במאמר הקודם הטפת שאדם צריך להבין שבפנימיותו הוא טוב מכל הבחינות, ולכן מה הבעיה בעצבות? גם ככה הוא טוב (בפנימיותו), וגם, גם כשאדם שמח כביכול לכאורה - מתישהו שהכלים בכיור נערמים או שהוא צריך לבצע פעולות סיזיפיות אחרות - לא בא לו, כמו לאדם העצוב - לכאורה.

וכל העצב הזה, אולי הוא מוזן ומתקיים מהשמחה בכלל? ואולי כל השמחה הזאת היא בכלל עצב מזוקק??

ומה בנוגע לשליטה מחשבתית?? האדם נתקף ע"י מחשבותיו. המחשבות תוקפות אותו מכל עבר כולל במלבוש של שמחה או שחה לאיד, עדיין מחשבות חיוביות מתקיימות ניזונות ומוגדרות מהרלטיביות שלהן למחשבות שליליות. כך או כך זה כלא.

ובנוגע לכושר הבחירה, מי אמר? אולי הכל מבויים כ"כ מהודק, שהאדם מדמיין שהוא זה שבחר?

אחלה.

אמת

הסיבה שקראתי את המאמר הזה היא כי רציתי להבין האם להכריח את עצמך לעשות דברים זאת הדרך לחיים יותר מספקים.

יש לי בעיה עם מה שכתוב במאמר על עצבות. אני חושב שהדרך באמת לחיים יותר מספקים היא להתחבר לאיך אנחנו מרגישים ולתת לזה מקום. אם אנחנו ננסה לברוח מהרגשות השליליים הם, לדעתי, הם בכל זאת יצופו ברגע מסויים על פני השטח. ניסיתי לעשות פעם חשיבה חיובית בעזרת הדמיה יוצרת, ספר שקראתי בזמנו, וניסיתי לדמיין מצבים בחיים שלי בצורה אחרת, ללא כל הרגשות השליליים, במשך כמה ימים הרגשתי נהדר. הרגשתי חופשי מכל רגשות הפחד שהיו לי אז, אבל אחרי זה באו כמה ימים שכל הרגשות שלא רציתי לחשוב עליהם עלו בי בבת אחת. אני זוכר את זה כאחת החוויות הפחות נעימות שהיו לי בחיים ולא הייתי רוצה לחזור לאותה תחושה, לכן אני חושב שדווקא יש טעם כן לנסות להתמודד עם הרגשות האלה ואפילו לנסות להעזר בפסיכולוג או באיש מקצוע.