מאמר מעניין.

מצאתי אפשרות ללולאה אינסופית בצורת הניתוח הזאת. אנחנו מסכימים שגורם נבזי כלשהו מאוד מלומד, כזה שקרא את כל המאמרים שלך לצורך העניין, ומחליט שפעולה שטובה בעבורו ורעה מאוד לגורם תמים ולא מלומד, היא Z. הוא עוקב אחרי התמים לומד את ה Y-ים שלו לכל מיני X-ים שהוא פוגש, ומתכנן את ה X האולטימטיבי - זה שהתמים יניח עבורו Y צפוי מראש ויביא ל Z המתבקש. זה קורה כל הזמן - אנחנו שומעים בחדשות. עכשיו, נניח ששני צדדים באים באינטראקציה וכבר אין חשיבות מי הנבזי ומי הישר, שניהם מלומדים. הצד הפותח מעוניין ב Z1 והצד המגיב ב Z2 ואין חשיבות אם הם מתנגשים קיומית. הצד הפותח מניח שעבור ה X1 (פעולת הפתיחה שלו) תהא סדרת הנחות אפשריות Y מסוימת וסדרת הסקות Z של צד 2- והוא יוכל להחליט מהו X1 האופטימלי. צד 2 יודע שצד 1 מלומד ולכן יניח שצד 1 חזה את סדרת התגובות שלו Y וההסקות Z וינסה להוסיף הנחה y שאינה בסדרה והסקה חדשה z שנובעת ממנה. צד 1 יודע שצד 2 מלומד ולכן יוסיף את ההנחה וההסקה החדשות ל Y ול Z ויחשב את X1 האופטימלי מחדש. צד 2 יניח שצד 1 יעשה כן ויוסיף שוב הנחות והסקות - וככה במעגל חוזר עד אינסוף. אז מה, לא תהינה עסקאות? או אולי בסופו של דבר האורך של סדרות ההנחות שלנו סופי ומי שאורך בדיקת ההגבות שלו הארוך ביותר - יזכה ב Z הנכסף?