יש כאן תשובה חשובה לכל החרדות והפחדים כי האדם כאשר הוא מפחד ממשהו שיקרה בעצם לא משלים עם המציאות שיכולה להיות אפשרות אחרת ממה שנדמה שצריך לקרות וכאן מקור הטעות. הוא בעצם למעשה חושב שהוא מסתכל על המציאות כפי שהיא, נדמה לו שכן, אבל במציאות זה לא קורה.

השאלה פה בעצם למה ההבנה מובילה את האדם לדברים הללו שיהיו לו פחדים? מפני שהוא עושה הפרדות בין טוב לרע. ניתן דוגמה: אדם חושב שלהצליח בלימודים זה טוב, ישר הוא נתן אופציה שנייה והיא לא להצליח בלימודים זה רע. מה זה טוב? טוב שאדם משיג את המטרה שהוא רוצה. ומה זה רע? רע, זה כאשר אדם מקבל תוצאה שהוא פוחד לקבל אותה.

מי החליט שזה טוב? האדם רוצה כך ולכן זה טוב. מי החליט שזה רע? אם לא מתקיים X אז זה רע, כי האדם לא רוצה שזה יקרה. אם נתבונן טוב טוב בדבר, נגלה דבר פשוט האדם לא אובייקטיבי בגלל ההפרדות של הטוב והרע שלו, ההפרדות הללו רק באות מהפחד שלו ולא מתפיסת המציאות שלו. פשוט מאוד.

הדבר הזה שהוא קורא לו רע יכול בקלות להתפרש כטוב מאוד, הוא צריך לסתכל על הדברים נכון. כלומר, אם הוא לא הצליח בלימודים, אז הדרך שהוא עשה את הדברים לא הייתה נכונה, או שהוא למד משהו שהוא לא אוהב, או שהדרך שהוא למד לא הייתה נכונה. ודווקא הדבר הזה יכול להוביל אותו להצלחה. כלומר להסתכל מה הוא טעה באותה הדרך, והוא צריך לבדוק דרך יותר נכונה כדי להגיע למטרה. והוא צריך ללכת בכל מיני דרכים ולפעמים יש כבישים ללא מוצא במבוך, אבל הוא לא צריך לפחד ואם הוא רוצה את הדבר הזה והוא רוצה אותו בכל מחיר, אז זו המטרה שלו בחיים, ויש סיכוי שימצא אותה גם אחרי 1,000,000 דרכים שגויות. כך הוא ידע שדרך המיליון היא הנכונה להשיג את הדבר.