טלויזיה - החיים הם במקום אחר
השפעה אחת של צפיה בטלויזיה שאולי לא חשבתם עליה
"הנה, תצפה קצת בטלויזיה", אמרה סו, הכתבת הניו יורקית לקרוקודייל דנדי, והדליקה את המקלט.
הוא העיף בטלויזיה מבט אחד, ואמר
"כבר ראיתי את זה".
נשפכו הררי מילים על צפיה בטלויזיה. זו התמכרות שגוזלת ים של זמן, היא באה במקום דברים אחרים כמו סקס למשל, אוכלים מול הטלויזיה, לא עושים ספורט, משמינים. הכל אמת ויציב. אבל הבחנתי בבעיה נוספת שקשורה לצפיה בטלויזיה.
אפתח בוידוי. צפיתי ברוב הפרקים של הסדרה "השרדות 2". לא, משרד השידור, לא קניתי טלויזיה אחרי שדווחתי לכם שאין לי, פשוט צפיתי דרך הרשת. מחלק גדול מהפרקים מאוד נהניתי, במיוחד כשאני צופה ללא פרסומות כמעט, ויכולה להריץ קדימה קטעים משעממים או סנטימנטליים מדי. צפיתי עם בן הזוג שלי, כך שזו היתה חויה משותפת במידה מסוימת. זה היה כיף. אחרי כל פרק כזה, שכבתי במיטה וניסיתי לנתח את המהלכים שביצעו המשתתפים. היו חלקים מאוד מותחים ומרגשים.
ואז התחלתי להבין את הבעיה. הצפיה בטלויזיה נותנת אשליה של השתתפות במשהו, השתתפות בסדרה, השתתפות בהרפתקאות שעוברות על המשתתפים שם או על השחקנים. פתאום יש אקשן בחיים, התרגשות, מתח, קורים דברים.
אבל לא קורה כלום באמת. מה שקורה הוא שישבתי על הספה ואכלתי קרקרים (בריאים, כמובן). לא נסעתי לשום מקום, לא פגשתי אף אחד, לא למדתי כמעט כלום, לא חשבתי על שום דבר שיקדם את חיי. לא הרווחתי כסף, זה ברור, וגם לא תכננתי שום תוכנית לשום דבר מועיל. לא דיברתי עם אף אדם קרוב, ואפילו לא שטפתי כלים. כלום לא קרה אצלי. אבל התחושה היא שכן קרה משהו, והרבה, וזוהי האשליה המסוכנת.
בתקופה שבה צפיתי בסדרה הזו, חשבתי על מה שקורה שם, מה היה בפרק הקודם, מה יהיה בפרק הבא, מי יודח, מי ינצח. לא חשבתי הרבה על דברים אחרים בחיי, ולא הרגשתי כמה זמן בעצם, ממש הרבה זמן, שבועות, שאני לא מקדמת שום עניין. לא קידמתי כלום, כי הרגשתי שדברים כן מתקדמים, זזים, קורים. מה שנכון מאוד, דברים מתקדמים וקורים, רק לא אצלי.
ידיד שקרא את הפוסט הזה, אמר לי שאני לא צודקת. נהניתי, התרגשתי, למדתי אסטרטגיות חברתיות. לכן היה שווה לצפות בסדרה.
נחשוב על זה רגע. רובנו שוקלים כל הוצאה כספית כבדה בשבע עיניים. זה נכון לגבי, וזה נכון לגבי אותו ידיד. האם המחיר שווה את המוצר? האם אפשר לקנות את אותו מוצר במקום אחר, במחיר אחר? האם אפשר לוותר על המוצר לגמרי, או לרכוש משהו אחר לגמרי, טוב יותר, זול יותר או שניהם יחד?
נהניתי מהסדרה, וגם למדתי כמה אסטרטגיות, שללא ספק ישמשו אותי היטב אם וכאשר אמצא עצמי באיי הפנינה כשורדת מן המניין. בצפיה בסדרה הזו השקעתי בערך 50 שעות, השקעה אדירה מבחינתי. האם המוצר הזה - קצת הנאה, קצת התרגשות - שווה את המחיר ששילמתי עבורו? האם יכולתי לרכוש אותו מוצר במקום אחר, במחיר אחר? או לרכוש בהשקעה הזו מוצר אחר לגמרי?
השפעה אחת של צפיה בטלויזיה שאולי לא חשבתם עליה
"הנה, תצפה קצת בטלויזיה", אמרה סו, הכתבת הניו יורקית לקרוקודייל דנדי, והדליקה את המקלט.
הוא העיף בטלויזיה מבט אחד, ואמר
"כבר ראיתי את זה".
נשפכו הררי מילים על צפיה בטלויזיה. זו התמכרות שגוזלת ים של זמן, היא באה במקום דברים אחרים כמו סקס למשל, אוכלים מול הטלויזיה, לא עושים ספורט, משמינים. הכל אמת ויציב. אבל הבחנתי בבעיה נוספת שקשורה לצפיה בטלויזיה.
אפתח בוידוי. צפיתי ברוב הפרקים של הסדרה "השרדות 2". לא, משרד השידור, לא קניתי טלויזיה אחרי שדווחתי לכם שאין לי, פשוט צפיתי דרך הרשת. מחלק גדול מהפרקים מאוד נהניתי, במיוחד כשאני צופה ללא פרסומות כמעט, ויכולה להריץ קדימה קטעים משעממים או סנטימנטליים מדי. צפיתי עם בן הזוג שלי, כך שזו היתה חויה משותפת במידה מסוימת. זה היה כיף. אחרי כל פרק כזה, שכבתי במיטה וניסיתי לנתח את המהלכים שביצעו המשתתפים. היו חלקים מאוד מותחים ומרגשים.
ואז התחלתי להבין את הבעיה. הצפיה בטלויזיה נותנת אשליה של השתתפות במשהו, השתתפות בסדרה, השתתפות בהרפתקאות שעוברות על המשתתפים שם או על השחקנים. פתאום יש אקשן בחיים, התרגשות, מתח, קורים דברים.
אבל לא קורה כלום באמת. מה שקורה הוא שישבתי על הספה ואכלתי קרקרים (בריאים, כמובן). לא נסעתי לשום מקום, לא פגשתי אף אחד, לא למדתי כמעט כלום, לא חשבתי על שום דבר שיקדם את חיי. לא הרווחתי כסף, זה ברור, וגם לא תכננתי שום תוכנית לשום דבר מועיל. לא דיברתי עם אף אדם קרוב, ואפילו לא שטפתי כלים. כלום לא קרה אצלי. אבל התחושה היא שכן קרה משהו, והרבה, וזוהי האשליה המסוכנת.
בתקופה שבה צפיתי בסדרה הזו, חשבתי על מה שקורה שם, מה היה בפרק הקודם, מה יהיה בפרק הבא, מי יודח, מי ינצח. לא חשבתי הרבה על דברים אחרים בחיי, ולא הרגשתי כמה זמן בעצם, ממש הרבה זמן, שבועות, שאני לא מקדמת שום עניין. לא קידמתי כלום, כי הרגשתי שדברים כן מתקדמים, זזים, קורים. מה שנכון מאוד, דברים מתקדמים וקורים, רק לא אצלי.
ידיד שקרא את הפוסט הזה, אמר לי שאני לא צודקת. נהניתי, התרגשתי, למדתי אסטרטגיות חברתיות. לכן היה שווה לצפות בסדרה.
נחשוב על זה רגע. רובנו שוקלים כל הוצאה כספית כבדה בשבע עיניים. זה נכון לגבי, וזה נכון לגבי אותו ידיד. האם המחיר שווה את המוצר? האם אפשר לקנות את אותו מוצר במקום אחר, במחיר אחר? האם אפשר לוותר על המוצר לגמרי, או לרכוש משהו אחר לגמרי, טוב יותר, זול יותר או שניהם יחד?
נהניתי מהסדרה, וגם למדתי כמה אסטרטגיות, שללא ספק ישמשו אותי היטב אם וכאשר אמצא עצמי באיי הפנינה כשורדת מן המניין. בצפיה בסדרה הזו השקעתי בערך 50 שעות, השקעה אדירה מבחינתי. האם המוצר הזה - קצת הנאה, קצת התרגשות - שווה את המחיר ששילמתי עבורו? האם יכולתי לרכוש אותו מוצר במקום אחר, במחיר אחר? או לרכוש בהשקעה הזו מוצר אחר לגמרי?