"אני אשיג הכל מהכל, אשיג כסף, נכנסים, מעמד, כבוד וכו' ואז יעמדו

לרשותי כל הכלים למקרה שארצה משהו".

"כי אם ארצה משהו ולא אוכל להשיגו - לא אהיה מאושר."

השיטה של הבודהיזם עובדת בדיוק הפוך, החלשת האגו:

התנזרות!

"אני אמנע מלספק את הרצון לקבל, אקטין אותו וככה אפחית

בייסורים"

-

- הגישה המערבית טוענת למילוי הרצון כדי להימנע מהסבל שלו.

- הגישה הבודהיסטית טוענת להקטנת הרצון כדי להימנע מסבל.

שזה כמו שאדם עם דיכאון ילך לרופא ויבקש להיות מאושר

והרופא יציע לו שני פתרונות:

לעשות ספורט ולצאת לבלות עם חברים (מילוי הריקנות)

או לקחת כדור (הפחתת וטשטוש הריקנות).

שני הפתרונות יקלו על הכאב בהחלט, אבל לא יעשו אותו מאושר.

-

שתי הגישות משאירות את האדם קירח. הרצון נשאר ריק ולכן לעולם

אינו מאושר.

הדרך השלישית והנכונה להיות מאושר, היא מילוי הרצון לקבל ע"י

נתינה!

הרצון לתת הוא המילוי עצמו.

ברגע שיש לך רצון לתת (ללא תנאי), אתה כבר במצב של הנאה.

ז"א שמי שתמיד רצונו נמצא במצב של נתינה, לעולם לא יחסר לו.

כי תמיד יש למי לתת.

ברצון לקחת לעומת זאת, לא הכל אתה יכול לקחת.

ובמקום שאין לך אפשרות לקחת, נולד החיסרון, ריקנות והסבל.