תחשבו שאתם עולים על סולם. שלב, שלב. מדרגה, מדרגה. בשלב הראשון, הבסיסי, נבין מה מציק לנו בחיים, מה לא עובד בחיים שלנו.

בשלב השני, בזמן שאנו בורחים משגרת היום יום - ספורט, צלילה, הליכה, מדיטציה וכו', המקום בו אנו נותנים למחשבות דרור ומנקים את עצמנו מהעומס היום יומי, נשאל את השאלה שמציקה לנו. התשובה הראשונה שנקבל תהיה המחשבות, הפחדים, החששות וכו'. זו לא התשובה.

לאחר זמן, תעלה תודעה של תחושה, ידיעה, הרגשה. זה הקול הפנימי, זו הנשמה שמדריכה אתכם. תנו למקום הזה ביטוי, וכך שלב, שלב, שאלה, שאלה, תקבלו את כל התשובות, ותראו איך תאילנד תגיע אליכם יום יום".

חשבתם פעם לעצור ולהתבונן מהצד בחיים שלכם? האם אתם מאושרים? טוב לכם?

מסופקים מהחיים שיצרתם לעצמכם? בריאים? והכי חשוב, אוהבים ואהובים?

כולנו נמצאים בסחרחרת החיים. ילדים, עבודה, כסף, דאגות, פחדים, אשר מטרידים אותנו ביום יום ומשעבדים אותנו למרוץ החיים. כמו שהיינו עבדים במצרים, היום אנחנו עבדים של חיינו.

היום אנחנו עבדים של האתגרים הגשמיים שהחברה מציבה בחיינו. אתגרים שמאיימים על האושר האישי, התא המשפחתי וקיומה של החברה. הכריעה תחת עול השעבוד גורמת לפרט לאבד את ייחודיותו ולהיטמע בחומריות המניעה את החברה.

השעבוד ואמתלות היום מאפשרות התפתחות בציר הרוחבי שהוא המציאות הממשית (כסף, היי טק, חומר), אך לא בציר העומקי שהוא המציאות הרוחנית המניעה את האדם במשמעותה. חוסר איזון בין שני הצירים הללו גורם לאובדן האושר הפנימי ויכולת מיצוי האני.

בואו נעשה הפסקה ונתחיל להתבונן פנימה. היכולת להתבונן פנימה, לעומקם ומהותם של חיינו תגרום לנו להבין שהצרות, הפחדים, הבריאות, הכעס, האהבה, היהירות והחמלה הם שבריר מזערי ממכלול הרגשות שמשקפים את חיי היום יום. רגשות המונעים מאיתנו להקשיב לרחשי הלב והנשמה.

בואו נתבונן פנימה. מה התוצאה שנקבל? הצרות שלנו, הפחדים שלנו, הבריאות שלנו, הם שמשקפים אותנו. האם הלכנו בדרכי הלב והנשמה?

האם אנחנו מקשיבים לקול הפנימי שלנו, ולא לפחדים ולביקורת שמתרוצצות בראש שלנו ללא הפסקה? באמת לקול הפנימי שמנחה אותנו לחזור לעצמנו?

אנחנו משתעבדים לכאב, לחששות, לפחדים ולא מוכנים להרפות מחשש של חוסר ידיעה, ובעצם לא מודעים לכך שהפרנו את הקול הפנימי המנחה אותנו אל האושר שממתין לנו כאור מאותת בקצה מנהרה חשוכה. השחרור מדפוסי התנהגות, חשיבה אנאליטית, ביקורת שיפוטית, סטאטוס ולמעשה כל מה שנכון ולא נכון, לפי צווי החברה וההליכה לפי צו הלב והנשמה, הם התאילנד האמיתית המצויה בתוכנו.

איך נרשה לעצמנו ללכת לדרך האור? נלך לפי צו הלב והנשמה שלנו. שם נצליח, לשם תגיע ההצלחה, שם יהיה השפע שלו חיכיתם כל חייכם. כי זה החוזה שלכם.

בואו נפשט את הערפל, בואו נבאר אותו. תחשבו שאתם עולים על סולם. שלב, שלב. מדרגה, מדרגה. בשלב הראשון, הבסיסי, נבין מה מציק לנו בחיים, מה לא עובד בחיים שלנו. בשלב השני, בזמן שאנו בורחים משגרת היום יום - ספורט, צלילה, הליכה, מדיטציה וכו', המקום בו אנו נותנים למחשבות דרור ומנקים את עצמנו מהעומס היום יומי, נשאל את השאלה שמציקה לנו.

התשובה הראשונה שנקבל תהיה המחשבות, הפחדים, החששות וכו'. זו לא התשובה. לאחר זמן, תעלה תודעה של תחושה, ידיעה, הרגשה. זה הקול הפנימי, זו הנשמה שמדריכה אתכם. תנו למקום הזה ביטוי, וכך שלב, שלב, שאלה, שאלה, תקבלו את כל התשובות, ותראו איך תאילנד תגיע אליכם יום יום.

אני רוצה לחלוק איתכם חוויה.

פגשתי אישה בשנות ה - 50 לחייה, אישה יקרה. רואים כי האישה קשת יום והחיים לא היטיבו עמה. כשהסתכלתי עליה, ראיתי מהצד השני ישות שמלווה אותה. הישות היא אחיה, איש צבא שהיה בצנחנים, שנפטר בגיל 48 לאחר שחי חיים מלאים, מסופקים ומאושרים והקים את משפחתו. האישה היקרה מספרת את הכאב, מספרת שאיבדה את אחיה לפני יותר מעשר שנים, כאילו רק אתמול נפטר.

אחיה ביקש ממני שאוקיר לאחותו תודה על כל מה שעשתה בשבילו, ושאמסור שהוא מאוד אוהב אותה, אך ביקש להשתחרר, למענו ולמען אחותו, מהענישה והשעבוד לצער שאחותו בחרה.

תחשבו, איזו תחושה נפלאה, ללכת עם לפחות 50 קילו צער פחות מעליכם.

תנו ללב להפתח וזכרו, תמיד ללכת עם התחושות. תחושות טובות אומרות שאנחנו בכיוון הנכון. תחושות שליליות, אומרות שאנחנו צריכים וחייבים ללכת לכיוון אחר.