"ג'ון פתח את המגירה האחרונה בשידת המגירות של אחותי, והוציא משם חבילה עטופה בנייר אריזה. "זה" הוא אמר לי בפתחו את העטיפה, זה סט לבני נשים מאד מיוחד. הוא הוציא את החזייה והתחתון מאריזתם, והושיט לי אותם ליד. הם היו מקסימים ביופיים. עשויים ממשי, מעבודת יד, שוליהם מעוטרים בתחרה עדינה. תווית המחיר שהייתה עדיין מוצמדת אליהם הראתה מחיר אסטרונומי. אחותך קנתה את זה בפעם הראשונה שנסענו לניו יורק, לפני 8 או 9 שנים. היא לא לבשה את זה אף פעם. היא שמרה את זה להזדמנות חגיגית ומיוחדת ובכן, אני חושב שההזדמנות החגיגית המיוחדת הזאת הגיעה היום".

בתרבות שלנו נאמר שהכל ידוע מראש והרשות נתונה. אם כך, אז איך הרשות נתונה אם הכל ידוע מראש? בספר "מסע הנשמות "נכתב, שהנשמה לפני יציאתה למסע גלגולי חדש, נפגשת עם כל הנשמות הפעילות במסע הקרוב, וביחד צופה במסע שלה מרגע לידתה עד יום מותה כדי לבחור מסע, שלא ייווצר מצב שנשמה לא בוגרת מספיק לעמוד במסע הקרוב ולשלם חובות קארמטיים. בעיקרון היקום לא יטיל עלינו משימה שאנחנו לא יכולים לעמוד באה.

לפני היציאה למסע, הנשמה עוברת איפוס ומחיקה של כל היסטוריית הגלגולים שלה. כל נשמה מגיעה לעולם עם הקצבה של שנות חיים, גנטיקה, מסלול חיים וגם כל החובות הקארמטיים מגלגולים קודמים. הרגת מישהו בגלגול קודם, בגלגול הנוכחי הוא יתחשבן איתך. (אני מכיר אדם שהרג הרבה אנשים בפעילות מבצעית - מסכן כמה גלגולים יש לו לתקן זאת)

חוב קארמטי יכול להתבצע לפעמים ללא כל אינטראקציה עם הנשמה שמתחשבנת איתנו, לדוגמא עברנו ברחוב ומישהו השליך מקרר מקומה 17 ובמקרה היינו למטה ברחוב.

לפעמים היקום מנווט אותנו לאמונה או דרך מסוימת, כמו מפגש עם מכשפה, אסטרולוג, קורא בקפה... ואנו מכיוון שראינו בו / בה ידען, שתינו בצימאון את דבריהם כדברי אלוהים חיים ונתנו להם כוח לנווט את חיינו לכיוון מסוים. הרי בסופו של דבר נבואה מגשימה את עצמה.

באותו אופן אנחנו יכולים להחליט לשנות את חיינו או משהו בחיינו, ואז להפתעתנו נגלה שפתאום האירועים הבאים תומכים בהחלטה שלנו, כמו שנאמר מחשבה יוצרת מציאות וכאן נכנסת הבחירה שלנו בסיפור החיים שבהם הכל ידוע מראש.

דמיינו בראשכם אולם קולנוע ענק שמאפשר לכם להיכנס לאיזה סרט שאתם רוצים, אתם יכולים לקרוא את התקציר של הסרט ולהכיר את השחקנים, אבל ברגע שאתם בסרט, אתם בסרט! מתרגשים, בוכים, שמחים, נבהלים, פשוט לסרט יש יכולות היפנוט לגרום לכם להיות חלק מהסרט עד שאתם שוכחים מי אתם? ולמה הגעתם לסרט? רק כאשר אתם מחליטים דמיונית להיכנס לסרט ולשנותו, אתם משפיעים. אם לא, אז הסרט שלכם יוקרן ויסתיים בזמן כלשהו עם סוף כלשהו טוב או רע.

"ג'ון לקח ממני את הסט העדין, והניח אותו על המיטה היכן שריכזנו את הבגדים אותם אנו לוקחים איתנו לחדר המתים, כדי להלביש בהם את אחותי בדרכה האחרונה. ידיו רעדו כשהוא סגר את המגירה בשידה, ואמר לי: "אף פעם, אל תשמרי דברים להזדמנות חגיגית ומיוחדת! כל יום שאת חיה הוא הזדמנות מיוחדת! ""

בשבוע השני של חודש יוני 2009 הלכה לעולמה תושבת קיסריה חיה מליק ז"ל, את חיה הכרתי לפני ארבע שנים שרכשה את ביתה דרכי, חיה גררה את מחלת הסרטן שלה כשמונה וחצי שנים, למרות תחזיות הרופאים לתקופת חיים קצרה יותר. חיה אומנית ומורה, רעיה אם וסבתא בדרכה בחיים יצרה, חינכה, לימדה אלפי תלמידים והייתה מעורבת בחייהם של רבים, חיה לא נכנעה למחלה, מיצתה כל פעילות אפשרית שקיסריה והחיים הציעו לה, עד שרבים לא ידעו שהיא חולה. חיה ז"ל היא הדוגמא שלי לרשות הנתונה בחיים שהכל ידוע מראש. יהי זכרה ברוך!