* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

חוויית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים.

אליעד: עד שלא תביני באמת למה את יושבת על כסא, את תמשיכי לחוות את הכסא כמו בית קברות. זה יהיה המשך של הקודם. אז כל החיים שלך הם ככה, זה לא רציני. את רוצה לחוות שזה אחד, שזה אין סוף, את חייבת להבין מדוע את יושבת על הכסא. תסבירי מה אמרתי עכשיו.

שאלה: אם נמאס לי מהחוויה השגרתית הזאת, אני צריכה להבין באמת מדוע אני יושבת על הכסא, או מדוע אלוהים רוצה שאשב על הכסא.

אליעד: להבין מדוע כרגע יש פה כסא ומדוע אני כרגע נמצאת עליו. זוהי שאלה בסיסית, בכלל לא מורכבת, לא צריך פיזיקה. צריך רק לרצות להבין, מדוע אני פה על הכסא. מה מצמיד אותי לכסא. אז בואי נתקדם. מה מצמיד אותך לכסא? אל תעשי לי פרצופים. את רוצה להתקדם? אז בואי נתקדם. מה גורם לכך שתשבי על הכסא? הרצון שלך בפשיטות, את יכולה לרצות לקום ואת יכולה לרצות לשבת. הרצון מצמיד אותך לכסא, אבל עכשיו אני שואל, למה הרצון מצמיד אותך לכסא? למה יש רצון? ולמה הרצון מצמיד אותך לכסא? מה מצמיד את הרצון אליך? מאיפה זה בא? מה הדבר הזה?

שאלה: האם זה רצון שלי?

אליעד: האם את שואלת אותי? הגיע הזמן שתתחילי לשאול את עצמך. בואי נזרוק את האחריות על אלוהים, נגיד שזה הרצון של אלוהים, אבל זה לא עונה על השאלה, אבל למה הוא רוצה? זה לא ענה לשאלה, אז שוב נשאל, מדוע את כרגע יושבת על כסא? אני רוצה שתשאלי, למה? עד שלא תהיה לך שאלה. עד שלא תוכלי לשאול עוד למה.

למה אני יושבת? כי אני רוצה, כי נוח לי, ולמה נוח לי? כי זה מה שאני רוצה. תשאלי למה עד שלא תהיה לך יותר שאלה. תסבירי מה הבנת. ואז אני מבטיח לך שתראי את השמש זורחת, ואפילו בלילה תראי אותה.

שאלה: שאני אשאל למה אני רוצה.

אליעד: סתם דוגמה, את עומדת במטבח ומבשלת אוכל, למה אני כרגע מערבבת את הסיר? אני חייבת להבין למה, כי אם אני אערבב את הסיר, האוכל יצא יותר טעים ולכן אני מערבבת. אבל למה אני חושבת שזה יהיה יותר טעים? כי זה מה שלמדו אותי, אז מה אם זה מה שלמדו אותך, אבל יכולתי גם לעשות הפוך? אבל אני רוצה לעשות את זה, למה את רוצה לערבב? כי אני רוצה שלבעלי יהיה טוב, אבל למה אני רוצה שלבעלי יהיה טוב? כי הוא אוהב אותי, אז מה אם הוא אוהב אותי, יכולתי לרצות אחרת? יש הרי אין סוף אפשרויות, למה דווקא זאת קיימת? מה גורם לי לערבב את הסיר? הרי יכולתי לא לערבב אותו, אז למה אני מערבבת אותו?

את רוצה לחוות את הערבוב של הסיר אחרת? כן, האם את רוצה שכאשר את מקלפת גזר תחווי את הקילוף אחרת? שתחווי שעכשיו יש פה אלוהות שמתגלה, את חייבת לשאול, למה אני עכשיו מקלפת את הגזר? כי אמרו לי שצריך לקלף את הגזר, אז מה אם אמרו לי, אני לא חייבת, אני יכולה לעשות הפוך, אז למה אני עושה את זה? כי זה מה שאני רוצה, אבל למה אני רוצה את זה? כי נראה לי שזה יהיה יותר טוב, אז מה אם זה נראה לי? אני יכולה לעשות הפוך.

אם את תחליטי שאת מוכרחה לדעת למה אני עושה את זה, חייבת להבין את זה, לא מוכנה לקבל כי אני רגילה לזה, כי זה סתם תירוצים, אז מה אם אני רגילה, אני יכולה לעשות אחרת. אם תחליטי באופן נחוש, שאת לא נותנת לעצמך מנוח, עד שאת מבינה את מה שאת עושה, את בסוף תחווי את אלוהים. ואז יתחילו לך חיים חדשים, חיים אחרים, פה, אבל את תחווי את זה אחרת.

את עכשיו מחזיקה את הידיים שלובות, למה את מחזיקה אותם כרגע ככה?

שאלה: אני יכולה להגיד שזה כוח עליון שמפעיל אותי.

אליעד: ולמה הוא מפעיל אותך ככה? אני לא אוותר לך עד שתמצאי את התשובה.

שאלה: כי בא לו.

אליעד: ולמה בא לו ככה? את חייבת להבין מה הסיבה. אני רוצה לשאול אותך שאלה, נגיד שככה בא לו, האם התשובה הזאת מספקת אותך? נגיד שכן. אם מישהו עכשיו יזרוק עליך אבן, האם זה יספק אותך שאני אגיד לך, שככה בא לאלוהים? כי אם כן, אז את לא צריכה אותי. אם כל מה שקורה את אומרת ככה אלוהים רוצה, אז אין לך יותר בעיה. אבל לא מתאים לך כל מה שהוא עושה.

שאלה: אם זה כואב.

אליעד: למשל כואב לך הראש, ואת תגידי לי שרע לך, אני אשאל למה רע לך? כי כואב לך הראש, אז אגיד לך, את יודעת למה כואב לך הראש, כי ככה לאלוהים בא. האם זה מספק ומרגיע אותך. את תגידי לאלוהים, בבקשה תעשה שלא יכאב לי הראש, והוא יגיד לך, ככה בא לי. ואז תשאלי, למה אתה גורם לכאב ראש הזה? אני רוצה להבין, נכון? אבל אלוהים רוצה שתסבלי, מה השאלה המתבקשת? למה? והוא יגיד לך, ככה, סתם התחשק לי. את תגידי, לא, לא, זה לא סתם מתחשק, אני רוצה להבין למה, נכון?

אבל אותו דבר עכשיו את צריכה לשאול, זה לא למה, כי ככה מתחשק לאלוהים, למה הוא רוצה את זה? תביני, שאם פעם אחת את תביני למה את משלבת ידיים? אז תביני למה יש פה קיר, ולמה הסינים נראים כמו סינים, ולמה הדתיים ככה, ולמה אני ככה, ולמה את ככה, אם תביני פעם אחת את הלמה הראשון, אז הכל יסתדר לך.

כי זה אותו למה, זה אותו מנגנון. האם את מבינה?

שאלה: איך אני אדע את הלמה הזה?

אליעד: אני אגלה לך, על ידי שתשאלי, אם לא תשאלי לא תדעי. אם את תחליטי, אני יעל החלטתי, החלטה נחושה, שאני רוצה להבין למה, חייבת, מוכרחה להבין למה. את חיה את החיים בלי משמעות, עוברת לידם, או עוברת בתוכם אבל לא מבינה, כמו שאתה הולך בפארק ואתה לא יודע שאתה הולך בפארק כי אתה עיוור, יש נוף וציפורים ואתה לא רואה ולא שומע, למה? כי את לא חווה את המשמעות, מה המשמעות של הכל? למה אני עושה את זה? מה זה נותן? איזה שאלה שאלנו? למה? למה אני עושה? למה אני מתאמצת? בשביל מי? בשביל מה? מה התכלית? איזו סיבה? למה? מה משמעות הדבר? מה את מבינה אותי? האם את עושה דברים במשך היום שאת רגילה?

שאלה: כן, כי אני רגילה.

אליעד: מהיום אל תעשי דברים בגלל שאת רגילה, אם זה נכון לעשות את זה, את עושה. ואם לא, אל תעשי. אל תעשי דברים בגלל שאת רגילה. ואם את עושה דברים בגלל שאת רגילה, את חייבת להבין למה את עושה אותם. מה את קוף, או רובוט? את צריכה להבין למה את עושה דברים. האם את עבד? האם אלוהים עושה משהו כי הוא רגיל? הוא עושה כי הוא רוצה, לא בגלל שהוא רגיל. זה אחד חדש, הוא כל הזמן רוצה מחדש. אני כל רגע רוצה להבין את מה שאני עושה. רגילה, זה כמו מת, מת, מת. את רוצה חיים, אז תפסיקי להגיד כי אני רגילה.

בואי נדבר על הצמחונות, למה אם אני אביא לך עכשיו דגים את לא תאכלי? כי את מאמינה במשהו. יש רק שתי אפשרויות, שהאמונה הזאת היא אמת או שקר, נכון? את חייבת לגלות את האמת, אם זה אמת או שקר, לא נמאס לך לשקר?

שאלה: לא אכפת לי מה אני אוכלת, לא מפריע לי אם אני צמחונית או לא.

אליעד: גם לי לא מפריעה שאת צמחונית, מפריע לי שאת משקרת את עצמך. שאת אומרת שזה מפריע מבחינה אנרגטית וזה לא נכון, זה מה שמפריע לי. אני יעשה לך את זה הפוך, מי שאוכל דגים זה פוגע בו מבחינה אנרגטית. אבל את משקרת כשאת אומרת את זה, את יודעת למה? כי את לא בטוחה שזה נכון.

שאלה: נכון, כי אמרו לי את זה.

אליעד: אבל גם אמרו לך שהקיר פה, כי הוא היה פה אתמול, אמרו לך הרבה דברים, גם אמרו לך שהאש רגילה לשרוף. אמרו לך שאת המשך של הקודם, השאלה היא, האם זה נכון? אמרו לך שאת יעל בגוף גשמי, אבל האם את רוצה לחוות את אלוהים? מישהו פעם אמר לך שאת אלוהים? אני הראשון שרומז לך. האם בעלך אומר לך, אלוהים היקר בואי תאכלי? לא, הוא לא מתייחס אליך כאל אלוהים. מה את משוגעת, איך את אלוהים? את בן אדם.

אין דבר כזה, אמרו לך, אז מה אם אמרו לך? זה לא אומר כלום, השאלה היא, מה האמת? האם באמת זה נכון או לא נכון? עכשיו נלך שוב לסיפור עם הדגים. למה את לא אוכלת דגים?

שאלה: כי אמרו לי.

אליעד: האם לא נמאס לך להיות עבד של אחרים, שמה שהם אומרים את עושה, אז מה אם הם אמרו, האם זה מחייב אותך? יש לך בחירה. אם יביאו לך דגים בסלט האם תאכלי?

שאלה: דגים אולי אני אוכל, כי זה קל לעיכול.

אליעד: שוב פעם את עם אולי, את לא יכולה להגיד כן או לא? אם יביאו לך עכשיו כוס מים האם תשתי? האם יש לך התנגדות? לא. אם תהיה עכשיו שריפה האם תברחי? כן, את לא אומרת אולי. אז למה שאני שואל אותך על הדגים את אומרת אולי?

שאלה: זה תלוי ברעב שלי.

אליעד: ואם תהיי רעבה תאכלי?

שאלה: יכול להיות, כי דגים זה קל לעיכול.

אליעד: ומה עם המחשבה שאומרת שזה מזיק מבחינה אנרגטית?

שאלה: זה לא נורא אם אני אוכל, מה זה יגרום לסוף העולם?

אליעד: אז פעם בכמה זמן אפשר לעשות משהו לא טוב? האם את חושבת שזה משנה הדגים האלו?

שאלה: אולי בשר כן

אליעד: אם עכשיו נביא לך מרק עוף, שאת יודעת שהרגו את החיה בצורה אכזרית, האם תאכלי או לא?

שאלה: אני לא יאכל, כי יש לי אוכל אחר.

אליעד: מה זה שונה מפרוסת לחם?

שאלה: כי הרגו את החיה.

אליעד: אני רוצה להגיד לך משהו, את רוצה לחוות אחדות, נכון? מה הפירוש של אחדות? שאין הבדל בין דבר לדבר, אם את חושבת שיש הבדל בין פרוסת לחם לבשר, אז האם את בחוויה של אחדות או נפרדות?

שאלה: נפרדות.

אליעד: את מבינה איך מתחילות הצרות. כשאת חושבת שמבחינה אנרגטית, קורה משהו מיוחד ליום שבו נולדת, זוהי חוויית נפרדות. את מלאה בנפרדות כרימון. זה שונה מזה, זה שונה מזה, את כל היום ממלאת את עצמך במחשבות של נפרדות. ואת שואלת למה אני בכלא? כי את מכניסה את עצמך לכלא, במחשבות המטופשות האלה. המחשבה שאומרת הבשר שונה מהלחם, את אכזרית על עצמך, את גורמת לעצמך לסבול בגלל המחשבה הזאת. יש לך אלפי מחשבות כאלה, שהם מכניסות אותך לכלא. זה כמו שים לי אבן על הראש, שים לי עוד אבן על הראש, ועוד אבן, ובסוף יש לך הר על הראש ואתה מת מתחת.

השחרור זה האחד, שאתה לא מוגבל, זה האוקיינוס שאתה שוחה, חופשי, זה הכל. הבאר זה המקום שאני לא יכולה, אני מוגבלת, זה כן זה לא, זה כן זה לא, הפרדה בין יש לאין, אבל למה את חווה את זה, בגלל השקרים שאת משקרת את עצמך. היכן למשל? פה בבשר, את מאמינה לשקר של עצמך. האם יש באמת הבדל בין הבשר ללחם?

שאלה: כן.

אליעד: מבחינתך יש, זה כמו שמישהו אומר, אני מבין שפה זה גן עדן אבל אני רוצה לחיות בגיהינום. מבחינת האמת האם יש הבדל או אין הבדל?

שאלה: אין הבדל.

אליעד: אז את עדיין צמחונית?

שאלה: אני צמחונית כי אני חושבת שלבריאות שלי זה יזיק.

אליעד: אז את לא צמחונית, את לא אוכלת את זה כי זה לא בריא לך. אני למשל לא שותה אלכוהול, אז האם זה אומר שאני נגד אלכוהול? אני לא רוצה לשתות סוג מסוים, זה לא אומר שאני נגד אלכוהול, לי לא בא הטעם הזה. אני לא אוהב לשתות פרי מסוים, אז האם אני נגד הפרי הזה?

עכשיו אני אשאל עוד פעם, אבל תהיי אמיתית עם עצמך, האם את חווה את הלחם והבשר כשני מאכלים זהים, שההבדל היחיד ביניהם שזה מתעכל מהר והשני פחות? תהיי אמיתית עם עצמך, האם את באמת בהשתוות? עלי את לא יכולה לעבוד. על עצמך תנסי לא לעבוד.

שאלה: כן.

אליעד: מה כן, האם מבחינתך סיימת את פרשת הצמחונות?

שאלה: כן, אני יכולה לאכול בשר.

אליעד: מאה אחוז?

שאלה: אני אולי לא יאכל, כי אני לא רגילה, בגלל הבריאות.

אליעד: ומה עם כל המחשבות שהיו לך קודם? אולי גם יש בהם משהו?

שאלה: היה מורה אחד שאכל בשר כדי שהתלמידים שלו יצאו מהדעות והרעיונות של הצמחונות.

אליעד: ואולי הוא טועה, וכולם טועים והצמחונים צודקים?

שאלה: אולי, אבל זה לא משנה לי.

אליעד: אל תגידי אולי, האם את רוצה להגיע לחוויה של אלוהים, של מוחלטות? אם הייתי שואל את אלוהים, האם אפשר לאכול בשר? מה הוא היה עונה לי? האם היה לו ספק בתשובה? לא. אין כאן עניין של ספקות. עכשיו אני אשאל אותך שוב, אם אני אביא לך בשר, האם תאכלי? נגיד שיהיה בריא לך.

שאלה: כן.

אליעד: סגור לך הנושא? כן. עכשיו אני שואל, האם את בטוחה שזה בסדר לאכול בשר, או שאולי הצמחונים שאומרים שזה אכזריות, כן צודקים? ואת לא יודעת שהם צודקים. האם את בטוחה שזה אחד? את מקודם אמרת שהבשר שונה בעיני מהלחם בחוויה. זה אני חווה כאכזרי וזה לא כאכזרי, נכון? עכשיו את אומרת, זה אחד. עכשיו אני שואל שוב, האם את בטוחה שזה אחד, או שאת לא בטוחה שזה נפרד ולכן אומרת שזה אחד? את מבינה מה ההמשך של זה, האם את בטוחה שאת אחד עם אלוהים? או רק בא נגיד שאני אחד עם אלוהים? אין פה זיגזוגים, האם זה באמת בסדר לאכול בשר?

שאלה: כן

אליעד: איך את בטוחה, מה אם כל הטיעונים שלהם?

שאלה: אז מה, זה אומר ככה, וזה אומר ככה, ועובדה שאנשים אוכלים בשר והם חיים.

אליעד: אבל מי אמר שזה טוב?

שאלה: לא יודעת.

אליעד: האם את מבינה למה את סובלת? האם את יודעת מה הוא אלוהים? אלוהים הוא ההפך של הלא יודעת. אצל אלוהים לא תשמעי, אני לא יודע. אלוהים הוא השורש של הכל. מה הבנת?

שאלה: שלא יודעת, זה לא תשובה.

אליעד: זוהי תשובה, אבל תשובה של עבדים. את רוצה להישאר עבד, תמשיכי להגיד שאת לא יודעת. נמאס לך, את רוצה לדעת את אלוהים, אל תגידי לא יודעת, תתחילי לברר. קחי נושא אחד ותבדקי אותו, מה היא האמת? האם אפשר להיות צמחוני או אי אפשר להיות צמחוני?

שאלה: איך שאתה רוצה.

אליעד: אבל מה האמת? או שזה אכזרי ולא טוב, או שזה לא משנה. אם הייתי שואל את אלוהים הוא היה נותן תשובה, כן או לא.

שאלה: אבל הוא הכל, כך שאפשר גם ככה, וגם ככה וגם ככה.

אליעד: אז איך נדע. אלוהים לא כולל את הכל. אלוהים זה אמת אחת, מוחלטות.

שאלה: אבל יש כאלה וגם כאלה.

אליעד: אבל הם לא אלוהים, הם בני אדם בספקות. אין להם חוויה של מוחלטות. הצמחונים לא בטוחים שזה טוב, הם אומרים, נראה לנו שעדיף לא לאכול, והאחרים אומרים, שנראה להם שכדאי להם לאכול. האם מישהו בטוח שהוא צודק? אף אחד לא בטוח שהוא צודק. אבל אני רוצה שאת תהיי בטוחה במשהו אחד, יש משהו שאת בטוחה בו? בואי ניקח את הדוגמה של הבשר. אני מנסה להגיע לחוויה של האלוהים, אלוהים לא אומר, אני לא יודע, אלוהים בטוח בדברים. אלוהים גם לא פועל מתוך הרגלים. הוא בוחר, יש לו בחירה. תנסי לצאת מההרגלים, אני פועלת כי אני רגילה, אני פועלת כי אמרו לי, כי מורה רוחני אמר, אז מה אם אמר? זאת לא חשיבה של אלוהים, זוהי חשיבה של משוגעים. מה את מבינה?

שאלה: אני צריכה..

אליעד: את לא צריכה, אם את רוצה להישאר בגיהינום עוד קצת, ולבוא לבלבל את המוח שוב פעם, זה גם בסדר. אבל אם נמאס לך, תחליטי, אני רוצה להגיע לחוויה אחרת. אני רוצה לחוות שאני אלוהים, שאני יודעת, אני בטוחה, מה הבנת?

שאלה: אני לא יודעת איך?

אליעד: התחלת עם הלא יודעת איך? מה הסברתי לך? איך? בא לך לשנוא מישהו או לאהוב מישהו?

שאלה: לאהוב.

אליעד: את מבינה שאם את אוהבת משהו מאוד, אז את שונאת את ההפך שלו, נכון? מעכשיו את צריכה לאהוב את הוודאות, ולשנוא את הספקות. לאהוב את הבטוח ולשנוא את כנראה, אולי, ככה, אני לא יודעת. לשנוא את זה בדם, שאת תשנאי את התחושה הזאת. אם תשנאי את התחושה של המוגבלות באמת, את תהפכי להיות אלוהים. אם תשנאי את הלא יודעת, את תדעי בסוף. עכשיו את יכולה להגיד הפוך. אם את תאהבי את היודעת ותשנאי את הלא יודעת, אז אני ידע, זה אותו הדבר. להגיד לשנוא את הלא יודעת זה לאהוב את היודעת. מה הבנת?

שאלה: שאני צריכה לשנוא את הספקות שלי, ואת הלא יודעת והמסכנות הזאת.

אליעד: את התירוצים האלה. לא נמאס לך לתרץ לעצמך מה אני יעשה תכלס?

שאלה: נמאס, נמאס, אבל אני לא רואה מילוט.

אליעד: שוב את לא רואה מילוט, אני מסביר לך איך בדברים קטנים. אל תעיזי להגיד לעצמך דבר שאת לא בטוחה בו, שאת בטוחה בו.

שאלה: עכשיו אמרתי, שאני לא יודעת איך.

אליעד: כי זה שקר, אפילו נתתי לך דוגמאות, כשאת אומרת אני לא יודעת איך, זה שקר, כי את יודעת חלקי. תסבירי.

שאלה: אני יודעת חלקית, אני שמעתי הרבה דברים ואני יכולה לעשות את זה.

אליעד: ואת לא עושה את זה. יש אוקיינוס ואני רוצה אוקיינוס.

שאלה: אני רוצה שייקחו אותי.

אליעד: אז אני מביא לך את המשוטים. זה לא מורכב.

שאלה: המשוטים גדולים ואני כזאת קטנה.

אליעד: את אלוהים שנמצאת בתוך גוף גשמי, ואת יכולה לעשות הכל. שלמדת את המקצוע שלך, פעם אחת למדת אותו וזהו, נכון? אותו דבר פה, פעם אחת תתחילי לחשוב בהיגיון, ואז תמיד המוח שלך יחשוב נורמאלי.

שאלה: זה לא דורש מוח מיומן?

אליעד: כשאת יושבת על כיסא, ולשאול למה אני יושבת על כיסא? בשביל זה צריך מוח מיומן כל כך? זה נראה לך שרק מדעני חלל יכולים להבין מדוע הם יושבים על כיסא? גם מדעני חלל לא יודעים מדוע הם יושבים על כיסא. הם יגידו כי זה מה שאני רוצה, אבל זה לא ענה לשאלה. ופסיכים אחרים יגידו לך, כי זה מה שאלוהים רוצה. זה גם לא ענה, ולמה אלוהים רוצה את זה? זה לא קשור למדעני חלל, אני גם לא מדען חלל.

זוהי שאלה בסיסית, כאשר את יורדת במדרגות, תשאלי, למה אני עכשיו יורדת במדרגות? למה? מאיזו סיבה יש פה מדרגות? כשאת מערבבת, תשאלי למה אני מערבבת? כשאת חותכת, למה אני חותכת? הולכת בבית, למה אני הולכת? לא מעניין אותך למה את עושה דברים? אולי תגלי במקרה ובטעות שאת בכלל אלוהים. אני אומר לך שזה מה שתגלי. בסוף תגלי משהו שהוא יותר טוב מאלוהים אפילו, תגלי שהכל אחד, וזה הרבה יותר טוב להיות אלוהים. מה הבנת?

שאלה: שכול פעולה שאני עושה, לשאול למה אני עושה את זה.

אליעד: אבל את חייבת לרצות לדעת את התשובה. את רוצה לצאת מעצמך, את רוצה להסתכל פעם אחת באמת מבחוץ? אז באמת תשאלי, ואז תראי שאת מבחוץ עושה את זה בכלל. מה הבנת?

שאלה: שאני צריכה לשאול את השאלה, אבל כל כך לרצות את התשובה שאז אני אחווה את האמת.

אליעד: מה תחווי?

שאלה: מה שאחווה, אני לא יודעת.

אליעד: יפה, יפה, רוצה לתת מילות סיכום.

שאלה: יש לי עבודה. אתה אומר שאין כאן מאמץ.

אליעד: זה לא קשה, האם זה קשה בשקרים הקטנים להגיד במקום לא הבנתי כלום, להגיד הבנתי חלקית.

שאלה: כל החיים שלי, אני מרחתי אותם, לא נכנסתי לעומק.

אליעד: מה את עושה עכשיו? את שוב מתעתעת בעצמך. זה לא משנה מה היה אתמול.

שאלה: אבל צריך כוחות אדירים כדי להיכנס פנימה.

אליעד: תקשיבי, זה לא קשה כל כך, אתה אומרת אני לא רגילה לחשוב בצורה הזאת. אבל את גם לא רגילה להינות בחיים מחוויית התחדשות. אבל את מורדת בזה. את צריכה למרוד. להיות חצופה. להגיד המציאות רוצה שאני ארגיש כמו בית קברות, אני בוחרת חיים חדשים. אז מה אם אני ככה כל החיים? אני רוצה התחדשות. מה הבנת?

שאלה: למרות שאולי אני מרגישה שזה קשה, אני יכולה לעשות את זה ולהאמין בעצמי.

אליעד: אמרתי לך להאמין בעצמך? לא. כשאת מוסיפה תוספות, אחר כך את שואלת למה זה לא עבד לי? כי לא אמרו לך להוסיף כורכום. אבל את אומרת בוא נוסיף עוד דברים, ואז יצא לך מישמש, אבל לא אמרו לך להוסיף את זה. אל תוסיפי מה שלא בקשו. אמרתי לך תנסי, לא אמרתי לך להאמין בעצמך. תעשי בלי להאמין.

שאלה: אבל אני צריכה לרצות חזק.

אליעד: אבל אמרת שאת רוצה את האוקיינוס. עכשיו, מצד האמת הכל קשה, כי בכל מאמץ יש קושי. כל מה שאמרתי לך לעשות קשה, כי צריך לעשות את זה. אבל אשאל שאלה אחרת, האם זה כל כך קשה להיות כנה עם עצמך? כששואלים אותך שאלה, לענות על מה ששאלו אותך. או למשל ששאלתי אותך, למה את צמחונית לא נתת תשובה נכונה, האם זה כל כך קשה לתת תשובה נכונה?

שאלה: עובדה שקשה.

אליעד: מה בקשו ממך לעשות, לצום צומות תעניות.

שאלה: יותר קל לצום מאשר להיות כל הזמן מודעת.

אליעד: למה עכשיו שקרת? כי אמרת, להיות כל הזמן מודעת. האם אמרתי לך שאת צריכה להיות כל הזמן מודעת? לא, בדברים קטנים. האם זה קשה להיות טיפה יותר אמיתית? לא. זה קצת קשה, כי אני צריכה להיות טיפה יותר אמיתית. תשאלי את עצמך היכן אני לא כנה עם עצמי מספיק? איפה אני מרגישה משהו ומדחיקה אותו? איפה יש לך רגש מודחק? את מרגישה משהו ואומרת שאת מרגישה אחרת.

שאלה: אני כל הזמן שואלת את עצמי, ולא מגלה תשובה.

אליעד: כל הזמן שואלת את עצמי? ראית? ראית? מה ראית? זה נראה לך דבר קטן, זה לא שיום ולילה את שואלת ולא מוצאת, את שואלת מידי פעם. כל הזמן שאמרת, זה מידי פעם. אדם מידי פעם בא לעבודה ואומר למה לא הרווחתי משכורת? איך הוא בא? מידי פעם. אבל הוא אומר, אני כל הזמן מחפש ולא מוצא, מה כל הזמן?

אז בקשר לנושא הרגשות, אני טוען שאת מרגישה כרגע שאת אלוהים, ואת מתכחשת לרגש הזה, כי את רוצה להרגיש רע. את כרגע מרגישה שאת אלוהים, את מדחיקה את הרגש הזה, כי את רוצה להרגיש רע. אני מסיבות מסוימות לא רוצה להרגיש רע ולכן לא מדחיק את זה שאני אלוהים. עכשיו, את כבר מרגישה את זה, אבל את מדחיקה רגשות. אני טוען שאם את תפסיקי להדחיק רגשות את תדעי שאת אלוהים. תסבירי מה הבנת.

שאלה: שאני כרגע אלוהים ואני מדחיקה את זה, ומרגישה שאני לא אלוהים.

אליעד: את אמרת שאת כרגע אלוהים, אבל אני הוספתי עוד דבר, שאת גם מרגישה את זה, ואת מדחיקה את זה כי את רוצה להרגיש רע. אני יודע שאת לא מאמינה על עצמך שאת רוצה להרגיש רע. את אומרת מה אני כאלוהים רוצה להרגיש רע? מה ההיגיון? מה אני כל כך טיפשה? הנה עובדה, בסוף תגלי למה זה ככה. מה שאני אומר הוא שאל תדחיקי רגשות. את מרגישה משהו, מה אני באמת מרגישה? האם אני לא רוצה לאכול את זה, כי זה באמת לא בריא, או שאולי אני לא רגילה, או שזה לא טעים? למה את לא רוצה לאכול את זה? אל תדחיקי רגשות. תתחילי להיות כנה עם עצמך, אמיתית עם עצמך.

שאלה: איפה יש רגשות באוכל?

אליעד: כששאלתי אותך למה את לא אוכלת בשר? את הדחקת את הרגשות שלך, ואמרת שזה לא בריא, אבל זה לא רק בגלל שזה לא בריא, יש עוד סיבות. אמרת אחר כך שמבחינה רוחנית את לא רוצה לאכול, אבל לא אמרת את זה בהתחלה. היה לך רגש שאמר שמבחינה רוחנית לא טוב לאכול בשר, ואת הדחקת אותו בהתחלה ואמרת שזה לא בגלל זה אלא בגלל שזה לא בריא. את צריכה להיות שקופה עם עצמך. אם את לא אוכלת בשר כי זה 20 אחוז בגלל שזה אנרגטי ו - 80 אחוז בגלל שזה לא בריא, אז תגידי כך. ואל תגידי שאת לא אוכלת בגלל שזה לא בריא, זאת לא כל האמת. את צריכה להיות שקופה עם עצמך. הכוונה למחשבות שלך ולשיקולים שלך. אל תדחיקי את המחשבות והשיקולים שלך.

כשאת מסתכלת על מישהו, ואת לא מרוצה ממנו, אל תגידי אני מרוצה ממנו. תגידי אני מרוצה ממנו בזה ולא מרוצה ממנו בהוא.

שאלה: מי זה אני בכלל שמרוצה?

אליעד: את רוצה לדעת מי זה אני, תתחילי לא לשקר את עצמך בדברים הקטנים. בסוף תביני שאת זה אלוהים. אם את לא מרוצה ממשהו, ואת אומרת אני מאה אחוז מרוצה ממנו, ואת משקרת בשקר כל כך גס, איך את מצפה לראות אחר כך שזה אלוהים.

שאלה: למה שאני לא אהיה מרוצה ממשהו? הרי זה

אליעד: אמרתי שאת לא מרוצה ממשהו? אמרתי בהנחה, אני אגלה לך סוד, את לא מרוצה משום דבר. אפילו שאת אומרת שאת מרוצה, אבל את גם לא מרוצה. כל דבר בעולם אפשר למצוא בו טוב ואפשר למצוא בו רע. מה שאומר, שכול דבר בעולם את מרוצה ממנו בצורה כל שהיא וגם לא מרוצה ממנו בצורה אחרת. למשל כשאת משקרת ואומרת שיש לך הרמוניה, כאילו מסתכלת רק על החצי כוס המלאה, כי שטפו לך את המוח מספיק זמן שאת רואה רק את החצי הכוס המלאה, אז את משקרת את עצמך, ואז את נשארת בבאר. המלך, אם הוא משקר את עצמו, שטוב לו בכלא, אז הוא נשאר בכלא.

עכשיו מה אני אומר, אני לא אומר שתגידי שרע לך, תגידי מה האמת, תסתכלי על כל התמונה, גם על היתרונות וגם על החסרונות.

שאלה: או קי, אני רואה אותם אבל זה לא מפריע לי.

אליעד: בסדר, אבל תהיי מודעת לזה. אני לא אומר שזה צריך להפריע לך. כל מה שאני טוען שתתחילי לבטא את עצמך. מה אני באמת חושבת? מה אני באמת רוצה? לא מה אני רגילה, לא בגלל מה שאמרו, אני עושה כי כך הרגילו אותי, את לא מבטאת את עצמך, את חיה חיים של מישהו אחר, זה לא את, כאילו אין לך שום משמעות.

בואי נסכם. הרעיון זה להיצמד לרעיון של ה"למה", ההתבוננות למה אני עושה, למה אני רוצה, מה באמת מניע אותי, מה באמת אני חושבת, מה באמת קורה כאן, לשאול למה אני עושה, מה קורה, למה זה ככה? ואם תעשי את זה חזק, ואל תגידי לי שאת כל הזמן שואלת ולא מוצאת תשובה. אם למשל כואבת לך הבטן ואת ממש צמאה, את תשאלי באמת איפה המים, את באמת שואלת.

את באמת שואלת למה אני עושה את זה? האם את חווה את זה ככה באמת? לא, את שואלת כלאחר יד, והולכת לאכול צהרים. באמת תשאלי, כמו אדם שצמא במדבר, ששואל באמת איפה יש מים. שהוא באמת רוצה לשתות מים. תשאלי באמת למה אני עושה. כאשר תשאלי את זה, אז כל השקרים יזרקו לפח, כל השקרים ייעלמו לך בדרך, ואז תראי שזה בכלל הכל אחד. ואז תביני למה אני מתכוון שאני אומר שהכל אחד. תביני שאין שאלה בכלל. ואז יהיה לך טוב. הבנו?