איפה קונים שכל? כמה זה עולה? מה פוגע ביכולת השכלית? ועוד

שכל. מי היה מסרב לעוד קצת שכל? מה היינו עושים בלי השכל וההיגיון, איך היינו יודעים מה לעשות? מי לא היה רוצה לדעת מה לעשות בכל מצב בחיים? מי לא היה רוצה לדעת כיצד לחיות טוב יותר? מי לא היה רוצה שתהיה לו תשובה לשאלות העולם האישי שלו ולשאלות העולם בכלל? בשביל כל הדברים האלו צריך כמובן שכל וחכמה, וכמה שיותר טוב יותר.

גם התכלית של מעשיו של האדם היא תחושת האושר. אושר הוא תחושה. תחושה שקורת ברגש ולא בשכל.

יחד עם זאת האושר הוא תוצאה של שכל. כי ככל שיש לאדם יותר שכל, כך הוא מצליח יותר לשלוט ברגשות שלו ולהיות מאושר.

ונשאלת השאלה: איפה קונים שכל, כמה זה עולה, במה זה כרוך ומתי בדיוק אפשר להגיע לקנות עוד קצת שכל? תשובה: שכל אפשר לקנות! איפה קונים? תשובה: בכל מקום בעולם. מתי קונים? תשובה: בכל רגע שרוצים. וכמה זה עולה? תשובה: זה בחינם. ומה בדיוק צריך לעשות? התשובה להלן.

אז הנושא הוא מאוד פשוט. כל אדם יכול לקנות שכל. במי זה תלוי רק בו. ובמה זה תלוי, זה תלוי רק בדבר אחד, והוא עד כמה אתה משתמש בשכל שכבר יש לך.

דהיינו בכל פעם שאתה מגיע לאירוע שבו השכל שלך אומר לך לעשות משהו, אך הצדדים הלא שכליים שלך אומרים לך לעשות משהו אחר, זה בדיוק הרגע שבו אתה יכול לקנות שכל.

אם תבחר להגביר את השכל שלך על הצדדים האחרים שבך, הרי שבדיוק באותו הרגע אתה קונה עוד שכל, דהיינו מחזק את השכל שבך ומוציא את הפוטנציאל השכלי שלך מהכוח אל הפועל.

יחד עם זאת, מי שבטעות מחמת חוסר שכל בוחר שלא להקשיב לשכל, על ידי זה הוא פוגע בשכל שלו.

דהיינו שהוא גורם לעצמו להיות פחות חכם מאשר קודם לכן. ולמה?

כי הוא פעל בניגוד לשכל.

רכישת שכל היא תהליך שמתרחש בכל רגע בחיי האדם. בכל רגע בחיי האדם הוא יכול לפעול עם יותר שכל או עם פחות שכל. כל פעולה לדוגמא שהאדם עושה גם פעולה שנראית שגרתית כגון לדוגמא אכילה / שתיה, גם ממש תוך כדי הפעולה הפשוטה הזאת האדם יכול לקנות שכל. איך ולמה?

תשובה: התבוננות נובעת משכל. הרגל נובע מחוסר שכל. פעולה שהאדם עושה מתוך הרגל ולא מתוך התבוננות, פעולה שנעשית על אוטומט היא אינה פעולה שכלית כפי שהיא יכולה להיות. לרובוט לדוגמא אין שכל, הוא פועל על אוטומט. לאדם לעומתו יש שכל והוא יכול לבחור. כאשר האדם פועל מתוך הרגל, הרי שהוא אינו פועל מתוך שכל.

אחד הדברים החשובים ביותר לאדם, הוא שהוא ישתדל תמיד לקשר את המעשים שלו לתכלית ולמטרה שלהם.

דהיינו שהאדם לא יפעל מתוך הרגל אלא מתוך בחירה מחודשת בכל רגע מחדש. כל הטעויות שהאדם עושה, כולן נובעות רק מחמת שהוא אינו מקשר את הפעולות שלו לתכלית ולתוצאה של מה שהוא עושה. כי אילו הוא היה חושב על הסוף ועל המטרה הסופית טוב יותר עם יותר שכל, הרי שהוא לא היה עושה כרגע טעות.

אדם שנוהג ברכב בכביש סואן, האם הוא יכול להרשות לעצמו לא להיות מרוכז לרגע אחד? האם הוא יכול להחליט שמספיק לו להיות מרוכז רק ב 95% מהזמן? האם הוא יכול לומר, אני כבר כ"כ הרבה זמן מרוכז, אולי אני קצת אהיה פחות מרוכז בנסיעה? תשובה: ברור שלא! כל זמן שאתה על הכביש אתה צריך להיות מרוכז. זה שהיית עד עכשיו מרוכז ועירני זה טוב מאוד, אך זה לא תחליף לכך שגם עכשיו אתה צריך להיות מרוכז עד הרגע שבו תסיים את הנסיעה.

מתי מתחילות התאונות? תשובה: ברגע שהאדם נוסע מתוך "הרגל"! אדם שמתחיל להתרגל לכביש, שמתחיל להרגיש בטוח על הכביש, זה בדיוק הרגע שבו הסיכוי שלו לעשות תאונה גדל. אדם שחושב שאם כל בוקר הוא נוסע באותה הדרך, אז זה כבר מאפשר לו לא להתרכז בוקר אחד, אדם כזה כמובן מביא על עצמו את התאונה הבאה. ולמה?

כי בכביש תמיד צריכים להיות עירניים.

גם בחיים אסור לאדם להירדם. החיים הם כביש סואן. מה כ"כ סואן? תשובה: הרגשות. אדם שלא יהיה ערני, לא יעבור הרבה זמן עד שהוא ימצא את עצמו ללא מצב רוח. תאונות קורות כאשר אתה רגיל לנסיעה ולא נוסע מתוך מודעות. תאונות קורות כאשר האדם נרדם תודעתית והוא במצב של שינה בהקיץ, דהיינו שהאדם פועל על אוטומט.

דהיינו פועל מתוך הרגל ולא מתוך שכל.

שינה בהקיץ ושינה תודעתית הם הרגעים שבהם האדם מתחיל לפעול מתוך הרגל ולא מתוך שכל ומודעות. מה ההבדל שבין המצב שבו האדם ערני לבין המצב שבו הוא ישן בלילה וחולם חלומות דמיוניים? תשובה: כמות השכל. כאשר האדם ישן בלילה, הדמיון שלו מתגבר על השכל. כאשר האדם ערני, השכל שלו מתגבר על הדמיון ואז הוא מחובר יותר למציאות. שכל = עירנות. שינה = הרגל = תרדמת השכל.

וזה בעצם אומר, שגם כאשר אתה אוכל / שותה, גם כאשר אתה עושה את הפעולה הפשוטה והשגרתית ביותר, גם אז אתה יכול לחזק את השכל שבך. ואיך? על ידי זה שלפני שאתה יושב לאכול תזכור את הסיבה שבגללה אתה אוכל. תזונה נכונה ושמירה על הבריאות נובעים מכך שהאדם זוכר מהי המטרה שלשמה הוא אוכל. עלייה במשקל, השמנה, תזונה לא נכונה, כל הדברים האלו נובעים מכך שהאדם שוכח מה המטרה שלשמה הוא אוכל. כי מי שיש לו שכל, מדוע שלא ישמור על הבריאות שלו.

הרעיון הוא מאוד פשוט. ככל שתקשיב יותר לשכל שלך, כך תהיה חכם יותר וכך תרכוש יותר שכל, דהיינו תוציא אל הפועל את הפוטנציאל השכלי שיש בך. אך ככל שתקשיב פחות לשכל שלך, כך תגרום לעצמך להיות טיפש יותר. ומה השכר שמקבל מי שיש לו שכל אמיתי? תשובה: אושר. ומה העונש שמקבל מי שאין לו שכל? תשובה: צער / עצבים / כעס / חוסר סבלנות / דיכאונות / חרדות וכולי, כל הדברים שנובעים מחמת חוסר שכל.

וכאשר אנחנו מדברים על שכל אמיתי, הכוונה כמובן אינה למי שפותר נוסחאות במתמטיקה או ממציא המצאות טכנולוגיות. שכל אמיתי הוא כאשר יש לאדם ישוב הדעת באמת, דהיינו שהאדם זוכר את התכלית שלו ושל מעשיו, דהיינו שהאדם משתדל בכל כוחו לא לכעוס, לא לריב עם אנשים, לא להתנצח וכולי, כי כל הדברים האלו נובעים כמובן לא מעודף שכל אלא מחוסר שכל.

ורק נחדד: הדוגמא שהובא כאן לגבי הפעולה השגרתית של אכילה / שתייה, היא כמובן דוגמא שמראה שבעצם גם בפעולה הקטנה ביותר שהאדם עושה, גם אז אם הוא יפעל מתוך ישוב הדעת ולא מתוך אוטומט, גם אז הוא יוכל לקנות שכל. אך כמובן שיש בחיים עוד אין סוף דוגמאות למתי ניתן לפעול מתוך יותר שכל.

כל החלטה שאתה צריך לקבל בחיים, כל פרשת דרכים גדולה וקטנה שאתה נמצא בה, אלו הזדמנויות לשימוש בשכל. בכל פעם שמישהו מכעיס אותך, בכל פעם שקורה משהו שנוגד את הרצון שלך, בכל פעם שקורה משהו שכמעט גורם לך לכעוס, אלו הזדמנויות יקרות וחשובות שבהן אתה יכול לקנות שכל שיביא לך אושר. ואיך בדיוק? תשובה: על ידי זה שלא תכעס, על ידי זה שתחשוב בהיגיון ותפעל מתוך ישוב הדעת בסבלנות ולא בפזיזות. בכל פעם שאתה נתקל בקושי כלשהו, זאת בעצם הזדמנות לרכישת שכל. אם תפעל בהיגיון, תקבל שכל נוסף. אם תפעל בניגוד לשכל שלך, תרכוש טיפשות נוספת. והשכר העונש כבר הוזכרו לעיל.

להשתמש בשכל שלך, זה אומר בעצם גם לא לכעוס על עצמך ועל הטיפשות שבך. אתה קורא נכון, לכעוס על עצמך על כך שעשית טעות, ואפילו על כך שאתה עושה טעות תוך כדי עשיית הטעות, זו בעצמה טעות. אין מה לעשות, לכעוס זו טעות ולא משנה על מה! גם לכעוס על כך שאתה כועס, גם זו טעות! אז מה כן? כיצד עליך להתייחס לעצמך כאשר אתה טועה? תשובה: מתוך רחמים ואהבה אמיתית. עליך לרחם על עצמך על כך שאתה טועה, כי זה לא כיף לטעות. עליך לאהוב את עצמך ולרצות מאוד לא לטעות אלא לעשות את הדברים הנכונים יותר, אך לכעוס על עצמך זו טעות. (ראה: כישלונות וגם קבלה עצמית).

לסיכום: החבר הטוב ביותר של האדם, הוא השכל שלו. מי שעוזר לאדם לדעת כיצד להתנהג בכל מצב, זהו כמובן השכל. בלי שכל אין דרך לדעת מה לעשות. ושכל יש לכל אדם. שכל אין פירושו IQ ומנת משכל גבוהה, אלא חוכמת חיים וישוב הדעת לעבור את החיים בשלום ומתוך שמחה פנימית. וחבר טוב צריכים לתגמל? ואיך מתגמלים את השכל, על ידי זה שנותנים לו לעזור לך.

ז"א עליך פשוט להקשיב לשכל שלך כמה שיותר ולהימנע כמה שיותר מלחיות באשליות שונות. ככל שתקשיב לשכל שלך יותר, כך תהיה חכם יותר באמת וכך החיים שלך יהיו טובים יותר וההפך להפך. בהצלחה.

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

שום פעולה אינה נעשית סתם, אלא מתוך התחדשות

"אָמַר [רבי נחמן על עצמו] לָא מִבָּעֲיָא [אין צריך לומר ש] דִּבּוּר אֵינוֹ יוֹצֵא מִפִּי בְּלִי הִתְחַדְּשׁוּת, אֶלָּא אֲפִלּוּ הֶבֶל [אויר] אֵינוֹ יוֹצֵא מִפִּי בְּלא הִתְחַדְּשׁוּת"

רוצה שכל? תשתמש בשכל שכבר יש לך...

"הַחָכְמָה, שֶׁהִיא רוּחַ חָכְמָה [מי שרוצה אותה]... צָרִיךְ הַמְקַבֵּל הַזֶּה לִהְיוֹת חָכָם [להשתמש בשכל שכבר יש לו]. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין', בִּבְחִינַת: "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" [אלוהים נותן שכל, למי שמשתמש בשכל שכבר יש לו]. "

מי שמשתמש בשכל שלו - מקבל עוד שכל

"וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת [המחשבות הרעות / צרות וכולי]

כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין [אלוהים נותן שכל למי שמשתמש בשכל שלו]

כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד חָכְמָה בְּכחַ [=פוטנציאל שכלי], רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיאָם מִכּחַ אֶל הַפּעַל [לממש את הפוטנציאל השכלי]

וּבָזֶה הַשֵּׂכֶל לְבַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּכחַ חָכְמָתוֹ [דהיינו הפוטנציאל השכלי], דְּהַיְנוּ מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעֶצֶם בְּרִיאָתוֹ, מִלְּבַד מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹסִיף לִתֵּן חָכְמָה לַחַכִּימִין, בְּכחַ חָכְמָתוֹ לְבַד יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמד כְּנֶגֶד הַתַּאֲווֹת

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר... עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, וְנִפְגַּם שִׂכְלוֹ [השכל השתבש] וְנִתְבַּלְבֵּל וְנִתְמַעֵט [דהיינו שנהיה לו פחות שכל], אַף עַל פִּי כֵן בִּמְעַט מְעַט שֵׂכֶל הַנִּשְׁאָר, יָכוֹל גַּם כֵּן לַעֲמד [גם בטיפת שכל אחת אפשר להתגבר על הכל].

וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת מִן הַשֵּׂכֶל, יְכוֹלָה לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם הַתַּאֲווֹת [אפילו עם טיפונת שכל אפשר להתגבר על הכל] ! "