כפי שהתרענו בעבר, ופנינו למתקשרים רבים שלא היה להם תשובה להשיב לנו, תקשור אסור על פי התורה. כיוון ותקשור עם מלאכים וכדומה, או על פי סוגים שונים של מדיטציות, או באמצעות כוחות חיצוניים מסויימים הם בגדר עבודה זרה על פי חז"ל. כפי שאחת מהמתקשרות טוענת שאפשרת לתקשר באמצעות ספר הזוהר ומביאה מוסיקה של בודהיזם במקביל למדיטציה ולתקשור שהיא עורכת.

כאשר אדם מתקשר הוא נכנס להיכלות בשם היכלי התמורות (ספר הזוהר פרשת פיקודי החלק האחרון של הפרשה, ספר פרדס רימונים של הרמ"ק שער כו כמדומני, עץ חיים שער הקליפות) ומשם הדברים מתגלגלים בצורה הפכפכית למדי, כאשר נגלים לאדם מתקשרים רוחניים הנקראים מדריכים אשר מנחים אותו לייעץ כך וכך לטופל שלמעשה הם מלאכי חבלה, שדים או כוחות חיצוניים בהתאם להיכל המסויים אליו הוא הגיע. לעיתים הם נראים אף כמו צדיקים אלא שהם רק נראים, כאמור - היכל התמורות כשמו כן הוא. היכל התמורות השינויים וההפכפכיות שבדברים. רבי נחמן מזהיר מאוד מההגעה לשם בכח המחשבה מדיטציה תקשור וכדומה במקומות רבים בספריו. רבנים בארץ ובעולם שנכנסים לשם - זה לא מצדיק שזה בסדר להכנס לשם, ויש רבנים שהם לא רבנים במובן המלה של המילה, כיוון והם מתעסקים בדברים שאין רשות להכנס לשם, היכלי התמורות הם היכלות הסטרא אחרא היכלות הטומאה, משמע שמי שנכנס לשם נטמא באופן מיידי וצריך חזרה בתשובה ותיקון על כך (כפי שהבאנו בספרנו ניתן לפנו במייל הזמני לקבלת הספר והתיקון) ויהי רצון שנזכה כלנו לחזור בתשובה ולהתרחק מכל המרעין בישין ונזכה להתקרב בורא עולם על ידי הדרך הטובה והטהורה ביותר - תפילה מצוות לימוד תורה ומעשים טובים. וכמובן שמחה: )

אין לי שום דבר נגד מתקשרים, יש טובים ויש מחרטטים בע"מ, אבל דעו דבר אחד, הדת שלנו מתנגדת למתקשרים מכל סוג שהוא, אפילו כתוב בקבלה שעיסוקים במיסטיקה היא "עבודה זרה" אז כל מי שאומר לכם שהוא מתקשר עם הקבלה או כל ספר אחר, סביר שזה חרטטן, יכול להיות שיש לו יכולת כל שהוא והוא כן מתקשר, דרך אינטואיציה וכו' - אבל בשום אופםן לא דרך הדת ולא דרך הספרים קבלה זוהר וכו'... כל טוב!!!

שלום. האם נפטר שבא מעצמו לתת מסר למתקשר מותר? ואשמח לדעת באיזה דרך אתה מתקשר שכן מותרת?

תודה רבה

שורש היהדות טמון ביציאת מצרים. כלומר היציאה מעבדות לחירות. כפרט וכקבוצה. היציאה מעבדות לחירות משמעותה קידוש של הבחירה החופשית. הכל צפוי. והרשות נתונה. משמע ששום דבר לךא ניקבע מראש. הכל צפוי. קרי מרחב האפשרויות הוא אינסופי בהגדרתו. אולם הרשות נתונה זו הדרך שאתה בוחר בתוך מרחב האפשרויות. קרי הבחירה החופשית בין טוב לרע. ולכן הטיסור החמור בתורה לעסוק בחיזוי העתיד וזו מהסיבה שלחיזוי העתיד ישנה השפעה מכרעת על הפסיכולוגיה של זה שדורש לדעת את עתידו מבחינת נבואה המגשימה את עצמה. ומשכך פוגעת אנושות במימוש של הבחירה החופשית. עולם צפוי וידוע מראש הוא עולם שלא מביא לידי ביטוי את היכולת של כל פרט ופרט לבטא עצמו כיחיד בתוך קבוצה. ראה דוגמא את מודל הקסטות ההודי, או הפיאודליזם האירופאי שאיננו מאפשר לפרט להתרומם ממקומו. לעומתו התורה מאפשרת לכל אחד ואחד לבטא עצמו והדוגמא הטובה ביותר הינה העובדה שאת משה לא ירש בנו אלא יהושוע. ואת יהודוע לא ירש בנו אלא שופטים. ואת עלי הכהן לא ירשו בניו אלא שמואל וכן הלאה. הרעיון הוא שבכל דור ודור יבחרו הראויים ביותר ללא תלות בקשר דם (שוששלת) שאפיין את תקופת המלוכה שקדמה ליהדות ומאפיין גם היום את מה שניקרא החברה המודרנית.