פסיכולוגיה חברתית (מאנגלית: Social Psychology) היא תחום מחקר ויישום העוסק בקשר בין הפרט לחברה. פסיכולוגים שהתמחו בפסיכולוגיה חברתית חוקרים את השפעת הזולת על מחשבותיו, הרגשותיו, והתנהגותו של הפרט.

נהוג לראות את הפסיכולוגיה החברתית כמצויה בעמדת ביניים בין הפסיכולוגיה לסוציולוגיה, דהיינו, התחום משלב ומיישם מונחים משני התחומים ומהווה את הממשק ביניהם.

תוכן עניינים:

1 תחומי עיסוק

2 השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית

3 לימודי התחום

4 מחקר

תחומי עיסוק:

תחומי הפסיכולוגיה החברתית הם רבים, ובהם: השפעת הסביבה החברתית, תפקוד האדם בקבוצה, גיבוש עמדות ושינוין, הערכה עצמית, קשרים בין - אישיים כמו אהבה רומנטית ועוד.

היא נוגעת גם בתחומים כמו פרסום וישנם פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום.

השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית:

הפסיכולוגיה החברתית המודרנית הושפעה רבות מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לפי גישה זו הצורה בה אדם מפרש את הסיטואציה החברתית והמחשבות שמתעוררות באדם בסיטואציה זו יקבעו את אופן פעולתו: האדם הוא מעין "מדען" אשר חוקר את סביבתו החברתית ומנסה להבין אותה על ידי ייחוס סיבות להתנהגויות הזולת, ואף לעתים ייחוס סיבות להתנהגויותיו שלו עצמו.

על מנת להבין את מצבו הרגשי של האחר, אנו משתמשים בפעולות המפורשות שאדם עושה, בתוכן דבריו, בזיכרונות וידע שיש לנו אודות האדם ואודות מרכיבי הסיטואציה, ברמזים לא מפורשים כגון הבעות פנים ותנועות ואף בריח. תאוריית הייחוס מנסה לתת מסגרת להבנת הדרך בה אנו מנסים למצוא היגיון בעולם החברתי.

לימודי התחום:

פסיכולוגיה חברתית איננה נלמדת כתואר ראשון בדרך כלל, אלא כתואר שני. מי שהשלים תואר ראשון בפסיכולוגיה או בתחום קרוב יוכל להגיש מועמדות ללימודי פסיכולוגיה חברתית (אם מדובר בתחום קרוב סביר שיידרשו קורסי השלמה).

מחקר:

פסיכולוגיה חברתית עוסקת במחקר מדעי של מחשבות, תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. המחקר עוסק באיסוף נתונים אמפיריים והבנה של תהליכי השפעה הדדיים ומתמשכים בין הפרטים בחברה. נחקרת גם השפעתם של אנשים אחרים על ההתנהגות גם כאשר הם אינם נוכחים באופן פיזי.

חוקרים בולטים בתחום: לאון פסטינגר, סטנלי מילגרם, סולומון אש, דריל בם.

ניסויים מפורסמים: ניסוי הכלא של זימברדו, הניסוי של מילגרם, ניסוי בנדורה, ניסוי הקונפורמיות של אש.