הזיכרונות שיש לי מסבתי הם סביב ריח הבישול הביתי, הנוכחות התמידית שלה בבית, המסירות האין סופית לילדים ולנכדים והדאגה לכולם, רק לא לעצמה, לעומת זאת אימי היא סבתא מודרנית שתמיד מוציאה אוכל קפוא, קשה להשיג אותה, היא רצה מפעילות לפעילות, מטיילת בתאילנד, מבלה ומתמרנת בין בילויים, חברים ונכדים...

הסבתא של היום היא לא אותה סבתא שהייתה פעם, הסבתא "הישנה" בדרך כלל לא עבדה מחוץ לבית, ניהלה את הבית ועזרה בגידול הנכדים, בספרי ילדים היא מוצגת כבעלת שיער אפור, משקפיים וסינר ואילו הסבתא "החדשה" יש לה יותר לגיטימציה לבחור את הסגנון חיים שלה, היא אופנתית יותר, לעיתים היא בשיא הקריירה שלה, לא עוד מקריבה וזמינה תמיד עבור כולם, אפשר למצוא אותה בחוגים (אפילו בארובי), בטיולים, בהרצאות, בלימודים ועוד...

השינוי בדמותה של הסבתא המודרנית גרם לדילמות לא פשוטות, כמו בחירת סגנון הסבתאות: "איזה סוג של סבתא אני רוצה להיות? סבתא שמכייפת עם הנכדים? סבתא שמחליפה את ההורים? סבתא מרוחקת? סבתא מסורתית? דילמות של אשמה: "האם אני עוזרת מספיק? " היות ותוחלת החיים עלתה יש להרבה סבתות כיום מחויבות של טיפול בהורים מבוגרים, קושי להפנים את הסבתאות ("אני צעירה מדי בכדי להיות סבתא"), פחד מהזקנה, התמודדות עם מספר תפקידים במקביל (טיפול בנכדים, טיפול בהורים, קריירה, התנדבות)...

לעזור, כמה ולמה?

כמה - סובייקטיבי ונקבע לפי תאום ציפיות הדדי בין הסבתא להורים.

מצד אחד חשוב להבין מה ההורים מצפים ממני כסבתא, לאיזו עזרה הם זקוקים ולעזור כפי יכולתי, מצד שני, חשוב להבהיר להורים איפה הגבולות שלי, אילו פעילויות יש לי שעליהן אני לא אוותר, באילו מקרים לא אוכל לעזור מכיוון שיש לי את החיים שלי שהם חשובים לא פחות.

מדוע סבתות עוזרות בגידול הנכדים?

נותן תחושת כוח, חיוניות, מסוגלות וחשיבות.

מאפשר תיקון טעויות העבר שעשינו בגידול הילדים.

זוהי דרך להישאר קרוב לנכדים ולילדים.

למלא חלל ולהפיג שעמום.

קושי להודות בפני עצמי ובפני האחרים שאני לא מסוגלת כבר לטפל.

קושי לומר לא ולאכזב את הילדים.

מדוע סבתות לא עוזרות בגידול הנכדים?

לא מתחשק לי, אני את שלי עשיתי...

יש לי תוכניות אחרות, אני עמוסה בפעילויות.

אני עדיין עובדת, מתנדבת או שיש לי קריירה.

הזמן והאנרגיות שלי הם משאב יקר ומוגבל, כדאי שאשקיע אותם בעצמי.

קשה לי, אני כבר לא צעירה.

10 טיפים לסבתות בעידן המודרני:

1. לעשות תאום ציפיות עם ההורים, לבדוק למה הם מצפים ומה אני מוכנה לתת.

2. אפשר לומר: "לא אוכל לשמור על הנכדים היום" ולהישאר בחיים...

3. לזכור שחינוך הנכדים זה לא התפקיד שלהן.

4. להימנע מביקורת כלפי ההורים על חינוך הנכדים.

5. להקפיד לתת יחס שווה לכל הנכדים, להימנע מהפליות.

6. לא "לסגור חשבון" עם הילדים על חשבון הנכדים.

7. מותר וצריך לקבוע גבולות לנכדים אצלכן בבית.

8. להימנע מפינוק יתר של הנכדים.

9. אל תיצרו קואליציה עם ההורים נגד הנכדים או להיפך.

10. מלאו את יומכם בדברים שגורמים לכן הנאה והשקיעו בעצמכן כי מגיע לכן!