בפסיכולוגיה, עוינות (או אויבות) היא מילה המתארת ביטוי של כעס פנימי חזק, הגורם לדחייה ותיעוב כלפי ישות מסוימת או דבר מה אחר. בשפת היום יום היא משמשת לעתים רבות כמקבילה של המלים כעס או אגרסיביות.

עוינות היא חלק ממבנה האישיות שפיתח הפסיכולוג ג'ורג' קלי. במונחים פסיכולוגים, הגדיר קלי עוינות כרצון אקטיבי המסרב להכיר בתפיסת עולמו של האחר (אשר עמו נוצר העימות) כלגיטימית. במקום לעצור ולשקול, יעדיף האדם העוין להלחם בכל תוקף בניצב מולו אפילו שאין לו יותר מצל של תקווה כי הצדק עמו. וזאת על אף שלעתים עלול הוא לשלם על כך ביוקר.

על אף שבמצב תקין, הכישלון וההכרה בו היא חלק בלתי נפרד מדרך הלימוד וההתקדמות של האדם, במקרה של עוינות לא יילקח שום משגה בחשבון, ופעמים שימחק מתודעתו של האדם כליל.

ההגדרה התמציתית של עוינות היא: רגש בלתי נשלט, המונע את השפעתו של דיסוננס רגשי בלתי רצוי, בכך שאינו מאפשר שיקול משני בנוגע לטיב האדם המצוי בקונפליקט, עם האדם החווה אותו.