היי

מעניין מאוד.

כשהייתי צעירה הייתי מרוכזת בנושא הזה כמפעל חיי, מי הם אנשים למה הם עושים איך מפרשים אותם ואיך (סליחה על אגו טריפ קטן... זה עבר) גורמים להם להבין שעשו טעות ו / או לגרום להם להיות טובים יותר, זה מבחינתי היה היעוד שלי בחיים.

כיום אני חושבת שיותר נכון שכל אחד יתרכז יותר באיך הוא עצמו יכול להיות טוב יותר, בשביל עצמו קודם כל, מה שנקרא מודעות עצמית.

ויש גם את הרגש שבאמת חסר בניתוח שלך, איך אני מרגיש? איך הבן אדם לידי גורם לי להרגיש?

במידה ויש שילוב נכון של שני הגורמים הנ"ל אתה גורם לצד שלידך להרגיש נוח, אולי אז יוכל ללמוד ממך ואולי יוכל להביע את עצמו בחופשיות כי אין גורם מאיים לידו.

כנאמר באחת התגובות - אין מציאות סובייקטיבית ולדעתי אין אפשרות לתרגם נכון ב - 100% את השני וגם אין צורך.

הצורך להבין את השני נובע מההשתקפות שלך לרצות להבין את עצמך.

שמחתי לקרוא, תודה