בתהליכי קבלת החלטות, במיוחד אם התהליכים נעשים בקבוצה, הקושי העיקרי הוא הניתוח. לעתים קרובות כאשר אנו מקבלים החלטות אנו מערבבים שיקולים רגשיים, עם נתונים ומידע שלעתים אינו שלם, אנו מפעילים היגיון (או לפחות מנסים), וגם צריכים לעתים להיות יצירתיים כל זה אינו מבטיח תהליך קבלת החלטות מיטבי וזו בלשון המעטה.

אחת השיטות הטובות ביותר לקבלת החלטות אשר מבטיחה תהליך ניתוח עקבי ואפקטיבי היא שיטת ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו.

שיטת ששת כובעי החשיבה מחייבת אותנו לחבוש כובע אחד מסוים בזמן נתון - כלומר להסתכל על הבעיה שבה אנו עוסקים מזווית ראיה מסוימת, ורק כאשר מיצינו אותה, לעבור ולהתבונן בבעיה מכיוון אחר.

במאמר זה אסקור שיטה זו ואני ממליץ לכם לנסותה ולראות כיצד היא מאפשרת למקד דיונים, לערוך ניתוח מיטבי של המצב, לראות מעבר לטריביאלי, לעורר רוח יזמית ויצירתית, למנוע טעויות בביצוע, וגם. למנוע מפגשים ארוכים ומיגעים שמסתיימים בלא החלטות (מכירים את אלו??).

הכובע הלבן - חשיבה ניטראלית (חיפוש המידע העובדתי)

הכובע הלבן עונה על השאלות:

* איזה מידע יש בידנו?

* איזה מידע דרוש לנו, אך חסר?

* איך משיגים את המידע הדרוש לנו?

חבישת הכובע הלבן ממקדת אותנו במידע הקיים (עובדות, מספרים, סטטיסטיקות, מקובלות או הערכות מבוססות, ידע עצמי מניסיון ועוד). המידע מובא ללא כל פרשנות או שיפוטיות ובאופן אוביקיבי. מדובר כאן במידע שאינו נתון לויכוח, ביקורת או להעלאת הצעות, אך חשוב להגדיר בדיוק את סוג המידע ומקורו, למשל: " על פי הנתונים בטבלה" או "לפי ניסיוני".

כיצד משיגים את המידע הדרוש לנו? באמצעות חיפוש במקורות מידע מגוונים, באמצעות שאילת שאלות נכונות והקשבה לתשובות עמיתים, או באמצעות מחקר.

מתי משתמשים בכובע זה?

כאשר אנו זקוקים למידע לצורך מתן מענה לשאלה, בחירת ההסבר הנכון, הערכת רעיון, פתרון בעיה, קבלת החלטה וכד.

הכובע האדום - חשיבה רגשית (חיבור לרגשות ולאינטואיציה).

הכובע האדום עונה על השאלות:

* מה אני מרגיש בקשר לעניין כרגע?

* מהי "תחושת הבטן" שלי? האינטואיציות שלי?

חבישת הכובע האדום ממקדת אותנו ברגשות, בתחושות ובאינטואיציה שלנו. היא נותנת לנו לגיטימציה לבטא את רגשותינו ולכלול אותם בתהליך החשיבה, באורח מודע.

כאשר אנו מעלים את הרגשות לפני השטח - עלינו בלם כפי שהם ועלינו להימנע מפסילת רגשות וגם ממצב שבו אנו מחפשים הנמקות וצידוקים לרגשותינו.

הרגשות הן חלק חשוב של החשיבה. הן בעלות ערך כל עוד מסווגים אותן ככאלו.

מתי משתמשים בכובע זה?

כאשר יש לנו ניסיון אישי בנושא. בתהליכי קבלת החלטות בין אנשי עסקים תוכלו לעתים לשמוע משפטים כגון: "תחושת הבטן שלי היא שזה לא יצליח", "אינני אוהב את הדרך שבה זה נעשה". הכובע האדום נותן לגיטימציה לשלב בשיחה רצינית "איתותים" רגשיים, שלעיתים מבוססים על שנים רבות של ניסיון בשטח ועשויים להיות בעלי ערך רב. כמובן, שבאותה מידה הם עלולים להטעות!

הכובע השחור - חשיבה ביקורתית (חיפוש החסרונות והבעיות)

הכובע השחור עונה על השאלות:

* האם זה נכון?

* האם זה מתאים?

* האם זה יצליח?

* מהן הסכנות, הקשיים הבעיות שיש לקחת בחשבון?

חבישת הכובע השחור מכוונת אותנו לחשוב באופן ביקורתי (שלילי) ולהפעיל את ההיגיון כדי להצביע על חסרונות, נקודות תורפה, השלכות שליליות, או סכנות הכרוכות ברעיון או תכנית מסוימת.

השימוש בכובע זה חשוב מאד, מאחר והוא נועד כדי להפעיל שיפוט ביקורתי ולמנוע מאיתנו לעשות שגיאות ולפעול בפזיזות.

מתי משתמשים בו?

כשרוצים לקטול רעיון, לנמק מדוע לא כדאי לקבל הצעה מסוימת, או לשכנע מדוע תכנית מסוימת אינה כדאית, למשל: "החוק לא מאפשר לעשות זאת", "כוח האדם לא מספיק לייצר.. " זהו כובע יעיל ביותר במקום שבו אנו רוצים לצפות סיכונים ולמנוע אותם. יחד עם זאת, יש להימנע משימוש יתר בכובע השחור כי הוא עלול לקטול רעיונות יצירתיים עוד לפני שהם עלו ובכך לחסום את הדרך להגיע לפתרון המיטבי.

הכובע הצהוב - חשיבה חיובית (חיפוש היתרונות והתועלת)

הכובע הצהוב עונה על השאלות:

* מה היתרונות?

* מה התועלת שתצמח מזה?

* מדוע זה יצליח?

חבישת הכובע הצהוב מכוונת אותנו לחשיבה חיובית, לחיפוש היתרונות, התועלת שניתן להפיק מפרויקט או מצב, ההצלחות וההשלכות החיוביות. זוהי חשיבה המסייעת לנו להביט קדימה בציפייה לצמיחה והגשמה או להביט אחורה כדי להיזכר בחוויות החיוביות.

השימוש בחשיבה חיובית לצורך הערכה, אינו סתמי אלא מחייב הנמקה וביסוס של ההערכה, תוך שימוש בהיגיון.

מתי משתמשים בכובע הצהוב?

כאשר רוצים לבחון את תרומת הרעיון, או את ההיתכנות של פתרון: האם וכדאי לקבל את הרעיון? האם כדאי לבצע זאת? למשל: "השימוש באנרגית השמש ייתן לפרויקט תו תקן ירוק" "המנהל יאהב את הרעיון". כל רעיון יצירתי ראוי למעט חשיבה של הכובע הצהוב.

החשיבה החיובית אינה טבעית כמו חשיבת הכובע השחור, היא דורשת לעיתים מאמץ מכוון, מה עוד שיתרונות אינם תמיד גלויים לעין וצריך להשקיע מאמץ כדי לחפשם.

הכובע הירוק - כובע היצירתיות (חיפוש רעיונות ופתרונות)

הכובע הירוק עונה על השאלות:

* מה עוד? (רעיון, היבט, הצעה, הסבר, פתרון, מסקנה)

* אילו אלטרנטיבות ניתן להציע?

* האם קיימים כיווני חשיבה שלא העלינו?

חבישת הכובע הירוק מכוונת אותנו לחשיבה יצירתית ופעילה, בשני כיוונים:

א. חשיבה בונה: "להזיז" דברים, לגרום למשהו שיקרה. "האם ניתן לעשות זאת בדרך שונה? "

ב. הצעת כיוון חדש: להגות רעיונות, חלופות, פתרונות, המצאות חדשות. הדגשת החידוש! למשל, "האם תוכל למצוא לכך הסבר אחר? " "אנו זקוקים כאן למספר רעיונות חדשים"

חשיבה יצירתית מטבעה אינה הגיונית, היא כוללת "קפיצות" מחשבתיות, והיא נובעת לעתים קרובות מגירויים אקראיים, הבאים מכיוונים בלתי צפויים, ומטבעה היא מתעלמת מאילוצים.

שלושה כללים חשובים העת חבישת כובע ירוק:

- העדר ביקורת: היצירתיות מחייבת קרקע נקייה ללא בקורת.

- גירוי החשיבה היצירתית באמצעות שאלות פתוחות כגון: "מה עוד ניתן לעשות? "

- ניסיון לפרוץ מעבר לידע הקיים

הכובע הירוק דורש מאמץ יצירתי מכוון, כלומר: לפנות זמן ומקום לחשיבה יצירתית, לגרות ולאתגר את החשיבה, לערער על מה שנראה מובן מאליו.

מתי משתמשים בו? הכובע הירוק שימושי ביותר כאשר מחפשים הסבר לתופעה, פתרון לבעיה מעבר לפתרונות הקיימים, או כשדיון נתקע כי נדמה שאין עוד רעיונות, כשצריך קצת פרובוקציה כדי להניע את הדיון הלאה. הוא שימושי גם בתהליכי חקירה. באמצעות הכובע הירוק ניתן להציע גם רעיונות ניסיוניים, שאין לנו מושג אם יצליחו.

הכובע הכחול - חשיבה על חשיבה (בדיקת תהליך החשיבה)

הכובע הכחול עונה על השאלות:

לצורך ניתוח מצב ותכנון:

* מה המטרה?

* למה הגענו? היכן אנו עומדים? מה אנו מנסים לעשות כעת?

* מה תכנית החשיבה מכאן והלאה? מה הצעד הבא? איזה כובע נפעיל עכשיו?

לצורך סיכום ורפלקציה

* מה אפיין את החשיבה שלנו?

* האם היא הייתה יעילה?

* מה היו ההצלחות בחשיבה? איך נצמיח הצלחות נוספות?

* מה היו הקשיים? כיצד ניתן מענה לקשיים אלו?

חבישת הכובע הכחול מכוונת אותנו לחשיבה על החשיבה, באופן מודע - להפעיל ביקורת על תהליכי החשיבה, להיות בשליטה על תהליך החשיבה, לקבוע את השאלות שיעוררו את החשיבה להמשך. חשיבה מסוג זה חיונית כדי להביא לתהליך חשיבה פורה.

הכובע הכחול שונה מיתר הכובעים בכך שהוא ממוקד בחשיבה עצמה, והיתר - בנושא החשיבה. ניתן לראות אותו כ"מנצח" של "תזמורת הכובעים": הוא מנתח את יעילות השימוש בכובעים, מזהה צורך בשימוש בכובע אחר, מזמן אותו לחשיבה, קובע את סדר השימוש בכובעים כלומר את תכנית החשיבה.

מתי משתמשים בו?

בכובע הכחול משתמש בדר"כ יושב הראש של הדיון או מארגן הישיבה, אך גם המשתתפים האחרים רשאים להיעזר בו ולהעלות הצעות לשיפור או ייעול החשיבה.

הכובע הכחול מתפקד כ"נווט החשיבה" של הקבוצה: הוא מתבונן, מברר, ממקד, מגדיר מטרה, מנסח שאלות, מזהה סטייה ממסלול החשיבה, מחזיר למסלול החשיבה, מבקר, מזהה צורך בחשיבה אחרת, מזמן את השימוש בכובע הדרוש, עוצר דיון לצורך בירור, עורך סיכומי ביניים ועורך סיכום סופי.

בהצלחה!