אהבתי את המאמר ומסכים עם כל הנאמר

קימים סוגים שונים של דיונים

אחלק אותם לשני סוגים

הראשון דיונים עסקים או מקצועים שבהם מנהל הדיון הוא בר סמכא ולרוב גם אוחז בכלי השכר או העונש

בדיונים מסוג זה קים עונש ברור למי שמדבר שטויות או לא לענין ולכן נוכחותו של הכסיל פחות בולטת

יש מחשבה מה להגיד ומתי ולרוב משתתפי הדיון אמורים ליצג אינטרסנטית של הגופים אותם הם מיצגים

המאמר פחות מתאים לדיונים מסוג זה

הסוג השני הם הדיונים הפתוחים כאש השאלה המרכזית העומדת היא מה דעתך על...

דוגמא לדיון מסוג זה הוא דיונים פוליטים וערכיים

ואז התאור שתארת מדויק

ולא רק זה אין שכר ועונש אלא מצב הפוך שמנהל הדיון חושש להפסיק את המברבר והמדבר לא לענין כדי לא לפגוע בדובר ובכך יספוג גול עצמי

הבעיה בדיונים מסוג זה שהזמן בסופו של דבר מוגבל וקשה מאד לברור את התגובות הראויות מתוך בליל השטויות הלא רלבנטיות המושמעות בדיון

ברקע תמיד קיים החשש שאם אני לא אתבטא ולא חשוב מה בפעם הבאה לא אוזמן לדיון או לא אשלח כי לא יצגתי נאמנה את האינטרסנטים של השולחים

והתוצאה היא בדיוק כפי שתיארת

ככל שלאדם אין מה להגיד כך הוא יברבר יותר כדברי הפתגם

"אם אינך מסוגל להמם אותם בחריפות שכל, טמטם אותם בזיבולי שכל"