שעשה דרך חיים, הגעתי לקצה החיים, שהוא גיל שמונים. כשם שעגלה ישנה סוחבת כשהיא מוחזקת קשורה ברצועות, [23] כך גם גופו של הטַטְהָאגַטַה מוחזק קשור ברצועות. רק כאשר הטַטְהָאגַטַה לא מכוון את תודעתו לאף סימן [24] ובהפסקת הרגשות מסויימות, [25] ונכנס אל ריכוז חסר סימן של התודעה, [26] רק אז גופו חש בנוחות.

2.26 לכן, אָנַנְדַה, עליכם לחיות כאיים [27] בעצמכם, למצוא מבטח בעצמכם, ללא אף מבטח אחר, עם הדהמה כאי שלכם, עם הדהמה כמבטח שלכם, ללא אף מבטח אחר. וכיצד הנזיר חי כאי בעצמו, מוצא מבטח בעצמו, ללא אף מבטח אחר? הנה, אָנַנְדַה, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. וכך גם בנוגע להרגשות, לתודעה ולתכני תודעה. כך אָנַנְדַה, נזיר חי כאי בעצמו, מוצא מבטח בעצמו, ללא אף מבטח אחר. ואלו כעת בתקופתי או לאחר מכן אשר ינהגו כך, אם הם חפצים בלמידה, יהפכו לנעלים מכל." [28]

[סוף קטע דקלום שני]

החלק על הסימנים והרמזים

(nimittobhsakath)

I.

3.1 והבודהה, לאחר שהתעורר מוקדם, התלבש ולקח את גלימתו וקערת הנדבות שלו, נכנס אל וֵסָאלִי לסבב נדבות. לאחר שסיים לאכול בשובו מסבב הנדבות, אמר למכובד אָנַנְדַה: "הבא מחצלת, אָנַנְדַה. נלך אל מקדש קָאפָּאלַה למנוחת הצהרים."

"טוב, אדוני", השיב אָנַנְדַה, ולאחר שהשיג מחצלת הלך בעקבותיו.

3.2 והבודהה הגיע למקדש קָאפָּאלַה והתיישב במושב המוכן. אָנַנְדַה ברך את הבודהה בכבוד והתיישב במקום ראוי, ואז המכובד אמר: "אָנַנְדַה, העיר וֵסָאלִי היא מקום נעים, מקדש אוּדֵנַה נעים, מקדש גוֹטַמַקַה נעים, מקדש סַטַּמְבַּקַה [29] נעים, מקדש בַּהוּפּוּטַה [30] נעים, מקדש קָאפָּאלַה נעים.

3.3 אָנַנְדַה, כל מי שמפתח את ארבעת הנתיבים לעוצמה, [31] מתרגל אותם בתדירות, הופך אותם לריכבו, עושה אותם בסיסו, מכונן אותם, מתוודע להם, ולוקח אותם על עצמו, יכול ללא ספק לחיות מאה שלמה [32] או מה שנותר ממנה. הטַטְהָאגַטַה פיתח את ארבעת דרכים אלו ותרגל אותם בתדירות, הפך אותם לרכבו, עשה אותם בסיסו, כונן אותם, התוודע להם ולקח אותם על עצמו. והוא יכול ללא ספק, אָנַנְדַה, לחיות מאה שלמה, או מה שנותר ממנה."

3.4 אך אָנַנְדַה נכשל להבין את הרמז העבה הזה, הסימן הברור הזה, ולא ביקש מהבודהה: 'אנא אדוני, שהאדון המכובד ישאר מאה שלמה, אנא ממנו אשר - הלך שישאר מאה שלמה לטובתם ולאושרם של בני אדם ויצורים שמימיים רבים', עד כדי כך תודעתו הייתה אחוזה על ידי מָארַה. [33]

3.5 ופעם שניה אמר הבודהה: "אָנַנְדַה, כל מי שמפתח את ארבעת הנתיבים לעוצמה... יכול ללא ספק לחיות מאה שלמה או מה שנותר ממנה." ופעם שלישית המכובד אמר: "אָנַנְדַה, כל מי שמפתח את ארבעת הנתיבים לעוצמה... יכול ללא ספק לחיות מאה שלמה או מה שנותר ממנה."

3.6 אז הבודהה אמר: "אָנַנְדַה, לך כעת ועשה מה שאתה מוצא לנכון."

"טוב, אדוני", השיב אָנַנְדַה, ולאחר שקם ממקומו וברך את הבודהה בכבוד, תוך שהוא שומר את ימינו כלפיו, הלך והתיישב תחת עץ במרחק מה.

בקשתו של מָארַה

(mraycanakath)

3.7 זמן לא רב לאחר שאָנַנְדַה עזב, מָארַה הרשע הגיע אל המכובד ואמר: "אדוני, אנא מהאדון המכובד שיגשים ניבאנה סופית עכשיו, אנא ממנו אשר - הלך שיגשים ניבאנה סופית עכשיו. הגיע הזמן שהמכובד יגשים ניבאנה סופית. כיוון שהמכובד אמר כך: 'רשע, לא אגשים ניבאנה סופית עד אשר יהיו נזירים ותלמידים מושלמים, מאומנים, מיומנים, מלומדים, יודעי הדהמה, מאומנים בהתאם לדהמה, אשר יוכלו להעביר הלאה את מה שלמדו ממורם, ויוכלו ללמד את זה, להסביר את זה, לבסס את זה, להרחיב על זה, לנתח את זה, ולהבהיר את זה, עד אשר יוכלו באמצעות הדהמה להפריך לימוד קלוקל שיופיע, וילמדו את הדהמה בעלת התוצאות המופלאות. ' [34]

3.8 וכעת, אדוני, למכובד יש נזירים ותלמידים מעין אלו. אנא מהאדון המכובד שיגשים ניבאנה סופית עכשיו, אנא ממנו אשר - הלך שיגשים ניבאנה סופית עכשיו. הגיע הזמן שהמכובד יגשים ניבאנה סופית. והמכובד אמר: 'רשע, [35] לא אגשים ניבאנה סופית עד אשר יהיו נזירים ותלמידים מושלמים... עד אשר יהיו נזירות ותלמידות מושלמות... עד אשר יהיו חסידים... עד אשר יהיו חסידות... אנא מהאדון המכובד שיגשים ניבאנה סופית עכשיו... ' והמכובד אמר: 'רשע, לא אגשים ניבאנה סופית עד אשר החיים הרוחניים האלו יכוננו וישגשגו, יופצו ויגיעו לכל עבר, וידעו עליהם בכלל האנושות בכל מקום. ' וכל זה התגשם. אנא מהאדון המכובד שיגשים ניבאנה סופית עכשיו, אנא ממנו אשר - הלך שיגשים ניבאנה סופית עכשיו. הגיע הזמן שהמכובד יגשים ניבאנה סופית."

3.9 בתגובה לכך הבודהה אמר למָארַה: "אל דאגה, רשע. פטירתו של הטַטְהָאגַטַה לא תתעכב עוד זמן רב. שלושה חודשים מעכשיו, הטַטְהָאגַטַה יגשים ניבאנה סופית."

זניחת כוח החיות

(yusakhraossajjana)

3.10 כך במקדש קָאפָּאלַה, המכובד הכריז בקשב ובהבנה מלאה על זניחת כוח החיות, וכאשר הדבר אירע החלה רעידת אדמה אדירה, נוראית ומסמרת שיער מלווה ברעמים. למראה הדבר אמר המכובד:

"גדולים כקטנים, הדברים נזנחים על ידי החכם

שליו ורגוע, הוא פורץ את קליפת ההתהוות." [36]

הסיבות לרעידת אדמה אדירה

(mahbhmiclahetu)

3.11 והמכובד אָנַנְדַה חשב: 'כמה מופלא, כמה מדהים שארעה רעידת האדמה האדירה הזו, רעידת אדמה נוראית כזו, איומה, מסמרת שיער, ומלווה ברעמים! מה יכול היה לגרום לזה? '

3.12 והוא הלך אל המכובד, ברך אותו בכבוד, ישב במקום ראוי ושאל אותו את השאלה הזו.

3.13 "אָנַנְדַה, ישנן שמונה סיבות להופעת רעידת אדמה אדירה: במקרה הראשון רעידת האדמה הזו מבוססת על אלמנט המים, מים על אוויר ואוויר על חלל. כאשר רוח עוצמתית נושבת, הדבר מעורר את המים ודרך עוררות המים האדמה רועדת. זוהי הסיבה הראשונה.

3.14 במקרה שני ישנו פרוש או ברהמין אשר פיתח כוחות על - טבעיים, או יישות שמיימית עוצמתית אשר הכרת - האדמה מפותחת בה במידה מעטה והכרת - המים הינה חסרת גבולות [37] והיא גורמת לאדמה לרעוד, להטלטל ולהתנער בפראות. זוהי הסיבה השניה.

3.15 גם כאשר בּוֹדְהִיסַטַה יורד מגן עדן טוּסִיטַה, בקשב והבנה מלאה, אז האדמה רועדת, מטלטלת ומתנערת בפראות. זוהי הסיבה השלישית.

3.16 גם כאשר בּוֹדְהִיסַטַה יוצא מרחם אימו, בקשב והבנה מלאה, אז האדמה רועדת, מטלטלת ומתנערת בפראות. זוהי הסיבה הרביעית.

3.17 גם כאשר טַטְהָאגַטַה מגשים התעוררות שלמה, אז האדמה רועדת, מטלטלת ומתנערת בפראות. זוהי הסיבה החמישית.

3.18 גם כאשר טַטְהָאגַטַה מניע את גלגל הדהמה, אז האדמה רועדת, מטלטלת ומתנערת בפראות. זוהי הסיבה השישית.

3.19 גם כאשר טַטְהָאגַטַה זונח את כוח החיים, אז האדמה רועדת, מטלטלת ומתנערת בפראות. זוהי הסיבה השביעית.

3.20 גם כאשר טַטְהָאגַטַה מגשים ניבאנה ללא שארית, [38] אז האדמה רועדת, מטלטלת ומתנערת בפראות. זוהי הסיבה השמינית. אלו, אָנַנְדַה, הן שמונה הסיבות, שמונה הגורמים, להופעת רעידת אדמה אדירה.

שמונה האסיפות

(aha paris)

3.21 אָנַנְדַה, ישנן שמונה האסיפות האלו. אילו הן? אסיפת בני - לוחמים, אסיפת הברהמינים, אסיפת בעלי - הבית, אסיפת הפרושים, אסיפת הישויות השמימיות ממלכת ארבעת המלכים הגדולים, ממלכת ישויות השלושים - ושלוש, אסיפת המָארוֹת, אסיפת הבְּרַהְמוֹת.

3.22 אָנַנְדַה, אני זוכר היטב שהשתתפתי במאות רבות של אסיפות בני - לוחמים. [39] ולפני שישבתי עימם, דיברתי או הצטרפתי לשיחתם, אימצתי את מראם ואת שפתם, בהתאם למה שהיה. ושם הדרכתי, עוררתי השראה, עודדתי ושימחתי אותם בשיחת דהמה. וכאשר דיברתי עימם הם לא הכירו אותי ותהו לעצמם: 'מי הוא שמדבר כך - ישות שמיימית או בן - אדם? ' ולאחר שהדרכתי אותם כך, נעלמתי, ועדיין לא ידעו: 'מי שהיה פה כרגע ונעלם - האם הוא היה יישות שמיימית או אדם? '

3.23 אני זוכר היטב שהשתתפתי במאות רבות של אסיפות ברהמינים, בעלי - בית, פרושים, ישויות שמיימיות ממלכת ארבעת המלכים, ישויות השלושים - ושלוש, מארות, ובְּרַהְמוֹת... ולאחר שהדרכתי אותם כך, נעלמתי, ועדיין לא ידעו: 'מי שהיה פה כרגע ונעלם - האם הוא היה יישות שמיימית או אדם? ' אלו, אָנַנְדַה, הן שמונה האסיפות.

שמונה דרגות ההתמחות

(aha abhibhyatanni)

3.24 אָנַנְדַה, ישנן שמונה דרגות של התמחות, [40] אילו הן?

3.25 תוך שהוא תופס צורות פנימית, אדם רואה צורות חיצונית, מוגבלות ויפות או מכוערות, וכאשר הוא מתמחה בהן, הוא מודע לכך שהוא יודע ורואה אותן. זוהי הדרגה הראשונה.

3.26 תוך שהוא תופס צורות פנימית, אדם רואה צורות חיצונית, בלתי מוגבלות ויפות או מכוערות. וכאשר הוא מתמחה בהן, הוא מודע לכך שהוא יודע ורואה אותן. זוהי הדרגה השניה.

3.27 מבלי לתפוס צורות פנימית, אדם רואה צורות חיצונית, מוגבלות ויפות או מכוערות. וכאשר הוא מתמחה בהן, הוא מודע לכך שהוא יודע ורואה אותן. זוהי הדרגה השלישית.

3.28 מבלי לתפוס צורות פנימית, אדם רואה צורות חיצונית, בלתי - מוגבלות ויפות או מכוערות, וכאשר הוא מתמחה בהן, הוא מודע לכך שהוא יודע ורואה אותן. זוהי הדרגה הרביעית.

3.29 מבלי לתפוס צורות פנימית, אדם רואה צורות חיצונית כחולות, בצבע כחול, עם זוהר כחול. כמו פרח פשתן כחול, בצבע כחול, עם זוהר כחול. או בגד מבֶּנַרֵס כחול המוחלק משני צדדיו, בצבע כחול, עם זוהר כחול, כך גם אדם תופס צורות חיצונית כחולות, בצבע כחול, עם זוהר כחול. וכאשר הוא מתמחה בהן, הוא מודע לכך שהוא יודע ורואה אותן. זוהי הדרגה החמישית.

3.30 מבלי לתפוס צורות פנימית, אדם רואה צורות חיצונית צהובות... כמו פרח קַנִּיקָארַה [41] בצבע צהוב עם זוהר צהוב או בגד מבֶּנַרֵס צהוב המוחלק משני צדדיו בצבע צהוב עם זוהר צהוב כך גם אדם תופס צורות חיצונית צהובות, בצבע צהוב, עם זוהר צהוב. וכאשר הוא מתמחה בהן, הוא מודע לכך שהוא יודע ורואה אותן. זוהי הדרגה השישית.

3.31 מבלי לתפוס צורות פנימית, אדם רואה צורות חיצונית, אדומות בצבע אדום עם זוהר אדום, כמו פרח הִיבִּיסְקוּס אדום בצבע אדום עם זוהר אדום, או בגד מבֶּנַרֵס אדום המוחלק משני צדדיו בצבע אדום עם זוהר אדום. כך גם אדם תופס צורות חיצונית אדומות, בצבע אדום, עם זוהר אדום. וכאשר הוא מתמחה בהן, הוא מודע לכך שהוא יודע ורואה אותן. זוהי הדרגה השביעית.

3.32 מבלי לתפוס צורות פנימית, אדם רואה צורות חיצונית לבנות, בצבע לבן, עם זוהר לבן. כפי שכוכב הבוקר אוֹסַדְהִי [42] הוא לבן בצבע לבן עם זוהר לבן, או בגד מבֶּנַרֵס לבן המוחלק משני צדדיו, בצבע לבן, עם זוהר לבן, כך גם אדם תופס צורות חיצונית לבנות, בצבע לבן, עם זוהר לבן. וכאשר הוא מתמחה בהן, הוא מודע לכך שהוא יודע ורואה אותן. זוהי הדרגה השמינית. אָנַנְדַה, אלו שמונה דרגות ההתמחות.