בתחילת שנות ה - 90 כ - 5% מהאוכלוסיה אובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. מאז ועד היום התופעה תפסה מימדים עצומים ומשנה לשנה המספרים עולים ועולים. כיום אנו כבר עומדים על מעל ל - 20% מאובחנים באופן רישמי וזאת רק בקרב אוכלוסיית הילדים. כלומר, 1 מכל 5 ילדים ימצא כלוקה בהפרעה בגווניה השונים.
הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות יכולה לנבוע מגורמים רבים מאוד. כמו כן להפרעה זו יש שלל צורות התנהגות היכולות להעיד על כך שלילד קיימת הפרעה, שלל סימפטומים ושלל דרכים לקבוע שאכן ילדכם סובל מהפרעה זו. עקב כך יש לנהוג במשנה זהירות כאשר באים לאבחן האם ההפרעה קיימת.
לפני שאגש לאופן בו ניתן לאבחן באופן נכון ויעיל האם ילדכם סובל מהפרעה זו אסביר מה היא הפרעת קשב וריכוז.
הפרעת קשב וריכוז הינה תסמונת ניורולוגית העוברת בדרך כלל בתורשה. היא מתאפיינת בהסחות דעת, אימפולסיביות וחוסר מנוחה. תסמינים אלו קיימים למן גיל הילדות.
הגדרת ה - DSM להפרעה: "הפרעת קשב וריכוז היא דפוס מתמשך של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות / אימפולסיביות חמור יותר וניכר יותר (מינון) מאשר ניתן לצפות אצל אלו הנמצאים באותה רמה התפתחותית" (DSM עמ' 75)
לפי בארקלי - ההפרעה נמצאת בתחום השליטה העצמית, האם ברצונו או ביכולתו של הילד לשלוט בהתנהגותו. (בארקלי 2003 עמ' 31)
עוד מוסיף ספר האבחונים של ה - DSM -ואומר: על מנת שאדם יאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז חייבים להתקיים הקריטריונים הבאים:
חלק מהתסמינים של ההיפראקטיביות, האימפולסיביות או חוסר הקשב חייבים להתקיים לפני גיל 7.
חלק מהלקויות חייבות להתקיים בלפחות 2 סביבות חיים שונות.
תנאי הכרחי לקיום ההפרעה - הינו הפרעות משמעותיות בתפקודים החברתיים, לימודיים ו/או תעסוקתיים. (DSM 2000)
אז כעת, כאשר יש לנו ידע בסיסי אודות הגדרת ההפרעה ותסמיניה, ניגש לראות כיצד יש לאבחן בצורה נכונה ומה הן ההשלכות על אבחון לא תקין.
אבחון לא תקין והשלכותיו:
הורים רבים מדווחים כי ילדיהם התחילו את שנות הלימודים הראשונות בחייהם כילדים מצליחים המביאים הביתה ציונים טובים וזאת כאשר המורים בבית הספר מדווחים על התנהגות תקינה ונורמאלית ללא כל בעיות. לאחר מספר שנים מגיע איש הצוות החינוכי בבית הספר ומחליט כי בשל בעיה מסוימת על הילד להישלח לאבחון. מרגע זה והילך ההורים מדווחים כי ללא קשר לתוצאות האבחון יש ירידה משמעותית בתפקודו של הילד ובהישגיו. כמו כן יש פגיעה בכישורים החברתיים שלו ובהתנהגותו.
מדוע זה קורה?
אחד הדברים הבסיסים בהבנת עולמו של הילד היא הידיעה כי לילדים קיים חוש שישי, הם חשים את המצוקות שסביבם, את הלך הרוח בקרב הסביבה והם מגיבים בהתאם לתחושות אותן הם חווים. כפי שכבר אמרתי במאמריי הקודמים: ילדים אינם בעלי עמוד שידרה והם מגיבים באופן ישיר לסביבה.
כאשר ילד נשלח לאבחון, הוא חש כי מקטלגים אותו באופן לא חיובי ביחס לסביבתו. הוא מבין כי קיימת אצלו בעיה (גם אם לא קיימת). ובאופן אוטומטי הוא משליך בעיה זאת לכך שהוא פחות טוב מאחרים. משכך נגררים גם פעולות הגורמות לירידה בתפקוד באופן לא מודע ובאופן מודע.
גם אנו המבוגרים, ההורים, נוטים לחשוב כי ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הינם ילדים בעלי יכולות נמוכות וכי יהיה קשה להם להגיע להישגים כמו כל ילד רגיל. אנו סמוכים ובטוחים כי ילדים אלו יצטרכו השקעה רבה יותר על מנת להגיע להישגים. השקעה יותר מבכל ילד אחר. וגם אנו מתחילים לבצע פעולות באופן לא מודע הגורמות לרגרסיה אצל הילד.
אנו לא אשמים, גם הילד שלנו לא אשם! אנו פשוט לא יודעים מספיק אודות ההפרעה, אודות היכולות כאשר קיימת ההפרעה ואודות דרכי האבחון.
שילוב זה של מצוקת ההורה ודרך חשיבתו אודות ההפרעה לבין מצוקת הילד ודרך חשיבתו יוצרות תהליך של רגרסיה אצל הילד. ומרגע האבחון אצל מרבית הילדים יש ירידיה משמעותית בתפקוד. לכן חשוב מאוד להבין מתי צריך לשלוח לאבחון ומתי לא וכמובן באלו תנאים.
שליחה לא נכונה לתהליך האבחון יכולה לגרור אחריה תוצאות קשות וכואבות הפוגעות באופן ישיר בעתידו של הילד ובמסגרת הביתית והמשפחתית. כמו כן היא יכולה לגרור בעיות רפואיות בעתיד בהעדר טיפול נכון.
אצל מרבית מהילדים המלצות האבחון והטיפול הרפואי הניתן לא מסייעים להם והם מתחילים להתמודד מול חזיתות נוספות של תופעות לוואי של תרופות, חוסר תיאבון, חוסר חשק לפעילות ועוד.
אז מתי כן שולחים לאבחון?
כאן אתם נכנסים לתמונה הורים יקרים, עליכם להפעיל שיקול דעת ולא לסמוך רק על הצוות החינוכי המפנה אתכם לאבחון. חשוב שתדעו כי לצוות החינוכי אין מספיק ידע וכלים על מנת לקבוע האם הילד שלכם צריך אבחון והאם זה נכון לשלוח אותו ולהעביר אותו את התהליך הזה. צר לי לומר אך במקרים הללו - האצבע על ההדק קלה מידי.
עליכם להבין הורים יקרים כי הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית כפי שצוין מעלה. אולם כיום תחת הכותרת: "הפרעות קשב וריכוז" נכנסים גם הפרעות רגשיות. עליכם לדעת כי ילד עם הפרעות רגשיות אינו ילד שצריך אבחון. ילד עם הפרעות רגשיות הוא ילד שצריך טיפול רגשי. ושום תרופה כגון ריטלין או קונצרטה לא תפתור את הבעיה הרגשית. בבעיות רגשיות לא מטפלים בתרופות כימיות.
לפני שאנו שולחים לאבחון ואם אנו חושדים כי אכן קיימת בעיה מסוימת עלינו לשלול בראש ובראשונה את התרחישים הבאים:
האם הילד ישן טוב? אינו מתעורר בלילה, אינו סובל מהפרעות נשימה, סיוטים וכדומה.
האם הילד ישן מספיק שעות? בהתאם לגיל הילד ישנן מספר שעות שינה אותן הוא חייב לישון על מנת שיתפקד במלוא העוצמה והערנות במהלך היום.
האם הילד אוכל טוב? האם הוא מקבל את כל אבות המזון להם הוא זקוק? האם הוא צורך עודף / חוסר סוכרים? האם הארוחות שלו סדירות? כמות השתייה אותה הוא צורך מספיקה?
האם הילד רואה טוב? במידה ולא, האם הילד מטופל כמו שצריך? משקפיים, עדשות ראייה וכדומה.
האם הילד שומע טוב? בעיית שמיעה יכולה בקלות להסיח מריכוז.
האם הילד חווה כרגע או חווה בעבר מצוקה רגשית שלא מטופלת או טופלה? חשוב שתדעו הורים יקרים, עבור ילדים מצוקה רגשית יכולה להיות גם וויכוח עם ההורים או אחד מבני המשפחה. ביום בו הילד חווה וויכוח כזה, הן במסגרת הביתית והן במסגרת החינוכית הוא לא מרוכז. הוא פגוע רגשית והתפקוד שלו יורד באופן אוטומטי. לכן ביום כזה אין לצפות מהילד שיהיה מרוכז או קשוב באף דרך. קחו את עצמכם לדוגמה - עד כמה אתם מרוכזים ביום בו מערכת היחסים האישית שלכם מתערערת?!
האם קיים שינוי משמעותי בחיי הילד? האם הילד בגיל בו הוא עסוק בענייני אהבה? מעבר בית ספר? תחילת כיתה א וכדומה? יש להבין כי מבחינת ילדים שגרת יום תקינה היא ללכת לגן או לבית הספר, לחזור הביתה, לשחק, להכין שיעורי בית, להיפגש עם חברים וכדומה. כל אירוע המוציא אותם מהשגרה ומכניס אותם ללחץ הוא אירוע משפיע. ככל שעוצמת הפגיעה גדולה יותר וככל שהילד בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר כך הוא יהיה פחות מרוכז ופחות קשוב. יחס הפוך.
אני מזכירה לכם שוב - ילדים מגיבים לסביבה.
האם מערכת היחסים של הילד עם הוריו תקינה? האם יש מתחים בין הילד לבין האם או לבין האב? זהו גורם קריטי ומשמעותי מאוד המשפיע על הילד מבחינת יכולתיו.
האם המערכת יחסים בין הילד לבין מחנך בית הספר תקינה? האם הצוות החינוכי בבית הספר מעניק ביטחון לילד?
פעילות ספורטיבית - האם הילד שלכם מבצע פעילות ספורטיבית לפחות שלוש פעמיים בשבוע? פעילות ספורטיבית משפיעה משמעותית על יכולות הקשב והריכוז. מחקרים רבים מוכיחים כי אנשים הפעילים ספורטיבית פחות עייפים והרבה יותר מרוכזים ושקולים.
במידה ועניתם על אחת מהשאלות הללו בשלילה גשו בראש ובראשונה לטפל בבעיות הללו. גשו למעבדת שינה, לדיאטנית, לרופא עיניים, לבדיקת שמיעה, להדרכת הורים וילדים, פסיכולוג. גשו לאן שצריך לגשת בהתאם לבעיה הקיימת. ילד שסובל מאחת התופעות הללו באופן אוטומטי חווה הפרעות בקשב וריכוז ולכן אם ישלח לאבחון יימצא כסובל מההפרעה בעוד שאינו סובל ממנה היא נגרמת מגורם חיצוני אחר.
כאשר מאבחנים ילד כסובל מההפרעה בעוד שההפרעה היא זמנית ונובעת מגורם חיצוני, הטיפול אותו הילד מקבל יפגע בו לטווח הארוך, הביטחון העצמי שלו יפגע, ההישגים שלו ירדו וכפי שנאמר קודם יהיו לכך השלכות רבות מאוד על עתידו הן בטווח הקרוב והן בטווח הארוך.
רק לאחר ששללתם את כל הגורמים הללו ועדיין ילדכם עונה על התסמינים המופיעים בספר האבחונים של ה - DSM רק אז יש מקום לשקול האם לשלוח לאבחון או לא ואם כן לאן ודרך מי לבצע את האבחון. כמו כן יש לבצע אבחון מסודר הכולל בדיקת MRI ובדיקות נוספות.
שימו לב אם יש לכם ספק בנוגע לאחת מהשאלות או אחד מהתסמינים המופיעים בספר האבחון, גשו לאדם חיצוני, אובייקטיבי אשר יסייע לכם לבדוק זאת בצורה מעמיקה.
שאתם נכנסים לתהליך האבחון. בידכם למנוע מילדכם כאב וסבל רב. ולבנות לו עתיד מוצלח. לא מעט הורים נוכחו לדעת כי האבחונים שילדיהם עברו לא תאמו את המציאות. המחיר שהם וילדיהם שלמו בדרך היה יכול להיחסך מהם.
קחו אחריות, בדקו, הקשיבו, בחנו היטב!
אנו ב"צפיות גבוהות" נמצאים כאן בשבילכם בכל שלב על מנת לסייע ולתת הכוונה. אם יש לכם ספק חייגו אלינו ואנו נעזור לכם בשיחת ייעוץ ראשונית.
הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות יכולה לנבוע מגורמים רבים מאוד. כמו כן להפרעה זו יש שלל צורות התנהגות היכולות להעיד על כך שלילד קיימת הפרעה, שלל סימפטומים ושלל דרכים לקבוע שאכן ילדכם סובל מהפרעה זו. עקב כך יש לנהוג במשנה זהירות כאשר באים לאבחן האם ההפרעה קיימת.
לפני שאגש לאופן בו ניתן לאבחן באופן נכון ויעיל האם ילדכם סובל מהפרעה זו אסביר מה היא הפרעת קשב וריכוז.
הפרעת קשב וריכוז הינה תסמונת ניורולוגית העוברת בדרך כלל בתורשה. היא מתאפיינת בהסחות דעת, אימפולסיביות וחוסר מנוחה. תסמינים אלו קיימים למן גיל הילדות.
הגדרת ה - DSM להפרעה: "הפרעת קשב וריכוז היא דפוס מתמשך של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות / אימפולסיביות חמור יותר וניכר יותר (מינון) מאשר ניתן לצפות אצל אלו הנמצאים באותה רמה התפתחותית" (DSM עמ' 75)
לפי בארקלי - ההפרעה נמצאת בתחום השליטה העצמית, האם ברצונו או ביכולתו של הילד לשלוט בהתנהגותו. (בארקלי 2003 עמ' 31)
עוד מוסיף ספר האבחונים של ה - DSM -ואומר: על מנת שאדם יאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז חייבים להתקיים הקריטריונים הבאים:
חלק מהתסמינים של ההיפראקטיביות, האימפולסיביות או חוסר הקשב חייבים להתקיים לפני גיל 7.
חלק מהלקויות חייבות להתקיים בלפחות 2 סביבות חיים שונות.
תנאי הכרחי לקיום ההפרעה - הינו הפרעות משמעותיות בתפקודים החברתיים, לימודיים ו/או תעסוקתיים. (DSM 2000)
אז כעת, כאשר יש לנו ידע בסיסי אודות הגדרת ההפרעה ותסמיניה, ניגש לראות כיצד יש לאבחן בצורה נכונה ומה הן ההשלכות על אבחון לא תקין.
אבחון לא תקין והשלכותיו:
הורים רבים מדווחים כי ילדיהם התחילו את שנות הלימודים הראשונות בחייהם כילדים מצליחים המביאים הביתה ציונים טובים וזאת כאשר המורים בבית הספר מדווחים על התנהגות תקינה ונורמאלית ללא כל בעיות. לאחר מספר שנים מגיע איש הצוות החינוכי בבית הספר ומחליט כי בשל בעיה מסוימת על הילד להישלח לאבחון. מרגע זה והילך ההורים מדווחים כי ללא קשר לתוצאות האבחון יש ירידה משמעותית בתפקודו של הילד ובהישגיו. כמו כן יש פגיעה בכישורים החברתיים שלו ובהתנהגותו.
מדוע זה קורה?
אחד הדברים הבסיסים בהבנת עולמו של הילד היא הידיעה כי לילדים קיים חוש שישי, הם חשים את המצוקות שסביבם, את הלך הרוח בקרב הסביבה והם מגיבים בהתאם לתחושות אותן הם חווים. כפי שכבר אמרתי במאמריי הקודמים: ילדים אינם בעלי עמוד שידרה והם מגיבים באופן ישיר לסביבה.
כאשר ילד נשלח לאבחון, הוא חש כי מקטלגים אותו באופן לא חיובי ביחס לסביבתו. הוא מבין כי קיימת אצלו בעיה (גם אם לא קיימת). ובאופן אוטומטי הוא משליך בעיה זאת לכך שהוא פחות טוב מאחרים. משכך נגררים גם פעולות הגורמות לירידה בתפקוד באופן לא מודע ובאופן מודע.
גם אנו המבוגרים, ההורים, נוטים לחשוב כי ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הינם ילדים בעלי יכולות נמוכות וכי יהיה קשה להם להגיע להישגים כמו כל ילד רגיל. אנו סמוכים ובטוחים כי ילדים אלו יצטרכו השקעה רבה יותר על מנת להגיע להישגים. השקעה יותר מבכל ילד אחר. וגם אנו מתחילים לבצע פעולות באופן לא מודע הגורמות לרגרסיה אצל הילד.
אנו לא אשמים, גם הילד שלנו לא אשם! אנו פשוט לא יודעים מספיק אודות ההפרעה, אודות היכולות כאשר קיימת ההפרעה ואודות דרכי האבחון.
שילוב זה של מצוקת ההורה ודרך חשיבתו אודות ההפרעה לבין מצוקת הילד ודרך חשיבתו יוצרות תהליך של רגרסיה אצל הילד. ומרגע האבחון אצל מרבית הילדים יש ירידיה משמעותית בתפקוד. לכן חשוב מאוד להבין מתי צריך לשלוח לאבחון ומתי לא וכמובן באלו תנאים.
שליחה לא נכונה לתהליך האבחון יכולה לגרור אחריה תוצאות קשות וכואבות הפוגעות באופן ישיר בעתידו של הילד ובמסגרת הביתית והמשפחתית. כמו כן היא יכולה לגרור בעיות רפואיות בעתיד בהעדר טיפול נכון.
אצל מרבית מהילדים המלצות האבחון והטיפול הרפואי הניתן לא מסייעים להם והם מתחילים להתמודד מול חזיתות נוספות של תופעות לוואי של תרופות, חוסר תיאבון, חוסר חשק לפעילות ועוד.
אז מתי כן שולחים לאבחון?
כאן אתם נכנסים לתמונה הורים יקרים, עליכם להפעיל שיקול דעת ולא לסמוך רק על הצוות החינוכי המפנה אתכם לאבחון. חשוב שתדעו כי לצוות החינוכי אין מספיק ידע וכלים על מנת לקבוע האם הילד שלכם צריך אבחון והאם זה נכון לשלוח אותו ולהעביר אותו את התהליך הזה. צר לי לומר אך במקרים הללו - האצבע על ההדק קלה מידי.
עליכם להבין הורים יקרים כי הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית כפי שצוין מעלה. אולם כיום תחת הכותרת: "הפרעות קשב וריכוז" נכנסים גם הפרעות רגשיות. עליכם לדעת כי ילד עם הפרעות רגשיות אינו ילד שצריך אבחון. ילד עם הפרעות רגשיות הוא ילד שצריך טיפול רגשי. ושום תרופה כגון ריטלין או קונצרטה לא תפתור את הבעיה הרגשית. בבעיות רגשיות לא מטפלים בתרופות כימיות.
לפני שאנו שולחים לאבחון ואם אנו חושדים כי אכן קיימת בעיה מסוימת עלינו לשלול בראש ובראשונה את התרחישים הבאים:
האם הילד ישן טוב? אינו מתעורר בלילה, אינו סובל מהפרעות נשימה, סיוטים וכדומה.
האם הילד ישן מספיק שעות? בהתאם לגיל הילד ישנן מספר שעות שינה אותן הוא חייב לישון על מנת שיתפקד במלוא העוצמה והערנות במהלך היום.
האם הילד אוכל טוב? האם הוא מקבל את כל אבות המזון להם הוא זקוק? האם הוא צורך עודף / חוסר סוכרים? האם הארוחות שלו סדירות? כמות השתייה אותה הוא צורך מספיקה?
האם הילד רואה טוב? במידה ולא, האם הילד מטופל כמו שצריך? משקפיים, עדשות ראייה וכדומה.
האם הילד שומע טוב? בעיית שמיעה יכולה בקלות להסיח מריכוז.
האם הילד חווה כרגע או חווה בעבר מצוקה רגשית שלא מטופלת או טופלה? חשוב שתדעו הורים יקרים, עבור ילדים מצוקה רגשית יכולה להיות גם וויכוח עם ההורים או אחד מבני המשפחה. ביום בו הילד חווה וויכוח כזה, הן במסגרת הביתית והן במסגרת החינוכית הוא לא מרוכז. הוא פגוע רגשית והתפקוד שלו יורד באופן אוטומטי. לכן ביום כזה אין לצפות מהילד שיהיה מרוכז או קשוב באף דרך. קחו את עצמכם לדוגמה - עד כמה אתם מרוכזים ביום בו מערכת היחסים האישית שלכם מתערערת?!
האם קיים שינוי משמעותי בחיי הילד? האם הילד בגיל בו הוא עסוק בענייני אהבה? מעבר בית ספר? תחילת כיתה א וכדומה? יש להבין כי מבחינת ילדים שגרת יום תקינה היא ללכת לגן או לבית הספר, לחזור הביתה, לשחק, להכין שיעורי בית, להיפגש עם חברים וכדומה. כל אירוע המוציא אותם מהשגרה ומכניס אותם ללחץ הוא אירוע משפיע. ככל שעוצמת הפגיעה גדולה יותר וככל שהילד בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר כך הוא יהיה פחות מרוכז ופחות קשוב. יחס הפוך.
אני מזכירה לכם שוב - ילדים מגיבים לסביבה.
האם מערכת היחסים של הילד עם הוריו תקינה? האם יש מתחים בין הילד לבין האם או לבין האב? זהו גורם קריטי ומשמעותי מאוד המשפיע על הילד מבחינת יכולתיו.
האם המערכת יחסים בין הילד לבין מחנך בית הספר תקינה? האם הצוות החינוכי בבית הספר מעניק ביטחון לילד?
פעילות ספורטיבית - האם הילד שלכם מבצע פעילות ספורטיבית לפחות שלוש פעמיים בשבוע? פעילות ספורטיבית משפיעה משמעותית על יכולות הקשב והריכוז. מחקרים רבים מוכיחים כי אנשים הפעילים ספורטיבית פחות עייפים והרבה יותר מרוכזים ושקולים.
במידה ועניתם על אחת מהשאלות הללו בשלילה גשו בראש ובראשונה לטפל בבעיות הללו. גשו למעבדת שינה, לדיאטנית, לרופא עיניים, לבדיקת שמיעה, להדרכת הורים וילדים, פסיכולוג. גשו לאן שצריך לגשת בהתאם לבעיה הקיימת. ילד שסובל מאחת התופעות הללו באופן אוטומטי חווה הפרעות בקשב וריכוז ולכן אם ישלח לאבחון יימצא כסובל מההפרעה בעוד שאינו סובל ממנה היא נגרמת מגורם חיצוני אחר.
כאשר מאבחנים ילד כסובל מההפרעה בעוד שההפרעה היא זמנית ונובעת מגורם חיצוני, הטיפול אותו הילד מקבל יפגע בו לטווח הארוך, הביטחון העצמי שלו יפגע, ההישגים שלו ירדו וכפי שנאמר קודם יהיו לכך השלכות רבות מאוד על עתידו הן בטווח הקרוב והן בטווח הארוך.
רק לאחר ששללתם את כל הגורמים הללו ועדיין ילדכם עונה על התסמינים המופיעים בספר האבחונים של ה - DSM רק אז יש מקום לשקול האם לשלוח לאבחון או לא ואם כן לאן ודרך מי לבצע את האבחון. כמו כן יש לבצע אבחון מסודר הכולל בדיקת MRI ובדיקות נוספות.
שימו לב אם יש לכם ספק בנוגע לאחת מהשאלות או אחד מהתסמינים המופיעים בספר האבחון, גשו לאדם חיצוני, אובייקטיבי אשר יסייע לכם לבדוק זאת בצורה מעמיקה.
שאתם נכנסים לתהליך האבחון. בידכם למנוע מילדכם כאב וסבל רב. ולבנות לו עתיד מוצלח. לא מעט הורים נוכחו לדעת כי האבחונים שילדיהם עברו לא תאמו את המציאות. המחיר שהם וילדיהם שלמו בדרך היה יכול להיחסך מהם.
קחו אחריות, בדקו, הקשיבו, בחנו היטב!
אנו ב"צפיות גבוהות" נמצאים כאן בשבילכם בכל שלב על מנת לסייע ולתת הכוונה. אם יש לכם ספק חייגו אלינו ואנו נעזור לכם בשיחת ייעוץ ראשונית.