אדישות (בלעז: אפתיה) היא מונח פסיכולוגי למצב שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. אדישות קלינית היא דרגה גבוהה של אפתיה. דרגה בינונית של אדישות עשויה להיות התגלמות של דיכאון, דרגה קיצונית של אדישות עשויה להיות מאובחנת כמוגבלות דיסוציאטיבית. ההיבט הפיזי של האדישות, אשר כרוך בהתדרדרות פיזית, אובדן מסת שריר וחוסר אנרגיה, מכונה עייפות.
אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או סביבה. היא מהווה תגובה שכיחה לדחק פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"חוסר אונים נרכש" אשר קשור לרוב בדיכאון קליני. האדישות עשויה לשקף חוסר עניין, שאינו פתולוגי, בעניינים בהם הפרט אינו מוצא חשיבות.
היסטוריה:
אדישות, ציור משנת 1893
אטימולוגית המילה אפתיה מקורה ביוונית ( (apatheia, מושג ששימש את הסטואים להגדיר את חוסר העניין בדברים שלפרט אין שליטה עליהם (דברים אלו, על פי הפילוסופיה שלהם, הם כל אותם דברים חיצוניים. הפרט יכול להיות אחראי רק לשיקוליו ולמעשיו). מושג האפתיה קיבל תפנית על ידי הנצרות, אשר השתמשה במושג על מנת להביע חוסר שביעות רצון בשל כל הדאגות הארציות. קלמנס אלכסנדריוס, הפך את המושג לשגור על מנת למשוך את הפילוסופים לנצרות.
מושג האדישות הפך למקובל בתרבות הפופולרית במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז התנאים המזוויעים בחזית המערבית הובילו לאדישות ולהלם קרב בקרב מיליוני חיילים.
אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או סביבה. היא מהווה תגובה שכיחה לדחק פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"חוסר אונים נרכש" אשר קשור לרוב בדיכאון קליני. האדישות עשויה לשקף חוסר עניין, שאינו פתולוגי, בעניינים בהם הפרט אינו מוצא חשיבות.
היסטוריה:
אדישות, ציור משנת 1893
אטימולוגית המילה אפתיה מקורה ביוונית ( (apatheia, מושג ששימש את הסטואים להגדיר את חוסר העניין בדברים שלפרט אין שליטה עליהם (דברים אלו, על פי הפילוסופיה שלהם, הם כל אותם דברים חיצוניים. הפרט יכול להיות אחראי רק לשיקוליו ולמעשיו). מושג האפתיה קיבל תפנית על ידי הנצרות, אשר השתמשה במושג על מנת להביע חוסר שביעות רצון בשל כל הדאגות הארציות. קלמנס אלכסנדריוס, הפך את המושג לשגור על מנת למשוך את הפילוסופים לנצרות.
מושג האדישות הפך למקובל בתרבות הפופולרית במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז התנאים המזוויעים בחזית המערבית הובילו לאדישות ולהלם קרב בקרב מיליוני חיילים.
050-3331-331