בעצם יש כאן 2 השקפות, אחת אמונית ואחת שכלית, וכל אחד מביא צידוקים לפה ולשם, כל אחד חושב שהוא הצודק. וכל אחד מדבר בשפה אחרת משלו. אחד אומר שהתורה ניתנה משמיים והשני חושב אחרת.
יש כאן קונפליקט לא פשוט, בין ראייה דרך השכל והסתכלות דרכו, לבין ראיית הדברים דרך האמונה ואמון בכל מה שנכתב בתנ"ך ובתורה שבעל פה. מי אומר מה נכון יותר? שאלה קשה מאוד.
כשאנשים בוחרים בחיים דברים הם מסתכלים על השכל של הדברים, אבל כשהם מאמינים במשהו הם מסתכלים על הרגש. אבל השכל עצמו בא לפרש לאדם את מה שהוא מרגיש לגבי הדבר.
השאלה פה מה השכל של הרגש? הרגש הזה, מאיפה הוא בא? לאן הוא מוביל? האם הרגש של האדם יודע דברים? כי אם כן, אז איך הוא לא תמיד מנווט אותו נכון אל הדברים הנכונים?
שהכל של האדם יכול להטעות אותו, אבל גם הרגש של האדם יכול להטעות אותו. בעצם שניהם יכולים להטעות את האדם בדרכו אל האמת.
ויש אפשרות לפרש תמיד שכל אחד אחר צודק, כל אחד ירגיש צודק בדרכו. ואיך למעשה מוצאים להם מכנה משותף?
לכל אחד יש צדק משלו, אבל יכול להיות ששניהם צודקים או שניהם טועים, או אחד מהם צודק בלבד.
והשאלה היא מה נראה יותר נכון? לדעתי, את זה האדם יכול לענות לעצמו בלבד, כי מדובר פה במערכת שלמה של טיעונים של דברים שהאדם לא ראה.
וזה לא פשוט, כי כל אחד מביא את הטיעונים שלו לדבר שהוא מאמין בו ואת הצידוקים שלו. יש כאן טיעון מעגלי, כל אחד טוען לצדקתו.
רק האדם לפי החלטתו יכול לקבל החלטה רצינית במה מדובר, למרות שהדבר אינו פשוט. כי כל אחד מביא טיעונים.
והאדם יכול להחליט כי בעצם מדובר בהתחברות הפנימית שלו לדברים, ועל האדם להתחבר לחלק הכי פנימי שלו ולמצוא דרכו את התשובה המתאימה עבורו.
יש כאן קונפליקט לא פשוט, בין ראייה דרך השכל והסתכלות דרכו, לבין ראיית הדברים דרך האמונה ואמון בכל מה שנכתב בתנ"ך ובתורה שבעל פה. מי אומר מה נכון יותר? שאלה קשה מאוד.
כשאנשים בוחרים בחיים דברים הם מסתכלים על השכל של הדברים, אבל כשהם מאמינים במשהו הם מסתכלים על הרגש. אבל השכל עצמו בא לפרש לאדם את מה שהוא מרגיש לגבי הדבר.
השאלה פה מה השכל של הרגש? הרגש הזה, מאיפה הוא בא? לאן הוא מוביל? האם הרגש של האדם יודע דברים? כי אם כן, אז איך הוא לא תמיד מנווט אותו נכון אל הדברים הנכונים?
שהכל של האדם יכול להטעות אותו, אבל גם הרגש של האדם יכול להטעות אותו. בעצם שניהם יכולים להטעות את האדם בדרכו אל האמת.
ויש אפשרות לפרש תמיד שכל אחד אחר צודק, כל אחד ירגיש צודק בדרכו. ואיך למעשה מוצאים להם מכנה משותף?
לכל אחד יש צדק משלו, אבל יכול להיות ששניהם צודקים או שניהם טועים, או אחד מהם צודק בלבד.
והשאלה היא מה נראה יותר נכון? לדעתי, את זה האדם יכול לענות לעצמו בלבד, כי מדובר פה במערכת שלמה של טיעונים של דברים שהאדם לא ראה.
וזה לא פשוט, כי כל אחד מביא את הטיעונים שלו לדבר שהוא מאמין בו ואת הצידוקים שלו. יש כאן טיעון מעגלי, כל אחד טוען לצדקתו.
רק האדם לפי החלטתו יכול לקבל החלטה רצינית במה מדובר, למרות שהדבר אינו פשוט. כי כל אחד מביא טיעונים.
והאדם יכול להחליט כי בעצם מדובר בהתחברות הפנימית שלו לדברים, ועל האדם להתחבר לחלק הכי פנימי שלו ולמצוא דרכו את התשובה המתאימה עבורו.
050-3331-331