תקציר⬅ ... איזון חשוב ואיך להגיע לאיזון? השלמות היא דרך האמצע, שבה אתה אוחז בחבל בשני קצותיו. השלמות היא יכולתו של אדם לקחת את שני הניגודים של אותה תכונה ולהפוך אותם להרמוניה של איזון. לדוגמא - קמצנות ופזרנות. אלו הן בעצם תכונות שמנוגדות זו לזו. אף אחת מהן איננה השלמות. השלמות היא לדעת לאחוז בנקודת האמצע ובצורה נשלטת להיות מסוגל להחליט בכל זמן האם לנהוג בפזרנות או בקמצנות, בהתאם לסיטואציה. דוגמא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ איך לפתח את שריר הגב / שריר הרחב גבי (latissimus dorsi)? באמצעות עבודה אסימטרית על כל אחד מהצדדים בנפרד? איך להגיע לטווח תנועה יותר גדול, בשרירי הגב? נסה לקרב את אחד המרפקים שלך אל הטבור שלך. שים לב שאתה עושה זאת באמצעות כיווץ וקיצור של שרירי החזה ושרירי הבטן שלך. נסה עכשיו לקרב את אחד המרפקים שלך אל מרכז הגב שלך למטה, שים לב שאתה עושה את זה באמצעות שרירי הרחב גבי שלך. עכשיו שים לב לדבר הבא, נסה לכווץ ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... גאונות ומחוננות מה זה אינטליגנציה ומה ההבדל הכל כך משמעותי בין גאון למחונן? בניגוד למה שאפשר לחשוב ההבדל הוא לא בכמות ה IQ זה טעות משמעותית במאמר זה אני יסביר איך אדם בעל IQ מתחת לממוצע לדוגמה 90 IQ יכול להיות גאון בעוד אדם בעל 140 IQ יכול להיות רק מחונן ולא גאון במאמר זה נסביר למה מחוננות היא למעשה שלב בין גאונות לכישלון ולמה יש מקרים חריגים בהם אדם יכול להיות גאון עצום ולמעשה מפגר כלומר נסביר איך אדם יכול להיות גם גאון וגם מפגר בו זמנית דבר שעל פניו הוא לא הגיוני. בשביל להבין את המושג אינטליגנציה צריך להבין קודם כל שני דברים קודם כל ההגדרה של אינטליגנציה היא כישרון כלומר גודל ואיכות הכישרון הנמדד ודבר שני שיש אין סוף סוגי אינטליגנציה דבר שני. כאשר בונים מבחן אינטליגנציה צריך להבחין בין שתי סוגי מבחני אינטליגנציה מבחן אינטליגנציה כללי שהוא למעשה מבחן אינטליגנציה יסודי שאמור לבחון אינטליגנציה באופן מאד שטחי דבר שעלול לגרום שהרבה גאונים יהיו בלתי מורגשים ואפילו יחשבו לא פעם כמפגרים או סתם בעלי אינטליגנציה נמוכה או רגילה אבל אנשים שרחוקים מגאונות בתחומי מפתח יקבלו באותם מבחני אינטליגנציה ציונים גבוהים למרות שסוג האינטליגנציה שלהם לא יכול לקחת אותם לשום גאונות בתחום מפתח. חשוב לי לציין שאת המאמר הזה אני כותב גם מסיבות שאני הרגשתי בושה ממבחני אינטליגנציה עד שהתחלתי לחקור אותם לעומק בתור אחד שמכיר את עצמי ויודע מספר צדדים חזקים שלי אני יודע שאותם צדדים הרבה מעל הממוצע וציון IQ של 100 גרם לי בושה עצומה והבנתי שחייבים לנתח את אותם מבחנים באופן יותר אינטליגנטי מרק מספר. ... האדם השני יש סטיית תקן50 כלומר סטיית תקן יותר גבוה. בעל סטיית תקן 1 הוא הכל לפי הממוצע כל האינטליגנציות שלו ממוצעות שום דבר לא נמוך מדי אבל בשום דבר הוא לא מצוין ובולט באופן מיוחד כאשר הוא הולך למקום עבודה פשוט תמיד מקבלים אותו כי הוא חכם מספיק אבל הוא אף פעם לא מצליח להתקדם כי הוא גם לא מוכשר מדי בשום סוג אינטלגנציה לכן הוא אף פעם לא מצליח להגיע לעמדות מפתח האדם השני שהוא גם בעל רק 100 IQ כלומר בעל אינטליגנציה רגילה בסך הכל 100 לא מצליח להתקבל לעבודות משרדיות פשוטות או סתם להיות מלצר כי יש לו כישורים מאד נמוכים באותם אינטליגנציות שנדרשות מאותם מקצועות אבל באופן מוזר אותו אדם הוא גאון במוזיקה יש לו כישורים מוזיקליים יוצאים מגדר הרגיל והוא מסוגל לכתוב יצירות מוזיקה מורכבות ביותר באופן מושלם והוא מצליח להגיע לתזמורות הכי טובות בעולם כלומר הוא אדם גאון במוזיקה אבל מפגר ביכולת מילולית ובזיכרון ככה שהוא לא מוכשר מספיק בשביל להיות פקיד בבנק בניגוד לאותו אדם אחר בעל אותה כמות IQ אבל סטיית תקן 1 שרוצים אותו מאד לאותם תפקידים שצריכים ראש קטן לא יותר מדי יצירתיות דבר נוסף שמודדים אינטליגנציה חושב לדעת לצורך מה ולעשות ממוצע משוקלל בין סוגי האינטליגנציות השונות ככה שלמדען מחשבים צריך לבנות מבחן אינטליגנציה שלתחום הלוגי יהיה משקל גדול יותר מאשר תחומים המילולי או החברתי כלומר כאשר בונים מבחן אינטליגנציה חשוב שהוא יהיה מבחן אינטליגנציה שממוקד לתחום מסוים. דבר שני חשוב להבין שהמטרה בחיפוש אנשים מחוננים אמור להיות בשביל להפוך את אותם אנשים לגאונים כלומר המחוננות היא לכל היותר פוטנציאל לגאונות אם יעשו שם עבודה נכונה אחרת המחוננות תהפוך מהר מאד לבינוניות ולבסוף לכלשון אפשר לחשוב על המחוננות בתור משל של ריצות קצרות בעוד הגאונות זה ריצה ארוכה כלומר גם הגאון צריך לדעת איך לרוץ מהר ריצות קצרות יותר מהאדם הממוצע אבל הוא צריך להתמקד בעיקר ביכולת בריצות ארוכות ובכך הוא מפסיד את הכישרון בלהיות האדם המהיר בעולם אבל בו זמנית אנו נזכור שהאדם המהיר בעולם לא בנוי לרוץ ריצות ארוכות במהירות שהוא רגיל בריצות קצרות כלומר גאון מוריד מעט את המהירות והטמפרטורה שנמדדת במבחן ה IQ אבל החום במערכת של הגאון הרבה יותר גדולה בקלוריות מאשר אצל המחונן. כלומר אצל מחונן יש הרבה מאד סוגי אינטליגנציה אבל הם בדרך כלל מסוגלים לרוץ מהר מאד ולווך קצר מאד כלומר אי אפשר לבנות על מחוננות לטווח הארוך המטרה היא לעזור לכל מחונן להפוך לאדם שמסוגל לרוץ ריצות ארוכות ובכך הוא מוריד את כמות ה IQ הכללית אבל הוא מתמקד בתחום אחד שהופך להיות מצוינות יוצאת דופן כלומר המטרה העיקרית בהפיכת אנשים לגאונים היא להפוך אותם לטובים ביותר בתחומם לטווח הארוך כלומר אנו מעדיפים להשקיע בגאון שרץ 20 קמ"ש ריצה ארוכה מאשר מחונן שרץ ב 35 קמ"ש ריצה קצרה כי אנו יודעים שלמרות שהמחונן שיש לו יכולות מצוינות במתמטיקה יש לו מגבלה מסוימת שתגרום או גורמת לו שהוא בסופו של דבר ירוץ הרבה פחות מ 20 קמ"ש ובסופו של דבר הוא ייכשל כלומר כאשר עושים מבחן אינטליגנציה כללי חשוב להבחין בין ריצות ארוכות וקצרות ולסווג בכל סוג אינטליגנציה מה גודל האינטליגנציה לטווח קצר ומה היא גודל האינטליגנציה לטווח הארוך. חשוב להבין שיש מצבים בהם עדיף גאון ויש מצבים מחונן כאשר ההגדרה הטובה ביוצר למחונן זה כמות ה IQ רק בתחום אחד של אינטליגנציה כלומר אינטליגנציה לתכנת מחשבים אינטליגנציה למתמטיקה ועוד כאשר חשוב להבין שגם בכל אינטליגנציות יש תת אינטליגנציות ובהחלט יכול להיות אדם ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... העולם הזה, העולם הבא, הרצון, הבחירה, הטוב, הרע, כל יכול, נהמא דכיסופא ועוד לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: אלוהים, העולם הזה, העולם הבא, הרצון, הבחירה, הטוב, הרע, כל יכול, נהמא דכיסופא ועוד. הפעם אני רוצה לדבר על הנושא, למה אלוהים ברא בכלל את הרצון של האדם? ובעצם השאלה הרחבה יותר, למה אלוהים ברא את העולם.? את הנפרדות? ויש תשובות רבות, של האפיקורסים, ושלאלו שכן יודעים. והאפיקורסים אומרים העולם הזה הוא רק כפרוסדור לעולם הבא, שבעצם רק מחר יבוא שכרך. ובכלל רבי נחמן אומר ההפך, אל תעשה בשביל העולם הבא אלא בשביל העולם הזה. והאפיקורסות היא מוחלטת של מי שאומר שזה עבור העולם הבא, כי אלוהים מוגדר כישות בלתי מוגבלת, והוא רק טוב, ואם הוא עושה משהו בשביל להשיג משהו אחר, זו נכות ומוגבלות, וזו טיפשות להגיד את זה, ישות שכוחה בלתי מוגבל לא יכול להיות שהיא תעשה משהו בשביל ... מה גרם לאלוהים בכלל לרצות. וזו השאלה שהאנשים פוחדים לשאול, מי ברא את הרצון שלהם, מי ברא את הרצון של אלוהים? ועל האדם לחקור ולהיות אמיתי, מי בכלל ברא את הרצון של אלוהים? ומה היה לפני בריאת העולם? ואם אלוהים היה אחד, איך ומי הפריד את הרצון שלו ממנו? מה זה אלוהים? והדתיים לא שואלים, כי פוחדים שיגלו דברים שלא רוצים שתדע אותם. ואני אומר כן לשאול ולחקור, כי מי שלא יבין ימשיך לחיות כאן בגיהינום, צריך להבין את מהותה של המציאות. ומי שיחקור, הוא יגלה בסופו של דבר שיש אלוהים חדש, שאצלו הכל אחד ושם אין שום שאלה כלל והכל טוב. ולא נכנס לשאלה של מה היה לפני, אבל כיוונו את האדם לבדוק איך נוצרה הנפרדות הראשונה ואז מפסיקה הכפירה באלוהים, ולא אומרים שאלוהים עושה בשביל משהו אחר ואז האדם חי חיים טובים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... חכמה ואחראית מתוך רצון טוב קבלת ההחלטות של האדם, איך לפרוץ מחסומים פסיכולוגיים למימוש העצמי ואיך לשנות גישה להתמודדות בריאה יותר. ראשי פרקים: פרק ראשון: עליות וירידות 1.1. להבין את התנודות 2.1. לנתח את הבנת התנודות 3.1. לנתח את ניתוח התנודות עצמו פרק שני: החלטות בזמן אי החלטה 1.2 להבין את דרך ההחלטות 2.2 להבין את ההבנה של ההחלטות פרק ראשון: עליות וירידות. 1.1 להבין את התנודות בחייו של האדם קיימות תנודות של עליות וירידות בחיים והשאלה הנשאלת היא האם הדברים הם גזירת הגורל או שאפשר לשנות ולהוביל את התהליך? האם האדם יכול באמת לשנות את הטבעים שפחות תורמים לו ולהפוך את הקערה על פיה? ספרים כמו כוחו של תת המודע, אל דאגה, להעיר את הענק שבפנים, ה"סוד" וכו' מנסים לעורר את כוחו של האדם לעשות פעולות שונות ... העצמית לקבל ביטחון עצמי דרך הניסיון שהוא רוכש. 2.1 לנתח את הבנת התנודות בבורסה קיימות כל מיני מגמות ותנודות בשוק, המנייה או שהיא במגמת עלייה או מגמת ירידה או דריכה במקום. את התנודות מנתחים מומחים ומנסים להבין מה התחזית לתנודות הבאות עפ"י ניסיונם בשוק ועפ"י מה שלמדו בתחומם. התנודות הללו חשובות שכן אנשים הולכים אחרי יועצי ההשקעות ודי בטעות כדי שכספם ילך לטימיון. כאמור יש עליות וירידות והמגמה משתנה והרצון הוא כמה שיותר להרוויח לשרוד את השוק ולהעלות את ערכם של המניות לערך שיא. שם האנשים החכמים בודקים מתי יוכלו למכור את הניירות שלהם כדי שלא יאבדו את הערך הכספי שלהם ולאיזה מניות כדאי לתת את תשומת לבם וזאת ע"מ שכספם לא ייתלה על "קרן הצבי" וכן, הרווחים יהיו מקסימליים. קיים גם סחר בכספים והמרות כספים מדולרים לשקלים ולשאר המטבעות המוכרים בעולם. ויש לדעת על כל התנודות בשוק כדי להעריך יותר נכון את המצב לפי הניסיון, לפי ההבנה בתחום וכן לאחר ייעוץ עם גורמים מתמחים נוספים והבנה מחודשת של הנושא. כל אותם הדברים קיימים אצל האדם, האדם עושה כל מיני פעולות אשר גורמות לו "לעלות על הגל" או ליפול לתוך "מדרון תלול" והוא יכול לנתח את איך הרף הזה עלה ואיך הוא ירד, אבל אין לזה שום ערך משמעותי אם הוא לא יבין את הסיבה להתרחשות הדברים. זה כמו לומר - ככה זה. והאשליה היא שהדברים נפתרו בדרך הזו, אך לאמיתו של דבר שום דבר לא קרה. הדברים נשארו כפי שהם והאדם אל יתפעל מדאגתו המרובה שכן, הוא החזיר את עצמו לאותו נתיב החשיבה. למעשה, הדרך היא לנתח את סיבות ההתרחשות לדברים כפי שהם מה הוא השורש של הדברים? למה האדם עושה את מה שהוא עושה איך זה התחיל? למה זה הגיע למימדים כאלו וכו'. כאשר אדם שואל ולא מתפשר על הבנה רדודה אז הוא יכול למצוא כלים חדשים ע"י הבנת כל סיבה לתנודה הוא יכול לאט להגיע לתוך ה"גרעין" של אותה הבנה ומשם ל"גרעין" ההבנה של אופן החשיבה של האדם יכולה להתקצר. 3.1 לנתח את ניתוח התנודות עצמו יש דעות רבות בעולם על כל נושא אפשרי ואחד הביטויים להגנה על דעה ... העוברות והשבות. כך הדבר כאן, כאשר האדם זז מהקוביה של עצמו ורואה את הדברים באופן אובייקטיבי הוא יכול להיווכח כיצד קורים הדברים ממבט חיצוני ולא מתוך מצב פנימי נגוע. פרק שני: החלטות בזמן אי החלטה 1.2 להבין את דרך ההחלטות בין המצבים הפחות הנעימים בחיים קיים הקונפליקט מתוך מצב החלטות בזמן "אי החלטה" כאשר האדם עייף או כאשר האדם נגוע במשהו, התנועתיות של האדם מגיעה לו במהלך סיבובי כלומר לא "בדוך" אלא "בסיבוב". הוא סובב סביב דבר שהוא אינו אלא אשלייה של נוחיות שלא תביא איתה נוחיות ותביא לו את הבלתי רצוי בחייו. דרך ההחלטות של האדם הזה בא ... מחסה לדבר יציב ואובייקטיבי. הדעה יכולה להיות מופרכת לאדם כל רגע ורגע בחייו וזהו סוג של עיוורון שהאדם מבקש אליו הסברים. את ההסברים האדם מביא לעצמו בדיעבד ולא מלכתחילה וזאת רק לאחר שהנזק נעשה כפי שאמר פתגם חכם האדם יודע להעריך דבר רק לאחר שאיבד אותו. חוסר הערכה מעין זה למעשה מסביר את זה שהאדם לא העריך את עצמו כראוי כאשר האדם לא העריך דבר מה שיכל לעשות הוא אינו מעריך את עצמו וניתן לראות בדיעבד את קיטונות הבוז שהאדם רוכש לעצמו לאחר מעשה. ובעצם השורש של חוסר ההערכה העצמית נובע כתוצאה מכך שהאדם לא העריך את עצמו מלכתחילה והדבר משתקף רק ... מה הסיבה שהדברים הם כך ולא אחרת? מדוע ההתנהלות היא כך ולא אחרת? מדוע החשיבה היא כך ולא אחרת? מה השורש של הדברים? מה האפשרויות? האם החשיבה הזו נכונה? האם הדעה שאלו פני הדברים נכונה? אולי היא נגועה? 2.2 להבין את ההבנה של ההחלטות שאלות זה הדבר היחיד הכי חשוב שהאדם יכול לעשות כדי לעשות מפנה משמעותי בחייו והאדם שואל את עצמו: למה דברים לא זזים בחיים? למה הדברים נשארים כל הזמן אותו הדבר? והאדם יכול להתייאש ולומר כנראה שאין דרך ואין שום אפשרות לשנות אז ממילא אין טעם לנסות שוב. הנקודה החשובה כאן היא שהאדם בעצם כאשר נכווה בחיים ועובר כל מיני ... עצמית הוא יכול להטות את הכף לכיוון שהוא באמת רוצה ולא מתוך רמאות עצמית. וכאן נשאלת השאלה, כיצד האדם יכול להתמודד עם הבעיה? עליו להתחיל לעשות, כפי שמורה מומחה בתחומו אמר לי בעבר: צריך להסתכל על הדברים ולהבין מה שאנחנו יכולים להבין ואז ממילא גם ה"איך" מתגלה בהמשך. כפי שאמרה לי קרובת משפחה "להתחיל לעשות" כי זהו המפלט הנכון לתרגיל זה שהאדם התקשה בפתרונו, ובעצם כפי שנאמר כבר האדם חושב שהפתרון הוא בלהפסיק לעשות דברים וכאן מקור הטעות. הוא מייחס חשיבות למחשבה במקומה הלא נכון. למעשה מה שקורה זה שהוא נותן את המשקל למחשבה במקומה הלא נכון וכך היא מאבדת מחשיבותה והן מערכה האמיתי. כדי ... הדברים ולעשות כשצריך לעשות ולחשוב מתי שצריך לחשוב. לעשות אין הכוונה לעשות ללא מחשבה אך, כאשר הדברים מובנים ובהירים ומובן שיש צורך לנקוט בפעולה אין צורך לחשוב פעמיים ואפשר להתחיל בפעולה ואין צורך לחשוב על "איך" פשוט להתחיל לעשות וה"איך" יקבל תשובה הולמת בהמשך הדרך. ומה מקום המחשבה? המחשבה היא להבין תוך כדי עשייה את הדברים ואת התנודות בחיים ולהעמיק לשורש הדברים ואז לשפר ולקחת את הניסיון כדי לתת תחזית אובייקטיבית וכן, לעשות מקצה שיפורים ולשנות דרכים, להבין למה התנודה היא כך ולא אחרת? האם החשיבה נכונה? האם הניתוח נכון? האם דרך החשיבה נכון? וכו'. ואיך אפשר לשלב בין חשיבה לעשייה באופן נכון שהאדם לא ייתקע בדרך? על האדם להתחיל לעשות דברים ולהזיז דברים בחייו כדי שלא ייתקע במשבצת שהוא נמצא וכן, עליו לחשוב על האופן שבו מתנהלים הדברים ולעשות מקצה שיפורים. לעתים האדם מודאג והדבר מאט את החשיבה שלו לעשות את הדברים באופן הטוב ביותר. ואיך הוא מצליח לנווט למרות זאת על הצד הטוב ביותר? התשובה נמצאת בסיכום. לסיכום: על האדם לקבל את המציאות ואת עצמו ללא תנאים וכן, להיות אמיתי עם עצמו. סדר האופן שבו האדם יכול לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר הוא: להגיע להחלטה מה הוא רוצה, לעשות ללא דיחוי ולזרום עם ההבנה של אותו הרגע, בין היתר, אפשר לנתח את הדברים אבל להמשיך לזרום ולא להיתקע עם הדברים. כאשר האדם מסתכל על הדברים כפי שהם, הוא מבין את ה"למה" ומבין את ה"איך" ובעצם מקבל את הפתרון הנכון, ולכן, מתוך הבנה זו הוא יכול להרשות לעצמו לזרום עם הדברים לפי ההבנה של אותו הרגע. במילים יותר פשוטות, לתת לדברים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על נאיביות המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות?. נאיביות המבוגרים - חוכמת הילדים - מהי השלמות? הפעם אדבר על ה"נאיביות" של הילדים, וה"חכמה" של המבוגר. מי שיתבונן יראה שהילדים הרבה יותר שמחים, לוקחים בקלות, ואם הילד לא שמח זה כי הוא למד מהר מהמבוגר. והאדם המבוגר קיבל "שכל" והוא כבא לא נהנה. ילד הוא הרבה יותר אופטימי, ילד לא מוגבל בחשיבה שלו, הוא לא יודע שהוא מוגבל ואז הוא חולם שהוא סופרמן וכדומה. וככל שהאדם מתבגר, הוא מבין שהוא מוגבל, ... ואז הוא מבין שהחיים הם לא צפיחית בדבש, והמבוגר כבר יש לו שכל גדול ותר, והוא מודע למוגבלות שלו, ואז אין אושר, גם הילד לא מאושר אושר פנימי אמיתי, כיוון ששכלו קטן עדיין. וצריך לחבר את שני אלו, את השכל של המבוגר עם שכל הילד לחבר את ההפכים, ואיך עושים את זה? התשובה שיש מקום אחד שהכל מתחבר, וזה השורש של המציאות, ובשורש של המציאות הכל אחד, בפרספקטיבה של האחדות הכל אפשרי, אפשר לעבור באש, לעוף, כל העולמות היפים מהאגדות אפשרי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת. לילד עם כל הסרטים היפים והאגדות, עדיין זה לא מתקרב לשורש האחדות. גם הקוסם מוגבל וחוטף מכות פה ושם, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ חוכמת הקבלה ותקשור האם חוכמת הקבלה על פי הדת היהודית מכירה במושג תקשור? איך אם כך היא מסבירה תעשייה שלמה של מתקשרים בארץ ובעולם? אם כן חוכמת הקבלה מכירה בנשמת האדם שקיימת בו ברגע זה ונשמת האדם שקיימת גם בעולם אחר חיצוני לנו. העולם שממנו הגיעה הנשמה לגופינו הוא העולם בו נמצאת הנשמה גם עכשיו. הנשמה שלנו נמצאת גם כאן בגוף וגם בעולם רוחני אחר - כיישות רוחנית בלבד. לנשמה שלנו בעולם זה מתייחסת חכמת הקבלה - כאני, ולנשמה שלנו בעולם הרוחני מתייחסת חוכמת הקבלה כאני הפנימי. כל מטרת חוכמת הקבלה היא להתחבר לאני הפנימי שלי. זהו האני האמיתי. זהו האני לפני שהיה גוף. הסבר: בתחילת העולמות היה עולם בו היה רק הבורא לבדו. כדי לממש את עצמו החליט לברוא עולם של נשמות כדי שייהנו מטובו ואכן כך היה. הבורא ברא עולם של נשמות ... גופים ולהכניס לתוכם נשמות - כדי שהנשמה תלמד להתמודד עם המבחנים החומריים כאן בעולם שלנו. בעולם זה אנו לא מכירים באני הפנימי שלי - אלא רק במה שאני רואה ומה שהחברה קבעה לי כמדד לחיים. חוכמת הקבלה דוגלת בכך שהנשמות צריכות להפוך את טבען מרצון לקבל - כפי שהיו לפני כניסתם לגוף לרצון לתת - ורק בתוף גוף הן יכולות לשנות כי כאן המבחן האמיתי. מה לכך ולתקשור? לכל אדם יש אם כך את שורש נשמתו - את האני הפנימי שלו - המתקשר ... של הנשמה. הוא מתחבר למימד הרוחני של הנשמה ושואב ממנה את המידע הדרוש לפי בקשת המטופל (זה לא פשוט כמו שזה נשמע). כל המטרה שלנו בחיים היא להתחבר אל האני הפנימי שלי - אל הנשמה האמיתית שלי. חוכמת הקבלה לא מכירה בתקשור עם מתים או עם מלאכים ותקשור בכלל. היא טוענת שכל מי שאנו מתקשרים איתו הוא האני הפנימי שלנו והוא אחד ושווה לכולם. בתחילת בריאת הנשמות הייתה נשמה ראשונית יחידה - הבורא פיצל את נשמתה ל - 600, 000 נשמות וכך ... אחר שאינו קשור אליו - העובדה שאנו רואים דמויות כמתים, מלאכים או פיות - זה רק הדימיון שלנו - כל תקשור מתבצע עם החלק הפנימי שלי שהוא מורכב מהנשמה הראשונית. סימוכין לכך ניתן למצוא בספרי חוכמת הקבלה וגם במדע שהוכיח לא מכבר שעל פי הקוד הגנטי שפוצח אכן היה אדם אחד ויחיד לפני כל בני האדם והוא ראשון לכל בדיוק כמו שטוענת חוכמת הקבלה על ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יחסי מין, עליסה בארץ הפלאות, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: סקס, יחסי מין, עליסה בארץ הפלאות, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה. שאלה: מה המטרה של המין? אליעד: מה המטרה של כל דבר? מה זה שונה מכל דבר אחר? שאלה: למה מין מעניין? אליעד: כל דבר בעולם מעניין, בגלל החוויה שיש בו. מה שבאמת מעניין את האדם, זה ליהנות. במין יש יותר הנאה, מאשר בדברים אחרים. ולא כולם, למשל ילדים ... לא תהיי תלויה בהנאה של האכילה. את ההנאה תוכלי להפיק גם בלי האכילה. הרעיון הוא שבתוך האדם יש מנגנון, זה כמו שמישהו מדגדג אותך ברגל ואת חשה תחושה, כך יש מנגנון, שמין נוגע בך בנקודה מאוד פנימית שמעוררת בך תחושות מסוימות. אבל זה רק תהליך שמפעיל תהליך מחשבתי אחר. שאלה: איך אחווה זאת? אליעד: תבדקי איך את יכולה לחוש את התחושה הזאת בלי המין. בסופו של דבר, מה שחשוב זה לדעת, מה זה גורם לך להרגיש. תשאלי את עצמך, מה זה גורם לי להרגיש? זה גורם לי להרגיש תחושה מסוימת, למשל חופש או נאהבת. ואז תבדקי, איך את יכולה להרגיש נאהבת תמיד? את צריכה להגיע למצב שאת תמיד מרגישה נאהבת, ואז אם את חווה זאת, המצב לא שולט בך, אלא את שולטת במצב. אחד הדברים במין, זה ההתמסרות. ואנשים רוצים משהו להתמסר אליו, למה? למי אתה מתמסר? למשהו שאתה אוהב, והם מחפשים לאהוב. בסופו ... חושב בהיגיון, ואולי התשובה היא שאין הבדל בין אין בחירה ליש בחירה. אז אם אתה הולך אחרי הרעיון שיש או שאין בחירה ואתה לא מצליח למצוא, אבל אם אתה אומר, בא נברר מה זה בחירה? ואז אתה מגלה שבכלל אין הבדל בין בחירה לאין בחירה. למעשה אתה צריך לחשוב במחשבה מעבר להיגיון כדי להבין שזה אחד. החתלתול אומר לה שכולם כאן מטורפים, ועליסה אומרת, שאם כולם מטורפים אז לא כדי להרגיז אותם, מה זה אומר? שאדם שחוקר, רואה דברים לא הגיוניים ומפחד להשתגע, ולכן לא רוצה להתעסק עם החיפוש. למעשה בכל אדם יש את התחושה, שהוא לא רוצה להתעסק אם דבר ... זה אומר? שהאדם לא שונה ממשפך בסופו של דבר. כי אם אתה מבצע את אותו תהליך בצורה לא שגרתית, אז למעשה אתה אומר שאין הבדל אצלך בין הצורות. הוא בחוויה שלו, חווה עצמו כמשפך. כן יש את עניין ההמשכיות. האדם אומר, אם יש פה עכשיו בית, ואתמול היה פה בית, אז בטוח שהיה כאן בית בין אתמול לעכשיו, איך בטוח לך? האדם חווה זאת כהמשכיות, הוא לא מבין שכול דבר הוא בפני עצמו. זה כאילו לוקחים אובייקט גדול, ומראים לך ששום חלק לא מחייב שהחלק אחריו יהיה המשכי לו, כל חלק הוא בפני עצמו. יכול להיות שיהיה לו גוף וראש אנושי ובאמצע יהיה לו משפך. שאלה: למשל בקשר לקסמים, פעם האנשים היו כל כך בורים, שאם מישהו עשה קסם, הוא היה כמו אלוהים בשבילם. אליעד: כן, כמו מתן תורה, אלו שיצאו ממצרים, היו עבדים, בנים של עבדים, 400 שנה עבדים, עם מנת משכל מאוד נמוכה, ש - 30 יום לפני שקבלו את התורה האמינו באבן ובעץ, אנשים לגמרי בורים, אז איך אפשר להאמין לאדם שרק לפני 30 יום אמר שהאלוהים שלו הוא אבן? תקלטו את הטירוף, היום היהודים אומרים, אבות אבותינו ראו את אלוהים, אך הם היו אנשים שאי אפשר לסמוך עליהם. שאלה: בקבלה אומרים שזה כוחות אבל מרוכזים. אליעד: אז בכל סיפור אפשר למצוא משמעות ולא ... קדוש יותר מספר אחר. ולא בגלל שהספר הזה לא קדוש, אלא בגלל שהספר הזה לא יותר קדוש מספר אחר. בעיקרון כל נס שאתה רואה, זה אומר שאתה טיפש, ניסים קורים רק לאנשים טיפשים, ככול שאדם אומר שקרו לו יותר ניסים, זה מראה שהוא יותר טיפש, למה? מה זה נס? נס פירושו דבר שאתה לא יכול להסביר אותו, לכן אתה טיפש. אם אתה חושב שיש הבדל בין נס למשהו אחר, אז אתה מטומטם לגמרי. לכן, ניסים קורים רק לאנשים טיפשים. עליסה אמרה לו שהיא רוצה לשתות, אז הוא אמר לה: לא, אם את חוגגת יום הולדת. אז היא אמרה לו שהיא חוגגת, אין יום הולדת. בגלל שהוא בחוויה ... הקיר, ומדמיינת שזה את, אז לא תפחדי למות, מקסימום תזוזי קצת, אבל אם את חושבת שאת חתיכת הגוף הזה, אז את בבעיה חמורה ביותר. אם אתה יודע שאתה בתוך חלום, ויודע שאתה הוא זה שחולם את החלום, אז ממה יש לפחד? האדם מביא ילדים בגלל שהוא אומלל, אבל אם אתה מביא ילדים בגלל שאתה חכם, אז זה משהו אחר. אתה מביא ילדים כמו שאלוהים ברא את העולם. גם אלוהים ברא ילדים, אבל אלוהים יודע מה הוא עושה, ולכן צריך להביא ילדים כמו אלוהים. רבי נחמן אומר שלהביא ילדים זה כמו צואה, זה מיותר, זה פסולת. הוא אומר שזה כמו להשאיר ירושה לילדים שלך, ... בגלל שהאדם תלוי בהם רגשית, הוא מרגיש רע. אבל זה לגבי כל דבר שהאדם תלוי בו רגשית. אלא אם כן אתה לא תלוי, ועושה את הדברים מהפרספקטיבה של אלוהים. אלוהים נשאר בתודעה אלוהית גם לאחר שהוא עשה את הפעולה. אין אצלו שינוי בין לפני הפעולה לאחרי הפעולה. נחזור לעליסה, הוא מנסה להסביר לה, מה זה, אין יום הולדת, ואומר: הכל זה חגיגת יום הולדת. אז למה הם לא חוגגים כל השנה בלי סיבה, מדוע צריכים לחגוג, אין יום הולדת? למעשה יש פה תהליך מעניין, שבו אתה צריך לצמצם את עצמך. הם מבחינתם מוכנים לחגוג כל יום, אבל כדי שתהיה יותר משמעות לחגיגה, ... עדיין בשכל לא הבנת למה הכל קיים. למה אלוהים תמיד קיים? שאלה: למה אלוהים עושה את מה שהוא עושה? אליעד: תנסי לחשוב, למה הוא עושה, מנקודת המבט שלו. תחשבי שאת אלוהים, תכנסי לחוויה הזאת, ומתוכה תשאלי למה את עושה. תחשבי שאת קיימת אין סוף זמן, שאת הכל יכול, קודם כל תנסי להבין מה זה אלוהים, תנסי לחשוב שאת היא אלוהים, ואחר תשאלי, למה הוא עושה? לפני השאלה, למה הוא עושה, תבדקי האם יש בכלל אלוהים? אולי אין אלוהים, את לא יכולה להיות בטוחה. את צריכה לבדוק קודם כול, מי זה אלוהים? שאלה: לי יש וודאות שיש אלוהים. אליעד: את משקרת את עצמך בזה שאת אומרת שיש לך וודאות. אם את יכולה לחשוב על ההפך, אם את מבינה שיכול להיות שאין, אז את לא בטוחה שיש. כשאת מגדירה את אלוהים, למעשה את אומרת מה הוא לא. לכן את מסוגלת להבין את ההפך. אם את מבינה את מה שאת אומרת, אז זה סימן שאת לא בטוחה בזה. כי אם את מבינה, אז את מגדירה, ואם את מגדירה את יכולה לחשוב על ההפך, ולכן את לא בטוחה בדבר. קודם תבררי אם יש אלוהים. שאלה: לעולם אני לא יוכל להגיע לזה. אליעד: אז לא תגיעי. שאלה: למה את חושבת שלא תגיעי? אליעד: תן לה להגיע להבנה הזאת מתוכה. שהיא תבין שאפשר להבין. אם תשכנע אותה, זה יבוא ממך ולא ממנה. אם היא אומרת משהו, אני מסכים איתה, ומחזק את זה אצלה, ואפילו מקצין את זה, בלהגיד, אז לא תגיעי, שהיא תתבונן במה שקורה. למשל אתה נהג מונית, ונמצא ליד עזריאלי, ויש אדם שרוצה להגיע לעזריאלי, והוא לא מאמין לך שהוא ... מאמין שהוא בעזריאלי. למעשה יש הקבלה בין כל התהליכים שיש בעולם. נחזור לעליסה, העכבר חזר לקומקום, והכובען סגר עליו את המכסה. זה אולי נראה תהליך אלים, אבל הוא בסך הכל סגר את המכסה באופן שהוא סיים את המשימה שלו. מה זה אומר? שמה שנראה בעיננו אלים זה לא נכון, הכל תלוי איך נפרש את הדברים. לעליסה יש חשיבה תכליתית, אבל לכובען ולחברו לא משנה אם המשימה הסתיימה או לא הסתיימה. היא נעולה על זה שצריך לסיים משימה לפני שמתקדמים הלאה. ומה שהם אומרים הוא, שאפשר להמשיך לעשות דברים גם בלי לסיים את הדברים הקודמים. הארנב מגיע ... אי אפשר לכבות את החיפוש הפנימי. עליזה חוזרת ליער, ונראה שהבריאה מסתכלת עליה. האובייקטים מסתכלים עליה. למשל אתה יושב בחדר ומסתכל על הקיר, ומנסה לחקור, מה הוא הקיר הזה? ואז אין לך חשק ואתה עוזב את הרעיון, אבל באותו רגע, הקיר הסתכל עליך זה כמו סוג של תחיית המתים. להבין את העולם, זה בעצם תחיית המתים. כי העולם הוא מת מהצד שלך, אמנם העולם לא מת, אבל אתה מת, ומהצד שלך העולם מת, והעולם רוצה שתקים אותו לתחייה. כשאתה מפסיק לחקור, הוא כאילו שואל: הרי הוא רצה להציל אותי, לאן הוא הלך? אם אדם נמצא בתוך חלום, והוא יודע שהוא בתוך חלום, אז הוא רוצה להתעורר. מבחינתו בחוץ יש עולם אמיתי שמחכה לו, מתי הוא יתעורר, נכון? אבל אם אתה מבין שהעולם שלנו חלום, אז אתה צריך להבין שיש עולם אמיתי שאתה כאילו מתעורר אליו, העולם האמיתי מחכה לך. תבין שיש שם מישהו שמחכה לך, ואתה יודע מי יושב שם, בעולם האמיתי לחכות לך שתתעורר? אתה. הם חברו את הברווזים לצפצפות, זה כאילו מטשטש את ההפרדה שהאדם עושה בין הדומם לבעלי החיים. שאלה: פתאום ... שעליסה הולכת עליו, ועליסה שמחה לראות את השביל, אבל מי יודע לאן השביל מוביל? כאשר אתה מדבר עם האנשים, תנסה להראות לו שהדרך שהוא יגיע בסוף, לא תהיה טובה יותר ממה שהוא חווה עכשיו. שאלה: אני באה משם, ואגיד לך מה קורה, שם יש מקום שאתה לא יודע מה הוא, והוא טוב יותר מכל העולם הזה שחווית ורע לך בו. הם מבטיחים לך חוויה שבשכל זה לא נתפס. אליעד: כי אומרים לך שאי אפשר לתאר, אבל כאשר את צועדת, את צועדת למקום מוגדר, את צועדת לרצון להשפיע. אולי את לא יכולה להסביר בשלמות, אבל את יכולה להסביר חלקית. את יודעת מה זה רצון, ואת יודעת מה זה להשפיע, ולכן את יכולה להבין לקראת מה את הולכת. אדם הולך, עושה פעולות, כי הוא רוצה להגיע למשהו מסוים, נגיד שכול מה שהוא יודע על הדבר המסוים, שזה לא דומה למה שיש פה. אומרים לך שאם תקרא את ספר הזוהר 300 פעם למשל, תגיע לחוויה שאי אפשר לתאר. איך מגלים את הנוכלות שבדבר? אם אומרים לך ששם יותר טוב, אז זה אומר ששם צריך להיות משהו ששונה ממה שיש כאן. אז בא ננסה להבין קודם כול, למה כאן אני סובל, ואז נבדוק, האם סיבת הסבל שכאן, נמצאת גם שם? אם אתה טיפש ואתה חושב שאתה סובל בגלל שיש לך רצון לקבל, אז אם תלך לשם, לא יהיה לך רצון לקבל, אז תלך לשם. אבל זה אפשר למכור לך, רק אם אתה מספיק טיפש לחשוב שאתה סובל בגלל שיש לך רצון לקבל. אז אם אתה טיפש וחושב שאתה סובל בגלל רצון לקבל, אז אתה תסבול גם שם. אתה לא צריך לחוות את כל החוויות, כדי להבין שגם רצון להשפיע מיותר. אומרים לאדם, אתה סובל כי אתה כל הזמן רוצה לקבל הנאה, אז בו נהפוך אותך לאחד שנותן הנאה. אבל האדם לא סובל בגלל שהוא רוצה לקבל הנאה, האדם סובל בגלל שהוא קיים, בגלל שהוא לא מרגיש שהוא המציאות השלמה. אם היית מבין את זה, אז זה לא משנה רצון לתת או רצון לקבל, שניהם זה גרוע. אם היית מבינה מדוע את סובלת, היית מבינה שרצון לתת גרוע באותה מידה. שאלה: ברצון לקבל יש מבחינתי ריקנות, ואם אחווה רצון לקבל, אני ארגיש את השלמות. אליעד: יש פה כמה שקרים. א' את לא מדמיינת את ... שם כלום. שאלה: איפה יש? אליעד: בשום מקום. פה יש. (מצביע על הסרט של עליזה בארץ הפלאות) עליסה אומרת, כאשר הולכים לאיבוד, העצה הטובה ביותר היא, לא לזוז מהמקום. מה אומר השכל הזה? שאלה: בעל הסולם אמר, שכאשר אתה לא יודע מה לעשות, שב ואל תעשה. אליעד: אם בעל הסולם היה מבין את עצמו, הוא לא היה כותב את הספר שלו. למה? הוא אומר אם אתה לא יודע מה לעשות, עדיף שלא תעשה. הרי הוא עצמו יודע, שהוא לא הגיע לשלמות הסופית, אז לפי שיטתו, מה הוא צריך לעשות? לא לעשות. אבל הוא בכל זאת כותב ספרים. בגלל שאת לא מבינה את השכל של בעל הסולם, קשה לי להסביר לך שהוא טועה. בעל הסולם הוא לא מבודד לגמרי, יש סביבו את כל הרעיון של היהדות, יש לפי דעתו את העולם הבא, העולם של הנשמות, ויש הרבה דברים שהוא האמין בהם. והוא מבחינתו, מעליו היה משה רבנו, ומעליו היה את אלוהים, והוא לא חשב שהוא אלוהים. והוא בעצמו אמר שיש דברים שאי אפשר להבין. הוא בעצמו מודה שהוא לא הבין, אז אני מאמין לו. כשהוא בפסקה הראשונה אומר שאת זה וזה אי אפשר להבין, ולכן לא לשאול, אז אני מאמין לו, ואומר שהוא מטומטם ולא מבין. כאשר מישהו אומר, את זה לא שואלים, כי אי אפשר ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... היועץ הטוב ביותר בעולם? מי הכי חכם בעולם? איך תהיה חכם יותר? ועוד כל אדם רוצה לשפר את חייו. מי לא היה רוצה שהחיים שלו יהיו טובים יותר. והנה כפי שכבר התבאר דפוסי החשיבה / התנהגות של האדם, הם אלו שאחראים על איך החיים של האדם יראו, גם ברמה החיצונית (כספית / חברתית) ובעיקר ברמה הפנימית (אושר) וכולי. אז מה עושה אדם שרוצה לדעת מה הכי טוב לעשות וכיצד לעשות זאת? אחת מהאלטרנטיבות היא לפנות למאמן אישי / יועץ וכיו"ב, שיתנו לך טיפים / הכוונה וכולי כיצד לעשות ... ונשאלת השאלה מיהו היועץ הטוב ביותר בעולם? מה הכתובת שלו? כמה עולה אצלו שעת יעוץ? וכולי. והתשובה לשאלה הזאת היא פשוטה, היועץ הטוב ביותר שקיים בעולם הוא השכל האישי שלך. יש לך מוח כמו לכל בני האדם. במוח שלך יש שכל. השכל הזה שיש לך במוח, הוא היועץ הטוב ביותר שקיים. הוא הכי חכם בעולם, הוא יודע הכל, הוא זמין עבורך בכל מקום, פגישה איתו היא בחינם והוא יתן לך את העצות הטובות ביותר, אם רק תפנה אליו. בסופו של דבר כל אדם צריך לקחת אחריות על החיים שלו. נכון, מותר להתייעץ עם בני אדם אחרים, מותר להיעזר באחרים, רצוי אפילו ... ז"א מי אמר לו לזרוק את השכל אם לא השכל. ואם לא השכל אמר לו את זה אלא הדמיון שלו, אז ברור כמובן שזה לא מעניין אף אחד. השכל של האדם חזק גם יותר מהחושים! כאשר מראים לאדם אשליה אופטית, כיצד הוא יודע שזאת אשליה ולא המציאות? הרי החושים משדרים לו שזאת המציאות, אז מה עוזר לאדם להבין שזו אשליה ולא המציאות? השכל כמובן. יש חושים, אבל השכל חזק יותר ואמין יותר. את החושים ניתן לנטרל, את השכל לא. ז"א טכנית ניתן לנטרל את חוש הראיה / שמיעה וכולי, אבל את המחשבה והשכל אין דרך לנטרל. הם עובדים ללא הפסקה כל הזמן. נוסיף ונאמר כי השכל שלך לא רק שהוא יודע מה הכי טוב לך, הוא גם יודע אפילו מה הכי טוב עבור כל האנשים שבעולם. כי מאחר שהשכל שלך הוא הכי חכם בעולם, אז ממילא יש לו גם פתרון לבעיות העולם. שכל מושלם, יש לו פתרונות מושלמים עבורך ועבור כל שאר העולם. אלא שלזה תוכל להגיע רק אחרי שתשתמש בשכל שלך כדי לעשות טוב לעצמך. ואחרי שתוציא את הפוטנציאל של השכל שלך מכוח אל הפועל כדלקמן. ואם תשאל, אם ... לנקודה סופית אחת. כך שגם לגבי מה הכי טוב לאנושות לעשות, כל אדם שישתמש בשכלו בצורה מושלמת, ידע מה הכי טוב לכולם, גם יותר טוב ממה שהם חושבים / יודעים שטוב להם (כמו הורה שבד"כ יודע טוב יותר מאשר הילד שלו מה נכון לעשות). אלא מה, שלמרות שהשכל שלך הוא היועץ הטוב ביותר בעולם והחכם הגדול ביותר בעולם, עדיין לא תמיד האדם מוציא את הפוטנציאל של השכל שלו מכוח אל הפועל. ז"א מבחינת הפוטנציאל של השכל שלך, אתה באמת הכי חכם. ז"א בפוטנציאל שלך אתה לא סתם חכם, אתה הכי חכם בעולם כנ"ל. אלא שכרגע האדם עדיין לא הוציא את שכלו מהכוח אל הפועל. לדוגמא כל זמן שהאדם עושה פעולה כלשהי שנוגדת את השכל הישר, כגון לדוגמא לכעוס או לחפש כבוד, שאלו דברים שהם נוגדים את השכל הישר כפי שהתבאר בהרחבה, הרי שהשכל שלו הוא אינו ישר ... את מהות ה"אין סוף", או לחשוב על 2 דברים במקביל וכיו"ב. וזה בעצם אומר, כי ישנם דברים מעל לשכל, שבהם אין משמעות לשכל. ז"א השכל של האדם מבין לוגית שיש דברים שהם מעל השכל עצמו. שזאת בעצם אמונה שהיא מעל לשכל. אך כיצד יכול האדם לדעת מהי אמונה נכונה מעל השכל שהיא אמיתית יותר וחכמה יותר מהשכל (למרות שהיא נוגדת את השכל עצמו), ומהי אמונה טפלה שהיא מתחת לשכל ונובעת מחוסר שכל? תשובה: באמצעות השכל כמובן! השכל עצמו יכול לדעת מתי "לנטרל" את עצמו ומתי "להשליט" את עצמו. השכל של האדם מספק לאדם את היכולת לדעת במה להאמין מעל השכל מסיבות שכליות, ובמה לא להאמין נגד השכל מסיבות שכליות. אמונה שהיא מעל השכל, היא אמונה שנובעת מהמון שכל. ז"א יש לאדם מספיק שכל להבין שיש משהו שהוא נכון למרות שהוא מעל השכל שלו (ראה כאן). לסיכום: השכל של האדם הוא אור גדול כמו השמש שמאיר לו לאדם בכל דרכיו ואומר לו מה לעשות. השתמש בשכלך, פעל בחכמה ותחייה טוב יותר. בהצלחה. לקריאה נוספת: מה לעשות כאשר דעתך שונה ממה שאתה קורא? ציטוטים: רבי נחמן מברסלב "צריך תמיד להסתכל בהשכל, של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל, שיש בכל דבר... כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו,... וזה בחינת שמש כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש" "הנשמה שופע השכל" "עקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב השכל, שם כל האדם" "ואפלו נקדה אחת מן השכל יכולה לעמד כנגד כל העולם" "הדעת והשכל הוא בעצמו החיות כמו שכתוב: "החכמה תחיה את בעליה", כי השכל הוא עקר החיות" שלב ראשון דע מה נכון לעשות. שלב שני בצע את מה שהבנת בשלב הראשון. "כי צריך כל אדם להוציא את עצמו מהמדמה [כוח הדמיון], ולעלות אל השכל... וכל זמן שלא הוציא שכלו אל הפעל שלא השתמש בשכלו עדין, אז אצלו ... אזי נשאר רק בבחינת כח המדמה, ושם צריכין אמונה" גם בשביל אמונה צריך שכל "כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה, כי מאמונה לבד אפשר לפל, אבל אם יש לו גם דעת, שמבין גם בהדעת, אזי אי אפשר לו לפל" "השכל של האדם יכול לעמד כנגד כל התאוות... כי יש לכל אחד חכמה בכח, רק שצריכין להוציאם מכח אל הפעל. ובזה השכל לבד שיש לכל אחד בכח חכמתו דהינו מה שיש לו מעצם בריאתו... בכח חכמתו לבד יכול גם כן לעמד כנגד התאוות. ואפלו מי שכבר... עבר מה שעבר, ונפגם שכלו ונתבלבל ונתמעט, אף על פי כן במעט מעט שכל הנשאר יכול גם כן לעמד. ואפלו נקדה אחת מן השכל יכולה לעמד כנגד כל העולם עם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ההבדל בין ידע לחוכמה? מנטור עונה מיומנו של מנטור:... אתמול נתקלתי בסיפור מדהים שימחיש עבורכם את התשובה בצורה היפה והמועילה ביותר. זה הולך ככה: פרופסור צעיר החליט לצאת להפלגה בים. הוא היה אדם משכיל מאוד, מוערך ומוכר באקדמיה, אך היה לו ניסיון מועט מאוד ... יכולים ללמוד את כל ה"לוגיות" שבעולם, אבל אם לא למדנו "שחייהלוגיה", כל הלמידה שלנו חסרת ערך. אנחנו יכולים לקרוא ולכתוב ספרים על שחייה, לדון בהיבטים התיאורטיים שלה, אבל איך זה יעזור לנו בדיוק אם אנחנו מסרבים להיכנס למים? אנחנו חייבים ללמוד איך לשחות. (The art of Living, William Hart) אז מהו ההבדל שבין ידע לחוכמה? חוכמה היא ידע שמימש את הפוטנציאל שלו. החוכמה היא בעשייה, רובנו יודעים הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים, וחושבים יותר ממה שאנחנו יודעים. הידע החשוב ביותר עדיין אינו זמין למרבית האנשים. מסתבר שרובנו לא יודעים איך לחיות, זה בדיוק מה שעושה מנטור טוב. מנטור מלמד אותך איך לחיות, מנטור מלמד אותך איך להפוך ידע לחוכמה. יש הבדל בין ללמד אותך על החיים לבין ללמד אותך לחיות. מנטור מלמד אותך חוכמה מהי, מנטור מלמד אותך את "אמנות החיים", את הדברים החשובים באמת. תנסו לחשוב מה היה קורה אילו הממשלה שלנו הייתה מחליטה בוקר בהיר אחד, שמעתה והלאה כל מי שמסיים ללמוד תיאוריה, מקבל רישיון נהיגה במקום. ממש ככה, ללא צורך בשיעורי נהיגה. אני לא רוצה לחשוב מה זה היה עושה למספר התאונות במדינה שלנו, שגם ככה רחוק מלהיות הגיוני. הידע הזה שנקרא חוכמה או "תבונת החיים" נסתר מעיניהם של רבים, רק המחפשים יגיעו אליו וימצאו אותו. לא אלה שרצים לעשות דוקטורט בגיל 25, אלא אלה שהולכים אל הבלתי פורמאלי ומבקשים מהיקום את השיעורים שלהם, אלה שיודעים איך ללמוד מבפנים. אלה שקופצים למים ולומדים לשחות תוך כדי, הם האנשים החכמים, האחרים הם ידענים. הידענים יזכו להבין את החיים, אך הבנה היא פרס תנחומים בחיים. החכמים יזכו לחיות את החיים וליהנות מהיופי, מהאמת, מהאלוהות. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... החכמה האמיתית? מהי התכלית של השכל של האדם? השכל האמיתי ועיקר החכמה היא להשיג שלמות ואושר. כל החכמה לא שווה כלום אם היא לא גורמת אושר. ככל שאתה משתמש בשכל שלך כדי לגרום לעצמך להיות מאושר יותר כך אתה חכם יותר. השכל נועד לשרת אותך. אם אתה לא מצליח להיות מאושר מה שווה כל החכמה שלך. מה שווה כל הנוסחאות וההמצאות וההישגים שאתה משיג אם אינך מאושר? עיקר השכל הוא שתדע להשתמש בחכמה שלך כדי להיות מאושר. האמת שדבר זה היה אמור להיות פשוט וברור מאליו אבל שיגרת החיים ותרדמת הזמן גורמת לך לשכוח את המטרה העיקרית שלך בחיים, המטרה להיות מאושר ושלם עם עצמך, לחיות בשלמות ובשמחה עם המציאות שלך. ברגע שתיזכר בדבר הזה תתחיל לתעל את השכל שלך כדי לגרום לעצמך להיות מאושר יותר. קח את החכמה וההיגיון הבריא שלך ותשתמש בהם כדי להיות מאושר יותר, כדי להכיר את עצמך טוב יותר, כדי לדעת טוב יותר כיצד ליהנות ולרצות את מה שיש לך, כיצד לחיות יותר בשלמות עם עצמך. החכם האמיתי זוכר את הדברים האלו. מה יתרון לו למי שמשתמש בחכמתו לדברים שלא מקרבים אותו אל האושר. בגלל שהמטרה העיקרית בחיים היא להשיג את האושר ולהיות מאושר מכל רגע, אז מה התועלת שבשימוש בשכל לדברים שלא מקדמים אותך למטרה של חייך. המטרה והתכלית של החיים היא להיות מאושר, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - השיחה עם סובהה - מוסר, ריכוז, חוכמה השיחה עם סובהה מוסר, ריכוז, חוכמה Subha Sutta הצעיר סובהה (Subhamavavatthu) 1.1. כך שמעתי [1]. פעם אחת המכובד אננדה התגורר בסאווטהי, בחורשת ג'טה, בפארק אנאטהפינדיקה, זמן קצר לאחר מותו הסופי של הבודהה [2]. באותה עת הצעיר סובהה, בנו של טודייה [3], שהה בסאווטהי לשם עסקים שונים. 1.2. וסובהה אמר לבחור צעיר מסויים: "לך, חביבי, אל המקום בו המכובד אננדה נמצא, ... וביסס אנשים. מה היו הדברים האלו? " 1.6. "סובהה, היו שלוש קבוצות של דברים אותם הבודהה שיבח, ואיתם הוא דירבן, המליץ וביסס אנשים. מהן השלוש? קבוצת המוסר האצילי [5], קבוצת הריכוז האצילי וקבוצת החוכמה האצילית. אלו היו שלוש הקבוצות אותן הבודהה שיבח... " קבוצת המוסר (Slakkhandha) "אם כך, אננדה המכובד, מהי קבוצת המוסר האצילי אשר המכובד גוטמה שיבח...? " 1.7. -29 "בחור צעיר, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדוות, המארות, והברהמות שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. חניך יוצא קדימה אל חיי חסר - בית ומתרגל מוסריות... ... של כיתות אחרות. ואם מי מהם היה מוצא שלמות כזו בהם, היו אומרים: 'עשינו די והותר! מטרת הפרישות שלנו הושגה! לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך! ' ועדיין המכובד אננדה מצהיר שנותר עוד לעשות! " קבוצת החוכמה (Pakkhandha) 2.20. "אננדה המכובד, מהי הקבוצה של החוכמה האצילית אשר המכובד גוטמה שיבח...? " 2.21. -22 "וכך, עם תודעה מרוכזת הוא משיג תובנות שונות... (ראה סוטה 2, פסקאות 83-84). הוא משיג זאת דרך חוכמה. 2.23. -36 הוא מבין את ארבעת אמיתות האציליים, הדרך וחידלון התחלואים (ראה סוטה 2, פסקאות 85-97), והוא יודע שהלידה מוצתה, החיים הרוחניים הושלמו, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר נוסף לעשות מעבר לכך. ' 2.37. זוהי קבוצת החוכמה האצילית אשר הבודהה שיבח, איתה הוא דירבן, המליץ, וביסס אנשים. ומעבר לכך לא נותר דבר נוסף לעשות. "זה נפלא, המכובד אננדה, זה מדהים! קבוצה זו של החוכמה האצילית ממומשת בשלמות, לא מתירה דבר חלקי. ואינני רואה את הקבוצה הזו של חוכמה אצילית ממומשת כך בשום מקום בין הפרושים והברהמינים של כיתות אחרות. ואין דבר לעשות מעבר לכך! מצויין, המכובד אננדה, מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד אננדה הציג את הדהמה בדרכים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אתה כסיל טיפש או חכם? וכיצד תייעל דיונים שבהם אתה משתתף? חכם / טיפש, ניהול דיונים וישיבות עבודה. כיצד חכם מנהל ישיבת עבודה? מה הכי חשוב לטיפש בישיבת עבודה? כיצד תדע האם אתה טיפש או חכם? מה כ"כ רע בהתנהגות של הטיפש? כיצד תהפוך את הדיונים שבהם אתה משתתף לפרודוקטיביים יותר? כיצד תזהה אדם חכם / טיפש מהצורה שבה הוא מתנהל בתוך דיון? כבר התבאר כי הטעויות והשגיאות של האדם נובעות מכך שהוא לא מקשר בין התכלית של מעשיו למעשיו. דהיינו שהוא עושה מהאמצעי מטרה. נביא דוגמא מנושא של ניהול דיונים. נאמר בתנ"ך (משלי יח 2) "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו". הפירוש הוא כי הכסיל שאינו חכם אינו חפץ בתבונה דהיינו אינו רוצה להבין ולהשכיל אלא הוא חפץ בהתגלות ליבו, היינו בלבטא את עצמו. הטיפש יותר מאשר חשוב לו להבין מה נכון חשוב לו לומר מה הוא חושב ושישמעו את דעתו. כאשר מנהלים דיון ומטרת הדיון היא להגיע למסקנה מסוימת, הטיפש הופך את האמצעי למטרה. זה שהוא צריך להביע את דעתו זה רק אמצעי כדי להגיע למטרה שהיא להבין מה הדבר הנכון ביותר לעשות. הטיפש אינו יעיל והוא הופך את האמצעי דהיינו את הזכות שלו להביע את דעתו למטרה של הדיון, הוא מתנהג כאילו הדיון נועד לשמוע מה הוא חושב. הטיפש אינו חפץ בתבונה הוא אינו חפץ ורוצה להבין מה המסקנה המעשית הוא חפץ ורוצה בהתגלות ליבו ולהתבטא. להלן מספר שאלות שתוכל לשאול את עצמך כדי לדעת האם ועד כמה אתה טיפש או חכם. כאשר מתנהל דיון, האם לאורך כל הדיון אתה זוכר את מטרת הדיון? האם כל השאלות והתשובות שלך קשורות לתכלית הדיון? האם התועלת של הסקת המסקנה הנכונה מהדיון חשובה לך יותר מהתועלת האישית שלך? האם אתה מבין שהמטרה שלשמה אתה משתתף בדיון אינה כתחליף לטיפול פסיכולוגי שבו אתה מבטא את עצמך, אלא לצורך הסקת מסקנות מעשיות? אם במהלך הדיון מתברר שדעתך ... דבריו משרתים את נושא הדיון ועד כמה הדברים שאמרו לו נכונים. הכסיל צריך להתבטא, הוא חפץ בהתגלות ליבו, הוא צריך שיכבדו אותו, הוא צריך לומר את דברו, כדי להרגיש שגם הוא שווה משהו. הטיפש מתעצב כאשר הוא טועה, החכם לעומתו שמח כאשר מעמידים אותו על טעותו. החכם שמח שהוא לומד משהו חדש אך הכסיל עצוב וכועס כי פגעו לו באגו ובכבוד שלו. החכם יהיה מאושר כאשר הוא מחכים, הטיפש לעומתו יפגע מכך שהוא לא מספיק חכם. החכם אם ישללו את כל דבריו בדברי טעם הוא ישמח, אך הכסיל כמובן ינסה לגונן על דבריו, כי מה פתאום שישללו את כל דבריו מיסודם. זאת משום הנ"ל כי החכם חפץ בתבונה ולהבין את מה שהוא לא מבין כי זאת הרי התכלית של הלמידה שלו אבל הכסיל והטיפש חפץ בהתגלות ליבו כי הוא רוצה להתבטא. אם תשאל ומה רע בכך שהטיפש רוצה להתבטא, יש לו צורך נפשי להתבטא ומה רע בכך, אז למה מי שחפץ בהתגלות ליבו הוא כסיל? התשובה על כך היא בגלל שהוא לא חפץ בתבונה, דהיינו בגלל שהאלטרנטיבה היא תבונה. ז"א כאשר אדם הולך לפסיכולוג / משוחח עם חברו ... תבונה ותובנות יש שם רק להתבטא. לעומת זאת כאשר מנהלים דיון בישיבת עבודה וכיו"ב, שם המטרה של הדיון היא התבונה ולא התגלות הלב של אלו שמביעים את דעתם. הטיפש גם אז אינו חפץ בתבונה כי אם בהתגלות ליבו. לכן תהיה חכם ותמיד תזכור מה התכלית של מה שאתה עושה, אל תהפוך מטרה משנית או תת מטרה למטרה עיקרית. תזכור מה העיקר ומה הטפל. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של אלוהים - חכמי התלמוד סברו שלאלוהים יש גוף ותכונות אנושיות. גופו של אלוהים מצינו בברכות ו ע"א: "א"ר אבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין? שנאמר 'נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו' וכו' ובזרוע עוזו אלו תפילין וכו' הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ... אשר על ידו של אלוהים! וגם הראשונים אינם משיגים על זה כלל. הנה אם יבוא היום מאן דהו ויאמר לשלומי אמוני כי יש לאלוהים גוף, זרוע, ראש, פנים, כעס ורצון לא רק אפיקורס יקראוהו אלא גם משוגע. כאילו מקדמת דנא מקובל עלינו וידוע כי הקב"ה לא ישיגוהו משיגי הגוף כלל וכך גם החזיקו, למדו ולימדו חכמינו ז"ל מאז ומעולם. האמנם כך? ניתי ספר וניחזי. מגמרות רבות ומדרשי אגדה ואף מפסוקי התורה עצמם ומדברי הנביאים משתמע במפורש כי לאלוהים יש גוף, ראש וזרוע (שעליהם גם מניח הקב"ה תפילין) ויש לו אצבעות, כף יד, פנים ואחור ("והסירותי את כפי וראית את ... הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג הלכה ז כתב: "חמשה הן הנקראים מינים וכו' והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה" ועל זה השיגו הראב"ד: "ולמה קרא לזה מין? וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות", הרי לך עדות הראב"ד שחכמים הגדולים בתורה יותר מן הרמב"ם חשבו שלאלוהים יש גוף והוא בעל תמונה (כלאמר נתפס החושים). הנה על הרמב"ם נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" ומי "גדול וטוב" ממנו? תנאים ואמוראים. אכן, כפי שראינו, במשנה ובגמרא החזיקו בגשמות האל והרמב"ם טרח ארוכות ... באספקלריא [זכוכית, ויש המפרשים מראה] שאינה מאירה [שאינה נקיה או שאינה שקופה], משה רבנו נסתכל באספקלריא המאירה". ופרש"י: "כסבורים לראות ולא ראו ומשה נסתכל באספקלריא המאירה וידע שלא ראהו בפניו", והרי אנו רואים את כולם מסכימים שגם משה וגם הנביאים ראו אלוהים גשמי, בעל צורה, ורק נחלקו חכמים בטיב הראייה ואיזה חלקים ראו. ונאמר אגב אורחא כי לפי גמרא זו לא היה צריך כלל לאסור על הדמויות של שור אריה ונשר שהרי הנביאים רק ראו דמויות דומות לאלה משום שנסתכלו דרך זכוכית שאינה נקיה... בוא וראה שלא רק לאל ולמלאכים נתנו הראשונים ... במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ, ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביב הברק ולא נמלט מהם איש וכו' וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט החרב המתהפכת". קיצורו של דבר, גן העדן הוא ... מה אומר הוא על הגשמת המלאכים? בספר מורה נבוכים חלק שני פרק ו': "ואין הכונה באלו המאמרים כולם מה שחשבוהו הפתיים שיש לו יתעלה דברים, או מחשבה, או שאלת עצה או התבוננות והעזר בדעת אחרים וכו' כי הכוחות כולם מלאכים, ומה מאד רע עורון הסכלות ומה מאד מזיק, אלו אמרת לאיש אחד מאשר יחשבו שהם חכמי ישראל, שהשם ישלח מלאכו שיכנס בבטן האישה ויצייר שם העובר ייטב לו מאוד ויקבלהו, ויראה זה עוצם יכולת בחוק השם וחכמה ממנו יתעלה, עם האמינו גם כן שהמלאך גוף מאש שורפת שעורו כשליש העולם כולו ויראה זה כולו אפשר בחק השם. אמנם אם תאמר לו שהשם יתברך שם בזרע כוח מצייר, יעשה תכונות אלו האברים ויתארם והוא המלאך או שהצורות כולם מפעולות השכל הפועל והוא המלאך והוא שרו של עולם אשר זכרוהו החכמים, תמיד יברח מזה וכו' כבר ביארו החכמים ז"ל למי שהוא חכם, כי לכל כוח מן הכוחות הגופניות מלאך כל שכן הכוחות המפוזרות בעולם וכו' הנה בארו למי שיבין וישכיל שהכח המדמה גם כן יקרא מלאך, ושהשכל יקרא כרוב, ומה מאוד הוא נאה זה למי שידע, ומה מאוד הוא נמאס לפתאים". היינו "כרוב" ו"מלאך" אינם אלא שמות אשר יקרא האדם החושב לתכונות היצורים, לכוח השכל ולתבונה היוצרת, כל אלה כוחות פנימיים (בטבע ובאדם) ולא יישויות חיצוניות. אלו דברי הרמב"ם נפלאים ומתקבלים על לב כל אדם חושב. אך אם כך, איך יסביר הרמב"ם את הכתובים המפורשים בתלמוד כגון שאין המלאך מבין בלשון ארמי, או ענייני בית הכסא? האם כאשר הרמב"ם התבטא: "יחשבו שהם מחכמי ישראל" התכוון על חלק מחז"ל ועל הרמב"ן? ואף על התוס' שאמרו במסכת נידה טז ע"ב: "מלאך הממונה על ההריון - אבל על הלידה אין שום מלאך ממונה כדאמר בריש תענית] ב' ע"א [שלושה מפתחות בידו של הקב"ה של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים" כי אם המלאך הוא ביטוי לכוחות הפועלים באדם ובטבע מה שייך לאמר את שאמרו התוספות? ואף שהרמב"ם העיד על עצמו בכמה פעמים ששערי פירושים לא נסתמו (ויכול הוא לתרץ את גשמיות האל שנמצא בכתובים) סוברים אנו כדעת האבן עזרא בדניאל א' א': "כי איך יתכן בלשון שאדם ידבר מילה ורצונו מילה אחרת והאומר בזה מהמשוגעים הוא נחשב". על כורחינו נאמר את מה שכל כך ברור מדברי השגת הראב"ד: הרבה מחכמי ישראל, תנאים, אמוראים וראשונים החזיקו בתפיסת ההגשמה והאמינו כי לאלוהים ולמלאכיו, לשדים, לגן העדן ולגיהנום יש צורות גשמיות ממש ומקום מוגדר בתוך עולמינו החושי. במלחמתו נגד הגשמת האלוהות לא הלך הרמב"ם בדרך סלולה כלל אלא יצא נגד דעתם של רבים וטובים מחכמי היהדות. מלחמת הרמב"ם בהגשמת האל לא קלה היתה כי המקרא והכתובים מלאים ביטויי גשמיות של האל ומשרתיו ונראה ברור כי הכותבים והלומדים אכן האמינו בגשמיותם של אלה. הרמב"ם עצמו מודה כי כדי לעמוד בפרץ אף סירס את הכתוב למען התבונה. ואל תחשוב, התלמיד ... ולא דמות גוף? והעמק היטב בדבר זה. סוף דבר, בסוגיית ההגשמה ניצחה הפילוסופיא וכך מאמין היום כל שומר תורה ומצוות. יפה כתב חובת הלבבות שער היחוד פרק ד': "כי כל דבר שמבקשים לדעת אותו כשמסתפקים במציאותו צריך לשאול עליו תחילה אם ההוא נמצא אם לא וכשתתברר אמיתת מציאותו צריך לחקור עליו מהו ואיך הוא ולמה הוא, אך הבורא יתעלה אין אדם רשאי לשאול עליו אלא באם הוא בלבד", וזהו שכתב קצות החושן בהקדמתו: "מה לשכל אנושי להבין בתורת ה'?" אבל נראה שבלי גשמיות במעשה עליון אי אפשר. אחרי שהרחקת הגשמות נתקבלה על רוב שלומי ישראל התחילה תורת הקבלה להתפרסם ברבים. אז קמה בעייה לחכמי הקבלה: היאך ידברו על אלהים שאין לנו בו השגה כלל ולא שום תפיסה והבנה? ומה יאמרו עליו? והרי בלי לאמר דברים על האלוהים אי אפשר, שאם כך לא יוכלו לכתוב את כל המצאותיהם ופרי דמיונם. הלכו ועשו תרגיל נאה ואמרו שבורא עולם ברא עשר ספירות ורק עליהם ... תפיסה בך כלל וכו' גם זאת תדע דמה שאנחנו קורין לעשר ספירות בשם ספירות ובשם אורות אין כונתינו לחשוב אותם כאור זה שאנחנו רואין אותו בעיננו אלא מפני שקצר מצע שכלינו בעודו מלובש בחומר וכו' וגם כל העולמות וספירות הקדושים למעלה אין להם ציור ודמיון של הגופים האלה כלל ואין מי שיוכל לידע איך הוא עמידתם וסדרם וכו' כי בכל זאת אין שום שכל אנושי יוכל לדעת להבין ולהשיג כלל ועיקר". יפה כתב. והרי לכם מיד תרתי דסתרי: שום שכל אנושי לא יוכל לדעת ולא להבין ולא להשיג אבל אלה ממלאים כרכים על כרכים באותם דברים שאי אפשר לשום שכל בעולם לדעת ולהבין ולהשיג ואנו נאמר לאלה המקובלים אשר יש להם יושר פנימי: אם אינכם מבינים על מה אתם מדברים ואין לכם השגה בדברים שאתם כותבים הדירו רגליכם מלדבר בם ובהדי כבשנא דרחמנא למה לכם. כבר אמר מורנו פרופסור ישעיה ליבוביץ ז"ל: "כל מה שאפשר לאמר על האלוהים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ חכמה וטפשות והחכמים כל כך חכמים שהם לא מצליחים להבין את הטיפש. והטיפשים הגדולים, כל כך טפשים, שהם לא מבינים דבר, ובכך גם מבינים את החכמים. ואלה הכלואים בתוך חכמתם, עבדים לה. עבדים להגדרות ולגדרות ולחוקים שהם הציבו וחוקקו בעצמם. והחכמים, חכמתם קלה כנוצה הנידפת ברוח, שכל טיפש קטן, כל כך קטן, שיכול בחכמתו להדיף אותה בנקל. והאדם, שכל חכמתו היא חיצונית, שהיא כקליפת הפרי, רוצה ללמוד אך לא מנסה להבין את עצמו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ידיעת החכמים בעינייני החלומות ופתרונן "רבא רמי [מצא סתירה בין הכתובים]: כתיב 'בחלום אדבר בו' (במדבר יב, ו) וכתיב 'וחלמות השוא ידברו' (זכריה י, ב). לא קשיא: כאן - על ידי מלאך, כאן - על ידי שד" (מסכת ברכות דף נה עמוד ב). במאמר זה נציג בפניך, התלמיד מבקש האמת, את דברי רבותינו בענייני החלומות. נראה היטב כי כל מה שנאמר רק מדעתם הוא וגחמתם, כיצד סותרים עצמם ואומרים דבר והיפוכו וגם היפוך היפוכו. בעיניך תראה איך כל עניין פשרי החלומות ו"אמיתותן" הבל הוא. אין להבין כלום על החלומות ופשרן מדברי רבותינו. ובכן, עפ"י הגמרא דלעיל שני סוגי חלומות הם: חלום על ידי מלאך - כלומר חלום אמיתי, שיתקיים. ועליו אמר הכתוב: "בחלום אדבר בו". חלום על ידי שד - כלומר שלא יתקיים. ועליו אמר הכתוב: "וחלמות השוא ידברו". ... מיד לאחר שניעור משנתו: "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" (בראשית כח, טז). אף על פי כן הטיל ספק בדבר כל החלום שחלם שם, שמא הטעה אותו השד. פשיטא שאם אבותינו הקדושים לא ידעו להבדיל בין חלום אלוהים לחלום שדים, חכמי התלמוד ודאי שאינם יכולים. אלא, כדרכם של כל התיאולוגים אינם בוחלים לומר דברים - גם אם אינם מבינים בהם. ראה מה עוד אומרים רבותינו על החלומות: חלום מתקיים לפי פתרונו - ברכות דף נה עמוד ב: "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם ... אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה". כאן ממש מבטלים רבותינו את כל החלומות כבעלי מסר של אמת וקובעים שהחלום "מתגשם" על פי פתרונו (ואם כמה פתרונות לו, "יתגשם" כמה פעמים). ואיך יקבלו דבר זה הדורשים אל ה"אמת החלומית"? הסר דאגה מלבך. רבותינו המפרשים כבר יעשו הכל כדי להעמיד את דברי רבותינו הקדומים. וכך מסביר המהרש"א: "'שכל החלומות'... ולפי הסוגיא שלושה מיני חלומות הן: האחד שהולך אחר הפה ובלא פתרון אינו לא טוב ... רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו... אמר רבא: תדע, דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא, ולא פילא דעייל בקופא דמחטא [אמר רבא: הראייה לכך היא שלא מראים לאדם בחלום דקל מזהב ולא פיל שנכנס בחור של מחט] ". אלא שכנראה לא תמיד נקוט בידי חכמים כלל זה. הבט וראה מה רב אשי מספר על עצמו (ברכות נז ע"א): "הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה... והבא עליה - הוי ראש ישיבה. אמר רב אשי: אני ראיתיה ובאתי עליה, וסלקית [עליתי] לגדולה". אכן, חלום נאה חלם רב אשי: הוא עצמו מקיים יחסי מין עם אווז! ועוד הולך הוא ותולה במעשה בעילת העוף סימן משמיים להיותו ראוי להיות ראש ישיבה. ולמה לא עלה על דעת חכמים לומר שמהרהורי לבו חלם על האווז...? (אכן, ראשי ישיבות יש בימינו שרק בכגון דא ניתן להסביר את עלייתם לגדולה). כיוצא בו ענייני זימה חלומית (ברכות נז ע"א): "הבא על אמו יצפה לבינה שנאמר (משלי ב, ג), 'כי אם לבינה תקרא' [תן דעתך שבמלה "אם" אשר בפסוק האלף דוקא בחיריק, כלומר מילת תנאי ורבותינו הפכוהו לאם בצירה כלומר "אמא"] ; הבא ... תקרי מורשה אלא מאורסה". וגם כאן רבותינו מפרשים את החלומות מדרשות הפסוקים על ידי שינוי ועוות, ועיין מה שכבר כתבנו במאמר "מליצת השיר" על דרך הדרוש "אל תקרי כך אלא כך". כי הרי אין גבול לכל מה שניתן להרכיב על גבו של חלום. הנה נביא לך דוגמא איך רבותינו מתפלפלים מדעתם על חלומות (ברכות נו ע"ב): "הרואה פיל בחלום - פלאות נעשו לו. [הרואה] פילים - פלאי פלאות נעשו לו. והתניא: כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף? לא קשיא: הא דמסרג הא דלא מסרג [מפרש רש"י: שיש לו אוכף על ... גדולה: מה הדין ברואה פילים בחלומו, מקצתם עם אוכף ומקצתם ללא אוכף? (או כדברי המתמטיקאים: מהו הביטוי הפונקציונלי לקשר בין מספר האוכפים של פיל בחלום לבין פלאי הפלאות שיתרחשו לחולם?) ואין סוף להבלים. אין חלום בלא דברים בטלים - אחרי שאמרו חכמינו כי יש חלומות שהם אמת (חלום ע"י מלאך) וחזרו ואמרו שאין אף חלום שהוא אמת (אלא הכל מהרהורי הלב), עכשיו בוא ותראה שיש חלום שרק קצתו אמת. מסכת ברכות דף נה עמוד א: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי ... וכך פסק רמב"ם (הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק ו הלכה ו): "אמרו לו בחלום: 'מעשר שני של אביך שאתה מבקש הרי הוא במקום פלוני' - אף ע"פ שמצא שם מה שנאמר לו, אינו מעשר; דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". ואם כאן תתמה, היאך מתיישב הדבר שהצריכוהו חכמים להתיר נדרו שבחלום, הדבר פשוט: אם חלם על ידי מלאך - החלום אמת, ואם על ידי שד - החלום הבל; וכך מיישב בשו"ת תשב"ץ חלק ב סימן קכח: "שהם ז"ל נתעוררו וראו, כי יש חלומות שראוי לסמוך עליהם ולחוש להם, ויש מהם שאין ראוי לסמוך ולחוש להם, כי יש מהם ע"י מלאך והמלאך לא יכזב, ויש מהם על ידי שד והם דברים כענן בקר אשר אין להם שחר". כפתור ופרח. רק שאלה קטנה נותרה: על פי מה נקבע אם "חלום הנדר" מן המלאכים הוא או מן השדים? ואנו גם נראה איך דור הולך ודור בא והיחס לחלומות משתנה. הגמרא בברכות דף לא עמוד ב: "ואמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: כל היושב בתענית בשבת - קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה", וכתבו התוס' (ד"ה כל היושב): "פירש ר"ח - בתענית חלום". הנה אף על פי ... הרבה בעיניין זה, חבל שלא ביקש הרב עובדיה מאנשי "דעת אמת" שיאמרו לו פשר החלום, כי כך היינו אומרים לו: ראשית, חלומך בליל שבת הוא, אחרי ארוחת שבת הדשנה. וכבר הזכיר עניין זה אברבנאל, כפי שהובא בשו"ת שיבת ציון, סימן נב: "ועיין בזה מה שכתב החכם מהר"י אברבנאל בפ' מקץ - שם האריך בזה וערך מערכה מול מערכה, והעלה שם שיש חלומות המתהוים ע"י סיבת גופני, כגון על ידי עיכול המזון המעלה אדים או ע"י חולשת המזג מבריאות הגוף, ואלו החלומות המה הבל אין בו ממש". ואם לא אכל כבוד הרב כדי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: עבודה, מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם. שאלה: בקשר לעבודה, לפעמים אני מרגיש שאין לי חשק לעבוד, ואם אני אגיד לעצמי ללכת לעבוד, אני אולי כן ייהנה בעבודה, אבל אין לי חשק לעבוד, אז מה עושים עם זה? אליעד: קודם כל האדם צריך להגיד את האמת, האמת היא שלעבוד זה טוב מהיבט מסוים ורע מהיבט מסוים, וגם לא לעבוד, זה טוב מהיבט מסוים ורע מהיבט מסוים. לכל צד ... היתרונות והחסרונות שיש לך בבית תראה אותם גם בעבודה. וכאשר זה שווה בעיניך, אז תבחר מה אתה רוצה. שאלה: האם זה תהליך? אליעד: זה תהליך של התבוננות. ככול שיש לך יותר שכל, כך זה בא יותר מהר. למשל בבוקר שיש לאדם התלבטות, אם לקום לעבודה או לא, איך הוא יוצא מזה מיד? הוא שואל למה אני רוצה לעבוד? ולמה אני לא רוצה לעבוד? עולות לו שתי סיבות מנוגדות. אבל אם הוא מתחיל לחפור פנימה ולשאול למה אני רוצה את זה? בסוף הוא יבין שזה בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. ומי החליט שזה יותר טוב מזה? אף אחד. ואז כאן הוא מגיע להשתוות. כי אם תלך לתוכך פנימה, אתה תראה שזה לא ... כי אתה לא נמצא שם מספיק חזק. אתה לא מספיק חזק בחוויה הזאת. לפעמים צובטים אותך וזה לא מפריע, עד שצובטים אותך חזק. אבל אם כל כולך היית באחד, אז כלום לא היה מפריע לך. בקיצור בכל דבר בעולם יש חיסרון, והדרך היחידה לצאת מהלופ של החיסרון, היא להבין שהכל אחד. שאלה: לדוגמא, מישהו יורד עלי ואני סובלת מזה, איך אני חווה את האחד? אליעד: למה את לא רוצה שירדו עליך? כי את חווה שפוגעים ומשפילים אותך. ואת לא רוצה שישפילו אותך אלא את רוצה שיעריכו אותך. אז תשאלי את עצמך, למה אני רוצה שיעריכו אותי? מה זה משנה? כי אני רוצה לחשוב שאני חשובה, מה זה משנה אם אני חשובה או לא? האם אני חשובה יותר מהג'וק? אז אני ג'וק, מה הבעיה? האם להיות ג'וק זה פחות טוב? תנסי להסתכל על זה מנקודת מבט אובייקטיבית, למשל מישהו אומר לך שאת טיפשה ולא מבינה, זה מישהו שנותן לך נקודת מבט שאת לא בסדר. אבל תחשבי לרגע, האם לקיר אכפת אם את חכמה או טיפשה? האם לשמש, לירח, או לאוויר אכפת? לא, לרוב לא אכפת, אבל יש מישהו אחד שכן אכפת לו, השאלה היא, אם מי את מזדהה? האם את מזדהה אם זה שאומר לך שלהיות טיפש זה רע ולהיות חכם זה טוב? או שאת אומרת רגע, הרי רוב העולם חושב אחרת. רוב העולם, הדומם, הצומח, והחי חושבים שזה בכלל לא משנה אם אתה חכם או טיפש. השאלה היא, אם מי את מזדהה. אם את מזדהה אם זה שאמר לך שלהיות טיפש זה רע, את מרגישה רע, אבל אז תגידי לעצמך, הרי זה אחד, זה לא משנה. את פשוט צריכה להתחיל להסתכל בראייה רחבה, תסתכלי בעוד פרספקטיבה. את נתפסת באדם אחד שאומר שזה טוב וזה רע, ואת מסכימה ומזדהה איתו. אבל את יכולה לקחת צעד אחורה ולהגיד, אני רוצה להזדהות עם האין שכל, עם האחד, להזדהות עם המקום שבו הטיפשות והחכמה זה אותו הדבר. זה צורה וזה צורה, זה הכל. שאלה: יש עוד דרך, אם את מבינה שגם בלהיות חכמה וגם בלהיות טיפשה יש את אותן החסרונות ואת אותן היתרונות. אליעד: הוא אומר, שאם אומרים לך שאת טיפשה, תשאלי את עצמך, מה רע בלהיות טיפשה? ומה טוב בלהיות חכמה? אבל יש גם יתרונות לטיפשה, נכון? לפעמים זה שאומר לך שאת טיפשה, הוא בגלל החוכמה שלו סובל. אז הוא יכול לקנא בך שאת טיפשה. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. אך אני לקחתי את זה לשורש של האחד, כי לשמש לא אכפת אם האדם חכם או טיפש. אני הוצאתי אותה מהיתרונות והחסרונות ואמרתי לה שזה אחד. זה צורה וזה צורה, אין הבדל ביניהם, זה אחד לגמרי. שאלה: אני התכוונתי להגיד, שאם היא תראה שהיא חכמה, זה גם לא יעזור לה להרגיש יותר טוב. אליעד: או קי, הוא אומר שתנסי לראות שלהיות חכמה, זה לא נותן שום דבר. שכמה שאתה חכם או טיפש בסוף אתה סובל אותו הדבר. שאלה: אני חושב שלא צריך להגיע לסיטואציה של סבל, אלא שהאדם יעשה רשימה של כל הדברים השליליים שהוא חושב שיש לו, וירשום אותם, ואז יעבוד עליהם. אליעד: הוא מוסיף ואומר, שאל תחכה עד שיגידו לך שאתה טיפש ואז תשאל מה טוב בזה, אלא שב עם עצמך, ותבדוק מה הם כל הדברים שאתה חושב שאתה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יישום עקרון הביזור בארגונים - מחשבות מקריאת הספר "חכמת ההמונים" של ג'יימס סורוביצקי האם ביזור הנו דבר מועיל? מדוע קשה לנו כל כך לבזר פעולות בארגונים? מה היא חשיבות הביזור בארגונים פורמאליים ובלתי פורמאליים? מקריאת הספר "חכמת ההמונים" של ג'יימס סורוביצקי, ולאחר מחשבות ויישום של עקרון הביזור, הבנתי כי יש משמעויות רבות לעקרון זה. ניתן ליישם עקרון זה בפעולות כמו קבלת החלטות, יישום החלטות, פעולות של תחזוקת הארגון, פעולות פיתוח והרחבת הארגון, חשיבה ... עשוי להתרחש מצב שבו פרטים אינם מרגישים חלק בארגון או בהקמתו. מצד שני, פרטים המתנדבים עשויים להעביר מסרים שאינם מעוניינים לקחת חלק בכל החלטה שמתבצעת. אז איך קובעים אילו החלטות לקבל בצורה משותפת ואילו לא? יש להקשיב לרחשי השטח ולנסות להבין את הסיבות לצורך להסיר אחריות. ישנן החלטות שפחות קריטיות וישנן החלטות שיותר קריטיות להשתתפות פעילים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכולוג, נומרולוג, אסטרולוג, וחוכמולוג - אמת או שקר? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על מיסטיקה, פסיכולוג, נומרולוג, אסטרולוג, וחוכמולוג - אמת או שקר?. הפעם אני רוצה להשיב על השאלה והיא מה דעתי על תופעת המיסטיקנים אני מדבר על הוזה עתידות, חוזה עתידות, קוראים בקפה, אסטרולוגים, נומרולוגים, גרפולוגים פסיכולוגים וצריך לדבר באופן ספציפי, אבל אני מכניס גם את הפסיכולוגים הפסיכיאטריים וחכמולוגים כאלה ואחרים. וכולם משקרים כאן בעולם, ובעיקר אדם משקר את עצמו. ומה גורם לאדם לבוא למיסטיקן, האדם יש לו ספק בחיים, יש לו חרדה, והוא לא יודע כיצד לנהוג, הוא הולך לקבל פתרון. ואני לא אומר שאלו שקרנים כי הם לא יודעים מה יהיה, וגם אם הם יודעים מה יהיה, הם ... ירגישו אותו הדבר, חוסר השביעות רצון חוזרת. תמיד יחזור רצון לשנות, לא משנה מה האדם עושה הוא סובל, וסובל עוד יותר לדוגמא אדם שאין לו כסף, הוא אומר שיהיה לי כסף יהיה לי וטוב, ואז שיש לו כסף הוא מגלה שהוא עדיין אומלל, ואין לו מושג איך לפתור את הבעיות שלו, כל עוד יודע שהוא הוא קיים, יש אני, יש נפרדות, הוא אומלל. ואז הוא הולך לכל מיני שקרנים שיפתרו לו את הבעיה, והשקר הגדול ביותר זה האדם לעצמו שחשב שהוא ירגיש יותר טוב. והאדם לא יכול להעלים את הרצון של עצמו, ולכן משקר את עצמו, וחושב שאם ... ולא משנה איזה רצון, זה העונש. והגיהינום הגדול ביותר בעולם מעליו כתוב גן עדן. בכרטיס כנסה לגיהינום כתוב כל מה שתרצה, לא יהיה לך, ובגן עדן כתוב, כל מה שתרצה יהיה לך, ואז נכנס אדם לעדן מקבל הכל, מגלה שהוא לא השיג שום דבר, ואז מגלה איך לצאת / להשתחרר מהרצונות שלו כי אין לו ברירה. אחד השקרים, זה השקר של הטוב, יש מושג של מחזירי אהבה, אדם רוצה שיחזירו לו את האהבה שלו, או השקר שאדם חולה והולך לרופא, רוצה שיעזרו לו. ואנשים חולים הרבה פעמים טוב להם יותר, כי יש רחמים עצמיים, ויש עניין. וגם ללכת לשתות כוס מים ולחשוב שזה יעשה יותר טוב, כמו ללכת לרופא, זה שקר זה לא אומר לא לשתות ולא ללכת לרופא, אבל להבין שזה לא יגרום לך להרגיש יותר טוב. ואם אתה אומר את האמת עד הסוף, הטוב, שלך לא יהיה תלוי בשום דבר, ואז שיש טוב אמיתי אפשר לשחק, ואז ללכת לרופא ולשתות בלי להיות תלוי בתחושה של הגוף, רק כמשחק. ושיהיה לכולם יום טוב אמיתי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... החכמה הגדולה ביותר? ועד כמה פשוט ליישם אותה? עיקר החכמה הוא להיות מסוגל להיות אדם פשוט. החכמה היא לדעת ליהנות מהדברים הפשוטים שבחיים, הדברים שהחיים מספקים לנו בחינם שהם כמובן החשובים ביותר (אויר / מים הכי נצרכים והכי זולים / זמינים). החכמה היא לדעת ליהנות ממה שיש לך AS IS. להיות עשיר ששמח בחלקו. זאת החכמה שאליה צריך לשאוף, לדעת לשמוח במה שיש לך. לדעת לרצות את מה שיש לך, לדעת איך לגרום לכך שכל מה שיש לך אתה רוצה ושכל מה שאתה רוצה יש לך. זה אולי נשמע פשוט, אבל רוב האנשים לא מיישמים זאת. ולכן החכמה הגדולה היא להיות מאושר מהדברים כפי שהם. וכמו בכל תחום החכמה האמיתית, היא לדעת להיות גם וגם. ז"א גם לרצות הכל וגם להיות מאושר מהכל, להיות 2 הפכים בבת אחת. ובהקשר של זה אוסיף כי קיימת דרך לדעת האם הדבר שאותו אתה רוצה האם הוא יביא לך את האושר או לא לפי היכולת של הרצון להיות "גם וגם". ז"א, רוב ככל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...