הרעיון הוא שיש במציאות הרמוניה מלאה בכל נקודה בספקטרום הוא עיקר מה שנדון כאן.

המחשבה היא הדבר שמפעיל את כל הדברים שיש בעולם אין דבר שקיים שאין בו תודעה וזה לא דבר זר למדע.

קשה לנו להבין במט ראשון ולהבין שהכל זה אשליה אחת גדולה ולא קיים חלק במציאות שלא נמצא בתוך התודעה ואיך כל הישויות מתקשרים אחד אם השני הספקטרום לכל ישות יש את המקום שלה על ספקטרום התדרים כאשר אני ישדר על התדר של ישות כלשהי היא תושפע.

יותר מכך כאשר אני חושב על עצם כלשהו אני והעצם משדרים על אותו התדר כלומר יש לנו תקשורת ויש לנו ערוץ משותף שמשדר על אותו התדר.

בא נבין דבר פשוט והוא הרעיון ששפה היא דבר הרמוני כלומר השפה שלי הרמונית אם אותו העצם שאני בתקשורת איתו כלומר השפה היא דבר שלא צריך ללמוד להבין אותו כי מספיק שהשפה שלי הרמונית אם הישות שאני מתקשר איתה עצם ההרמוניה עוקף את הצורך בללמוד את השפה ההרמוניה היא השפה של כל דבר שיש ביקום וכאשר שתי דבר נמצאים בהרמוניה יש להם תקשורת חזקה הרבה יותר מכל שפה אחרת.

ההרמוניה מחברת דברים נפרדים לישות אחת בתנך נאמר בספר בראשית והיו לבשר אחד אני חושב שזה רעיון מאד יפה שמדבר על הכוח של ההרמוניה לחבר בין בני זוג עד למצב שאין מבדיל בן שתי הישויות הנפרדות ההרמוניה היא התודעה המשותפת של הישויות.

בתוך ההרמוניה יש רוחב מסוים שנותן בכל זאת מרחב נפרד לישויות השונות המאכלסות את אותו הספקטרום במרחב כלומר שכולם יש להם את אותה התודעה כלומר לשתי חברים יש ספקטרום מסוים שבאותו הספקטרום מדובר בישות אחת בעלת שני גופים נפרדים.

קשה להבין את הרעיון שמה שאנו רואים לא באמת כמו שהוא ולמעשה הכל במחשבה ומחוץ לאותה המחשבה אין למעשה דבר וחצי דבר.

למחשבה עצמה יש רובדיים הרבה מהרובד הפיסי עד לרובד המופשט ביותר.

לפעמים אני אוהב לחשוב על ההכל ושואל עצמי האם באמת קיים הכל אחד או שכל דבר הוא הכל בפני עצמו האם יש נקודה אחת שכוללת ממש את הכל אני אישית חושב שיש נקודה שבה המציאות לא יכולה להתקיים מרוב שיש לה אור כל כך חזק ושם זה המקום של אלוהים לבדו.

בין שתי נקודות יש רק אנרגיה ולא וזה אותו ערוץ תקשורת שאני קורא לו תודעה המחשבה היא אבן יקרה שאור עובר דרכה ככל שהאבן נמצאת במקום יותר קרוב לאלוהים היא יותר שקופה ומופשטת היא רק נותנת לנו את האור באופן המופשט ביותר והטהור ביותר האבן התחתונה היא אבן שהמחשבה שם מלאה בקליפות ופחות בפרי בכל אופן ההרמוניה היא אחדות ואין הבדל בין שום חלק בספירות בין העליונות ביותר לבין התחתונות ביותר בסופו של דבר האור זה אין סוף פשוטו כמשמעו מאור בספקטרום שאין לנו השגה בו במחשבה שלנו עד לעולם שלנו שהוא בדמות סוף.

המשמעות של השפה היא כתובה בהרמוניה לכן טלפתיה לא מצריכה לימוד שפה מדובר במסרים של התודעה שלא מצריכים לימוד מוקדם של שפה זה אותה השפה שאנו מבינים את השפה שאנו מדברים זה הנקודה העליונה של השפה ושם אין מילים ואין הבדל בין השפות השונות שם התקשורת זה בהרמוניה ומרוב שיש באותו מקום הרמוניה חזקה מלחמה שם לא יכול להתקיים והיא מקבלת שם ביטוי של שלום.

ההרמוניה מחדדת את המחשבה עד למצב של אובדן חושים גמור ולמצב של יציאה אל מחוץ לגוף.

ההרמוניה היא דבר שנמצא בכל מקום ובאופן אבסורדי אפשר לתת מוזיקה הרמונית ולשמוח מדבר רע והשיפוט שלנו עלול להיפגע כי ההרמוניה גורמת לנו לאבד את האובייקטיביות במקום זה היא נותנת לנו אשליה עד שאנו מאבדים את חוש הכוון.

בסופו של דבר ההרמוניה היא דבר אין סופי וגם בדבר סופי יש חלק מן האין סוף עצמו במספר כלשהו יש אור שמאיר בכל הספירות כלומר במספר שלוש יש אין סוף דבר שגורם 3 ואני בתחושה שזה אפשרי עד כמה שהדבר יכול =2= לי לא להצליח לבין את ההבדל בין 1 לקבל משמעות אבסורדית הוא נשמע הגיוני.

לסיכומו של מאמר אפשר לומר שההרמוניה היא התחושה שהרבה מרגישים אותו דבר בדיוק כי הרמוניה זה האחדות שבתוך הריבוי והפירוד באופן הכי בלתי נתפס שישנו במציאות.