תקציר⬅ ... למידה - המשגה - על לקויות למידה בעולם שלנו כאנשים ללא לקות למידה, קשה לנו לקבל, להבין ולהכיל ילד לקוי למידה, בפרט כהורים שיש להם מעורבות ריגשית והם אינם נקיים בראייתם את הילד חמד שלהם, שהוא בוודאי מוכשר כמו אמא שלו, מוצלח כמו אבא שלו ועוד תכונות שההורים מייחסים לילדיהם, תכונות וכשרונות שאינם תמיד נכונים. הלקות יכולה להתפרש כעצלות, כרצון להרגיז... ועלולות לגרור תגובות של כעס, חוסר סבלנות, השפלה, עונשים ועוד. על מנת שנבין חלק ... את ביצוע הפעולה הלכה למעשה. לולא ההטרמה (אנטיציפציה), היה כל פתרון לבעיה מותנה בתהליך בזבזני של ניסוי וטעייה ורוב מרצנו היה יוצא בהפסד, היינו צריכים להתחיל כל פתרון לבעיה כביכול מאפס, ואז הפתרון היה רחוק וקשה. ליקוי בכושר הלמידה מחבל ביצירת מושגים מופשטים וביישומם במצבים חדשים. הילד הלקוי עלול להתקשות בהבנת היחס הסיבתי והמהותי שבין מושאים ותופעות אשר הדמיון ביניהם אינו בולט לעין. הילד נתפס לדמיון השטחי שבין הדברים שהוא משייך לסוגים, דמיון המתבטא בגילוייהם החיצוניים ביותר של המושאים, כמו הצורה הצבע או סמיכותם במרחב, ולא משמעותם הפנימית והמהותית. מילים זהות המודפסות בצבעים שונים או באותיות בעלות גודל שונה, אינן נתפסות כזהות בגלל השוני החיצוני שלהן. הילד לקוי הלמידה טועה בגלל הגילוי החיצוני קשה לו לקלוט שיש משמעות פנימית לתופעה. אדם הכבול לגילוי חיצוני תפיסתי של דברים במקום ניתוחם על פי משמעות ותוכן מכונה ע"י גולדשטיין כאדם בעל "עמדה מוחשית" לעומת "עמדה מופשטת" שהיא עמדה של חשיבה התקינה. כושר העיבוד של חוויות העבר והשימוש בו לגבי ההווה הוא אחד התיפקודים העלולים להשתבש בעקבות ליקויי למידה. לכן כדי לקדם את יצירת המושגים של הילד הלקוי והכללתם נבליט בהרבה אופנים, בדוגמאות וניסוחים, את הצד המשותף שבין שני מצבים, אחרת החוויה בעבר תהיה קטועה וחלקית. למשל: הילד למד את המושג חמש ביחס למחברות אדומות וקצרות, אם נציב לפניו חמש מחברות בצבע שונה ובגודל שונה, לדוגמא חמש מחברות צהובות וארוכות, יתכן והילד לא יצליח להעביר את המושג חמש מן המצב הקודם לנוכחי בגלל השינוי בתכונות הבולטות לעין. ובגלל תפיסה פגומה של העבר אין הילד מסוגל להבין כראוי את ההווה, לכן צריך לתרגל עמו תרגילים של קשירת קשרים בין עבר להווה, בין הידוע לו לבין המציאות המתחדשת. ילדים לקויי למידה נתבקשו לשים על יד כל תמונה את כל הצעצועים השייכים לה, אבל למרבה הפלא רוב הילדים שמו חפצים שלא היתה להם כלל שייכות לתוכן התמונה. איך יתכן הדבר? מסתבר שגילויים קטנטנים משכו את תשומת ליבם. למשל: הילד ראה בתמונה מכונית בצבע כחול, הוא נתפס למושג צבע, צבע גרר לצבע אחר - אדום, אדום העלה אסוציאציה של אש, אש - של מכבי אש, מכבי אש של ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הלמידה - על אהבת הלמידה והשתנותה לאורך החיים על אהבת הלמידה והשתנותה לאורך החיים התינוק לומד כמעט בעל כורחו. מהר מאד הוא נוכח שבכיו מביא אליו מישהו שעומד לידו, מלטף אותו, מחליף את חיתוליו הרטובים או נותן לו לאכול. זוהי למידה אוטומטית ומכאנית, שעוברת דרך האינסטינקטים ולא דרך המוח. מרגע שהתינוק או הילד השתלטו על היכולת התקשורתית (לשמוע, להבין ולדבר), הם לומדים בדרך של הפקת לקחים מהניסיון האישי, מהנעשה בסביבתם, מהפעולות של גמול ועונש הננקטות כלפיהם, ממה שמבקשים מהם או מורים להם לעשות. אחר כך מגיעים הילדים לגן. זהו עולם חדש של חוויות למידה, רובן בדרך של משחק ושעשוע. בתקופה זו ניתן כבר לעקוב אחר הידע החדש שנרכש, המונחים, המושגים והמילים שנלמדו, המנגינות והשירים שהוטמעו. עקב כך ניכרת בילדים אהבת הלמידה ושביעות הרצון שהם חשים כלפי הגילויים החדשים בעולמם. המעבר לכיתה א' מסב התרגשות רבה ואמיתית להורים ולילדים. נכון שזהו שער לשתים עשרה שנות לימוד לפחות, במהלכן יהיו מעלות ומורדות, אבל ההתחלה תמיד מרגשת ונחרטת בזיכרון. המסע הארוך אל ארץ הדעת מתחיל בעצם כאן, בשערי כיתה א'. המורה תעצב לא מעט את הצימאון ללמידה ואת האהבה אליה אצל כל אחד מתלמידיה. פה ייחרצו במידה רבה גורלותיו של הרומן הארוך והמסובך בין העולם הקסום והנחשק של הידע האנושי ובין הילד בן השש. כאן יותוו הקווים הראשונים של פסיעותיו במרחבים הלא נודעים לו של היסטוריה וגיאוגרפיה, מתמטיקה וספרות, טבע ואמנות וכל יתר האוצרות והמטמונים של הדעת האנושית מראשיתה ועד ימינו. יחלפו שנים עד שאותו ילד, שיהיה כבר מדען או עיתונאי, עורך דין או איש היי טק, סוחר או טייס, כלכלן או פילוסוף, יתבונן לאחור ויאמר בליבו: "אכן, הייתה זו היא שחיבבה עלי את הלמידה, שהבעירה בי את התשוקה לדעת, שהסעירה בי את הסקרנות לגלות עולמות נסתרים, שליבתה בי את השמחה על כל דבר חדש שלא ידעתי ושלפתע אני יודע". בשחר תלמודו ייקבע אם יהיה הילד למדן מופלג או לומד בעל כורחו, האם יהיה תאב דעת או שטחי בידיעותיו, האם עצם הלמידה תהיה עבורו תהליך מרנין או מצוות אנשים מלומדה. אף שנכונו לו עוד שנים הרבה של נפתולים ומעקשים בעולם הדעת, תהיה זו המורה הזאת שתחת ידה והשגחתה, התלהבותה ומסירותה, ידיעותיה וניסיונה, תוצת אותה להבה שתלווה את הילד עד יום מותו. יש אמרה הגורסת שאנו לומדים כל חיינו ולבסוף מתים בורים גמורים. חייבים להודות שיש באמרה זו יותר מגרעין של אמת. כמה שלא נקדיש ללימודים, להרחבתו ולהעמקתו של הידע האישי שלנו, תמיד יקדים אותנו הידע האנושי הכללי, המתפתח במהירות מטורפת ומאיץ את התפתחותו מדי שנה. רובנו אינם אומרים נואש נוכח עובדה זו, כיוון שבכל זאת יש משהו מהפנט בדו שיח שאנו מנהלים בין הידוע לנו לבין הנעלם מאיתנו. זהו הדיאלוג שבמסגרתו מתחוללת סערה שבה נשלחים גלי המוח והסקרנות שלנו לעבר הלא נודע וחוזרים אלינו עם פיסות של מידע חדש, עם עובדה שלא הכרנו, עם תגלית קטנה שהפתיעה אותנו. ככל שצובר האדם שנות חיים נוכח הוא עד כמה אינו יודע ועד כמה עליו להוסיף וללמוד. האתוס היהודי מדבר על אותם זקנים חכמים שהוסיפו דעת גם בימי זיקנתם. חרף אמרתו הצינית של מחבר קהלת "מרבה דעת מרבה מכאוב" גורסת היהדות שיש לשמור על גחלת הלמידה עד שמגיע האדם לסוף דרכו ממש. ראוי לכן לשאול עד מתי יכול האדם ללמוד? האם יש גבולות בתחום זה? מה על יכולת הקליטה ויכולת החשיבה? איזה תפקיד ממלא הזיכרון בהקשר זה? שאלות אלה חוזרות ונשאלות על ידי גברים ונשים בגיל המבוגר (גיל הזהב / גיל השלישי), המבקשים לגוון את הפנאי העומד לרשותם על ידי שילוב למידה כלשהי בסדר יומם. רובם נרתעים מעצם המחשבה לשוב אל ספסל הלימודים, חלקם רואים את המהלך באור מגוחך וחוששים מן התגובות הלא אוהדות במשפחה ובקרב החברים. בצידם ישנם כבר לא מעטים שגילו את חדוות הלמידה והאהבה אליה גם בגיל הזהב. האם באמת יש מקום לחששותיהם ודאגתם של אלה שעודם נרתעים? האם יכולת הלמידה שלנו אכן נקטעת אי שם בשנות החמישים לחיינו? האמת, מסתבר שונה לחלוטין. בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר נתונים מחקריים על יכולותיו של המוח האנושי בגיל המבוגר, נתונים שהדהימו בחלקם אפילו את החוקרים עצמם. נערכו מעקבים אחר הישגי הלמידה של אנשים מבוגרים שהחליטו לשוב וללמוד, אפילו במסגרות אקדמיות רשמיות ותובעניות. גם כאן חיכתה הפתעה לחוקרים שהניחו (באופן מסורתי) שיכולתם של המבוגרים בגילם להגיע להישגים בלימודים תהיה קטנה משמעותית מזו של הצעירים והסתבר שההיפך הוא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... למידה השבוע העברתי הרצאה למורי בית הספר בנושא קשיי למידה בקרב התלמידים. אני מניחה שמידע זה עשוי לתרום לכל הבאים איתם במגע והרי הוא לפניכם. כפי שידוע, כדי להצליח להתמודד עם הנושא לעומקו - חשוב שיהיו בידי האדם / מורה כלים - ראשית ידע תיאורטי בתחום הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, שנית, טכניקות יעלות לשימוש בעת הצורך, שלישית אמונה - אידיאולוגיה, תפיסת עולם בנושא חינוך שתעזור לו לחבר ולשמר את יכולתו מול שלל ההתמודדות היומיומיות תחילה - הבנה שהפרעות קשב ולימוד מובנות על בסיס מולד אשר באות לידי ביטוי בעיקר מול הצורך להתרכז - להפנות את הקשב אל מול גירוי יחיד. מה שקורה הוא - שלתלמידים אלו בכיתה קיים קושי גדול בזמן הלמידה, להפריד גירויים של עיקר וטפל. הם שומעים את כל הגירויים החיצוניים ביחד: את התלמיד שיושב מאחור, את התלמיד שיושב קדימה, את הרעש מבחוץ ואת המורה - באותה רמת רעש ואין להם את המנגנון לסינון רעשים לעיקר וטפל כפי שיש בקרב תלמידי הממוצע, אי לכך הנראים לעיתים לרוב כלא מקשיבים, כמוסחים בקלות, ... הפרעות הקשב ישנה את הפרעת היפראקטיביות - אלו אותם תלמידים המתקשים לשבת בשקט על הכיסא, נראים כאילו יש להם "קוצים בישבן", הם זזים בלי להפסקה, לרוב מתופפים עם הידיים ו/או רוקעים ברגלים באופן בלתי נשלט. עבור מורים הבאים ללמד, עושים תלמידים אלו רושם כאילו הם באו לעשות צרות, אך למעשה עקב הפרעתם - הם אינם מסוגלים להתרכז ליותר ממספר דקות, והלמידה בבית הספר עבורם היא סבל מתמשך. בנוסף להפרעות אלו ישנם קשיים נוספים הקשורים ללקויות למידה. גם כאן הבסיס הוא מולד. לקויות אלו עלולות להופיע יחדיו עם הפרעות הקשב או בנפרד אצל תלמידים שונים. לקויות למידה הם הקושי ברכישת מיומנויות הלימוד האקדמיות: הן באות לידי ביטוי כגון בדיסלקציה באיטיות הקריאה, הדיסגרפיה בשיבושים בכתיבה, בדיסקלקוליה הקשורה בחוסר הבנה של מושגים מרכזים במתמטיקה ועוד. משרד החינוך מכיר בקשיים אלו ותלמידים אלו צריכים לעבור אבחון וישיבה פדגוגית בית ספרית ובה ניתן להעניק להם התאמות מתאימות ללמידתם. כך או כך, תלמידים אלו במהלך הלמידה בבית הספר - במידה ואינם מאובחנים ומטופלים כראוי, עלולים לצבור תסכולים רבים; הם אינם יודעים להסביר לעצמם מדוע הם שונים מהאחרים? מדוע הם אינם מצליחים בלימודים? וישנה פגיעה בדימוי העצמי שלהם. משם הדרך שלהם להפרעות התנהגות בכיתה היא קצרה ביותר. מה יעזור להם להצליח בלמידה? ראשית קיומם של חוקים / כללים ברורים, רצוי שיהיו מעט חוקים אך חוקים אלו יהיו ברורים מאוד ואותם יאכפו בעקביות. במידה והחוק לא יאכף בעקביות הנזק שלו גדול מהתועלת שבו. שנית - תלמידים אלו לא מסתדרים עם הפתעות בלמידה. בראש שלהם יש הפתעות תמיד. הם זקוקים שלפחות הסביבה החיצונית שהם נמצאים בה תתנהל בשקט תוך שמירה על שיגרה קבועה ומובנת. שלישית - חשוב עם כלל התלמידים ועם אלו בפרט, לטפח יחסי אמון עמוקים. כדי שניתן יהיה להיות פנוי ללמידה, התלמיד צריך להרגיש תחילה אהוב, נחוץ ויכול. לרוב לתלמידים אלו אין את התחושה הזו, מהר מאוד מתחילים להעיר להם בקולניות והרצף של התנסויות שלהם בבניית אמון חיובי נפגם. ואז נוצרים אצלם עצמי חלש, חסר גיבוש הנוטה להתפרק. לכן שמירת הקשר עם תלמידים אלו כנוכחות מוקרנת, המדגישה שלא משנה מה יקרה ... משתנה לטובה כאשר מבחינים בה. כאשר שופכים אור על המעשה הטוב במקום על המעשה הרע. בניגוד לנטייה הטבעית להעיר על כל דבר שאינו טוב, נעשה מאמץ רב לראות ולהאיר על ההתנהגויות הטובות. לסיכום, להתמודד עם תלמידים בעלי קשיי למידה הוא אתגר רציני ורב, לכל הבאים איתם במגע ואף להם עצמם. כל שעת למידה בבית הספר עלולה להיות מכשול ועשויה להיות מקפצה, וכל מפגש בין השניים הוא הזמנות לחדש את הקשר. המציאות ודאי תכיל את גם וגם, אך תפיסת העולם כי בכל דבר רע קיים גם ניצוץ הטוב תמשיך לחפש אותו ולשאת את הפרי לאורך כל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מורים - לימודי גיאוגרפיה בכתה ד בחינוך ולדורף אנו מתחילים בלימודי הגיאוגרפיה באופן לא רישמי כבר בגן ובכתה א. ילדי הגן והכתה יוצאים אחת לשבוע לטיול שבועי דרכו הם חווים את המרחב הטבעי בסביבה. הילדים מתבוננים בהתחלפות העונות, בתנועת השמש, בגדילת הצמחים, בסוגי האבנים, ואם יש קרוב לביהס ים או מקור מים הם משתעשעים ולומדים גם עליהם. בכתה ד מופיעה לראשונה תקופה רשמית בה לומדים גייאוגרפיה / מולדת. התקופה עוסקת במרחב הקרוב אל הילד. לדוגמא, במידה והילד גר וחי ואיזור השפלה אז הלימוד יכלול את איזור ביתו, הרחוב שלו, הישוב בו הוא גר, בית הספר, סביבת בית הספר והעיר בה ביהס נמצא, איזור השפלה ואיזור הרי ירושלים הגובלים באיזור השפלה. הלימוד יכלול גם שרטוט מפות ולימוד הבנת מפה באטלס. שטיינר, אבי חינוך ולדורף, הדגיש את החשיבות של לימוד גיאוגרפיה ואמר שכדי שהילד יתגשם היטב בגופו ובעולם הזה עליו להתבונן, לחוש ולהכיר היטב את סביבתו הפיזית. בגיל 11, כתה ד, עבר בדרך כלל הילד את הרוביקון (כשהיה בכתה ג'), הוא עבר את המשבר מהילדות המוקדמת אל אמצע - לב הילדות וכעת בשל הילד להתבונן ולהתחבר לעולם סביבו, זה הקרוב אליו פיזית. הכרות זו מעניקה לילד ביטחון בעולם ובמה שגופו, נפשו ורוחו עושים בעולם. יש לצאת לטבע ולערוך תצפיות ולעבוד בידיים עם החומרים שסביב - חול, אבנים, מים וצמחיה. לעסוק באמנות של ציור הטבע וללמוד כיצד מציירים מפה - לתמוך בילד במעבר שלו בציור ממפה הדומה לציור ילדותי למפה המצוירת ממבט על גבוה. היכולת להתבונן על הדברים ממבט על היא מיומנות גבוהה יותר וחשובה להתפתחות החשיבה האנושית - אני מצליח בין גיל 11 ל 13 לראות את העולם ... הציפור, מלמעלה, לתפוש את המרחב מנקודת מבט שאינה בתוכי אלא מחוצה לי. כך לאט, לקראת גיל ההתבגרות תעבור מחשבת הילד את המטמורפוזה מהתבוננות מתוך נקודת מבט אישית פנימית שלו להתבוננות מתוך נקודות מבט מרובות שלא דווקא הוא מזדהה עימן. הנה דוגמא לשיעור פתיחה ללימוד הגיאוגרפיה: מהלך התקופה: שיעור 1 סיפור כיווני רוחות. ארבע מלחים נפגשים בנמל כדי לצאת ולשוט יחד באותה ספינה. לאחר שהם עולים לספינה הם נפגשים בערב לאחר השקיעה ומספרים על עצמם והמקומות שמהם הם הגיעו. צפון - מלח 1 עם עיניים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... לימדו אותנו איך חיים יחד כזוג חלק גדול מהזוגות חווים אכזבות ותסכולים בגלל הפער בין ההבטחה הטמונה באהבה הגדולה, לבין הקושי לנהל את התקשורת באופן איכותי ומצמיח. זוגות רבים אינם לוקחים בחשבון את הצד השני, כאשר בני הזוג אינם פנויים לראות מה הבן זוג צריך, מה חשוב ומה הוא מרגיש אזי מופיעים כעסים, תלונות ביקורת ורצון לקחת מרחק איך ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... + חלומות. מה יוצר אותם? כיצד לזכור אותם? ומה ללמוד מהם? חלק 1 שינה + חלומות. מה יוצר אותם? כיצד לזכור אותם? וכיצד יש ללמוד מהם על עצמנו? במאמר הזה נדבר על שינה, חלומות, זיכרון החלומות, פירוש חלומות, ועל אנלוגיה של כל עניין השינה והחלומות לחיי השגרה שלנו העבודה וכולי. כאשר אנחנו ישנים המוח שלנו ממשיך לעבוד. וכידוע המוח שלנו חושב כל הזמן ... פחות עמוקה ועל ידי זה ניתן לזכור את החלומות ולשמור על רמת עירנות מסוימת גם תוך כדי השינה. אך מהי משמעות החלומות? מהם אומרים על האדם? מה ניתן ללמוד מהם? לשם כך כמובן צריך להבין מה גורם לנו לחלום חלומות מסוימים וממילא נבין מה ניתן ללמוד מהחלומות שלנו ככל שנזכור אותם יותר. ומה בעצם יוצר את החלומות? כידוע לתודעה של האדם יש רבדים שונים, של מודע ושל תת מודע. בשעת השינה הרובד של המודע נמוך יותר (אדם מודע לעצמו פחות אך עדיין מודע לעצמו, כגון הוא לא ... לכך לב מאחר שזה מודחק ולא מחודד. ולכן הדברים האלו פשוט באים לידי ביטוי בשעת השינה. שינה + חלומות. מה יוצר אותם ? כיצד לזכור אותם ? וכיצד יש ללמוד מהם על עצמנו ? חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מרכבה, ארבעה נכנסו לפרדס, לימוד קבלה, מעשה בראשית - מה מהות העניין? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: מעשה מרכבה, ארבעה נכנסו לפרדס, לימוד קבלה, מעשה בראשית - מה מהות העניין?. הפעם אני רוצה לבאר את הסיפור, ארבעה נכנסו לפרדס. ישנו סיפור על ארבעה שנכנסו לפרדס תכף נסביר מה זה אומר: אחד נכנס בשלום, השני נכנס וקיצץ בנטיעות, השלישי השתגע, והרביעי מת. וזה משל ונמשל, ומה המהות? מה זה נקרא פרדס, מה זה מעשה מרכבה? הם ניסו להבין בעצם את רכיבת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ההבדל בין לימוד ממאמן אישי לבין לימוד מספרים ומה טוב יותר? לימוד ממאמן אישי ולימוד מספר מה טוב יותר? האם קריאת ספר של המאמן עצמו טובה כמו אימון אישי מהמאמן עצמו פנים אל פנים? האם יתכן כי קריאת ספר תהיה טובה יותר מאשר אימון? התשובה על כך היא כי הכל תלוי במי הוא המאמן האישי ומהו הספר כדלהלן. האפקטיביות של אימון אישי נובעת כמובן לא מהמאמן ולא מהספר אלא מעד כמה אתה מצליח להפנים למודעות שלך דפוסי חשיבה נכונים. ההצלחה שלך לא נובעת מההפנמה שלך את מה שכתוב בספר ו/או את מה שאתה לומד מהמאמן, כי מאוד יתכן כי גם הספר / המאמן אינם מושלמים. ההצלחה שלך נובעת מעד כמה אתה כאדם מצליח להפנים את הדברים הנכונים שאותם אתה מצליח ללמוד ולקלוט מהמאמן או מהספר. מכאן אנחנו בעצם מבינים שההתקדמות האישית שלך היא תוצאה של 2 דברים בלבד, 1 - עד כמה הפנמת והצלחת ליישם את מה שלמדת, 2 - עד כמה מה שלמדת היה נכון, מדויק וקרוב לאמת (כי אף אחד אינו מושלם, לא הספר ולא המאמן). מכאן ניתן להבין מה טוב יותר ספר או מאמן. אם הספר שאותו אתה קורא מדויק ונכון יותר מאשר מה שמאמן מלמד אותך אז מאוד יכול להיות שהספר אפקטיבי יותר עבורך, כי העצות שלו יותר נכונות. לעומת זאת אם ברצונך לעשות השוואה בין קריאת ספר לבין לימוד אישי ממי שכתב את הספר, כמעט תמיד לימוד מהמאמן עצמו פנים אל פנים יהיה טוב יותר מאשר קריאת הספר שלו בלבד. ולמה? כי באימון אישי פנים אל פנים אתה חווה טוב יותר את מה שאתה קורא. באימון אישי חמשת החושים שלך קולטים טוב יותר בד"כ את מה שאתה לומד. ולכן בד"כ לימוד מהמאמן עצמו שכתב את הספר יהיה טוב יותר מאשר קריאת הספר עצמו. אך לעומת זאת קריאת ספר באיכות גבוהה, לעיתים היא טובה יותר מאשר לימוד ממאמן אישי שרמת הידע שהוא מעביר לך היא פחות טובה. ובאילו מקרים לימוד ממאמן אישי יכול להיות אותו הדבר או פחות טוב מאשר קריאת הספר שהוא עצמו כתב? זה יכול להיות כמובן רק ברמה שבה אתה טוב יותר מהמאמן ומהספר כאחד. במקרה כזה אם אתה קורא את הספר (מסיבות שונות) אתה מפרש את הרעיונות של הספר בצורה עמוקה יותר ... הוא רק בהבנה לעומק של דפוסי ההתנהגות הנכונים. לכן אם הגעת למצב שבו אתה מבין את הרעיונות שבספר טוב יותר מאשר מי שכתב אותם, במקרה כזה אתה לא צריך ספר או מאמן אלא כמובן אתה כן צריך ספר / מאמן אישי שטובים יותר ממך. יתרון נוסף שיש ללימוד ממאמן אישי על פני קריאת הספר שלו בלבד, הוא כי בד"כ למאמן אישי יש את היכולת לעשות "התאמה" של כל מה שקראת למקרה הספציפי שלך. כשאתה קורא מאמר גם אם הוא מתאים לך כי הוא כתוב בצורה מופשטת וכללית שמתאימה לכל מצב, בכל זאת אתה לא תמיד מצליח ... ליישם את מה שאתה יודע בחיים האישיים שלך ברמה המעשית. לסיכום, האפקטיביות של האימון נגזרת מעד כמה המידע שאתה מקבל דרך הספר / מאמן איכותי ומעד כמה אתה מצליח להפנים וליישם אותו. לכן לעיתים קריאת ספר טוב תהיה אפקטיבית יותר מאשר לימוד ממאמן אישי שהמידע שהוא מעביר לך איכותי פחות מאשר מה שאתה קורא בספר (וגם זה ניתן לבדיקה בצורות שונות). אך כמעט תמיד לימוד ממאמן אישי תהיה טובה יותר מאשר קריאת הספר שלו בלבד. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... + ערבים עליך ישראל! מורשת ישראל, המורשת היהודית - מה השקר? ומה ללמוד מכך? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: חרדים + ערבים עליך ישראל! מורשת ישראל, המורשת היהודית - מה השקר? ומה ללמוד מכך?. שלום לכולם, הפעם אני רוצה לדבר על השכל, ועל המוסר השכל שיש עכשיו בימינו, החרדים, שחיים בחרדה, חרדים ללכת לעבוד, ורוצים ממס הכנסה כסף וכו'. ויש את הבעיה הנוספת של הערבים, הערבים רוצים עוד, ולא רוצים לתת להם. ואני לא יגיד הפעם מה אני חושב, שניהם צודקים או שניהם טועים, מה שמעניין פה זה המוסר השכל, זה השכל, כשאני אומר זאת אני מתכוון גם ... כסף שתממן אותם, היא רק מכך שיש לחילונים חרדה מהחרדים, יש סיפור: החזון איש, ובן גוריון נפגשו, היו צריכים להגיע לאיזה הסדר ביניהם, אמר החזון איש, אנחנו יש לנו עגלה מלאה, עמוסה, לכם יש עגלה ריקה, אנחנו צריכים לעבור קודם, אנחנו כבר 3000 שנה לומדים תורה, אנחנו מלאים, אתם ציונים רק מתחילים להקים את המדינה וכו'. ושם התחיל כל הבלגאן, בן גוריון בעצם נכנע לשקר שהחזון איש שיקר אותו. ואם בן גוריון היה חכם, היה מבין שלא דווקא העגלה העמוסה צריכה לעבור קודם ולא הריקה, נכון שהעגלה של החרדים עמוסה, אבל הוא היה מבין שהעגלה עמוסה זבל, זבל מסריח שעדיף שתדרדר לתהום ותעלם, עמוסה בגמרא, במורשת היהודית, ... בתפישה החרדית, לא כבני אדם, כבני אדם הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, אם החילונים היו רואים את התפישה החרדית כגרורות של סרטן, כמו שבסרטן האם שייך להגיד אל תחסל אותי לגמרי, בו תשאיר כמה גרורות. מה הדתיים אומרים, אנחנו צריכים להשאיר כמה לומדי תורה שימשיכו לקיים את מורשת העם היהודי. אדרבא, אם יש אפשרות לחסל את מחלת הסרטן לגמרי, למה לא לחסל. למה אתה צריך לתת מזון לסרטן? אתה רוצה לתת לו כסף? תן לו כסף לחינוך, שיום אחד יצא ממחלת נפש של האמונה ויבין שאפשר לחיות חיים נורמאלים. ברגע שהמנהיגים של העם מקשיבים לדתיים וחושבים שבאמת צריך לשמר את מורשת העם היהודי זו הסיבה שבגללה החרדים מתעלקים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... האיזון הרצוי כדי לגרום לילד להצליח בלימודים? כידוע, בחיים הדבר האידיאלי ביותר הוא להגיע לאיזון הראוי בין התכונות השונות שלך כאדם. הצלחה של תלמיד בלימודים וגם חינוך ילדים מוצלח גם הוא נובע מנקודת איזון כפי שיתבאר להלן. אף אחד מאיתנו לא היה מסרב שהילד שלו יהיה הטוב ביותר והמוצלח ביותר בבית הספר בלימודים ובחיים בכלל. אם ברצוננו שהילד שלנו ישתייך לילדים המצליחים יותר עלינו לנסות למצוא את המכנה המשותף שבין כל הילדים שמצליחים בלימודים ולאחר מכן לראות כיצד ניתן להעלות את הילד שלנו על אותו גל של הצלחה. כשמחפשים את המכנה המשותף הזה שבין הילדים המוצלחים יותר שבמערכת החינוך, מגלים דברים מאוד מעניינים. כולנו מסכימים שעל פי ההיגיון ככל שסביבת הלימוד של הילד תהיה טובה יותר ואידיאלית יותר להצלחה כך הוא יצליח יותר. אך מהי אותה סביבה אידיאלית? התפיסה הרווחת היא כי סביבה אידיאלית להצלחה בלימודים יכולה לבוא לידי ביטוי בשילוב של דברים שונים כגון האפשרות ההורים והסביבה של הילד להקצות לו משאבים כדי ללמוד וגם הכישורים האישיים והשכליים של הילד. אם יש להורים של הילד די כסף כדי להשקיע בלימודים ובילד שלהם, הם יכולים לשלם עבורו למורים פרטיים כדי לקבל שיעורי עזר והעשרה, הם יכולים לשלוח את הילד לחוגים וסדנאות שונות, הם יכולים להקצות בבית שלהם לילד חדר משלו שבו תהיה לו את הפרטיות שלו והשקט שלו, הם יכולים לתגמל את הילד בהמון צורות על הצלחות שלו בלימודים, בקיצור הם יכולים להעניק לו את הסביבה האידיאלית להצליח בלימודים. גם מנת המשכל ורמת הIQ של הילד כמובן אמורה ליצור עבור הילד את האפשרות להצליח בלימודים בלי להתאמץ, הכל יכול לבוא לו בקלות ואז כמובן שהוא אמור יהיה להצליח בכל המקצועות ובכל תחומי הלימוד, כי אם יש לו כ"כ הרבה שכל למה שהוא לא יצליח. זו בעיקר הדעה הרווחת שעל פיה מנת המשכל והכישורים של הילד + הסביבה המשקיעה בהצלחה ובהישגיות שלו היא זו שגורמת לילד להצליח משום היותה סביבה אידיאלית להצלחה. אך המציאות היא די שונה, מתברר שישנם יותר מידי ילדים במערכת החינוך שבוחרים שלא ללמוד ושלא להצליח, למרות שהם מגיעים ממשפחות עם המון משאבים פיננסיים להשקיע בלימודים של הילדים ולמרות שיש לאותם ילדים תפיסה מאוד מהירה ולמרות שרמת המשכל שלהם גבוה יותר מן הממוצע. במערכת החינוך יש המון ילדים מוכשרים שלא עושים עם הכישרון של עצמם כלום כדי להצליח, אדרבה הם לוקחים את המשאבים של ... שהמשפחות שלהם די טובות ולמרות שעל פניו יש להם את כל התנאים כדי להצליח. אם כן כי התפיסה הרווחת לגבי מהי הסביבה האידיאלית עבור ילד כדי להצליח בלימודים נמצא אם כן שהיא מוטעית. אז מהי הסביבה האידיאלית להצלחה עבור ילד בלימודים? מהו המכנה המשותף של ילדים שמצליחים בלימודים? ראשית יש להבהיר נקודה מאוד חשובה. כפי שאצלנו המבוגרים ההצלחה שלנו נמדדת ביחס לפוטנציאל שלנו בלבד ולא ביחס לדשא של השכן שלנו, כך גם הצלחה ראויה של הילד שלנו משמעותה שהוא ישיג את המירב והמיטב שהוא יכול להשיג ... להשיג בכל המבחנים 100 אז 90 זה ציון גרוע. אבל אם הוא יכול להשיג רק 75 אז ציון 75 עבורו הוא טוב מאוד. ז"א שכאשר אנחנו באים לבחון הצלחה של ילד בלימודים עלינו לבחון את מידת ההצלחה שלו ביחס לפוטנציאל שלו ולא ביחס לאחרים. וכעת נחזור וננסה להבין מה גורם לתלמיד למצות את הפוטנציאל של עצמו ולהביא אותו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. התשובה על כך היא כי המכנה המשותף בין כל הילדים שמצליחים בלימודים הוא האיזון שיש להם בתפיסה שלהם את עצמם מול הלימודים וההישגים שנדרשים מהם. כפי שכבר התבאר מספר פעמים בצורות שונות כדי שכל אדם באשר הוא יצליח בחייו, עליו להיות עם 2 תכונות מנוגדות ומשלימות כאחד, עם היכולת לשמוח תמיד במה שיש גם אם הכי קשה בעולם ומצד שני גם עם ... ולקבל את עצמך כפי שאתה ומצד שני תמיד לצד החשיבה החיובית תמיד להיות עם ביקורת עצמית כדי להתקדם. אותו הדבר בדיוק בחינוך, ילד צריך שהתפיסה שלו את הלימודים שלו תהיה מאוזנת. מצד אחד הילד חייב להאמין ביכולת שלו לבצע את המשימה שלפניו וביכולת שלו להצליח אבל מצד שני הוא חייב שיהיו לו אתגרים וקשיים להתמודד איתם ורק אז הוא יוכל להצליח. הוא חייב להיות בדיוק בנקודת האמצע, בנקודה שבה הלימודים לא קלים לו מידי כך שהם לא ישעממו אותו ומצד שני שהלימודים לא יהיו לו קשים מידי ברמה כזאת שבה הוא יתייאש מהיכולת שלו להצליח. בכל אחד משני המקרים הנ"ל הילד לא ילמד ולא יעשה גם את מה שהוא כן יכול לעשות, כי תמיד בכל מקרה שילד נושר מהלימודים תמיד מתקיים אחד מהשניים, או שהילד חושב שהלימודים קלים לו מידי ולכן הוא משתעמם ולא משקיע בלימודים כי אין בהם אתגר עבורו, אין בהם יכולת התבטאות אישית כי הם הרי קלים מידי בשבילו, או שהוא חושב שהלימודים קשים מידי ושבכל מקרה הוא יכשל ולכן הוא מרים ידיים לגמרי. בשני המקרים האלו הילד לא ילמד ולא ישקיע בלימודים, ככה שהוא בכל מקרה לא יגיע לפוטנציאל של עצמו. אם הוא יכול היה להיות הילד החכם ביותר בפוטנציאל שלו הוא לא יגיע לזה כי הכל קל לו מידי וגם אם הוא יכול היה להיות בינוני הוא גם לזה לא יגיע אלא יהיה בציון נכשל כי הוא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... תלמד על עצמך מתוך חסרונות שאתה רואה באנשים אחרים? חסרונות. כיצד תזהה את החולשות שלך? מה אומרים עליך החסרונות שאתה רואה באנשים אחרים? עד כמה המציאות היא מראה והשתקפות של עצמך? למה אנשים שונים מפרשים את אותה המציאות בצורות שונות? למה אנשים לא מפרשים דברים שהם רואים בצורה חיובית? ממה נובע הכעס שלך על אנשים שטועים? עד כמה אתה נגוע באותם חסרונות שאתה רואה בזולתך? מה גורם לך לפרש מעשים של אנשים אחרים בצורה כזו או אחרת? כיצד תמצא חסרונות שאתה רואה באחרים גם בעצמך? למה יש חסרונות שאתה רואה באנשים אחרים שלא מפריעים לך בכלל, אך יש כאלו שממש מפריעים לך וגורמים לך לעצבים? באפשרותך ללמוד על חסרונות שלך ועל הדברים שבהם אתה צריך להשתפר מתוך חסרונות שאתה רואה באנשים אחרים ושמכעיסים אותך. כדאי לך ללמוד מחסרונות של אנשים אחרים בעיניך, על החסרונות שלך. השיטה הזו נכונה כמעט תמיד ללא שום הסתייגות. השיטה הזאת הוזכרה בתנ"ך במשל של "כבשת הרש". שם דוד המלך שלח את אחד מאנשיו להסתכן יתר על המידה ולמות בקרב על מנת לקחת את אשתו שבה חשק. כשהנביא בא אליו להוכיחו... סיפר לו הנביא משל על איש עשיר שעשק את כבשת הרש. ואז ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ לימודים והשכלה - ציטוטים / פתגמים מפורסמים על לימודים והשכלה לעתים קרובות לימוד וחקר האמת גורמים לנו להיווכח בבערותנו. (מאדאם דה סבלה) יש רק דבר אחד טוב והוא ידע ורק דבר אחד רע והוא בורות (אפלטון) לא ניתן ללמד סרטן ללכת ישר. (אריסטופאנס) אנו לומדים לא למען החיים אלא בשביל חדר הלימודים. (סנקה) בית הספר הוא המתחרה האמיתי של הכנסייה. (ארנסט רנאן) אנשים שלמדו דברים רבים מאמינים שהם חכמים. אך רובם הגדול לא יהיו אלא בורים וחכמי שווא בלתי נסבלים בחיים. (אפלטון) אי אפשר ללמוד אלא מתוך שעשוע... הסקרנות ותאוות הדעת אינן מתקיימות אלא במי שלבו מלא אושר. הידיעות שמלעיטים בהן את האדם בעל - כרחו מטמטמות את מוחו ומשתקות את תבונתו. כדי שתתעכל הדעת יש לבלוע אותה בשקיקה. (מתוך פשעו של סילבסטר בונאר מאת אנטול פרנס) אין זה אלא כי באמצעות לימודינו אישרנו ואימתנו את בערותנו. (מישל דה מונטן) הרעב הוא ענן הגורם לגשם של ידע ושל כושר ביטוי. השובע הוא ענן אחר הגורם לגשם של בערות ושל גסות. (אפלטון) לימודים שאינם גורמים לתלמידים לרכוש מידות טובות אינם משביעים את רצוני. (גאיוס סאלוסטיוס קריספוס) פרופסורים נוצרו בעבור בני אדם שלא יבינו דבר בעצמם. (פול לאוטו) קפיצה אל: ניווט, חיפוש גאונות ללא חינוך היא כמו זהב המצוי במכרה. (בנג'מין פרנקלין) רק הנבער מדעת בז להשכלה. (פובליליוס סירוס) הייתי מלמד ילדים מוזיקה, פיזיקה ופילוסופיה, אבל הדבר החשוב ביותר זה מוזיקה, מפני שבתבניות המוזיקה טמונות המפתחות לכל סוגי הלמידה. (אפלטון) אין חוכמת הלימוד כחוכמת המעשה. (אנונימי) ללמוד משמעו להתמצא. (מלקולם דה שאזאל) לימודים הם שם כולל לאירוע או תהליך ההפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. לא זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו. (מרקוס טוליוס קיקרו) בני אדם, שכמעט מיוחדים בזה שיש להם את היכולת ללמוד מניסיון של אחרים, יוצאי דופן גם בחוסר הרצון הבולט שלהם לעשות כך. (דאגלס אדאמס) צורת הלמידה הבסיסית היא סיוע למישהו שבאמת יודע מה הוא עושה. (כריסטופר אלכסנדר) ללמוד מתמטיקה מספר לימוד או לומדה זה כמו ללמוד שפה מקריאת ספרי תחביר ושינון אוצר מלים! (ג'ויס קורטק פטרול) טוב יותר ללמוד את האנשים מאשר את הספרים. (פרנסואה דה לה רושפוקו) השפה היחידה להבנת דברים מסוימים היא חוויה ישירה. יש חוויות שפשוט לא ניתן לתרגם. חייבים לגעת בשביל לדעת. (טום בראון) חווית למידה היא מאחד הדברים האלה שאומרים, 'אתה יודע מה עשית כרגע? אל תעשה את זה. ' (דאגלס אדאמס) ואראה כי דעת, מאום לא נוכל! (גתה, פאוסט) רק כשסיימתי את חוק לימודי במערכת החינוך ויצאתי אל החיים, התחלתי להתעניין בלימודים. הבנתי שכאשר אני שוקד על תחום שבו יש לי עניין, בקצב המתאים לי ובדרך המועדפת עלי, אני מצליח להקנות לעצמי ידע וטכניקה בדרך היעילה ביותר. (הרוקי מורקמי) הרביתי, הה, שקוד על פילוסופיה על משפטנות ותורת רפואה, וגם, חבל! על תיאולוגיה, שקוד ולמוד בנפש צמאה. והריני עומד, אוויל מסכן, וחכם אני כמלפני כן;שם לי מגיסטר, אף דוקטור לי שם, וזה שנים עשר אשר סחור סחורולמעלה ולמטה, פנים ואחור, אמשוך תלמידי, רמייה אוליכם - סמוראי שאל פעם את הזן מאסטר האקווין לאן הוא ילך אחרי שימות. האקווין ענה 'איך אני אמור לדעת? ' 'איך אתה יודע? אתה זן מאסטר! ' קרא הסמוראי. 'כן, אבל לא אחד מת', השיב האקווין. (מונדו זני כישרונות טבעיים כמוהם כצמחים פראיים: הם זקוקים לגיזום על ידי לימודים). במקורות יהודיים הלימוד הוא עינוי לעצלן. (מישל דה מונטן) הלימוד קיים לא על מנת להאיר נפש שאין בה אור כלל. (מישל דה מונטן) בשער זה לא יכנסו בורים בגיאומטריה (נרשם מעל שערי האקדמיה של אפלטון) הבערות היא השורש והגזע של הרשע (אפלטון) דעת מתוך כפייה, אין לה קיום בנשמה. לא מתוך כפייה ילמד הנער אלא מתוך משחק. (אפלטון) אני יכול ללמוד, אני יכול להראות ללמדן הגדול שבגדולים שעדיין אינו יכול ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של אלוהים - חכמי התלמוד סברו שלאלוהים יש גוף ותכונות אנושיות. גופו של אלוהים מצינו בברכות ו ע"א: "א"ר אבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין? שנאמר 'נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו' וכו' ובזרוע עוזו אלו תפילין וכו' הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' וכו' בשאר בתי מאי? 'כי מי גוי גדול' ... כי יש לאלוהים גוף, זרוע, ראש, פנים, כעס ורצון לא רק אפיקורס יקראוהו אלא גם משוגע. כאילו מקדמת דנא מקובל עלינו וידוע כי הקב"ה לא ישיגוהו משיגי הגוף כלל וכך גם החזיקו, למדו ולימדו חכמינו ז"ל מאז ומעולם. האמנם כך? ניתי ספר וניחזי. מגמרות רבות ומדרשי אגדה ואף מפסוקי התורה עצמם ומדברי הנביאים משתמע במפורש כי לאלוהים יש גוף, ראש וזרוע (שעליהם גם מניח הקב"ה תפילין) ויש לו אצבעות, כף יד, פנים ואחור ("והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו" שמות לג' כג') ויש לו רגל ("הארץ הדום ... מינים, שאותם מנה הרמב"ם, לכולם יש מקרא מפורש חוץ מהגשמת האלוהים! ולא מצא הרמב"ם לעצמו לא מקרא ולא תנא דמסייע בעניין זה ולא רק שאינו מפורש בתורה ואינו שנוי בנביאים ולא משולש בתלמוד אלא שהכתובים מורים בדיוק ההפך וכמו שהעיר הראב"ד. הגמרא בעבודה זרה מג ע"א: " 'לא תעשון אתי' (שמות כ יט) לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום, אמר אביי לא אסרה תורה אלא בדמות ארבע פנים] שור אדם אריה ונשר [וכו' כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם [ונלמד זה מהדרש] 'לא תעשון אתי לא תעשון אותי וכו' לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון" הנה כך לדעת הגמרא יש דמויות גשמיות של המשמשים לקב"ה ואף לאלהים עצמו יש צורה. ומה היא צורתו? צורת אדם (ואולי קבעו כך ... לאל ולמלאכים נתנו הראשונים גשמיות. הרמבן אף מגשים את הגיהנום ואת גן העדן. וכך כתב בספר תורת האדם שער הגמול אות קכא: "ואלו הן קצת המקומות שספרו בהן ענין הגיהנם וצערו ועונשו בתלמוד ובמדרשים ומדדו את תבניתו. ודברים הללו וכיוצא בהן אין לתלות אותן במשל וחידה שהרי הזכירו מקומו ומדדו ארכו ורוחבו". ובאות קכג כתב: "גן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ... המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ, ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביב הברק ולא נמלט מהם איש וכו' וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק ... שהוא אומר נצחו טליא וכו' ובלשון ארמי היה [כלומר הקול ששמע כהן גדול היה בלשון ארמית משמע שהמלאכים לא רק מבינים אלא אפילו מדברים ארמית] [ותירצו] גבריאל הווה דאמר מר בא גבריאל ולימדו שבעים לשון" ומכאן ברור שלא כדעת הראש שסובר שהמלאכים מבינים ארמית אלא שמגונה היא, ההפך הוא הנכון: אין הארמית מגונה (שהרי מדברים בה בקודש הקודשים) אלא שגבריאל הוא המלאך היחיד המבין ארמית משום שלמד שבעים שפות. כך או כך, חלפו עברו עוד 1500 שנים של הגות תורנית מעמיקה ובא המשנה ברורה וכך פסק באורח חיים קא ד: "יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה חוץ מלשון ארמי ולפי זה אם מתפלל בביתו אין יכול לומר שום יקום פורקן". אכן, היטיב המשנה ברורה לפסוק. גבריאל אולי טרוד הוא ומכל שאר המלאכים מי יבין "יקום ... ולתבונה היוצרת, כל אלה כוחות פנימיים (בטבע ובאדם) ולא יישויות חיצוניות. אלו דברי הרמב"ם נפלאים ומתקבלים על לב כל אדם חושב. אך אם כך, איך יסביר הרמב"ם את הכתובים המפורשים בתלמוד כגון שאין המלאך מבין בלשון ארמי, או ענייני בית הכסא? האם כאשר הרמב"ם התבטא: "יחשבו שהם מחכמי ישראל" התכוון על חלק מחז"ל ועל הרמב"ן? ואף על התוס' שאמרו במסכת נידה טז ע"ב: "מלאך הממונה על ההריון - אבל על הלידה אין שום מלאך ממונה כדאמר בריש תענית] ב' ע"א [שלושה מפתחות בידו של הקב"ה של חיה ושל גשמים ושל ... בדרך סלולה כלל אלא יצא נגד דעתם של רבים וטובים מחכמי היהדות. מלחמת הרמב"ם בהגשמת האל לא קלה היתה כי המקרא והכתובים מלאים ביטויי גשמיות של האל ומשרתיו ונראה ברור כי הכותבים והלומדים אכן האמינו בגשמיותם של אלה. הרמב"ם עצמו מודה כי כדי לעמוד בפרץ אף סירס את הכתוב למען התבונה. ואל תחשוב, התלמיד מבקש הדעת, כי נצחונה של שיטת הרמב"ם קלה היתה או מיידית. שנים רבות אחרי פטירתו עוד נאבקו בדעותיו רבני אשכנז, ספריו הוחרמו ונשרפו ותפיסתו את האל כמי שאין לו גשמיות בכלל נדחתה בזעם. תפיסותיו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... בין הצלחה בלימודים וקשב וריכוז שאלתם את עצמכם פעם מה משותף לאלברט איינשטיין, תומס אדיסון וגלילאו גליליי? שלושתם ועוד רבים אחרים הציגו תסמינים של הפרעות קשב וריכוז. יחד עם זאת ההצלחה לא נסתרה מעיניהם והם היו לפורצי דרך בתחומם. תהיתם פעם מדוע? הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית - התנהגותית והיא השכיחה ביותר אצל ילדים בעידן הנוכחי. ... שליחה לאבחון יש לוודא כי: הילד ישן טוב התזונה בריאה ומאוזנת - לדוגמא, עודף סוכר מעורר ילדים כידוע. הילד רואה טוב ואם יש לקות ראייה אז היא מטופלת כראוי. הילד שומע טוב. הילד קיבל הרגלי למידה נכונים ויעילים - חשוב מאוד. והכי חשוב הילד נמצא במצב רגשי טוב. מצב רגשי בו אין לו הסחות דעת כלל. ילד שאינו פנוי רגשית לא יוכל לבצע את תהליך הלמידה כראוי. ככל שהפגיעה הרגשית תהייה גדולה יותר וכואבת יותר כך תהליך הלמידה יפגע יותר. יחס הפוך. ילדים הם עם כל כך רגיש שאפילו וויכוח קטנטן בין ההורים יכול להוציא אותם מריכוז לגמרי. ילד שאינו פנוי רגשית אינו פנוי ללמידה כמה פעמים מצאתם את עצמכם משתעממים ממשהו, כי הוא פשוט לא עניין אתכם? וכמה פעמים מצאתם את עצמכם מעוניינים במשהו וחוקרים, קוראים ולומדים אודותיו למרות שהוא לא מעניין אף אחד אחר חוץ מ... אתכם? לפני מספר שנים למדתי לפסיכומטרי, למדריך שלי קראו רועי. היה ניכר כי רועי סובל מהפרעות קשה וריכוז חמורות ביותר. רועי גם היה מאובחן ואף שיתף אותנו בכך. יחד עם זאת רועי הוציא 780 בפסיכומטרי. אז בואו נחזור לאיינשטיין, מה בעצם עמד מאחורי ההצלחה שלו? איינשטיין האמין בעצמו, הוריו בנו לו מצפן כבר בגיל 5 ועוררו אצלו את המוטיבציה ללמידה. הם נתנו לו את הכלים במסגרת השאיפות שלו ותחומי התעניינות בהם שאף להצליח. חרף כל הקשיים וכל המכשולים שעמדו בדרכו הוא המשיך לחתור לעבר המטרה שלו כי כך לימדו אותו. מה לגבי השאר? גלילאו גליליי, תומס אדיסון, המדריך שלי מהפסיכומטרי ועוד רבים? כולם קיבלו את אותו חינוך. כולם למדו כי אם הם רוצים להשיג משהו הם ישיגו אותו. הם האמינו בעצמם ואף על פי שנכשלו לא מעט בדרך הם המשיכו לדבוק במטרתם ולהתקדם קדימה עד אשר השיגו אותה. עם או בלי הפרעה ולקות כזו או אחרת הם היו חדורי מוטיבציה. המוטיבציה הזאת הגיעה מהבית, מהחינוך אותו הם קיבלו ומכך שבתא המשפחתי שלהם האמינו בהם ללא חת. אז כעת ניתן לומר כי אין קשר חד חד ערכי בין הפרעת קשב וריכוז לבין הצלחה מעשית בלימודים. יחד עם זאת ניתן גם לומר כי יש קשר בין מוטיבציה, חינוך ואמונה לבין הצלחה מעשית בלימודים. אבל זה כבר למאמר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... + חלומות. מה יוצר אותם? כיצד לזכור אותם? ומה ללמוד מהם? חלק 2 שינה + חלומות. מה יוצר אותם ? כיצד לזכור אותם ? וכיצד יש ללמוד מהם על עצמנו ? חלק 1. ונקודה מעניינת למחשבה. ישנם חלומות שכאשר אדם חולם אותם הם נראים לו מציאותיים לגמרי, ברמת התחושות של הגוף ומבחינת החוויה של האדם אין הבדל בין המציאות לחלום (לדוגמא: בשלילי זיעה קרה או תחושת אושר בחיובי). וההסבר לכך הוא כי עיקר המציאות שלנו נוצרת ברמת המחשבה והתפיסה ... שהוא חוסך אותו והרי אדם כזה פועל נגד המטרה שלו. נמצא אם כן כי ככל שאדם עוסק בעשייה היום יומית מתוך מודעות אישית כי הדברים האלו אמורים לקרב אותו לתכלית, כך העשייה שלו נהיית חיובית יותר. בחינוך ילדים כאשר ילד לומד משהו, אומרים לו תחזור על התרגיל הזה כ"כ הרבה פעמים עד כדי כך שגם אם יעירו אותך באמצע השינה אתה עדיין תדע את התשובה הנכונה. אותו הדבר כמובן הוא כאן. ככל שאדם מתרגל יותר במצבים שבהם הוא עירני את המטרה של התכלית של החיים שלו, כך גם תוך כדי עשייה הוא לא שוכח את התכלית ואז כיף לו יותר במשך ... שלם איתו גם כאשר הוא בטוח שהכל טוב לו כאשר הוא "נהנה" לדעתו, בדיוק כמו שאצל אותו הילד אנחנו יודעים בוודאות כי החלום המפחיד הוא אינדיקציה על כך שמשהו מציק לו כאשר הוא בטוח שטוב לו במשך היום. ומכאן כמובן שצריך ללמוד מוסר השכל גדול ולהסתכל על הדברים בעין אמיתית, כי כשם שהחלומות הם אינדיקציה על מה שמודחק אצלנו בתת המודע, כך התגובות שלנו והחוויה שלנו במשך הדברים שאנחנו עושים בשוטף, היא בהכרח אינדיקציה על הדברים שאנחנו מדחיקים כאשר נדמה לנו שטוב לנו. אם אדם לדוגמא לא נהנה כאשר הוא עובד, הרי שגם כאשר הוא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ללמוד טוב יותר מהנסיון של עצמך? כיצד לא לחזור על טעויות פעמיים? חכם לומד מניסיונם של אחרים, הטיפש לעומתו לא לומד גם לא מהנסיון שלו עצמו. מצד אחד חלק גדול מהידע שלנו נרכש באמצעות ניסוי וטעייה, אך מצד שני אדם לא חייב לטעות על בשרו וללמוד רק מהנסיון של עצמו, באפשרותנו ללמוד גם מניסיונם של אחרים. אין חכם כבעל הניסיון והחכם מנצל גם את ניסיונם של אחרים לצורך למידה והסקת מסקנות. ללמוד מנסיון ז"א ללמוד גם מניסיונם של אחרים וגם מהנסיון האישי שלך. ללמוד מהנסיון של עצמך, אומר ללמוד גם מניסיונות חיוביים וגם מניסיונות פחות חיוביים שלך. ללמוד מכל אחד מהם, לראות מה גרם לך להצליח בעבר ולשכפל אותו להווה - וגם להפך, לראות מה גרם לך לטעות ומנע ממך להצליח בעבר ולהימנע ממנו בהווה. ניתן להדגים על הדרך החיובית. עומדת בפניך משימה קשה מאוד לביצוע, ברצונך לכבוש פסגה מאוד גבוה, אתה מתמודד עם קשיים גדולים מאוד. כאן עליך ללמוד מהנסיונות החיוביים של עצמך. שלב 1 - נסה להיזכר במקרים דומים שבהם התמודדת עם בעיות דומות, נסה להיזכר באתגרים דומים שעמדת בהם בהצלחה. במידה ובעיניך הבעיה הנוכחית שלך גדולה יותר מכל בעיה אחרת שעמדת בה, במידה ואינך מוצא שום מקרה דומה שהצלחת בו בעבר, תהיה חכם וקח את הבעיה הגדולה מאוד בעיניך ופרק אותה לבעיות קטנות. נסה לקחת את הבעיה העצומה ולפרק ... הפוך, שאל את עצמך, אילו דברים שעשית בעבר, מנעו ממך להצליח, הקשו עליך להצליח, או אפילו סייעו פחות להצלחה שלך. בדוק מה הם, בדוק אילו מחשבות ואילו דפוסי התנהגות וחשיבה שלך בעבר עכבו את הצלחתך. הזכר בהם, תלמד מהנסיון של עצמך. תמנע מהם ומשכמותם בהווה. שלב 3 - אחרי שהבנת מה גרם לך להצליח בעבר, שחזר את אותו דפוס התנהגות להצלחה גדולה יותר גם בהווה. שלב 4 - רשום לפניך את הדברים והמסקנות שלמדת בשלבים הקודמים, זה בוודאי יסייע לך בדברים הבאים שהחיים יציבו בפניך. וכמובן שהמקום הטוב ביותר לרשום בו את המסקנות, הוא כמובן רוחך. אך עד אשר הפתרונות יהפכו לחלק בלתי נפרד מחייך ומצורת מחשבתך, הפוך את הפתרונות למוחשיים יותר, רשום אותם בפניך, למד אותם - וחזור עליהם גם בעתיד. תופתע לגלות כמה פתרונות יעמדו לרשותך במהלך הזמן. ברגע שתחשוב בצורה נכונה, כמות הדברים שעומדים מולך בדרכך יצטמצמו בצורה מפתיעה ביותר, כמות הדברים שתוכל להשיג תגדל בצורה דרמאטית. תהיה חכם ותלמד מהנסיון של עצמך וגם מנסיונם של אנשים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - ללמוד פמיניזם: מקראה, מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית - חלק 2 פמיניזם - ללמוד פמיניזם: מקראה, מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית - חלק 1. בטי פרידן מגלה מהסטטיסטיקות שגיל הנישואין ירד אל סוף גיל העשרה. הייתה ירידה משמעותית במספר הסטודנטיות לעומת העבר. נשים הלכו לאוניברסיטאות לא כדי לקבל השכלה כמו בימים שהיה להן קשה להתקבל, אלא כדי לצוד בעל ולנשור מהלימודים. בתי ספר תיכוניים נאלצו להכניס לתכנית הלימודים הדרכה לחיי נישואין. חלק מהמתחתנות היו תלמידות תיכון. נשים הולידו מעל ארבע ילדים בממוצע. דבר שקשר אותן לבית לשנים ארוכות. מידותיהן של נשים בבגדים ירדו בכמה וכמה מספרים. מודעות הפרסומת והמוכרים בחנויות הוליכו קו שנשים חייבות להתאים לבגדים ולא להיפך. מיסטיקת חלום עקרת ... קורה לנשים בימינו, אבל ברור לי שמשהו אינו כשורה. רוב לקוחותיי הן נשים ובעייתן אינה מינית". בטי פרידן רואה גם בחיפוש הבעיה המינית הכתבה גברית, כי כך לימדו באוניברסיטה. ומועקת הנשים הלכה והתגברה ולא היו להן מלים לתאר מה עובר עליהן. זו הפכה להיות הבעיה חסרת השם של רבות מנשות אמריקה. "תופעת עקרת הבית הלכודה" הפכה להיות שם מוכר לבעיה חדשה. כשהתחילו להופיע המאמרים הראשונים בעניין בעיתוני המשנה של אמריקה, כי עיתונים כמו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ללמוד מכל דבר - איך ומה ללמוד מכל דבר? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על ללמוד מכל דבר - איך ומה ללמוד מכל דבר?. הפעם אני רוצה לדבר על הנושא איך אפשר ללמוד מכל דבר. איזהו החכם הלומד מכל אדם, ומי שיותר חכם, לומד לא רק מכל אדם, אלא מכל דבר ודבר. מי שרוצה להתקדם בחיים, ומי שרוצה להתפתח, ברמה האישית, ומי שרוצה לחיות יותר טוב ומי שרוצה להפוך להיות יותר חכם, עליו לנסות ללמוד מכל דבר, ומה ז"א לנסות ללמוד מכל דבר? זה מאד פשוט, במשך היום של חיי האדם, הוא רואה ושומע כל מיני דברים, קורים לו כל מיני דברים, ומצד האמת, האדם יכול ללמוד מכל דבר ודבר שקורה לו. מה זאת אומרת? ברגע שהאדם שמע משהו, הוא אמור לשאול את עצמו, מה אני אמור ללמוד מהדבר הזה ששמעתי, אני יכול ללמוד להרגיש שיותר טוב, איזה שכל אני יכול לקבל ממה ששמעתי ששני אנשים מדברים? כי האדם רוצה להרגיש יותר טוב, ועליו להסתכל על השכל שיש בתהליך של מה שהוא רואה, נאמר ציפור שעפה בשמים, או כל תהליך שקורה, כל תהליך יש בו לוגיקה מסוימת וככל שאדם יבין טוב יותר את המציאות, הוא ירגיש יותר טוב, ולשאול את עצמו, מה אני יכול ללמוד מהדבר הזה, בעצם להסתכל על משהו שקרה, ולהיות בתוך התהליך וללמוד ממנו. לבחון איך זה רלוונטי לגבי החיים שלך? לדוגמא עץ שנופל, ללמוד מהתהליך, נאמר כמה עצים נפלו, והפילו אחריהם עוד דברים. נאמר עץ הפיל משהו אחריו, והוא בעצמו נפל, ואם הוא יפול על קיר, הוא יעצר ומה האדם יכול ללמוד מזה על עצמו שאם מופעל כוח מסוים חזק, אז הכוח יתגבר אבל אם הכוח יהיה יציב, הוא יתגבר על הכוח שנפל עליו, והאדם יכול לראות וללמוד איך ההשפעה בחיים שלו, כמו לדוגמא, כוח הרצון ללמוד מהתהליך שראית, ולראות איך זה משפיע בחיים שלך, מה עומד מאחורי, מה מוסר ההשכל שאפשר ללמוד ומה מוסר ההשכל שרלוונטי לגבי החיים שלך, איפה אתה מוצא את עצמך בדבר דומה? וההתמקדות היא איך בסופו של דבר אתה יכול להרגיש יותר טוב. ואם אתה לומד ממישהו להרוויח יותר כסף, אז תרוויח יותר כסף, אבל המטרה היא להרגיש יותר טוב, ומהלימוד איך היתה החשיבה של איך להרוויח יותר כסף, תהיה לימוד באותו אופן איך אפשר להיות יותר מאושר, ליהנות יותר תעבוד יותר קשה כדי להיות מאושר, ולא כסיל של לעבוד יותר קשה כדי להרוויח כסף. אם ראית שהוא עובד יותר קשה להרוויח כסף, עליך להבין שאם תעבוד יותר קשה להבין את עצמך כדי להיות מאושר, לעבוד קשה בכדי להבין את השכל של המציאות, להבין וללמוד מכל דבר. בסופו של דבר שאדם מבין את המציאות, זה מזכיר לו את האהבה האמיתית, וכמה החיים טובים ויפים, וכדי להגיע לזה על האדם ללמוד מכל דבר, ואז הוא לומד את השכל של המציאות והחיים שלו נהפכים לטובים באמת, כי כל דבר נהפך להשתקפות של המציאות שעושה לו חיים טובים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אתה חכם? האם אתה חושב ולומד כמו אדם חכם? חכם. האם אתה חכם? האם דפוסי החשיבה שלך הם של אדם חכם? האם אתה לומד מכל דבר? עד כמה אתה לומד מניסיונם של אחרים? עד כמה אתה לומד מהניסיון של עצמך? עד כמה אתה נמצא במצב של למידה כל הזמן? עד כמה אתה מבין דבר מתוך דבר? עד כמה אתה מצליח ללמוד גם מדברים שלא קשורים אליך ישירות? האם יש לך חשיבה מעשית? עד כמה אתה חכם, כיצד תדע זאת? כיצד חכם מגיב כאשר הוא רואה מישהו שעושה טעות? כיצד טיפש מגיב כאשר הוא עצמו טועה? האם אתה מחכים מכל דבר או רק מדברים ספציפיים? עד כמה יש לך ראש פתוח ללמוד מכל דבר? עד כמה אתה מצליח ללמוד מכל אחד? עד כמה אתה מצליח להוציא רעיונות חיוביים מכל דבר? למה שיטת הלימוד של החכם מקדמת אותו מהר יותר להצלחה? חכם לומד מכל אדם ומכל דבר, הטיפש לעומתו לא לומד גם לא מדברים שקשורים אליו ישירות. חכם לומד מניסיונם של אחרים, הטיפש אינו לומד גם לא מהנסיון שלו עצמו. החכם מבין ולומד דבר מתוך דבר אבל הטיפש לא מבין גם את הדבר שמדברים אליו. אדם חכם נמצא כל הזמן במצב של למידה. אדם חכם לומד ומחכים לגבי עצמו מכל ידע חדש שהוא מקבל, גם ידע שלא נראה קשור ישירות לתחום שלו. החכם מבין את הקשר שבין כל דבר לכל דבר ולכן הוא יכול ללמוד מכל דבר על כל דבר. הטיפש כמובן לא לומד גם לא ממידע שקשור אליו ישירות. לצורך הדוגמא, מנהל מכירות של נעליים שלומד משהו חדש לגבי איך מוכרים צעצועים בצורה טובה יותר. מנהל חכם עם ניהול נכון, ילמד לגבי התחום שלו (נעליים) מהידע שהוא קיבל על מכירות בתחום אחר (צעצועים). החכם יבין לעומק את החשיבה שעומדת מאחורי שיטת המכירות של הצעצועים וידע איך ליישם את התובנות מתחום אחר על התחום שלו. לחכם יש חשיבה מעשית, תמיד הוא בודק כיצד הוא יכול ללמוד לתחום שלו גם מתחומים אחרים. הטיפש לעומתו גם אם הוא יחשף למידע שקשור לתחום העיסוק העיקרי שלו, גם אז אם לא יאכילו אותו בכפית הוא לא ידע להסיק מסקנות לגבי מה שהוא עושה. הטיפש לא יודע להסיק מסקנות ולהבין דבר מתוך דבר, לעומת החכם שיודע להבין דבר מתוך דבר. המנהל החכם בגלל שהוא מצליח לרדת לעומקם של דברים ולהבין לעומק את הרעיון שעומד ... למרות שזו מחלקה אחרת, למרות שהוא אחראי על מכירות והוא קיבל מידע על יצור. הרי קיים קשר בין כל פונקציה בארגון לכל פונקציה אחרת. המנהל החכם מבין כיצד תהליך המכירות קשור ומושפע מתהליך היצור. הרעיון הוא שככל שאתה חכם יותר וככל שהניהול שלך טוב יותר, כך אתה מצליח ללמוד הרבה יותר מדברים רבים יותר ומדברים רחוקים יותר מתחומי העיסוק שלך. ככל שאתה חכם יותר כך יש לך יותר יצירתיות וכך תצליח ללמוד מדברים שעל פני השטח לא קשורים אליך ותדע להשליך מהם גם על דברים שקשורים אליך. הטיפש כמובן הוא ההפך, לא רק שהוא לא מבין דבר מתוך דבר, גם מה שמסבירים לו הוא לא ממש מבין. כאשר אדם חכם יראה מישהו שעושה טעות בחיים, סתם טעות, החכם ינתח בראש שלו מהם דפוסי ההתנהגות שגרמו לאותו אדם לטעות וישליך מהם על עצמו וימנע מהם. כאשר החכם יראה מישהו מצליח בכל תחום, החכם ילמד ויחקור את דפוסי ההתנהגות של ההצלחה של האחר ויאמץ את דפוס ההצלחה אליו, כי החכם לומד מניסיונם של אחרים. הטיפש כמובן לא לומד גם לא מהנסיון של עצמו, הטיפש יחזור על טעויות של עצמו פעמיים ובנוסף הוא לא ידע כיצד לשחזר הצלחות שלו פעם נוספת. החכם לומד מכל דבר, החכם מנסה בכל דבר שהוא רואה בעולם לגלות ולהבין מה עומד מאחוריו, מדוע הוא כך או אחרת, החכם לומד ומבין טוב יותר לעומק את המציאות והדברים שעוברים מול עיניו. לכן החכם יודע להסיק מכל דבר מסקנות מעשיות לגבי עצמו, כי הוא מצליח להתחבר לבסיס העמוק ביותר של כל המציאות שיש לה מכנה משותף אחד. הכללים הבסיסיים של איך להצליח, איך לא להיכשל, מהו טוב, מהו רע, מהי הצלחה, כיצד להצליח וכן כל שאר הדברים האוניברסאליים, הכללים האלו נכונים בכל תחום ובכל דבר בצורה זהה. לכן החכם יכול ומצליח להעשיר את הידע שלו מכל תחום על כל תחום. כי ברגע שהוא רואה מישהו שמצליח בתחומו הוא יודע כיצד ללמוד מכך על תחומו שלו. ברגע שהוא רואה כישלון כל שהוא בדבר כל שהוא הוא יודע ללמוד ולהבין את הבסיס והמכנה המשותף של הכישלון שקרה וכך הוא ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... גיל כדאי ללמד ילדים חשיבה חיובית? שאלה: מאיזה גיל כדאי להתחיל להקנות לילדים דפוסי חשיבה נכונים והרגלי חשיבה חיוביים? האם כדאי לתת לילדים לגדול כמו ילדים רגילים ורק כשהם יתבגרו אז לחשוף אותם לכל עניין החשיבה החיובית או אולי כדאי להקדים כמה שיותר? תשובה: כדאי ללמד ילדים הרגלי חשיבה חיוביים ונכונים כמה שיותר מוקדם מ 3 סיבות פשוטות. סיבה ראשונה היא כי דפוסי חשיבה חיוביים כשמיישמים אותם בצורה נכונה הם יכולים אך ורק להועיל ולהפוך את החיים של כל אדם לטובים יותר. אז בעצם למה לא להפוך את החיים של ... שהוא ילד, בדיוק בגלל זה צריך להקנות לו דפוסי חשיבה נכונים, בגלל שילד מתמודד הרבה יותר עם שאלות של מודעות אישית, מי אני, למה אני כאן, כיצד להתמודד עם ביקורת, כיצד להתמודד עם הערכה עצמית, כיצד להתמודד עם הצורה שבה החברה תופסת אותו, כיצד להתמודד בלימודים, עם תחרותיות, כיצד לקבל את עצמו, כיצד לאהוב את עצמו ועוד. ילד צעיר נתקל בהמון שאלות של זהות עצמית, בגלל שזה בדיוק הגיל שבו הוא מגבש את הזהות שלו כאדם. לכן אדרבה גם ילד צריך לא פחות ממבוגר דפוסי חשיבה חיוביים, כדי להצליח בלימודים, עם סביבתו, הוריו ועם עצמו ועוד. לסיכום כדאי מאוד להתחיל לחנך את הילדים בחשיבה חיובית כמה שיותר מוקדם. זה בדיוק הגיל שבו הילד צריך את זה כמה שיותר בגלל שבדיוק עכשיו הוא מגבש את הזהות שלו כאדם. זה בדיוק השלב שבו הכי קל לאדם לרכוש ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...